מילים דיגיטליותhttps://old.digitalwords.net/2018-12-27T00:00:00+02:00בּוֹר סוּד שאינו מאבד טיפה2018-11-27T00:00:00+02:002018-12-27T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-11-27:/anki<p><strong>אמ;לק</strong>:
בפוסט הזה אחלוק מהנסיון שלי בלימוד בעזרת תוכנה בשם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99_(%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94)"><strong>אנקי</strong></a> (Anki), בשיטה שנקראת „<strong>חזרות במרווחים</strong>” (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Spaced_repetition">spaced repetition</a>).</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/SKGo6OYe24EBG" width="480" height="344" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/SKGo6OYe24EBG/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p><strong>הנקודות העיקריות</strong>:</p>
<ul>
<li>השיטה של חזרות במרווחים עם אנקי היא שיטה יעילה מאוד בלימוד אוצר מילים ודרכי ביטוי בשפה זרה (ובתחומים נוספים, אם כי בפוסט אתמקד ברכישת שפה זרה).</li>
<li>השיטה הזאת לא …</li></ul><p><strong>אמ;לק</strong>:
בפוסט הזה אחלוק מהנסיון שלי בלימוד בעזרת תוכנה בשם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99_(%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94)"><strong>אנקי</strong></a> (Anki), בשיטה שנקראת „<strong>חזרות במרווחים</strong>” (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Spaced_repetition">spaced repetition</a>).</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/SKGo6OYe24EBG" width="480" height="344" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/SKGo6OYe24EBG/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p><strong>הנקודות העיקריות</strong>:</p>
<ul>
<li>השיטה של חזרות במרווחים עם אנקי היא שיטה יעילה מאוד בלימוד אוצר מילים ודרכי ביטוי בשפה זרה (ובתחומים נוספים, אם כי בפוסט אתמקד ברכישת שפה זרה).</li>
<li>השיטה הזאת לא יכולה לעמוד בפני עצמה; היא רק כלי משלים בתהליך הלימוד.</li>
<li>כדי לנצל את אופן הפעולה של השיטה באופן מיטבי צריך ללמוד קצת כל יום ולא לדחות חומר מיום ליום.</li>
<li>בעזרת הגרסאות של אנקי למכשירים ניידים אפשר ללמוד בכל מקום.</li>
<li>קריאה בקול עוזרת בלימוד שפה זרה.</li>
<li>סקירה של פעולת כפתורי המשוב באנקי.</li>
<li>שינוי של אפשרויות התצוגה כך שתהליך השינון יהיה נעים יותר לעיניים, זריז יותר ומעייף פחות.</li>
<li>הוספה של חיפוש אוטומטי במילון.</li>
<li>אם אתם יוצרים בעצמכם חפיסות של כרטיסי לימוד, אני מציע בפוסט כמה עצות שנקנו בדם ויזע.</li>
<li>אם אתם משתמשים בחפיסות מוכנות, יש לי גם כמה עצות.</li>
<li>סקירה קצרה של החפיסות שאני משתמש בהן, בתקווה שתהיה לכם בזה תועלת: גם אם אתם לא לומדים את אותם הדברים, אפשר להוציא מזה עקרונות כלליים שישימים לתחומים אחרים.</li>
<li>סוף דבר והפניות למידע נוסף.</li>
</ul>
<p><strong>למה טרחת</strong> לכתוב את כל זה?<br />
אני בלשן, ויצא לי ללמוד כמה וכמה שפות ברמות שונות.
לצערי לא מספיק מהקולגות שלי, ואנשים שלומדים שפות זרות באופן כללי, מכירים את הכלי הזה, שעבורי ועבור רבים אחרים הוא מאוד אפקטיבי.
אז מטרה אחת היא להפיץ את הבשורה, ומטרה שניה היא לחלוק מסקנות ושיטות שלמדתי על בשרי.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/J0s1ky31dBlyE" width="480" height="338" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/J0s1ky31dBlyE/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p><strong>למה בעברית</strong>? לא היית מגיע ליותר אנשים אם היית כותב באנגלית או בטמילית?<br />
אולי, אבל עברית זאת השפה שאני מרגיש הכי בנוח להתנסח בה, וחוץ מזה יש כבר לא מעט חומר באנגלית (ר׳ <a href="#_13">סוף הפוסט</a>), כך שכתיבה בעברית לא תהיה עוד טיפה בים.
אם אתם רוצים לתרגם, <a href="https://me.digitalwords.net/">פנו אלי</a>.</p>
<p>הפוסט הזה נבנה לאט־לאט, ו<a href="https://www.gwern.net/About#long-content">מתעדכן מדי פעם</a> כשאני לומד עוד על איך ללמוד עם אנקי.</p>
<div class="toc"><span class="toctitle">תוכן עניינים</span><ul>
<li><a href="#_1">רקע</a></li>
<li><a href="#_2">המקום של אנקי בתהליך הלימוד: כלי משלים</a></li>
<li><a href="#_3">טפטוף איטי: חזרה יומיומית</a></li>
<li><a href="#_4">לימוד נייד</a></li>
<li><a href="#_5">קריאה בקול</a></li>
<li><a href="#_6">משוב</a></li>
<li><a href="#_7">גם הקנקן, לא רק מה שיש בתוכו</a></li>
<li><a href="#_8">חיפוש זריז במילון</a></li>
<li><a href="#_9">חפיסות של כרטיסי לימוד</a><ul>
<li><a href="#_10">שילוב של כרטיסים שונים בלימוד באופן משורג</a></li>
<li><a href="#_11">לבנה אחרי לבנה</a></li>
<li><a href="#_12">חפיסות בייצור עצמי</a><ul>
<li><a href="#_13">יצירת חפיסה שמבוססת על טקסט קיים</a></li>
<li><a href="#_14">יצירת חפיסה שמבוססת על קטע וידאו</a></li>
</ul>
</li>
<li><a href="#_15">חפיסות מוכנות</a></li>
<li><a href="#_16">מקרה מבחן אישי: מה אני לומד?</a></li>
</ul>
</li>
<li><a href="#_17">סוף דבר</a><ul>
<li><a href="#_18">מקורות נוספים</a></li>
</ul>
</li>
</ul>
</div>
<h1 id="_1">רקע</h1>
<p>מה זה אומר, „חזרות במרווחים”? המוח שלנו בנוי באופן כזה שככלל אם אנחנו לא משתמשים בפריט מידע מסויים שלמדנו באופן תדיר, הוא אובד בהדרגה.
קוראים לזה שכחה, וזה דבר מצויין, כי לא את הכל אנחנו רוצים לזכור; שנאמר, „זכרונו ככברה”.
אבל לפעמים אנחנו רוצים ללמוד משהו ולהמשיך לזכור אותו (בין אם זה קוד כניסה לבניין, מילה בשומרית, משמעות של תמרור, אחוז יודעי קרוא וכתוב במדגסקר, שעות הפתיחה של הספריה, איפה נמצאת העיר <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Mocuba">Mocuba</a> או <a href="http://harrypotter.wikia.com/wiki/Draught_of_Living_Death">מה נקבל</a> אם נוסיף אבקת שורש אַסְפוֹדֶל למרקחת של לענה).
דרך אחת לעשות את זה היא להשתמש בידע הזה, אבל יש פעמים שאנחנו רוצים ללמוד משהו ולזכור אותו גם בלי להשתמש בו בהכרח באופן תכוף.
כאן המושג של <strong>חזרות במרווחים</strong> נכנס: אם כל כמה זמן נהיה צריכים <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Active_recall">להזכר באופן פעיל</a> בפריט המידע, ההזכרות הזאת היא שתחזק את הזכרון.
כל כמה זמן? זאת נשמעת טרחה לא קטנה אם אנחנו רוצים לזכור הרבה דברים.
למרבה השמחה, ככל שעובר הזמן נצטרך חזרות פחות ופחות תכופות אם אנחנו מתזמנים את החזרות בדיוק לפני שהיינו מתחילים לשכוח לולא החזרה.
ככה לא נצטרך לבזבז סתם זמן על תרגול של דברים שאנחנו כבר יודעים מספיק טוב, אלא להתמקד בעיקר.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/osmosis.jpg"><img alt="גרף של שכחה והזכרות" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/osmosis.jpg" /></a></p>
<p>התמונה לקוחה מ<a href="https://youtu.be/cVf38y07cfk">הסרטון הזה</a>.
גם אם היא לא מדוייקת ומדעית אלא התרשמותית, היא נותנת מושג לגבי שכחה, שינון על פני זמן (בניגוד לשינון דחוס) וזכרון.
אנחנו עצלנים, ולכן אנחנו נרצה לצמצם עד כמה שניתן את מספר החצים שבתמונה, כלומר את מספר הפעמים שאנחנו צריכים להזכר באופן פעיל בפריט המידע שאנחנו רוצים לזכור.
העצלות, כידוע, היא אם ההמצאה, ולכן אנשים טובים בנו תוכנות שעושות בדיוק את זה, בשיטה של <strong>כרטיסי לימוד</strong>: אם אנחנו לומדים שומרית, התוכנה מראה לנו 𒀭<sup id="fnref:cuneiform"><a class="footnote-ref" href="#fn:cuneiform">1</a></sup> ואנחנו צריכים להזכר שהסימן הזה נקרא <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Dingir">diĝir</a> ושהמשמעות שלו היא „אֵל”<sup id="fnref:sumerian-cards"><a class="footnote-ref" href="#fn:sumerian-cards">2</a></sup>.
אחרי ש<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Testing_effect">ענינו לעצמנו</a>, אנחנו משווים עם התשובה ומיידעים את התוכנה עד כמה קשה היה לנו להזכר („קל”, „טוב”, „קשה”, או שטעינו או לא ידענו) ולפי אלגוריתם היא קובעת מתי תהיה הפעם הבאה שבה יוצג לנו הכרטיס (אם ידענו טוב, היא תרחיק עוד את הפעם הבאה; אם לא, היא תקצר).
תהיו כנים; אם לא תהיו כנים זה בסופו של דבר יתנקם בכם כי הכרטיסים לא יוצגו שוב בזמן המתאים אלא מוקדם או מאוחר מדי.
את התשובה אנחנו עונים לעצמנו ולא מזינים אותה לתוכנה (נגיד, בהקלדה) כי זה זריז יותר ומסורבל פחות (יש אפשרות <a href="https://youtu.be/5tYObQ3ocrw">לענות בהקלדה</a>, אבל אני לא מצאתי לזה שימוש ראוי עבורי; כשאני בודק איות אני עושה את זה בראש).
התשובות תמיד פתוחות ולא בשיטה של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F_%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%99">מבחן אמריקאי</a> כי אנחנו רוצים recall (הזכרות) ולא סתם recognition (זיהוי); <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#can-i-do-multiple-choice-questions">מידע נוסף</a>.</p>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%99_(%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94)"><strong>אנקי</strong></a> (Anki) היא תוכנה חופשית נפוצה שמיועדת למטרה הזאת.</p>
<p>אם אתם רוצים לדעת עוד על זכרון, כדאי לכם לעצור עכשיו ולהקדיש עשרים דקות <a href="https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=8366">לשמוע את <strong>דורון פישלר</strong></a> (שמעתם ונהנתם? עכשיו פנו לעצמכם כמה שעות <a href="https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx?progId=1017">לשמוע את שאר הפרקים</a>…)</p>
<p>בפוסט אתמקד בלימוד <strong>שפה</strong> באמצעות <strong>אנקי</strong>, אבל חלק ממה שכתוב כאן תקף גם לתחומים אחרים<sup id="fnref:flashfinals"><a class="footnote-ref" href="#fn:flashfinals">3</a></sup> שבהם יש צורך לזכור כמות גדולה של פרטים, ולתוכנות אחרות.</p>
<p>אם אתם רוצים ללמוד עוד על <strong>ההיבטים התיאורטיים</strong> ועל ה<strong>ראיות</strong> ליעילות השיטה, <a href="https://aliabdaal.com/">עלי עבדאל</a> יצר את שני הסרטונים האלה (<a href="https://youtu.be/ukLnPbIffxE">א׳</a>, <a href="https://youtu.be/Z-zNHHpXoMM">ב׳</a>), שבוחנים שיטות לימוד לפי הידע המדעי הקיים בנושא.</p>
<h1 id="_2">המקום של אנקי בתהליך הלימוד: כלי משלים</h1>
<p>מאיפה להתחיל?
יש כל מני נקודות חשובות לדבר עליהן, אבל לפני הכל חשוב להבין שאנקי (או כל תוכנה אחרת שפועלת לפי אותו העקרון) היא רק <strong>כלי משלים</strong> ללימוד שפה (או כל דבר אחר).
אי אפשר ללמוד שפה מכרטיסי לימוד בלבד, אבל שימוש נכון בכרטיסים יכול לעזור מאוד ללמוד מהר יותר כמות גדולה של פרטים לשוניים (אוצר מילים, נטיה וכד׳) ובפרט ללמוד אותם באופן בר קיימא (נגיד, בניגוד לטחינת חומר לפני מבחן שאחריו שוכחים כמעט את הכל).
אז את מה הכלי הזה אמור להשלים?
יש הרבה דרכים ללמוד שפה, והדרך שלכם תלויה ברצונות ובאופי שלכם, במטרה שלכם ובשפה (מבחינת האתגרים השונים ששפות שונות מציבות, הזמינות של חומרי לימוד, ושאלת הכיווניות בתקשורת: בשפות מתות אנחנו יכולים לשאוף רק ליכולת לשונית סבילה).
דרך נעימה ואפקטיבית — לדעתי ועבורי — היא <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Language_exchange">חילופי שפה</a>, אבל אפשר גם ללמוד מספרים ו/או קורסים.
בכל מקרה, שפה זה דבר מורכב ואם אתם רוצים באמת לדעת אין מנוס מלהזין את המוח שלכם ב<a href="https://youtu.be/J_EQDtpYSNM">המון קלט</a>: שיחות, ספרים, סרטים, מאמרים, שירים, סדרות, תסכיתים וכד׳.</p>
<p>בניסוח אחר: אנקי זה כמו <strong>אופניים לזכרון</strong>.
כמו שאתם לא משתמשים באופניים בכל מקום כל הזמן ולכל מטרה, ככה גם בנמשל.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/bicycle.jpg"><img alt="אופניים לזכרון" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/bicycle.jpg" /></a></p>
<p>למרות שזה נראה מובן מאליו, חשוב לא להתפתות ולא לשנן דברים אם לא <strong>מבינים</strong> אותם מספיק טוב.
משהו לא ברור? עשו פאוזה, תבררו מה שצריך בירור ורק אז תכלילו אותו בחפיסת הכרטיסים לשינון.
קשה יותר לעשות unlearning ואז ללמוד מחדש נכון מאשר לחכות, להתאמץ וללמוד את הדברים מראש באופן מדוייק.</p>
<h1 id="_3">טפטוף איטי: חזרה יומיומית</h1>
<blockquote>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7">Gutta cavat lapidem — non vi, sed sæpe cadendo</a></p>
</blockquote>
<p>השיטה של חזרות במרווחים מתבססת על <strong>לימוד יומיומי</strong>.
אם תלמדו הרבה כרטיסים, תשכחו מהעניין שבוע־שבועיים ואז תחזרו לשנן וללמוד תגלו שכמעט הכל אבד; אבל אם תלמדו קצת כל יום, הידע ישמר.
כדי שבאמת נוכל ללמוד כל יום<sup id="fnref:relax"><a class="footnote-ref" href="#fn:relax">4</a></sup> אנחנו צריכים שהלימוד והשינון בעזרת התוכנה לא יקח יותר מדי זמן, כי אז המעמסה תהיה גדולה מדי ונמנע מללמוד.</p>
<p>כאן נכנס משהו שקצת הפתיע אותי, אבל נעשה הגיוני אחרי שחשבתי עליו: כמות הזמן שתצטרכו להקדיש לא כל כך תלויה בכמה כרטיסים למדנו ואנחנו צריכים „לתחזק” (כלומר, לחזור עליהם מדי פעם) אלא בעיקר בכמה <strong>כרטיסים חדשים</strong> למדנו בזמן האחרון.
נכון אמרנו שככל שאנחנו מכירים כרטיס יותר טוב אז אנחנו לחזור עליו כל פרק זמן הולך וגדל?
בלי להכנס לפרטים של <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#what-algorithm">האלגוריתם</a> שאנקי משתמשת בו, באופן כללי הגידול בזמן הוא <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Exponential_growth">מעריכי</a><sup id="fnref:exponent"><a class="footnote-ref" href="#fn:exponent">5</a></sup>, מה שאומר שההשקעה שלנו פר כרטיס היא <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Logarithmic_growth">לוגריתמית</a>.
זה נפלא, כי זה אומר שההשקעה בכרטיסים ישנים, שאנחנו מכירים כבר טוב, היא זניחה, בעוד שההשקעה בכרטיסים חדשים, שאנחנו עדיין לא מכירים טוב, היא רבה יותר.
וזה אומר שאנחנו יכולים לווסת את כמות הזמן שאנחנו רוצים להשקיע לפי כמות הידע החדש שאנחנו רוצים ללמוד בכל יום, באופן שכמעט לא תלוי בידע שכבר צברנו:
תקופה לחוצה? צמצמו את כמות הכרטיסים החדשים לפניה ובמהלכה, אבל עדיין הקפידו על שינון יומיומי על אש נמוכה.
יש לכם יותר פנאי? אפשר להגדיל את מספר הכרטיסים החדשים שיופיעו לכם, מה שיגרום לסשנים ארוכים יותר של שינון בזמן הקרוב.
כמובן שלא כל פרטי המידע זהים מבחינת המאמץ שבלזכור אותם או בזמן שלוקח לעבור עליהם: לימוד של מילים בודדות יכול להיות זריז יותר מלימוד של משפטים, ושפה מסויימת יכולה להדבק לזכרון שלכם בקלות רבה יותר מאחרת.
אתם יכולים לבחור גם כמה כרטיסים חדשים יוצגו כל יום עבור כל חפיסה (=שפה), כך שאם אתם רוצים להשקיע יותר משאבים בשפה מסויימת שאתם לומדים ופחות באחרת, זה אפשרי.
לכן, כדאי למצוא את ההתאמה האישית לפי מה שאתם רוצים להשיג ומה שאתם לומדים כך שהלימוד יהיה גם מהנה ונעים (ולא טורח מעצבן) וגם אפקטיבי (כאמור, השיטה בנויה על זה שלא יצטברו לכם כרטיסים ללימוד מיום ליום).
אצלי יש חפיסות שפחות חשוב לי להתקדם בהן מהר, והן מקבלות זרזיף של שני כרטיסים חדשים ביום, ויש חפיסות שחשוב לי להתקדם בהן מהר יותר.</p>
<p><strong>עצה</strong> שנקנתה בתסכול: אף פעם אל תלמדו המון המון כרטיסים קשים במכה.
עם כרטיסים קלים זה פחות נורא, כי מהר מאוד הם יועברו למרווחים ארוכים בין חזרה לחזרה, אבל כרטיסים שקשים לכם ירדפו אתכם.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/26BRr7pqswoR6kQNO" width="480" height="330" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/26BRr7pqswoR6kQNO/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>אני משקיע כ<strong>עשרים דקות ביום</strong><sup id="fnref:5 minutes"><a class="footnote-ref" href="#fn:5 minutes">6</a></sup> (בדרך כלל אחרי שאני לוקח את הזאטוטים ל<a href="https://jerusalemsudbury.com/">בית־הספר</a> ובדרך לקחת אותם חזרה הביתה), ומקפיד לגמור הכל מהצלחת (כלומר, לא להשאיר כרטיסים למחר), ככה:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/ankidroid.jpg"><img alt="צילומסך של אנקי אחרי סשן לימוד" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/ankidroid.jpg" /></a></p>
<p>כשאני משווה את <strong>התועלת</strong> של הלימוד היומיומי הקצר הזה לאיך שהייתי לומד שפות לפני כן (קורא טקסטים ומסמן <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Interlinear_gloss">גלוסות</a> למילים שאני לא מכיר, בלי לחזור על המילים האלה או על הטקסטים באופן מסודר), זה מה שמניע אותי להמשיך בשיטה של אנקי: זה עובד, אפקטיבי וחסכוני מאוד בזמן בטווח הארוך.</p>
<h1 id="_4">לימוד נייד</h1>
<blockquote>
<p><span class="bibheb" markdown="1"><a href="http://tanach.us/Tanach.xml?Deut6:1-6:25">וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃</a></span></p>
</blockquote>
<p>אחת התכונות של אנקי שמאפשרות לימוד נוח היא דווקא לא תכונה שקשורה לאלגוריתם או לשיטה, אלא תכונה טכנית: היכולת <strong>לסנכרן</strong> מידע והתקדמות בין מכשירים שונים דרך <a href="https://ankiweb.net/">שרת חיצוני</a>.
נניח שאתם צריכים ללכת לאנשהו, או שאתם משתמשים בתחבורה ציבורית, או שאתם מחכים בתור.
בזמן שאתם הולכים, מחכים או יושבים באוטובוס או ברכבת אתם יכולים להגות, לחשוב מחשבות חדשות, לעשות מדיטציה, להרהר בקיום ובסוגיות חשובות, לקרוא ולהשכיל, לקשור שיחה נעימ, או… למלא את הדקות המתות בלימוד כרטיסים במונגולית תיכונה בטלפון החכם!
אפשר לסנכרן בקלות את החפיסות וההתקדמות שלכם בין מחשבים ומכשירים ניידים, כך שאם שיניתם משהו באחד כל שינוי או התקדמות יופיעו באחרים.
בין סנכרונים לא חייבים קישוריות לאינטרנט.
בשבילי הכי נוח להוסיף כרטיסים במחשב (כי יש מקלדת ומסך גדול יותר) ולעשות את השינון והלימוד בטלפון (כי אפשר להשתמש בו בקלות בדרך למקומות).
עריכות קטנות ותיקונים זאת לא בעיה לעשות מהטלפון, אבל דברים גדולים יותר נוח לעשות במחשב.
למעשה, גם אם אתם משתמשים במכשיר אחד כדאי לסנכרן עם השרת כדי שיהיה לכם גיבוי מרוחק אוטומטי.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/rO68OQwpL9EAw" width="360" height="480" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/rO68OQwpL9EAw/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<ul>
<li>ל<strong>אנדרואיד</strong> יש גרסה מעולה בשם AnkiDroid (<a href="https://github.com/ankidroid/Anki-Android">קוד מקור</a>; <a href="https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ichi2.anki">הורדה מגוגל</a>; <a href="https://f-droid.org/packages/com.ichi2.anki/">הורדה מ־F-Droid</a>).
<a href="https://crowdin.com/profile/rwmpelstilzchen">אני</a> עובד על <a href="https://crowdin.com/project/ankidroid/he">תרגום שלה לעברית</a>, שאמור להתווסף לאחת הגרסאות הקרובות.</li>
<li>אם אתרע מזלכם ואתם משתמשים במכשיר של חברת <strong>אפל</strong>, יש גרסה בשם <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/AnkiMobile.html">AnkiMobile</a>, בתשלום (<a href="https://itunes.apple.com/us/app/ankimobile-flashcards/id373493387">הורדה מאפל</a>).</li>
<li><a href="https://ankiweb.net/">AnkiWeb</a>, השרת שמאפשר סנכרון בין מכשירים, כולל גם גרסת <strong>ווב</strong>, אבל היא מכוערת מאוד ודורשת חיבור לרשת כדי לעבוד.</li>
<li><a href="https://apps.ankiweb.net/">הגרסה ל<strong>מחשבים אישיים</strong></a> תומכת בלינוקס, <a href="https://www.freshports.org/games/anki/">FreeBSD</a>, מקינטוש וחלונות.
גם היא לא שיא החן.</li>
</ul>
<p>היתרון של אנקי בהקשר של לימוד שמתקיים לאו דווקא בזמן מסודר ומול השולחן שלכם הוא שאין זמן שמתבזבז בארגון סשן הלימוד: שולפים את הטלפון, בוחרים חפיסה ולומדים קצת.
לא צריך לזכור באיזה עמוד היינו, לא צריך לסחוב ספרים, לא צריך לאתר קבצים ולהגיע בהם למקום המתאים, לא צריך להוציא אפילו את המחשב הנייד.</p>
<h1 id="_5">קריאה בקול</h1>
<p>אנחנו רגילים לקרוא בשקט ולחשוב בשקט, אבל קריאה שקטה <a href="https://web.stanford.edu/class/history34q/readings/Manguel/Silent_Readers.html">לא תמיד היתה רווחת</a>.
בכל מה שקשור לזכרון ולימוד שפה הביטוי של מילים ומשפטים <strong>בקול ממש</strong> — ולא רק במחשבה או ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Subvocalization">סובווקליזציה</a> — עוזר לי לזכור, ואני משער שאני לא היחיד.
לכן, כשאתם עונים על כרטיסים אני ממליץ לענות בקול<sup id="fnref:voice situation"><a class="footnote-ref" href="#fn:voice situation">7</a></sup>.
בפרט, זה מועיל במיוחד בכל מה שקשור למבטא וללימוד של תבניות אינטונציה: תעשו <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Speech_shadowing">shadowing</a> ו<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Speech_repetition">תחזרו</a> על ההקלטה אם בכרטיסים שלכם יש הקלטה של המלל על ידי דובר/ת ילידי/ת (עוד על זה בהמשך).
לתשובה בקול יש גם יתרון מבחינת ההתחייבות שלכם לתשובה מסויימת; ברגע שהוצאתם משהו מהפה, הוא לא חוזר.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/q3kBy7N7l0D4Y" width="480" height="270" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/q3kBy7N7l0D4Y/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<h1 id="_6">משוב</h1>
<p>כדי שאנקי תדע מתי לתזמן כל כרטיס, אנחנו כל הזמן נותנים לה <strong>משוב</strong> שאומר כמה קשה היה לנו להזכר.
ההבטה פנימה והדיווח החוצה באופן הזה זה לא משהו שאנחנו רגילים לעשות, כך שזה דורש טיפה אימון לדעת לתת משוב מהיר, כנה ומדוייק.</p>
<p>יש <strong>ארבע תשובות</strong> שאפשר לענות (ולדעתי זאת בדיוק הרזולוציה המתאימה; ב־<a href="https://mnemosyne-proj.org/">Mnemosyne</a> יש יותר מדי אפשרויות וב־<a href="https://www.supermemo.com/">SuperMemo</a> פחות מדי): „קל”, „טוב”, „קשה”, „שוב”.
כל התשובות חוץ מ„טוב” אומרות שאנקי לא דייקה בתזמון של הכרטיס (או שהוא הוצג מוקדם מדי והיה לנו קל מדי, או שהוא הוצג מאוחר מדי והיה לנו קשה מדי) וצריך לעדכן את דרגת הקושי שלו.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/hPeuvQNteFxy8" width="480" height="384" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe><br/>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/hPeuvQNteFxy8/giphy.gif" width="480" height="auto" /><br />/
<span style="font-size: x-small">השיעור הכי חשוב שלמדתי מכתיבת הפוסט הזה היא לא להוסיף גיפים באמצע הלילה ולהעלות. הדברים שלא שמים לב אליהם יכולים להיות… מביכים</span>
</center></p>
<p>גם אם אנחנו לא צריכים לחשוב על איך הדברים פועלים מתחת למכסה המנוע, אני חושב שזה יכול להיות מועיל לפחות להיות <strong>מודעים</strong> באופן כללי לאיך אנקי מחשבת איזה כרטיס להציג מתי.</p>
<p>לכל כרטיס יש „<strong>רמת קלות</strong>”, שהיא בגדול המעריך שבו אנקי תכפיל את המרחק של הפעם הבאה שיופיע הכרטיס אם נתנו את המשוב „טוב”.
כרטיסים מתחילים עם מעריך 2.5, אבל כמו שנראה מיד הוא יכול להשתנות לפי המשוב.
מה זה אומר? שאם הפעם הקודמת שהכרטיס הוצג לנו היתה לפני 10 ימים ועכשיו ענינו „טוב”, הפעם הבאה שהכרטיס יוצג לנו תהיה בעוד 25 יום (כלומר, 10×2.5).</p>
<ul>
<li>התשובה „<strong>קל</strong>” תגרום להגדלת המעריך ולתוספת „בונוס” באורך המרווח.
מה שהתשובה הזאת אומרת בעצם לאנקי זה: טעית בהערכה, היה לי קל <em>מדי</em>, אני לא רוצה לראות את הכרטיס הזה באופן כל כך תכוף.</li>
<li>התשובה „<strong>טוב</strong>” תשאיר את המעריך כמות שהוא ופשוט תכפיל את המשך הנוכחי במעריך.
אנקי בנויה כך שהכרטיסים אמורים לשאוף (במובן המתמטי) לקבל משוב „טוב”: אם הם קלים מדי המרווחים גדלים, ואם הם קשים מדי המרווחים קטנים.</li>
<li>התשובה „<strong>קשה</strong>” היא פחות או יותר תמונת המראה של „קל”: ידענו, אבל זה היה לנו קשה.
המעריך קטן והמרווח מוכפל הפעם בקבוע 1.2 (ולא במעריך).</li>
<li>התשובה „<strong>שוב</strong>” אומרת שלא ידענו.
לא נורא, מותר לא לדעת ומותר לטעות; אנחנו כאן בשביל ללמוד!
המעריך קטן עוד יותר והכרטיס נכנס למצב „לימוד מחדש”.</li>
</ul>
<p>כל התשובות חוץ מ„שוב” אומרות שהצלחנו להזכר ומדייקות כמה קל היה לנו להזכר.
כזכור, הפעולה הזאת של ההזכרות הפעילה מעמיקה את הזכרון של הכרטיס במוח שלנו.</p>
<p>צריך להיות <strong>כנים</strong> כדי שאנקי תהיה כלי שימושי.
חריג אחד שאני משתמש בו הוא שאם יש לי טעות דקדוק קטנטנה (נגיד, טעיתי ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%99">מין דקדוקי</a> במילה אחת בתוך משפט ארוך) אמנם במובן הנוקשה והצר טעיתי, אבל אני בוחר ב„קשה” ולא ב„שוב”.
יכול להיות שזה לא חכם לעשות כמוני.</p>
<p>אם לא למדתם הרבה זמן והצטברו לכם כרטיסים, הטיפול בזמנים טיפה שונה; <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#i-haven%E2%80%99t-studied-for-a-while,-and-now-the-next-due-times-are-too-big">תוכלו לקרוא על זה כאן</a>.</p>
<h1 id="_7">גם הקנקן, לא רק מה שיש בתוכו</h1>
<p>אם אתם הולכים לבלות זמן לא מועט, במצטבר, מול המסך של אנקי, כדאי שהלימוד הזה יהיה <strong>נעים</strong> גם מבחינה חיצונית.
אתייחס כאן ל־AnkiDroid, הגרסה למכשירי אנדרואיד, אבל העקרון תקף גם לגרסאות אחרות.</p>
<ul>
<li>
<p>לי נוח לעבוד עם <strong>טקסט בהיר על רקע כהה</strong>.
לדוגמה, האתר הזה משתמש בסכמת הצבעים <a href="https://arcticicestudio.github.io/nord/">Nord</a> שהיא (לדעתי ולטעמי) נעימה מאוד לעיניים ולא מקושקשת.
ב־AnkiDroid אפשר לבחור בתצוגת Night mode מתוך התפריט שב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Hamburger_button">כפתור ההמבורגר</a> (≡).
כברירת מחדל, הצבעים של מצב הלילה בקונטרסט גבוה מדי מכדי להיות נוחים; אפשר לשנות את זה כך: <span dir="ltr">≡ → Settings → Appearance → Themes → Night theme → Dark</span>.
עכשיו העיניים יכולות סוף סוף לנוח.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/GIIC4jmmUlXZS" width="480" height="202" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/GIIC4jmmUlXZS/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
</li>
<li>
<p>בדרך כלל הטקסט שעל הכרטיסים צריך להיות מועט.
טקסט מועט נוח לקרוא ב<strong>אותיות גדולות</strong> מאלו שמתאימות לקריאה של טקסט רץ.
כדי להגדיל את גודל האותיות צריך לשנות הגדרות לא תחת Appearance (במפתיע) אלא תחת <span dir="ltr">Reviewing → Display</span>.
זה נמצא תחת Card zoom.
באותה ההזדמנות אפשר גם להגדיל את גודל כפתורי התשובה כדי שתוכלו לענות גם בלי למקם את האגודל במדוייק (תחת Answer button size).</p>
<p>יש חפיסות מוכנות שמשחקות עם גודל הפונט בצורה לא הגיונית; בין אם בחרתם להגדיל את הגודל של כל האותיות ובין אם לאו, יכול להיות שתרצו גם לשנות את ההגדרות של גודל הפונט (<code>font-size</code>) ב־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D">CSS</a> של סוגי הרשומות השונים.</p>
</li>
<li>
<p>אולי אתם אוהבים את <strong>פונט</strong> ברירת המחדל של הטלפון.
אני מתעב אותו.
לאותיות לטיניות אני מעדיף להשתמש ב־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gentium">Gentium Book Basic</a> לאותיות לטיניות וב„אברהם”<sup id="fnref:abraham font"><a class="footnote-ref" href="#fn:abraham font">8</a></sup> לעבריות וערביות (וללטיניות כשהן באות באותו הכרטיס עם העבריות או הערביות).
אם אתם רוצים להחליף את הפונט בפונט שאתם בוחרים, צריך לעשות ככה:</p>
<ul>
<li>להוריד את הקבצים של הפונט לספריה <code>/AnkiDroid/fonts</code> בטלפון.</li>
<li>לבחור בפונט שהתקנתם כפונט ברירת המחדל במסך ה־Appearance בהגדרות, תחת <span dir="ltr">Fonts → Default font</span>.</li>
<li>אם אתם רוצים שרק הפונט הזה ישמש בכל הכרטיסים, תוכלו לבחור את זה תחת Default font applicability;
אם אתם רוצים שעדיין תוכלו שסוגי רשומות מסויימים יוכלו לקבוע באיזה פונט להשתמש (נגיד, פונט מסויים ליפנית, פונט מסויים לעברית וכד׳), תצטרכו לבטל את השורה <code>font-family</code> בהגדרות העיצוב ב־CSS בכל מקום שבו תרצו להשתמש בפונט ברירת המחדל החדש שבחרתם ולהגדיר פונט אחר במקומות שלא.
שימו לב שכשיוצרים סוג חדש של רשומות הערך של <code>font-family</code> הוא <code>Arial</code>, כך שתצטרכו לשנות ידנית.
זה המצב גם ברוב החפיסות המוכנות שאפשר להוריד מ־Ankiweb.</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><strong>עומס גרפי</strong> זה מציק ומוציא מריכוז.</p>
<ul>
<li>תחת Fullscreen mode באותו המסך תוכלו לבטל את השורת המערכת של הטלפון (עדיין אפשר לגשת אליה בזמן שינון אם מחליקים את האצבע מראש המסך מטה).</li>
<li>אם תבטלו את Show button time על מקשי התשובות יופיעו רק המילים Again / Hard / Good / Easy, בלי הזמן הבא שבו יופיע הכרטיס.
נכון, זה כיף לראות שיש כרטיסים שיופיעו לנו רק עוד מלאן זמן, אבל הקריאה הזאת והעיבוד של המידע הזה סתם מעכבים את הלימוד ויוצרים עומס קוגניטיבי בדיוק בזמן שבו אנחנו צריכים את המוח שלנו פנוי לדברים חשובים: לימוד מידע חדש וחיזוק הקשרים של מידע ישן בזכרון.</li>
<li>בדומה, ביטול של Show remaining יהפוך את המסך למינימליסטי עוד יותר וגם ימנע מכם רמזים בנוגע לטיב הכרטיס שמוצג (כלומר, לא יופיע ציון האם הכרטיס חדש, בשינון או בלימוד מחדש).</li>
</ul>
</li>
</ul>
<h1 id="_8">חיפוש זריז במילון</h1>
<p>קודם כתבתי שחשוב לשנן רק מה שמבינים.
אם נתקלנו בכרטיס במילה שאנחנו לא מכירים או בצורה שלא ברורה לנו, חשוב לעצור, לברר ולהבין.
אם העניין הוא לקסיקלי, <strong>חיפוש במילון</strong> בדרך כלל יפתור את השאלה.
אפשר לעבור ידנית למילון מקוון ולחפש בו, או להשתמש בטריק הנחמד הזה שהכרתי מ<a href="https://ankiweb.net/shared/info/785874566">החפיסה של Neri ללימוד גרמנית</a>.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/l2Je66zG6mAAZxgqI" width="480" height="366" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/l2Je66zG6mAAZxgqI/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>אנקי משתמשת ב־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/HTML">HTML</a> לעיצוב של הכרטיסים.
בעסקת חבילה מגיעה היכולת להריץ סקריפטים של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/JavaScript">JavaScript</a> הישר מתוך הכרטיס המוצג (גם במחשב וגם בטלפון או בטבלט).
אפשר לעשות עם זה כל מני דברים דינאמיים, כמו לקשר את כל המילים בשפה שאנחנו לומדים לערכים במילון באופן אוטומטי, כם שכשנלחץ על המילה ישר יפתח לנו הערך המתאים במילון.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/script.png"><img alt="עריכת כרטיסים באנקי" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/script.png" /></a></p>
<p>איך עושים את זה?</p>
<ul>
<li>
<p>בגרסה למחשב נכנס לעורך הכרטיסים דרך <span dir="ltr">Tools → Manage Note Types</span>, בחירה בסוג הכרטיס המתאים ולחיצה על Cards.</p>
</li>
<li>
<p>השלב הראשון הוא לתת מזהה יחודי לקטע שאנחנו רוצים שהסקריפט יחול עליו, כלומר השדה של השפה שאנחנו לומדים.
נגיד, אם אנחנו לומדים אספרנטו, נרצה להשתמש ב־<code><p id="lookup">{{Esperanto}}</p></code> ולא סתם ב־<code><p>{{Esperanto}}</p></code>.</p>
</li>
<li>
<p>עכשיו נדביק את הסקריפט בכרטיס:</p>
</li>
</ul>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="p"><</span><span class="nt">script</span><span class="p">></span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">content</span> <span class="o">=</span> <span class="nb">document</span><span class="p">.</span><span class="nx">getElementById</span><span class="p">(</span><span class="s2">"lookup"</span><span class="p">).</span><span class="nx">innerHTML</span><span class="p">;</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">punctuationless</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">content</span><span class="p">.</span><span class="nx">replace</span><span class="p">(</span><span class="sr">/[.,\/#!$%\^&\*;:{}=\-_`~()]/g</span><span class="p">,</span> <span class="s2">""</span><span class="p">);</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">mixedCase</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">punctuationless</span><span class="p">.</span><span class="nx">replace</span><span class="p">(</span><span class="sr">/\s{2,}/g</span><span class="p">,</span> <span class="s2">" "</span><span class="p">);</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">finalString</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">mixedCase</span><span class="p">.</span><span class="nx">toLowerCase</span><span class="p">();</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">words</span> <span class="o">=</span> <span class="p">(</span><span class="nx">finalString</span><span class="p">).</span><span class="nx">split</span><span class="p">(</span><span class="s2">" "</span><span class="p">);</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">punctuatedWords</span> <span class="o">=</span> <span class="p">(</span><span class="nx">content</span><span class="p">).</span><span class="nx">split</span><span class="p">(</span><span class="s2">" "</span><span class="p">);</span>
<span class="kd">var</span> <span class="nx">processed</span> <span class="o">=</span> <span class="s2">""</span><span class="p">;</span>
<span class="k">for</span> <span class="p">(</span><span class="nx">i</span> <span class="o">=</span> <span class="mi">0</span><span class="p">;</span> <span class="nx">i</span> <span class="o"><</span> <span class="nx">words</span><span class="p">.</span><span class="nx">length</span><span class="p">;</span> <span class="nx">i</span><span class="o">++</span><span class="p">)</span> <span class="p">{</span>
<span class="nx">processed</span> <span class="o">+=</span> <span class="s2">"<a href = \"https://en.wiktionary.org/wiki/"</span> <span class="o">+</span> <span class="nx">words</span><span class="p">[</span><span class="nx">i</span><span class="p">]</span> <span class="o">+</span> <span class="s2">"#Esperanto\">"</span><span class="p">;</span>
<span class="nx">processed</span> <span class="o">+=</span> <span class="nx">punctuatedWords</span><span class="p">[</span><span class="nx">i</span><span class="p">];</span>
<span class="nx">processed</span> <span class="o">+=</span> <span class="s2">"</a> "</span><span class="p">;</span>
<span class="p">}</span>
<span class="nb">document</span><span class="p">.</span><span class="nx">getElementById</span><span class="p">(</span><span class="s2">"lookup"</span><span class="p">).</span><span class="nx">innerHTML</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">processed</span><span class="p">;</span>
<span class="p"></</span><span class="nt">script</span><span class="p">></span>
</pre></div>
<ul>
<li>
<p>אפשר לשנות את הסקריפט כדי להתאים אותו לצרכינו:</p>
<ul>
<li>
<p>השורה עם <code>wiktionary.org</code> מגדירה את האתר שאליו מפנים הקישורים.
במתכונת הנוכחית שלה היא מחפשת ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F">וויקימילון</a> האנגלי ומוסיפה <code>#Esperanto</code> אחרי (אם המילה מופיעה במספר שפות, זה יוביל אותנו ישר אל הערך עבור אספרנטו).
החלק <code>words[i]</code> מוחלף במילה שאותה אנחנו מחפשים, כמובן.
לדוגמה, אם אנחנו רוצים לחפש ב<a href="http://www.morfix.co.il/">מורפיקס</a> (מילון עברי↔אנגלי שימושי), נוכל להחליף את השורה הזאת בזו:</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="nx">processed</span> <span class="o">+=</span> <span class="s2">"<a href = \"http://www.morfix.co.il/"</span> <span class="o">+</span> <span class="nx">words</span><span class="p">[</span><span class="nx">i</span><span class="p">]</span> <span class="o">+</span> <span class="s2">"\">"</span><span class="p">;</span>
</pre></div>
</li>
<li>
<p>הסקריפט ממיר את המילים לחיפוש כך שהן יכללו רק אותיות קטנות (זה חשוב עבור ויקימילון, שמבחין ברישיות).
אם אנחנו לומדים גרמנית, נרצה אולי לשמור על הגודל של האותיות כמו שהוא מופיע בטקסט; זה אולי יפגע בחיפוש של מילים שמופיעות באות גדולה בראש משפט אבל הערך המילוני שלהן באות קטנה, אבל יקל על החיפוש של שמות עצם (שמות עצם בגרמנית נכתבים באות גדולה).
כדי לעשות את זה נחליף את השורה</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="kd">var</span> <span class="nx">finalString</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">mixedCase</span><span class="p">.</span><span class="nx">toLowerCase</span><span class="p">();</span>
</pre></div>
<p>בזו:</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="kd">var</span> <span class="nx">finalString</span> <span class="o">=</span> <span class="nx">mixedCase</span><span class="p">;</span>
</pre></div>
<p>כלומר, פשוט נסיר את הפקודה שמקטינה את האותיות.</p>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p>אם אתם מפיקים כמה כרטיסים מהרשומות, צריך להוסיף את הסקריפט ולהגדיר מזהה (<code>id="lookup"</code>) במקום הנכון עבור כל כרטיס.</p>
</li>
<li>
<p>אם נשתמש עכשיו בכרטיסים, יופיע העיצוב הדיפולטיבי לקישורים: אותיות כחולות עם קו תחתון.
אנחנו לא רוצים את זה; אנחנו רוצים שיופיע המלל כרגיל, אבל שפשוט נוכל ללחוץ על המילים כדי לחפש אותן במילון.
כדי לתקן את זה נרצה לשנות את העיצוב של הכרטיס, בעזרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A1%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9D">CSS</a> בחלק „Styling” שמופיע בצד שמאל באמצע. נוסיף את השורות הבאות, שמשנות את איך שנראים הקישורים שלנו:</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="p">#</span><span class="nn">lookup</span> <span class="nt">a</span> <span class="p">{</span>
<span class="k">color</span><span class="p">:</span> <span class="kc">inherit</span><span class="p">;</span>
<span class="k">text-decoration</span><span class="p">:</span> <span class="kc">inherit</span><span class="p">;</span>
<span class="p">}</span>
</pre></div>
</li>
</ul>
<p>זהו.
אם אתם מכירים HTML, JavaScript ו־CSS, זה יהיה לכם פשוט לעשות את זה.
אם זה חדש לכם, יכול להיות שתתקלו בקשיים; <a href="https://me.digitalwords.net/">אשמח לעזור</a> ^_^</p>
<p>הסקריפט הזה מתאים לשפות שנכתבות עם רווחים.
אם אתם לומדים יפנית, תשתמשו ב<a href="https://ankiweb.net/shared/info/3918629684">תוסף הנהדר הזה</a>, שבנוסף לאפשרות של חיפוש מהיר במילונים מאפשר הוספה אוטומטית של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Furigana">פוריגנה</a> (לא תמיד מדוייקת, אבל עובדת טוב מאוד ברוב המקרים) וסטטיסטיקה של ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%A0%D7%92%27%D7%99">קנג׳י</a> שאתם יודעים.
לסינית יש כמה אופציות, אבל אני לא מכיר אותן ממקור ראשון; חפשו <a href="https://ankiweb.net/shared/addons/2.1">כאן</a>.</p>
<h1 id="_9">חפיסות של כרטיסי לימוד</h1>
<p>ה<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#downloading-shared-decks"><strong>המלצה</strong></a> שכתובה ב<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html">מדריך המשתמש של אנקי</a> היא ליצור את הכרטיסים שלכם בעצמכם (בניגוד לשימוש ב<a href="https://ankiweb.net/shared/decks/">חפיסות מוכנות</a>).
יש טעם בהמלצה הזאת — כי כרטיסים שאתם מכינים מן הסתם יהיו לכם ברורים יותר ויש יותר סיכוי שתִּלמדו לימוד משמעותי של דברים שחשובים לכם<sup id="fnref:personal relevance"><a class="footnote-ref" href="#fn:personal relevance">9</a></sup> ולא תשננו כמו תוכי בלי להבין (אנחנו רוצים להיות <a href="https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%93_%D7%98%D7%A4%D7%94">בּוֹר סוּד</a> ולא בּוּר סוּד…) או שתשננו פרטי מידע שלא כל כך רלוונטיים לכם — אבל לא צריך לקבל אותה באופן קיצוני ולהמנע מכרטיסים מוכנים.
בסופו של דבר המטרה היא לא תהליך הלימוד והשינון אלא הידע, וכרטיסים מוכנים יכולים לחסוך זמן יקר.</p>
<h2 id="_10">שילוב של כרטיסים שונים בלימוד באופן משורג</h2>
<p>אם יש לכם כרטיסים ממקורות שונים ואתם רוצים שכרטיסים חדשים ילקחו <strong>לפעמים מקבוצה אחת ולפעמים מאחרת</strong> יש דרך קלה לעשות את זה:</p>
<ul>
<li>בחלון העיון (browse) בוחרים את הכרטיסים החדשים (<code>is:new</code> בשורת הסינון) של תת־הקבוצה הגדולה ביותר של כרטיסים (אפשר להגביל לפי תגים בעזרת <code>tag:XYZ</code> בשורת הסינון) ומעבירים אותם לראש הרשימה בעזרת האפשרות Reposition בתפריט Cards (או Ctrl+Shift+S במקלדת).
אם האפשרות Shift position of existing cards מסומנת, הכרטיסים ידחפו כרטיסים אחרים שנמצאים בראש.
עבור תת־הקבוצה הראשונה זה מה שאנחנו רוצים.</li>
<li>עכשיו, עבור כל תת־קבוצה אחרת שאנחנו רוצים לשלב עם הראשונה באופן משורג נעביר את הכרטיסים החדשים לראש הרשימה אבל בלי האפשרות Shift position of existing cards.
כך כל סלוט (0, 1, 2 וכן הלאה) יתפס גם על ידי כרטיס מתת־הקבוצה הראשונה וגם על ידי כרטיסים מתת־הקבוצות האחרות שהעברנו.
אנקי יודעת להתמודד עם זה שיש כמה כרטיסים באותו הסלוט בלי בעיה: היא מציגה אותם לפי סדר (ככה, לדוגמה, מסודרים כרטיסים שונים של אותה הרשומה).</li>
</ul>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/3LdP5sgb3PGFO" width="480" height="324" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/3LdP5sgb3PGFO/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>אם יש הבדלי גודל משמעותיים בין תת־הקבוצות השונות, נוכל לרווח את המופעים של הכרטיסים מהקבוצות הקטנות בעזרת המספר Step בחלון הדיאלוג.
לדוגמה, אם יש לנו חבילה גדולה של 2000 כרטיסים וחבילה קטנה של 500, ונרצה שהלימוד של שתיהן יסתיים ביחד, ניתן לחבילה הקטנה קפיצות של 4.
אחרת מה שיקרה הוא שיופיע כרטיס מכאן וכרטיס מכאן, כך שברבע הדרך של החבילה הגדולה תגמר החבילה הקטנה (לפעמים אנחנו רוצים כזה דבר; זה נתון לבחירתכם).</p>
<h2 id="_11">לבנה אחרי לבנה</h2>
<p>כשאנחנו לומדים, חשוב שהתהליך יהיה <strong>הדרגתי</strong>.
אם אנחנו לומדים עברית, לדוגמה, אחרי המשפט „החתול הוא חיה חמודה” הגיוני שיופיע משפט כמו „החתול החמוד ישן על ההסקה” ולא „המחקר המדעי על טבעו הגלי של האור החל כבר במאות ה־17 וה־18, כאשר מדענים כגון רוברט הוק, כריסטיאן הויגנס וליאונרד אוילר הציעו תורת גלים של אור המבוססת על תצפיות נסיוניות”.
כמו בית, בונים קודם את היסודות, ואז את הקומה הראשונה, וכן הלאה, ולא מתחילים מהקומה החמישית או מדלגים על קומות.
העקרון הזה נקרא „<a href="https://github.com/kaegi/MorphMan/wiki/I-plus-1">i+1</a>”: אם i מציינת את רמת הידע הנוכחי, בכרטיס החדש הבא שיופיע אנחנו רוצים לקבל מידע חדש (לקסיקלי, דקדוקי, וכד׳) אבל אנחנו גם רוצים המידע החדש הזה (הדלתא) הזה יהיה מינימלי (1).
זה נוהג רגיל בספרי לימוד: מתחילים מאוצר מילים מצומצם ומבנים פשוטים ובונים לאט לאט.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/l0HlHJGHe3yAMhdQY" width="480" height="352" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/l0HlHJGHe3yAMhdQY/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>דרך אחת לעשות את זה היא <strong>ידנית</strong>: לתכנן חפיסה כך שהיא אמורה להלמד בסדר מסויים, כמו בפרקים של ספר לימוד.
נראה לי שהכי טוב להתחיל ממספר מצומצם של מילים שונות ודגמים, ולאט לאט להרחיב כך שבכל רשומה חדשה נוסף רק משתנה אחד שלא הופיע ברשומות הקודמות: <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Lexeme">לקסמה</a> חדשה, צורת נטיה חדשה, דגם משפט חדש וכד׳.
אם אנחנו בונים את החפיסה ורוצים לסדר אותה בעצמנו לפי הגיון, תכנון כזה אפשר לעשות בעצם רק בשפה שכבר יודעים; כלומר, רק במצב שבו אנחנו בונים חפיסה לרווחת אחרים ולא לשימושנו.</p>
<p>דרך אחרת, שמתאימה גם למקרים בהם אנחנו פחות אלטרואיסטים ופשוט רוצים ללמוד שפה ביעילות בעזרת אנקי היא הדרך ה<strong>אוטומטית</strong>.
אם יש לנו מספיק רשומות של משפטים (בין אם כאלה שהשגנו מחפיסות אחרות, מאיסוף ידני שלנו או ממקורות אחרים, כמו שנראה בהמשך) אנחנו יכולים לסדר אותן באופן אינקרמנטלי שמצמצם את המידע החדש בכל משפט למינימום בעזרת תוסף <em>מדהים</em> בשם <a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a>.
הוא מארגן את הרשומות בסדר אופטימלי לפי מה שאתם יודעים (כלומר, באופן תפור־אישית), ועובד כמו קסם.
מה שכן, הוא קצת טריקי לשימוש: הוא לא בנוי באופן אינטואיטיבי (להפך!) ואין לו תיעוד סביר.<sup id="fnref:morphman"><a class="footnote-ref" href="#fn:morphman">10</a></sup>
מצד שני, התוצאה שווה את הטרחה.</p>
<p>עכשיו נעבור לדבר על הכנה של <strong>חפיסות לבד</strong> ואז נמשיך לשימוש מושכל ב<strong>חפיסות מוכנות</strong>.</p>
<h2 id="_12">חפיסות בייצור עצמי</h2>
<p>יש בגדול <strong>שני מקורות</strong> לכרטיסים שאתם יכולים להזין לאנקי:
פרטי מידע שאתם אוספים במהלך הזמן ורוצים לזכור אותם,
ופרטי מידע שכבר נאספו על ידי מישהו אחר ואתם רוצים להעביר אותם לאנקי.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/LHZyixOnHwDDy" width="480" height="360" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/LHZyixOnHwDDy/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>אם בלימוד שפה עסקינן, פרטי המידע שאנחנו <strong>אוספים</strong> במהלך הזמן הם מילים ומשפטים שנתקלנו בהם ואנחנו רוצים לזכור.
נתקלנו בטקסט שאנחנו קוראים במילה שאנחנו לא מכירים ורוצים ללמוד? הופ לאנקי.
בשיחה אפשר לכתוב תוך כדי תזכורות בקצרה על דף ולהוסיף אחר כך, או לשבת ולהזכר אחרי השיחה בדברים שהיו חדשים לנו.
אם אתם מתכתבים עם דוברים ילידיים בשפות שאתם לומדים, אפשר ללמוד הרבה דרכי ניסוח טבעיות מבני השיח שלכם.
בלימוד של שפה יש לא מעט תהליך של חיקוי, ולימוד של משפטים שכתבו לכם יכולה בדיוק לאפשר לכם להטמיע את דרכי הביטוי הזורמות בשפה (בניגוד לשימוש בשפה שאתם לומדים ככסות דקה למבנה של שפת האם שלכם: כולנו מכירים עברית שנשמעת כמו אנגלית ואנגלית שנשמעת כמו עברית).</p>
<p>חשוב להקפיד שהמשפטים שאתם מכניסים לא יהיו <strong>ארוכים מדי</strong>, כי זה יסרבל מאוד את תהליך הלימוד והשינון ויקשה לענות על השאלה „האם זכרתם את הכרטיס?” (אם הכנסתם פסקה ארוכה וידעתם לקרוא את כולה חוץ ממילה אחת, זה נחשב שידעתם או לא?).
יש מי שקוראים לזה „אטומיזציה” של ידע, וכמובן שצריך להשתמש בזה באופן חכם וזהיר כדי לא לאבד את היער מרוב עצים (זוכרים שאנקי היא רק כלי משלים? חשוב לא לאבד את התמונה הכללית).</p>
<p>אין מה לחשוש מלהוסיף פרטי ידע <strong>קלים יחסית</strong>.
אם זה קל לנו, מהר מאוד תדירות ההופעה תפחת כך שהכרטיס לא יציק לנו מצד אחד, אבל אנקי תשמור על זה שהידע לא ישכח מצד שני.</p>
<p>כמו שאמרנו, בנוסף ללימוד של מה שאנחנו נתקלים בו בקריאה או בשיחה (או בצפיה, אם אתם לומדים בשיטת הטלנובלה…) אפשר גם להזין לאנקי מידע שנאסף על ידי <strong>מישהו אחר</strong>.
הדוגמה הראשונה שעולה לי לראש הוא לימוד מספר לימוד או מקורס שבו בכל פרק או שיעור יש מילים ללימוד.
אם אף אחד לא יצר <a href="https://ankiweb.net/shared/decks/">חפיסה מוכנה</a> לאוצר המילים שבספר או בקורס שלכם תוכלו להזין אותה בעצמכם וגם להיות נחמדים ו<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#sharing-decks-publicly">לחלוק אותה עם העולם</a> כדי לחסוך לאחרים את הטרחה.
בנוסף לרשימות המילים, אם יש בספר או בקורס גם קטעי קריאה קצרים, תוכלו לקחת מהם משפטים (או להוסיף את כולם משפט־משפט, תוך חיתוך משפטים ארוכים מדי לחלקים).</p>
<p><strong>ספרי דקדוק</strong> שיש בהם משפטים לדוגמה, ובפרט משפטים אמיתיים שמצוטטים, יכולים גם הם להיות מקור מעולה.
למה מעולה? כי המשפטים נבררו כך שיהיה ניתן להבין אותם מחוץ להקשר, וזה משהו שיש לו יתרון בלימוד בעזרת תוכנה שמציגה פרטי ידע במנותק (על היתרונות והחסרונות של זה; כזכור, אנקי אינה חזות כל תהליך הלימוד).
אני, לדוגמה, <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen-anki/thorne">עובד</a> על המרה של <a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5a1f05813a044650f511c753">ספר הדקדוק של David Thorne</a> לפורמט <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/YAML">YAML</a>, ממנו אמיר את הרשומות באופן אוטומטי לפורמט <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Tab-separated_values">TSV</a> שאנקי יודעת לקרוא.
למה אני מזין את הנתונים כקובץ YAML ולא ישירות לאנקי? כי ככה יותר נוח להשתמש ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA">בקרת גרסאות</a> ולערוך שינויים מערכתיים באופן אוטומטי, וכי אני מעדיף לכתוב ב־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Vim">Vim</a><sup id="fnref:vim"><a class="footnote-ref" href="#fn:vim">11</a></sup> מאשר בממשקים גראפיים.
כשאסיים את התהליך אשתף את החפיסה ב־AnkiWeb ואעדכן את הפוסט כאן.</p>
<p>חפיסה נוספת שעבדתי עליה, וכבר סיימתי, היא <a href="https://ankiweb.net/shared/info/992960742">חפיסה</a> שמבוססת על <strong>מונחי הבלשנות העבריים</strong> מהמונחונים של האקדמיה ללשון העברית, עם תוספות רבות משלי.
את החפיסה הזאת הכנתי לפני שחשבתי על הרעיון של לכתוב ב־YAML, כך שהיא זמינה רק כקובץ של אנקי.</p>
<p>כשאתם בונים את החפיסה שלכם, <strong>כמה עצות</strong> לי אליכם:</p>
<ol>
<li>
<p>באנקי יש הפרדה בין <strong>רשומות</strong> (notes) ובין <strong>כרטיסים</strong> (cards). את המידע מזינים פעם אחת בשדות לפי רשומות (נגיד: בשדה <code>english</code> נכתוב "a cat" ובשדה <code>hebrew</code> נכתוב "חתול"), ומהרשומות אפשר להגיד לאנקי להכין כרטיסים באופן אוטומטי.
בדוגמה שלנו סביר להכין מהרשומה לא רק כרטיס אחד שמציג „a cat” ואנחנו צריכים לענות עליו „חתול” אלא גם כרטיס שמציג „חתול” ושעליו אנחנו צריכים לענות „a cat”.
הדו־כיווניות הזאת חשובה מאוד, משלוש סיבות:</p>
<ul>
<li>ככה אנחנו לומדים לא רק לזהות מילים זרות ולהבין אותן באופן סביל אלא גם מחווטים את המוח שלנו לשימוש <strong>פעיל</strong> במילים (מה שיהיה לנו מאוד שימושי כשנרצה לדבר או לכתוב).</li>
<li>ככל שאנחנו מקיפים את פרטי הידע (במקרה דנן, אוצר מילים) מיותר כיוונים כך הם <strong>יוטמעו יותר טוב</strong> בזכרון שלנו.</li>
<li>
<p>נניח שאנחנו עובדים עם משפטים ולא עם מילים, ויש לנו משפט כמו <a href="http://kermitproject.org/utf8.html#glass">Jeg kan spise glass uten å skade meg</a> „אני יכול לאכול זכוכית מבלי להזיק לעצמי” בנורווגית.
אם ניצור כרטיסים רק בצד אחד, נורווגית←עברית (בלי עברית←נורווגית), נוכל לדעת את המשמעות של המשפט (=התשובה) גם <strong>אם לא נזכור</strong> ש־skade זה „להזיק, לפצוע”, אם אנחנו זוכרים שיש משפט עם משמעות כזאת בכרטיסים שלנו.
זאת בעיה, כי ככה לא נִלמד את המילה skade, בגלל שנסיק אותה מההקשר.
אם יש לנו כרטיסים דו־כיווניים, כשנצטרך לתרגם „אני יכול לאכול זכוכית מבלי להזיק לעצמי” נצטרך להזכר במילה skade.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/113BIIoomX04kE" width="344" height="480" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/113BIIoomX04kE/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>בעיה שאין לה פתרון קל בשיטה של לימוד בעזרת כרטיסים היא שיש יותר מדרך אחת להגיד משמעות מאוד דומה: במקרה דנן היה אפשר לומר גם <a href="https://web.archive.org/web/20040215053224/http://hcs.harvard.edu/~igp/europe.html">Jeg kan spise glas; det gjør meg ikke vondt</a>.</p>
</li>
</ul>
<p>המנגנון של הכרטיסים שאפשר להפיק מהרשומות הוא מאוד straightforward, אבל אפשר להשיג איתו <strong>תוצאות מורכבות</strong> בקלות, במיוחד אם משתמשים ב<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#conditional-replacement">תנאים</a>.
לאילאיל, לדוגמה, הכנתי כרטיסים ללימוד אנגלית שמתנהגים באופן שונה אם למילה יש צורת בינוני סביל שונה מצורת העבר (לדוגמה, sung≠sang) או ששתי הצורות הומונימיות (loved=loved).</p>
</li>
<li>
<p>יש ערך בללמוד מילים בנפרד, אבל לימוד של מילים באופן מבודד לא יתן לכם הבנה של דרכי הביטוי הטבעיות בשפה, דהיינו דרכי ההתחברות של המילים האלה ומתי ואיך משתמשים בהן.
<strong>משפטים קצרים</strong>, לעומת זאת, נמצאים בדיוק ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91">איזור זהבה</a>: הם לא ארוכים מדי מכדי שיהיה קל לענות עליהם תשובה ברורה אם זכרנו או לא ולעבור עליהם בשינון, אבל גם לא קצרים מדי.
בלימוד של משפטים קצרים מתרחשת למידה סטטיסטית לא מודעת של האופן שבו הדיבור זורם בשפה, מה שאי אפשר ללמוד מלימוד מילים בנפרד.
בלעז זה נקרא sentence mining.
כלל האצבע שאני מצאתי שמתאים לי מבחינת האורך של המשפטים הוא חסם עליון של חמש שניות בדיבור רגיל עד מהיר: מה שארוך יותר, מסורבל מדי בשביל הכלי הזה, ועדיף קצר ולעניין ממשפטים ארוכים מדי שתוקעים את הלימוד בשיטה.</p>
<p>נראה לי, בלי לבדוק ולהשוות באופן מסודר, שהאפקטיביות של לימוד משפטים משמעותית יותר כשאתם לא <strong>מוקפים</strong> בכל מקרה בשפה שאותה אתם לומדים.
אם כל היום אתם שומעים יפנית ומתקשרים ביפנית (גם אם שבורה), נראה לי פחות חשוב ללמוד דרך משפטים, כי דרכי הביטוי הטבעיות כל הזמן מסביבכם ואתם לומדים אותן ב<a href="https://terms.hebrew-academy.org.il/munnah/100903_1/%D7%90%D6%B2%D7%A4%D6%B4%D7%99%D7%A4%D7%95%D6%BC%D7%AA">אפיפות</a> (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Language_immersion">immersion</a>); במקרה כזה יכול להיות שהתמקדות באוצר מילים שחסר לכם יתן יחס זמן:תוצאה טוב יותר.</p>
<p>כשאתם מוסיפים <strong>תרגום</strong> למשפטים, בין אם משלכם ובין אם מתרגום קיים, טוב אם הוא לא יהיה חופשי מדי, עם פרפרזות שמתנתקות לגמרי מאופן הביטוי בשפת המקור שאתם לומדים.
תרגום כזה גם עלול להטעות אתכם בנוגע למשמעות של הטקסט המקורי, וגם להקשות מאוד בכרטיסים שמציגים לכם את הטקסט המתורגם ומצפים לטקסט המקורי כתשובה.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/3oGRFgblrcgE6vjGw0" width="480" height="320" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/3oGRFgblrcgE6vjGw0/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>ניקח, לדוגמה, את המשפט הראשון בסיפור Gofid בוולשית, שעוד נתקל בו בהמשך:</p>
<p><blockquote style="direction: ltr">Eisteddai Begw ar stôl o flaen y tân, a’i chefn, i’r neb a edrychai arno, yn dangos holl drychineb y bore.</blockquote></p>
<p>לטובת הקוראים הספורים שרצה הגורל ועדיין לא יודעים וולשית, זה מה שכתוב שם בגדול (בלי להכנס לעניינים דקדוקיים), ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Interlinear_gloss">גלוסות</a>:</p>
<blockquote>
<p>Eisteddai = ישב/ה,
Begw = בגו (שם),
ar = על,
stôl = שרפרף,
o flaen = לפני,
y = ה־,
tân = אש,
a = ו־,
’i = שלה,
chefn = גב,
i = ל־,
’r neb = כל (מי),
a = ש־,
edrychai = הסתכל/ה,
arno = עליו,
yn = ב־,
dangos = להראות,
holl = כל,
drychineb = אסון,
y = ה־,
bore = בוקר.</p>
</blockquote>
<p>עכשיו, בואו נסתכל על שני תרגומים שלו לאנגלית, אחד פרי עטו של <a href="http://www.gwales.com/goto/biblio/en/9781854113207/SPY09">Wyn Griffith</a>, משנת 1968:</p>
<p><blockquote style="direction: ltr">Begw sat on a stool in front of the fire, with the morning’s tragedy written on every bone of of her body.</blockquote></p>
<p>ואחד פרי עטו של של <a href="https://www.worldcat.org/title/world-of-kate-roberts-selected-stories-1925-1981/oclc/22004394">Joseph P. Clancy</a> (1991):</p>
<p><blockquote style="direction: ltr">Begw was sitting on a stool in front of the fire, with her back, to anyone who might look at it, showing all the disaster of the morning.</blockquote></p>
<p>בלי להכנס לשיפוט של הערך הספרותי של כל אחד מהם כטקסט באנגלית, ברור לגמרי איזה מהם עדיף לצרכינו כאן.</p>
<p>אמנם משפטים עוזרים בשיבוץ של המילים בהקשר, אבל חשוב להזהר שהמילים לא יתקבעו לנו בזכרון רק באותו ההקשר. עוד על זה בנקודה הבאה:</p>
</li>
<li>
<p>בבניה של חפיסה של משפטים, תקפידו להשתמש באותן המילים בהקשרים שונים ולשבץ מילים שונות במבנים הנלמדים.
אם מילה מסויימת מופיעה רק בתוך משפט אחד בחפיסה, זה יכול להוות גורם שיעכב את חופשיות השימוש בה.
לעומת זאת, אם היא מופיעה בכמה משפטים היא לא תהיה כבולה, וככה הלימוד לא יהיה מוגבל לציטוט של משפטים מ<a href="https://youtu.be/uN0DMS3phZg">שיחון</a> כמו תוכי אלא תוכלו <strong>להכליל</strong> ולמצוא <strong>תבניות חוזרות</strong>, גם באופן מודע וגם באופן לא מודע (האופן הלא מודע הוא זה שמקנה לנו שליטה חופשית בשפה).
בפרט, שווה לסקור דגמי <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Valency_(linguistics)">ערכיות</a> שונים ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94">הומונימיה</a>; זה נכון בפרט למילים כמו <a href="https://en.wiktionary.org/wiki/get#Verb">get</a> באנגלית (נכון לזמן כתיבת שורות אלה מופיעים בערך בוויקימילון 31 פירושים!), שנסיון ללמוד אותן מכרטיס של מילה בודדת נדון מראש לכשלון, אבל גם למילים נוספות שיש בהן גיווני משמעות בהקשרים שונים ובמבנים שונים.
זאת סיבה נוספת לעבוד בעיקר עם משפטים ופחות עם מילים בודדות.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/b0ibHEFD1fQhq" width="480" height="270" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/b0ibHEFD1fQhq/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>בנוסף, אם לשפה שלכם יש <strong>מורפולוגיה</strong> לא מאוד שקופה, ולא תמיד אפשר לנבא בקלות את הצורות השונות של אותה הלקסמה (כמו, נגיד, צורות הריבוי בערבית), טוב יהיה לכלול ברשומות שונות צורות שונות.
כך, לדוגמה, לא נכלול רק רשומה אחת, שבה מופיעה צורת האינפיניטיב clywed „לשמוע” בוולשית, אלא גם רשומות נוספות שבהן מופיעות צורות אחרות (לדוגמה, glybu היא למרבה ההפתעה צורה של clywed: גוף שלישי עבר עם לניציה…).</p>
</li>
<li>
<p>רגע, אבל למה הזכרת בנקודה מס׳ 2 שניות, לא מדובר רק על טקסט כתוב?
אז זהו, שאם יש לכם גישה לקבצי קול (אם ממאגרים קיימים כמו <a href="https://tatoeba.org/">Tatoeba</a> או <a href="https://forvo.com/">Forvo</a>, אם בחיתוך של קובץ קול ארוך, או אם דובר/ת ילידי/ת נחמד/ה מקליט/ה עבורכם מילים ומשפטים), אפשר לשדרג את הכרטיסים מאוד מאוד עם <strong>קול</strong>.
כשיש קובץ קול, הכרטיסים יכולים להיות בנויים משלושה צדדים:</p>
<ul>
<li>צד אחד הוא <strong>הבנת הנקרא</strong>: כתוב לכם „a cat” ואתם צריכים לענות „חתול” ולדעת <a href="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1e/En-uk-a_cat.ogg">איך הוגים</a>.</li>
<li>צד שני הוא <strong>הבנת הנשמע</strong>: את שומעים את <a href="https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1e/En-uk-a_cat.ogg">קובץ הקול</a> וצריכים לענות שנאמר בו „a cat” והמשמעות היא „חתול”.</li>
<li>צד שלישי הוא <strong>לפי המשמעות</strong>: כתוב לכם „חתול” ואתם צריכים לענות „a cat” ולדעת איך הוגים.</li>
</ul>
<p>המידע על המיומנות שלכם בכל צד של כל רשומה (הווה אומר, כל כרטיס) נשמר בנפרד, באופן <strong>בלתי תלוי</strong>.
למה זה מעולה?
נניח שאנחנו לומדים שפה עם מערכת תנועות שאנחנו לא רגילים אליה, וקשה לנו לשמוע את ההבדל בין בין [ɬɨn] „תמונה” ו־[ɬin] „קו” בוולשית צפונית אבל קל לנו מאוד להבחין ולזכור את ההבדל בצורה הכתובה (llyn ו־llin בהאתמה); אנקי תדע לפי המשוב להציג לנו את כרטיסי הבנת הנשמע באופן תכוף יותר מאשר את כרטיסי הבנת הנקרא.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/FqXLj6EuRpWdG" width="480" height="317" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/FqXLj6EuRpWdG/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>שיטת שלושת הצדדים מאוד עוזרת ללימוד שפה מדוברת, אבל גם יכולה להועיל ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Corpus_language">שפות קורפוס</a> כתובות שיש שחזור של אופן ההגייה שלהן (בהמשך אדבר על זה בהקשר של אנגלית עתיקה): פחות כדי שתוכלו לדבר עם הדוברים שכבר אין ויותר כדי לעזור בזכרון (ככה תפרשׂו את <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%AA">הרשת העצבית</a> גם סביב מידע קולי ולא רק סביב מידע חזותי).</p>
<p><a href="https://youtu.be/DnbKwHEQ1mA">סרטון הדרכה</a> על יצירה של כרטיסים עם צדדים שונים.</p>
<p>הסדר של הצדדים שמופיע למעלה (קודם הבנת הנקרא, אחר כך הבנת הנשמע ולבסוף תרגום חזרה) הוא הסדר האפקטיבי ביותר לדעתי: קודם כל הוא מבסס היכרות עם המידע החדש מצד הקורא/מאזין ורק אז פונה לפרודוקציה.</p>
</li>
</ol>
<h3 id="_13">יצירת חפיסה שמבוססת על טקסט קיים</h3>
<p>אם יש לכם <strong>טקסט</strong> שאתם כבר מכירים ומבינים (גם אם לא בשטף אלא תוך השענות על מילון או ספר דקדוק) ואתם רוצים להגיע למצב שבו אתם מסוגלים לקרוא את כולו בלי משענת בכלל, תוכלו להשתמש בדרך הזאת:</p>
<ul>
<li>קחו את הטקסט ו<strong>חלקו</strong> אותו למשפטים לפי סימונים אורתוגרפיים<sup id="fnref:vim sentences"><a class="footnote-ref" href="#fn:vim sentences">12</a></sup>.
משפטים שהם ארוכים מדי מכדי להכנס בקלות לכרטיס תוכלו לחלק (ולסמן את זה שמדובר במשהו קטוע, נגיד בעזרת הסימן ⟨…⟩), ואם יש משפטים קצרים שנראה לכם שכדאי לאחד תוכלו לאחד אותם.</li>
<li>עבור כל משפט תזינו <strong>תרגום</strong> לשפה שאתם שולטים בה.
אם יש תרגום קיים, מה טוב; אם לא, תרגמו בעצמכם.</li>
</ul>
<p>באופן דיפולטיבי אנקי מציגה את הכרטיסים לפי סדר, כך שתוכלו לאט לאט להרחיב את הידע שלכם משפט אחרי משפט עד שתדעו <strong>להבין את כל הטקסט</strong> ללא מילון.
הצד השני של הכרטיסים, שמציג את התרגום בשפה שאתם שולטים בה ומצריך תרגום חזרה לשפת המקור, משלב כאן בעצם לימוד בעל־פה עם לימוד של השפה (המטרה היא לא לירות את המשפט המקורי בלי להבין אותו; אם זה המצב מבחינתכם, יכול להיות שבחרתם טקסט קשה מדי לרמת הידע הנוכחית שלכם).
צריך להשתמש בשיטה הזאת בחוכמה: לא לנסות מיד ללמוד את כל שר הטבעות בעל־פה, אבל כן להתחיל בטקסטים קצרים ולראות אם השיטה מתאימה לכם.
גם כדאי לבחור טקסטים שנחמד, מעניין וחשוב לכם לעבוד איתם ככה.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/praat.png"><img alt="צילומסך של Praat עם טקסט בוולשית" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/praat.png" /></a></p>
<p>הדברים מתחילים להעשות עוד יותר מעניינים אם יש לכם גם <strong>הקלטה</strong> של הטקסט בשפה שאתם לומדים.
אם יש הקלטה, אפשר לחתוך אותה לקטעים קצרים וליצור כרטיסים תלת־צדדיים כמו שתיארתי קודם: צד הבנת הנקרא (יכולת לשונית סבילה־אורתוגרפית), צד משמעות (יכולת לשונית פעילה) וצד הבנת הנשמע (סבילה־אודיטורית).
הדרך הכי נוחה שאני מכיר כדי לחתוך קובץ קול ככה היא בעזרת התוכנה <a href="http://www.fon.hum.uva.nl/praat/">Praat</a>; במקור היא מיועדת לניתוח פונטי בעזרת מחשב, אבל היא בדיוק מתאימה לצרכינו.
לא כאן המקום ללמד איך להשתמש ב־Praat; יש תפריט עזרה בתוכנה עצמה, <a href="http://www.fon.hum.uva.nl/praat/manualsByOthers.html">מדריכים כתובים</a> ו<a href="https://www.youtube.com/results?search_query=Praat">מדריכים מצולמים</a>.
זאת השיטה שאני משתמש בה (זה מאוד טכני; אפשר לדלג אם זה לא רלוונטי עבורכם):</p>
<ul>
<li>בשלב הראשון חותכים את הטקסט הכתוב בשפה הנלמדת ל<strong>משפטים</strong>, גם אם ארוכים מדי.</li>
<li>אחר כך ניצור tier של TextGrid שיכלול את <strong>המשפטים הכתובים בהתאמה לקובץ הקול</strong>.
נוכל להעזר ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Spectrogram">ספקטוגרמה</a>, בסימון הפיץ׳ ובסימון העוצמה כדי לדעת איפה דברים מתחילים ונגמרים.</li>
<li>עכשיו נשכפל את ה־tier ונחלק קטעים ארוכים מדי (כמו שכתבתי קודם, כדי לקבל כרטיסים לא מסורבלים מדי כדאי לא לעבור את סף החמש שניות) ל<strong>קצרים יותר</strong> (ונסמן את הקיטוע ב־⟨…⟩ או סימן אחר).
לדעת למצוא את האיזון בין לשמור על המבנה התחבירי והתוכן ובין ליצור חלוקה של קטעים קצרים מספיק זאת יכולת שלומדים תוך כדי נסיון.</li>
<li>נשכפל את ה־tier של הקטעים הקצרים, נמחק את התוכן מה־tier המשוכפל, ונזין בתוכו את <strong>התרגום</strong> לשפה שאנחנו מכירים, כך שבעצם יש לנו שני tiers בדיוק אחד מעל השני, מסונכרנים.</li>
<li>עכשיו נוכל <strong>לייצא</strong> את קטעי הקול בעזרת <a href="https://github.com/lennes/spect/blob/master/scripts/save_labeled_intervals_to_wav_sound_files.praat">הסקריפט הזה</a> שכתבה הבלשנית <a href="http://www.helsinki.fi/~lennes/">Mietta Lennes</a>.
כדי שלא יהיה לנו בלגאן בספריית המדיה כדאי להוסיף תחילית ייחודית לשמות הקבצים.</li>
<li>את קבצי ה־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/WAV">WAV</a> שייצאנו <strong>נמיר</strong> לפורמט חסכוני יותר במקום, כמו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Ogg_Vorbis">Ogg Vorbis</a> או <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/MP3">MP3</a>.</li>
<li>את קבצי הקול <strong>נעביר</strong> לספריה <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#files"><code>collection.media</code></a> כדי שיהיו נגישים לאנקי.</li>
<li>קבצי ה־TextGrid הם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98">קבצי טקסט פשוט</a>, ולכן נוכל להשתמש ביכולות ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95_(%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA)">מאקרואים</a> של Vim כדי ליצור באופן אוטומטי מקובץ ה־TextGrid <strong>קובץ TSV</strong> שבשדה הראשון שלו בכל שורה מופיע הטקסט בשפה הנלמדת, בשדה השני התרגום ובשדה השלישי הפניה לקובץ הקול (בפורמט <code>[sound:FILENAME]</code>).</li>
<li>עכשיו כל מה שנותר הוא <strong>לייבא</strong> את קובץ ה־TSV אל אנקי ולחגוג.</li>
</ul>
<p>זהו. לא פירטתי על כל שלב כי זה היה יוצא ארוך מדי.
אם אתם רוצים להכין חפיסה בדרך הזאת וצריכים <strong>עזרה</strong>, אל תהססו <a href="https://me.digitalwords.net/">לבקש</a> ואשמח לעזור.</p>
<p>רוצים לראות איך זה יוצא?
אם אתם לומדים אנגלית עתיקה או וולשית, התמזל מזלכם, כי יצרתי חפיסות עבור טקסטים בשפות האלה:</p>
<ul>
<li>את ה<a href="https://old.digitalwords.net/mathesis">תיזה</a> שלי כתבתי על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94">אנגלית עתיקה</a>, והקורפוס שחקרתי הוא <em>חיי הקדושים</em> מאת <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%86lfric_of_Eynsham">אלפריץ׳</a> (<a href="https://archive.org/details/aelfricslivesofs00aelfuoft">כרך א׳</a>; <a href="https://archive.org/details/aelfricslivesofs02aelfuoft">כרך ב׳</a>; <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/%C3%86lfric_of_Eynsham">מהדורה דיגיטלית</a>).
<a href="https://ankiweb.net/shared/info/862690571">החפיסה הזאת</a> כוללת את <strong>ההקדמה של אלפריץ׳</strong> באנגלית עתיקה ובתרגום לאנגלית מודרנית (Gunning, Skeat ו־Wilkinson, 1881), בתוספת <a href="http://mdrout.webspace.wheatoncollege.edu/category/%c3%a6lfric/">הקלטה</a> שהקליט <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Michael_D._C._Drout">מייקל דראוט</a> (לפעמים הוא חורג באופן לא עקבי מההגייה המשוחזרת, אבל זה לא סוף העולם).</li>
<li>את הדוקטורט שלי אני כותב על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA">וולשית מודרנית</a>, והקורפוס שלי הוא כתבים מאת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%98_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A1">קייט רוברטס</a>.
אחד הסיפורים הראשונים שקראתי בשפה נקרא <strong>Gofid</strong> „יגון”, מהקובץ Te yn y Grug „תה בין שיחי האברש” מאת רוברטס, שזכה ל<a href="https://sainwales.com/cy/store/sain/sain-scd-2471">הקראה</a> בפי Bethan Dwyfor ו־Merfyn Pierce Jones.
הקובץ תורגם למספר שפות, כולל כמה תרגומים לאנגלית. בחרתי ב<a href="https://www.worldcat.org/title/world-of-kate-roberts-selected-stories-1925-1981/oclc/22004394">זה של Joseph P. Clancy</a> כי הוא יחסית מילולי, מה שהופך אותו למתאים יותר למטרה שלנו כאן.
את השלושה (טקסט וולשי, תרגום אנגלי ותסכית וולשי) שילבתי באותו האופן ויצרתי את <a href="https://ankiweb.net/shared/info/1022181193">החפיסה הזאת</a>.</li>
</ul>
<p>באותה השיטה אפשר להשתמש, כמובן, גם עם <strong>מוזיקה קולית</strong>.</p>
<h3 id="_14">יצירת חפיסה שמבוססת על קטע וידאו</h3>
<p>כל זה המון עבודה: לחתוך את הטקסט ב־Praat, להתאים את הטקסט המקורי ואת התרגום למקומות הנכונים, לעבד את הפלט כך שיוכל לשמש את אנקי ולייבא.
יש תחום שבו גם אנשים אחרים עשו את החיתוך וההתאמה בשבילכם וגם יש כלים בשביל אוטומטיזציה קלה של שאר העבודה: <strong>כתוביות לסרטים</strong>.
יש תוכנות שלוקחות קובץ וידאו בשפה שאתם לומדים, קובץ כתוביות באותה השפה וקובץ כתוביות (אופציונלי) בשפה שאתם מכירים ומייצרת מהם חפיסות לאנקי: כל התחלפות של כתוביות היא רשומה, ובכל רשומה יש את השדות הבאים: קטע הקול של החלק הרלוונטי, הטקסט שלו בשפת המקור, התרגום שלו, הטקסט של הקטע שלפניו ושל הקטע לאחריו (בשביל הקשר, בשתי השפות) ותמונה מהסרט (קטעי וידאו ממש יוצאים כבדים מדי).
יש שפות שיש בהן אחלה סרטים וסדרות, וזה יכול להיות מקור נהדר בכלל למשפטים לאנקי.
מה שכן, בגלל שהמטרה של כתוביות היא ללוות את הסרט ולא בהכרח להיות עזר ללימוד שפות, לא כל הכרטיסים שיופקו יהיו שימושיים:</p>
<ul>
<li>חלקם עלולים להיות ארוכים מדי, לאו דווקא בגלל שיש בהם הרבה מלל (אחרי הכל, כתוביות בדרך כלל מוגבלות לשתי שורות של אותיות די גדולות על המסך) אלא בגלל שיש קטע ללא מילים בסרט בזמן שהכתוביות מופיעות.</li>
<li>חלקם עלולים לכלול יותר מדובר אחד, לאו דווקא באופן שיוצר שיחה הגיונית.</li>
<li>חלקם עלולים להיות מדי תלויים בהקשר או במה שמתרחש על המסך מכדי להבין במה מדובר.</li>
<li>חלקם עלולים להיות לא ברורים, עם רעשי רקע של הסרט (מה שיכול להוות אולי יתרון; הרי בחיים לפעמים מדברים בסביבה רועשת).</li>
</ul>
<p>בגלל שקל מאוד לייצר המון רשומות אם יש לכם קטעי וידאו עם כתוביות, הפתרון שנראה לי המתאים ביותר הוא לא לטרוח ולהתאים ולשייף את הפלט שהתוכנה מפיקה באופן אוטומטי כך שהוא יתאים לצרכינו, אלא פשוט לזרוק בזריזות כל מה שלא מתאים תוך כדי (כשמופיע כרטיס חדש), עם אצבע קלה על כפתור המחיקה.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/u5BzptR1OTZ04" width="480" height="345" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/u5BzptR1OTZ04/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>מאיפה משיגים <strong>סרטים</strong>?</p>
<ul>
<li>לא כאן המקום לפרט על כל <strong>האתרים הפיראטיים</strong> שמהם אפשר להוריד סרטים.
אני משתמש בדרך כלל ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/The_Pirate_Bay">מבצר הפיראטים</a> וב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Demonoid">דימונואיד</a>, שניהם בנויים על תשתית <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%98">ביטורנט</a>, אבל יש מקורות אחרים שמתמחים בתחומים מסויימים (כמו, נגיד, אנימה).</li>
<li>
<p>מקור נהדר שאין בו כל כך סרטים ולסדרות עתירי תקציב אבל כן יש בו המון תוכן שמופק על ידי הגולשים הוא, כמובן, <a href="http://youtube.com/"><strong>יוטיוב</strong></a>.
יש כמות בלתי נתפסת של תוכן ביוטיוב, ולא בלתי סביר שיש גם סרטונים בשפה שאתם לומדים, אם היא שפה חיה שלאנשים שמדברים אותה יש גישה לטכנולוגיה.
ליד סרטונים עם כתוביות מופיע כיתוב שמציין את זה (Subtitles באנגלית בריטית, CC באמריקאית, „כתוביות” בעברית, תלוי באיזו שפה אתם משתמשים ביוטיוב); בחלק מהמקרים אלה יהיו כתוביות בשפת המקור, בחלק מהמקרים תרגום ובמקרים ממוזלים במיוחד גם וגם.
בדף התוצאות תוכלו לסנן רק תוצאות עם כתוביות בעזרת לחיצה על „מסנן” (Filter) ← „תכונות” (Features) ← „כתוביות” (Subtitles/CCA).
אפשר לחפש את השם של השפה<sup id="fnref:language name"><a class="footnote-ref" href="#fn:language name">13</a></sup>, או לחפש מילה נפוצה וקצרה שתניב תוצאות גם אם לא מופיע השם המפורש של השפה בשום מקום (לדוגמה und או für בשביל גרמנית); לא ידוע לי על אפשרות לסנן את תוצאות החיפוש לפי שפה.</p>
<p>מצאנו סרטון עם כתוביות? יופי, איך <strong>נוריד</strong> אותו ואת הכתוביות, כדי להזין אחר כך לתוכנה שמפיקה חפיסת אנקי באופן אוטומטי?
התוכנה הכי מוצלחת שאני מכיר למטרה הזאת היא תוכנה עם השם בנאלי <a href="https://rg3.github.io/youtube-dl/">youtube-dl</a>.
היא סופר־גמישה, ואפשר להוריד ממנה לא רק מיוטיוב אלא גם מ<a href="https://rg3.github.io/youtube-dl/supportedsites.html">המון אתרים נוספים</a>; <a href="https://github.com/rg3/youtube-dl/blob/master/README.md">הנה התיעוד</a>, שמסביר באופן ברור ועם דוגמאות איך להשתמש בתוכנה.
היא כתובה בפייתון ורצה על כל מערכות ההפעלה הנפוצות.
אם אתם לא רגילים להשתמש בתוכנות שרצות משורת הפקודה, אז:
א. זה משהו שיכול להיות שתרצו ללמוד לעשות; או
ב. יש ממשקים גראפיים כמו <a href="https://mrs0m30n3.github.io/youtube-dl-gui/">youtube-dl-gui</a>.</p>
</li>
</ul>
<p>מאיפה משיגים <strong>כתוביות</strong>?</p>
<ul>
<li>עבור סרטונים מיוטיוב אפשר להוריד את הכתוביות ביחד עם הסרט בעזרת youtube-dl.</li>
<li>עבור סרטים וסדרות ממקורות אחרים יש אתרים שונים שמרכזים כתוביות, כמו <a href="https://www.opensubtitles.org/">opensubtitles.org</a> או <a href="http://kitsunekko.net/">kitsunekko.net</a> (לאנימה).</li>
<li>לא מצאתם? חיפוש שם הסרט + <code>"subtitles"</code> יניב אולי תוצאות מועילות.</li>
<li>אם לא מצאתם ויש לכם הרבה יותר מדי זמן פנוי, אפשר לעשות תהליך דומה למה שעשינו עם Praat ולהוסיף כתוביות ידנית.
Praat לא תומכת בוידאו, אבל <a href="https://tla.mpi.nl/tools/tla-tools/elan/">ELAN</a> כן.</li>
</ul>
<p>אוקיי, אז יש לנו את הקובץ של הסרט ואת הכתוביות, מה עכשיו?
יש כמה תוכנות שמפיקות <strong>חפיסות לאנקי</strong>:</p>
<ul>
<li>למיטב ידיעתי, התוכנה הנפוצה ביותר והבשלה ביותר רצה על חלונות בלבד (נסיון להריץ אותה דרך <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Wine">Wine</a> לה הצליח לי): <a href="http://subs2srs.sourceforge.net/">subs2srs</a>.</li>
<li><a href="https://github.com/kelciour/movies2anki">movies2anki</a> (ללינוקס, מק וחלונות).</li>
<li><a href="https://github.com/kaegi/SubtitleMemorize">SubtitleMemorize</a> (ללינוקס ולחלונות).</li>
<li>יש גם כלי בשם <a href="https://github.com/emk/subtitles-rs/tree/master/substudy">substudy</a>, שרץ בשורת הפקודה.
ממה שראיתי, כדי לשנות דברים בקונפיגורציה שלו (אפילו גודל התמונות) צריך לשנות את קוד המקור :-/<sup id="fnref:st"><a class="footnote-ref" href="#fn:st">14</a></sup></li>
</ul>
<p>אני משתמש ב־SubtitleMemorize, שמפיקה אחלה פלט ומאפשרת לחבר בקלות קטעי משפט שמופיעים בנפרד בכתוביות.</p>
<p>הפלט של התוכנות האלה הוא רשומות שמסודרות לפי <strong>סדר</strong> הופעתן בסרט.
אפשר להשתמש בחפיסה לפי הסדר הזה, ויש בזה הגיון פנימי (זה קצת כמו לצפות בסרט, רק על פני כמה ימים וכל פעם קצת), אבל דרך נוספת היא לסדר את הכרטיסים לפי דרגת הקושי שלהם עבורכם, מהקל אל הקשה כך שבכל פעם אנחנו מוסיפים מינימום מילים שאנחנו לא מכירים.
קודם כבר הזכרתי את התוסף <a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a> שעושה את זה באופן אוטומטי.
כמובן שאפשר לעשות כזה דבר רק בסרט שאתם מכירים מספיק טוב, כך שבשילוב עם התמונה הקונטקסט יהיה ברור לכם במידה מספקת.</p>
<p>אחרי הסידור־מחדש יופיעו בתחילת הערימה כרטיסים <strong>קלים מאוד</strong>.
הרבה פעמים מדובר בשורות בסרט שאומרים בהן „כן”, „לא”, או קוראים בשם הדמויות הראשיות.
חבל על הזמן שלכם; שבו רגע ומחקו כל מה שטריוויאלי מדי (אפשר להשתמש ב־shift במסך ה־browser של אנקי במחשב כדי לסמן כמה כרטיסים ביחד ולמחוק אותם במכה).</p>
<h2 id="_15">חפיסות מוכנות</h2>
<p>דיברנו המון על חפיסות שאנחנו מכינים בעצמנו, עכשיו נדבר על <strong>חפיסות מוכנות</strong> <a href="https://ankiweb.net/shared/decks/">שאפשר להוריד מהאינטרנט</a>.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/ZH5o2lacOA8Te" width="480" height="360" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/ZH5o2lacOA8Te/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>כאן צריך לנהוג במשנה זהירות, כי <strong>האיכות</strong> של החפיסות האלה מאוד לא אחידה: יש כאלה שבנויות באופן מעולה ומוקפד, ויש כאלה ממש גרועות.
נכון, חפיסות מהאינטרנט חוסכות זמן בהכנה שלהן, אבל עדיף לא להשתמש בחפיסה גרועה מאשר להשתמש בה.
למה?</p>
<ul>
<li>כי היא יכולה <strong>להטעות</strong> אותנו, ועדיף לא ללמוד משהו מאשר ללמוד על העוקם ואחר כך להצטרך לתקן.</li>
<li>כי חפיסה גרועה יכולה להיות דבר <strong>מתסכל</strong>, ותסכול הוא גם לא נעים בפני עצמו וגם ירחיק אותנו משימוש אפקטיבי באנקי.</li>
<li>כי זה בסופו של דבר <strong>בזבוז זמן</strong>; ניסינו לחסוך זמן אבל בסופו של דבר יצא שכרנו בהפסדנו.</li>
</ul>
<p>מה הופך חפיסה ל<strong>גרועה</strong>?
כמה מאפיינים להזהר מהם:</p>
<ul>
<li><strong>טעויות</strong>.
נתקלתי בחפיסות שמשתמשות ב־Google Translate 😱</li>
<li><strong>חוסר אחידות מטעה</strong>.
לדוגמה: לפעמים לצטט את האינפיניטיב של פעלים כצורה מילונית ולפעמים צורה אחרת, בלי לשקף את זה בתרגום ובלי הגיון.</li>
<li>כרטיסים <strong>עמוסים מדי</strong>.</li>
<li>הכיוון ההפוך: כרטיסים <strong>לקוניים מדי</strong>.
אבהיר בעזרת דוגמה ממקרה אמיתי של רשומה לא מוצלחת שנתקלתי בה.
נניח שאנחנו לומדים נורווגית ויש לנו בחפיסה רשומה נורווגית-אנגלית שבצד הנורווגי שלה כתוב hit ובצד האנגלי here; מה אנחנו אמורים להבין מזה? שככה מציינים את המקום שבו אנחנו נמצאים („כאן”) או שככה מציינים את הכיוון אל המקום שבו אנחנו נמצאים („לכאן”)?
שני המובנים מאוחדים במילה האנגלית here, אבל נבדלים בנורווגית, מה שמצריך ביאור בכרטיס: hit צריך להיות מתורגם כ־here (to this place) ו־her כ־here (at this place).</li>
<li>כרטיסים עם <strong>קול מסונתז</strong> (אם אתם לא רוצים להשמע כמו רובוט…).</li>
</ul>
<p>יודה, תפסיק להיות כזה שלילי!</p>
<p>נכון.
יש חפיסות <strong>מעולות</strong>, כמו ה<a href="https://ankiweb.net/shared/info/1529958967">החפיסה הזאת</a><sup id="fnref:jonas"><a class="footnote-ref" href="#fn:jonas">15</a></sup> ללימוד נורווגית.
אם נסתכל מה טוב בה, תוכלו להכליל מזה על חפיסות בשפות אחרות שאתם לומדים:</p>
<ul>
<li>יש בה <strong>אודיו</strong> לכל הכרטיסים.
בפרט, יש בה מבטאים שונים, מה שעוזר בשפה <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Norwegian_dialects">מגוונת דיאלקטלית</a> כמו נורווגית.<sup id="fnref:østnorsk"><a class="footnote-ref" href="#fn:østnorsk">16</a></sup></li>
<li>כל הכרטיסים <strong>תלת־צדדיים</strong>, כמו שתיארתי קודם.</li>
<li>באופן כללי, היא בנויה <strong>מהקל אל הקשה</strong>, או מהמרכזי אל הפריפריאלי; עם זאת, שימוש בתוסף <a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a><a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a> שהזכרתי קודם יכול לשפר עוד את הסדר, במיוחד אחרי שכבר למדתם איזה מאתיים כרטיסים ויש לכם בסיס.
בכל רשומה חדשה שפוגשים אפשר להבין את המשמעות של הרכיבים השונים בנורווגית בעזרת התרגום באנגלית; כלומר, החפיסה לא מפציצה אתכם מהר מדי במשפטים מורכבים מדי שקשה למצוא בהם את הידיים והרגליים ועם יותר מדי מילים חדשות.</li>
<li>ככלל, המשפטים <strong>לא ארוכים מדי</strong>.</li>
<li>היא <strong>מגוונת</strong>.</li>
</ul>
<p>לשם השוואה, יש גם <strong>חפיסה אחרת</strong>, <a href="https://ankiweb.net/shared/info/281628775">זאת</a>, שכוללת פחות או יותר את החפיסה שדיברתי עליה בתוספת של הרבה רשומות חדשות.
החסרונות שלה הם שחלק מהרשומות לקוניות מדי (הדוגמה למעלה היא מהחפיסה הזאת), שמשום מה לא כל הכרטיסים תלת־צדדיים (מה שקל לתקן <a href="https://youtu.be/DnbKwHEQ1mA">אם יודעים איך</a>), ושהיא די מבולגנת.
כדי להרוויח משני העולמות איחדתי את שתי החפיסות (תוך שימוש ב<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#using-decks-appropriately">תגים</a> כדי לא לערבב את הכל לסלט אחד) והפכתי את הכרטיסים שהיה צריך לתלת־צדדיים.
עם הלקוניות אני נוהג בזהירות, וכשצריך אני בודק במילון ומשנה את הרשומה כך שהיא תהיה ברורה יותר.</p>
<p>כדי לדעת איזה חפיסות מוצלחות ויותר ואיזה פחות אפשר להשתמש ב<strong>מנגנון הדירוג</strong> של AnkiWeb (אגודל ירוק למעלה לחיוב, אגודל אדום למטה לשלילה).
זה נותן מושג כללי, אבל אי אפשר להסתמך על זה בעיניים עצומות.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/anki/ankiweb.png"><img alt="צילומסך של עמוד החפיסות המוכנות ב־AnkiWeb" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/anki/ankiweb.png" /></a></p>
<p>אולי זה מובן מאליו לכם, אבל השפות שמופיעות ברשימה שב<a href="https://ankiweb.net/shared/decks/">עמוד הראשי של החפיסות ב־AnkiWeb</a> הן רק חלק קטן מהשפות שהעלו עבורן חפיסות.
כשאתם <strong>מחפשים</strong>, כדאי לחפש גם בשם של השפה בשפה עצמה וגם בשפות אחרות דוגמת אנגלית.
אותן העצות לחיפוש שכתבתי קודם לגבי יוטיוב תופסות גם כאן.</p>
<h2 id="_16">מקרה מבחן אישי: מה אני לומד?</h2>
<p>טוב, אז דיברתי המון באופן כללי, עם דוגמאות מהלימוד הפרטי שלי.
בואו נסתכל <strong>מה ואיך אני לומד</strong>, בתקווה שתהיה בזה תועלת כללית.
כל אחד, כמובן, יכול להשתמש בכלי הזה באופן שונה.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/UIYxK5He3Z5Sg" width="480" height="240" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/UIYxK5He3Z5Sg/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<p>יש לי כמה חפיסות, שמחולקות <strong>לפי תחומים</strong><sup id="fnref:decks"><a class="footnote-ref" href="#fn:decks">17</a></sup>.
אין לי תת־חפיסות, אלא חפיסות־על לכל תחום ידע (למה? <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#using-decks-appropriately">בגלל זה</a>), ואני משתמש בתגים כדי להפריד בין סוגים שונים של רשומות (לפי מקור, לפי טיפוס וכד׳).
מדובר במספר לא קטן של חפיסות בסך הכל (יותר מעשרים!), מה שאומר שרובן על אש נמוכה מאוד ומעטות זוכות לנתח גדול יותר מהזמן שלי (וולשית, נורווגית ואנגלית עתיקה).</p>
<p>יש הרבה חפיסות מושקעות ב־AnkiWeb, אבל חלקן לא מממשות את הפוטנציאל שלהן כי הן לא מציגות צדדים שונים (כמו שהצעתי קודם) אלא רק צד אחד.
מאוד קל לשנות באנקי את המבנה של הכרטיסים ולהוסיף צדדים (<a href="https://youtu.be/DnbKwHEQ1mA">ככה</a>).
אם אין שדה נפרד לשמע, תוכלו להפריד אותו <a href="https://anki.tenderapp.com/kb/collection-management/splitting-a-field-into-multiple-fields">ככה</a> (זה דורש טיפה התעסקות, אבל אם זאת חפיסה שחשובה לכם, זה שווה את המאמץ).</p>
<p>הנה החפיסות שאני לומד:</p>
<ul>
<li>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94"><strong>Academia</strong></a>: אקדמיה.
מי כתב איזה מאמר שקראתי (ובכיוון ההפוך: מה כתב אדם מסויים) או הרצאה ששמעתי.
זה עוזר לי לזכור דברים שקראתי ושמעתי.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://cy.wikipedia.org/wiki/Cymraeg"><strong>Cymraeg</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA">וולשית</a>.
כרגע יש בחפיסה הזאת רק את הסיפור Gofid.
יש כמה חפיסות וולשיות ב־AnkiWeb וכמה שאפשר לייבא מ־<a href="https://mnemosyne-proj.org/card-sets/welsh">Mnemosyne</a>, אבל ממה שראיתי כולן לוקות בפגמים שהזכרתי קודם, כך שעדיף לי ליצור חפיסות מועילות בעצמי.</p>
<p>רוצים ללמוד וולשית?</p>
<ul>
<li>דקדוק:<ul>
<li>הספר של <a href="https://www.worldcat.org/title/comprehensive-welsh-grammar/oclc/27067454">David Thorne</a> לא רע בתור משהו להתחיל איתו.</li>
<li><a href="https://arielshishahalevy.huji.ac.il/publications/celtic/modern-welsh">המאמרים והספרים</a> של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/אריאל_ששה-הלוי">אריאל שישה־הלוי</a> מרתקים ומחכימים מאוד, אבל לצערי כתובים באופן שהוא לא מאוד נגיש מבחוץ.</li>
<li>אחרי שאתם יכולים כבר לקרוא וולשית, יש את <a href="https://www.worldcat.org/title/gramadeg-y-gymraeg/oclc/39229556">הדקדוק המופלא</a> של Peter Wynn Thomas.</li>
</ul>
</li>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li>ה־מילון הוא, כמובן, <a href="http://www.geiriadur.ac.uk/">Geiriadur Prifysgol Cymru</a>.</li>
<li>לחיפושים קלים ומהירים יש הלקסיקון של Mark Nodine (<a href="https://web.archive.org/web/20160103144135/http://www.cs.cf.ac.uk/fun/welsh/LexiconWE.html">וולשית־אנגלית</a>; <a href="https://web.archive.org/web/20160103144120/http://www.cs.cf.ac.uk/fun/welsh/LexiconEW.html">אנגלית־וולשית</a>), שאפשר להוריד למחשב ולחפש בו גם כשאין חיבור לרשת.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://de.wikipedia.org/wiki/Deutsche_Sprache"><strong>Deutsch</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%AA">גרמנית</a>.
שילוב של החפיסות האלה (<a href="https://ankiweb.net/shared/info/785874566">א׳</a>, <a href="https://ankiweb.net/shared/info/1499188121">ב׳</a>, <a href="https://ankiweb.net/shared/info/601544200">ג׳</a>) של נרי עם <a href="https://ankiweb.net/shared/info/463280893">החפיסה הזאת</a> של אוסטין שלקובסקי (<a href="https://ankiweb.net/shared/info/1520423974">בגרסה משופרת</a>).
בשני המקרים היה צריך לשנות את המבנה של הכרטיסים שמופקים מהרשומות: מהחפיסות של נרי להפיק כרטיס לגרמנית, כרטיס לאודיו וכרטיס לאנגלית, ומזו של שלקובסקי להפיק את אותו הדבר גם למילים וגם למשפטים.
התוצאה היא המון המון כרטיסים, אבל כאלה שהם הרבה יותר מועילים.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://ang.wikipedia.org/wiki/%C3%86nglisc_spr%C3%A6c"><strong>Englisc</strong></a>: אנגלית עתיקה.
ההקדמה של אלפריץ׳, ו<a href="https://ankiweb.net/shared/info/888212242">החפיסה הזאת</a>, גם אם היא לא בנויה באופן הכי מוקפד.</p>
<p>רוצים ללמוד אנגלית עתיקה?
כתבתי פעם <a href="https://old.digitalwords.net/36">פוסט</a> בדיוק בשבילכם.
אתם מוזמנים גם לקרוא את <a href="https://old.digitalwords.net/mathesis">התיזה שלי</a>.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://en.wikipedia.org/wiki/English_language"><strong>English</strong></a>: אנגלית מודרנית.
מילים וביטויים נדירים או מבלבלים שנתקלתי בהם ושלא הכרתי או שלא הייתי בטוח בהם, ושאני רואה צורך לדעת אותם.</p>
<p><!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/pKEufUXBqsLi8" width="480" height="325" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/pKEufUXBqsLi8/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
</li>
<li>
<p><a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Esperanto"><strong>Esperanto</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%95">אספרנטו</a>.
<a href="https://ankiweb.net/shared/info/2344818168">משפטים עם אודיו מ־Tatoeba</a>.</p>
<p>רוצים ללמוד אספרנטו?
כתבתי פעם <a href="https://xpr.digitalwords.net/katalogo/esperanto/">ספרון</a> בדיוק בשבילכם.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%98"><strong>Git</strong></a>: גיט.
נמאס לי שכל הזמן אני צריך לחפש באינטרנט כשאני רוצה לעשות דברים עם גיט.
אני מתחיל ב<a href="https://ankiweb.net/shared/decks/git">חפיסות מוכנות</a> שמכסות פקודות פשוטות ואז אעבור למורכבות יותר.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://no.wikipedia.org/wiki/Norsk"><strong>Norsk</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA">נורווגית</a>.
בשנה ומשהו האחרונות אני וחברה עושות חילופי שפות נורווגית↔עברית.
זה ממש כיף ונעים ללמוד ככה.
כדי שהזמן של הפגישות יוכל לשמש כדי לפטפט בשפות האלה, חבל „לבזבז” אותו על לימוד של דברים שאפשר ללמוד בזמן אחר, כמו ביסוס אוצר מילים.
השילוב של הפגישות השבועיות עם השימוש היומיומי באנקי מוכיח את עצמו כדרך טובה עבורי ללמוד את השפה לרמה של דיבור, אם כי יש לי עוד דרך ארוכה.</p>
<p>מה בחפיסה?</p>
<ul>
<li>מילים ומשפטים שאספתי במהלך הזמן.
בפרט, אחרי כל פגישה של חילופי שפות אני עובר על דף השרבוטים, נזכר בדברים חדשים שלמדתי ומוסיף לחפיסה.</li>
<li>מילים ומשפטים משתי החפיסות המוכנות שהזכרתי קודם.</li>
<li>בשיטה הדיברתי עליה קודם, הפקתי חפיסה מהסרט המהמם <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Thelma_(2017_film)">Thelma</a><sup id="fnref:Thelma"><a class="footnote-ref" href="#fn:Thelma">18</a></sup>, עם קובץ של כתוביות בנורווגית וקובץ באנגלית.
זה כיף גדול לראות שאני יכול להבין חלקים גדולים מהסרט בעזרת הכתוביות, אבל הם מדברים באופן מהיר שלפעמים בולע מילים, כך שהצד של הכרטיסים שעובדים על הבנת הנשמע הוא משהו מועיל במיוחד.</li>
<li>סרטונים עם כתוביות מיוטיוב.</li>
<li><a href="https://ankiweb.net/shared/info/1951512042">מאה מילים בסיסיות בנורווגית</a>.
הוספתי את החפיסה הזאת כשהתחלתי ללמוד; באופן טבעי, די מהר כל הכרטיסים מהחפיסה הזאת עברו לתדירות נמוכה מאוד.</li>
<li><a href="https://ankiweb.net/shared/info/269574896">החפיסה הזאת</a>, שכוללת ביטויים אידיומטיים עם <a href="https://no.wiktionary.org/wiki/av#Norsk">av</a>.</li>
</ul>
<p>הכרטיסים מהחפיסות המוכנות מסודרים לפי סדר אינקרמנטלי בעזרת התוסף <a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a>, שחולל פלאים במהירות הלימוד שלי.</p>
<p>כרטיסים מהחפיסות המוכנות אני לומד רק אחרי שגמרתי את כל הכרטיסים החדשים שהוספתי ידנית; ככה יש קדימות לכרטיסים שלי, שחשוב לי לדעת לפני אלה שמגיעים ממקור חיצוני מוכן.
איך עושים את זה? איך נותנים קדימות לכרטיסים חדשים שהוספנו?
באנקי כרטיסים חדשים מתווספים לקצה הרחוק של התור (כלומר, ילמדו אחרי שכל הקיימים ילמדו); יש בזה הגיון (זה מימוש של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_(%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)">תור</a>, לא של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%AA_(%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)">מחסנית</a>), אבל זה בדיוק הפוך ממה שאנחנו רוצים.
הדרך שאני משתמש בה כרגע היא ידנית: אחרי שהוספתי כרטיסים (אחרי פגישה או אחרי שקראתי טקסט) אני מעביר אותם בעזרת האפשרות Reposition, שדיברתי עליה קודם, אל הקצה הקרוב באופן לא משורג (כלומר, עם האפשרות Shift position of existing cards מסומנת).
אפשר לעשות את זה אוטומטית (אם נותנים לכרטיסים המוכנים ערך due מאוד גדול, מעל 2 מיליון), אבל נראה שזה לא תמיד עובד.</p>
<p>החפיסה המורכבת הזאת הראתה לי שחשוב לשלב ביחד רשומות ממקורות שונים למען הגיוון. זה משהו שאני צריך להוסיף גם לשפות האחרות.</p>
<p>רוצים ללמוד נורווגית?</p>
<ul>
<li>דקדוק:
הגעתי ללימוד של נורווגית, בחילופי שפות, אחרי רקע בנורדית עתיקה ובשוודית, כך שאף פעם לא למדתי את הדקדוק באופן מסודר (ולכן אני לא יכול להמליץ על מקור מסויים ללימוד).
<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Norwegian_language">הערך בוויקיפדיה האנגלית</a> יכול להוות נקודת מוצא.
המורפולוגיה לא אמורה להוות מכשול, בטח אם אתם יודעים שפות גרמאניות אחרות.</li>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li>ויקימילון <a href="https://en.wiktionary.org/">באנגלית</a> ו<a href="https://no.wiktionary.org/">בנורווגית</a>.</li>
<li><a href="https://ordbok.uib.no/">המילון של האוניברסיטה בברגן</a> (נורווגית־נורווגית).</li>
<li><a href="https://www.naob.no/">המילון</a> של <a href="https://www.detnorskeakademi.no/">האקדמיה הנורווגית לשפה ולספרות</a> (נורווגית־נורווגית).</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F"><strong>Python</strong></a>: פייתון.
<a href="https://ankiweb.net/shared/info/51975584">החפיסה הזאת</a>, שמציגה קטעי קוד קצרים וטיפה טריקיים והתשובה היא הפלט.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99"><strong>Regex</strong></a>: ביטויים רגולריים.
החפיסה מבוססת על חפיסות מ־Ankiweb, שמתוכן ניפיתי את הרשומות שהן טריוויאליות מדי עבורי ואת הרשומות שעוסקות בדברים שהם לא שימושיים מספיק עבורי כדי להצדיק לימוד בעל־פה.</p>
</li>
<li>
<p><strong>School of Thought</strong>.
<a href="https://ankiweb.net/shared/info/451823976">החפיסה הזאת</a>, שמלמדת <a href="https://yourlogicalfallacyis.com/">כשלים לוגיים</a> ו<a href="https://yourbias.is/">הטיות קוגניטיביות</a>.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://www.vim.org/"><strong>Vim</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Vim">וים</a>.
פקודות, טריקים וקונפיגורציה.
כמו בביטויים הרגולריים, גם כאן ניפיתי חפיסות קיימות.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://mn.wikipedia.org/wiki/%D0%9C%D0%BE%D0%BD%D0%B3%D0%BE%D0%BB_%D1%85%D1%8D%D0%BB"><strong>монгол хэл</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%AA">מונגולית</a> (ח׳לח׳ה).
איחדתי ושיפרתי שתי חפיסות שמישהו הכין אבל לא בצורה טובה מבחינה טכנית לכדי <a href="https://ankiweb.net/shared/info/2050642796">חפיסה אחת</a>, עם משפטים מספר הלימוד Сайн Байна Уу: מונגולית, הקלטה, אנגלית.</p>
<p>רוצים ללמוד מונגולית?</p>
<ul>
<li>ספרי לימוד:<ul>
<li>אני אוהב את <a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5a61ed2a3a044640a8261164">הספר הזה</a> של Bosson.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA"><strong>עברית</strong></a>.
אופן ההגייה והכתיבה של מילים נדירות שמבלבלות אותי.
שלושה צדדים: צד אחד באותיות עבריות בלי ניקוד (בודק הגיה/קריאה), צד שני בתעתיק לטיני (בודק כתיבה) וצד שלישי עם תמונה (בודק הגיה וכתיבה).</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%84%D8%BA%D8%A9_%D8%B9%D8%B1%D8%A8%D9%8A%D8%A9"><strong>العربية</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA">ערבית</a>.
המרתי לאנקי את <a href="https://www.memrise.com/course/1175007/">רשימות המילים</a> של <a href="https://www.madrasafree.net/">מדרסה</a> שהועלו לאתר <a href="https://www.memrise.com/">memrise</a>.
אני לומד ביחד עם הקורס שלהם.</p>
<p>רוצים ללמוד ערבית (פלסטינית, ירושלמית)?</p>
<ul>
<li>קורסים:<ul>
<li><a href="http://school.minerva.co.il/">מינרווה</a> (ירושלים).</li>
<li><a href="http://www.polisjerusalem.org/arabic">פוליס</a> (ירושלים).</li>
<li><a href="https://www.madrasafree.com/">מדרסה</a> (ברשת).</li>
</ul>
</li>
<li>ספרי לימוד:<ul>
<li><a href="https://www.minerva-books.com/shop/?lang=he">לדבר ערבית</a>.</li>
</ul>
</li>
<li>דקדוק:<ul>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA/965-223-878-3">דקדוק הלהג הערבי של ירושלים</a> מאת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%9F)">אריה לוין</a>.</li>
</ul>
</li>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li><a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5b2d682f3a04462e33fe7304">מילון עץ־הזית</a> מאת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%99">יוחנן אליחי</a>.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><strong>…</strong>: שונות.
כל מני דברים שאני רוצה לזכור…</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://incubator.wikimedia.org/wiki/Wp/cop/%E2%B2%81%E2%B2%A5%E2%B2%A1%E2%B2%93_%60%E2%B2%9B%E2%B2%A3%E2%B2%89%E2%B2%99%E2%B2%9B%E2%B2%AD%E2%B2%8F%E2%B2%99%E2%B2%93"><strong>ⲧⲙⲛ̄ⲧⲣⲙ̄ⲛ̄ⲕⲏⲙⲉ</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA">קופטית</a> (סהידית).
ה־lingua sapientissima.
אני משתמש ב<a href="https://ankiweb.net/shared/info/1657789477">חפיסה המוכנה</a>, שבנויה הבסיס של הספר <a href="http://www.peeters-leuven.be/boekoverz.asp?nr=8151">Coptic in 20 Lessons</a> (<a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5a1f04ad3a044650f502fee5">PDF פיראטי</a>) מאת לייטון.
זאת שפה ממש כיפית, שנחמד לקרוא בה; כרגע אני משתמש משתמש בחפיסה המוכנה כדי לרענן את הזכרון שלי<sup id="fnref:coptic memory"><a class="footnote-ref" href="#fn:coptic memory">19</a></sup>, ואחרי זה אולי אזין טקסטים עם תרגום, בשיטה שכתבתי עליה.</p>
<p>רוצים ללמוד קופטית?</p>
<ul>
<li>קורסים:<ul>
<li><a href="https://ling.huji.ac.il/">בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית</a>.
שם אני למדתי.
איתן מלמד, כך שכדאי לבוא…</li>
<li><a href="www.polisjerusalem.org/copticcourses">פוליס</a>.
הללי מלמדת, כך שכדאי לבוא…</li>
</ul>
</li>
<li>ספרי לימוד:<ul>
<li>אני למדתי עם <a href="https://arielshishahalevy.huji.ac.il/publications/coptic-grammatical-chrestomathy-course-academic-and-private-study">הכרסטומתיה</a> של אריאל ששה־הלוי, אבל אני לא בטוח עד כמה היא קלה להבנה שלא במסגרת קורס עם מורה שמסביר.</li>
<li><a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5a1f04ad3a044650f502fee5">קופטית בעשרים שיעורים</a> מאת <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Bentley_Layton">Bentley Layton</a>.</li>
</ul>
</li>
<li>דקדוק:<ul>
<li>כמו במקרה של וולשית, גם כאן <a href="https://arielshishahalevy.huji.ac.il/publications/egyptian/coptic">הפרסומים</a> של אריאל ששה־הלוי מאלפים אך לא מאוד נגישים.</li>
<li><a href="https://libgen.pw/item/detail/id/5a1f04ad3a044650f503044f">הדקדוק של לייטון</a>.</li>
</ul>
</li>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li><a href="https://libgen.pw/search?q=Crum Coptic">Crum</a> ואין בלתו.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://zh.wikipedia.org/wiki/%E6%B1%89%E8%AF%AD"><strong>中文</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%AA">סינית</a> (מנדרינית).
<a href="https://sellfy.com/p/RT2M/">החפיסה זאת</a>, שהיא הגרסה המשופרת של <a href="https://ankiweb.net/shared/info/867291675">החפיסה החינמית הזאת</a>.
מהשימוש בחפיסה הזאת למדתי עד כמה חשוב הסדר שבו מופיעים המשפטים כדי לבנות את הידע באופן מדורג ולא לקפוץ מהר מדי גבוה מדי (בסופו של דבר, לימוד מדורג הוא המהיר יותר).</p>
<p>רוצים ללמוד סינית?</p>
<ul>
<li>ספרי לימוד:<ul>
<li><a href="https://www.magnespress.co.il/Book/%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7+%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f+%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa+%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa.aspx?name=%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a7+%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f+%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa+%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%a0%d7%99%d7%aa&code=45-351060">דקדוק הלשון הסינית המודרנית</a> מאת <a href="https://asia.huji.ac.il/people/%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%99-%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8">ליהי יריב־לאור</a>.
טוב, ברור ובעברית.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://ja.wikipedia.org/wiki/%E6%97%A5%E6%9C%AC%E8%AA%9E"><strong>日本語</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA">יפנית</a>.
אחרי שיש לי בסיס מלימוד של כמה שנים, אני לומד אוצר מילים ודרכי ביטוי מסרטי אנימה שאני מכיר טוב (לדעת מה אמורה להיות המשמעות זה מאוד עוזר).
את הרשומות אני מפיק בעזרת <a href="https://github.com/kaegi/SubtitleMemorize">SubtitleMemorize</a>, כמו שתיארתי קודם.
כרגע אני לומד מ־<a href="https://ja.wikipedia.org/wiki/%E5%80%9F%E3%82%8A%E3%81%90%E3%82%89%E3%81%97%E3%81%AE%E3%82%A2%E3%83%AA%E3%82%A8%E3%83%83%E3%83%86%E3%82%A3">借りぐらしのアリエッティ</a> (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99">אריאטי</a>).
הכרטיסים מסודרים בעזרת <a href="https://ankiweb.net/shared/info/900801631">MorphMan</a>: לא לפי סדר הופעתם בסרט אלא לפי דרגת הקושי שלהם.
כרטיסים טריוויאליים מדי אני מוחק; אין לי צורך ללמוד אלף פעם מה זה <a href="https://en.wiktionary.org/wiki/%E5%A4%A7%E4%B8%88%E5%A4%AB#Japanese">大丈夫</a>.</p>
<p>רוצים ללמוד יפנית?</p>
<ul>
<li>ספרי לימוד:<ul>
<li>זכיתי ללמוד מקיוג׳י צוג׳יטה עה״ש, שכתב ביחד עם אשתו מריקו את הספר <a href="https://me.digitalwords.net/tmp/tuzita/">יפנית למתחילים</a>.
יש לי תוכנית כבר הרבה זמן להמיר את הספר הזה לפורמט אלקטרוני (מעבר לסריקה פשוטה), אבל היא עדיין לא יצאה לפועל.</li>
</ul>
</li>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li>מלבד ויקימילון יש את <a href="https://jisho.org/">Jisho</a>.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://jv.wikipedia.org/wiki/Gamelan"><strong>ꦒꦩꦼꦭ꧀ꦭꦤ꧀</strong></a>: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9F_(%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94)">גמלאן</a>.
אני חבר בגמלאן הירושלמי (<a href="https://www.facebook.com/jerusalem.gamelan/">פייסבוק</a>, <a href="https://www.youtube.com/channel/UCi9S3EqIzLPJINhHWSGb4vA">יוטיוב</a>).
אני משתמש באנקי כדי ללמוד יצירות בעל־פה.
בכל כרטיס מופיעים ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gamelan_notation">תווים</a> של היצירה (בפונט ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%99%D7%93">רוחב אחיד</a>), כששורה אחרת מוסתרת כ־<a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html#cloze-deletion">cloze</a>.
ביצירות שהמבנה שלהן מכתיב שורות ארוכות מוסתרים חלקים קטנים יותר.</p>
<p>רוצים ללמוד לנגן בגמלאן?</p>
<ul>
<li>יש <a href="https://www.facebook.com/jerusalem.gamelan/photos/a.231633603987141/490110628139436/">סדנה</a>.
השנה כבר יהיה מאוחר מדי להצטרף, אבל אמורה להיות סדנה גם בשנה הבאה וגם בזו שאחריה.</li>
<li>אפשר להצטרף אלינו להרכב (<a href="https://me.digitalwords.net/">דברו איתי</a>).</li>
</ul>
</li>
<li>
<p><a href="https://ko.wikipedia.org/wiki/%ED%95%9C%EA%B5%AD%EC%96%B4"><strong>한국어</strong></a> (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA">קוריאנית</a>).
<a href="https://ankiweb.net/shared/info/3614346923">החפיסה הזאת</a>.</p>
<p>רוצים ללמוד קוריאנית?</p>
<ul>
<li>אוצר מילים:<ul>
<li><a href="https://www.naver.com/">המילון של NAVER</a>.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
</ul>
<!--
* **𝄚**: [שמיעה אבסולוטית](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA).
[החפיסה הזאת](https://ankiweb.net/shared/info/789434294).
עדיין לא התאמנתי מספיק כדי לדעת אם זה עובד.
בכל מקרה, בחפיסה הזאת צריך לעבוד על כרטיס אחד בכל פעם, כדי שלא לשמוע את הצלילים באופן יחסי אחד לשני.
-->
<p>בכל הנוגע ל־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99">漢字/汉字</a>, אין לי יומרה ללמוד את הסימנים כך שאוכל לכתוב אותם.
לצרכים שלי מספיק לי לדעת להזהות אותם ולקרוא, מה שמאפשר כתיבה במחשב<sup id="fnref:kanzi input"><a class="footnote-ref" href="#fn:kanzi input">20</a></sup> אבל לא כתיבה בכתב יד (לא נורא…).</p>
<h1 id="_17">סוף דבר</h1>
<p>הגעתם עד לכאן? כל הכבוד!</p>
<p>לא חשבתי שייצא לי כל כך ארוך, אבל איכשהו זה תמיד יוצא ככה…</p>
<p>אני מקווה שמה שכתבתי יעזור לכם להשתמש באנקי באופן כזה שתהיו <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%99%D7%91">מהירים לשמוע וקשים לאבד</a> או שלכל הפחות תהיו קשים לשמוע וקשים לאבד.
ה„קשים לאבד” זה העיקר.</p>
<div class="bibheb">
<blockquote>
<p>אַרְבַּע מִדּוֹת בַּתַּלְמִידִים:</p>
<ul>
<li>מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ.</li>
<li>קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ.</li>
<li>מַהֵר לִשְׁמוֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד — חָכָם.</li>
<li>קָשֶׁה לִשְׁמוֹעַ וּמַהֵר לְאַבֵּד — זֶה חֵלֶק רָע.</li>
</ul>
</blockquote>
</div>
<p>מנסים לשנות או ליצור משהו באנקי ולא יודעים איך?
יש לכם שאלה כלשהי?
<a href="https://me.digitalwords.net/">כתבו לי</a> ואנסה לעזור ☺</p>
<p>אם מצאתם בפוסט הזה תועלת ואתם מכירים אנשים נוספים שימצאו בו תועלת, בבקשה הפנו אותם אליו.
תודה.</p>
<!--<center><iframe src="https://giphy.com/embed/3og0IH0HMb7Itm7uiA" width="480" height="258" frameBorder="0" class="giphy-embed" allowFullScreen></iframe></center>-->
<p><center><img src="http://giphygifs.s3.amazonaws.com/media/3og0IH0HMb7Itm7uiA/giphy.gif" width="480" height="auto" /></center></p>
<h2 id="_18">מקורות נוספים</h2>
<p>אם יש לכם תיאבון (וכח…) לעוד, הנה כמה מקורות נוספים:</p>
<ul>
<li>
<p>יש לאנקי <a href="https://apps.ankiweb.net/docs/manual.html">מדריך מעולה</a>.
כדאי לרפרף, לראות מה יש בו, ולהעזר בו במידת הצורך.</p>
</li>
<li>
<p><a href="http://michaelnielsen.org/">מייקל נילסן</a> כתב את <a href="http://augmentingcognition.com/ltm.html">המאמר הזה</a> על זכרון לטווח ארוך ואנקי. עדיין לא גמרתי לקרוא אותו, אבל נראה שיש בו רעיונות מעניינים (גם אם הגישה שלו של לעבד הכל דרך אנקי מוגזמת).
המאמר הזה התחיל מ<a href="https://twitter.com/michael_nielsen/status/957763229454774272">שרשור בטוויטר</a>; שווה לקרוא גם את התגובות.</p>
<p>שתי נקודות חשובות:</p>
<ul>
<li>שימוש מושכל באנקי ככלי להפוך את הזכרון מנתון ליד המקרה לבחירה מודעת.</li>
<li>כלל אצבע: אם לזכור משהו יחסוך לכם בסך הכל כמה דקות בעתיד, משתלם להכניס אותו לאנקי (לפי חישוב שמראה שסך הזמן שמושקע בלימוד ובחזרות של כרטיס קטן מכמה דקות למשך זמן של חיים שלמים).</li>
</ul>
<p>הוא גם מפנה, בין השאר, לדברים שכתבו אנשים אחרים:
<a href="https://www.gwern.net/Spaced-repetition">Gwern Branwen</a>,
<a href="https://sasha.wtf/anki-post-1/amp/">Sasha Laundy</a>,
ו־<a href="https://sivers.org/srs">Derek Sivers</a>.</p>
</li>
<li>
<p>ל־Derek Banas יש <a href="https://www.youtube.com/user/derekbanas/videos">ערוץ יוטיוב</a> שבו הוא מלמד נושאים באופן רוחבי, בעיקר שפות תכנות (כולל סרטונים של „למד [שפת תכנות זו וזו] בסרטון אחד”) ושימוש בתוכנות שונות, אבל גם דברים שונים ומשונים כמו <a href="https://youtu.be/aJi5aH7dBVA">סריגת בובות קרושה</a> או <a href="https://youtu.be/4NEOA524Vh4">מתכונים טבעוניים דלים בשומן</a>.
בין שאר הדברים שהוא מלמד, יש גם <a href="https://youtu.be/5urUZUWoTLo">סרטון על אנקי</a> ו<a href="https://youtu.be/SGu0OSukq-s">סרטון על לימוד יפנית</a> שעוסק גם באנקי.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2018/12/language-apps-duolingo/573919/">כתבה על הבעייתיות בלימוד בעזרת דואולינגו בלבד</a>.
אמנם הכתבה הזאת עוסקת בכלי אחר, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Duolingo">דואולינגו</a>, אבל יש לה רלוונטיות גם ללימוד בעזרת אנקי.
אין תחליף לאינטראקציה (או לקריאה אינטנסיבית, בשפת קורפוס).</p>
</li>
<li>
<p>נכון ביפן יש <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%94">מנגה</a> לכל דבר שרק אפשר לדמיין?
אז אמנם זה לא מנגה, אבל יש <a href="https://ncase.me/remember/">קומיקס חמוד</a> על חזרות במרווחים!</p>
</li>
<li>
<p><a href="http://rs.io/anki-tips/">פוסט נוסף</a> שמעלה כמה נקודות מעניינות, אם כי לא כולן רלוונטיות ללימוד שפה (כמו החשיבות של שאלות „למה?”).</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://www.wired.com/2008/04/ff-wozniak">כתבה על חזרות במרווחים ועל התוכנה SuperMemo</a> במגזין Wired.</p>
</li>
<li>
<p><a href="https://www.supermemo.com/english/contents.htm#Articles">מאמרים</a> ו<a href="https://www.supermemo.com/english/contents.htm#Research">מחקרים</a> באתר של SuperMemo.</p>
</li>
<li>
<p>יש המון סרטונים על <a href="https://www.youtube.com/results?search_query=Anki">Anki</a> ועל <a href="https://www.youtube.com/results?search_query=spaced+repetition">spaced repetition</a> (חזרות במרווחים) ביוטיוב.
אם אתם מבינים שוודית (וגם אם לא…) יש את <a href="https://youtu.be/IdDZ8zo63BY">הסרטון הזה</a>.</p>
</li>
</ul>
<div class="footnote">
<hr />
<ol>
<li id="fn:cuneiform">
<p>אם מוצג לכם <a href="https://en.wiktionary.org/wiki/tofu#Noun">טופו</a> בהעדר פונט מתאים, <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/File:Cuneiform_sumer_dingir.svg">ככה</a> זה אמור להראות. <a class="footnote-backref" href="#fnref:cuneiform" title="Jump back to footnote 1 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:sumerian-cards">
<p>או שהיא מציגה לנו את הקריאה ואנחנו צריכים להזכר בסימן ובמשמעות, או שהיא מציגה לנו את המשמעות בעברית ואנחנו צריכים להזכר מה הסימן ומה הקריאה שלו. העקרון זהה. <a class="footnote-backref" href="#fnref:sumerian-cards" title="Jump back to footnote 2 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:flashfinals">
<p>ראו, לדוגמה, את <a href="http://flashfinals.co.uk/">המאגר המרשים</a> הזה של חפיסות כרטיסי לימוד לאנקי בתחום הרפואה. הן נכתבו ונבדקו על ידי רופאים. <a class="footnote-backref" href="#fnref:flashfinals" title="Jump back to footnote 3 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:relax">
<p>פחות או יותר; לא צריכים להיות אדוקים ואפשר לדלג על ימים אם לא יוצא, גם אם בסופו של דבר זה מאט את תהליך הלימוד. <a class="footnote-backref" href="#fnref:relax" title="Jump back to footnote 4 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:exponent">
<p>כשה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%94_(%D7%9E%D7%AA%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94)">בסיס</a> הדיפולטיבי הוא 2.5, והוא יכול לגדול או לקטון לפי המשוב שאתם מספקים לאנקי לגבי הידע שלכם. <a class="footnote-backref" href="#fnref:exponent" title="Jump back to footnote 5 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:5 minutes">
<p>בואו, צדיקים שלי, שמעו <a href="http://dvar-tora.co.il/sale.aspx?fileid=33031002.mp3">דבר תורה</a>. <a class="footnote-backref" href="#fnref:5 minutes" title="Jump back to footnote 6 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:voice situation">
<p>בתלות בסיטואציה שבה אתם לומדים, כמובן.
אם זה מתאים לכם, דברו אל עצמכם ברחוב! מקסימום יהיו מי שיסתכלו עליכם טיפה עקום… אז מה. <a class="footnote-backref" href="#fnref:voice situation" title="Jump back to footnote 7 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:abraham font">
<p>כתבות:
<a href="https://alefalefalef.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%98-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d/">אאא</a>,
<a href="https://kavimvenekudot.wordpress.com/2017/08/30/%d7%97%d7%a4%d7%a9%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%b4%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%94%d7%9d%d7%b4-%d7%94%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%98-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a9/">קווים ונקודות</a>,
<a href="https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/environment/.premium-1.4340875">הארץ</a> <a class="footnote-backref" href="#fnref:abraham font" title="Jump back to footnote 8 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:personal relevance">
<p>ז׳רגונים, לדוגמה, לא מכוסים בדרך כלל על ידי חפיסות לשימוש כללי. אם אתם עוסקים בבלשנות ורוצים להכיר מונחים בלשניים בשפה זרה, הסיכוי שתלמדו איך אומרים „<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9D">מלועלע</a>” מחפיסה כללית הוא אפסי. ככה בכל תחום; חפיסות כלליות פונות למכנה המשותף ולא יותר. <a class="footnote-backref" href="#fnref:personal relevance" title="Jump back to footnote 9 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:morphman">
<p>צריך, לדוגמה, להוסיף שדות מסויימים לכרטיסים, אבל ההסבר לזה שצריך לעשות את זה <a href="https://www.goodreads.com/quotes/40705-but-the-plans-were-on-display-on-display-i-eventually">תחוב</a> איפשהו בטאב מסויים של חלון ההגדרות. <a class="footnote-backref" href="#fnref:morphman" title="Jump back to footnote 10 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:vim">
<p>כלל הברזל לחיי הגיק/ית: אם אי אפשר לערוך את זה ב־Vim כקובץ טקסט, זה אין לזה זכות קיום!
מוזיקה כותבים ב־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/LilyPond">LilyPond</a>,
מסמכים כותבים ב־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/LaTeX">LaTeX</a>,
ביבליוגרפיה מנהלים עם <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/BibTeX">BibTeX</a>,
גרפיקה וקטורית מציירים ב־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/PGF/TikZ">PGF/TikZ</a>,
וכו׳. <a class="footnote-backref" href="#fnref:vim" title="Jump back to footnote 11 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:vim sentences">
<p>ב־Vim תוכלו להשתמש בהחלפה <code>%s/\. /.\r/g</code> כדי לשבור שורות אחרי נקודות.
שימו לב שתצטרכו לחבר מקרים כמו „J. R. R. Tolkien”. <a class="footnote-backref" href="#fnref:vim sentences" title="Jump back to footnote 12 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:language name">
<p>גם בשפה עצמה וגם בשפות נפוצות אחרות.
אם יש סימנים דיאקריטיים בשם של השפה, כדאי לחפש גם בלי.
אם היא נכתבת בכתב לא לטיני, כדאי לבדוק גם תעתיקים שונים.
אם היא שפה עם יחסות, כדאי לבדוק בכל היחסות הרלוונטיות.
אם היא שפה עם <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Consonant_mutation">מוטציות</a>, כדאי לבדוק עם ובלי מוטציה. <a class="footnote-backref" href="#fnref:language name" title="Jump back to footnote 13 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:st">
<p>זה נפלא כשעושים את זה במתכוון וכחלק מגישה כוללת (כמו ב־<a href="https://st.suckless.org/">st</a>); זה פחות כשזה סתם מראה על חוסר גמישות. <a class="footnote-backref" href="#fnref:st" title="Jump back to footnote 14 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:jonas">
<p>מה שכן, יש בחפיסה הזאת כמה כרטיסים ביזאריים לחלוטין.
נכון כרטיסים אמורים להכנס לראש ולא לצאת ממנו, כי ככה השיטה בנויה?
אז בואו נגיד שמעליליהם של Jonas והכבשים לא יצאו מהראש בכל מקרה 🤐 <a class="footnote-backref" href="#fnref:jonas" title="Jump back to footnote 15 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:østnorsk">
<p>אם כי הרגשות הלוקל־פטריוטיים שלי מבכרים את ה־østnorsk של Drøbak, כמובן :-) <a class="footnote-backref" href="#fnref:østnorsk" title="Jump back to footnote 16 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:decks">
<p>מאז שצילמתי את התצלומסך שלמעלה הוספתי עוד, ואני עצל מכדי לעדכן אותו. <a class="footnote-backref" href="#fnref:decks" title="Jump back to footnote 17 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:Thelma">
<p>אני מאוד ממליץ לכם לראות את הסרט הזה (ויותר מפעם אחת, כי יש דברים שמבינים רק בצפיה שניה או שלישית).
אם ראיתם ואתם צמאים לקרוא, פורסם ניתוח מחכים מאת <a href="https://montages.no/dagsodtholt/">Dag Sødtholt</a> במגזין <a href="https://montages.no/">Montages</a>:
בנורווגית (בשלושה חלקים, <a href="https://montages.no/2017/09/analysen-thelma-2017/">א׳</a>, <a href="https://montages.no/2017/09/thelma-del-2-handgemeng-og-visuell-klang/">ב׳</a>, <a href="https://montages.no/2017/10/thelma-del-3-undersokelse-pagar/">ג׳</a>)
ובאנגלית (<a href="https://montagesmagazine.com/2017/11/joachim-triers-thelma-2017-part-i-what-does-it-all-mean/">א׳</a>, <a href="https://montagesmagazine.com/2017/12/joachim-triersthelma-part-ii-handicraft-and-visuality/">ב׳</a>, <a href="https://montagesmagazine.com/2017/12/joachim-triers-thelma-part-iii-the-epilepsy-test/">ג׳</a>). <a class="footnote-backref" href="#fnref:Thelma" title="Jump back to footnote 18 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:coptic memory">
<p>שכמסתבר לא כזה רע בכל הנוגע לקופטית; אחרי שנים שלא נגעתי בשפה הזאת אני זוכר לא מעט. <a class="footnote-backref" href="#fnref:coptic memory" title="Jump back to footnote 19 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:kanzi input">
<p>יש כל מני שיטות לכתוב ביפנית ובסינית במחשב.
השיטה שאני מוצא הכי נוחה היא לכתוב במערכת שמאפשרת להזין את הקריאה של המילה (בעזרת מקלדת רגילה, ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%92%27%D7%99">רומאג׳י</a> וב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%99%D7%9F">פין־יין</a>, בהתאמה) ואז לבחור את הסימן הנכון מרשימה.
לכן, כדי לכתוב במחשב מספיק לי לדעת איך קוראים את הסימנים ולזהות איך הם נראים.
למידע נוסף: <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Japanese_input_methods">יפנית</a> ו<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Chinese_input_methods_for_computers">סינית</a>. <a class="footnote-backref" href="#fnref:kanzi input" title="Jump back to footnote 20 in the text">↩</a></p>
</li>
</ol>
</div>פתק צהוב2018-11-11T00:00:00+02:002018-11-11T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-11-11:/berkovitch<blockquote>
<p>שלום, בבקשה אל תשכחו להצביע ביום שלישי הזה. הבחירה היא באותה הקלפי שהצבעתם בה בסבב הראשון. אתם יודעים איפה אתם מצביעים? כאן בדף למטה יש אתר שאפשר לברר בו. תודה.</p>
</blockquote>
<p>ככה חילקתי היום עשרות פתקים, לא בגלל שאני כל כך רוצה ש<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5_(%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99)">עופר ברקוביץ׳</a> יבחר (אחרי הכל, להפקיר את העירייה …</p><blockquote>
<p>שלום, בבקשה אל תשכחו להצביע ביום שלישי הזה. הבחירה היא באותה הקלפי שהצבעתם בה בסבב הראשון. אתם יודעים איפה אתם מצביעים? כאן בדף למטה יש אתר שאפשר לברר בו. תודה.</p>
</blockquote>
<p>ככה חילקתי היום עשרות פתקים, לא בגלל שאני כל כך רוצה ש<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5_(%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99)">עופר ברקוביץ׳</a> יבחר (אחרי הכל, להפקיר את העירייה בידי מישהו שלא משתמש בגרש?!) אלא בגלל שאני כל כך רוצה ש<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F">משה ליאון</a> לא יבחר. נו, שנאת המן ולא אהבת מרדכי, או משהו. מחר אדפיס עוד הרבה פתקים נוספים ואחלק, בתקווה להגדיל במעט את אחוז ההצבעה.</p>
<p>אם אתם רוצים לקבל פתקים כדי לחלק, <a href="https://old.digitalwords.net/odot">צרו איתי קשר</a>. אפשר גם להדפיס לבד: <a href="https://old.digitalwords.net/media/berkovitch/berkovitchim-white.pdf">על דף צהוב</a> או <a href="https://old.digitalwords.net/media/berkovitch/berkovitchim.pdf">על דף לבן</a>. הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/berkovitch/berkovitch.svg">קובץ המקור</a> של הפתק, שהכנתי עם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A4">אינקסקייפ</a>.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/berkovitch/berkovitch.pdf">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/berkovitch/berkovitch.png"
alt="פתק לבחירה בברקוביץ׳"
width="100%" />
</a></p>איך לעשות דיגיטציה של טקסטים בשלושה צעדים לא פשוטים?2018-10-19T00:00:00+03:002018-10-19T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-10-19:/digitization<p>יש הרבה סוגים של עיסוק בלשון.
יכול להיות שאני מוטה — כי זו הגרסא דינקותא שלי וזו הדרך שבחרתי להמשיך בה — אבל הצורה שאני מוצא הכי מעניינת מבחינת התוצאות שהיא מניבה והכי ריגורוזית היא בלשנות אמפירית ששואבת את המידע שלה מייצוג סטטי ובלתי־תלוי של פלט לשוני (כתוב או מוקלט) וחותרת …</p><p>יש הרבה סוגים של עיסוק בלשון.
יכול להיות שאני מוטה — כי זו הגרסא דינקותא שלי וזו הדרך שבחרתי להמשיך בה — אבל הצורה שאני מוצא הכי מעניינת מבחינת התוצאות שהיא מניבה והכי ריגורוזית היא בלשנות אמפירית ששואבת את המידע שלה מייצוג סטטי ובלתי־תלוי של פלט לשוני (כתוב או מוקלט) וחותרת לבירור מבנה המערכת הלשונית לפיו, ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%94">הנדסה הפוכה</a>; כשהייתי רך בשנים אפילו כתבתי על זה <a href="https://old.digitalwords.net/26">פוסט</a> פולמי (מדי?).
התוצאה הישירה של התבססות על יצוג כזה של פלט לשוני (קורפוס) היא שאנחנו צריכים <strong>הרבה</strong> ממנו כדי שנוכל להפיק תוצאות מבוססות ומדוייקות, בפרט אם התופעה שאותה אנחנו חוקרים לא מאוד נפוצה בשימוש.
אני עובד בעיקר על שפה כתובה, ולכן אני נזקק לטקסטים כתובים.
כדי שאלה יהיו שימושיים לדרך העבודה שלי, שנעשית כולה בעזרת כלים ממוחשבים, אני צריך שהטקסט יופיע בצורה של קובץ שאפשר להריץ עליו כל מני שאילתות, להעתיק ממנו, ולערוך אותו בקלות: <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Plain_text">קובץ טקסט פשוט</a>.
רצה הגורל ורוב הטקסטים שעניין אותי לעבוד עליהם לא זמינים בקובץ דיגיטלי נוח, ולכן הייתי צריך להפיק כזה מספר מודפס או מסריקות.
נו, <a href="https://digitalwords.net/">מילים דיגיטליות</a>.</p>
<p>הפוסט הזה הוא סיכום של הפרקטיקה שאני מוצא כטובה ביותר ליצירה של קובץ טקסט נקי.
היא שימשה אותי החל מטקסטים קצרים ועד לדיגיטציה של <a href="https://en.wikisource.org/wiki/%C3%86lfric%27s_Lives_of_Saints">ספר שלם</a> באנגלית עתיקה ששימש כקורפוס עבור התיזה שלי.
זה פוסט טיפה ארוך, אבל אם אתם עושים דיגיטציה של טקסטים ארוכים הוא אולי יחסוך לכם בסופו של דבר שעות יקרות רבות.</p>
<p>השיטה בנויה משלושה שלבים:</p>
<ul>
<li>סריקה והפקת קובץ טקסט א׳</li>
<li>הקלדת קובץ טקסט ב׳</li>
<li>השוואה של שניהם והפקת קובץ נקי משגיאות על ידי תיקון ההבדלים בין שני הקבצים</li>
</ul>
<h1 id="_1">סריקה ועיבוד</h1>
<p>אז השלב הראשון הוא להשיג סריקה טובה של הטקסט שאתם רוצים לעשות לו דיגיטציה: ברזולוציה גבוהה, עם אותיות ברורות ועם כמה שפחות רעש וארטיפקטים (בין אם כאלה שנוצר בסריקה ובין אם כאלה שיש במדיום המקורי).
סריקה טובה חשובה משתי סיבות:</p>
<ul>
<li>היא מאפשרת לקבל תוצאות טובות מהרצה של תוכנת OCR (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99">זיהוי תווים אופטי</a>) על הסריקה.
כמו שנראה בהמשך, OCR הוא צעד חשוב גם כדי לקבל פלט חף משגיאות עד כמה שניתן וגם כדי לחסוך זמן.</li>
<li>היא מאפשרת לכם לקרוא מהקבצים הסרוקים בשלב ההקלדה.</li>
</ul>
<p>אם כבר יש בידכם עותק סרוק איכותי, אשריכם.
אם לא, תצטרכו ליצור אחד בעצמכם מהעותק המודפס שיש לכם.
הנה כמה עצות:</p>
<ul>
<li>השתמשו בעותק של המקור שהוא נקי ובמצב טוב.
ככל שהחומר שאתם עובדים איתו ברור יותר, כך התוצאה של הסריקה תהיה טובה יותר.
לפעמים זה אומר שבטווח הארוך אם יש לכם כבר צילומים באיכות בינונית של ספר יהיה עדיף מבחינתכם בסופו של דבר לסרוק את הספר מחדש ולא להשתמש בצילומים.
עותק עם כיתוב עליו (נגיד, <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gloss_(annotation)">גלוסות</a> מוציא את ה־OCR מאיפוס.</li>
<li>סרקו בסורק טוב ומהיר.
סריקה איטית מורטת עצבים, וסריקה בסורק גרוע תתנקם בכם אחר כך.
גם אם אתם סורקים המון, מבחינה כלכלית ומבחינת הטרחה שבתחזוק והמקום שזה תופס, לא כדאי לקנות סורק אלא להשתמש בסורקים קיימים, גם אם הם השימוש בהם הוא בתשלום.
אם אתם בירושלים, הסורקים הכי מוצלחים שאני יודע עליהם מבחינת שקלול של איכות, מהירות, זמינות ומחיר הם אלה שבחדר הצילום שב<a href="http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/Islam-Middle-Eastern/Pages/oriental-reading-room.aspx">אולם קריאה מזרח</a> של הספריה הלאומית.
אפשר לסרוק בעזרתם הישר ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7_%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A7%D7%99">דיסק און קי</a>.</li>
<li>סרקו ברזולוציה הגבוהה ביותר של הסורק, בגווני אפור (אין לנו צורך בצבע, וסריקה בשחור־לבן מאבדת נתונים שישמשו אותנו עם התוכנה ScanTailor מיד), ובלי (או עם מינימום) <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%93%D7%AA_%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D">דחיסה שמאבדת נתונים</a>.
פורמט <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Tagged_Image_File_Format">TIFF</a> או <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/PNG">PNG</a> זה אחלה.</li>
<li>אם אתם סורקים ספר, סרקו את שני הצדדים של הכפולה ביחד.
זה יותר מהיר, ואחר כך כבר נוכל להפריד אותם בקלות.
אם הספר נכנס באופן אנכי ולא אופקי, כדאי לסרוק אותו אנכית כי אז הסורק צריך לעבור פחות קילומטרז׳ (על פני הרבה עמודים זה יכול להצטבר לזמן לא מועט).</li>
<li>יש לכם את הקבצים הסרוקים שהסורק הוציא? יופי, אבל שם לא נגמרת העבודה.
עם הקבצים האלה אי אפשר לעשות הרבה: אפשר לקרוא אותם בתוכנה להצגת קבצי תמונה, אבל זה מסורבל ויש להם גם רקע אפרפר כזה (וסביר שהם גם קצת עקומים), וכדי להזין אותם ל־OCR הם בכל מקרה צריכים לעבור עיבוד.
מה עושים?
אה, בשביל זה האלים שלחו לנו את <a href="http://scantailor.org/">ScanTailor</a>.
יבורכו האלים.
התוכנה ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA">חופשית</a> והמדהימה הזאת לוקחת את הקבצים שהסורק הפיק ועושה עליהם את הקסם הבא:<ul>
<li>אם סרקתם את הספר על הצד או הפוך, היא מאפשרת לסובב את העמודים.</li>
<li>אם סרקתם כפולות ולא דפים יחידים תוכלו להפריד כל דף באופן אוטומטי.
התוכנה יודעת גם לטפל בספרים שהעמודים בהם מסודרים מימין לשמאל, כמו ביפנית ובעברית.</li>
<li>אם סרקתם על העוקם (כולם סורקים על העוקם!), התוכנה תדע ליישר כל עמוד בדיוק בזווית שצריך.
יש גם מנגנון שאמור להתמודד עם תחילות וסופי שורות שהתעקמו בסריקה בגלל שהם קרובים מדי לעמוד השדרה של הספר, אבל הוא לא מושלם וצריך לעבור אחריו.</li>
<li>התוכנה יודעת גם לזהות את התוכן בכל עמוד וליצור שוליים אחידים.
גם כאן המנגנון לא מושלם, וכדאי לעבור ולראות שאין דברים שנחתכו או קשקושים שהתוכנה כללה במלבן של התוכן.
אפשר לבדוק את זה בקלות אם ממיינים את העמודים לפי גובה ולפי רוחב.</li>
<li>בשלב האחרון התוכנה מסננת כתמי צבע קטנים (שימו לב שהחורים במסננת לא גדולים מדי, אחרת גם נקודות (.), ניקוד והנקודות של i ו־j עלולות להעלם) ומפיקה פלט ברור ונקי בשחור־לבן (בלי גווני אפור).</li>
</ul>
</li>
</ul>
<p>מה אנחנו עושים עם הפלט הזה?
שני דברים:</p>
<ul>
<li>קודם כל, נחמד שיהיה לנו קובץ PDF של הספר הסרוק, קובץ שנוח לקרוא ממנו.
יש כל מני תוכנות ליצירת קבצי PDF מקבצי תמונה.
אני אוהב את הדחיסה של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/JBIG2">JBIG2</a>, שמפיקה קבצים זעירים יחסית, והיא מהירה טילים ולא פוגעת באיכות באופן מורגש.
אם אתם משתמשים בלינוקס או במערכת דומה תוכלו להשתמש ב־<a href="https://github.com/agl/jbig2enc">jbig2enc</a> כדי לדחוס את הקבצים וליצור מהם PDF כך: <code>jbig2 -s -p -v *.tif ; pdf.py output > output.pdf</code>.</li>
<li>עכשיו, מרגע שיש לנו קבצים מסודרים ויפים אפשר להזין אותם לתוכנת OCR כדי לקבל מהם קובץ טקסט.
תשתמשו במה שמתאים לכם; אני משתמש ב־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Tesseract_(software)">Tesseract</a> כי היא תוכנה חופשית, תומכת בשפות שאני צריך (כמו <a href="https://github.com/tesseract-ocr/tessdata/blob/master/cym.traineddata">וולשית</a>), ועושה עבודה טובה.
מריצים את Tesseract על כל קבצי התמונה עם לולאת <code>for</code> (לדוגמה, עבור וולשית: <code>for f in *tif; do tesseract $f $f.txt -l cym; done</code>)ואז מחברים את קבצי הטקסט ביחד עם <code>cat *.txt > output.txt</code>.</li>
</ul>
<p>אם תציצו בקובץ שהופק על ידי תוכנת ה־OCR תוכלו לראות שגם אם הוא טוב (בהנתן מקור טוב מבחינה גרפית, סריקה טובה, עיבוד סריקה נכון, תוכנת OCR מוצלחת, קבצי שפה מוצלחים עבורה והרבה מזל) הוא לא מושלם.
לא נוכל להשתמש בו למחקר בלשני, אין לזה צורה.
מה נעשה? נמשיך לשלב הבא בתוכנית שלושת השלבים שלנו.</p>
<h1 id="_2">הקלדה</h1>
<p>חשבתם שהסריקה והעיבוד זאת עבודה קשה?
עכשיו הגיע החלק המפרך ביותר!
אין מה לעשות, גם תוכנות ה־OCR המוצלחות ביותר לא מצליחות להפיק פלט 100% מדוייק, ולכן אין מנוס מלהקליד את כל הטקסט ידנית.
מצד שני, יש לנו בידיים קובץ PDF נוח של הטקסט, כך שלא נצטרך לנקוע את הצוואר בלקרוא מהספר הפתוח לצד המחשב (שתמיד נסגר ולא עומד ישר) אלא נוכל לפתוח את קובץ ה־PDF בחלון אחד ואת עורך הטקסט (או <a href="https://old.digitalwords.net/17">מעבד התמלילים</a>) בחלון לצדו ולהעתיק בנוחות.
<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Tiling_window_manager">מנהלי חלונות מרצפים</a> מתאימים בול למטרה הזאת, אבל אפשר בקלות גם לסדר את החלונות ככה ידנית.</p>
<p>ההקלדה אולי לוקחת הרבה זמן, אבל יש לה גם יתרונות: אם אתם מקלידים טקסט בשפה זרה, אתם לומדים תוך כדי בסוג של לימוד מדיטטיבי־פסיבי.
גם אם אתם לא מבינים כל מה שכתוב, עדיין המבנה של השפה ותבניות חוזרות שוקעים לאט לאט במוח שלכם ואחרי זה יהיה לכם יותר קל לזהות את התבניות.
אם אתם שולטים בשפה, קריאה „דרך האצבעות” היא דרך טובה להיכרות קרובה עם הטקסט.</p>
<h1 id="_3">השוואה</h1>
<p>עכשיו גם יש לכם את קובץ הפלט של ה־OCR וגם את הקובץ שהקלדתם בעצמכם.
די בטוח שבשניהם יש טעויות, אבל מה שיפה הוא שסוג הטעויות בכל אחד מהם שונה: ה־OCR טועה בדברים כמו חיבור של rn ל־m או החשבת האות I כספרה 1 ובני־אדם טועים בדברים כמו הקלדה של אות סמוכה במקלדת או טעויות של top-down (לי, נגיד, היתה תקופה שהייתי עושה <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Consonant_mutation">מוטציה</a> על מוטציה בהקלדה של טקסטים וולשיים).
לכן, אם נשווה בין שני הקבצים אות־אות השוני בין הקבצים יגלה איפה כל אחד מהם שגוי.
השוואה כזאת זה משהו שמחשבים מעולים בו ואנשים ממש לא.
יש הרבה תוכנות להשוואה של טקסטים, שמסמנות בדיוק את ההבדלים באופן ברור ויזואלית; אני משתמש ב<a href="https://neovim.io/doc/user/diff.html">כלי ההשוואה</a> שמובנה ב־(Neo)<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Vim">Vim</a>, ואתם מוזמנים לבחור מה שמתאים לכם (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Comparison_of_file_comparison_tools">כאן</a> יש ערך בוויקיפדיה עם שם נפלא שמשווה תוכנות להשוואה…).
עבור כל חוסר־התאמה אם הטעות טריוויאלית וברור לכם מה אמור להיות שם ואיזה משני הקבצים צודק, אפשר לתקן בלי לבדוק במקור, אבל לפעמים זה לא כל כך ברור וצריך לבדוק מול המקור לפני שמתקנים.
באופן הזה מתקנים שגיאה־שגיאה עד ששני הקבצים זהים.
שגיאות חוזרות של ה־OCR אפשר לתקן בעזרת חיפוש והחלפה אוטומטיים בעורך הטקסט או מעבד התמלילים.</p>
<p>זהו, התהליך הזה מבטיח לכם קובץ שהסיכוי לטעות בו (כלומר, הסיכוי שגם אתם וגם ה־OCR עשיתם את אותה הטעות בדיוק) הוא מאוד מאוד נמוך.</p>
<p>אם מסיבה כלשהי אתם לא יכולים להשתמש ב־OCR (נגיד, כי השפה שאתם עובדים עליה לא נתמכת או כי המקור לא מספיק ברור ולכן הפלט של ה־OCR מכיל יותר מדי שגיאות מכדי להיות שימושי), אתם יכולים להקליד פעמיים ולהשוות את הקבצים.
החסרון של זה הוא שלא רק שבני־אדם נוטים לעשות טעויות דומות, אלא שספציפית אתם יש סיכוי לא נמוך שתחזרו על אותה טעות פעמיים.
לכן, אם יש לכם קולגה שאפשר לסנג׳ר למען המדע עדיף שהוא/היא יקליד/תקליד קובץ אחד ואתם את האחר ואז תשוו.</p>מצגות בימר בעברית2018-08-25T00:00:00+03:002018-08-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-08-25:/beamer-hebrew<p>לפני שנתחיל, שתי מילים על לאטך (LaTeX) ובימר (Beamer):</p>
<ul>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/LaTeX">לאטך</a> היא מערכת לסידור (במובן של typesetting, סידור דפוס) מסמכים שיש בה הפרדה ברורה בין התוכן והמבנה ובין העיצוב. בניגוד ל־Word, ששם התוכן, המבנה והעיצוב מעורבבים באופן מסורבל, לאטך מאפשרת כתיבה של קבצים נקיים בפורמט טקסט פשוט (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Plain_text">plain text</a>), כשהמבנה …</li></ul><p>לפני שנתחיל, שתי מילים על לאטך (LaTeX) ובימר (Beamer):</p>
<ul>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/LaTeX">לאטך</a> היא מערכת לסידור (במובן של typesetting, סידור דפוס) מסמכים שיש בה הפרדה ברורה בין התוכן והמבנה ובין העיצוב. בניגוד ל־Word, ששם התוכן, המבנה והעיצוב מעורבבים באופן מסורבל, לאטך מאפשרת כתיבה של קבצים נקיים בפורמט טקסט פשוט (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Plain_text">plain text</a>), כשהמבנה מוגדר בעזרת פקודות והעיצוב מופרד. דרך עבודה כזאת — שלוקחת קבצי טקסט פשוט, מעבדת אותם ומפיקה פלט (בדרך כלל בפורמט PDF) — מאפשרת נוחות וגמישות יוצאות מהכלל. יש חבילות הרחבה ללאטך לכל מטרה שאתם יכולים לדמיין.</li>
<li><a href="https://www.ctan.org/pkg/beamer">בימר</a> היא חבילה ללאטך שנועדה ליצירה של מצגות. היא ממש מוצלחת, במיוחד עם הערכה המינימליסטית <a href="https://github.com/matze/mtheme">Metropolis</a>.</li>
</ul>
<p>עכשיו אפשר להתחיל. „הגביע הקדוש” של שימוש בלאטך בעברית הוא יצירה של מצגות עבריות בעזרת בימר. בעוד שעבור מסמכים שמיועדים להדפסה קיימים מספר פתרונות שפותחו במהלך השנים, התמיכה בכתיבה בעברית בבימר לקתה בחסר. עבור <a href="https://ac.digitalwords.net/#nonacademic-2018-08-23">ההרצאה שלי</a> בכנס <a href="https://mythopia.org/3636">מיתופיה 2018</a>, שהתקיים לפני יומיים, הייתי צריך להכיר מצגת עברית. לכן, מצאתי פתרון שלעניות דעתי ולמיטב ידיעתי הוא הטוב והעדכני ביותר. הנה <a href="https://ac.digitalwords.net/presentations/2018-08-23.pdf">המצגת</a> והנה <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/hp-tv/tree/master/Mythopia18/presentation">קוד המקור</a> שלה בלאטך.</p>
<p>כדי שלא רק אני אהנה מהתענוג, יצרתי מצגת בבימר שמסבירה על יצירת מצגות בבימר… היא לא מיועדת להקרנה (יש יותר מדי טקסט בכל שקופית), אלא לקריאה מהמסך. הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/beamer-hebrew/beamer-hebrew.pdf"><strong>המצגת המקומפלת</strong></a> והנה <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/beamer-hebrew/blob/master/beamer-hebrew.tex"><strong>קוד המקור</strong></a> שלה, שממנו אפשר ללמוד איך היא בנויה ולהתבסס עליו ליצירה של מצגות עבריות חדשות. אם אתם רוצים לקמפל, תשתמשו ב־LuaLaTeX ובהפצה עדכנית של לאטך (גרסאות ישנות של החבילה <a href="https://www.ctan.org/pkg/babel">Babel</a> לא יעבדו).</p>
<p>אלה הפונטים שבהם השתמשתי בדוגמה:</p>
<ul>
<li><a href="http://fonts.gstatic.com/ea/opensanshebrew/v3/download.zip">Open Sans Hebrew</a> לאותיות עבריות.</li>
<li><a href="https://fonts.google.com/specimen/Open+Sans">Open Sans</a><sup id="fnref:google-fonts"><a class="footnote-ref" href="#fn:google-fonts">1</a></sup> לאותיות לטיניות. יש סט לטיני בתוך Open Sans Hebrew; אם אתם לא משתמשים באותיות מיוחדות כמו ŵ (שיש בוולשית), סביר להניח שתוכלו להשתמש ב־Open Sans Hebrew גם למלל באותיות לטיניות, בלי צורך להחליף פונט.</li>
<li><a href="https://bboxtype.com/typefaces/FiraMono/">Fira Mono</a> לאותיות לטיניות ברוחב קבוע (לכתובות ברשת, לדוגמה).</li>
</ul>
<p>את הפונטים צריך להתקין במערכת ההפעלה כמו כל פונט רגיל ו־LuaLaTeX תדע להשתמש בהם. ההגדרות של של הפונטים בקובץ של הדוגמה הן בין <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/beamer-hebrew/blob/master/beamer-hebrew.tex#L77">שורה 77</a> ו־82, ואפשר להחליף אותם בכל פונט אחר שתרצו.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/beamer-hebrew/beamer-hebrew.pdf">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/beamer-hebrew/beamer-hebrew.png"
alt="הדף הראשון של המצגת"
width="100%" />
</a></p>
<div class="footnote">
<hr />
<ol>
<li id="fn:google-fonts">
<p>הממשק של Google Fonts <a href="https://www.goodreads.com/quotes/40705-but-the-plans-were-on-display-on-display-i-eventually">לא הכי ידידותי</a>. צריך ללחוץ על SELECT THIS FONT, ואז על 1 Family Selected בחלונית שצצה, ואז על האייקון של ההורדה. <a class="footnote-backref" href="#fnref:google-fonts" title="Jump back to footnote 1 in the text">↩</a></p>
</li>
</ol>
</div>בני־המחצית: מודל לבניית חדר איימס הוביטי2018-08-24T00:00:00+03:002018-08-24T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-08-24:/halflings<p>אתמול התקיים כנס <a href="https://mythopia.org/3636">מיתופיה 2018</a>. היה כיף גדול לפגוש אנשים מוכרים וחדשים, לשמוע דברים חדשים (ומוכרים…) ולהשתתף בסדנאות. עבדכם הנאמן הרצה על הביטוי הלשוני של יחסים חברתיים דרך העדשה של התרגום הוולשי של הארי פוטר (<a href="https://ac.digitalwords.net/#nonacademic-2018-08-23">מצגת ותקציר</a>), אבל לא לשם כך התכנסנו כאן אלא בשביל <a href="https://mythopia.org/3669">הסדנה</a> שהנחתה עדי, „בני המחצית …</p><p>אתמול התקיים כנס <a href="https://mythopia.org/3636">מיתופיה 2018</a>. היה כיף גדול לפגוש אנשים מוכרים וחדשים, לשמוע דברים חדשים (ומוכרים…) ולהשתתף בסדנאות. עבדכם הנאמן הרצה על הביטוי הלשוני של יחסים חברתיים דרך העדשה של התרגום הוולשי של הארי פוטר (<a href="https://ac.digitalwords.net/#nonacademic-2018-08-23">מצגת ותקציר</a>), אבל לא לשם כך התכנסנו כאן אלא בשביל <a href="https://mythopia.org/3669">הסדנה</a> שהנחתה עדי, „בני המחצית: סדנת אשליות תפיסתיות של גודל ומרחק”. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל על עיסתה של עדי אני יכול להעיד שהיא היתה מעניינת, מעשירה, כיפית ומקסימה גם בפעם המי־יודע־מי… הנה התקציר:</p>
<blockquote>
<p>מה הקשר בין מעון באג ובין "חדר איימס"? איך גורמים לדמות שנכנסת לחדר לשנות את גודלה? ומדוע היו זקוקים יוצרי סרטי שר הטבעות לידע הלקוח ממדעי המוח?</p>
<p>בחלק הראשון של הסדנא נתנסה באשליות תפיסתיות הקשורות לגודל ומרחק: נבין כיצד הן משטות במוח האנושי ונראה את השימוש שעשו בהן בסרטי שרה"ט. בחלק השני יבנו המשתתפים מודל מוקטן של "חדר איימס", שהדמויות הנכנסות לתוכו נראות כאילו הן משנות את גודלן.</p>
</blockquote>
<p>את המודל ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%93%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1">חדר איימס</a> ביססנו על זה של <a href="http://lite.bu.edu/inkjet-science/index.html">Project LITE</a>, שהפכנו למעון באג בעזרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/GIMP">גימפ</a>. מכניסים דמויות באותו הגודל, מודבקות למקל, לפתח המוארך בגג ומציצים דרך החריר. כשהדמויות בפינות אחת גדולה (הקרובה באמת) ואחת קטנה (הרחוקה באמת) וכשמוליכים אותן והן חולפות זו על פני זו הגודל שלהן משתווה, וכשהן ממשיכות ללכת זו שנראתה קטנה עכשיו נראית גדולה ולהפך.</p>
<p>אם תרצו להכין בעצמכם חדר כזה זה מה שתצטרכו לעשות:</p>
<ul>
<li>
<p>להדפיס את הקבצים שלמטה על דף A3 (כפול מדף A4) מעט עבה ולפעול לפי ההוראות שבדף הראשון <a href="http://lite.bu.edu/inkjet-science/pdfs/ProjectLITEAmesRoom.pdf">כאן</a>. המודל מורכב משני דפים שמתחברים. בגדול: גוזרים מסביב, מקפלים את כל סימונים המקווקווים פנימה בעזרת סרגל ומדביקים לפי האותיות.</p>
</li>
<li>
<p>את החריר שדרכו מסתכלים, בדף השמאלי, יכול להיות שתצטרכו להרחיב מעט (רוחב של 3 ס״מ אמור להיות טוב). החריר יכול להיות מעוגל או (אם אתם מתעצלים לחתוך צורה מעוגלת) רבוע.</p>
</li>
<li>
<p>את הפתח להכנסת הדמויות בגג שבדף הימני כדאי לעבות מעט לכיוון מרכז הגג כדי שיכנס יותר אור. תתעלמו מצורת החי״ת שמצויירת על הגג.</p>
</li>
<li>
<p>את הקובץ של הדמויות, שכולל הרבה זוגות על דף אחד, צריך להדפיס גם על דף באותו הגודל (A3). אפשר, כמובן, גם להכין דמויות אחרות לבד, ובלבד שיהיו באותו הגודל. את הדמויות גוזרים, מדביקים לשיפוד קצר ומכניסים מלמעלה.</p>
</li>
</ul>
<p>הצד הימני של החדר:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-right.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-right.png"
alt="צד ימין של חדר איימס הוביטי"
width="100%" />
</a></p>
<p>עבור הצד השמאלי של החדר הבחירה בידכים בין דלת שלקוחה מ<a href="https://www.john-howe.com/portfolio/gallery/details.php?image_id=1">ציור של ג׳ון האוו</a>:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-left-1.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-left-1.png"
alt="צד שמאל של חדר איימס הוביטי, גרסת ג׳ון האוו"
width="100%" />
</a></p>
<p>ובין הדלת הזו:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-left-2.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-left-2.png"
alt="צד שמאל של חדר איימס הוביטי, גרסת ג׳ון האוו"
width="100%" />
</a></p>
<p>גם בדמויות יש בחירה, בין <a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/figures-hand-drawn.pdf">דמויות מצויירות</a> ובין <a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/figures-lego.pdf">דמויות לגו</a>.</p>
<p>זהו, זה כל מה שצריך כדי להכין חדר איימס הוביטי מגניב. זאת אחת מהטכניקות השתמשו בהן בסרטי שר הטבעות של ג׳קסון כדי ליצור את האשליה שהשחקנים של ההוביטים קטנים יותר.</p>
<p>ככזה זה נראה מוכן, במודל טיפה מקווצ׳ץ׳ שבנינו (במציאות בילבו וגאנדאלף באותו הגודל!):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/finished.jpg">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/halflings/finished.jpg"
alt="חדר איימס הוביטי מוכן ומקווצ׳ץ׳"
width="100%" />
</a></p>
<p>זאת גרסה ישנה שבה הדמויות הפוכות, כך שכשגאנדאלף גדול ובילבו קטן הם מפנים את הגב אחד לשני…</p>
<p>למי שזה שימושי עבורם, אפשר להוריד גם את קבצי המקור של החדר בפורמט של XCF של גימפ:
<a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-right.xcf.xz">ימין</a>,
<a href="https://old.digitalwords.net/media/halflings/wall-left.xcf.xz">שמאל</a>.</p>Hi, I’m looking for a Welsh speaking language exchange partner2018-08-05T00:00:00+03:002018-08-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-08-05:/langxchg<div dir="ltr">
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.png" alt="Hi, I’m looking for a Welsh speaking language exchange partner" width="100%" /></a></p>
<p style="text-align: right">
(<a href="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.pdf">PDF</a>;
<a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/langxchg">source</a>)
</p>
</p>
<h1 id="who-am-i">Who am I?</h1>
<ul>
<li>Júda Ronén, a PhD student in <strong>linguistics</strong>.</li>
<li>My research deals with <strong>Welsh</strong> text-linguistics.</li>
<li>I can read and analyze Welsh well, but my <strong>conversational skills</strong> are lacking and I really want to change that.</li>
</ul>
<h1 id="what-and-who-am-i-looking-for">What and who am I looking for?</h1>
<ul>
<li>Language exchange with a <strong>Welsh …</strong></li></ul></div><div dir="ltr">
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.png" alt="Hi, I’m looking for a Welsh speaking language exchange partner" width="100%" /></a></p>
<p style="text-align: right">
(<a href="https://old.digitalwords.net/media/langxchg/langxchg.pdf">PDF</a>;
<a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/langxchg">source</a>)
</p>
</p>
<h1 id="who-am-i">Who am I?</h1>
<ul>
<li>Júda Ronén, a PhD student in <strong>linguistics</strong>.</li>
<li>My research deals with <strong>Welsh</strong> text-linguistics.</li>
<li>I can read and analyze Welsh well, but my <strong>conversational skills</strong> are lacking and I really want to change that.</li>
</ul>
<h1 id="what-and-who-am-i-looking-for">What and who am I looking for?</h1>
<ul>
<li>Language exchange with a <strong>Welsh speaking partner</strong>.</li>
<li>I work mainly on the writings of Kate Roberts, so I think it would be better to have a partner speaking a <strong>northern dialect</strong>.</li>
</ul>
<h1 id="what-do-i-offer-in-return">What do I offer in return?</h1>
<ul>
<li>I’m a native speaker of <strong>Hebrew</strong>. I’d be happy to teach any level.</li>
<li>I can also teach reading a few <strong>dead languages</strong>: Old English, Egyptian (Coptic and Ancient Egyptian), Old Norse, Biblical Hebrew.</li>
<li>As well as reading some <strong>living ones</strong> <small>(although I’m not a fluent speaker of any of them)</small>: Japanese, Norwegian, Swedish, Esperanto.</li>
<li>If you are interested, I can also teach <strong>computer skills</strong>: LaTeX, Python, Linux, and automating data processing and presentation in linguistics.</li>
</ul>
<h1 id="technicalities">Technicalities</h1>
<ul>
<li>I suggest <strong>weekly conversations</strong> over the Internet, divided equally between us. <small>(Don’t worry if you aren’t familiar with the technical side: it’s free and really easy, and I can help.)</small></li>
<li>I’m located in Jerusalem (<strong>UTC+2</strong>).</li>
</ul>
<h1 id="interested">Interested?</h1>
<ul>
<li>Great! Don’t hesitate to contact me:<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a><br />
<a href="https://me.digitalwords.net/">https://me.digitalwords.net/</a></li>
</ul>
</div>צעדת השרמוטות 20182018-05-14T00:00:00+03:002018-05-14T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2018-05-14:/slutwalk-2018<p>ביום שישי הקרוב (2018/5/18) תתקיים <a href="https://www.facebook.com/events/169136950580495/">צעדת השרמוטות בירושלים</a>. ב־10:00 מתאספות בכיכר הדוידקה; ב־11:00 יוצאות לרחובות מרכז העיר להגיש בַּיוּש לבִיוּש הגוף והמיניות ולשבור עוד אבן בחומת הפטריארכיה; ב־12:45 במה פתוחה קורעת לב בכניסה לבר „התקליט”. עוד מידע שם …</p><p>ביום שישי הקרוב (2018/5/18) תתקיים <a href="https://www.facebook.com/events/169136950580495/">צעדת השרמוטות בירושלים</a>. ב־10:00 מתאספות בכיכר הדוידקה; ב־11:00 יוצאות לרחובות מרכז העיר להגיש בַּיוּש לבִיוּש הגוף והמיניות ולשבור עוד אבן בחומת הפטריארכיה; ב־12:45 במה פתוחה קורעת לב בכניסה לבר „התקליט”. עוד מידע שם בדף המקושר.</p>
<p>בשנה שעברה הכנתי <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10211760352617113">שלט</a> בעזרת <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Sharpie_(marker)">שרפי</a> ודף. השנה החלטתי להשתכלל ולעשות דיגיטליזציה לשלט בעזרת <a href="https://inkscape.org/">Inkscape</a>. אז מה יש לנו?</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/meat.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/meat.png" alt="אני לא חתיכת בשר" width="100%" /></a></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/gender anarchy.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/gender anarchy.png" alt="Gender Anarchy smashes Patriarchy" width="100%" /></a></p>
<p>כל צד של השלט די מסביר את עצמו (אחרת השלט לא תקשורתי ומיותר), אבל נראה לי מועיל בכל זאת לבזבז קצת ביטים.</p>
<p>בצד האחד הדמות האנושית והדמות הפרתית אומרות ביחד „אני לא חתיכת בשר” (בפונט המקסים של <a href="http://culmus.sourceforge.net/fancy/index.html">קולמוס</a>). זה לא סתם „בואו נאחד מאבקים כי זה מגניב”; יש כאן יותר מזה, משני כיוונים משלימים:</p>
<ul>
<li>
<p>האחד הוא עניין ה„חתיכת בשר”. זאת האמ־אמא של ההחפצה, במובן המילולי ביותר: להסתכל על מי שלא חפץ כאל חפץ, חתיכת בשר דוממת. על היסוד הזה מושתת כל הבסיס של דה־הומניזציה, בין אם הוא מכוון כלפי נשים או כל אחת/ד אחר/ת: ברגע שרק בני־אדם נחשבים כסובייקטים, התייחסות אל בני־אדם כאל לא־אנושיים שוללת מהם את הסובייקטיות שלהם והופכת אותם לאובייקטים. החלנו את „להיות סובייקט” גם על כל מי שיכול/ה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA">לחוש</a> מצוקה או רווחה נפשית או פיזית (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Sentience">sentient being</a> באנגלית) — הוצאנו את העוקץ מהדה־הומניזציה. בהקשר המגדרי הזיהוי המקולל אשה=חומר=אדמה וגבר=רוח=שמיים מושרש עמוק בתרבות שלנו, עוד אצל <a href="https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9D_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F)/%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%99%D7%96">אפלטון והרמב״ם</a>, או אצל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%92#%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%9D">הפילוסופים של הטאו</a>. מושרש? עלינו המלאכה לשרש. כל עוד „שוק הבשר” המילולי קיים, יהיה קיים „שוק הבשר” השוביניסטי הפיגורטיבי (או שלמעשה לא כל כך פיגורטיבי…?).</p>
</li>
<li>
<p>האחר הוא המקום המרכזי של מין בתעשיית המזון מהחי והקשר ההדדי העמוק שלו עם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1">תרבות האונס</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%AA">ההפרדה המגדרית</a>. גם כאן כמו בנקודה הקודמת, מדובר לתפישתי בשני פנים של אותה התופעה השורשית (<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Political_radicalism">רדיקלית</a>); טיפול בסימפטומים של כל אחד מהענפים הוא חשוב אבל לא יעקור את הבעיה מהשורש. כדי שיהיה אפשר לדבר, צריך לתת קצת רקע; הנה אקסקורסוס:</p>
<ul>
<li>
<p>אתחיל במובן מאליו, שרובינו לא נותנים עליו את הדעת: בשביל חלב צריך הריון. זאת עובדה ביולוגית פשוטה אצל מחלקת היונקים; ללא הריון לא מיוצר חלב, לפחות לא בכמויות שאינן זניחות. עובדה שניה היא שבשביל הריון צריך להכנס להריון. בשביל שפרות בתעשיית החלב יהיו בהריון, הפרקטיקה היא לאנוס אותן. את האונס לא מבצע פר, אלא אדם באמצעות זרע של פר; את הזרע משיגים באמצעות אונס של פר בסוג של „חד גדיא” מעוות ושטני. כל התהליך די מזעזע; אפשר לקרוא עליו <a href="https://anonymous.org.il/art48.html">כאן</a> (זהירות! תמונות קשות, מציאות קשה). איך נוכל לצאת נגד תרבות האונס אם אנחנו חלק ממנה? אף אחת ואף אחד לא „מזמינ/ה את זה”, אף אחת ואף אחד לא „רוצה את זה”.</p>
</li>
<li>
<p>אמשיך במובן מאליו, שגם עליו רובינו לא טורחים לחשוב: רק תרנגולות ממין נקבה מטילות ביצים. עובדה נוספת: ההתפלגות של המין של הבוקעיםות מהביצים היא 1:1. מכאן מגיעה האמ־אמא של ההפרדה המינית: <a href="https://anonymous.org.il/art363.html">כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן</a>. אז נכון שהמניעים כאן אחרים (כסף, והנאה מאכילת ביצים), אבל עדיין: קיום של פרקטיקה כזאת שמסתכלת על איברי־המין ואומרת אלה לכאן ואלה לכאן היא חלק ממה שמחזיק את הרעיון של הפרדה מגדרית/מינית בחברה האנושית.</p>
</li>
</ul>
</li>
</ul>
<p>אז העניין הוא כזה: ברגע שאנחנו מתייחסים אל אחרים/ות כאל חפץ, כאל חתיכת בשר, ומפיקים הנאה מהמיניות שלהן/ם באופן נצלני, פוגעני ונטול הסכמה ורצון, אנחנו יוצרים ומחזקים את הקשר הזה בין היחס המחפיר שקיים בחברה כלפי בעלי־חיים לא אנושיים והיחס המחפיר שקיים בחברה כלפי נשים אנושיות וכל מי שלא מיישר/ת קו עם הסדר המגדרי ההטרונורמטיבי. בסופו של דבר, גם זה וגם זה מגיעים מאותו מקור של היררכיה, של החפצה, של ניצול שיכול להרשות לעצמו לנצל בלי חשבון. הפתרון הוא להפסיק, לשנות את החברה מן היסוד כך שלא תקבל את זה; הדרך אל הפתרון הזה היא, בין השאר, לדבר ולהעלות מודעות, וזה מה שאני עושה כאן. בהקשר הזה יש אולי מה להיות אופטימיים: הרוחות משתנות, גם אם לא באותה מהירות כמו שהיינו רוצות.</p>
<p>על הצד השני של השלט אכתוב פחות מילים. בסופו של דבר, הסדר המגדרי הקיים לא רק מקיים היררכיה פטריארכלית שמכפיפה נשים לגברים, אלא גם מושתת על עצם החלוקה הזאת, הבינארית (דו־איברית). מתוך ההפרדה המגדרית מגיעה ההיררכיה המגדרית, מתוך ההיררכיה המגדרית מתקיימת ההפרדה המגדרית. זה סוג של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A1">אורובורוס</a> שמייצר את עצמו מתוך עצמו. אפשר לכתוב כאן הרבה על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA">תיאוריה קווירית</a>, אבל בקצרה אגיד שאחד הדברים שיכולים לטלטל באופן האפקטיבי ביותר את המגדל של הסדר המגדרי הקיים שכולנו נמצאותים בבסיס שלו וקורסיםות תחתיו הוא „אנרכיה מגדרית”, דהיינו יציאה מתוך הקווים שציירו לנו. זאת לא הדרך היחידה ללכת בה, והיא לא מתאימה לכולםן, אבל היא משהו שראוי לתת עליו את הדעת: לא לשחק לפי הכללים הדורסניים, ובטח שלא להוריש את אותם הכללים לדורות הבאים של האנושות.</p>
<p>החלק הגרפי בשלט כבר רץ לי כמה זמן בראש, והנה סוף סוף יצרתי אותו כקובץ. <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_symbol#Sociology">הסמל הטרנסג׳נדרי</a> (⚧) בנוי על שילוב של הסמל הנקבי (♀) והזכרי (♂), אבל הוא בסופו של דבר מנציח את החד־מימדיות: יש קצה אחד, יש קצה אחר ויש את השילוב של שניהם. הסמל שעיצבתי הוא משחקי ואומר „יש הרבה יותר משני קצוות או רצף עליהם, יאללה בלגאן!”.</p>
<p>סיפא טכנית. רוצות להדפיס? הנה PDF־ים:
<a href="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/meat.pdf">א׳</a>
ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/slutwalk-2018/gender anarchy.pdf">ב׳</a>. רוצות לשנות או להשתמש בגרפיקה למטרות אחרות? בכיף, הנה <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/slutwalk-2018">קבצי המקור</a>.</p>
<p>להתראות ביום שישי ☺</p>#גםאני2017-10-20T00:00:00+03:002017-10-20T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2017-10-20:/metoo<p>בערך מאז שנתקלתי בהאשטג הזה עוברת לי המחשבה בראש. לכתוב או לא לכתוב.</p>
<p>#גםאני עברתי אלימות מינית.</p>
<p>יש מי שמתקשות ומתקשים לזכור פרטים בגלל הדחקה של הטראומה. אצלי פשוט הייתי קטן מכדי לזכור. הייתי בן חודש. מה שאני יודע על מה שקרה הוא ממה ששמעתי כסיפרו לי על זה, כשהייתי …</p><p>בערך מאז שנתקלתי בהאשטג הזה עוברת לי המחשבה בראש. לכתוב או לא לכתוב.</p>
<p>#גםאני עברתי אלימות מינית.</p>
<p>יש מי שמתקשות ומתקשים לזכור פרטים בגלל הדחקה של הטראומה. אצלי פשוט הייתי קטן מכדי לזכור. הייתי בן חודש. מה שאני יודע על מה שקרה הוא ממה ששמעתי כסיפרו לי על זה, כשהייתי גדול יותר. אני אמנם לא זוכר באופן מודע שום דבר, אבל בתחושה שלי אני מרגיש את הצרחה שצרחתי אז גם עכשיו. ממה שאני יודע, מי שתקף אותי פצע אותי באיבר המין ומצץ אותו כשהוא פצוע. עד היום יש לי צלקת פיזית ועיוות באיבר המין, וצלקת נפשית. שתיהן נותנות תזכורת יום־יומית כואבת.</p>
<p>החלטתי לכתוב את זה באופן פומבי בגלל שאולי מה שאני כותב כאן יגיע להורים בהווה או בעתיד. הורים: תשמרו על הילדים שלכם מכל משמר. תמיד מסוכן, גם בגיל חודש וגם בגיל מאה, אבל האחריות על הילדים היא שלכם. עלי לא שמרו מספיק טוב והייתי קורבן למישהו שפגע בי (ואולי עדיין חופשי, ככל הידוע לי, אם הוא חי בכלל); בבקשה תשמרו על הילדים שלכם, שלא יפגעו בהם. תבדקו, תבררו, תהיו עירניים ואל תתנו לאף אחד, אף אחד, לפגוע בהם, אף פעם. האחריות שלכם כלפי הילדים שלכם היא מוחלטת ועומדת לפני כל דבר אחר.</p>
<p>המילים האלה — „קורבן של אלימות מינית” או „שורד/ת אלימות מינית” — הן מילים קשות. לא קל להחיל אותן על עצמך. אמנם מדובר רק בטרנד אינטרנטי, אבל הגדולה של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Me_too_(hashtag)">#MeToo</a> היא דווקא בחשיפה של פצעים לאוויר הפתוח. לפעמים יותר קל למסגר מקרים של אלימות מינית לא במסגרת הזאת אלא במסגרת „סלחנית יותר”, או להמנע מלחשוב עליהם, להדחיק. אצלי, ואני משער שגם אצל רבים אחרים במצב דומה, חלק מהקושי הוא לא רק ברמה האישית של עיבוד החוויה אלא גם בכך שברגע שאתם כנים עם עצמכם והדברים מקבלים את התווית הזאת מתעוררת ביקורת גדולה וכעס גדול כלפי מי שאחראים במחדל או במעשה; במקרה שלי, מלבד התוקף, מדובר בהורים שלי.</p>
<hr />
<p>במתכוון לא העלתי כאן מקרים של הטרדות שחוויתי, כולן על בסיס להט״בופובי. לא כי הם לא חשובים — הם חשובים מאוד — אלא כי מבחינתי האישית אני בוחר לתת את הבמה למה שכתבתי למעלה.</p>st + tmux + nvim + True Color + italics2017-09-30T00:00:00+03:002017-09-30T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2017-09-30:/st-tmux-tc-italics<div dir="ltr">
<p>My terminal of choice is <a href="https://st.suckless.org/">st</a>, it is simple and does what it is supposed to do well. I also use <a href="https://tmux.github.io/">tmux</a> and <a href="https://neovim.io/">Neovim</a>. Now, I think True Color colorschemes in (Neo)Vim looks awesome; my favourite one is <a href="https://github.com/rakr/vim-one">One</a>. Using True Color and italics with st is easy (just …</p></div><div dir="ltr">
<p>My terminal of choice is <a href="https://st.suckless.org/">st</a>, it is simple and does what it is supposed to do well. I also use <a href="https://tmux.github.io/">tmux</a> and <a href="https://neovim.io/">Neovim</a>. Now, I think True Color colorschemes in (Neo)Vim looks awesome; my favourite one is <a href="https://github.com/rakr/vim-one">One</a>. Using True Color and italics with st is easy (just add <code>TERM="st-256color"</code> to your shell configuration file, such as <code>.zshrc</code>, though it might even be unnecessary; italics work out of the box), but managing to have them both working in tmux is much trickier. I’ve spent too much time searching the web and trying to make it work, but in the end the solution was quite simple — just add these two lines to your <code>.tmux.conf</code> file:</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="k">set</span> <span class="o">-</span><span class="k">g</span> <span class="k">default</span><span class="o">-</span><span class="n">terminal</span> <span class="ss">"tmux"</span>
<span class="k">set</span><span class="o">-</span><span class="k">option</span> <span class="o">-</span><span class="n">ga</span> <span class="n">terminal</span><span class="o">-</span><span class="n">overrides</span> <span class="ss">",*256col*:Tc"</span>
</pre></div>
<p>The first line uses the <code>tmux</code> <code>$TERM</code>, as suggested in the <a href="https://github.com/tmux/tmux/wiki/FAQ#i-dont-see-italics-or-italics-and-reverse-are-the-wrong-way-round">tmux FAQ</a> in order to make italics work. The second line automagically adds True Color support. That’s it!</p>
</div>מדריך מעשי לשיח בסביבה שלא מעודדת שיח2017-08-12T00:00:00+03:002017-08-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2017-08-12:/interlokucja<h2 id="_1">הקדמונת</h2>
<p>היי, המון זמן לא כתבתי כאן, וזה נחמד לחזור לכתוב ☺. בהתחלה הכותרת היתה „מדריך מעשי קצר” וגו׳, אבל כהרגלי הייתי צריך למחוק את המילה „קצר”…</p>
<p>לפני הכל, רקע. צפו <a href="https://youtu.be/BUF_yne1UXo">בסרטון הזה</a>, שמתאר מה שקורה במרכז העיר ירושלים בשבתות (חוץ מהאחרונה, בזכות הפעילות שלנו!). זה לא קל לצפיה, אבל מי …</p><h2 id="_1">הקדמונת</h2>
<p>היי, המון זמן לא כתבתי כאן, וזה נחמד לחזור לכתוב ☺. בהתחלה הכותרת היתה „מדריך מעשי קצר” וגו׳, אבל כהרגלי הייתי צריך למחוק את המילה „קצר”…</p>
<p>לפני הכל, רקע. צפו <a href="https://youtu.be/BUF_yne1UXo">בסרטון הזה</a>, שמתאר מה שקורה במרכז העיר ירושלים בשבתות (חוץ מהאחרונה, בזכות הפעילות שלנו!). זה לא קל לצפיה, אבל מי אמר שהמציאות קלה לצפיה?</p>
<p><center>
<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/BUF_yne1UXo?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen style="max-width: 100%"></iframe>
</center></p>
<p>לפני כמה שעות חזרתי <a href="https://www.facebook.com/events/143732392873729/">מההפגנה הזאת</a>. היא לא היתה בדיוק בדיוק כוס התה שלי (חיבוקי שוטרים, פלגנות וסגרגציה נוסח „אתם בשכונות שלכם, אנחנו בשכונות שלנו”, שירת „התקווה”, you name it. נו, סאחיות), אבל אם אנסה להביא לשינוי רק ביחד עם אנשים עם דעות וגישה זהות שלי, אני יכול לבחור בין שתי אפשרויות: להשאר בבית או לפעול לבד (שזה, כמובן, גם לגיטימי וטוב).</p>
<p>ההפגנה היתה אפקטיבית במבחן התוצאה: השבת הזאת לא הופרעה תנועת כלי־הרכב ברחוב הנביאים ולא הוטרדו העוברים והשבים והסועדים במרכז העיר. מבחינתי לא פחות חשוב מהנוכחות שלי בהפגנה, השלט שהחזקתי או הקריאות שקראתי היה שבתוך הזמן הזה יצא לי לדבר עם כמה וכמה אנשים מהפלג החרדי של הדת היהודית, שיחות שאני מקווה שהיו משמעותיות. גם יצא לי לדבר עם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/קרניזם">קרניסט</a> ועם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות">ציוני</a>, ותוך כדי התגבש לי הפוסט זה, שאני חושב שיכול לעזור בכל דיון, ובפרט בדיון של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/אוניברסליזם">אוניברסליזם</a> (עולמיוּת, כלליוּת) מול הפרטיקולריזם (מסויימוּת).</p>
<p>הפרטיקולריזם מתבטא באופן אחר אצל כל אחד:</p>
<ul>
<li>שלילת המציאות האוניברסלית והאובייקטיבית כמקור שלנו לידע על העולם ולהבחנה בין אמת ובדיה אצל החרדי, והעדפת המסורת הדתית הפרטיקולרית שלתוכה יצא ואותו חרדי גדל.</li>
<li>שלילת העקרון המוסרי האוניברסלי של המנעות מגרימת סבל ומניצול של כל מי שיכול לחוש סבל ולהיות מנוצל (מה שנקרא באנגלית <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Sentience">sentience</a> ובעברית תורגם כ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/תחושתיות">תחושתיוּת</a>) אצל הקרניסט, והתייחסות אל חיות מאותו מין שלו עצמו (דהיינו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/הומו_ספיינס_מודרני_אנטומית">אדם נבון מודרני</a>) כיחידות שזכאיות לזכויות.</li>
<li>שלילת העקרון ההומניסטי־אוניברסלי של שוויון, חירות וצדק לכל בני־האדם, והעדפה שבטית־פלגנית של הקבוצה האתנית שאליה יצא ומשתייך הציוני.</li>
</ul>
<p>המשותף לשלושתם הוא האגו־צנטריות — מילולית, הצבת האני במרכז — במעגלים שונים: החרדי מציב את המסורת הדתית שלו עצמו במרכז, הקרניסט את המין הביולוגי שלו, והציוני את הקבוצה האתנית שלו.</p>
<h2 id="_2">אז מה אני מציע כדי ליצור שיח טוב?</h2>
<h3 id="_3">להקשיב</h3>
<p>תהיו ענווים, אולי יהיה לבני־השיח שלכם משהו חדש ומעניין להגיד; גם אם לא משהו שישכנע אתכם „לעבור לצד שלהם” אולי משהו שיתן לכם זווית חדשה ומעניינת, או יוסיף לכם באופן אחר.</p>
<p>לצערי, במקרים של השיחות הספציפיות היום זה לא היה ככה; היו רק טיעונים לעוסים וחבוטים, או פשוט חוסר קוהרנטיות מצד הציוני. בין השאר, היה לנו את:</p>
<ul>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/ההימור_של_פסקל">ההימור של פסקל</a> (אם כי לא בשם הזה, כמובן),</li>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/טיעון_העד_(יהדות)">טיעון העדים</a> (שאני חייב להגיד שהפתיע אותי שבן־השיח שלי לא ידע שהוא מופיע אצל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94">המשנה תורה</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%99">הכוזרי</a>; ראבק, כאילו, אם זה לא לימוד תורה שהם עושים שם כל היום, מה הם כן עושים?), </li>
<li>וכמובן, חביבינו „איזהמצחיקאתה, מהאתהבאלהגידלי? שהעולםנוצרמהקוף?!”, „<a href="http://www.tivonut.org/faq/plants-have-feelings">לצמחים יש רגשות</a>” ו„הם כולם רוצחים!”. אני סומך עליכם שתדעו לחבר מי אמר מה…</li>
</ul>
<p>זו הנקודה שקשורה אליכם כצד המקשיב (אין יותר מדי מה להגיד על זה חוץ מ„תהיו קשובים”…). שאר הנקודות עוסקות בכם כצד הדובר, ובמה שאתם יכולים לעשות כדי ליצור שיח כמה שיותר מוצלח.</p>
<h3 id="_4">דרך־ארץ ותרבות דיון</h3>
<p>במיוחד בהפגנה שהמטרה שלה למנוע מאנשים גסי־רוח להטריד את מי שנמצאים במרכז העיר ולפגוע בעסקים שפתוחים שם, תוך זריקת חפצים, נהמות, צעקות, קללות, דחיפות, וכד׳, חשוב לשמור על דרך־ארץ, גם כשמרגיז, גם כשהאנשים שמולך לא נוהגים בדרך־ארץ. ממש הקפדתי, בתוך כל ההפרעות בסביבה שלא מעודדת שיח מעמיק, לנסות ולהשלים רעיון בצורה רגועה ובלי לתת להפרעות לקטוע; זה פועל גם בכיוון ההפוך, לתת לצד השני בשיח לדבר ולהקשיב לו (הנקודה הקודמת).</p>
<p>למה דרך־ארץ ושלווה? מכמה סיבות:</p>
<ul>
<li>קודם כל, והכי חשוב: כי זה אופן טוב להתנהג בו. <a href="https://he.wikisource.org/wiki/משנה_אבות_ב_ה">במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש</a>.</li>
<li><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/המדיום_הוא_המסר">המדיום הוא המסר</a>. בעצם כך שאתם מתנהגים ומדברים באופן מכובד ומכבד, כשמסביב יש אנשים שמתנהגים בגסות (אולי אפילו בן־/בת־השיח שלכם), יש אמירה חשובה.</li>
<li>בלי שמירה על נועם, גם כשלא נעים, מהר מאוד דברים יכולים להדרדר לחילופי קריאות והטחת משפטים קצרים, וזה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים. יש רעיונות רדודים, שקל להעביר במשפטים קצרים באוויר. הם קליטים, מתפקדים מעולה כ<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/מם">ממים</a>, אבל הרבה פעמים אין להם אחיזה במציאות. אם אנחנו רוצים להעביר רעיון שדורש טיפה יותר ריכוז משלוש שניות, ורוב הרעיונות הטובים הם כאלה, אנחנו חייבים להתעקש על דיבור מתאים.</li>
</ul>
<p>לדוגמה, היום כשדיברתי עם אחד האנשים החרדים הייתי צריך לחזור על נקודה מסויימת מהתחלה יותר מחמש־שש פעמים, כי האנשים מסביב או בן־שיחי התפרצו וקטעו אותי באמצע, כמו ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/פופוליטיקה">פופוליטיקה</a>. כשבן־שיחי שאל אותי, הסברתי את ההתעקשות שלי בפשטות: אני רוצה להגיד משהו כאן בדיון הזה, ואני חושב שזה משהו חשוב מספיק כדי שיקשיבו לו; אם אי אפשר לדבר, או אם אתה לא רוצה להקשיב, אין טעם שנמשיך, נכון? להפתעתי ולשמחתי, זה עבד.</p>
<p>ברגע שאתם מתעלמים מהפרעות וקריאות ביניים הן נחלשות, כי מבאס להפריע בלי שיש תגובה. ואז עומדים ומקשיבים.</p>
<p>נו, <a href="https://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:קהלת_ט_יז">דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים</a>.</p>
<h3 id="_5">לא לפחד ממורכבות</h3>
<p>בשיח עם האנשים החרדים היה לא רק פער בתפיסת־עולם, אלא גם פער בידע. אלה אנשים שלא זכו לטיפוח של חשיבה ביקורתית או להשכלה בסיסית בגופי־הידע שנוגעים לאופן הפעולה של העולם והחברה האנושית (פיזיקה, ביולוגיה, מדע המדינה (political science) וכו׳). שטיפת־מוח סמכותנית של שנים, שסובבת סחור־סחור שוב ושוב סביב נקודה אחת — הדת — כאילו אין בלתה, תוך דיכוי פעיל של כל סטיה מהעדר, מחשבה חופשית או ספקות, עושה את שלה. ברור לי שיש זרמים שונים ביהדות החרדית, ושיש אינדיבידואלים שזה לא ככה אצלם, אבל אי־אפשר להתעלם מהעובדה שחלקים גדולים מהאוכלוסיה החרדית מעלים על נס צייתנות ובערות. לא סתם הם מפחדים כל־כך מלימודי ליבה, לא שאני תומך נלהב של חלק מהתוכן שנכלל בהם…</p>
<p>למה אני מדבר על זה? כי, בהמשך לנקודה הקודמת, אם אנחנו רוצים לקיים דיון משמעותי, אין ברירה אלא להשלים השכלה במקומות שהיא חסרה. לא חייבים להפוך את זה לקורס דו־סמסטריאלי, אבל גם לא צריך לחשוש מלעשות פאוזה ולהסביר דברים בבהירות ובקצרה כשהם הכרחיים. אם מסתכלים עליכם עקום על זה שאתם לא יורים תשובה מהירה אלא מקדימים ומסבירים לפני התשובה, אפשר להשתמש בשאלה הפשוטה שהשתמשתי בה וגם היא עבדה, להפתעתי ולשמחתי: „אתה מעריך את עצמך ואת תפיסת־העולם שלך? (—כן.). גם אני מעריך את עצמי ואת תפיסת־העולם שלי, וגם אתה מעריך את עצמך ואת תפיסת־העולם שלך, אז בוא ניתן להן את הכבוד של לדבר באופן טיפה יותר מעמיק, בסדר?”.</p>
<p>אז היה לנו היום:</p>
<ul>
<li>מבוא קצרצר ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/תורת_ההכרה">תורת ההכרה</a> (אפיסטמולוגיה) וליתרון האיכותי של ידע אמפירי אובייקטיבי שמבוסס על ראיות מהמציאות עצמה על פני שמועות ואמירות שלא מעוגנות במציאות.</li>
<li>
<p>מבוא לגנטיקה ואבולוציה בשביל השאלות „תגיד לי, נו, אז <a href="https://youtu.be/j4ClZROoyNM">מי היה האדם הראשון</a>?”, „אתה רוצה להגיד לי שסבא שלי קוף? אתה קוף!” ו„איך יכול להיות שלנו יש שכל? אלוהים נתן לנו!”. הבסיס של הבסיס:</p>
<ul>
<li>מתחילים מהסבר בשתי מילים על חומר תורשתי מהאם ומהאב ועל שינויים אקראיים שנובעים משכפול לא מושלם. היה חמוד, אגב, לראות את אחד הנערים שדיברתי איתם מסמיק…</li>
<li>ממשיכים לברירה מלאכותית. דוגמה לעיגון: בחירה של כלבים עם רגלים קצרות בכל דור ליצירה של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/תחש_(כלב)">כלב תחש</a>. הדוגמה חשובה כי זה לא איזה משהו שנמצא רק בספירה אבסטרקטית־תיאורטית אלא משהו שאפשר לראות בעיניים בכלבים מוכרים, בתהליך לא מאוד ארוך.</li>
<li>מסיימים בטבע, בסביבה, כגורם שעושה את הברירה בעולם: נולדים יותר צאצאים מכמה שיכולים לשרוד, ורק אלה ששורדים מעבירים את התכונות המוצלחות האלה שלהם לדור הבא, וחוזר חלילה.</li>
</ul>
<p>למי ששאל גבי <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Evolution_of_human_intelligence">האינטליגנציה האנושית</a> היה צריך להרחיב גם על למה אינטליגנציה עוזרת לשרוד ומה התפקיד של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/ברירה_זוויגית">ברירה מינית</a> בהאצת התהליך („אם תבחר להוליד ילדים, מן הסתם תבחר להוליד אותם עם מישהי חכמה, נכון? הנה, הבחירה הזאת גם מעלה את הסיכוי של מי שאינטליגנט להעביר את התכונה הזאת הלאה”).</p>
</li>
<li>
<p>מבוא לתיאוריה פוליטית למי ששאל אותי „מה, תגיד, אתה שמאלן, נכון? מה זה אומר שמאלן בשבילך? כי בשבילנו שמאלן זה מי ששונא יהודים ואוהב ערבים”. הוא ממש הרים להנחתה כאן…</p>
</li>
<li>
<p>למי ששאל אותי (וענה) „אז כמה זמן קיים העולם? בדיוק 5777 שנים כתוב!”: בהמשך לעניין של „מאיפה אנחנו יודעים דברים על העולם” (על העבר אנחנו יכולים לדעת מהווה, כמו שאם יש חלון שבור ואבן לידו לא יהיה בלתי־סביר לחשוב שמה שקרה בעבר זה שהאבן פגעה בחלון ושברה אותו), מבוא קצר לגיל היקום ולמפץ הגדול, כולל <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/התפשטות_היקום">התפשטות היקום</a>, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_דופלר">אפקט דופלר</a> (עם הדוגמה הקלאסית של האמבולנס, שמשום מה מאוד שעשעה את אחד האנשים שהקשיבו…) ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/הסחה_לאדום">הסחה לאדום</a>.</p>
</li>
</ul>
<p>הדברים האלה הם לא סתם רקע מעשיר, אלא הכרחיים ממש כבסיס לדיון. למרות זאת, זה לא נראה לי רע „לנצל הזדמנות” ולתת קצת השכלה למי שאין. אני מקווה שנקלט מה שנקלט וינבוט כסקרנות וחקירה ורצון לידע.</p>
<p>האנשים שדיברתי איתם היום אולי לא היו עם הקשב הכי ממוקד להסברים ולא תמיד הכי מנומסים ומעודנים, אבל הם כן היו קשובים יחסית וכן הבינו למה זה חשוב להסביר דברים כדי שיהיה אפשר לדבר. לידם היו גם מי שצעקו שאני „אפיקורס שאסור להקשיב לו”, נבחו „שאאאבס” או פלטו כל מני ניבולי־פה שהפריעו לשיחה. שיח חופשי מפחיד את מי שמפחד מתפיסות אחרות, ולא בכדי: הבורות והבידול החברתי הם קו ההגנה הכי חשוב של החברה החרדית, כי ברגע שיש ידע ויש מגע עם אחרים, יהיו מי שיבחרו לעזוב, והם רבים. לא סתם, כאמור, הפחד מלימודי ליבה; לא סתם גם הפחד מגיוס (שהוא פסול גם מבחינתי, מסיבות אחרות כמובן).</p>
<p>כדאי להמנע ממונחים שבני־השיח לא מכירים, גם כי הם לא מועילים וגם כי השימוש בם יתפס (די בצדק…) כהתנשאות. מקסימום, אם אתם רוצים, אחרי ההסבר אפשר להגיד „מה שאמרתי נקרא כך וכך”.</p>
<p>כמובן שהנקודה הזאת, של אורך רוח להעמקה במקומות המתאימים, תופס לכל המשתתפים. אין לאף אחד בלעדיות על תווית ה„ידען”.</p>
<h3 id="_6">להתמקד בשיח עם אדם אחד</h3>
<p>כדי שיהיה אפשר לקיים שיח בדרך־ארץ ובתרבות דיון ולהעמיק כמה שאפשר בסיטואציה לא אוהדת להעמקה, הטכניקה הכי טובה שמצאתי היא לדבר עם אדם אחד בזמן נתון, ורק עם אדם אחד. הסיטואציה הכי לא אוהדת לתפיסות מורכבות, והכי אוהדת לתפיסות פשטניות, היא רב־שיח מבולגן שבו כל אחד צועק ונכנס לדברים (וכשיש נציג של צד אחד הוא נתון תחת אש צולבת בלתי־פוסקת שקוטעת את הדברים). מזה צריך להתרחק, כי שום דבר טוב לא יוצא מזה. כשמדברים עם אדם אחד, ובכוונה מתעלמים מכל הפרעה זה מאפשר לשמור על קו אחד, לא קופצני, של דיון. זה חשוב, וזה אפקטיבי מאוד. אם מישהו מתעקש להפריע, אפשר להסביר: אני מדבר כרגע עם נפתלי, לא איתך. בפועל זה מצמצם מאוד את ההפרעות ויוצר מצב של שיח בין שני אנשים שאנשים נוספים מקשיבים לו.</p>
<h3 id="_7">למנף שאלות בוטות או לא קשורות</h3>
<p>בנסיון להעליב (לפי אופן השאלה והטון), היה מי ששאל אותי אם אני הומו, בלי שום קשר לשאר השיח. יכולתי להגיד שההעדפות המיניות שלי הן לא עניינו, או לכעוס עליו שהוא גס־רוח להכנס לי למיטה, אבל בחרתי לענות בפשטות שאני לא הומו אלא ביסקסואל, וגם הסברתי מה זה. הוא שאל במפגיע „ואתה גאה בזה?!”. אמרתי שכן, שבחברה שמנסה לכפות דרך אחת של מיניות ללכת בדרך אחרת בראש מורם זה דבר להיות גאה בו. מן הסתם הוא מעולם לא פגש אדם שבגלוי לא סטרייט, אדם שהוא לא השד שציירו לו.</p>
<h3 id="_8">לא לפחד להגיד „אני לא יודע”</h3>
<p>כשאחד שאל אותי „אז למה אתה קיים?”. עניתי שאני לא מתבייש להגיד שאני לא יודע כשאני לא יודע, שאני בכלל לא בטוח שיש בעצם משמעות לשאלה שלו במובן שלא לכל דבר יש „למה”, ושזה שלו יש איזו תשובה („כי אלוהים ברא”) זה לא אומר שזאת תשובה נכונה מבחינה מציאותית.</p>
<p>לא הכל חייבים לדעת, אבל הנקודה החשובה היא שהידע המדעי כל הזמן <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/עומדים_על_כתפי_ענקים">מתעדכן ומשתכלל</a>, ויש בידיעה שלא יודעים איזו ענווה, וברצון וביכולת להרחיב את גבולות הידע איזו מופלאות.</p>
<h3 id="_9">עזרים?</h3>
<p>הכנתי שלט להפגנה, ששיערתי שתהיה בנויה משני מחנות עם משטרה באמצע. בצד אחד כתבתי ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_סת"ם">כתב סת״ם</a> „לא תכפה” ובצד השני „אל תהיו <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/נבל_ברשות_התורה">נבלים ברשות התורה</a>” (לא שאכפת לי מיהוה, אבל הם באמת עושים חילול־השם גדול מאוד. לא נראה לי שיש מי שמשניאים את הדת היהודית על כל־כך הרבה אנשים כמותם). הצד השני גרר לא מעט שיח, ולהפתעתי גיליתי שוב חוסר־ידע משווע ביהדות מצד בני־שיחי החרדים, שלא הכירו את המושג. גם <a href="http://statedclearly.com/contribute/merch/">החולצה הזאת</a> עוררה שיח, וגם <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/דגל_הגאווה">דגלון גאווה</a> קטן שבצבץ מהתיק שלי.</p>
<p>מצד שני, כל אלה די מיותרים. החזות השונה מספיקה בשביל לפתוח שיחה בסיטואציה כזאת…</p>
<h2 id="_10">לסיכום</h2>
<p>למנוע מאנשים מפלג אלים במיוחד ביהדות החרדית להשתולל ולאיים זה מאוד חשוב, ואני מאוד שמח שההפגנה היום הצליחה למנוע את מה שראינו בווידאו למעלה. גם לדבר במישרין עם מי שיכול להיות שמעולם לא דיברו עם חילוני שלא בשיח טכני כמו קניה בחנות, זה גם מאוד חשוב.</p>
<p>בשבוע הבא, ה־19 באוגוסט, בשעה 16:45, נחזור לאותו המקום, ליד ביה״ח ביקור חולים (רח׳ הנביאים 74). בואו!</p>התיזה שלי על תחביר באנגלית עתיקה2017-01-03T00:00:00+02:002017-01-03T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2017-01-03:/mathesis<p>שנתיים בערך אחרי שהגשתי את התיזה, אני חושב שהגיע הזמן להעלות אותה לאינטרנט באופן פומבי… כל־כך הרבה עבודה מתרכזת בסופו־של־דבר ל<a href="https://old.digitalwords.net/media/mathesis/mathesis.pdf">קובץ PDF אחד</a>. אני בכנות חושב שהתוצאה טובה ושכל אותן שעות הפיקו משהו מבוסס ובעל־ערך שיש בו עניין וחידוש; גם הפידבק שקיבלתי עליה תומך בזה …</p><p>שנתיים בערך אחרי שהגשתי את התיזה, אני חושב שהגיע הזמן להעלות אותה לאינטרנט באופן פומבי… כל־כך הרבה עבודה מתרכזת בסופו־של־דבר ל<a href="https://old.digitalwords.net/media/mathesis/mathesis.pdf">קובץ PDF אחד</a>. אני בכנות חושב שהתוצאה טובה ושכל אותן שעות הפיקו משהו מבוסס ובעל־ערך שיש בו עניין וחידוש; גם הפידבק שקיבלתי עליה תומך בזה. העבודה כתובה ב„בלשנית”, אבל אני מקווה שהיא תהיה נהירה ומעניינת גם ללא־בלשנים, לפחות ההקדמות והסיכומים. אם משהו לא ברור, או אם אתם מוצאים טעות או משהו לשיפור, אל תהססו <a href="http://me.digitalwords.net/">לפנות אלי</a>.</p>
<p>הכותרת של העבודה היא: <strong>se ðe ís soð wysdom · ⁊ sawla líf — עיון מבני־טקסטואלי בכינויי־הרמז העצמאיים באנגלית עתיקה: מיון, אפיון ותיאור מצאי הדוגמאות ב<em>חיי־הקדושים</em> לאלפריץ׳</strong>. טיפה ארוך, אבל מסביר בדיוק במה מדובר. היא נכתבה במסגרת לימודי המוסמך (MA) שלי בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית <a href="https://huji.academia.edu/NimrodBarri">נמרוד ברי</a>, והגשתי אותה בינואר 2015. התקציר:</p>
<blockquote>
<p>תיאור המבנים התחביריים שבהם משמשים כינויי־הרמז באנגלית עתיקה (se, seo, þæt ו־þes, þeos, þis) באופן עצמאי מצירוף שמני לאחריהם: מיונם, אפיונם וניתוחם באופן מבני — הן מבחינת מבנם הפנימי והן מבחינת תפקידם בטקסט — מתוך בחינה של כלל מצאי הדוגמאות בקורפוס, <em>חיי־הקדושים</em> לאלפריץ׳.</p>
<p>מיפוי ממצה של הדוגמאות הרלוונטיות בטקסט בסדר־גודל כזה לא נעשה בעבר, ועולה ממנו תמונה שלמה וברורה יותר של תפקידי הכינויים הנדונים, הכוללת ממצאים חדשים שלא זכו לתיאור. מתוך כך עולה תרומה להבנה מדוייקת יותר של לשונו של אלפריץ׳, על בסיס בלשני־מבני.</p>
<p>בעבודה ארבעה פרקים:</p>
<ul>
<li>§0, הקדמה. הגדרת נושא העבודה; דיון מתודולוגי ותיאורטי; הקורפוס; מבנה העבודה.</li>
<li>§1, כינוי־הרמז se, seo, þæt. החלוקה המרכזית היא לפי מושא ההתייחסות של הכינוי:<ul>
<li>מושא התייחסות שמני; תת־חלוקה: זוקק כינויי (se þe „זה ש־”) מול se „זה” ללא þe „ש־”.</li>
<li>מושא התייחסות דקדוקי; תת־חלוקה: העצמה מול הצבעה חיצוני.</li>
</ul>
</li>
<li>§2, כינוי־הרמז þes, þeos, þis. עיקר תפקידו דקדוקי, והוא מוגבל ביחס ל־se, seo, þæt.</li>
<li>§3, סוף־דבר. תיאור ההבדלים המבניים בין se, seo, þæt ו־þes, þeos, þis; סיכום העבודה; סקירת כיווני־מחקר נוספים.</li>
</ul>
</blockquote>
<p>נשמע מרתק, נכון? קובץ PDF זמין לקריאה <a href="https://old.digitalwords.net/media/mathesis/mathesis.pdf"><strong>כאן</strong></a>. הוא בנוי למעשה משני כרכים שמאוחדים לקובץ אחד: הכרך הראשון הוא העבודה עצמה, והשני הוא נספח הדוגמאות (ויש הרבה מאלה: כמעט אלף דוגמאות, שמכסות את כל המופעים של הכינויים הנדונים בקורפוס). יש תמיכה נרחבת בהיפר־קישוריות, וזו הסיבה ששני הכרכים מופיעים בקובץ אחד: כל הפניה (לעמוד, לדוגמה, לסעיף המקביל בנספח או בגוף העבודה, וכד׳) מובילה למקום המתאים בלחיצת כפתור (אם קורא ה־PDF שלכם תומך בזה); יש גם תוכן־עניינים מובנה ב־PDF.</p>
<p>ב<a href="http://mslib.huji.ac.il/">ספריה בהר־הצופים</a> העבודה מקוטלגת <a href="http://aleph520.huji.ac.il:80/F/?func=direct&doc_number=001951464&local_base=HUJMS">ברשומה הזאת</a> (מספר מערכת 001951464). יש מעט שינויים ותיקונים זניחים בעותק שמקושר למעלה שלא מופיעים בעותק שהוגש לספריה.</p>
<p><a href="https://www.academia.edu/30722854/">התיזה ב־Academia.edu</a>. שימו לב שמנוע הרינדור שם מעבה מאוד את הפונט העברי, משום מה, כך שכדאי לקרוא ישירות מה־PDF ולא מהתצוגה ה־web־ית.</p>
<p>אני מאמין בפתיחות, שקיפות וחופש במדע ובכלל, ולכן בחרתי שתי בחירות:</p>
<ul>
<li>האחת, לשחרר את העבודה. אתם יכולים להשתמש בחופשיות בעבודה, ובלבד שתתנו קרדיט (<a href="https://creativecommons.org/licenses/by/4.0/">CC BY</a>).</li>
<li>
<p>השניה היא לשחרר את קוד המקור. את העבודה כתבתי בעזרת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/LaTeX">LaTeX</a>, והיא עושה שימוש בלא מעט טריקים טכניים מכל מני סוגים. אם אתם גיקים מספיק כדי להתעניין בזה, הנה ה־<a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/mathesis">Git repository</a>. אני לא מכיר עוד טקסט בעברית שנכתב ב־LaTeX, עושה דברים דומים ומשוחרר בקוד פתוח, כך שאולי תהיה כאן תועלת גם ל־LaTeX־איםות בלי קשר לתוכן.</p>
<p><small>הערה בעניין של LaTeX וטיפוגרפיה. אם תסתכלו, תראו שגוף העבודה הוא באורך 80 עמודים בדיוק. זה המקסימום המותר באוניברסיטה העברית. גם אם אתם לא מכירים אותי, וקראתם רק את הפוסט הזה, אתם בטח מבינים שאני נוטה להאריך בכתיבה. מה עושה גרפומן עם מגבלה כזאת? מוחק, מעקם ומשנה. כשהבנתי שאני חורג מהמגבלה נאלצתי להתאים את העימוד לשוליים צרים יותר, צרים מדי לטעמי, ולהקטין את הרווח בין השורות. את כל ההתאמה של הדברים הלא טריוויאליים עשיתי לפורמט הזה, שהוא לא אופטימלי, ולשנות את זה בחזרה אומר עבודה שלא מתאים לי לעשות עכשיו ופתח לכל מני שיבושים שצריך לבדוק שלא נגרמו מהשינוי. בגלל שזה כתוב ב־LaTeX זה לא אמור להיות סיפור, אבל אין לי כוח לזה כעת.</small></p>
</li>
</ul>
<p>זאת האלטרנטיבה הראויה, לדעתי, להסגרות של המדע מאחורי החומות הגבוהות של ה־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Paywall">paywalls</a>, שמונעת מתאוות־בצע קפיטליסטית וקוצר־רואי, הסגרות שאני מקווה ומאמין, על בסיס מה שאני רואה שיותר ויותר חוקרים עושים, שלא תאריך ימים. אם מסד־הנתונים שהשתמשתי בו היה במצב שהוא ראוי להיות מוצג בציבור הייתי עושה ממש Open Research ומעלה גם אותו.</p>
<p>קראתם את כל 181 העמודים של הקובץ ואתם צמאים לעוד? תמיד אפשר <a href="/36">ללמוד אנגלית עתיקה</a>. אני עומל עכשיו על הדוקטורט שלי (נו, להעלות את התיזה דווקא עכשיו זה סוג של דחיינות של העבודה עליו…), ולכיושלם אשחרר גם אותו באופן דומה. על מה הוא יהיה? דקדוק הטקסט של וולשית מודרנית.</p>חידושים מרעישים בפושישית2016-11-17T00:00:00+02:002016-11-17T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2016-11-17:/muziko<p>אני שמח לבשר על חדשות טובות בתחום המוזיקה ב<a href="http://xpr.digitalwords.net/">הוצאת פּוּשִׂישִׂית</a>!</p>
<p>בעבר הוצאתי שתי חוברות ללימוד מוסיקה למתחילים: אחת בשם <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ukulele">אוּקַלֵּיקַלּוּת</a>, ללימוד כלי־פריטה מקסים בשם „אוקוללה” (ukulele), ואחת בשם <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ocarina">אוֹקַלִינָה</a>, ללימוד כלי־נשיפה מתוק בשם …</p><p>אני שמח לבשר על חדשות טובות בתחום המוזיקה ב<a href="http://xpr.digitalwords.net/">הוצאת פּוּשִׂישִׂית</a>!</p>
<p>בעבר הוצאתי שתי חוברות ללימוד מוסיקה למתחילים: אחת בשם <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ukulele">אוּקַלֵּיקַלּוּת</a>, ללימוד כלי־פריטה מקסים בשם „אוקוללה” (ukulele), ואחת בשם <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ocarina">אוֹקַלִינָה</a>, ללימוד כלי־נשיפה מתוק בשם „אוקרינה” (ocarina). הכלים האלה מעולים ככלים ראשונים, בפרט לילדים, אבל אפשר להפיק מהם גם מוזיקה של ממש. השיטה שבה כתובות המנגינות היא טבלטורה, שיטה מאוד קלה ללימוד גם למי שלא יודעים עדיין לקרוא תווים. ההנגשה בשיטת הלימוד ובאופי הכלי מכוונת: קודם כל שיהיה משהו בידיים, עם תחושה של הצלחה בנגינה של מנגינות מוכרות, ורק אז להמשיך ללימוד מורכב יותר.</p>
<p>נו, אז מה חדש?</p>
<ul>
<li>הוספתי מנגינות חדשות רבות לשתי החוברות הקיימות, שהפכו מחוברות לספרים, ושיפרתי את אופן ההצגה מבחינה טכנית. שירי ילדים עבריים, מוזיקה מוקדמת וקלאסית, מוזיקה עממית מרחבי־העולם, ועוד.</li>
<li>בדפים של הספרים בקטלוג מופיע מידע אודות המנגינות: רקע, קישורים לקריאה נוספת, ביצוע ממוחשב (MIDI) לרפרנס והפניות להקלטות.</li>
<li>ספר חדש בשם <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/muzikoloroj">מֶלוֹדִיקַל</a>, ללימוד כלי־מקלדת. אם אין ברשותכן/ם כלי־מקלדת, אני מציע להעיף מבט על כלי חמוד שנקרא מלודיקה, melodica, ועונה גם הוא על הקריטריונים של קטן, קל, נייד, נגיש ועם פוטנציאל להתפתחות בנגינה. הספר בנוי לפי אותה שיטה של רישום כמו זו שבאוקלינה, ועושה שימוש במדבקות צבעוניות שמדביקים על־גבי הקלידים.</li>
<li>כתבתי <a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/muziko">דברי רקע והסבר</a> על הגישה שלי להוראת נגינה, שבאה לידי ביטוי בשלושת הספרים.</li>
</ul>
<p>אני מקווה שהספרים המחודשים/חדשים יהיו מועילים ומעניינים עבורכם/ן. אשמח לשמוע מה שיש לכן/ם להגיד; אפשר ליצור איתי קשר באחת הדרכים שמפורטות <a href="http://me.digitalwords.net/">כאן</a> ☺</p>
<p>כאמור, הספרים חופשיים לשימוש כרצונכם (ואפילו קוד המקור שלהם זמין); עותקים מודפסים אפשר לקבל לפי בקשה במחיר עלות שתתרמו (אין לי רצון ברווח כלכלי מפושישית).</p>
<p>לסיום, בקשה לי אליכן/ם: אם אתם/ן מוצאות/ים ערך בספרים האלה או בשתי החוברות הנוספות שיצאו בהוצאה, בבקשה תפיצו את הבשורה לאנשים שיפיקו ממנה תועלת ☺ (ואם טעות אתם/ן מוצאות/ים, ידעוני…). אודה לכן/ם אם תעזרו לכך שהעבודה שהשקעתי בספרים תשמח אחרים ותתרום לתרבות חופשית ושיתופית.</p>
<p>תודה ☺</p>פסטיבל ציורי־הגירים הרביעי בירושלים2016-10-25T00:00:00+03:002016-10-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2016-10-25:/girim-4<p>עברית / العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p>בואו לקדם את פני הסתיו בפסטיבל ציורי־הגירים הרביעי: מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי. לכבוד האכסניא, הפסטיבל הפעם יהיה בתימה ספרותית.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום שלישי ה־1 בנובמבר 2016, מ־10:00 בבוקר ועד הערב.</p>
<p><strong>איפה?</strong>
ב<a href="https://www.facebook.com/groups/1440643606247956/">תחנת …</a></p><p>עברית / العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p>בואו לקדם את פני הסתיו בפסטיבל ציורי־הגירים הרביעי: מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי. לכבוד האכסניא, הפסטיבל הפעם יהיה בתימה ספרותית.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום שלישי ה־1 בנובמבר 2016, מ־10:00 בבוקר ועד הערב.</p>
<p><strong>איפה?</strong>
ב<a href="https://www.facebook.com/groups/1440643606247956/">תחנת הקריאה</a> המושבה/בקעה בפארק המסילה, ירושלים, בהצטלבות רח׳ מסריק עם דרך הרכבת.</p>
<p><strong>למי?</strong>
כולם מוזמנים: גם מי שעוסקים באומנות וגם מי שיודעים לצייר לכל־היותר דמות־גפרורים, גם צעירים וגם מבוגרים, גם ירושלמים וגם מי שאיתרע מזלם לגור במקום אחר. ההשתתפות חופשית, אבל אם תוכלו ותרצו נשמח להשתתפות בהוצאות, כדי שנוכל לקנות גירים לפסטיבל הבא.</p>
<p>יהיו גירים צבעוניים במקום ואפשר גם להביא מהבית.</p>
<p>♿ נגיש.</p>
<p>לשאלות ופרטים נוספים, פנו לאפרת (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1740450816279539/">האירוע בפייסבוק</a>.</p>
<hr />
<p><u>مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية: للمرة الرابعة!</u></p>
<p><strong>متى؟</strong>
الثلاثاء 2016 / نوفمبر / 1 من العاشرة حتى المغرب.</p>
<p><strong>اين؟</strong>
<a href="https://www.facebook.com/groups/1440643606247956/">محطة القرأة</a> في حارة (شارع مساريك × طريق هركيفت), القدس.</p>
<p><strong>لمن؟</strong>
للجميع، لكل الاعمار. توجد في المكان طباشير ملونة ويمكن احضار طباشير من البيت ايضا. يسرنا اشتراككم بالنفقات.</p>
<p><strong>التفاصيل؟</strong>
ايفرات، ٠٥٨٦٧٣٥٩٩٩ / efrat.campi@gmail.com</p>
<p>♿ متاح لذوي الاحتياجات الخاصة.</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1740450816279539/">في الفيس بوك</a></p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><strong>The Fourth Jerusalem Chalk Art Festival</strong></p>
<p>Let’s make street art with chalks together and make public space more pleasant, creative and communal.</p>
<p><strong>When?</strong>
Tuesday, 2016/Nov/1, from 10:00 until evening.</p>
<p><strong>Where?</strong>
The Moshava/Baqʿa <a href="https://www.facebook.com/groups/1440643606247956/">Reading Station</a> (Masarik st. × Ha Rakevet road), Jerusalem.</p>
<p>Everyone is invited: professional chalk artists and all of us who can barely draw a stick figure, children and adults alike, Jerusalemites and people from other places. Participation is free, of course, but participation in paying for the costs will be welcome, so we will be able to buy chalks for next time.</p>
<p>There will be chalks available, but feel free to bring yours.</p>
<p>♿ Accessible.</p>
<p>For question and information, contact Efrat (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1740450816279539/">Facebook event</a></p>
</div>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><strong>La Kvara Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo!</strong></p>
<p>Faru stratan arton per kretoj kune, kaj faru la publikan pli plezura, kreema kaj komuna.</p>
<p>Je mardo, 2016/Nov/1, ekde 10:00 ĝis la vespero, estos la kvara Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo, ĉe la norda Legejo de la Fervoja Parko (Strato Masarik × Vojo Ha-Rakevet), Jerusalemo.</p>
<p>Ĉiu estas invitata: kaj profesiaj artistoj de kreta kaj tiuj, kiuj povas pentri nur alumetan homon, kaj junuloj kaj plenaĝuloj. La partoprenado estas, kompreneble, libera kaj senpaga, sed ni ĝojos se vi povus helpi per partopreni kun la kostoj. Estos multkoloraj kretoj tie, sed vi povas kunporti viajn kretojn.</p>
<p>♿ Alirebla.</p>
<p>Por demandoj kaj informo, kontaktu Efrat-on (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1740450816279539/">La okazaĵo ĉe Facebook</a></p>
</div>טעימה מאספרנטו: חוברת חדשה והזמנה לריצרצאה2016-06-12T00:00:00+03:002016-06-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2016-06-12:/esperanto-xpr<p>אני שמח לבשר שהשלמתי (עכשיו, במקום ללכת לישון…) את הכנתה של חוברת חדשה בהוצאת <a href="http://xpr.digitalwords.net/">פושישית</a>, המבוססת על החוברת שהכנתי <a href="/esperanto">כאן</a>: <strong><a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/esperanto/">טעימה מאספרנטו</a></strong> (את כל המידע תוכלו לקרוא בדף המקושר).</p>
<p>למה פתאום אני מרחיב את החוברת המקורית ומוציא אותה לאור באופן מסודר? כי ב<strong>יום חמישי הקרוב</strong> (ה־16 ביוני 2016 …</p><p>אני שמח לבשר שהשלמתי (עכשיו, במקום ללכת לישון…) את הכנתה של חוברת חדשה בהוצאת <a href="http://xpr.digitalwords.net/">פושישית</a>, המבוססת על החוברת שהכנתי <a href="/esperanto">כאן</a>: <strong><a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/esperanto/">טעימה מאספרנטו</a></strong> (את כל המידע תוכלו לקרוא בדף המקושר).</p>
<p>למה פתאום אני מרחיב את החוברת המקורית ומוציא אותה לאור באופן מסודר? כי ב<strong>יום חמישי הקרוב</strong> (ה־16 ביוני 2016) אלמד אספרנטו במסגרת קבוצת הריצה והלימוד <a href="https://www.facebook.com/usandthem2015/">אנו רצים והם רצים</a>. אפילו שאני שונא לרוץ, המטרה מקדשת את האמצעים… ☺. רוצים ללבוא ללמוד (לא חייבים לרוץ)? נפגשים ב־19:00 ב<a href="https://www.facebook.com/groups/1440643606247956/">תחנת הקריאה</a> המושבה/בקעה שבפארק המסילה בירושלים (בהצטלבות של רח׳ הרכבת ורח׳ מסריק; <a href="https://goo.gl/maps/qQQ0u">מפה</a>). מתחלקים לקבוצות לפי רמת הריצה, רצים שעה, וב־20:00 חוזרים סחוטים לתחנת הקריאה ללימוד של שעה. אני מקווה שנצליח ללמוד מספיק כדי לקרוא אפילו טקסט קצר (על איזה עוד שפה אפשר להגיד את זה עבור סלוט של שעה?). בואו, יהיה מגניב!</p>
<p>אם אתם באים, בבקשה תודיעו למארגנת תמר וייס במייל <a href="mailto:tamarwg@gmail.com">tamarwg@gmail.com</a>.</p>
<p>הנה כמה <strong>נקודות מבואיות</strong>:</p>
<ul>
<li>אספרנטו היא שפה מתוכננת שפותחה על ידי לודוויק זמנהוף ופורסמה לראשונה ב־1887.</li>
<li>מבין כל השפות המתוכננות, היא המדוברת ביותר והיחידה שיש לה קהילת דוברים פעילה שבאמת משתמשת בשפה. למעשה, כיום, אחרי כ־130 שנים של חיים שרובם עצמאיים מהיוצר המקורי, שמת ב־1917, אולי נכון יותר להתייחס לאספרנטו כאל שפה חיה ככל השפות, שאין לה מוקד גיאוגרפי אחד ושמה שמאגד את קהילת הדוברים שלה הוא רעיון.</li>
<li>העניין באספרנטו יכול לבוא מזוויות רבות: סוציולינגוויסטיות, פוליטיות, אידיאולוגיות, פילוסופיות, בלשניות, פדגוגיות, היסטוריות ואחרות.</li>
<li>אנחנו נתמקד היום בשאלה „איך בונים שפה קלה?”, ומתוך הלימוד של קווי־המתאר של האספרנטו נוכל לענות עליה ב„ככה, לדוגמה”. נלמד בזריזות את הדקדוק — מה שאי־אפשר לעשות באף שפה אחרת… — ואני מקווה שישאר לנו זמן לקרוא ביחד טקסט קצר מהחוברת, לבחירתכם, ולדיון מסכם משותף.</li>
<li>אחד העקרונות של האספרנטו הוא שהיא בנויה כמו חלקים של לגו שמחברים אחד לשני לשלישי (המונח הבלשני הוא אגלוטינציה). (בחוברת סימנתי את החלוקה הזאת בנקודה קטנה באמצע השורה). זה רעיון מעולה בשביל שפה כמו אספרנטו: מבנה כזה הוא קל ללימוד, קל לשימוש וגמיש. הגמישות חשובה במיוחד בטווח הארוך: זמנהוף הניח את היסודות לאוצר המילים, שמבוסס בעיקר על שפות רומאניות, ואספרנטיסטים אחרים מרחיבים אותו על בסיס גזירה והלחמה או על בסיס שורשים חדשים. האפשרות הראשונה שקופה ומאפשרת גם למי שלא מכיר עדיין את המילה החדשה להבין במה מדובר לפי מה שהוא מכיר, והשניה דורשת לימוד של שורש חדש, בדרך כלל כזה שמקורו באנגלית או בשפה אחרת. גדילה לגובה מול גדילה לרוחב. כמו בכל שפה, חלק מהמילים תופסות יותר, חלק פחות, חלק נשארות וחלק אופנה חולפת.</li>
<li>אז הזמן קצר והמלאכה מרובה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להתחיל משהו שאני מקווה שיתגלגל מכאן. אם אצליח לעניין אתכם מספיק בשעה הזאת, זה יהיה נהדר להתחיל קבוצת קריאה באספרנטו. יש המון המון טקסטים, מכל הסוגים, מקוריים ומתורגמים. נוכל לקרוא ביחד — בין אם זה סיפורת, הגות פוליטית של זמנהוף, שירה או מה שזה לא יהיה — ולדבר ביחד בניחותא ובלי מגבלה של זמן.</li>
<li>הכנתי לנו חוברת קטנה. נתחיל בלימוד הא״ב, שהוא הכי פשוט שיכול להיות, ונמשיך ללימוד העקרונות של הדקדוק, שהם רגולריים לחלוטין, ללא יוצאי־דופן, ונסיים בקריאה.</li>
</ul>תיבת האוצרות: שוק חופשי בתחנת הקריאה בפארק המסילה2016-04-11T00:00:00+03:002016-04-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2016-04-11:/ocarot-post<p>כל המידע המעודכן ב<a href="https://old.digitalwords.net/ocarot">דף הזה</a>.</p>
<p>אמ;לק: שוק חופשי ביום שלישי השלישי בכל חודש בתחנת הקריאה שבפארק המסילה, ירושלים. בואו, יהיה מגניב!</p>mail2staticsite: תוכנה להמרה של תיבת דואל לאתר2015-12-12T00:00:00+02:002015-12-12T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-12-12:/mail2staticsite<p>כמו שאתם כבר יודעים אם קראתם <a href="/ginateva">כאן</a> בעבר, בניתי <a href="http://ginateva.net/">אתר לגינה הקהילתית</a> האהובה שבמתחם <a href="http://muzteva.org.il/">מוזיאון הטבע בירושלים</a>. לבנות זה כיף, אבל לתחזק — הווה אומר להמיר ידנית כל מייל שאמנון שולח לצורה ש<a href="http://getpelican.com/">פליקן</a> יכול לקרוא ולשמור את הצרופות ולקשר אותן — זה מכני ומשעמם, ולכן… איך לומר… לא מאוד הקפדתי על …</p><p>כמו שאתם כבר יודעים אם קראתם <a href="/ginateva">כאן</a> בעבר, בניתי <a href="http://ginateva.net/">אתר לגינה הקהילתית</a> האהובה שבמתחם <a href="http://muzteva.org.il/">מוזיאון הטבע בירושלים</a>. לבנות זה כיף, אבל לתחזק — הווה אומר להמיר ידנית כל מייל שאמנון שולח לצורה ש<a href="http://getpelican.com/">פליקן</a> יכול לקרוא ולשמור את הצרופות ולקשר אותן — זה מכני ומשעמם, ולכן… איך לומר… לא מאוד הקפדתי על העדכונים (כלומר, זנחתי את האתר).</p>
<p>אבל רגע, יודה, לא בשביל זה יש מחשבים, כדי לעשות משימות מכניות ומשמימות? כן. אז זה בדיוק מה שרציתי לעשות. אחרי חיפוש, הדבר הכי קרוב שמצאתי היה <a href="https://github.com/masukomi/JekyllMail">JekyllMail</a>; מסתבר שזה עובד טוב ל־<a href="https://github.com/masukomi/JekyllMail/stargazers">88 אנשים</a>, אבל מבחינתי יש לזה כמה חסרונות:</p>
<ul>
<li>זה מותאם ל<a href="https://jekyllrb.com/">ג׳קיל</a> ולא לפליקן או גנרי (לא בעיה גדולה, אפשר לעשות סקריפט שימיר בקלות; אני די בטוח שמישהו כבר כתב משהו כזה).</li>
<li>הגישה לא סטטית: במקום לעבוד על קבצים מקומיים, זה מתחבר לשרתים ועושה דברים שאמורים להיות ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Unix_philosophy">אחריות של תוכנות קטנות אחרות</a> (במקרה דנן, <a href="http://offlineimap.org/">OfflineIMAP</a> ו־<a href="http://www.git-scm.com/">Git</a>).</li>
<li>זה דורש כתובת דואל ייחודית, מה שבעיני מהווה סתם סרבול מיותר.</li>
<li>זה עובד על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Post_Office_Protocol">POP3</a>, פרוטוקול שאני שונא במיוחד, בטח כש־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Internet_Message_Access_Protocol">IMAP</a> נתמך היטב.</li>
</ul>
<p>אז כתבתי כלי קטן, בשם המקורי <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/mail2staticsite"><strong>mail2staticsite</strong></a><sup id="fnref:GitLab"><a class="footnote-ref" href="#fn:GitLab">1</a></sup>, שעושה משימה מאוד פשוטה:</p>
<ul>
<li>לוקח את הדואל ב־<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Maildir">Maildir</a> מסויים,</li>
<li>מפרש ומעבד אותו (נגיד, מוריד רישות כמו re ו־fwd משורת הנושא),</li>
<li>שומר צרופות ומקשר אותן (תמונות מוטבעות וקבצים אחרים מקושרים),</li>
<li>יורק את התוצאה לספריות מקומיות שיכולות להקרא על־ידי פליקן, ג׳קיל או כל <a href="https://www.staticgen.com/">מחולל אתרים סטטיים</a> אחר.</li>
</ul>
<p>כרגע זה עובד יופי עבור האתר של הגינה הקהילתית<sup id="fnref:utf-8 attachments"><a class="footnote-ref" href="#fn:utf-8 attachments">2</a></sup>, אבל יש עוד הרבה דברים <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/mail2staticsite/blob/master/todo.md">להוסיף ולתקן</a>. אם אתם רוצים להצטרף ולעבוד על הקוד, אתם מוזמנים ☺</p>
<div class="footnote">
<hr />
<ol>
<li id="fn:GitLab">
<p>זאת גם הזדמנות להגיד שעברתי מ־<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen">GitHub</a> ל־<a href="https://gitlab.com/u/rwmpelstilzchen">GitLab</a>, כי לדעתי צריך <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eating_your_own_dog_food">לאכול את המזון לכלבים שאנחנו מייצרים</a>; כלומר, המצב שבו חלק עצום מהפרוייקטים שהם תוכנה חופשית משתמשים במערכת קניינית בקוד סגור ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%AA">ניהול גרסאות</a> הוא אבסורדי. <a class="footnote-backref" href="#fnref:GitLab" title="Jump back to footnote 1 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:utf-8 attachments">
<p>מלבד בטיפול בשמות קובץ בעברית, בעיה שלמיטב הבנתי נובעת ממימוש בעייתי אצל ג׳ימייל; אתקן את זה בקרוב. <a class="footnote-backref" href="#fnref:utf-8 attachments" title="Jump back to footnote 2 in the text">↩</a></p>
</li>
</ol>
</div>mail2staticsite: turn a local maildir into a static website2015-12-12T00:00:00+02:002015-12-12T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-12-12:/mail2staticsite-en<style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>More than a year ago, I’ve built a <a href="http://ginateva.net/">website for the community garden</a> by the <a href="http://muzteva.org.il/">Jerusalem Natural History Museum</a>. Building is fun, but maintaining — that is manually converting each and every mail Amnon sends into a form <a href="http://getpelican.com/">Pelican</a> can read, as well as …</p><style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>More than a year ago, I’ve built a <a href="http://ginateva.net/">website for the community garden</a> by the <a href="http://muzteva.org.il/">Jerusalem Natural History Museum</a>. Building is fun, but maintaining — that is manually converting each and every mail Amnon sends into a form <a href="http://getpelican.com/">Pelican</a> can read, as well as saving the attachments and link them — is unimaginative and boring, and therefore… how shall I put it… I wasn’t very active with the updates (in fact I rather abandoned the website).</p>
<p>But wait a moment, Juda, isn’t that’s exactly what computers are meant for, doing tedious, unimaginative, boring tasks? They are, so that is what I wanted to do. After searching the web, the closest thing I could find was <a href="https://github.com/masukomi/JekyllMail">JekyllMail</a>; it seems to work well for <a href="https://github.com/masukomi/JekyllMail/stargazers">88 people</a>, but for me it has several disadvantages:</p>
<ul>
<li>It’s non-generic design is for <a href="https://jekyllrb.com/">Jekyll</a> (not a big deal: it is easy to write a conversion script, and I’m quite sure someone already have written such a script).</li>
<li>It isn’t static: instead of working on local files, it connects to servers and does stuff which should be done by <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Unix_philosophy">small, sharp tools</a> (in our case, <a href="http://offlineimap.org/">OfflineIMAP</a> and <a href="http://www.git-scm.com/">Git</a>).</li>
<li>It assumes an exclusive mail address, which is IMHO just an unnecessary complication.</li>
<li>It works with <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Post_Office_Protocol">POP3</a>, which I just hate, when <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Internet_Message_Access_Protocol">IMAP</a> is well-supported.</li>
</ul>
<p>Therefore, I wrote a small tool, named <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/mail2staticsite"><strong>mail2staticsite</strong></a><sup id="fnref:GitLab"><a class="footnote-ref" href="#fn:GitLab">1</a></sup>, which does a very simple task:</p>
<ul>
<li>It takes the mail within a certain <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Maildir">Maildir</a>,</li>
<li>parses and processes it (for example, it removes prefixes such s <code>re:</code> and <code>fwd:</code> from the subject),</li>
<li>saves the attachments and links them (images are embedded (<code><img></code>) and other files are just linked (<code><a></code>)),</li>
<li>it spits out the result into local directories which can be read by Pelican, Jekyll or any other <a href="https://www.staticgen.com/">static site generator</a>.</li>
</ul>
<p>Right now it works fine for the community garden<sup id="fnref:utf-8 attachments"><a class="footnote-ref" href="#fn:utf-8 attachments">2</a></sup>, but there is a lot <a href="https://gitlab.com/rwmpelstilzchen/mail2staticsite/blob/master/todo.md">to be done</a>. If you want to join in and improve the code, you are welcome ☺</p>
<div class="footnote">
<hr />
<ol>
<li id="fn:GitLab">
<p>It is an opportunity to announce I’ve moved from <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen">GitHub</a> to <a href="https://gitlab.com/u/rwmpelstilzchen">GitLab</a>, because I think we should <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Eating_your_own_dog_food">eat our own dog food</a>, meaning: the current situation where many FOSS projects use proprietary closed-source software for their <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Version_control">version control</a> is absurd. <a class="footnote-backref" href="#fnref:GitLab" title="Jump back to footnote 1 in the text">↩</a></p>
</li>
<li id="fn:utf-8 attachments">
<p>Except when attachments have their name in Hebrew. I think the problem is due to Gmail’s treatment of Unicode filenames. I hope I’ll fix this soon. <a class="footnote-backref" href="#fnref:utf-8 attachments" title="Jump back to footnote 2 in the text">↩</a></p>
</li>
</ol>
</div>אוֹקַלִינָה — נעימות קלות לנגינה באוקרינה2015-10-27T00:00:00+02:002015-10-27T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-10-27:/ocarina<p>יוסי בכינור, פסי בתוף, <a href="/ukulele">אילאיל באוקוללה</a> ו<a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ocarina/">ראם באוקרינה</a>. אחת המתנות שאני מכין ל<a href="http://reem.digitalwords.net/">ראם</a> ליום ההולדת החמישי שלו היא חוברת ללימוד נגינה באוקרינה, כלי שהוא כבר כמה זמן רוצה ללמוד לנגן בו אבל האצבעות שלו היו קטנות מדי עד לאחרונה. אני ממש מתרגש לקראת זה שאדפיס אותה ואתן לו …</p><p>יוסי בכינור, פסי בתוף, <a href="/ukulele">אילאיל באוקוללה</a> ו<a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ocarina/">ראם באוקרינה</a>. אחת המתנות שאני מכין ל<a href="http://reem.digitalwords.net/">ראם</a> ליום ההולדת החמישי שלו היא חוברת ללימוד נגינה באוקרינה, כלי שהוא כבר כמה זמן רוצה ללמוד לנגן בו אבל האצבעות שלו היו קטנות מדי עד לאחרונה. אני ממש מתרגש לקראת זה שאדפיס אותה ואתן לו ☺</p>
<p>את כל הפרטים, כמו גם קובץ PDF של החוברת (שהיא, אגב, דו־לשונית: בעברית ובאספרנטו), תוכלו למצוא <strong><a href="http://xpr.digitalwords.net/katalogo/ocarina/">בדף של החוברת</a></strong> באתר של הוצאת <a href="http://xpr.digitalwords.net/">פּוּשִׁישִׁית</a>.</p>פסטיבל ציורי־הגירים השלישי בירושלים2015-09-01T00:00:00+03:002015-09-01T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-09-01:/girim-3<p>עברית / العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/girim-2048.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/girim-1024.jpg" alt="מידע תלת־לשוני על פסטיבל ציורי־הגירים השלישי בירושלים" style="max-width: 100%" /></a></p>
<p>נו, זאת כבר מסורת (פעם שלישית גלידה: <a href="/girim">א׳</a>, <a href="/girim-2">ב׳</a>, <a href="/girim-3.md">ג׳</a>). בואו לקדם את פני הסתיו המתקרב בפסטיבל ציורי־הגירים השלישי: מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום חמישי ה־8 באוקטובר 2015, מ־10:00 בבוקר ועד …</p><p>עברית / العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/girim-2048.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/girim-1024.jpg" alt="מידע תלת־לשוני על פסטיבל ציורי־הגירים השלישי בירושלים" style="max-width: 100%" /></a></p>
<p>נו, זאת כבר מסורת (פעם שלישית גלידה: <a href="/girim">א׳</a>, <a href="/girim-2">ב׳</a>, <a href="/girim-3.md">ג׳</a>). בואו לקדם את פני הסתיו המתקרב בפסטיבל ציורי־הגירים השלישי: מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום חמישי ה־8 באוקטובר 2015, מ־10:00 בבוקר ועד הערב.</p>
<p><strong>איפה?</strong>
בתחנה הראשונה (רח׳ דוד רמז 4), ליד השוק האורגני.</p>
<p><strong>למי?</strong>
כולם מוזמנים, גם מי שעוסקים באומנות וגם מי שיודעים לצייר לכל־היותר דמות־גפרורים, גם צעירים וגם מבוגרים. ההשתתפות חופשית, אך נשמח להשתתפות בהוצאות.</p>
<p><strong>איך מגיעים?</strong></p>
<ul>
<li>באופניים: התחנה הראשונה נמצאת בחלק הצפוני של <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%94">פארק המסילה</a>.</li>
<li>באוטובוס:<ul>
<li>בתחנה של גן הפעמון: 7, 18(א), 34, 49, 77(א), 85, 729.</li>
<li>בתחנה של הח׳אן: 7, 18(א), 34, 49, 77(א), 85, 729</li>
</ul>
</li>
<li>באוטו: חונים בחניה של גן הפעמון וחוצים את הכביש.</li>
</ul>
<p>יהיו גירים צבעוניים במקום, גם כאלה שהכנו בעצמנו וגם כאלה שקנינו, ואפשר גם להביא מהבית.</p>
<p>♿ נגיש.</p>
<p>לשאלות ופרטים נוספים, פנו לאפרת (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/885917164825463/">האירוע בפייסבוק</a>.</p>
<p><a href="{{SITEURL}}/postgirim">תמונות מהפסטיבל הראשון</a>. בעתיד הלא רחוק אני מקווה לקבל את התמונות מהפסטיבל השני ולהעלות אותן.</p>
<p><center>
<a href="https://goo.gl/maps/OwwfO"><img alt="מפת הגעה לפסטיבל הגירים הירושלמי השלישי" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/mapo-he.png" /></a>
</center></p>
<hr />
<p><u>مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية: للمرة الثالثة!</u></p>
<p><strong>متى؟</strong>
الخميس ٢٠١٥/١٠/٨ من العاشرة حتى المغرب.</p>
<p><strong>اين؟</strong>
في المحطة الاولى (شارع دافيد ريمز ٤) بجانب سوق الأغذية العضوية.</p>
<p><strong>لمن؟</strong>
للجميع، لكل الاعمار. توجد في المكان طباشير ملونة ويمكن احضار طباشير من البيت ايضا. يسرنا اشتراككم بالنفقات.</p>
<p><strong>التفاصيل؟</strong>
ايفرات، ٠٥٨٦٧٣٥٩٩٩</p>
<p>♿ متاح لذوي الاحتياجات الخاصة.</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/885917164825463/">في الفيس بوك</a></p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">الصور</a></p>
<p><small>(תודה מקרב־לב לאלירן לוי על התרגום המדוקדק בתמונה למעלה, כבר שלוש פעמים ☺)</small></p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><strong>The Third Jerusalem Chalk Art Festival</strong></p>
<p>Let’s make street art with chalks together and make public space more pleasant, creative and communal.</p>
<p><strong>When?</strong>
Thursday, 2015/Oct/8, from 10:00 until evening.</p>
<p><strong>Where?</strong>
The First Station (4 David Remez st.), by the organic food market.</p>
<p>Everyone is invited: professional chalk artists and all of us who can barely draw a stick figure, children and adults alike. Participation is free, of course, but participation in paying for the costs will be welcome.</p>
<p>There will be chalks available, but feel free to bring yours.</p>
<p>♿ Accessible.</p>
<p>For question and information, contact Efrat (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/885917164825463/">Facebook event</a></p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">Photos from the first festival</a></p>
<center></center><p><a href="https://goo.gl/maps/gKKD2"><img alt="Map for the third chalk art festival in Jerusalem" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/mapo-en.png" /></a>
</center></p>
</div>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><strong>La Tria Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo!</strong></p>
<p>Faru stratan arton per kretoj kune, kaj faru la publikan pli plezura, kreema kaj komuna.</p>
<p>Je ĵaŭdo, 2015/Okt/8, ekde 10:00 ĝis la vespero, estos la tria Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo, en la Unua Stacio (Strato David Remez 4).</p>
<p>Ĉiu estas invitata: kaj profesiaj artistoj de kreta kaj tiuj, kiuj povas pentri nur alumetan homon, kaj junuloj kaj plenaĝuloj. La partoprenado estas, kompreneble, libera kaj senpaga, sed ni ĝojos se vi povus helpi per partopreni kun la kostoj. Estos multkoloraj kretoj tie, sed vi povas kunporti viajn kretojn.</p>
<p>♿ Alirebla.</p>
<p>Por demandoj kaj informo, kontaktu Efrat-on (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/885917164825463/">La okazaĵo ĉe Facebook</a></p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">Fotoj de la unua festivalo</a></p>
<center></center><p><a href="https://goo.gl/maps/gKKD2"><img alt="Mapo de la he third chalk art festival in Jerusalem" class="bigimage" src="https://old.digitalwords.net/media/girim-3/mapo-en.png" /></a>
</center></p>
</div>איך לשחק ב־Blocks That Matter עם גיימפד Xbox 360 בלינוקס2015-08-18T00:00:00+03:002015-08-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-08-18:/btm-xbox<p>היום גיליתי מחדש את <a href="http://www.swingswingsubmarine.com/games/blocks-that-matter/">Blocks That Matter</a>, שקניתי <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Humble_Bundle#Humble_Voxatron_Debut">פעם פעם</a> אבל עדיין לא שיחקתי בו ממש. זה משחק חידות נחמד שנראה קצת כמו הכלאה מוזרה, אבל מוצלחת במיוחד, של מריו, טטריס ומיינקרפט (/<a href="http://www.minetest.net/">מיינטסט</a>) עם <a href="https://youtu.be/4Jkq3sN98wE?t=1m9s">זום־זום</a>. זה אחד המשחקים שזה פשע לשחק בו עם המקלדת ולא עם גיימפד.</p>
<p>עכשיו הרגע …</p><p>היום גיליתי מחדש את <a href="http://www.swingswingsubmarine.com/games/blocks-that-matter/">Blocks That Matter</a>, שקניתי <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Humble_Bundle#Humble_Voxatron_Debut">פעם פעם</a> אבל עדיין לא שיחקתי בו ממש. זה משחק חידות נחמד שנראה קצת כמו הכלאה מוזרה, אבל מוצלחת במיוחד, של מריו, טטריס ומיינקרפט (/<a href="http://www.minetest.net/">מיינטסט</a>) עם <a href="https://youtu.be/4Jkq3sN98wE?t=1m9s">זום־זום</a>. זה אחד המשחקים שזה פשע לשחק בו עם המקלדת ולא עם גיימפד.</p>
<p>עכשיו הרגע לווידוי מרגש. אני משתמש ב<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Xbox_360_Controller">גיימפד האלחוטי של Xbox 360</a>, על לינוקס, והוא אחלה גיימפד לדעתי. כן, של מיקרוסופט. יצא ללא מעט גיימפדים לעבור מתחת לאגודלים שלי, וזה במובהק הכי מוצלח (כן, אפילו יותר מהמלבן של המגאסון…).</p>
<p>אז יופי, למה שלא פשוט אשחק ב־Blocks That Matter עם הגיימפד הזה? באמת למה לא, רק שזה לא „פשוט”; הפורט של המשחק ללינוקס בנוי עקום, והפוסט הזה מיועד ללהסביר איך לעקוף את הבעיה. חיפשתי פתרון ברשת ולא מצאתי (כן מצאתי אנשים נוספים שנתקלו באותה הבעיה, לעומת זאת…), אז הנה הפתרון העקום שלי:</p>
<p>יש שתי דרכים לתמיכה בגיימפד של Xbox 360 בלינוקס: אחד היא גנרית, בעזרת הדרייבר של הקרנל, והאחרת משתמשת ב<a href="http://pingus.seul.org/~grumbel/xboxdrv/">דרייבר מיוחד</a> שרץ ב־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%97%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9">userspace</a>. משום מה נראה שהמתכנתים שהסבו את BTM ללינוקס בחרו לאפשר רק את האפשרות השניה, כאשר מהנסיון שלי רוב המשחקים רצים באופן חלק דווקא עם הדרייבר של הקרנל (xpad). הפתרון הוא ישיר: להפעיל את הדרייבר ה־userspace־י, להריץ את המשחק, ואז להחזיר את הדרייבר הקרנלי. הנה רצף הפקודות שעושה את זה כשאתם נמצאים בספרייה של BTM (ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Arch_Linux">ארץ׳</a>):</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="n">sudo</span> <span class="n">systemctl</span> <span class="k">start</span> <span class="n">xboxdrv</span><span class="p">.</span><span class="n">service</span>
<span class="p">.</span><span class="o">/</span><span class="n">Blocks</span><span class="err">\</span> <span class="n">That</span><span class="err">\</span> <span class="n">Matter</span>
<span class="n">sudo</span> <span class="n">systemctl</span> <span class="n">stop</span> <span class="n">xboxdrv</span><span class="p">.</span><span class="n">service</span>
<span class="n">sudo</span> <span class="n">modprobe</span> <span class="n">uinput</span> <span class="n">joydev</span>
</pre></div>
<p>משום מה הגיימפד נכבה אחרי שמחליפים חזרה לדרייבר של הקרנל. הפתרון הוא, באופן ברור כשמש, להוציא ולחבר את המתאם מחיבור ה־USB…</p>
<p>ואלו היו 60 שניות על אקרובטיקה ☺</p>Playing Blocks That Matter with an Xbox 360 controller on Linux2015-08-18T00:00:00+03:002015-08-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-08-18:/btm-xbox-en<div dir="ltr">
<p>Today I rediscovered <a href="http://www.swingswingsubmarine.com/games/blocks-that-matter/">Blocks That Matter</a>, which I purchased <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Humble_Bundle#Humble_Voxatron_Debut">a long time ago</a> but haven’t played it properly yet. It is a nice puzzle game which kinda looks like a weird, but surprisingly good, mashup of Super Mario Bros., Tetris and Minecraft (/<a href="http://www.minetest.net/">Minetest</a>) with <a href="https://youtu.be/4Jkq3sN98wE?t=1m9s">this character</a> from my childhood …</p></div><div dir="ltr">
<p>Today I rediscovered <a href="http://www.swingswingsubmarine.com/games/blocks-that-matter/">Blocks That Matter</a>, which I purchased <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Humble_Bundle#Humble_Voxatron_Debut">a long time ago</a> but haven’t played it properly yet. It is a nice puzzle game which kinda looks like a weird, but surprisingly good, mashup of Super Mario Bros., Tetris and Minecraft (/<a href="http://www.minetest.net/">Minetest</a>) with <a href="https://youtu.be/4Jkq3sN98wE?t=1m9s">this character</a> from my childhood. It is one of those games it is an abomination to play with a keyboard and not with a gamepad.</p>
<p>Now for the shocking confession. I use the <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Xbox_360_Controller">Xbox 360 wireless controller</a>, on Linux, and like it very much. Yes, it is by Microsoft. Over the years my thumbs have played quite a few gamepads, and this is definitely my favourite (yes, it’s even better than the NES rectangular piece of plastic…).</p>
<p>So why not simply play Blocks That Matter with this gamepad? No reason, but it is far from ‘simple’; the Linux port of the game is broken, and this post explains how to bypass the problem. I looked for a solution online, but couldn’t find any (I did find other people with the same peoblem, though…), so here is my as-twisted solution:</p>
<p>There are two ways to support the Xbox 360 gamepad in Linux: one is generic, using the xpad kernel driver, and the other is using a special <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/User_space">userspace</a> <a href="http://pingus.seul.org/~grumbel/xboxdrv/">driver</a>. For an unknown reason it seems the programmers who ported BTM to Linux chose to support only the latter, while from my experience it is using the xpad kernel driver that most games run smoothly. Therefore, the solution is straightforward: enable the userspace driver, run the game, return to the kernel driver. Here is how to do so if your working directory is BTM’s main directory (in <a href="https://archlinux.org/">Arch Linux</a>):</p>
<div class="highlight"><pre><span></span><span class="n">sudo</span> <span class="n">systemctl</span> <span class="k">start</span> <span class="n">xboxdrv</span><span class="p">.</span><span class="n">service</span>
<span class="p">.</span><span class="o">/</span><span class="n">Blocks</span><span class="err">\</span> <span class="n">That</span><span class="err">\</span> <span class="n">Matter</span>
<span class="n">sudo</span> <span class="n">systemctl</span> <span class="n">stop</span> <span class="n">xboxdrv</span><span class="p">.</span><span class="n">service</span>
<span class="n">sudo</span> <span class="n">modprobe</span> <span class="n">uinput</span> <span class="n">joydev</span>
</pre></div>
<p>For some obscure reason the gamepad turns off after you return to the kernel driver. The solution is (obviously!) to unplug the USB adapter and replug it.</p>
<p>This is acrobatics 101… ☺</p>
</div>עמוד חדש: סרטונים טובים לילדים ולמבוגרים2015-08-05T00:00:00+03:002015-08-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-08-05:/zp<p>כבר הרבה זמן אני רוצה לשתף את רשימת הסרטים והסרטונים שהצטברו במהלך הזמן בספריה של הילדים, וסוף סוף התפנתי לעשות את זה. הרשימה מופיעה <a href="https://old.digitalwords.net/z"><strong>כאן</strong></a>, ואעדכן אותה כל כמה זמן.</p>
<p>חוץ מזה, התחלתי להשתמש בתמיכה של <a href="http://getpelican.com/">פליקן</a> ב<a href="http://docs.getpelican.com/en/latest/content.html#translations">פוסטים ודפים רב־לשוניים</a>. אני לא הולך לתרגם את כל הפוסטים בעתיד …</p><p>כבר הרבה זמן אני רוצה לשתף את רשימת הסרטים והסרטונים שהצטברו במהלך הזמן בספריה של הילדים, וסוף סוף התפנתי לעשות את זה. הרשימה מופיעה <a href="https://old.digitalwords.net/z"><strong>כאן</strong></a>, ואעדכן אותה כל כמה זמן.</p>
<p>חוץ מזה, התחלתי להשתמש בתמיכה של <a href="http://getpelican.com/">פליקן</a> ב<a href="http://docs.getpelican.com/en/latest/content.html#translations">פוסטים ודפים רב־לשוניים</a>. אני לא הולך לתרגם את כל הפוסטים בעתיד, אבל כזה יהיה רלוונטי אצור גרסאות בשפות אחרות (בעיקר אנגלית ואספרנטו, נראה לי). לפחות אצלי בפיירפוקס 39, הייתי צריך למחוק את ה־cache כדי לפתור בעיות בתצוגה שנבעו משינוי ב־CSS שעשיתי כדי שיהיה אפשר להציג את בחירה בין השפות; חשבתי שב־2015 כבר לא נצטרך לעשות דברים כאלה…</p>Nova paĝo: Bonaj filmetoj por infanoj kaj plenkreskuloj2015-08-05T00:00:00+03:002015-08-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-08-05:/zp-eo<style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>Longtempe mi volis konigi la liston de filmoj kaj filmetoj, kiujn mi kolektis por miaj infanoj, kaj finfine mi trovis la tempon por fari tion. La listo estast havebla <a href="https://old.digitalwords.net/z-eo"><strong>tie ĉi</strong></a>, kaj mi ĝisdatigos ĝin fojfoje.</p>
<p>Krome, mi komencas uzi la kapablo de <a href="http://getpelican.com/">Pelican …</a></p><style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>Longtempe mi volis konigi la liston de filmoj kaj filmetoj, kiujn mi kolektis por miaj infanoj, kaj finfine mi trovis la tempon por fari tion. La listo estast havebla <a href="https://old.digitalwords.net/z-eo"><strong>tie ĉi</strong></a>, kaj mi ĝisdatigos ĝin fojfoje.</p>
<p>Krome, mi komencas uzi la kapablo de <a href="http://getpelican.com/">Pelican</a> por krei <a href="http://docs.getpelican.com/en/latest/content.html#translations">plurlingvaj afiŝoj kaj paĝoj</a>. Mi ne tradukos ĉiujn novajn afiŝojn, sed kiam estos konvena, mi farus tradukojn en pluraj lingvoj (ĉefe hebrea lingvo, angla lingvo kaj Esperanto).</p>New page: Good videos for kids and adults2015-08-05T00:00:00+03:002015-08-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-08-05:/zp-en<style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>It has been a long time that I wanted to share the list of movies and videos I collected for my kids over the time, and at last now I’ve found the time to do that. The list is available <a href="https://old.digitalwords.net/z-en"><strong>here</strong></a>, and will …</p><style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>It has been a long time that I wanted to share the list of movies and videos I collected for my kids over the time, and at last now I’ve found the time to do that. The list is available <a href="https://old.digitalwords.net/z-en"><strong>here</strong></a>, and will be updated from time to time.</p>
<p>In addition, I start using <a href="http://getpelican.com/">Pelican</a>’s support for <a href="http://docs.getpelican.com/en/latest/content.html#translations">multilingual posts and pages</a>. I’m not going to translate each and every future post, but when it will be relevant I will make versions in languages other than Hebrew (mostly English and Esperanto, I think).</p>עיניים להם ולא יראו אזניים2015-07-25T00:00:00+03:002015-07-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-07-25:/iccs15<p>חזרתי לפני כמה ימים מגלזגו הנעימה לירושלים הצחיחה והחמה, מ<a href="http://www.celticstudiescongress.org/">הקונגרס הבינלאומי ה־15 ללימודים קלטיים</a>. היה נפלא: להקשיב, לדבר, להפגש, לראות, לשמוע, לנגן, לטייל, לרקוד. כמיטב המסורת, אני מעלה לאינטרנט את <a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/transcription.pdf">ההרצאה</a>, <a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/presentation.pdf">המצגת</a> ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/handout.pdf">התמסיר</a>, ואת <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/ICCS15">קבצי המקור</a>; אשמח מאוד לשמוע פידבק, רעיונות, שאלות וכד׳. העלתי את הקבצים גם …</p><p>חזרתי לפני כמה ימים מגלזגו הנעימה לירושלים הצחיחה והחמה, מ<a href="http://www.celticstudiescongress.org/">הקונגרס הבינלאומי ה־15 ללימודים קלטיים</a>. היה נפלא: להקשיב, לדבר, להפגש, לראות, לשמוע, לנגן, לטייל, לרקוד. כמיטב המסורת, אני מעלה לאינטרנט את <a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/transcription.pdf">ההרצאה</a>, <a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/presentation.pdf">המצגת</a> ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/iccs15/handout.pdf">התמסיר</a>, ואת <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/ICCS15">קבצי המקור</a>; אשמח מאוד לשמוע פידבק, רעיונות, שאלות וכד׳. העלתי את הקבצים גם ל<a href="https://www.academia.edu/12376921/">אקדמיה.אדו</a>.</p>
<p>בנוסף, גם חידשתי את <a href="http://me.digitalwords.net/">דף הבית</a> שלי, שהיה לא אסתטי, לא ברור ולא מעודכן. העיצוב מבוסס על העיצוב של ה־<a href="http://me.digitalwords.net/cv.pdf">CV</a> שלי, שמופק על־ידי החבילה <a href="http://ctan.org/pkg/moderncv">moderncv</a> ללאטך.</p>פסטיבל ציורי־הגירים השני בירושלים2015-04-15T00:00:00+03:002015-04-15T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-04-15:/girim-2<p>العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/presado.pdf">קובץ להדפסת מודעות לתליה</a>.</p>
<hr />
<p> </p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/ivrit.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/ivrit.jpg" alt="פסטיבל הגירים השני בירושלים" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p>אחרי הכיף של הפסטיבל הראשון, ממשיכים… ☺</p>
<p>מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום ראשון ה־3 במאי 2015, מ־10:00 בבוקר ועד אחרון המציירים בערב.</p>
<p><strong>איפה?</strong>
על פארק המסילה; נתחיל ממתחת לגשר שליד …</p><p>العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/presado.pdf">קובץ להדפסת מודעות לתליה</a>.</p>
<hr />
<p> </p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/ivrit.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/ivrit.jpg" alt="פסטיבל הגירים השני בירושלים" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p>אחרי הכיף של הפסטיבל הראשון, ממשיכים… ☺</p>
<p>מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p><strong>מתי?</strong>
יום ראשון ה־3 במאי 2015, מ־10:00 בבוקר ועד אחרון המציירים בערב.</p>
<p><strong>איפה?</strong>
על פארק המסילה; נתחיל ממתחת לגשר שליד בית־הספר הדו־לשוני יד־ביד (רח׳ אריה בעהם) ונגלוש על־פני הפסים כשיבואו עוד אנשים…</p>
<p><strong>למי?</strong>
כולם מוזמנים, גם מי שעוסקים באומנות וגם מי שיודעים לצייר לכל־היותר דמות־גפרורים, גם צעירים וגם מבוגרים. ההשתתפות חופשית, אך נשמח להשתתפות בהוצאות.</p>
<p><strong>איך מגיעים?</strong></p>
<ul>
<li>באופניים: מכיוון צפון־מזרח (התחנה הראשונה), רוכבים בפארק המסילה לכיוון דרום־מערב, חולפים מתחת לגשר הראשון (שלפני בית צפאפא) וממשיכים עד הגשר השני, שם אנחנו נהיה.</li>
<li>באוטובוס: יורדים בתחנה הראשונה של רחוב דב יוסף (קווים 5, 14, 32 או 85) או בתחנה האחרונה של רחוב פת (קווים 5, 12 או 22) והולכים בשבילים שבין הבתים כדי להתחבר לרח׳ אריה בעהם. הולכים עד סוף הרחוב, חולפים על פני בית־הספר הדו־לשוני ויורדים בשביל המחבר לפארק המסילה.</li>
<li>באוטו: חונים ברח׳ אריה בעהם והולכים עד סוף הרחוב, חולפים על פני בית־הספר הדו־לשוני ויורדים בשביל המחבר לפארק המסילה.</li>
</ul>
<p>יהיו גירים צבעוניים במקום, גם כאלה שהכנו בעצמנו וגם כאלה שקנינו, ואפשר גם להביא מהבית.</p>
<p>לשאלות ופרטים נוספים:</p>
<ul>
<li>אפרת (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999)</li>
<li>יודה (foo@digitalwords.net / 02-6419913)</li>
</ul>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1578345099083485/">האירוע בפייסבוק</a>.</p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">תמונות מהפסטיבל הקודם</a>.</p>
<p><center>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/mapo-he.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/mapo-he.png" alt="מפת הגעה לפסטיבל הגירים הירושלמי השני" style="max-width: 100%" />
</a>
</center></p>
<hr />
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/arabi.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/arabi.jpg" alt="مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p><u>مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية: المرة الثانية!</u></p>
<p><strong>متى؟</strong>
الاحد، ٢٠١٥/٥/٣ من العاشرة صباحا والى آخر الرسامين في المساء.</p>
<p><strong>اين؟</strong>
حديقة السكة الحديدية، تحت الجسر بجنب مدرسة "يدا بيد" (شارع ارية بعهم).</p>
<p><strong>من معزوم؟</strong>
الجميع، جميع الاجيال. توجد في المكان طباشير ملونة ويمكن احضار طباشير من البيت ايضا. يسرنا الاشتراك بالتكاليف.</p>
<p>التفاصيل؟
ايفرات، ٠٥٨٦٧٣٥٩٩٩
يودا، ٠٢٦٤١٩٩١٣</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1578345099083485/">في الفيس بوك</a></p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">الصور</a></p>
<p><small>(תודה מקרב־לב לאלירן לוי על התרגום, גם הפעם ☺)</small></p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/english.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim-2/english.jpg" alt="The Second Jerusalem Chalk Art Festival" style="max-width: 33%; float: right; margin-left: 1em" /></a>
<p><strong>The Second Jerusalem Chalk Art Festival</strong></p></p>
<p>Let’s make street art with chalks together and make public space more pleasant, creative and communal.</p>
<p><strong>When?</strong>
Sunday, 2015/May/3, from 10:00 until evening.</p>
<p><strong>Where?</strong>
On the bicycle lane of Railway Park; we will start from under the bridge by the Hand in Hand bi-lingual school (Arye Beham St.) and then spread along the railway as more people come….</p>
<p>Everyone is invited: professional chalk artists and all of us who can barely draw a stick figure, children and adults alike. Participation is free, of course, but participation in paying for the costs will be welcome.</p>
<p>There will be chalks available, but feel free to bring yours.</p>
<p>For question and information:</p>
<ul>
<li>Efrat (efrat.campi@gmail.com / 058-6735999)</li>
<li>Júda (foo@digitalwords.net / 02-6419913)</li>
</ul>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1578345099083485/">Facebook event</a>.</p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">Photos from the previous festival</a>.</p>
</div>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><strong>La Dua Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo!</strong></p>
<p>Faru stratan arton per kretoj kune, kaj faru la publikan pli plezura, kreema kaj komuna.</p>
<p>Je dimanĉo, 2015/5/3, ekde 10:00 ĝis la lasta pentristo en la vespero, estos la dua Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo.</p>
<p>Ni komencos de sub la briĝo, kiu estas proksima al la dulingva lernejo «Mano en Mano» (Strato Arje Beham), kaj poste, kiam pluaj homoj venos, ni pluigos apud la fervojo….</p>
<p>Ĉiu estas invitata: kaj profesiaj artistoj de kreta kaj tiuj, kiuj povas pentri nur alumetan homon, kaj junuloj kaj plenaĝuloj. La partoprenado estas, kompreneble, libera kaj senpaga, sed ni ĝojos se vi povus helpi per partopreni kun la kostoj. Estos multkoloraj kretoj tie, sed vi povas kunporti viajn kretojn.</p>
<p>Por demandoj kaj informo:</p>
<ul>
<li>Efrat (efrat.campi@gmail.com) / 058-6735999)</li>
<li>Júda (foo@digitalwords.net / 02-6419913)</li>
</ul>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1578345099083485/">La okazaĵo ĉe Facebook</a>.</p>
<p><a href="http://digitalwords.net/postgirim">Fotoj de la antaŭa festivalo</a></p>
</div>מכתב פתוח לפזגז: תלונה על התנהגות של טכנאי גז2015-04-11T00:00:00+03:002015-04-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-04-11:/pazgaz<p><strong>מכותבים:</strong></p>
<ul>
<li>פזגז:<ul>
<li>סניף ירושלים, מרחב ירושלים והנגב</li>
<li>ארז דניאלי, סמנכ"ל לקוחות</li>
<li>ענת חדד-ברין, מנהלת משאבי אנוש ומינהל</li>
<li>אמיר ארז, מנכ"ל</li>
</ul>
</li>
<li><a href="http://energy.gov.il/">משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים</a>, <a href="http://energy.gov.il/ContactUs/Pages/ContactUs.aspx">יחידת פניות ותלונות הציבור</a></li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>אני גר ברח׳ מקור חיים 44 בירושלים, בדירה 4 שבכניסה ג׳. אספקת הגז בבניין היא מטעם חברת …</p><p><strong>מכותבים:</strong></p>
<ul>
<li>פזגז:<ul>
<li>סניף ירושלים, מרחב ירושלים והנגב</li>
<li>ארז דניאלי, סמנכ"ל לקוחות</li>
<li>ענת חדד-ברין, מנהלת משאבי אנוש ומינהל</li>
<li>אמיר ארז, מנכ"ל</li>
</ul>
</li>
<li><a href="http://energy.gov.il/">משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים</a>, <a href="http://energy.gov.il/ContactUs/Pages/ContactUs.aspx">יחידת פניות ותלונות הציבור</a></li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>אני גר ברח׳ מקור חיים 44 בירושלים, בדירה 4 שבכניסה ג׳. אספקת הגז בבניין היא מטעם חברת פזגז.</p>
<p>ביום חמישי ה־9 באפריל 2015 אספקת הגז בדירה 3, שמולנו, היתה תקולה. השכנים ביקשו לדעת האם גם אצלנו המצב כך, ואכן בסופו של דבר אחרי הבערת האש בכיריים והמתנה עד שהגז שנותר בצינור יתרוקן התברר שהלהבה חלשה ולא אחידה גם אצלנו. השכנים (או ועד הבית; אני לא יודע) הזמינו טכנאי מטמעכם. הטכנאי הגיע בשעה 14:00 בערך וביקש לבדוק גם את הגז אצלנו. הוא ניגש אל הכיריים, בדק אותם, וקבע קביעה שהתבררה כנכונה: כיוון שזמן קצר קודם לכן הוחלף מיכל הגז יש אוויר בצינור, והפתרון הוא לתת לאש לבעור באופן לא אחיד עד שכל האוויר יצא מהצינור. תוך כדי בדיקת הטכנאי שוחחנו על עניינים הקשורים בנושא: תחזוק הכיריים, חיישן הבטיחות המותקן בכיריים חדשים והיתרונות שבשימוש בצובר גז על פני מיכלי גז. בנקודה זו אמר הטכנאי את הדברים הבאים (מדובר בציטוט מדוייק; כתבתי את הדברים מיד לאחר שהלך, כדי שלשמור על הניסוח המקורי כמות שהוא): „<strong>עכשיו יש בעיה של גניבת מיכלים, הערבושים האלה גונבים את הכל</strong>”. כך, בגזענות בוטה ואגבית, יום־יומית, שמרימה את ראשה המכוער. נשמתי רגע, ואמרתי לטכנאי בפשטות ובישירות שלא הוא ולא הגזענות שלו רצויים כאן, ושילך מביתי באופן מיידי, לאחר שיתן לי את הפרטים הדרושים כדי להגיש נגדו תלונה. הוא הלך, אך סירב לומר לי את שמו או למסור כל פרט מזהה אחר, כשהוא אומר (שוב, מדובר בציטוט שכתבתי מיד לאחר שהלך): „<strong>אני לא חייב לך כלום, שמאלני עקום!</strong>”.</p>
<p>מדובר בהתנהגות מחפירה במיוחד בשלושה מישורים קשורים:</p>
<ul>
<li>הראשון במעלה הוא כמובן ההיבט הגזעני.</li>
<li>השני הוא הסירוב להזדהות.</li>
<li>השלישי הוא הפניה אלי, שאינה מכבדת. אמנם אני שמאלני, ולא לגמרי ירדתי לסוף דעתו למה כוונתו במילה „עקום”, אבל ברור שהצירוף „שמאלני עקום” לא נועד, אם להתנסח כך, להוות מחמאה…</li>
</ul>
<p>הדברים חמורים כשלעצמם, אך הם מקבלים משנה חומרה לאור העובדה שבכל הסיטואציה היו נוכחים גם ילדי (בגילאי 4 ו־6), שנאלצתי להסביר להם לאחר מכן על גזענות ושנאת חינם.</p>
<p>לאחר התקרית המצערת הזאת ניסיתי להתקשר הן למספר הטלפון הכללי של החברה (1-900-721411, עם מספר הפניה 01104987, וכן 1-900-720039) והן למספר של הסניף בירושלים (02-6227777), אך נראה ששניהם היו בלתי־פעילים כבר בשעה 13:00 לרגל החג „שביעי של פסח”.</p>
<p>אני דורש את פעולתכם הנחרצת בנדון. לא מספיקה בעיני נזיפה קלה או שיחה שתסתכם במילים „לא היית בסדר”. לא יתכן שאדם יתנהג באופן כזה וימשיך לשמש בתפקיד הכרוך באינטראקציה אנושית, לה נראה שהוא, איך לומר, לא כשיר. האגביות של האמירה הגזענית מעידה שלא מדובר באמירה חריגה מבחינתו: לא בלתי סביר להניח שהוא מפזר את הארס הגזעני שלו באזני לקוחות אחרים. לעניות דעתי הפעולה המתאימה בעניין היא כזאת:</p>
<ul>
<li>בנוגע לטכנאי המסויים: יש לברר במי מדובר (אמור להיות לכם רישום; הפרטים של זמן ומקום אמורים להספיק), ולנקוט בפעולה ברורה וחד־משמעית. בקצה הסקלה יש את האפשרות של פיטורים (במיוחד אם לא מדובר במקרה ראשון שלו), אך גם הבהרה שפעולה דומה בעתיד תעלה לו בפיטורים לדעתי תספיק. אני בספק עד כמה יש בידינו לשנות את תפיסת עולמו הגזענית, אך לכל הפחות יש בידכם לגרום לכך שבעתיד הוא לא יביא אותה לידי ביטוי בעבודתו.</li>
<li>בנוגע לכלל ציבור העובדים בחברה: יש להבהיר לכלל העובדים שאין כל מקום לשיח דכאני, בין אם מדובר בגזענות, בשוביניזם או בכל צורת דיכוי אחרת. אמנם מקצועות העובדים בחברה קשורים באספקת גז ובתשתית, דהיינו דברים דוממים, אך לפני הכל הם מתנהלים עם בני־אדם. בנוסף, חשוב להבהיר גם את החובה להזדהות ואת הצורך בדיבור מכובד.</li>
</ul>
<p>בברכת חירות ושוויון לכל, בתקווה לפירוק ההפרדה הגזעית במהרה,<br />
יודה רונן</p>
<p>נ.ב. המכתב הזה הוא מכתב פתוח, ברוח של שקיפות וכנות: הוא מתפרסם באינטרנט באופן פתוח, באתר „<a href="http://digitalwords.net/">מילים דיגיטליות</a>”; גם תגובתכם, או אי־תגובתו (לאחר כחודש), תפורסם באתר זה.</p>
<p>שלחתי גם <a href="http://he.kifaya.org.il/reports/view/260">דיווח לאתר „כיפאיה”</a>.</p>תמונות מפסטיבל ציורי־הגירים הראשון בירושלים2015-03-13T00:00:00+02:002015-03-13T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-03-13:/postgirim<p>באיחור קל של כמה חודשים, אני מעלה את התמונות מ<a href="/girim">פסטיבל ציורי־הגירים</a>, לקראת ההכנות לפסטיבל הבא המִתּכנן לו אחרי פסח (הודעה ופרסום והכל יבואו בהמשך). נעים להסתכל על התמונות, להזכר איזה כיף היה ולחשוב איזה כיף יהיה…</p>
<p><center markdown="1">
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105337.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105337.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105347.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105347.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105501.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105501.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105513.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105513.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105520.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105520.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105530.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105530.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105608.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105608.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105613.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105613.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105619.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105619.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105625.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105625.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105640.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105640.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105646.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105646.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105658.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105658.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_105706.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_105706.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120407.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120407.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120414.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120414.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120422.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120422.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120427.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120427.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120439.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120439.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_120453.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_120453.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123646.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123646.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123700.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123700.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123709.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123709.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123715.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123715.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123754.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123754.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123801.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123801.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123805.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123805.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123811.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123811.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123814.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123814.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123832.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123832.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123854.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123854.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_123918.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_123918.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124002.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124002.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124011.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124011.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124014.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124014.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124018.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124018.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124022.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124022.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124145.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124145.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_124148.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_124148.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_125410.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_125410.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_125416.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_125416.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_130039.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_130039.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135109.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135109.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135220.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135220.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135230.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135230.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135237.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135237.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135243.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135243.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135305.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135305.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135727.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135727.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135739.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135739.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135741.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135741.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135835.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135835.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135841.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135841.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135849.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135849.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135854.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135854.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135906.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135906.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135914.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135914.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135924.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135924.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_135935.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_135935.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140040.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140040.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140045.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140045.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140308.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140308.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140314.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140314.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140344.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140344.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140354.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140354.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140534.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140534.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140542.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140542.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140555.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140555.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140559.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140559.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140606.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140606.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140615.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140615.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140619.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140619.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140625.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140625.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140633.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140633.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140640.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140640.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140646.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140646.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140655.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140655.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140703.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140703.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140708.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140708.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140714.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140714.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140719.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140719.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140724.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140724.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140729.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140729.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140733.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140733.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140737.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140737.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140741.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140741.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140744.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140744.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140756.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140756.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140803.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140803.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140809.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140809.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140813.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140813.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140820.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140820.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140831.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140831.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140940.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140940.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_140950.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_140950.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_144433.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_144433.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151522.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151522.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151531.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151531.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151535.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151535.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151539.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151539.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151620.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151620.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151704.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151704.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151713.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151713.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151719.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151719.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151736.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151736.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_151744.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_151744.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_154928.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_154928.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_154935.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_154935.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_154936.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_154936.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_154939.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_154939.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_154943.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_154943.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163247.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163247.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163251.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163251.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163258.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163258.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163300.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163300.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163947.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163947.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_163953.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_163953.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164002.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164002.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164010.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164010.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164024.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164024.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164032.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164032.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164043.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164043.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164046.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164046.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164051.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164051.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164120.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164120.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164131.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164131.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164140.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164140.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164147.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164147.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164156.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164156.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164202.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164202.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164230.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164230.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164235.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164235.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164256.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164256.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164309.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164309.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164314.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164314.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164321.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164321.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164335.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164335.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164348.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164348.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164355.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164355.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164419.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164419.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164430.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164430.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164442.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164442.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164448.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164448.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164456.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164456.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164507.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164507.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164512.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164512.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164518.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164518.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164524.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164524.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164530.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164530.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164550.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164550.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164608.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164608.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164618.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164618.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164909.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164909.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_164910.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_164910.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170213.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170213.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170220.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170220.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170225.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170225.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170246.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170246.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170252.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170252.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170318.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170318.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_170501.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_170501.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171002.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171002.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171008.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171008.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171016.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171016.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171021.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171021.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171032.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171032.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171040.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171040.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171046.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171046.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171058.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171058.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171108.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171108.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171123.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171123.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171130.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171130.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171154.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171154.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171200.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171200.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171204.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171204.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171208.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171208.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171211.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171211.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171216.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171216.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171223.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171223.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171227.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171227.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171231.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171231.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171235.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171235.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171239.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171239.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171243.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171243.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171247.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171247.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171251.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171251.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171254.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171254.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171259.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171259.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171302.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171302.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171306.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171306.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171310.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171310.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171313.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171313.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171320.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171320.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171324.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171324.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171328.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171328.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171337.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171337.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171405.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171405.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171415.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171415.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171435.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171435.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171443.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171443.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171447.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171447.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_171957.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_171957.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172008.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172008.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172114.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172114.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172455.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172455.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172459.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172459.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172527.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172527.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172532.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172532.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_172536.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_172536.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173024.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173024.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173047.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173047.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173050.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173050.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173052.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173052.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173211.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173211.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_173234.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_173234.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174543.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174543.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174557.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174557.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174637.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174637.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174648.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174648.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174659.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174659.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174723.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174723.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174731.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174731.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174734.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174734.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174742.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174742.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174811.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174811.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_174839.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_174839.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_175331.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_175331.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_175338.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_175338.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_175403.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_175403.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_175956.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_175956.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_180007.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_180007.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_180354.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_180354.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_180413.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_180413.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181638.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181638.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181703.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181703.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181713.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181713.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181812.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181812.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181825.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181825.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181923.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181923.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_181927.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_181927.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_182234.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_182234.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_182240.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_182240.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_182306.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_182306.jpg" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/20141022_182309.jpg"><img alt="תמונה מפסטיבל הגירים הירושלמי הראשון" src="https://old.digitalwords.net/media/postgirim/thumbnails/20141022_182309.jpg" /></a>
</center></p>כל מילה מיותרת2015-02-14T00:00:00+02:002015-02-14T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-02-14:/mila<p>לצערי עדיין לא כל מילה מיותרת: יש <strong>מילים שחייבות להאמר</strong> —</p>
<ul>
<li>כי זה שמשהו <strong>מקובל</strong> בחברה זו או אחרת לא הופך אותו לפחות זוועתי כהוא־זה,</li>
<li>כי <strong>אלימות</strong> בכלל, ואלימות נגד ילדים ואלימות מינית בפרט, לא תעבור מהעולם אם נשתוק ולא נפעל נגדה,</li>
<li>כי חברה הדורשת מהורים <strong>להעלות לקורבן</strong> את בניהם …</li></ul><p>לצערי עדיין לא כל מילה מיותרת: יש <strong>מילים שחייבות להאמר</strong> —</p>
<ul>
<li>כי זה שמשהו <strong>מקובל</strong> בחברה זו או אחרת לא הופך אותו לפחות זוועתי כהוא־זה,</li>
<li>כי <strong>אלימות</strong> בכלל, ואלימות נגד ילדים ואלימות מינית בפרט, לא תעבור מהעולם אם נשתוק ולא נפעל נגדה,</li>
<li>כי חברה הדורשת מהורים <strong>להעלות לקורבן</strong> את בניהם היא חברה שמושתתת על שלילת זכויות עוד מהעריסה; יש קו ישיר שעובר מגיל שמונה ימים לגיל שמונה־עשרה,</li>
<li>כי <strong>הסכמה</strong> היא משהו שעדיין צריך להִלמד,</li>
<li>כי עלינו לשבור את ה<strong>שרשרת</strong> ולא להנציח עוול, שנאמר „מה ששנוא עליך אל תעשה לילדיך”,</li>
<li>כי בנוסף לכך שזה נורא בפני עצמו, הנפוצות והברורות־מאליו של המנהג מהוות חלק אינטגרלי מ<strong>הבניית המיניות האלימה</strong> בחברה שאנחנו חיים בה,</li>
<li>כי <strong>קונפורמיות</strong> זה התירוץ הכי גרוע,</li>
<li>כי זו <strong>זכות אוניברסלית</strong> של כולם לשלמות גופם ולכך שלא יפרו אותה בכפיה: הגוף של כל אחד הוא שלו, ושלו בלבד; לא של ההורים שלו, לא של המדינה, לא של אנשי דת, לא של רופאים ולא של לוגי גרסקו.</li>
</ul>
<p>אז החלטתי לעשות משהו שכבר מתבשל לי בראש הרבה זמן ולהדפיס סטיקרים נגד הטלת מום באברי־מין של תינוקות; אם זה יזיז משהו אצל מישהו ומאדם אחד תחסך הסכין שלא נחסכה ממני, אשרי. במתכוון בחרתי בניסוח שידרוש מהקוראים לתנועת־מה של גלגלי־השיניים בראש: כי חוסר־המחשבה, המובנות־מאליה האוטומטית שלא דורשת שום הטלת־ספק או מחשבה מודעת, הוא נראה לי אחד מהכוחות המניעים העיקריים של התופעה, או לכל הפחות אחד מהכוחות שנותנים לה להמשיך ולהחליק בלי חיכוך שיעצור אותה. הניסוח פשוט ומתחכם קלות: <strong>חבל על כל מילה — שמים סוף לאלימות מינית נגד תינוקות</strong>; העיצוב יצא דומה ל<a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Cigarette_packet_warning_signs">אזהרות שיש על חפיסות סיגריות</a> ב<a href="https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Cigarettes.JPG">עברית</a> (בהתחלה בלי כוונה, אבל אחר־כך הקצנתי את זה גרפית).</p>
<p><center>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mila/mila.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/mila/mila.png" alt="חבל על כל מילה: שמים סוף לאלימות מינית נגד תינוקות" style="max-width: 50%" />
</a><p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mila/mila-acor.png">
<img src="https://old.digitalwords.net/media/mila/mila-acor.png" alt="חבל על כל מילה: שמים סוף לאלימות מינית נגד תינוקות" style="max-width: 50%" />
</a><p>
</center></p>
<p>קבצי־המקור זמינים ב־<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/mila">GitHub</a> (השתמשתי ב־<a href="http://www.inkscape.org/">Inkscape</a> בשביל העיצוב וב־(<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/PdfTeX">pdf</a>)<a href="http://www.latex-project.org/">LaTeX</a> עבור הסידור של 4×4 סטיקרים בגודל A6 על דף A4). קובץ PDF מקומפל להדפסה על נייר עם דבק זמין <a href="https://old.digitalwords.net/media/mila/presado.pdf">כאן</a> ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/mila/presado-acor.pdf">כאן</a>. אם תרצו סטיקרים מודפסים וגזורים שרק צריך להפריד מהצד הלא־דביק ולהדביק, <a href="http://me.digitalwords.net/">צרו קשר</a>.</p>מילים לזכרו של קיוג׳י צוג׳יטה2015-02-01T00:00:00+02:002015-02-01T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-02-01:/sensei<p>קיוג׳י יקר,</p>
<p>כל־כך מוזר לכתוב את הכותרת הזאת. בלתי־נתפש.</p>
<p>יום שלישי בעשר וחצי בבוקר בחדר האמצעי בגוש 3 (הכחול) ברוח, לפני קצת יותר מעשור; שיעור יפנית. אז פגשתי אותך בפעם הראשונה. עדין, נעים, טוב־לב, מעניין ומחכים. אני זוכר את השיעור הראשון בדיוק.</p>
<p>למדתי ממך כל־כך …</p><p>קיוג׳י יקר,</p>
<p>כל־כך מוזר לכתוב את הכותרת הזאת. בלתי־נתפש.</p>
<p>יום שלישי בעשר וחצי בבוקר בחדר האמצעי בגוש 3 (הכחול) ברוח, לפני קצת יותר מעשור; שיעור יפנית. אז פגשתי אותך בפעם הראשונה. עדין, נעים, טוב־לב, מעניין ומחכים. אני זוכר את השיעור הראשון בדיוק.</p>
<p>למדתי ממך כל־כך הרבה: לא רק יפנית, לא רק בלשנות כללית ודרך־חשיבה, אלא גם מהן אנושיות, נדיבות ואהבת־חינם ללא גבול. בכל שיחה עם מישהו שזכה להכיר אותך אותך תמיד עולים אותם שמות־תואר: מקסים, טוב־לב, מתוק, צנוע, אוהב־אדם.</p>
<p>בדיוק יום לפני שנודע לי שהלכת מאיתנו, דיברתי עם עדי אחרי שהחלטתי שאכתוב את עבודת הדוקטורט שלי בסוף על יפנית ולא על וולשית; סיפרתי לה שכשנתת לי כמה ספרים על דקדוק יפני וכמה ספרי־קריאה ביפנית כשעברת לגור ביפן, הבטחתי לך שאודה לך עליהם בכך שאשתמש בהם למחקר, ואמרתי לה שבטח תשמח לשמוע שאכתוב על השפה היפנית. לא הספקתי לספר לך, גם לא את זה שאילאיל וראם כבר יודעים כמה וכמה קנג׳י.</p>
<p>בשנים שלימדת אותנו — הן בשנתיים הפורמליות והן בשנים שלאחר מכן, כשהמשכת ללמד אותנו מתוך חביבותך ומתוך אהבתך לשפה — החיוך שלך, הקול השליו, העיניים הטובות והלב הרחב ליוו אותי בכל שבוע, ובשנים שלאחר מכן, בזכרון. כשסיימתי מכתב לחברה שביפן במילים „העולם מקום עם פחות אור עכשיו”, היא ענתה דבר מאוד נכון: אמנם הלכת, אבל האור שנתת לכולנו עדיין פה; השפעת ממנו והותרת את חותמך על אנשים רבים.</p>
<p>בדמעות,<br />
יודה</p>
<p><center>
<img alt="קיוג׳י־סנסאי" src="https://old.digitalwords.net/media/sensei/kyoji.jpg" />
</center></p>עשור למילים דיגיטליות2015-01-14T00:00:00+02:002015-01-14T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2015-01-14:/asor<p>אחרי שהאתר עבר מוורדפרס ל<a href="/jekyllrb">ג׳קיל</a> לפני שנה וחצי, החלטתי להעביר אותו ל<a href="https://www.staticgen.com/">מערכת סטטית</a> אחרת: <a href="http://getpelican.com/"><strong>פליקן</strong></a> (Pelican). בגדול שתיהן מאוד דומות ופועלות על אותו העיקרון. היתרונות של פליקן מבחינתי הם:</p>
<ul>
<li>פליקן כתובה ב<a href="http://python.org/">פייתון</a>, שזאת שפה שאני אוהב במיוחד.</li>
<li>ממה שראיתי, פליקן בנויה באופן ברור ומסודר יותר, בעיני …</li></ul><p>אחרי שהאתר עבר מוורדפרס ל<a href="/jekyllrb">ג׳קיל</a> לפני שנה וחצי, החלטתי להעביר אותו ל<a href="https://www.staticgen.com/">מערכת סטטית</a> אחרת: <a href="http://getpelican.com/"><strong>פליקן</strong></a> (Pelican). בגדול שתיהן מאוד דומות ופועלות על אותו העיקרון. היתרונות של פליקן מבחינתי הם:</p>
<ul>
<li>פליקן כתובה ב<a href="http://python.org/">פייתון</a>, שזאת שפה שאני אוהב במיוחד.</li>
<li>ממה שראיתי, פליקן בנויה באופן ברור ומסודר יותר, בעיני, מבחינת משתמש הקצה: האופן שעץ הספריות מאורגן בו, הניהול של themes, ואפילו דברים קטנים כמו אופן כתיבת ה־metadata בראש הפוסט.</li>
<li>הקימפול של האתר הרבה יותר זריז. מסתבר שאני <a href="http://www.rousette.org.uk/blog/archives/running-pelican/">לא היחיד</a> שזה ככה עבורה.</li>
<li>תמיכה מובנית ב<a href="http://docs.getpelican.com/en/latest/content.html#translations">תרגום</a> (אפשר אפילו ליצור <a href="https://github.com/getpelican/pelican-plugins/tree/master/i18n_subsites">תת־אתר</a> לפי שפה!). כרגע אין לי לזה המון שימוש, אבל בעתיד אולי.</li>
<li>בינתיים לא מצאתי באגים בטיפול ב־<a href="http://daringfireball.net/projects/markdown/">Markdown</a>, שזה שיפור לעומת הבאג בג׳קיל (או במפענח ה־M↓ שהיא משתמש בו) כשכותבים רשימה שלא כוללת תו לטיני.</li>
</ul>
<p>כשהמרתי את הקבצים ואת העיצוב (שטיפה שיניתי) מהצורה שג׳קיל יודעת לעבד לצורה של פליקן גיליתי שבדיוק היום יש <strong>יומולדת 10 לאתר</strong> ^____^ !!</p>
<p>אז יש עוד כמה דברים טכניים לסדר (כמו אפשרות להוסיף תגובות חדשות, ודפים לתגים), אבל כדי לא לפספס את המועד החגיגי, אני מעלה את התוצאה כמו שהיא עכשיו. אני מקווה שהכל עבר חלק; אם יש תקלות, אשמח לדעת כדי לתקן אותן.</p>
<p>אני שומר גרסאות קודמות של האתר: <a href="http://digitalwords.net/wp/">וורדפרס</a> ו<a href="http://digitalwords.net/jekyll/">ג׳קיל</a>.</p>
<p><small>באייקון של הפוסט: פיסת גרפיקה מהעיצוב הראשון של האתר (מקור: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Fountain-pen-nib.jpg">Ben FrantzDale</a>). איזו נוסטלגיה!</small></p>על בימבות ואופנועים2014-12-25T00:00:00+02:002014-12-25T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-12-25:/bimbike<p>היום בבוקר, בעשר ומשהו, הלכנו דרך <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%94">פארק המסילה</a> למפגש חינוך ביתי שהתקיים ב<a href="http://www.ginothair.org.il/content.php?id=467">בית־יהודית</a>: ראם (4) רכוב על בימבה ואני (30) איתו ברגל. ראם יודע שבימבה היא כלי־רכב המונע בכח של הגוף, ולכן מקומה בשביל האופניים, בדיוק כמו כשהוא או אני או כל אדם אחר נע באופניים, קורקינט …</p><p>היום בבוקר, בעשר ומשהו, הלכנו דרך <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%94">פארק המסילה</a> למפגש חינוך ביתי שהתקיים ב<a href="http://www.ginothair.org.il/content.php?id=467">בית־יהודית</a>: ראם (4) רכוב על בימבה ואני (30) איתו ברגל. ראם יודע שבימבה היא כלי־רכב המונע בכח של הגוף, ולכן מקומה בשביל האופניים, בדיוק כמו כשהוא או אני או כל אדם אחר נע באופניים, קורקינט, סקטים, סקייטבורד, כסא־גלגלים או חד־אופן. טוב ויפה ויום נעים וכיף לרכב, עד שעל שביל האופניים עצמו נסעו במהירות שני האנשים האלה על אופנוע:</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/bimbike/1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/bimbike/1.jpg" alt="בריון גזען חמוש על אופנוע" style="max-width: 100%" /></a></center></p>
<p>שביל האופניים לא מיועד למטוסים, משאיות, מכוניות, טרקטורים, אוטובוסים ורחפות. הוא גם לא מיועד לאופנועים או כל כלי־רכב מסוכן אחר שמקומו בכביש (טוב, נו, מטוסים לא נוסעים על כבישים; הבנתם…). המינימום של האחריות שצריך לעשות שכמישהו מסכן כך את חיי הסובבים, ובפרט את חיי ראם וחיי, הוא לדבר ולא לשתוק: לומר בקול רם וברור שזה לא בסדר לעשות את מה שהם עושים, שזה יגמר במוות או פציעה, שזה מסכן את העוברים והשבים והופך את פארק המסילה ממקום נעים ובטוח למקום שמסוכן להיות בו. השניים עצרו את האופנוע אמרו לי שזאת זכותם לנסוע על שביל האופניים באופנוע כי הם שוטרים. כאן המקום לציין שזאת לא הפעם הראשונה שאני רואה שוטרים (או אופנוענים אזרחיים שמנסים לעשות קיצור־דרך או לחסוך לעצמם פקקים) קורעים את פארק המסילה על אופנועים; זה מאוד מפחיד כשחולף על פניך אופנוע במקום שמיועד לאפשר לרוכבי־האופניים בדיוק מקום בטוח מפני כלי־רכב ממונעים כאלה, וזה עוד יותר מפחיד עם ילדים, שמיומנות הרכיבה שלהם פחותה וזמן התגובה שלהם איטי יותר. אז כשאמרתי להם שזה ממש מסוכן מה שהם עושים, ושאם הם רוצים הם יכולים לרכב כאן על אופניים או לנסוע באופנוע על הכביש, הבחור החביב שבתמונה סיפר לי שבפארק המסילה יש ערבים ושהוא והרוכב השני כאן „שלא יבוא איזה ערבי, ידקור אותך” (ציטוט מדוייק). בנקודה זו שאלתי לשמו (שאני <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_stress_on_memory">לא מצליח לזכור</a> כרגע) וביקשתי לצלם את התמונות המופיעות כאן: ההצטברות של הנסיעה המסוכנת על שביל־האופניים עם הגזענות שראם נחשף אליה היתה כבר יותר מדי. אני לא יודע אם בפועל רוכבי־האופנוע האלה מתנכלים לאנשים ממוצא פלסטיני או שזה רק מעין קו מנחה כללי כזה, אבל הרעיון של זה שבפארק המסילה רוכבים על אופנוע אנשים חמושים המוּנעים על־ידי תפיסות גזעניות ומתנהגים כאילו הם רשאים לעשות ככל העולה על רוחם הוא מזוויע. <strong>חייבים לעצור את זה</strong>, שפארק המסילה יהיה מקום בטוח לכל התושבים המשתמשים בו, מכל הקהילות המחוברות על־ידו (בקעה, המושבה הגרמנית, קטמון, קטמונים, מקור־חיים, תלפיות, ובית צפאפא), בין אם הם רוכבים על אופניים, בימבה, רולר־בליידז או שהולכים ברגל או רצים.</p>
<p>אם אתם רוצים לקרוא קצת על פארק המסילה, שהוא אחד הדברים היפים והטובים שקרו בירושלים בשנים האחרונות ומקום שכיף גדול לגור בצמידות אליו, אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המצויינת הזאת מאת ניר חסון: <a href="http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2051780">הקיפוד שציווה במותו חיים ירוקים יותר לירושלמים</a>.</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/bimbike/2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/bimbike/2.jpg" alt="מ-75-102" style="max-width: 100%" /></a></center></p>
<p>בדרך חזרה מהמפגש, אגב, שוב נתקלנו בהם רוכבים על האופנוע שלהם בסלאלום בין העוברים והשבים בפארק, וגם בטון הלגלגני הדוחה שלהם כשאמרו „נו, ת׳צלם ת׳צלם” ☹</p>
<p>אני לא רואה טעם שאתלונן כאדם יחיד בפני המשטרה: זה הארגון ששלח את הצמד הזה לנסוע על השביל באופנוע, ואין הרי ספק שאקבל תשובה מנפנפת. נראה לי אפקטיבי הרבה יותר לעבוד בשיתוף פעולה עם התארגנויות תושבים למען פארק המסילה והמנהלים הקהילתיים באיזור. אני בטוח שיחד יהיה אפשר למנוע כניסה של אופנועים (ורחפות…) לפארק המסילה, כמו בכל פארק, מדרכה או שביל־אופניים אחר.</p>
<p>אם גם אתם רוצים לגרום לזה לקרות, צרו איתי (יודה רונן) קשר בטלפון או במייל: 02-6419913 / פו@מיליםדיגיטליות.רשת.</p>
<p>דרך־אגב (באיחור…), בהקשר של פארק המסילה, <a href="/girim">פסטיבל ציורי־הגירים</a> היה <strong>מַדְ-הִים</strong>! באו המון אנשים והיה כזה כיף קהילתי ויצירתי נעים מהבוקר עד הערב (כולל חברויות שנוצרו והתבשלו להן במשך יום שלם של להיות, ליצור ולשחק ביחד). זהו, את העוול של לא להעלות את התמונות שצילמתי של כל יצירות האומנות אני באמת צריך לתקן כבר… ☺</p>פסטיבל ציורי־הגירים הראשון בירושלים2014-09-29T00:00:00+03:002014-09-29T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-09-29:/girim<p>العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/presado.pdf">קובץ להדפסת מודעות לתליה</a>.</p>
<hr />
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/ivrit.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim/ivrit.jpg" alt="פסטיבל הגירים הראשון בירושלים" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p>מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p>ביום רביעי ה־2014/10/22, משעה 10:00 ועד 18:00, יתקיים בפארק המסילה <strong>פסטיבל ציורי־הגירים הירושלמי</strong> הראשון (נתחיל מליד „<a href="http://www.firststation.co.il/category/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F">בית הכוון</a>” בתחנה הראשונה ונגלוש על־פני …</p><p>العربية / English / Esperanto ↓</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/presado.pdf">קובץ להדפסת מודעות לתליה</a>.</p>
<hr />
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/ivrit.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim/ivrit.jpg" alt="פסטיבל הגירים הראשון בירושלים" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p>מציירים אומנות־רחוב ביחד בכיף והופכים את המרחב הציבורי למקום יותר נעים, יצירתי וקהילתי.</p>
<p>ביום רביעי ה־2014/10/22, משעה 10:00 ועד 18:00, יתקיים בפארק המסילה <strong>פסטיבל ציורי־הגירים הירושלמי</strong> הראשון (נתחיל מליד „<a href="http://www.firststation.co.il/category/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F">בית הכוון</a>” בתחנה הראשונה ונגלוש על־פני הפסים כשיבואו עוד אנשים…). כולם מוזמנים, גם מי שעוסקים באומנות וגם מי שיודעים לצייר לכל־היותר דמות־גפרורים, גם צעירים וגם מבוגרים. ההשתתפות חופשית, כמובן. יהיו גירים צבעוניים במקום, ואפשר גם להביא מהבית.</p>
<p>לשאלות ופרטים נוספים: אפרת (<a href="mailto:efratcam@gmail.com">efratcam@gmail.com</a> / 058-6735999) או יודה (<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / 02-6419913).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1475546776058581/">האירוע בפייסבוק</a>.</p>
<hr />
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/arabi.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim/arabi.jpg" alt="مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية" style="max-width: 33%; float: left; margin-right: 1em" /></a></p>
<p><u>مهرجان رسم بالطباشير في حديقة السكة الحديدية</u></p>
<p><em>متى؟</em><br />
الاربعاء، ٢٠١٤/١٠/٢٢<br />
من الساعة العاشرة صباحًا الى السادسة مساءً</p>
<p><em>اين؟</em><br />
في حديقة السكة الحديدية،<br />
بجانب ((بيت هكاڤان))<br />
في مجمع المحطة الاولى</p>
<p><em>من معزوم؟</em><br />
الجميع، جميع الاجيال، مجانا.<br />
توجد في المكان طباشير ملونة<br />
وايضا ممكن احضار طباشير من البيت</p>
<p><em>تفاصيل؟</em><br />
ايفرات، ٠٥٨٦٧٣٥٩٩٩<br />
يودا، ٠٢٦٤١٩٩١٣</p>
<p><small>(תודה מקרב־לב לאלירן לוי על התרגום.)</small></p>
<hr />
<div dir="ltr">
<a href="https://old.digitalwords.net/media/girim/english.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/girim/english.jpg" alt="The First Jerusalem Chalk Art Festival" style="max-width: 33%; float: right; margin-left: 1em" /></a>
<p><strong>The First Jerusalem Chalk Art Festival</strong></p>
<p>Let’s make street art with chalks together and make public space more pleasant, creative and communal.</p>
<p>On Wednesday, 2014/10/22, from 10:00 to 18:00, the first <strong>Jerusalem Chalk Art Festival</strong> will occur at the Railway Park (we will start from <a href="http://www.firststation.co.il/category/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F">Beit ha Kavan</a> at the <a href="http://www.firststation.co.il/en/">First Station</a> and then spread along the railway as more people come…). Everyone is invited: professional chalk artists and all of us who can barely draw a stick figure, children and adults alike. Participation is free, of course. There will be chalks available, but feel free to bring yours.</p>
<p>For question and information: Efrat (<a href="mailto:efratcam@gmail.com">efratcam@gmail.com</a> / 058-6735999) or Júda (<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / 02-6419913).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1475546776058581/">Facebook event</a>.</p>
<hr />
<p><strong>La Unua Festivalo de Kreta Arto en Jerusalemo</strong></p>
<p>Faru stratan arton per kretoj kune, kaj faru la publikan pli plezura, kreema kaj komuna.</p>
<p>Je merkredo, 2014/10/22, ekde 10:00 ĝis 18:00, estos la unua <strong>Festivalo de Kreta Arto</strong> en Jerusalemo (ni komencos de «<a href="http://www.firststation.co.il/category/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%9F">Bejt ha Kavan</a>» en la <a href="http://www.firststation.co.il/">Unua Haltejo</a>, kaj poste, kiam pluaj homoj venos, ni pluigos apud la fervojo…). Ĉiu estas invitata: kaj profesiaj artistoj de kreta kaj tiuj, kiuj povas pentri nur alumetan homon, kaj junuloj kaj plenaĝuloj. La partoprenado estas, kompreneble, libera kaj senpaga. Estos multkoloraj kretoj tie, sed vi povas kunporti viajn kretojn.</p>
<p>Por demandoj kaj informo: Efrat (<a href="mailto:efratcam@gmail.com">efratcam@gmail.com</a>) / 058-6735999) aŭ Júda (<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / 02-6419913).</p>
<p><a href="https://www.facebook.com/events/1475546776058581/">La okazaĵo ĉe Facebook</a>.</p>
</div>גז ועזה2014-07-19T00:00:00+03:002014-07-19T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-07-19:/gaz-a<p>(בשפות אחרות זה נשמע יותר טוב: <a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%BA%D8%A7%D8%B2">غاز</a> و<a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%82%D8%B7%D8%A7%D8%B9_%D8%BA%D8%B2%D8%A9">غزة</a>, <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gas">Gas</a> and <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gaza_Strip">Gaza</a> או <a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Gaso">Gaso</a> kaj <a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Gaza_Sektoro">Gaza</a>)</p>
<p>לפוסט הזה שני חלקים: חלק אחד — שלשום, והחלק השני — אתמול. המושתף: השתקת התנגדות לאלימות במרחב ציבורי גזעני, וחשיבות ההתנגדות להשתקה (של ההתנגדות לאלימות…). דפים שאסור שייתלו, מילים שאסור שיאמרו, שלטים שאסור שיוחזקו, רעיונות שאסור …</p><p>(בשפות אחרות זה נשמע יותר טוב: <a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%BA%D8%A7%D8%B2">غاز</a> و<a href="https://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%82%D8%B7%D8%A7%D8%B9_%D8%BA%D8%B2%D8%A9">غزة</a>, <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gas">Gas</a> and <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gaza_Strip">Gaza</a> או <a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Gaso">Gaso</a> kaj <a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Gaza_Sektoro">Gaza</a>)</p>
<p>לפוסט הזה שני חלקים: חלק אחד — שלשום, והחלק השני — אתמול. המושתף: השתקת התנגדות לאלימות במרחב ציבורי גזעני, וחשיבות ההתנגדות להשתקה (של ההתנגדות לאלימות…). דפים שאסור שייתלו, מילים שאסור שיאמרו, שלטים שאסור שיוחזקו, רעיונות שאסור שידוברו.</p>
<hr />
<p>אנחנו עוברים בקרוב דירה, וכחלק מלפנות דברים מהבית, החלטתי שלשלום שצריך לעשות סוף כל סוף את מה שתכננתי לעשות עם רימוני הגז המדמיע שאספתי בזמנו בנבי צאלח. ומה זה? בהשראת <a href="http://972mag.com/photos-what-the-press-missed-in-bilin-tear-gas-flower-garden/80129/">האנשים המקוריים מבלעין</a>, לשתול בהם פרחים ולתלות בירושלים בצירוף הסבר כתוב. כמו שאילאיל הסבירה לראם: לקחנו דבר רע ועשינו ממנו דבר יפה. הפעולה הזאת, שיש בה גם כיף של לעבוד בידיים (נסו למלא רימון גז מדמיע באדמה, זה יותר טריקי ממה שזה נראה…), היתה משמעותית לילדים, שהרגישו — בצדק — שהם עושים משהו ממשי בימים האלה כשרוחות רעות של <a href="/ahavat-xinam">שנאת חינם</a> נושבות ואנשים חמושים הורגים אזרחים. זאת היתה גם הזדמנות לשיעור קצר בחיים מבחינת זאת שכמו שצפיתי, אחרי כמה שעות כבר לא נשאר מה שתלינו: אנשים ראו וקראו, ואנחנו מקווים שזה השפיע על המחשבה שלהם, אבל מספיק שהיה מישהו אחד שזה הרגיז אותו עד שהוא הוריד את זה כדי שזה כבר לא יהיה שם, ואז פשוט תולים שוב. (יש לזה גם יתרון: עציצים שמספיק להשקות רק פעם אחת…). דווקא זה שיש מי שמנסים להשתיק את האמירה הזאת במרחב הציבורי, זה מעיד על חשיבותה וערכה: המסר „טוב לנשום” אמנם אף אחד לא רוצה לגרום שלא ישמע, אבל אין בו תוכן של שינוי של ממש (כולם בכל מקרה נושמים וחושבים שטוב לנשום); במסר כמו „טוב לחיות ללא אלימות, בפרט כנגד חפים מפשע”, בין אם מדובר בבעלי־חיים לא־אנושיים שמנוצלים בתעשיות השונות ובין אם באזרחים שמוטלים עליהם חומרי־נפץ, הוא לצערי עדיין בסטטוס אחר, קונטרוברסלי. כדי לזרוע רעיונות, תפיסות וערכים, אין טעם ללכת עם ראש בקיר ולכלות את הכח בלהתווכח עם מי שלא רוצים להקשיב, אלא לזרוע אותם באופן רחב כמה שיותר ולדבר עם מי שמוכנים לשיח.</p>
<p>אז בצד אחד של הדף כתבתי את הדברים הבאים (<a href="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/nabisalih.pdf">קובץ PDF</a>):</p>
<blockquote>
<p>ה<strong>פרח</strong> הזה פורח בתוך רימון של <strong>גז מדמיע</strong> מסוג chlorobenzylidene-malononitrile (תרכובת מסוכנת הגורמת לנזקים קצרי־ וארוכי־טווח חמורים) שנאסף בכפר <strong>נַבִּי צַאלִח</strong>, ליד רמאללה ואל־בירה, שתושביו ממוצא פלסטיני.</p>
<p>באדמות הכפר מעיין בשם „<strong>עֵין אִל־קַוְס</strong>” (מעיין הקשת), שמימיו שימשו את תושבי נבי צאלח ודִיר נִזַאם. היישוב הסמוך <strong>חלמיש</strong>, שתושביו ממוצא יהודי, שוכן כולו על אדמות הכפרים האלה, ובשנת 2009 השתלטו תושבים ממנו על המעיין. מאז, בגיבוי צבאי חמוש, <strong>נמנע שימוש</strong> של בני־אדם ממוצא פלסטיני במעיין, תוך ששימוש על־ידי בני־אדם ממוצא יהודי מותר. השתלטות זו היא חלק מ<strong>גזל האדמות</strong> המתמשך על־ידי תושבי חלמיש, הכולל גם התנכלויות ושריפת וגדיעת מאות עצי־זית.</p>
<p>במחאה על זה, ב<strong>כל יום שישי</strong>, בהתמדה מעוררת השתאות, תושבי הכפר יוצאים ב<strong>מסע שבועי</strong> — גם סמלי וגם ממשי — מהכפר אל המעיין, תוך קריאת סיסמאות למען זכויותיהם. כמו בתיאטרון קבוע מראש, עוד לפני שהתהלוכה יוצאת מהכפר, את פניהם מקבל ירי מצד חיילים חמושים, המונעים מהם להגיע אל המעיין על־ידי כך שהם <strong>מכאיבים</strong> להם ו<strong>מסכנים</strong> את בריאותם וחייהם עוד לפני היציאה מהכפר: יורים עליהם רימוני ופצצות <strong>גז מדמיע</strong>, רימוני <strong>הלם</strong>, <strong>כדורי מתכת</strong> מצופים בשכבת <strong>גומי</strong> ושאינם מצופים (<strong>אש חיה</strong>), וכן מתיזים כימיקלים מצחינים על־ידי כלי־רכב המכונה „<strong>הבואש</strong>”, שמשאירים ריח ביוב שלא יורד כשבועיים, גם לא אחרי אלף מקלחות… בנוסף, מי הבואש מותזים גם על בתי ורחובות הכפר ועל מאגרי־מים, בלא כל הבחנה, וחיילים חמושים מטילים טרור על תושבים באמצעות <strong>פלישות ליליות</strong> לבתים וצילום ילדים בכפיה. תיעוד בוידאו: <a href="http://www.youtube.com/user/btselem/search?query=Nabi+Saleh">בצלם</a> ו<a href="http://972mag.com/watch-army-raids-three-west-bank-villages-arrests-activists/87420/">תמימיתונות</a>; מידע כתוב: <a href="http://www.btselem.org/hebrew/publications/fulltext/201109_show_of_force">בצלם</a>.</p>
<p>יש מפגינים אמיצים שעושים <strong>צדק פואטי</strong> בכך שהם מחזירים את רימוני הגז הפעילים אל החיילים, אך — לצערי ובניגוד מוחלט להשקפתי ולהשקפת רבים — יש גם מי שעושים „מעשה דוד” מול גוליית ומשליכים אבנים אל החיילים שיורים עליהם ורומסים את זכויותיהם בכפרם. אני מנסה לדמיין: אם חיילים היו מתנהגים בשכונה שלי כמו בנבי צאלח, כמה זמן היה עובר עד שהתושבים היו מִדּרדרים להתנגדות מזויינת…</p>
<ul>
<li>ב־2011/12/11 נרצח <strong>מֻצְטַפַא תַמִימִי</strong> בידי חייל מהצבא הישראלי מירי רימון גז מדמיע. למרות שנורה בכינון ישיר מטווח אפסי, החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק הרצח (<a href="http://www.btselem.org/hebrew/press_releases/20131205_mag_closes_file_on_mustafa_tamimi_killing">מידע ותמונת הרצח</a>).</li>
<li>ב־2012/11/19 נרצח <strong>רֻשְדִי תַמִימִי</strong> בידי חיילים מהצבע הישראלי מירי אש חיה. לאחר שנורה, החיילים מנעו ממנו טיפול רפואי במשך דקות ארוכות ומכריעות, וחייל אחד אף הגדיל לעשות והכה אותו במצחו בעזרת קת של רובה (<a href="http://youtu.be/T4L3oaYtyLs">וידאו</a>).</li>
<li>מאז תחילת המאבק, הצבא הישראלי ביצע עשרות מעצרים של מפגינים. <strong>בַּאסֶם תַמִימִי</strong>, אדם בלתי־אלים ממארגני ההפגנה, נעצר יותר מתריסר פעמים (פעם אחת למשך יותר משנה), נאסר לתקופה ממושכת במעצר מנהלי ללא זכאות למשפט ובעבר גם עונה עד לאובדן הכרה לשמונה ימים, מה שהצריך ניתוח מוחי. <a href="http://www.haokets.org/2011/03/24/%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%9D-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99/">מידע וראיון</a>.</li>
</ul>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/kontraŭmilitarismo.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/kontraŭmilitarismo.png" alt="רובה שבור, נגד מיליטריזם" style="max-width: 50%" /></a></center></p>
<ul>
<li><strong>עלינו</strong> <strong>לקחת אחריות</strong> על המעשים הנעשים בשמנו ועל־ידי כספנו!</li>
<li><strong>עלינו</strong> לא רק <strong>לסרב</strong> לקחת חלק בפעולות הצבא הישראלי, אלא גם <strong>לפעול</strong> במישרין לסיומה של <strong>ההפרדה הגזעית</strong> עליה שומר הצבא! (באפריקנס זה נקרא Apartheid, באנגלית Segregation ובעברית Hafrada)</li>
<li><strong>עלינו</strong> לומר <strong>„לא!”</strong> בקול ברור כאשר <strong>אדם אחד</strong> זוכה לזכויות־יתר ומ<strong>אדם אחר</strong> נשללות זכויות־אדם בסיסיות, כאשר <strong>חוק אחד</strong> לאחד ו<strong>חוק אחר</strong> לאחר, וכאשר מיליוני אנשים נתונים תחת <strong>משטר צבאי</strong>!</li>
<li><strong>עלינו</strong> לדרוש: שוויון וצדק <strong>לכולם</strong> מהירדן ועד לים! مساواة و عدالة <strong>للجميع</strong> من نهر الأردن إلى البحر!</li>
</ul>
<p><center><table style="border: 1px solid"><tr><td>❀ ה<strong>פרח</strong> ברימון הוא <strong>התשובה הבלתי־אלימה שלי</strong> לאלימות ❀</td></tr></table></center></p>
<p><strong>להצטרפות להפגנות</strong> כדי לתמוך וכדי לראות את הדברים בגוף ראשון, ולפרטים בנוגע להסעות (גם מירושלים):
* <strong>לחצו</strong> <a href="https://groups.yahoo.com/neo/groups/ActLeft/conversations/messages">כאן</a>, או
* <strong>בחרו</strong> בלשונית Conversations באתר <a href="http://actleft.org/">actleft.org</a>)
וחפשו הודעות על ההפגנות השבועיות. תושבי הכפר מקבלים בברכה אנשים מכל מוצא, ללא גזענות.</p>
<p>בתקווה לעתיד שוויוני ובלתי־אלים,<br />
יודה רונן,<br />
<a href="http://me.digitalwords.net/">me.digitalwords.net</a></p>
</blockquote>
<p>ובצד השני הדפסתי זה לצד זה את האינפוגרמה של <a href="http://972mag.com/special/visualizing-occupation-2/">מיכל וקסלר</a> על (אי־)הזכות להפגין, בעברית ובאנגלית; לחצו כדי לקרוא:</p>
<p><center><table><tr><td valign="top"><a href="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/vex-heb.pdf"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/vex-heb-mini.png" alt="אינפוגרמה על (אי־)הזכות להפגין, בעברית" /></a></td><td valign="top"><a href="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/vex-ang.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/vex-ang-mini.png" alt="אינפוגרמה על (אי־)הזכות להפגין, באנגלית" /></a></td></tr></table></center></p>
<p>בערב של אותו היום צעדנו ב<a href="https://www.facebook.com/events/1442073162745558/">צעדה המשותפת</a> של בית־הספר הדו־לשוני <a href="http://www.handinhand.org.il/%D7%9E%D7%A7%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9F">יד ביד</a>. נראה שזאת היתה בעיקרה צעדה פנימית של הקהילה של בית־הספר, אבל היה טוב ונכון ומשמעותי להצטרף אליהם.</p>
<hr />
<p>לפני הקריאה של החלק הזה, הייתי ממליץ לקרוא את הפוסטים הבאים מ<a href="http://mekomit.co.il/">שיחה מקומית</a>:</p>
<ul>
<li><a href="http://mekomit.co.il/%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%a7%d7%a1%d7%9d/">האם מותר להרוג אזרחים כל עוד מקפידים לעשות זאת בטעות?</a> / <a href="http://mekomit.co.il/author/innam/">אינה מיכאלי</a>.</li>
<li><a href="http://mekomit.co.il/%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1/">הבהרה: צה"ל לא יורה רק על מטרות חמאס</a> / <a href="http://mekomit.co.il/author/haggai/">חגי מטר</a>.</li>
<li><a href="http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F/">מתעדכן: הרוגים מתחילת המבצע הצבאי</a> / <a href="http://mekomit.co.il/author/johnb/">ג׳ון בראון</a>; פוסט קשור: <a href="http://mekomit.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D/">אני היא מתרגמת שמות המתים</a> / מיכל רותם.</li>
<li><a href="http://mekomit.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95/">מה פתאום לעצור את המבצע עכשיו?</a> / שו״ת מאת <a href="http://mekomit.co.il/author/haggai/">חגי מטר</a>.</li>
</ul>
<p>אני באמת מתכוון לזה שתקראו את זה, בראש פתוח ואוזן קשובה. זאת כתיבה חשובה, וקול שלצערי כמעט ולא נשמע; יש שם דברי טעם שקולים שנובעים מתוך שילוב של בסיס הומניסטי עם ניתוח כנה של המציאות.</p>
<p>אתמול יצאתי רכוב מהבית אל <a href="https://www.facebook.com/events/271715696348485/">ההפגנה הזאת</a>. כתמיד, הכנתי שלט, כי שלט מאפשר להגיד אמירה נוספת מעבר לנוכחות לבדה, ומנסיון הוא גם יכול לפתוח אפשרות לשיח שלא תמיד היה מתקיים בלי הפתח הזה; בצד אחד כתבתי „די לרצח אזרחים” ובצד השני את דברי <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%94%D7%9C%D7%AA">קהלת</a> על ביבי וחבר מרעיו: עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃ לֵ֗ב חֹ֭רֵשׁ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֑וֶן רַגְלַ֥יִם מְ֝מַהֲר֗וֹת לָר֥וּץ לָֽרָעָה׃ יָפִ֣יחַ כְּ֭זָבִים עֵ֣ד שָׁ֑קֶר וּמְשַׁלֵּ֥חַ מְ֝דָנִ֗ים בֵּ֣ין אַחִֽים׃</p>
<p>יצאתי, רכבתי, הגעתי. בדרך מחניית האופניים ליד החומות אל כיכר ספרא הלכתי, עם השלט צמוד אלי בגובה החזה, דרך רחוב יפו. כשעברתי, בפשטות, דרך תחנת <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D">הרכבתקלה</a> שבדרך, חמוש של חברת סיטיפס ניסה לגרש אותי משם, תוך שימוש במגע פיזי ודחיפות. כשאמרתי לו שאני עובר במרחב הציבורי ושאין לו שמץ של זכות להפריע לי הוא אמר לי שזה לא מרחב ציבורי אלא „התחנה שלו”: הרי לכם הפרטה של המרחב הציבורי בגרסת הש״ג (לגרסת המערכת ר׳ <a href="http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1717910">הכתבה הזאת</a> של ניר חסון (בעברית) או <a href="http://972mag.com/jerusalems-light-rail-judaizing-palestinian-space-privatizing-jewish-space/49880/">הפוסט הזה</a> של סהר ורדי (באנגלית): הסכם ההון־שלטון בין חברת סיטיפס ומדינה בנוגע לאיסור על התכנסויות ציבוריות שעלולות לגרום לנזקים כלכליים לחברה). אחרי שיצאנו מתחום התחנה הוא לחש לי „הלוואי שיפול עליך ועל כל המשפחה שלך גראד”. קסם של בחור…</p>
<p>כשהגעתי אל כיכר ספרא הבנתי ש<a href="https://www.facebook.com/events/271715696348485/permalink/272191266300928/">אין מה להפגין שם</a>. המקום היה סגור, מסוגר ושומם מלבד השמאלנים והשוטרים, ששמרו יפה־יפה על זה שההפגנה תהיה אירוע פנימי בלתי־נראה. להפגין לעצמי גם אני יכול, בלי לצאת מהבית: לעמוד על כסא בסלון ולצעוק בקולי־קולות… הפגנת־הנגד של הגזענים צמאי־הדם היתה, כמובן, במרחב הציבורי הנראה, על רחוב יפו. אז אני כבר שם, ולא ממש בא לי לעמוד ולשמוע נאומים ולטפוח לעצמי על השכם ולצקצק במשהו שהיה יכול להתקיים באותה המידה באיזה אולם גדול, וגם לא בא לי לחזור כלעומת שבאתי; נו, הלכתי משם למדרחוב להפגנת יחיד.</p>
<p>רגע של הערת־ביניים. התכנון המקורי היה לקיים את ההפגנה ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C">כיכר צה״ל</a>, שנמצאת במקום פתוח על <a href="http://allaboutjerusalem.com/he/article/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D">התפר שבין מזרח ומערב העיר</a>. המשטרע אמרה „לא” ו<a href="https://www.facebook.com/events/271715696348485/permalink/272191266300928/?comment_id=272400112946710">המארגנים הסכימו להעביר לכיכר ספרא</a>. אני, שלא הייתי שותף בארגון, לא כל־כך בעמדה להאשים את המארגנים. את המשטרע, לעומת זאת, כן: זאת השתקה בדרכי „בטחון”. <a href="http://seomraspraoi.org/">חברים מאירלנד</a> סיפרו לי פעם על איך ה<a href="https://ga.wikipedia.org/wiki/Garda_S%C3%ADoch%C3%A1na">גרדי</a> שם מונעים פעילות ציבורית שלא לרוחם או לרוח הממונים עליהם בכל מני אמתלות מוזרות כמו „אין למבנה מספיק מטפי־כיבוי כדי להכיל התכנסות ציבורית” או תירוצים אחרים בסגנון. כמה ימים לפני זה <a href="http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95/">פשיסטים התקיפו שמאלנים בתל־אביב</a>? בואו ננצל את זה ועכשיו נהיה אובר־פרוטקטיבים עד כדי חנק…</p>
<p>איפה היינו? הלכתי במדרחוב כשאני מחזיק את השלט בפשטות, לא למעלה בהפגנתיות. קיבלתי שפע קללות, מידע שלא היה ידוע לי על אמא שלי ועיסוקיה (מסתבר שהמון אנשים שאני לא מכיר מכירים אותה) ויריקה שהוחטאה (אם כי רסיסים פגעו: נזק היקפי זה גם איכסה…). קיבלתי גם כמה תגובות אוהדות. באיזשהו שלב מישהו בא אלי ואמר לי — לא ברור לי אם בקטע מאיים כזה או בקטע „אכפתי” — שהחברים שלו „חמים עלי” ושכדאי שלא אלך עם השלט. זוכרים את העניין של קודם עם לזרוע רעיונות באופן רחב ולא ללכת עם הראש בקיר? זאת נקודה שברור שכדאי להמנע מעימות, להוריד את השלט, לתת להם לעבור ואחרי רגע להמשיך כרגיל.</p>
<p>אחרי שעשיתי את המדרחוב כמה פעמים (לא העזתי ללכת לרחובות הומים פחות), קצת נמאס לי והחלטתי לראות מה קורה עם ההפגנה בכיכר ספרא ואחר־כך לחזור. כשהתקרבתי לשם ניגשו אלי חבורה של שוטרים, אחד עם מצלמה, ואחד מהם — אני זוכר את שם המשפחה שלו, וקחי, בגלל הוויכוח; השם הפרטי גם היה, אאז״נ, גם בן ארבע אותיות ולא נפוץ — ביקש ממני תעודת זיהוי. כששאלתי „למה?”, כמובן שלא קיבלתי תשובה הגיונית אלא רק חזרה על הבקשה, כשמצד אחד שלי יש קיר ומהצדדים האחרים אני מוקף שוטרים. חיטטתי בארנק והוצאתי כרטיס סטודנט, שלמזלי הספיק לו. האדון שוטר אמר לי שאסור לי להסתובב עם שלט ושיש לי שלוש אופציות: או להכנס לכיכר ספרא, או להוריד את השלט, או להעצר. העלתי את השאלה בדבר המעמד החוקי של מה שהוא עושה (לא שזה משנה לי; לו ברמת העקרון זה אמור היה לשנות, לפחות על הנייר) אבל הוא רק חזר על הדברים שלו. הפטרתי ב„יופי של דמוקרטיה יש לכם אתם בדמוקרטיה היחידה במזרח־התיכון, או בגלקסיה, או ביקום”, ולפי אותו העקרון ממקודם — להמנע מעימות, לחכות קצת ואז להמשיך שוב — בחרתי ללכת להפגנה, כמו שתכננתי מראש, מבין האופציות שהיו לפני. בהפגנה חיפשתי חברים עם רקע משפטי, מסקרנות, אבל אחרי שלא מצאתי ושעמם אותי לשמוע נואמים (עם כל הכבוד לדב חנין…) החלטתי לעזוב את האירוע הפרטי שהתקיים שם ולחזור למדרחוב. השוטר בכניסה אמר לי שאם אני רוצה לצאת אני צריך להשאיר את השלט שם. אותו עקרון: עושים סיבוב וחוזרים ב<a href="http://www.seruv.com/kabanist-combo.pdf">פרופיל נמוך יותר</a>, ממשיכים עם הפרופיל הנמוך עד אחרי האיזור שבו מר וקחי וחבורתו עלולים להיות ואז מחזיקים שלט עם מילים נוראיות שכנראה נורא מציקות לאנשים, „די לרצח אזרחים”, מילים שאסור שייראו.</p>
<p>אם לעשות „טיפולוגיה” של אנשים ברחוב לפי התגובות שלהם, אפשר לחלק בקלות לארבע התנהגויות בסיסיות: מי שתומכים (בחיוך, באמירה או בליווי לכיוון אחד כדי שלא אלך לבד), מי ששקטים (הרוב), מי שמדברים (הכי מעניינים) ומי שתוקפים (במדים או שלא במדים). היה נורא מעניין לשוחח עם אנשים, בשיחות שחלקן באמת היו מבוססות על הקשבה דו־כיוונית ומורכבות מטיעונים ולא מהטחה של קריאות. <a href="http://mekomit.co.il/%D7%90%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F/">לדבר בנעימות זה הכי חתרני</a>, ונראה לי שגם הכי עם פוטנציאל לעשות את העולם למקום טוב יותר. כשקוראים לך „נאצי” או „רוצח” זה לא בדיוק מזמין לשום דבר מעבר לאטימת־אזניים; לדבר בפשטות כשני אנשים כן. להקשיב, לנסות להבין, ולהצביע על חוסר עקביות או על טענות שלא מעוגנות במציאות ולהציע ראיה אוהבת־חיים, החותרת לשוויון ולצדק לכולם באופן ריאלי, ראיה שלא מבוססת על שנאה והכללה עיוורת בשפיטה של אנשים לפי השתייכות זו או אחרת („אנחנו” תמיד טובים, „הם” תמיד רעים) זה לדעתי עדיף בהרבה מלזרוק מילים קצרות בווליום גבוה.</p>
<p>רגע, יודה, לפני כמה ימים היה לך <a href="/ahavat-xinam">טון אופטימי</a>. נכון, עדיין יש לי אמון (מובסס או שאינו מובסס…) במין האנושי וברחוב הירושלמי, אבל אסור לשכוח את ההשפעה העצומה שיש ל<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%95%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D">גורמים סיטואציוניים</a> על אנשים. עכשיו זה הזמן לעצור ולקרוא על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%9D">הניסוי של מילגרם</a>, על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93">ניסוי הכלא של סטנפורד</a> ובמיוחד, בהקשר, על <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A9">ניסוי הקונפורמיות של אש</a>, ולהחכים. אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות; כשהתותחים רועמים אנשים גם נכנסים למצב מסוגר קונפורמיסטי ודיכוטומי („אנחנו”:„הם”), ב<a href="http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3635777,00.html">פסאודו־</a>שבטיות קסנופובית. זה קורה <a href="http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:http://www.haaretz.co.il/gallery/television/lazy-eye/.premium-1.2379433">אצל עיתונאים</a>, ואצל אנשים בכלל, בהקצנה של ראיית האחר כגוש אחיד מרושע (שחובתנו לאיין, או, כמו שאמר לי אחד האנשים ברחוב, „אין כזה דבר ערבי חף מפשע, כולם רוצחים”) עוד יותר מבימים „כתיקונם”.</p>
<p>וכדי לחתום במשהו חיובי, תעיפו מבט על <a href="https://www.facebook.com/events/678843702197246/">אוטובוס השלום</a>, זה מקסים ⚘</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/howto.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gaz-a/howto.jpg" alt="איך לשנות את העולם" style="max-width: 100%" /></a></center></p>
<p>נ.ב. הובאה לתשומת לב המערכת <a href="http://www.tanach.us/Tanach.xml?Gen18:20-18:33">השיחה הבאה</a> בין אבי ואלי:</p>
<blockquote>
<p>וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
אֵֽרֲדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר <strong>הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע</strong>׃
אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
<strong>חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע</strong> חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כָּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָֽעֶשְׂרִֽים׃
וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃</p>
</blockquote>
<p>אברהם הוא <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A7%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7">לא דמות מופת</a>, ואין הקבלה בכלל, אבל כאן בהחלט מגיע לו ח״ח…</p>אהבת חינם2014-07-07T00:00:00+03:002014-07-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-07-07:/ahavat-xinam<blockquote>
<p>תקציר: חלק א׳ מבאס; חלק ב׳ אופטימי. מותר לדלג לחלק ב׳… ☺</p>
</blockquote>
<p>אתמול והיום השתתפתי בהפגנות של <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> נגד האלימות ושנאת־החינם שפושות באיזור שלנו בזמן האחרון, ובפרט נגד זה שמרכז העיר בירושלים הפך למקום אפוף שנאה, שמסוכן לאנשים ממוצא פלסטיני להסתובב בו כשכנופיות של בריונים גזענים משליטות אימה. למי …</p><blockquote>
<p>תקציר: חלק א׳ מבאס; חלק ב׳ אופטימי. מותר לדלג לחלק ב׳… ☺</p>
</blockquote>
<p>אתמול והיום השתתפתי בהפגנות של <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> נגד האלימות ושנאת־החינם שפושות באיזור שלנו בזמן האחרון, ובפרט נגד זה שמרכז העיר בירושלים הפך למקום אפוף שנאה, שמסוכן לאנשים ממוצא פלסטיני להסתובב בו כשכנופיות של בריונים גזענים משליטות אימה. למי שלא רוצים לעצום עיניים, הנה קצת תיעוד בווידאו מאתמול: <a href="http://youtu.be/aCC3j_OpNnc">צועדים במדרחוב</a>; <a href="http://youtu.be/LBdRFWAYkBk">סרט נוסף</a> (עד הדקה השלישית, ברחובות; מהדקה השלישית כדאי במיוחד לראות את מחסום־הסלקציה שהם עושים). אתמול הם גם רדפו, עם חולצות „משמר הכבוד היהודי” שלהם (האסוציאציות ביד הקורא/ת…), אחרי בחור ממוצא פלסטיני שהעז ללכת ברחוב יפו; הוא נס על נפשו והצליח להנצל כשנכנס להוסטל ברחוב. חבר סיפר שבמחסום הזה שרואים בוידאו ממקודם הם גם ניפצו שמשה של מונית עם נהג ממוצא פלסטיני בעזרת לבנה ופצעו את מי שבפנים.</p>
<p>בכל זה המשטרע, כצפוי, לא עשתה משהו, ונתנה יד די חופשית לחבריהם שפועלים ברוח המשטר, רק בלי מדים רשמיים ובאופן פחות מסודר ורשמי וממלכתי.</p>
<p>ההתנהלות של לוחמים לשלום היתה ממש מאכזבת:</p>
<ul>
<li>החל מלהסתפק ב„להשמיע את קולנו נגד האלימות” ואז לפזר את ההפגנה אתמול ולפנות את הבמה לבריונים אחרי ההפגנה, במין קרקס או תיאטרון ליברלי כזה שבו לכולם במה להגיד ולעשות כרצונם, במקום להשתמש במסה של האנשים שהיינו כדי לעצור את הפוגרומאים. בהחלט היינו מספיק אנשים כדי לעצור את זה, לשנות את המציאות המחליאה בעצמנו בפעולה ישירה בלתי־אלימה ולא לחכות באופן תלותי לאיזה „מבוגר אחרי” במדים שיעשה משהו (רמז: הוא לא). אתמול אחרי ההפגנה פגשתי פעילים אחרים, <a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Kontra%C5%ADfa%C5%9Dismo">אנטיפשיסטים</a>, שהיו מעטים מכדי לעשות משהו מעבר לתיעוד.</li>
<li>דרך אמירת תודה מביכה למשטרה בנאום בסוף ההפגנה היום; אותה משטרה שנתנה חופש פעולה לבריונים אתמול, אותה משטרה שמקיימת פעילות גזענית בירושלים יום־יום שעה־שעה, המושתתת על חוק אחד לאנשים ממוצא אחד וחוק אחר לאנשים ממוצא אחר. רוצים לקרוא על מה שקורה בירושלים ועל תפקידה האכיפתי של המשטרה בכל זה? הנה מידע מ<a href="http://www.acri.org.il/he/category/resident-of-east-jerusalem">האגודה לזכויות האזרח בישראל</a>, <a href="http://www.btselem.org/hebrew/jerusalem">בצלם</a> ו<a href="http://mekomit.co.il/category/%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/">שיחה מקומית</a>. הבעיה היא לא בדברים כמו <a href="http://youtu.be/sF9KJmrULtI">זה</a>, אלא היא שיטתית ומובנית בעומק המערכת: לא בפעולות של חיילים או שוטרים „סוררים” אלא במעשים היומיומיים של המשטרה והצבא (ו, כמו שראינו אתמול במרכז העיר, באי־עשיה כשמתאים להם).</li>
<li>או דרך הקריאות הפושרות הבלתי־פוסקות־לשניה במגאפון, שהשתיקו קריאות אחרות שעלו מתוך המפגינים עצמם ולא מתוך ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Whitelist">ווייטליסט</a> של האנשים שהחזיקו במגאפון; קריאות שחלקן העלו נשכחות מקיץ 2011 הרפה („אנחנו הרוב!”, „צאו מהאדישות!”, „צאו מהבתים!”, „צאו לרחוב!”). בזה יס״מבה היו נהדרים, וקראו סיסמאות אחרות גם כזה התנגש עם המגאפון.</li>
<li>או דרך זה שכשלאחת המארגנות לא היה נראה שאני מדבר עם מארגן אחר על ההתנהלות אתמול היא פשוט נדחפה לשיחה ושמה לה קץ.</li>
<li>וכלה בהצטדקות מעופשת בנאום שנותנת לגיטימציה לשותפים בצד הפלסטיני מתוך כך שהם — פתח ציטוט — מכירים במדינת־ישראל — סגור ציטוט.</li>
</ul>
<p>זה כנראה ארגון הטרוגני, ולא הכל ככה, ולראיה פעולות מגניבות ומשמעותיות רבות שנעשות תחת השם הזה של לוחמים לשלום. לא מכיר את הפוליטיקה הפנימית או את הנפשות הפועלות.</p>
<p>היום, עד כמה שאני יודע, היה שקט במרכז העיר (בניכוי החבר׳ה שליוו את ההפגנה שלנו בקריאות שאתם יכולים לנחש לבד; כמה ניסו גם להתנגש בנו (דווקא כאן יש לציין שהמשטרה מנעה מהם באופן אפקטיבי לעשות לנו משהו; נו, where credit is due)).</p>
<hr />
<p>אבל לא בגלל זה החלטתי לכתוב את הפוסט, אלא בגלל דברים משמחים ונעימים ומפיחי־תקווה. נשאתי שלטים שכתוב עליהם בצד אחד „אהבת חינם” ובצד השני „לא לשנאת חינם” (אתמול) ו„אין הבדל בין דם לדם / לא לשנאת חינם”. אהבת חינם כנראה כל־כך מרגיזה את ידידינו הגזענים שגם אתמול וגם היום לקחו לי את השלט בכח אחרי ההפגנה. היום היה לי את השכל להביא חתיכת קרטון נוספת וטושים בדיוק למקרה כזה.</p>
<p>אז למה זה משמח ונעים ומפיח־תקווה כל־כך? כי כמה אנשים לקחו את השלטים? שניים. לעומתם, כשהסתובבתי גם אתמול וגם היום לפני ואחרי ההפגנה עם המילים „אהבת חינם” בשלט בידיים וכאפיה על הצוואר ברחובות במרכז העיר (לא בזמן הפוגרום), נתקלתי בכל־כך הרבה אהבת חינם, בכמות ואופן שחבל לי שהפתיעו אותי. אנשים שחייכו, אנשים שאמרו „כל הכבוד”, אנשים שעשו כזה סימן עם האגודל למעלה (👍). אבל אלה שהכי אהבתי הם אלה שבאו והתחבקו איתי. פשוט. חיבוקים קצרים וחיבוקים ארוכים, חיבוקים טופחי־שכם וחיבוקים צמודים, חיבוקים מכל הלב, חיבוקים עם כל מני סוגים של ריחות ומרקמים, חיבוק־לב שמישהו לימד אותי (כשמצמידים את צדי שמאל), חיבוק קבוצתי וחיבוק ביחידים. בחברה הזאת המנכרת, שמי שעובר ברחוב בה הוא תמיד מרוחק ושקרבה וחיבה ומגע בין אנשים בה ממוסגרים וממושטרים במספר מאוד מצומצם של משבצות מוּתרוֹת, מסתבר ששלט פשוט יכול לשבור את הניכור ולהפוך את המרחב הציבורי למקום שבו אנשים מאפשרים לעצמם דברים בסיסיים ונעימים שכולנו צריכים, למקום שבו מישהי פשוט החליטה לשחק לי בשיער ולקלוע צמה (בהסכמה!) בזמן שהחברות שלה, אנגלופוניות, נורא מתגאות בחופן המילים בעברית שהן יודעות ובזה שהן יודעות לספור בעברית…. יש גם משהו נעים בזה שאנשים פירשו את המילים „אהבת חינם” בצורה כל־כך נכונה באופן שלא כיוונתי אליו (לא כתבתי „<a href="http://freehugscampaign.org/">חיבוק חינם</a>”).</p>
<p>נו, אז אולי יש מקום לתקווה… ♥</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/ahavat-xinam/free-love.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/ahavat-xinam/free-love.jpg" alt="אהבה היא בחינם" style="max-width: 100%" /></a>
<p class="caption">מקור: <a href="http://www.angrylittlegirls.com/">Angry Little Girls</a></p></p>אוּקַלֵּיקַלּוּת — נעימות קלות לנגינה באוקוללה2014-06-24T00:00:00+03:002014-06-24T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-06-24:/ukulele<p>יוסי בכינור, פסי בתוף ואילאיל באוקוללה. לאור ההצלחה המסחררת של זה שלימדתי את אילאיל (6) את הבסיס לנגינה באוקוללה והכנתי לה כמה שירים בטבלטורה (היא כבר יודעת לנגן את „הנה באה הרכבת” בעל־פה ובשטף; למעשה היום היא גילתה את זה די במקרה, שהיא יודעת לנגן את זה בעל־פה …</p><p>יוסי בכינור, פסי בתוף ואילאיל באוקוללה. לאור ההצלחה המסחררת של זה שלימדתי את אילאיל (6) את הבסיס לנגינה באוקוללה והכנתי לה כמה שירים בטבלטורה (היא כבר יודעת לנגן את „הנה באה הרכבת” בעל־פה ובשטף; למעשה היום היא גילתה את זה די במקרה, שהיא יודעת לנגן את זה בעל־פה…), החלטתי להרחיב את הרפרטואר לחוברת עם כמעט 40 מנגינות, בשם „אוּקַלֵּיקַלּוּת”.</p>
<p>את כל הפרטים, כמו גם קובץ PDF של החוברת להורדה, תוכלו למצוא <strong><a href="http://xpr.digitalwords.net/ukulele/">בדף של החוברת</a></strong> באתר של הוצאת <a href="http://xpr.digitalwords.net/">פּוּשִׁישִׁית</a>.</p>דירה להשכיר2014-06-16T00:00:00+03:002014-06-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-06-16:/dira<p><strong>עדכון (2014/6/24): לא אקטואלי עוד, מצאנו שוכרים</strong></p>
<p>בעוד כחודש וחצי אנחנו עוברים לרח׳ מקור חיים, מטר וחצי מ<a href="http://jerusalemsudbury.com/">סאדברי</a>. עכשיו במקום לצלוח חצי ירושלים כל יום ב<a href="{{SITEURL}}/merkava/">רכיבה</a>, נוכל להגיע בהליכה קלילה. הידד ☺</p>
<p>את הבית שבו גרנו בשש השנים האחרונות (ברח׳ הנחל 4 בגבעה הצרפתית) נשכיר. אנחנו מחפשים …</p><p><strong>עדכון (2014/6/24): לא אקטואלי עוד, מצאנו שוכרים</strong></p>
<p>בעוד כחודש וחצי אנחנו עוברים לרח׳ מקור חיים, מטר וחצי מ<a href="http://jerusalemsudbury.com/">סאדברי</a>. עכשיו במקום לצלוח חצי ירושלים כל יום ב<a href="{{SITEURL}}/merkava/">רכיבה</a>, נוכל להגיע בהליכה קלילה. הידד ☺</p>
<p>את הבית שבו גרנו בשש השנים האחרונות (ברח׳ הנחל 4 בגבעה הצרפתית) נשכיר. אנחנו מחפשים אנשים להשכיר להם אותו לכשיתפנה (אוגוסט±); כאן אתם נכנסים לתמונה, אם תרצו אתם לשכור או אם אתם מכירים אנשים שירצו.</p>
<p>הבית הזה והסביבה שהוא נמצא בה (הקרובה: הבניין, שמלא ירוק, והרחוב, שהוא קטן ושקט עם עצי פרי ו<a href="{{SITEURL}}/860/">קומפוסטר</a>; והרחוקה: הגבעה הצרפתית) מאוד נעימים.</p>
<p>קצת פרטים:</p>
<ul>
<li>המיקום הוא ברח׳ הנחל 4, שהוא רחוב קטן ללא מוצא בגבעה הצרפתית (ב„צמרת הבירה” רשמית), ב„מדורגי נוימן”.</li>
<li>4 חדרים: 3 חדרי שינה/עבודה, מטבח, חדרון למכונת כביסה +, סלון מרווח, 2 חדרי שירותים, מחסן ומרפסת גדולה עם עץ משמש טעים, שכיף לנסוע בה בבימבות או סתם לשבת ולקרוא (יש הצללה)…</li>
<li>1½ קומות בירידה (יש מעלית, אבל עדיין יש צורך לרדת במדרגות, כך שלצערי הדירה לא נגישה למי שלא יכולים להשתמש במדרגות).</li>
<li>יש דוד שמש; בימים קרים אפשר לחמם את המים בחשמל (בדוד) או בגז (בתוך הבית). אותה מערכת שמשמשת לחימום המים בגז, יונקרס, מחממת גם את ההסקות בכל הבית.</li>
<li>יש ארונות קיר בכל חדרי השינה ובמטבח, שיש בו תנור של brother ומקום וחיבורים למדיח.</li>
<li>הדירה מוארת היטב, עם דלתות הזזה גדולות מזכוכית ותריסים.</li>
<li>גם בעלי־חיים לא אנושיים מוזמנים לגור עם הדיירים האנושיים ☺</li>
</ul>
<p>שכר־הדירה הוא 5000₪ לחודש.</p>
<p>הטלפונים שלנו הם 02-6419913 (בבית), 050-6520900 (עדי) ו־054-6509361 (יודה).</p>
<p>— עדי גלבוע ויודה רונן</p>
<hr />
<p>כדי להחיש את מציאת השוכרים, עיצבתי מודעת „דירה להשכיר” (<a href="{{SITEURL}}/files/dira/dira.pdf">PDF</a>; <a href="{{SITEURL}}/files/dira/dira.svg">SVG</a>; את הטקסט בערבית כתבתי לפי הידע החלקי מדי שלי — אם יש דרך עדיפה לכתוב את זה, אשמח לדעת):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/dira/dira.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/dira/dira.jpg" alt="מודעה להשכרת דירה ברח׳ הנחל 4. לא לחזירים" style="max-width: 100%" /></a>
<p class="caption">דירה להשכיר. לא לחזירים…</p></p>מתנה ליום חגה של המדינה 22014-04-29T00:00:00+03:002014-04-29T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-04-29:/nakbooklet<p>לפני ארבע שנים נתתי למדינה <a href="{{SITEURL}}/419">מתנה על דף A5 דו־צדדי</a>: אלו היו ימי ש״ג׳ העליזים (?), אז הדפסתי מלאנתלפים עותקים ואני ואנשים אחרים שנתתי להם חבילות של דפים חילקנו בירושלים ובמקומות אחרים. מאז עבר זמן, והחלטתי לעדכן את הדף המקורי לפורמט דו־דפי מרווח יותר; זאת היתה משימה מדכאת …</p><p>לפני ארבע שנים נתתי למדינה <a href="{{SITEURL}}/419">מתנה על דף A5 דו־צדדי</a>: אלו היו ימי ש״ג׳ העליזים (?), אז הדפסתי מלאנתלפים עותקים ואני ואנשים אחרים שנתתי להם חבילות של דפים חילקנו בירושלים ובמקומות אחרים. מאז עבר זמן, והחלטתי לעדכן את הדף המקורי לפורמט דו־דפי מרווח יותר; זאת היתה משימה מדכאת מאוד, כי כשעברתי על הקישורים לראות שהם עדיין עובדים ועדכנתי והוספתי ושיפצתי וניסחתי־מחדש, ראיתי עד כמה <a href="http://www.releaselyrics.com/fa30/%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA/">המצב נהיה יותר גרוע</a> בארבע השנים האלה.</p>
<p>אז הדפסתי גם הפעם מלאן עותקים, ואני הולך לחלק אותם ברחבי ירושלים. אם אתם רוצים לחלק, אתם הכי מוזמנים בעולם לחסוך לי טרחה רבה; צרו קשר ואתן לכם כמה עותקים שתרצו.</p>
<p><strong>לקריאת החוברונת לחצו <a href="https://old.digitalwords.net/media/nakbooklet/pamfleto.pdf">כאן</a></strong> (במסגרת השדרוג, אפשר ללחוץ על הקישורים, וגם יש <a href="{{SITEURL}}/files/nakbooklet/flago.pdf">דגל צבעוני</a> בשיטת גזור והדבק, מילולית); <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/nakbooklet">קבצי מקור</a>.</p>אל הגיהנום ובחזרה — טיול אביבי למשפחות בחינוך ביתי2014-03-28T00:00:00+02:002014-03-28T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-03-28:/gejhenom<p>הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות והכל (עוד) ירוק ויפה: ביום שני 2014/3/31 נצא לטיול אל גיא בן־הינום בירושלים, שיפיפה עכשיו.</p>
<p><strong>מתי ואיפה נפגשים?</strong> נתכנס ליד ה<a href="http://www.jer-cin.org.il/">סינמטק</a> בשעה 10:00. המגיעים בתחבו״ץ מוזמנים לעיין ב<a href="http://goo.gl/maps/1omCm">מפה הזאת</a>. מפה נוספת:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/gejhenom/inferno.jpg"><img alt="מפה של השאול" src="https://old.digitalwords.net/media/gejhenom/inferno.jpg" /></a></p>
<p><strong>מה המסלול?</strong> אחרי שנחכה <em>קצת</em> למאחרים, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Katabasis#Trip_into_the_underworld">נרד</a> אל …</p><p>הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות והכל (עוד) ירוק ויפה: ביום שני 2014/3/31 נצא לטיול אל גיא בן־הינום בירושלים, שיפיפה עכשיו.</p>
<p><strong>מתי ואיפה נפגשים?</strong> נתכנס ליד ה<a href="http://www.jer-cin.org.il/">סינמטק</a> בשעה 10:00. המגיעים בתחבו״ץ מוזמנים לעיין ב<a href="http://goo.gl/maps/1omCm">מפה הזאת</a>. מפה נוספת:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/gejhenom/inferno.jpg"><img alt="מפה של השאול" src="https://old.digitalwords.net/media/gejhenom/inferno.jpg" /></a></p>
<p><strong>מה המסלול?</strong> אחרי שנחכה <em>קצת</em> למאחרים, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Katabasis#Trip_into_the_underworld">נרד</a> אל הגיא, נחסה קצת בצל עץ התות הגדול (שפירותיו עדיין לא הבשילו) ומשם נמשיך ונרד לנו לפי הקצב והכיוון שיתאימו לנו באותו הזמן.</p>
<p><strong>מה להביא?</strong> אוכל ומים מספיקים, נעליים / סנדלים שמתאימים להליכה, כובע וקרם הגנה מהשמש (נשתדל להיות כמה שיותר בצל). אם באים עם קטנטנים, תביאו מנשא ולא עגלה (לנו אמור להיות מנשא סְפֶּר; צרו איתי קשר מראש אם יש בו צורך). מי שיש להם ידע (על האיזור ובכלל), מוזמנים להביא אותו ולהחכים את החברים בדרך.</p>
<p>נעשה גם סעודה משותפת במקום נחמד שנמצא; כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל המשותף מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי.</p>
<p><strong>מי מוזמנים לבוא?</strong> כל מי שרוצים, גם אנשים נעימים בחינוך ביתי וגם אנשים נעימים שלא בחינוך ביתי ☺. נשמח אם תעבירו את ההזמנה הזאת הלאה למי שאתם חושבים שזה יהיה רלוונטי עבורם. הטיול לא יהיה תובעני מבחינה גופנית (יש שבילים ולא נגמ<a href="http://hebrew-academy.org.il/2012/06/%d7%92%d7%9e%d7%90-%d7%95%d7%92%d7%9e%d7%a2/">א</a> מרחקים), אבל בדרך חזרה מהגיא יש עלייה.</p>
<p><strong>איך הולך להיות מזג האוויר?</strong> לפי התחזית שיש עכשיו, ממש נעים.</p>
<p><strong>עם מי ניתן ליצור קשר?</strong> יודה רונן; לפני יום שני, בדואל <a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> או בטלפון 02‒6419913; ביום שני, בטלפון 054‒6509361.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Garden_of_Earthly_Delights">היירונימוס בוש</a>.</small></p>מים בירושלים2014-03-07T00:00:00+02:002014-03-07T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-03-07:/majim<p><small><b>עדכון לקוראי האתר</b>: <a href="http://actionaday.org.il/2014/03/07/waterisback/">המים חזרו בינתיים</a>; מתי בפעם האחרונה לא היו לכם מים לשלושה ימים?…</small></p>
<p>מכותבים:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.hagihon.co.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=120">חברת הגיחון</a>, תאגיד הביוב והמים של ירושלים</li>
<li><a href="mailto:lishka@jerusalem.muni.il">ניר ברקת</a>, ראש עיריית ירושלים</li>
<li><a href="mailto:sshalom@knesset.gov.il">סילבן שלום</a>, שר האנרגיה והמים של מדינת ישראל</li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>קראתי היום בצער רב את <a href="https://www.middleeastmonitor.com/news/middle-east/10131-israel-cuts-off-water-supply-to-45000-palestinians">החדשה הזאת</a> ו<a href="http://www.acri.org.il/he/30734">את זאת</a>.</p>
<p>בתור תושב …</p><p><small><b>עדכון לקוראי האתר</b>: <a href="http://actionaday.org.il/2014/03/07/waterisback/">המים חזרו בינתיים</a>; מתי בפעם האחרונה לא היו לכם מים לשלושה ימים?…</small></p>
<p>מכותבים:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.hagihon.co.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=120">חברת הגיחון</a>, תאגיד הביוב והמים של ירושלים</li>
<li><a href="mailto:lishka@jerusalem.muni.il">ניר ברקת</a>, ראש עיריית ירושלים</li>
<li><a href="mailto:sshalom@knesset.gov.il">סילבן שלום</a>, שר האנרגיה והמים של מדינת ישראל</li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>קראתי היום בצער רב את <a href="https://www.middleeastmonitor.com/news/middle-east/10131-israel-cuts-off-water-supply-to-45000-palestinians">החדשה הזאת</a> ו<a href="http://www.acri.org.il/he/30734">את זאת</a>.</p>
<p>בתור תושב ירושלים, ובתור אדם באופן כללי, אני זועם ומתבייש. אני לא יודע באיזו נקודה בדיוק נמצאת הבעיה או איזה ברז נסגר בדיוק; יש לבדוק את מקור הבעיה, לתקנהּ ללא דיחוי ולהחליף בעתיד המיידי את תשתיות המים הבלתי־מתאימות בכאלה חדישות המתאימות לגודל האוכלוסיה.</p>
<p>אבקש להיות מיודע בפעולות שנעשו כדי לתקן את המצב.</p>
<p>בתודה ובתקווה לנפילת החומה וההפרדה הגזעית ולשוויון וצדק מלאים מהירדן ועד לים,<br />
יודה רונן<br />
02-6419913</p>
<p><small>מכתב זה הוא מכתב פתוח, ברוח של שקיפות וכנות. גם תגובתכם, או אי־תגובתכם (לאחר כשבוע), תפורסם כלשונהּ באתר „<a href="http://digitalwords.net">מילים דיגיטליות</a>”.</small></p>
<p>(תוספת מאוחרת: תגובה, כצפוי, לא ממש הגיעה…)</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Water_molecule_3D.svg">ויקישיתוף</a></small></p>הזמנה לחגיגת תחפושות בירושלים לילדים בחינוך ביתי, טייק III2014-03-07T00:00:00+02:002014-03-07T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-03-07:/taxposot-3<p>(English below)</p>
<p><b><u>עדכון חשוב</u>! בעקבות הגשם אנחנו עוברים מהגינה הקהילתית אל „סלון הילדים” שבמתחם <a href="http://www.firststation.co.il/">התחנה הראשונה</a>.</b> אל תהססו להתקשר אם יש צורך ☺</p>
<hr />
<p>שלום,</p>
<p>(בעקבות הכיף בחגיגות התחפושות בשנתיים שעברו, החלטנו לעשות עוד אחת גם השנה! ☺)</p>
<p>חלק גדול מהקסם של חגי־תחפושות עבור ילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה — בלהיות מישהו …</p><p>(English below)</p>
<p><b><u>עדכון חשוב</u>! בעקבות הגשם אנחנו עוברים מהגינה הקהילתית אל „סלון הילדים” שבמתחם <a href="http://www.firststation.co.il/">התחנה הראשונה</a>.</b> אל תהססו להתקשר אם יש צורך ☺</p>
<hr />
<p>שלום,</p>
<p>(בעקבות הכיף בחגיגות התחפושות בשנתיים שעברו, החלטנו לעשות עוד אחת גם השנה! ☺)</p>
<p>חלק גדול מהקסם של חגי־תחפושות עבור ילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה — בלהיות מישהו אחר ליום אחד — אלא גם באווירה ובאינטראקציה המיוחדת עם ילדים אחרים סביב ההתחפשות. לילדים בגן או בבית־ספר יש את החוויה הזאת בדרך־כלל שם; לילדים רבים בחינוך ביתי אין מקבילה, ולכן אנחנו יוצרים אחת בעצמנו:</p>
<p>ביום רביעי, ה־12 במרץ, תתקיים ב„סלון הילדים” שבמתחם <a href="http://www.firststation.co.il/">התחנה הראשונה</a>, החל מ־10:30,<br />
<strong>חגיגת תחפושות לילדים בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה…)</strong><br />
כולם מוזמנים, גם ילדים שלא בחינוך ביתי: אנשים מכל מוצא ו(אי־)דת בכל גיל. בחגיגה נפגש, נשחק וניצור ביחד בתימה.</p>
<p>בואו אל סלון הילדים מחופשים (גם המבוגרים, ולו באופן סמלי).<br />
ילדים רבים, במיוחד צעירים יותר, חוששים מלהתחפש; כל אחד יתקבל בשמחה, כמובן, עם תחפושת או בלעדיה.</p>
<p>יוגש כיבוד תוצרת בית (וגם אתם מוזמנים להביא; כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי).</p>
<p>נשמח אם תעבירו את ההודעה הזאת ותזמינו את כל מי שלדעתכם ירצו לבוא.</p>
<p>אם תוכלו להביא גלילי נייר טואלט ופעמונים קטנים בשביל היצירה וחיות צעצוע קטנות מפלסטיק (שיחזרו אליכם בסוף) בשביל הפעילות, זה יהיה נהדר.</p>
<p>להתראות בקרוב :-)</p>
<p>לשאלות או לעזרה בהתמצאות תוכלו לפנות אל יודה רונן: foo@digitalwords.net / 054-6509361 / 02-6419913. </p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p><b>Invitation to a Costume Party in Jerusalem for Home-educated Children, Take III</b></p>
<p>Hi,</p>
<p>(Following the fun we had the last two years, we'll organize another one this year as well! ☺)</p>
<p>A major part of charm of costume festivals for children lies not only in dressing up and wearing a costume — being someone else for a day — but also in the atmosphere and the special interaction with other children which revolves around dressing up. Children in kindergartens and schools usually experience this there; many home-educated children lack a parallel, so we've decided to make one by ourselves:</p>
<p>On Wednesday, March 12th, there will take place at the <a href="http://www.firststation.co.il/en/category/kid-space">Kid Space</a> of the <a href="http://www.firststation.co.il/en/">First Station</a>, from 10:30,<br/>
<b>A COSTUME PARTY FOR HOME-EDUCATED CHILDREN (and anyone else who wants…)</b><br/>
Everyone is invited, home-educated and non-home-educated children alike: people of any origin, (non-)religion and age. In the party we will get acquainted, play and make thematic craft together, and there will be a fun activity.</p>
<p>Please come to the Kid Space dressed-up (adults included, even if nominally only).<br/>
Many children, especially younger ones, don't like wearing costumes; everyone is heartily welcome, with a costume or without it.</p>
<p>Home-made refreshments will be served (feel free to bring some as well; in order for everyone to enjoy, please keep the food kosher and without any animal products).</p>
<p>We'll appreciate it if you forward this message and invite anyone you think might want to join.</p>
<p>It'll be great if you bring empty toilet paper rolls and small bells for the craft and small plastic toy animals (which you'll get back afterwards) for the activity.</p>
<p>Hoping to see you soon :-)</p>
<p>For questions or help with finding us feel free contact Juda Ronen: foo@digitalwords.net / 054-6509361 / 02-6419913.</p>
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Museum_f%C3%BCr_Ostasiatische_Kunst_Dahlem_Berlin_Mai_2006_036.jpg">Gryffindor</a></small></p>אותיות בזיגזג2014-03-01T00:00:00+02:002014-03-01T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-03-01:/zigzagim<p>היום בצהריים אילאיל (½5) ואני שוחחנו. אני כבר לא זוכר על מה בדיוק דיברנו כשאילאיל הציגה, ללא הקשר, רעיון שהיה לה לצורה של אותיות שנכתבות בזיגזג. אמרתי לה שאפשר בקלות להגשים את הרעיון שלה וליצור פונט ממוחשב, שיהיה אפשר לכתוב בו כל דבר בעברית.</p>
<p>ניגשנו לעבודה (לא בלי <a href="http://thepiratebay.se/torrent/4021593/">מוזיקה</a>, כמובן …</p><p>היום בצהריים אילאיל (½5) ואני שוחחנו. אני כבר לא זוכר על מה בדיוק דיברנו כשאילאיל הציגה, ללא הקשר, רעיון שהיה לה לצורה של אותיות שנכתבות בזיגזג. אמרתי לה שאפשר בקלות להגשים את הרעיון שלה וליצור פונט ממוחשב, שיהיה אפשר לכתוב בו כל דבר בעברית.</p>
<p>ניגשנו לעבודה (לא בלי <a href="http://thepiratebay.se/torrent/4021593/">מוזיקה</a>, כמובן). אילאיל ציירה כל האותיות לפי הרעיון שהיה לה על נייר. חשבתי שיהיה כדאי לעבוד עם נייר משובץ כדי שיהיה קל יותר לשמור על אחידות צורנית; לכתוב עליו בעפרון התברר כרעיון בעייתי מבחינה טכנית, כי לא היה טריוויאלי עם הצילום הצ׳קמייקה שעשינו אחר־כך להפריד את האותיות מהמשבצות. אז אחרי שאילאיל ציירה את כל האותיות מאל״ף ועד ת״ו, ואת הסופיות, אבל ויתרה בסוף על סימני־הפיסוק (חינוך טוב, כידוע, מתחיל בללמד להבחין בין <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9">גרש</a>, <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D">גרשיים</a> ו<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%AA">מירכאות</a> ולדעת לכתוב <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A3">מקף</a> עברי…), הגיע השלב של הדיגיטליזציה.</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/20140301_175540.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/20140301_175540.jpg" alt="אותיות א׳–פ׳" style="max-width: 100%" /></a></center>
<p class="caption">אותיות א׳–פ׳</p></p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/20140301_175510.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/20140301_175510.jpg" alt="אותיות ס׳–ת׳ + סופיות" style="max-width: 100%" /></a></center>
<p class="caption">אותיות ס׳–ת׳ + סופיות</p></p>
<p>צילמנו את הדפים במצלמה שבפלאפון. אחרי שהסתבכתי עם להעביר את התמונות דרך הבלוטות׳, מצאתי פתרון אחר, שהצחיק את אילאיל (ובצדק…): לשלוח את התמונות לתיבת הדואל שלה (אילאיל@מיליםדיגיטליות.רשת; אתם יכולים לכתוב לה לשם תגובות על הפונט ☺). אז התמונות טיילו מירושלים לקצה העולם ובחזרה, ובסוף הגיעו למחשב. כאן השתמשנו פרוצדורה טכנית קצת מייגעת שאני בטוח שאפשר לייעל. מצד שני, אילאיל נהנתה לעשות גם את הצד הזה, כשהסברתי לה על מה ללחוץ בכל נקודה ומה כל דבר עושה. השלבים הם ככה, אות־אות:</p>
<ul>
<li>ב<a href="http://gimp.org/">גימפ</a> גזרנו כל פעם מלבן מסביב לאות, חתכנו, העברנו לשחור־לבן בעזרת הכלי <a href="http://docs.gimp.org/en/gimp-tool-threshold.html">sojlo</a> (כן, הגימפ שלי באספרנטו. אני לא רואה סיבה ש<a href="http://haharoni.wordpress.com/2011/07/21/paradoks/">יהיה באנגלית מודרנית</a>; בשבילי עברית, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/West_Saxon_dialect_(Old_English)">סקסונית מערבית</a>, ולשית, אספרנטו וכד׳, תודה). </li>
<li>אחר־כך ניקינו ארטיפקטים על־ידי זה שבחרנו את האות בעזרת ה־<a href="http://docs.gimp.org/en/gimp-tool-fuzzy-select.html">svaga elektilo</a> (אילאיל מאוד אהבה את זה שזה שרביט), ואז <a href="http://docs.gimp.org/en/gimp-selection-invert.html">הפכנו</a> את הבחירה ו<a href="http://docs.gimp.org/en/gimp-edit-clear.html">מחקנו</a> את הבחירה ההפוכה.</li>
<li>את התוצאה המעובדת שמרנו כ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Netpbm_format">קובץ ביטמפי</a>, שאותו הזנו לתוכנה <a href="http://potrace.sourceforge.net/">Potrace</a>, שעשתה את הקסם של להעביר תמונה לא־וקטורית ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Scalable_Vector_Graphics">תמונה וקטורית</a> (תעיפו מבט על <a href="http://potrace.sourceforge.net/samples.html">זה</a>, זה מדהים).</li>
<li>את הקובץ הווקטורי יבאנו ל־<a href="http://fontforge.github.io/">FontForge</a>, וסידרנו פחות או יותר את הריווח בין האותיות (ל־<a href="http://designwithfontforge.com/en-US/Spacing_Metrics_and_Kerning.html">kerning</a> עדיין לא הגענו… ☺).</li>
</ul>
<p>אחרי כמה אותיות לאילאיל כבר נמאס קצת מהמלאכה המפרכת, והיא גם היתה צריכה לעשות דברים של ערב, אז השלמתי את האותיות שנשארו וייצאתי לקובץ <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4">אופןטייפ</a>. אתם מוזמנים להוריד את התוצאה מ<a href="https://github.com/ilil/zigzagim"><strong>כאן</strong></a> ולנסות לבד; הקבצים מאוכסנים ב־<a href="https://github.com/ilil">GitHub של אילאיל</a>, שפתחנו פעם כדי שהיא תוכל לחלוק את המכונות שהיא בונה ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Incredible_Machine_(series)">TIM</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sid_%26_Al%27s_Incredible_Toons">Toons</a> עם העולם. כך זה נראה:</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/skribsignaro.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/skribsignaro.png" alt="אותיות ס׳–ת׳ + סופיות" style="max-width: 100%" /></a></center>
<p class="caption">מאל״ף עד ת״ו</p></p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/patrino.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/zigzagim/patrino.png" alt="אותיות ס׳–ת׳ + סופיות" style="max-width: 100%" /></a></center>
<p class="caption">הדבר הראשון שאילאיל כתבה, „אני אואבת את אמא”</p></p>
<p>מה שמקסים במיוחד בכל העסק הזה (מלבד הפונט, שבעיני מקסים בנאיביות שלו…) זה ההתרגשות של אילאיל. ליוויתי אותה מהשלב של הרעיון שהיא חלקה איתי ועד לשלב האחרון של הביצוע שלו. לפני שהיא הלכה לישון היא שאלה מי יצר הכי הרבה פונטים. אמרתי לה שלגבי הכי הרבה אני לא יודע, אבל אני יודע שאת רוב הספרים והעיתונים בעברית היום מדפיסים בעזרת מספר מצומצם של פונטים שעוצבו לפני שנים רבות. כשהיא הבינה שהיא בעצם עיצבה את הפונט העברי הכי חדש בעולם (אלא אם כן מישהו עיצב משהו מאוחר יותר באותו הערב…), העיניים שלה זרחו. זה נורא יפה גם לראות את התהליך ואת העשיה המלאה של אילאיל גם בצדדים היצירתיים וגם בצדדים הטכניים האפורים, וזה גם נורא יפה לראות את זה שמבחינתה זה הכי ברור בעולם שאת התוצאה מעלים לאינטרנט כדי שכל אחד יוכל להשתמש בה (היא מכירה את זה הרי מהצד השני, המקבל). זאת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Free_culture_movement">תרבות חופשית</a> במיטבה, בצורה הכי ברורה־מאליה אצל ילדה בת ½5.</p>
<p>לפני שהיא נרדמה, הטיפוגרפית הצעירה כבר תכננה את הפונט הבא ☺</p>אתר לגינה הקהילתית במוזיאון הטבע2014-01-13T00:00:00+02:002014-01-13T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-01-13:/ginateva<p>אחד המקומות האהובים עלי ועל הילדים בירושלים הוא הגינה הקהילתית שבמוזיאון הטבע (שגם הוא אחלה, אם כי הוא מהווה מוצג מוזיאוני בפני עצמו; אם אתם מתעניינים ב(מוזיאוני) טבע, רוצו עכשיו <a href="http://www.youtube.com/user/thebrainscoop">לראות</a> ו<a href="http://thebrainscoop.tumblr.com/">לקרוא</a> את <a href="http://ehmeegee.tumblr.com/">אמילי</a> ותחזרו בעוד כמה שעות). הביטוי הראשון שעולה לראש הוא „פינת חמד”. הייתי רוצה להשתתף …</p><p>אחד המקומות האהובים עלי ועל הילדים בירושלים הוא הגינה הקהילתית שבמוזיאון הטבע (שגם הוא אחלה, אם כי הוא מהווה מוצג מוזיאוני בפני עצמו; אם אתם מתעניינים ב(מוזיאוני) טבע, רוצו עכשיו <a href="http://www.youtube.com/user/thebrainscoop">לראות</a> ו<a href="http://thebrainscoop.tumblr.com/">לקרוא</a> את <a href="http://ehmeegee.tumblr.com/">אמילי</a> ותחזרו בעוד כמה שעות). הביטוי הראשון שעולה לראש הוא „פינת חמד”. הייתי רוצה להשתתף שם בעבודת־האדמה עם הילדים (ו/או בלי…), אבל זה לא תמיד פשוט מבחינה טכנית. בכל מקרה, רציתי לחפש מידע על הפעילות בגינה באינטרנט. לא מצאתי, והבנתי שעיקר הקיום הקיברנטי של הגינה הוא ברשימת־התפוצה בדואל (שאפילו על איך להרשם אליה אין מידע נגיש ב־WWW…), אז הצעתי שאבנה ואתחזק אתר (נו, כי יש לי כל־כך הרבה זמן פנוי…).</p>
<p>אז הנה הכתובת: <strong><a href="http://ginateva.net/">http://ginateva.net</a></strong></p>
<p>העיצוב הוא שילוב (אסתטי, אני מקווה) של סקאלת צבעים ממקום אחד, תמונה של עץ ממקום אחר וגרפיקה וקטורית של אייקונים מ<a href="http://fontello.com/">מקום שלישי</a>. שנאמר, „<a href="http://youtu.be/GFn-ixX9edg">ועכשיו כשאני חושב על זה, הרי אפשר לטעון שכל אומנות יצירתית נובעת ממשהו כמו מוטציה במחשבה</a>”. הפונט של הכותרת הוא <a href="http://www.sbl-site.org/educational/BiblicalFonts_SBLHebrew.aspx">SBL Hebrew</a>, ושל גוף הטקסט — <a href="http://alef.hagilda.com/">אָלֶף</a>.</p>
<p>המערכת שמייצרת את האתר היא המערכת הסטטית <a href="http://getpelican.com/">פליקן</a>. ממה שיצא לי לשחק איתה בינתיים, היא נראית לי יותר מאשר <a href="http://jekyllrb.com/">ג׳קיל</a>, המערכת שהאתר הזה רץ עליה. זה ממש לא אמור להיות סיפור להמיר את האתר הזה לפליקן, רק שאני לא חושב שזה שווה את הטרחה אחרי שכבר התאמתי אותו לג׳קיל בדיוק איך שאני רוצה.</p>
<p>התוכן הוא העתק של ההודעות מרשימת־התפוצה, עם טיפה עריכה גראפית (לבטל את זה שכל הטקסט בבולד, ולהחליש קצת את הווליום של הצבעים). אפשר בקלות לעשות לזה אוטומטיזציה (מ־<a href="http://www.mutt.org/">Mutt</a> דרך סקריפט שיעכל את הקבצים הגולמיים ויפלוט את התוצאה לספריה של פליקן ואז יריץ את הפקודה לעדכון האתר).</p>לכתוב געפֿילטע פֿיש באספרנטו2014-01-05T00:00:00+02:002014-01-05T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2014-01-05:/esperanto<p>תקציר: <strong>תיאור ארבעה שיעורים שלימדתי, על אספרנטו לגילאי 12-15, מנקודת מבטי, והחומר הכתוב שהכנתי.</strong></p>
<p>בארבעת השבועות האחרונים החלפתי מורה בבית־הספר <a href="http://www.ofek-gifted.org.il/">אופק</a> לילדים מחוננים בירושלים, בקורס שנקרא „לכתוב <a href="https://yi.wikipedia.org/wiki/געפילטע_פיש">געפֿילטע פֿיש</a> בערבית” במסגרת של הילדים הגדולים שם (12-15). מכל מה ששמעתי עליו, זה קורס מגניב לגמרי, שבו טועמים דברים …</p><p>תקציר: <strong>תיאור ארבעה שיעורים שלימדתי, על אספרנטו לגילאי 12-15, מנקודת מבטי, והחומר הכתוב שהכנתי.</strong></p>
<p>בארבעת השבועות האחרונים החלפתי מורה בבית־הספר <a href="http://www.ofek-gifted.org.il/">אופק</a> לילדים מחוננים בירושלים, בקורס שנקרא „לכתוב <a href="https://yi.wikipedia.org/wiki/געפילטע_פיש">געפֿילטע פֿיש</a> בערבית” במסגרת של הילדים הגדולים שם (12-15). מכל מה ששמעתי עליו, זה קורס מגניב לגמרי, שבו טועמים דברים מעניינים מכל מיני שפות; לא לומדים לעומק ולא יוצאים ממנו עם ידע מקיף באף שפה — זאת פשוט לא המטרה של הקורס — אבל כן מקבלים תמונה של תופעות מעניינות משפות שונות.</p>
<p>אז את הקבוצה קיבלתי אחרי שהם נגעו בגרמנית ובערבית. יכולתי ללמד אותם כל מיני דברים: עקרונות יסוד בבלשנות (אני לא בטוח שזה מה שהם חיפשו כשבחרו בקורס…), דברים מעניינים ופיקנטיים מכל מיני שפות שאני יודע מספיק טוב (כתב וממיינים במצרית וביפאנית, מוטציות בוולשית, וכד׳), או מבוא לאחת השפות. החלטתי לנצל את ההזדמנות ולתת להם טעימה לא משפה רגילה, אלא מאספרנטו דווקא. אני לא מומחה גדול לאספרנטו, ויש לי עוד המון מה ללמוד ולהשתייף, אבל כן יש לי מספיק רקע וידע כדי שאוכל ללמד מבוא במסגרת הזאת באופן כנה.</p>
<h1 id="_1">החוברת</h1>
<p>נוח לי לעבוד עם תמסירים: הם מהווים את דרך־האמצע המתאימה ביותר מבחינתי בין החסכון בזמן שמקנות מצגות (שהחסרון שלהן הוא שהן לא גמישות, לא נמצאות בעותק ניתן לדפדוף אצל השומעים ושהבחירה מה יהיה אפשר לקרוא ומתי נמצאת רק אצל המורה) לבין הגמישות של כתיבה על הלוח (שהחסרון שלה הוא שאפשר לכתוב רק מעט בלי לבזבז הרבה זמן, שהשומעים צריכים להעתיק מהלוח אם הם רוצים שישאר אצלם המידע הכתוב ושלא הכל זמין מולם מראש לדפדוף ועיון). לפני השיעור הראשון הכנתי תמסיר, חוברת קטנה שקראתי לה Gustumo de Esperanto („טעימה מאספרנטו”). אתם מוזמנים בהחלט להוריד אותה, להשתמש בה ולהתבסס עליה לאיזו מטרה שתרצו. הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/esperanto/esperanto.pdf">PDF</a>, והנה <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/gustumo-de-esperanto">קבצי המקור</a>; בעקבות הצעה של חבר, העתקתי גם ל<a href="https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%95/%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%95">וויקיספר</a>. החוברת שמופיעה כאן קצת יותר מפורטת מהגרסה שחילקתי לתלמידים וגמרתי להכין ב־4 בבוקר ביום של השיעור הראשון… (עיקר ההבדל הוא בתוספת של התחיליות בסעיף שלוש ושל קישורים).</p>
<p><center><embed src="https://old.digitalwords.net/media/esperanto/esperanto.pdf" width="640" height="480" /></center></p>
<p>כדי לקרוא את הפוסט הזה באופן מלא, תפתחו חלון עם החוברת ברקע.</p>
<p>אז מה יש בחוברת? כל החומר הכתוב שהייתי צריך בשביל שאוכל ללמד וישלים את הדיבור והשימוש בלוח. העקרון המנחה את החוברת הוא <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/KISS">עקרון ה־KISS</a>: לא לכתוב מה שלא צריך, ואת מה שכותבים לכתוב בצורה הישירה והפשוטה ביותר (גם אם לא הכי מדוייקת מבחינת המינוח הבלשני, שאני בספק כמה ממנו מוכר לתלמידים).</p>
<ul>
<li>
<p>בסעיף הראשון מיישרים קו עם הכתב, כדי שיהיה אפשר להמשיך. הכתב באספרנטו פשוט: כל אות מייצגת פונימה אחת, ולכל פונימה ייצוג באות אחת. בגלל הדמיון באוצר הפונימות של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Modern_Hebrew_phonology">עברית בת־ימינו</a> ו<a href="https://eo.wikipedia.org/wiki/Prononco_de_Esperanto">אספרנטו</a>, בחרתי להשתמש באותיות עבריות במקום ב־IPA (שלא יהיה מובן לקהל היעד המקורי) או בהסברים.</p>
<p>אגב, כשאילאיל (5) לומדת לכתוב בכתב לטיני — כרגע רק באותיות גדולות — אני מלמד אותה את הכתב של אספרנטו (בתוספת <ʾ> כמו ב־HATʾAMA „התאמה”/„הטעמה”); לקרוא זה קל לה יחסית, אבל היא הפנימה את המערכת העברית באופן כזה שהיא מנסה לכתוב באותיות לטיניות כאילו היו עבריות („אילאיל” זה AILAIL).</p>
</li>
<li>
<p>בסעיף השני הבאתי את עיקרי הדקדוק. במתכוון בחרתי שלא להכניס מונחים טכניים־בלשניים, אלא לבנות את הסעיף הזה על־ידי דוגמאות מתורגמות הנערמות באופן הדרגתי, כל אחת על גבי הקודמות. את ההכללות מהדוגמאות התלמידים יכולים לעשות בעצמם, ו/או שהדוגמאות מהסעיף יכולות להיות העוגן ממנו יוצאים להכללות בשיעור עצמו.</p>
</li>
<li>הסעיף השלישי עוסק באיך בונים מילים באספרנטו על־ידי גזירה. הוא מחולק לשני חלקים — סיומות ותחיליות — ולכל מוספית כזאת מופיע הסבר במילה או שתיים, דוגמה לגזירה מיסוד לקסיקלי ודוגמה למילה שמורכבת מ<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Grammeme">גרמימות</a> בלבד (כמו שאמרתי לתלמידים, זאת די תכונה יחודית — עד כמה שאני יודע — של אספרנטו בין שפות העולם, זה שרבים מהרכיבים דקדוקיים יכולים לשמש גם יסודות כמו־לקסיקליים בפני עצמם; הטשטוש בגבול בין הלקסיקלי והדקדוקי בולט גם באופן ההצגה ב<a href="http://genekeyes.com/Dr_Esperanto.html">ספר המקורי של זמנהוף</a>).</li>
<li>
<p>סעיפים 4-8 כוללים חמישה טקסטים:</p>
<ul>
<li>הראשון הוא סיפור <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/מגדל_בבל">מגדל בבל</a> מהתנ״ך, שנבחר מסיבות ברורות ומהווה בעצם עוגן בכך שהוא מהווה תרגום לטקסט מוכר משפה מוכרת, פסוק מול פסוק,</li>
<li>השני הוא שלושת הסעיפים הראשונים של ההצהרה בדבר ה<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/הומרניסמו">הומרניסמו</a>,</li>
<li>השלישי הוא ההמנון האספרנטיסטי, „<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/La_Espero">התקווה</a>”,</li>
<li>הרביעי הוא תמלול של <a href="http://youtu.be/l0ErKbLL5WQ">שיחה עם פעוט מתוק באספרנטו</a>,</li>
<li>החמישי הוא שיר בשם <a href="http://vimeo.com/19634742">Tiel la Mondo Iras</a> („כך מסתובב העולם”).</li>
</ul>
<p>אחרי כל אחד מהטקסטים האלה מופיע גלוסר פשוט, לפי סדר ההופעה של המילים, בלי חזרה על מילים שכבר הופיעו באותו הטקסט. כדי שתהיה עצמאות לטקסטים השונים, ויהיה אפשר לקרוא אותם בכל סדר או רק את חלקם, כל גלוסר עצמאי.
* סעיף 9 כולל קישורים: על הדקדוק, על המילון, על ספרות באספרנטו, ועל עניינים חברתיים (אחרי הכל, אספרנטו היא לא רק פרוייקט לשוני, אלא בעיקר פרוייקט חברתי).</p>
</li>
</ul>
<h1 id="_2">השיעורים</h1>
<p>הנה מבט־על על השיעורים, מנקודת מבטי. אני מקווה שהוא יהיה מועיל למי שירצו להשתמש בזה כדי לבנות שיעורים דומים וללמוד מהטעויות שלי:</p>
<h2 id="_3">השיעור הראשון</h2>
<p>את השיעור הראשון פתחתי בלנצל את זה שבכיתה יש מקרן קבוע, והקרנתי את <a href="http://youtu.be/l0ErKbLL5WQ">השיחה הזאת עם קופר</a>:
<center><iframe width="640" height="360" src="//www.youtube.com/embed/l0ErKbLL5WQ?rel=0" frameborder="0"> </iframe></center>
זה סרטון חמוד להפליא, ודרך נהדרת לפתוח את השיעור במצב־הרוח המתאים… מה שכן, אם תרצו, כמוני, לשאול את התלמידים איזו שפה נראה להם שדיברו בסרטון, תעשו לעצמכם טובה ואל תקרינו את זה כשהכותרת „Bebo parolas en Esperanto” מוצגת…</p>
<p>אחרי הסרטון שאלתי את התלמידים מה הם יודעים על אספרנטו. חלק ידעו משהו, וחלק לא, וחלק ידעו אבל מיתוסים לא נכונים (כמו „אף אחד לא מדבר בשפה הזאת”). מתוך התשובות שהתייחסו אל זמנהוף במילים „יהודי” ו„פולני” יצאנו בעצם אל מהות המוטיבציה של האספרנטו, העל־/אל־לאומיות והתקווה לתרום להבנה הדדית בין בני־אדם בעזרת שפה שניה כלל־עולמית, ואל עקרונות ההומרניסמו. רוב השיעור הוקדש לדיבור אודות השפה ופחות עיסוק לשוני ספציפי: רקע; אספרנטו בהיסטוריה וכיום; היותה מתוכננת במקור, ההשלכות של זה בכמה מישורים, והעובדה שהיום היא לשון חיה שממשיכה להתפתח ובכמה עניינים התרחקה מצורתה המקורית; שאלת הנייטרליות של שפה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/שפות_הודו-אירופיות">הודו־אירופו</a>־צנטרית (ובפרט <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/שפות_רומאניות">רומאנו</a>־צנטרית); ההומרניסמו והרעיון הפנימי של האספרנטו; סיבות ללמוד אספרנטו ולעסוק בה; ונושאים נוספים.</p>
<p>כדי שנוכל לקרוא ולהתקדם עשינו סבב כשכל תלמיד/ה קראו אות; השיטה של האותיות העבריות הוכיחה את עצמה, וכמעט לכולם היה ברור איך לקרוא את האות בתור שלהם.</p>
<p>המספרים נקלטו בצ׳יק. היה יפה לראות את גלגלי השיניים במוח עובדים כשהם מפענחים ומקודדים מספרים.</p>
<p>לקראת סוף השיעור ניסיתי להתחיל לעבור איתם על הדקדוק. במבט לאחור זה לא היה רעיון טוב כי ראיתי איך אמנם יש תלמידים שפוקחים עיניים ואוזניים ומוח אבל יש גם כמה שנכבים ברגע שמילים בלשניות כמו „מושא” או „כינוי גוף” מרחפות בחלל הכיתה… המסקנה שלי, שהתבררה כמוצדקת, היתה שבשיעור כזה כן להתייחס לדקדוק זה טוב, אבל זה צריך להעשות באופן מושכל שלא ירחיק (כמו בשיעור השני, או בהשענות על טקסט כמו בשניים האחרונים).</p>
<p>לשיעור השני ביקשתי מהתלמידים ללמוד את השיחה עם קופר, שידעו לדבר אספרנטו כמוהו…</p>
<h2 id="_4">השיעור השני</h2>
<p>בשיעור השני השתתפה אורחת כבוד, אילאיל, ששימשה בתפקיד העוזרת המיוחדת שלי. התחלנו עם הרחבה של הסיבות ללמוד ולעסוק באספרנטו. מאוד שמחתי לשמוע שמבין הסיבות שהתלמידים נתנו, הסיבה של ההסכמה עם הרעיון הפנימי שעומד מאחורי האספרנטו כיכבה אצל כמה וכמה (אני לא יודע מה זה אומר לגבי היחס שלהם ללאומיות בפועל, אבל הכיוון בהחלט משמח). הנה מה שכתבתי לעצמי על פתק באופן קצת אידיוסינקרטי ואולי יוכל להועיל למי שיקראו את הפוסט (לא בכל הנקודות נגעתי; לא ראיתי צורך):</p>
<ul>
<li>המישור הפנימי:<ul>
<li>(לכל אדם סקרן:) לפני הכל, הערך האינטרינזי של ידע, דעת וחקירה. אקדמיה במובן הרחב והעמוק. מבין כל הדברים שאנחנו יכולים לעשות עם ה־70, 80, 90 שנים שיש לנו, לחקור את העולם, מתוך סקרנות מתמדת עם עיניים גדולות ופתוחות לרווחה זה אחד הדברים היפים והראויים ביותר לעשות, בין אם זה פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה או האדם (ובכלל זה, לשונותיו).</li>
<li>(מזווית בלשנית:)<ul>
<li>שפות מתוכננות כמעניינות במיוחד מבחינה בלשנית: גם אלו האומנותיות, גם הפרטיות, גם הפילוסופִיוֹת וגם כל מיני ניסויים לשוניים אחרים. „מעבדת־ניסויים לשונית”.</li>
<li>אספרנטו מהווה פתרון של בעיה קשה (ליצור שפה שהיא גם קלה ללימוד אבל גם נוחה ושוטפת בשימוש, כזאת שמרגישה „טבעית” לשימוש) בדרך שלדעתי היא גם אלגנטית וגם עם הרגליים על האדמה מבחינת ההכרה במורכבות הקיימת ובנייה של שפה מגשרת בתוך המציאות הלשונית הסבוכה שיש בעולם. אפשר ללמוד מהפתרונות של זמנהוף על השפה בכלל, ועל התהליך של לימוד שפה (ואיך אפשר להקל בו) בפרט.</li>
<li>רק באספרנטו אפשר לבחון אינטראקציה חיה בין בסיס מובנה שאנחנו יודעים בדיוק מי תכנן אותו, מתי ואיך ובין השימוש החי כיום.
<p>כך, לדוגמה, ב„<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Gender_reform_in_Esperanto">פמיניזמיזציה</a>” של מערכת המגדר, שנקטתי בה גם בחוברת:</p>
<ul>
<li>
בסטנדרט:
<ul>
<li>patro „אבא”</li>
<li>patrino „אמא” („אבא” + גזירת נקבה ב־in)</li>
<li>gepatro „הורה” („אבא” + תחילית ge של רב־מגדריות)</li>
</ul>
</li>
<li>
ברפורמה:
<ul>
<li>patro „הורה”</li>
<li>patriĉo „אבא” („הורה” + גזירת זכר ב־iĉ)</li>
<li>patrino „אמא” („הורה” + גזירת נקבה ב־in)</li>
</ul>
</li>
</ul></li>
<li>הערך שבלימוד כל שפה: אם חיה ואם מתה, אם כזאת שמדוברת על־ידי אנשים רבים או מעטים.</li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
<li>המישור החיצוני / התועלתני:<ul>
<li>גישה לתרבות לא מקומית ולא אנגלופונית (לשים לב כמה הרבה מהתרבות הלא־מקומית שיש לנו גישה אליה מגיעה מחלקים מאוד מסויימים של הגלובוס הלשוני: כמעט הכל באנגלית, והקצת שלא — מגיע ממספר מצומצם של שפות).</li>
<li>ללמוד אספרנטו עושה סדר בראש. יש מחקרים שמראים שלימוד אספרנטו עוזר בלימוד שפות אחרות בשלב מאוחר יותר בחיים. אם זה מעניין אתכם, קחו רגע הפסקה ותקשיבו ל<a href="http://tedxtalks.ted.com/video/TEDxGranta-Tim-Morley-Springboa">הרצאה הזאת</a> מ־<a href="http://www.tedxgranta.com/">TEDxGranta</a>.</li>
<li>מפגש עם אנשים מכל העולם, גם פנים אל פנים בכנסים וגם בהתכתבות אישית או קבוצתית (פורומים, בלוגים וכד׳) באינטרנט.</li>
<li><a href="http://www.pasportaservo.org/">פספורטה סרבו</a>: לטייל בכל העולם.</li>
<li>תרומה לבניין חברה מעבר לגבולות לאומיים: כל אדם הוא קודם־כל אדם.</li>
<li>בדומה ל<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Intermediate_language">שפות מחשב מתווכות</a>, אספרנטו יכולה לשמש שפה מגשרת בתרגום בין שפות שאין הרבה אנשים שדוברים גם את שפת המקור וגם את שפת היעד: השוו את מספר האנשים שיודעים גם איסלנדית וגם אינדונזית למספר האנשים שיודעים איסלנדית ואספרנטו + מספר האנשים שיודעים אינדונזית ואספרנטו. כך תורגמו סיפורים של שלום עליכם מיידיש לסינית, דרך אספרנטו. זה לא אופטימלי מבחינה אומנותית, אבל זה משהו. אפשר להשתמש בשיטה הזאת גם בתרגום ממוחשב; למטרה הזאת אספרנטו עדיפה בהרבה על אנגלית בגלל השקיפות המורפולוגית והרגולריות.</li>
<li>שורה מגניבה בקורות חיים, והכי חשוב: ללמד באופק…</li>
</ul>
</li>
</ul>
<p>אחרי זה נתתי להם לשאול, כל פעם תלמיד/ה אחת/ד, את השאלות ששאלו את קופר וכל השאר ענו. היה חמוד ומצחיק, והכי מצחיק היה לראות אותם, המתבגרים, נמנעים מלבחור ב„Kie estas via umbiliko?” („איפה הפופיק שלך?”) ו„Ĉu vi povas kisi min?” („אתה יכול לנשק אותי?”).</p>
<p>את החלק העיקרי של השיעור הקדשנו לשני עניינים דקדוקיים כיפיים, שמדגימים באופן יפה מה אפשר לעשות כשמתכננים שפה:</p>
<ul>
<li>הראשון היה הטבלה של הקורלטיבים, שנמצאת בסוף הסעיף השני בחוברת. לפי רעיון של עדי, כתבתי את כל התחיליות שבשורה הראשונה (ki, ti, וכיו״ב) על פתקונים בצבע אחד, ואת כל הסופיות שבעמודה הראשונה (a, al, וכיו״ב) על פתקונים בצבע אחר. העוזרת הנפלאה שלי חילקה פתקים באקראי לכל התלמידים, ומה שעשינו היה ככה: על הלוח כתבתי את השורה הראשונה והעמודה הראשונה והשארתי את כל פְּנִים הטבלה ריק, וכל פעם קראתי ללוח שני תלמידים אקראיים עם פתקים בצבעים שונים, שיחברו אותם וינסו להבין את המשמעות של החיבור (לדוגמה: ki+am = שאלה+זמן = מתי; i+el = סיתום+אופן = איכשהו) ואז כתבתי את התוצאה על הלוח, שהתחיל להתמלא. זה היה לדעתי תרגיל מעולה גם כי הוא גרם לזה שהדינמיקה בכיתה לא תהיה של מורה עומד מול תלמידים יושבים, אלא של תלמידים פעילים שכל הזמן קמים והולכים ומחברים פתקים וחושבים. העניין של לחבר את הפתקים פיזית היה ממש נחמד, ואם הייתי חושב על זה, לעשות אותם בצורה של חלקים של פאזל שיתחברו (כל התחיליות עם בליטה, כל הסופיות עם שקע) יכול היה להוסיף. מה שקרה זה שלקחנו נושא שהיה יכול להיות משמים ותיאורטי להחריד ומִשחקנו אותו.</li>
<li>הדבר השני, לקראת סוף השיעור, היה הגזירה שבסעיף 3. הסברתי את העקרונות הכלליים ונתתי כמה דוגמאות מגניבות מ<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Esperanto_vocabulary#Affixes">הערך הזה</a> בוויקיפדיה האנגלית, ואז נתתי להם דקותיים שישתמשו באוצר המילים שמופיע בדוגמאות ובגלוסרים וימציאו מילים חדשות. זה עובד! חלק מהמילים שהם המציאו הן מילים קיימות (כמו libr·ej·o, אבל במובן של „ספריה” ולא של „חנות ספרים”, בהשפעת העברית) וחלק בהחלט היו יכולות להיות קיימות (גם אם בפועל הן לא). דיברנו על זה שהגזירה נותנת משרע מאוד רחב של משמעויות (לדוגמה: hund·ej·o (מילולית „כלב+יה”) זה „כלביה” או „מלונה”?) ובפועל בדרך־כלל קהילת הדוברים מצמצמת את השימוש במילה מסויימת לחתך סמנטי צר יותר. חבל שזה היה בסוף השיעור ולא לכולם ניתנה הזדמנות להציג בפני החברים את המילים שיצרו (אם היה לי יותר זמן, זה בהחלט דבר שאפשר היה להמשיך איתו).</li>
</ul>
<p>הסיבה שבחרתי בשתי הפעילויות האלה, מלבד זה שהן מהנות, היא כי הן מאפשרות לבחון ביחד איזה סוג של יתרונות מאפשר תכנון מכוון ומודע של שפה ביצירה של שפה שאמורה להוות שפה שניה כלל־עולמית. הגיון לשוני פנימי בקורלטיבים יש בהרבה שפות, אבל באף אחת שאני מכיר, חוץ מבאספרנטו (או שפות מתוכננות אחרות), המערכת לא שלמה ואלגנטית כל־כך. גזירה היא אחת הדרכים הראשיות ליצירת מילים חדשות באספרנטו (פרודוקטיביוּת), בעזרת הסיומות והתחיליות הפשוטות ראינו כמה קל להרחיב את אוצר־המילים מאוסף מצומצם של שורשים כך שלשפה יש לכידות מבנית פנימית שמקלה מאוד על הלימוד. בכל שפה הדוברים יוצרים כל הזמן מילים חדשות, אבל באספרנטו נראה לי שהמצב גמיש וחופשי יותר גם בגלל המערכת השקופה של בניית המילים (נגיד, בהשוואה לשפות שמיות שבהן המערכת של שורש ותבנית היא סופר־מורכבת או אפילו לשפות שמשתמשות באמצעים שדומים לאלה שבאספרנטו, אבל יש בהן כל־כך הרבה רבדים היסטוריים, שרידים ומאובנים שגורמים לסיבוך ובלבול), וגם בגלל אופיה של קהילת הדוברים (כמעט כולם לא דוברים ילידיים; גודל ופיזור האוכלוסיה; תדירות ואופי השימוש; העובדה שלרבים מדוברי השפה רקע לשוני המאפשר להם לשחק בה באופן מודע יותר).</p>
<p>רגע לפני סוף השיעור נתתי לתלמידים אפשרות לבחור אם להמשיך באספרנטו או לעבור לשפה אחרת בשיעור הבא (אנגלית עתיקה, וולשית, קופטית, יפאנית). אספרנטו נבחרה ברוב קולות ☺</p>
<p>בסוף השיעור ביקשתי מהתלמידים להכין את הטקסט שבסעיף 5, שלושת הסעיפים הראשונים מההצהרה בדבר ההומרניסמו.</p>
<h2 id="_5">השיעור השלישי</h2>
<p>ללא ספק זה היה השיעור הכי פחות טוב.</p>
<p>הרעיון שמאחורי הבקשה שיכינו את הטקסט היה שנקרא אותו במתכונת שמזכירה את האופן שבו לומדים שפות ב<a href="http://ling.huji.ac.il/">חוג לבלשנות באוניברסיטה העברית</a>: קוראים טקסט ביחד בסבב (קריאה של מקטע במקור + תרגום + הסבר וניתוח) ודנים בסוגיות כלליות שעולות מהטקסט ובנקודות קשות ומעניינות. היופי בשיטה הזאת הוא שהיא מצד אחד נורא פשוטה, אבל מצד שני יכולים לצאת ממנה דיונים מרתקים, שכולם נטועים בריאליה הלשונית ויוצאים ממנה לכיוונים בלתי־צפויים שמשתמשים בידע ובנסיון של כלל המשתתפים בדיון־לימוד.</p>
<p>נקודה הכרחית בשיטה הזאת היא מאמץ והשקעה של כל השותפים, ולצערי זה לא התקיים מצד התלמידים: רק שניים־שלושה בכלל הסתכלו על הטקסט וישבו והכינו. כאן נכנס זה שאני מורה מתחיל; במקום להבין את העניין מיד, שזה לא ילך ככה ושכדאי, גם אם חבל, לשנות מסלול למשהו אחר ולא ללכת עם הראש בקיר ולהמשיך במה שתכננתי, המשכתי. אז מי שהכינו קראו באמת יופי, אבל כשהגענו למי שלא הכינו אז היתה קריאה מקוטעת, טכנית־מכנית, מהגלוסר. זה, כמובן, לא עובד ככה, ובהעדר זרימה ודיון היו תלמידים שאיבדו עניין. בשלב הזה אני, כמובן, כבר מאוכזב ומבואס, ומבין הרבה יותר טוב את איתן בשיעורי קופטית שבהם יצא שרק מעט מהתלמידים קראו את טקסט…</p>
<p>דבר חכם הרבה יותר היה להגיד „טוב, די, נעזוב את זה, חבל” ולהמשיך, לדוגמה, עם העניין של הגזירה ולתת לכולם להמציא מילים ולהציג אותן בכיתה, כשמתוך המילים האלה עולים שאלות ודיונים מעניינים. אבל זאת <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/L'esprit_de_l'escalier">חכמה שלאחר מעשה</a>…</p>
<p>בסוף השיעור ביקשתי מהם שיכינו, אבל באמת, את הטקסט של „התקווה” (סעיף 6).</p>
<h2 id="_6">השיעור הרביעי</h2>
<p>לפני השיעור הזה כתבתי להם מכתב אכפתי וארוך (אולי מדי…) על זה שלימוד אמיתי ומשמעותי יכול להתרחש רק כשמתקיימים שני תנאים: שהמוטיבציה ללימוד היא פנימית ושמושקע מאמץ מחשבתי (כן, כולל לשבת ולקרוא ולהכין שיעורי־בית…). הדואל נשא פירות ואכן הכינו את הטקסט מספיק תלמידים כדי שתוכל להתרחש דינמיקה טובה של קריאה משותפת של טקסט בשפת המקור. אני יודע שדינמיקה כזאת התרחשה לא רק מהתחושה שלי עצמי אלא גם מהאינדיקטור הפשוט של זה שבזמן של הקריאה של הטקסט כולם היו קשובים ולא דיברו (כמעט…) בינם לבין עצמם. אני חייב להגיד שזה די מדהים לראות את הרמה שהם הגיעו אליה אחרי ארבעה שיעורים; נכון, היה להם גלוסר תפור וידידותי, אבל עדיין הם הצליחו לקרוא טקסט בשפה זרה באופן זורם בלי לימוד מסודר של הדקדוק כבר במפגש הרביעי. מסתבר שזמנהוף עשה באמת עבודה טובה מבחינת הקלות של השפה.</p>
<p>אחרי ותוך כדי זה התאמנּו על <a href="http://youtu.be/mk-0D3D75Ao">שירת ההמנון</a> בקקופוניה חיננית:
<center><iframe width="480" height="360" src="//www.youtube.com/embed/mk-0D3D75Ao?rel=0" frameborder="0"> </iframe></center></p>
<p>(גם הכנו הפתעה למורה הקבוע, אבל זאת, כאמור, הפתעה, ועדיין יש מה להכין בה, אז לא אספיילר, כי שלחתי לו בדואל לינק לפוסט הזה…)</p>
<p>לסיום השיעור האחרון מה שעשינו היה שלקחתי כל פעם מילה אקראית מ<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Esperanto_vocabulary#Affixes">הרשימה של הדוגמאות לגזירה מהערך בוויקיפדיה</a>, כתבתי אותה על הלוח תוך הקפת מוספית הגזירה בעיגול ואז התלמידים הסיקו מה המשמעות של המילה והכריזו עליה בקול (בלי צורך להצביע או משהו). זה יפה לראות איך זה עובד. בחלק מהמילים החלק הלקסמטי היה ברור להם כך שמספיק שאמרתי וכתבתי את המילה וכבר אחרי כמה שניות נשמעה התשובה (לדוגמה: ŝip<u>ar</u>o… <em>הפוגה של רגע…</em> „צי!”) ובחלק היה צריך לפרש את המילה בלי צורן הגזירה. הדינמיקה של זה היתה מהירה ופינג־פונגית כזאת, וזה היה סיום נחמד מאוד לחודש עם ימי שלישי מעניינים במיוחד ☺</p>
<p>אחרי השיעור, כתבתי לתלמידים מכתב תודה באספרנטו עם גלוסות…</p>
<hr />
<p>דרך אגב, אם תמהתם, „געפֿילטע פֿיש” באספרנטו זה farĉita fiŝo 🐟. הנה <a href="http://www.jvs.org.uk/vegan-gefilte-fish/">מתכון</a>.</p>
<p>דיון בעניין שבפוסט בפורום אספרנטו בתפוז יש ב<a href="http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=181&messageid=173257239">תת־הפתיל הזה</a>.</p>חוויותי מביקור בשווארמה הצמחונית בירושלים2013-12-25T00:00:00+02:002013-12-25T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-12-25:/shawarma<p><strong>עדכון (2015/4/1):</strong> בטל ומבוטל! בזמן שעבר העובד פוטר/התפטר, וחלק מהצוות התחלף. היום באנו שוב והיה מעולה: גם אנשים נחמדים ונעימים וגם אוכל טעים ☺</p>
<p>אני משאיר את הפוסט בשביל ההיסטוריה, אבל מבחינתי הוא כבר לא תקף.</p>
<hr />
<p>היום לפנות הצהריים ראם (3) ואני באנו לאכול בפעם הראשונה (וכמו שתראו …</p><p><strong>עדכון (2015/4/1):</strong> בטל ומבוטל! בזמן שעבר העובד פוטר/התפטר, וחלק מהצוות התחלף. היום באנו שוב והיה מעולה: גם אנשים נחמדים ונעימים וגם אוכל טעים ☺</p>
<p>אני משאיר את הפוסט בשביל ההיסטוריה, אבל מבחינתי הוא כבר לא תקף.</p>
<hr />
<p>היום לפנות הצהריים ראם (3) ואני באנו לאכול בפעם הראשונה (וכמו שתראו, האחרונה) בשווארמה הצמחונית בירושלים, שנפתחה לא מזמן. היינו הסועדים היחידים, ולאחר שברכנו את העובדות במטבח ב„מזלטוב” והתלבטנו ארוכות (ראם התעקש שהוא רוצה להזמין את כל המנות עם הצבעים הצבעוניים…) הזמנו פיצה וסיידר חם; מבין כל המאכלים הלא־טבעוניים פיצה וגלידה הם היחידים שבאמת מעניין אותי למצוא צורות טבעוניות להכין אותם, השאר לא מדברים אלי.</p>
<p>בינתיים נכנס למסעדה אדם נוסף, שהתברר לאחר מכן שקוראים לו בן, ושוחח עם חברש׳לו שחיכה שם. השיחה המלאת חשיבות־עצמית, שלא יכולנו שלא לשמוע, על אנינות מוסיקלית והסטטוס החברתי שמקנה הקמת אולפן הקלטות לא היתה עניין לפרסום לולא היו משובצות בה, איך נאמר, „פנינים”: אם זה שימוש מבזה במונח „מפגר” (כלפי אנשים שאינם לוקים ב<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/לקות_שכלית">לקות שכלית</a>), הומופוביה (על שיר או ביצוע מסויים, שהוא „של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Faggot_(slang)”">faggots</a>, לעג לדוברי ספרדית (במסגרת כתיבת <a href="https://www.facebook.com/vegsjer/posts/728874800457342">הפוסט הזה</a> בדף של השווארמה הצמחונית בירושלים בפייסבוק, הוא התבדח על „<a href="https://en.wiktionary.org/wiki/habla_inglés">habla inglés</a>”, „תקלוט, <a href="https://he.wiktionary.org/wiki/אהבל">אהבלה</a> אינגלז” אם הבנתי את ההומור. גיחי), או איזשהו משהו מחפצן שלא קלטתי לגמרי (אחרי הכל, זה לא שניסיתי לצותת להם ולקלוט כל מילה; לא היתה לי ברירה אלא לשמוע, ושראם לצערי ישמע) על זה שלכל סטודיו יש את „הבחורה של הסטודיו” או משהו בסגנון, ובאופן כללי בשיחה היתה גסות־רוח יהירה כללית ושלל סוגי דיבור לא־נעים על־ ומעבר לגבול הפוגעני. אחרי ההערה ההומופובית התערבתי ואמרתי לו שהומופוביה לא ממש עושה חשק לבוא למקום הזה שוב. הוא ענה שזו איזו בדיחה פנימית שלהם (אה, כן.) ושעובדים שם „הרבה הומואים ולסביות” שהם סבבה עם זה (אה, כן, ואין כאן שום יחסי־כח היררכיים בלתי־שוויוניים בינך וביניהן/ם, נכון? כנראה גם אין לך שמץ של מודעות לפריווילגיות שלך). עבר זמן, ונשאלנו על הפיצה. עניתי בכנות שהיא טעימה* אבל הגבינה נוזלית מדי וזה קשה טכנית לאכול כי היא נוזלת על האצבעות. הוא ענה שהוא הולך למטבח „לערוף ראשים”, ושם הוא דיבר באופן מאוד מאוד — איך לומר — לא נעים למי שהכינה את הפיצה, שתכין אותה אחרת. אחרי זה הוא חזר זחוח כולו והכריז שהוא ערף את הראשים.</p>
<p>בשלב זה כבר היה ברור לי שלמקום הזה לא אחזור, גם כי אני לא רוצה לחוות שיח כזה והתנהגויות כאלה וגם כי אני ממש לא רוצה לתרום למקום שהתנהגויות כאלה קורות בו ולאדם כזה. להזכירכן/ם: כל הסיטואציה הזאת התרחשה מול ילדון בן 3. מה הוא קלט? איך החוויה השפיעה עליו?</p>
<p>לפני שהלכנו, אמרתי למי שבן הזה שטף אותה על איך שהיא הכינה את הפיצה שאני מצטער שהוא דיבר אליה ככה (זאת, כמובן, לא היתה הכוונה; רק לתת תשובה כנה במטרה חיובית שהמנה תשתפר בעתיד), ושברור לי שלא אבוא למקום עם דוש כזה (אני מעדיף את המילה העברית „<a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=281018478706546">חֶלְאַן</a>”, אבל אני לא בטוח עד כמה היא מוכרת). היא ענתה ש„הוא לא דוש” ושאני לא מכיר אותו, אבל עניתי שמספיק מה שראיתי. לבן אמרתי שאני מבין שכנראה זה כשהמסעדה כמעט ריקה שהוא מרשה לעצמו משום־מה לדבר ככה, אבל הוא, לעומת זאת, לא מבין שכשהוא מרשה לעצמו לדבר ככה המסעדה תשאר ריקה…. הוא ענה שהוא יודע מצויין את העבודה שלו… (להבריח סועדים?).</p>
<p>זהו. זה סיפור המעשה. אישית הוא אפילו הועצם כי אל השווארמה הצמחונית הלכנו אחרי ביקור אצל אביבה המקסימה בחנות הסריגה „פשוש” הסמוכה, והקונטרסט בין העדינות והנעימות של הראשונה אל מול הגסות הזחוחה של השני היה חד.</p>
<p>אני לא יודע מה בדיוק הפונקציה של בן בהיררכיה שם. מההתנהגות ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Alpha_(ethology)">אלפאית</a> אני מנחש שהוא הבוס או משהו (של הסניף המקומי? מה לגבי הרשת?).</p>
<blockquote>
<p>(אם בשביל מישהו מהקוראות/ים יש צורך באפולוגטיקה כשמפרסמים משהו בגנות מסעדה טבעונית חדשה ומבטיחה, הנה פסקה במיוחד בשבילכן/ם:)</p>
<p>טבעונות לא יכולה לכסות על הכל (ע״ע vegan-washing; ר׳ אייל גרוס <a href="http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2163725&client=ubuntu&channel=cs&oq=cache:www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2163725&aqs=chrome..69i57j69i58.2089j0j4&sourceid=chrome&ie=UTF-8">כאן</a> ו<a href="http://aeyalgross.com/blog/?p=66578">כאן</a> בעברית, וחגי מטר <a href="http://972mag.com/promoting-animal-rights-at-the-expense-of-human-rights/81628/">כאן</a> באנגלית, שנותן במה לפה הגדול של יורופסקי ומגוון דברי־ההבל שיוצאים ממנו (אפרופו חוסר מודעות לפריווילגיות, „Human suffering is a joke” אומר הגבר הלבן האמריקאי הלא־עני הסטרייט (?) ה<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Cisgender">ציסג׳נדר</a> הלא־נכה בשנות ה־40 לחייו…)). בניגוד לבקשה במקרה — הידוע, למי שיודע/ת — שבו עובדת פוטרה מעסק טבעוני אחר מסיבות טרנספוביות אבל ביקשה שלא לפרסם את הפרטים כדי לא לפגוע במטרה הטבעונית (אם הבנתי נכון), למרות שהייתי שמח לראות את השווארמה הצמחונית משגשגת (כמה שיותר מקומות טבעוניים טובים וכמה שיותר מגוון זה יותר טוב, בטח כבמקרה של השווארמה הצמחונית יכולה להיות גם פונקציה חשובה בשלבי המעבר של אנשים לטבעונות, ובמענה על געגוע למאכלים אהובים), אני לא חושב שצריך לחסוך בביקורת בפומבי גם אם זה יסב נזק כלכלי. בסופו של דבר, אני חושב שמצב שבו בן לא ישמש בתפקיד עם אינטראקציה מול אנשים (בכלל, עובדים, סועדים או אחרים) או בכלל, או מצב שבו הוא ישנה לגמרי את ההתנהגות שלו, הוא מצב שייטיב עם המקום לטווח הארוך, שהרי הנזק שהאדם הזה גורם למקום הוא גדול, בין אם הדברים מתפרסמים בפומבי ובין אם כל מי שחווה מחינו עושה את זה בנפרד ובשקט. בהחלט נראה לי חשוב שדברים כמו מה שקרה היום (בינתיים במהלך כתיבת הפוסט: אתמול…) יצופו ויהיו בשיח. זה חשוב קודם כל כלשעצמו כי התנהגויות כאלה הן איכסה, אבל גם כי בסופו של דבר הן מדביקות בטבעונות שם רע של גסות, תוקפנות, טפשות ועוורון (בחשיפה רחבה יותר יש את הפה <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/גארי_יורופסקי#.D7.94.D7.AA.D7.91.D7.98.D7.90.D7.95.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.A6.D7.99.D7.91.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.95.D7.AA">מאחל־האונס</a> של יורופסקי, שכבר דיברנו עליו), מה שמשמש בדיוק נגד המטרה שאנחנו מייחלים לה, של צמצום ניצול בעלי־החיים (האנושיים והבלתי־אנושיים) עד לביטולו.</p>
</blockquote>
<p>אשמח אם תפיצו את הפוסט, כי יש דברים שחשוב, לדעתי, שיהיו מדוברים.</p>
<p>ולסיכום: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/דרך_ארץ_קדמה_לתורה">דרך־ארץ לא קדמה לטבעונות</a>, דרך־ארץ היא חלק בטבעונות כמו שאי־אפשר באמת להיות אדם עם דרך־ארץ ולהתעלל בבעלי־חיים אחרים. שני הדברים נובעים מהכלל ההללי הידוע: <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/ואהבת_לרעך_כמוך#.D7.91.D7.A1.D7.A4.D7.A8.D7.95.D7.AA_.D7.97.D7.96.22.D7.9C">דעלך סני, לחברך לא תעביד</a>.</p>
<p><small>* לא הרחבתי שהטעם של הגבינה גס מדי לטעמי, כי ברור לי שמה שאנשים מצפים לו זה טעם דומה למה שיש בפיצריות לא טבעוניות. בבית, אגב, אנחנו מכינים גבינואיד עדין יותר על בסיס של קשיו ו/או שמרי־בירה, ולא עיבוד של סויה; מתישהו אפרט מתכון בפוסט נפרד.</small></p>
<p><small>** הלל 23 / סמטת ביאנקיני (בגב של בית־הכנסת האיטלקי); 02-6255961. יש לכם תמונה בראש של חנות קטנטנה, עם קסם מיוחד כזה, מלאה מלאה בובות וסריגים ופקעות צמר מכל הסוגים והצבעים והמינים? אז זה.</small></p>40,000 פיקסלים2013-12-01T00:00:00+02:002013-12-01T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-12-01:/prawer<p>היום לא הייתי בהפגנה החשובה נגד תוכנית פראוור.</p>
<p>רגע, לא יודעים מה זה? תקראו <a href="http://www.dukium.org/heb/?page_id=10339">כאן</a> באתר של <a href="http://www.dukium.org/">פורום דו־קיום בנגב לשוויון אזרחי</a> (<a href="http://www.dukium.org/eng/?page_id=2502">כאן</a> באנגלית; <a href="http://www.dukium.org/ara/?page_id=975">כאן</a> בערבית). קראתם? יופי. לא קראתם? בקיצור, זה הסעיף הנגבי במדיניות „מינימום ערבים במינימום שטח, מקסימום יהודים במקסימום שטח” של מדינת־ישראל. יש גם וידאו …</p><p>היום לא הייתי בהפגנה החשובה נגד תוכנית פראוור.</p>
<p>רגע, לא יודעים מה זה? תקראו <a href="http://www.dukium.org/heb/?page_id=10339">כאן</a> באתר של <a href="http://www.dukium.org/">פורום דו־קיום בנגב לשוויון אזרחי</a> (<a href="http://www.dukium.org/eng/?page_id=2502">כאן</a> באנגלית; <a href="http://www.dukium.org/ara/?page_id=975">כאן</a> בערבית). קראתם? יופי. לא קראתם? בקיצור, זה הסעיף הנגבי במדיניות „מינימום ערבים במינימום שטח, מקסימום יהודים במקסימום שטח” של מדינת־ישראל. יש גם וידאו שמסכם את העניין, שיצרו באגודה לזכויות האזרח בישראל:</p>
<p><center><iframe width="640" height="360" src="//www.youtube.com/embed/YRdOkVzsxT8?rel=0" frameborder="0"> </iframe></center></p>
<p>למי שמעוניינים לקרוא עוד:</p>
<ul>
<li><a href="http://rhr.org.il/heb/20-3-201/כל-מה-שרצית-לדעת-על-תוכנית-בגין-פראוור/">מידע אצל רבנים למען זכויות אדם</a></li>
<li><a href="http://us2.campaign-archive2.com/?u=3476224e38bd22add086658b6&id=7982c9ddf6&e=[UNIQID]">מהגליון של האגודה לזכויות האזרח בישראל</a></li>
</ul>
<p>רגשות האשם גרמו שארצה לעשות משהו, אז נו, עשיתי שלט להפגנות הבאות ובכלל (אפשר להצמיד לאופניים ו/או לתיק, ומומלץ גם להעביר לאחרים באינטרנט…). <a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/prawer.pdf">PDF</a>.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/prawer.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/prawer.png" alt="40,000 פיקסלים" width="100%" /></a></p>
<p>הנה לקט של תמונות מהיום, ממעשיהם של שוטרינו וחיילינו האמיצים השומרים על צביונו היהודי של הנגב (אם חשבתם שיש הבדל בין 48 ו־67, תחשבו שוב — אותה מטרה, אותן פרקטיקות מוכרות):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xajfa-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xajfa-1.jpg" alt="תמונה מחיפה" width="100%" /></a>
<p class="caption">לחנוק באדישות בחיפה. צילום: <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152043638157520">רמי שלוש, הארץ</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xajfa-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xajfa-2.jpg" alt="תמונה מחיפה" width="100%" /></a>
<p class="caption">כוחות ההתנגדות של <a href="http://alllies.org/blog/archives/14643">צבא הליצנים המורדים המתקומם החשאי</a> משיבים אש בחיפה: פִּיוּ פִּיוּ. צילום: <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10152043632847520">רמי שלוש, הארץ</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-1.jpg" alt="תמונה מחורה" width="100%" /></a>
<p class="caption">מעצר של ילד בן 11 בחורה על־ידי מסתערבים באיומי אקדח. <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=739518519409402">מקור</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/jalazun-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/jalazun-1.jpg" alt="תמונה מג׳לזון" width="100%" /></a>
<p class="caption">לכו תקראו את <a href="http://idanlandau.com/2011/04/13/nabi-salih/">הפוסט הזה</a> של עידן לנדו על נבי סאלח. צילום: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/11136738194/">activestills</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/jerushalajim-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/jerushalajim-1.jpg" alt="תמונה מירושלים" width="100%" /></a>
<p class="caption">גם בירושלים, זכויות בעלי־חיים וזכויות־אדם הן <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/מאבק_אחד">אותו המאבק</a>. צילום: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/11138814593/">activestills</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-2.jpg" alt="תמונה מחורה" width="100%" /></a>
<p class="caption">צילום: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/11138427143/">activestills</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-3.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-3.jpg" alt="תמונה מחורה" width="100%" /></a>
<p class="caption"><a href="https://he.wikipedia.org/wiki/פלנקס">פלנקס</a> נגד אזרחים. צילום: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/11134744585/">activestills</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-5.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-5.jpg" alt="תמונה מחורה" width="100%" /></a>
<p class="caption">טרמפ. צילום: <a href="https://www.facebook.com/media/set/?set=a.456914667761566.1073741889.202358256550543">חיים שוורצנברג</a> (יש שם עוד תמונות)</p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-4.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/prawer/xura-4.jpg" alt="תמונה מחורה" width="100%" /></a>
<p class="caption">ולסיום: מטח כבוד של גז מדמיע או רימון הלם לכבוד ייהוד הנגב. צילום: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/11134744585/">activestills</a></p></p>
<p><a href="http://alllies.org/blog/archives/31426">תמונות נוספות של אקסטיבסטילז</a>, באתר <a href="http://alllies.org/">הכל שקרים</a>.</p>
<p>פוסטים:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.o139.org/2013/12/blog-post.html">התלקחות</a>.</li>
<li><a href="http://www.haokets.org/2013/12/02/פלישת-חוטפי-הגופות/">פלישת חוטפי הגופות</a>.</li>
<li><a href="http://www.haokets.org/2013/12/02/טרור-של-מדינה/">טרור של מדינה</a>.</li>
</ul>מפגשים קבועים לילדים בירושלים2013-11-08T00:00:00+02:002013-11-08T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-11-08:/bkarim<p>ראם (3 וכמה ימים 🎉) ב<a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%EE%E3%E5%F8_%E7%E9%F0%E5%EA_%E1%E9%FA%E9">חינוך ביתי</a>. לפחות אצלנו, חינוך ביתי זה אומר שאת רוב הזמן אנחנו מבלים דווקא מחוץ לבית: מבקרים במוזיאונים*, הולכים לגנים יפים, מטיילים בעיר העתיקה, נפגשים עם חברים, עושים דברים שלא חשבנו שנעשה ופוגשים בדרך אנשים ודברים אחרים שלא חשבנו שנפגוש, ובאופן כללי עושים מלאן דברים …</p><p>ראם (3 וכמה ימים 🎉) ב<a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%EE%E3%E5%F8_%E7%E9%F0%E5%EA_%E1%E9%FA%E9">חינוך ביתי</a>. לפחות אצלנו, חינוך ביתי זה אומר שאת רוב הזמן אנחנו מבלים דווקא מחוץ לבית: מבקרים במוזיאונים*, הולכים לגנים יפים, מטיילים בעיר העתיקה, נפגשים עם חברים, עושים דברים שלא חשבנו שנעשה ופוגשים בדרך אנשים ודברים אחרים שלא חשבנו שנפגוש, ובאופן כללי עושים מלאן דברים מעניינים. כבר שנתיים בערך אנחנו משתתפים במפגשי חינוך ביתי בירושלים. הם שינו צורה ומקום, התרחבו והצטמצמו והחליפו משתתפים, אבל אנחנו די קבועים בהם והם מהווים חלק חשוב בשבוע שלנו.</p>
<p><small>* בשבוע שעבר נשארנו בבית, ובאיזשהו שלב ראם החליט שהוא רוצה ל<a href="http://www.imjnet.org.il/">מוזיאון האומנות</a>, וכשאמרתי לו שאין לי כח לרכב לשם עכשיו, הוא דרש ודרש והגיע בסופו של דבר לבכי „למוזיאון האומנות! למוזיאון האומנות!” 😛</small></p>
<p>אז השנה נראה שהמפגשים התמקמו להם באיזור שנמצא במרחק <a href="/merkava">רכיבה</a>/הליכה קצר מ<a href="http://jerusalemsudbury.com/">סאדברי</a>, שזה מצויין כי אנחנו בכל מקרה מגיעים לשם ארבעה ימים בשבוע, להביא את אילאיל (5). רק מה, היינו שמחים לחברים נוספים במפגשים; מהנסיון מהשנתיים האחרונות למדתי שכדי שקבוצה כזאת תהיה יציבה ובריאה, צריך: א. ימים קבועים, שאנשים יוכלו לדעת כל שבוע שביום X ו־Y יש לאן לבוא; ב. קבוצה גדולה מספיק, כך שגם אם מגיעים רק חלק מהאנשים כל פעם, עדיין המפגשים גדולים די צרכם.</p>
<p>תנאי א׳ מתקיים, אבל תנאי ב׳ לא לגמרי השנה, ולכן חשבתי להגיע לאנשים נוספים דרך מודעות שאתלה באיזור. בגלל שאני טיפוס עצל, שְמִחזרתי לגמרי את העיצוב של המודעה של <a href="/mitxalfim">מתחלפים בגבעה</a> (<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/bkarim">מקור ב־LaTeX</a>; <a href="https://old.digitalwords.net/media/bkarim/modaa.pdf">קובץ PDF</a>).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/bkarim/modaa.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/bkarim/modaa.png" alt="מודעה למפגשי חינוך ביתי בירושלים" width="100%" /></a></p>
<p>אם אתם, או אנשים אחרים שאתם מכירים, רוצים להשתתף, נשמח מאוד מאוד ☺</p>
<p>עדיין לא הדפסתי, כך שאם יש לכם הערות או רעיונות, אשמח לשמוע. אחרי שאדפיס, אני וראם נתלה את המודעות ביחד, נדבר ובטח נתקל בהפתעות…</p>Olivrikolto ĉe la Fahidatanaro2013-10-29T00:00:00+02:002013-10-29T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-10-29:/fahidat-olivrikolto<p> <a href="#hebree">תרגום מהיר ולא ערוך לעברית נמצא למטה</a>. עשו לעצמכם טובה, תלמדו אספרנטו; זה כיף, פותח את המחשבה, מאפשר ליצור קשר עם אנשים מכל העולם על בסיס שווה מבחינה לשונית, ו… זה קל נורא (תנסו לקרוא במקביל את הטקסט באספרנטו ובעברית ותראו).</p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p>Lastan sabaton, mi partoprenis la trian fojon al ago …</p></div><p> <a href="#hebree">תרגום מהיר ולא ערוך לעברית נמצא למטה</a>. עשו לעצמכם טובה, תלמדו אספרנטו; זה כיף, פותח את המחשבה, מאפשר ליצור קשר עם אנשים מכל העולם על בסיס שווה מבחינה לשונית, ו… זה קל נורא (תנסו לקרוא במקביל את הטקסט באספרנטו ובעברית ותראו).</p>
<hr />
<div dir="ltr">
<p>Lastan sabaton, mi partoprenis la trian fojon al ago de <a href="http://cfpeace.org/">Batalintoj por Paco</a> ĉe Familio Fahidat (الفهيدات), kiu vivas apud Anato (عناتا, ne malproksime de Jerusalemo, kie mi loĝas). Tiun ĉi fojon, ni kune olivrikoltis; je la aliaj fojoj ni kunlaboris je agrokulturado, kaj ni helpis meti infrastrukturon por akvoprovizi (jen miaj hebrealingvaj blogaĵoj pri ili: <a href="/890">A</a>, <a href="{{SITEURL}}/fahidat-xaklaut">B</a>). Tiuj agoj estas esence ne (nur) por la helpado pro si mem, sed por la baza homa esprimado de solidareco kaj por disvastigado de informo pri la cirkonstancaro de la familio (kiu estas la kialo por skribi tiun ĉi blogaĵon en Esperanto, tutmonda lingvo).</p>
<p>Nu, kiel estas la cirkonstancaro de la familio? Ne bone. 71 da homoj (de kiuj 36 estas infanoj kaj 4 estas maljunaj), loĝante en 17 da domoj, sub minaco konstanta de malkonstruado per la israela armeo. Kiel vi eble scias, Israelo estas ŝtato apartisma (hebree: הַפְרָדָה [hafraˈda]) etnokratia, en kiu homoj de unu deveno (juda) havas ĉiajn privilegiojn kaj homoj de aliaj devenoj (homoj de palestina deveno, nejudaj rifuĝintoj, nejudaj enmigrantoj, k.t.p.) havas limhavajn rajtojn. Efektive homoj de juda deveno, kiuj neniam vizitis Israelon antaŭe, havas, laŭ la israela leĝo, pli da rajtojn en diversaj aspektoj (inkluzive <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Leĝo_de_Reveno">civitanecon aŭtomatan</a>) ol homoj de nejuda deveno, eĉ ol tiuj, kiuj estas loĝantoj de la lando de antaŭ <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Israelo#Kronologio">1948</a>. La israela armeo estas la <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Leĝdona_povo">leĝdona</a>, la <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Plenuma_povo">plenuma</a> kaj la <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Juĝista_povo">juĝista</a> povo, kune, regante super la homojn de palestina deveno en <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Cisjordanio">Cisjordanio</a> (je diversaj gradoj), dum samareaj homoj de juda deveno havas tute apartan sistemon, civilan. La Fahidatanoj estas limigitaj per muro (konstruita per Israelo; ĝi ne estas la fifama apartisma mura (جدار الفصل العنصري: la barilo de rasa apartisma), kaj ties uzo estas neklara) je unu flanko kaj per granda militabazo je la alia. Ili ricevas plenajn servojn nek de Israelo (nature…) nek de la <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Palestina_Aŭtoritato">PA</a> (Anato).</p>
<p>Kvazaŭ la cirkonstancaro ne estus sufiĉe malbona, je januaro ili ricevis oficajn malkonstruo-ordonojn pri iliaj ĉiuj domoj. Ĝi signifas, ke la armeo povas malkonstrui iliajn hejmojn ĉiumomente. Imagu, ke vi endormiĝus sen scii ĉu via hejmo starus matene. Ĉiun tagon, ĉiun nokton, ĉiun momenton, senfina minaco, ke via hejmo (kaj je multaj aspektoj, via vivo) estos malkonstruita.</p>
<p>Fakte, tio ĝuste okazis al Ziad (زياد), ano de la Fahidatanaro, antaŭ pli da dek jaroj: israelaj soldatoj malkonstuis lian hejmon. Mi ne povas <em>vere</em> imagi la senton se homoj (en tiu ĉi okazo, homoj kun armiloj kaj buldozoj) farus tion al mi. Ziad rakontis al ni, ke sekve li pensis melanĥoliajn pensojn, pri fari memmortigan atakon, el ĉagreno kaj pro venĝo. Nu, ni ĉiuj havas ian imagaĵon de memmortiga atakisto, la ĉefmalamiko, el amasinformiloj. Mi supozas, ke via imagaĵon, kiel mia, ne estas Ziad. Li fine elektis la vojon de paco kaj humanismo, sed imagi, ke li — kiu (konkludante el tiu tri okazoj) estas tre agrabla homo, kiu rigardas ĉiun homon kiel gefrato, kiel homarano — povis havas realajn pensojn pri memmortige ataki, estas precipe pensiga, malfermas la okulojn.</p>
<p><center>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-ziado.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-ziado.jpg" alt="Ziad Fahidat" width="100%" /></a>
<p class="caption">Ziad sub olivarbo</p>
</center></p>
<p>Ziad kaj lia familio kunlaboras kun mirinda organizo, kiu nomiĝas <a href="http://cfpeace.org/">Batalintoj por Paco</a> (la retejo havas informon en la hebrea, la araba kaj la angla lingvoj). Tio estas fondita per homoj, de juda kaj palestina devenoj, kiuj antaŭe partoprenis en perfortado sed postlasis ĝin pro <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Senperforto">senperforto</a> kaj aktiva agado por paco. Hebree, «לוֹחֲמִים לְשָׁלוֹם» povas signifi, kiel vortludo, kaj «batalistoj por paco» kaj «batalante por paco»; en Esperanto mi utiligis la gramatikon por siginifi la pasintecon de la perforto per «Batal<u>i</u>ntoj».</p>
<p>Tiun matenon, ni vekis kaj subite decidiĝis ke ni venos al la ago ni ĉiuj: Adio, mi, Ililo (5 jaroj) kaj Reemo (3 jaroj). Ni venis, ni olivrikoltis, ni manĝis tre bongustan <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Muĝadaro">muĝadaron</a> far Um-Ziad (preskaŭ ĉiaj manĝaĵoj estis veganaj! ☺). Bonaj homoj — de ĉiaj aĝoj, seksoj, genroj, devenoj, k.t.p. — kune kunlaboras sub kaj en olivarboj, por pli bona, paca, kaj egala mondo. Grandega ĝojo!</p>
<p>La situacio de la Fahidatanoj bedaŭrinde ne estas ununura, sed simila al tiu de aliaj homoj de palestina deveno, kiuj loĝas en «areo C» de Oslo-traktato (t.e. plena israela regado). La israela registraro aspiras fari la areon (proksimume 62% da la areo de Cisjordanio) «araberfrei» («libera de araboj»), per malrapida etna purigado, kaj sekve povi loĝigi homoj de la «elektita gento» tie. Nu, mi opinias, ke ĉiuj homoj, ĉiuj homaranoj, devas esti egalaj kaj havi samaj rajtoj; mi ne opinias, ke ia ajn mondparto apartenas al al tiu aŭ alia gento, sed plene egalrajte al ĉiuj siaj loĝantoj (principo III de la <a href="http://eo.wikisource.org/wiki/Homaranismo">Homaranismo</a>). Mi ne opinias, ke estas malprava, ke homoj de juda deveno loĝus en Cisjordanio (fakte, mi loĝas en la orienta parto de <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Jerusalemo">Jerusalemo</a> kaj laŭ la israela leĝo mi estas rigardata kiel judo kaj bedaŭrinde havas pli rajtojn ol miaj samurbanoj, kiuj ne estas rigardata tiel); sed tiu, kiu estas malprava, estas la situacio malegaleca, kiu devas ĉesi senprokraste.</p>
<p>Se vi scivolas pri la malfeliĉa situacio en mia areo (ĉiuj ligiloj estas en angla lingvo):</p>
<ul>
<li>Vide: <a href="http://972mag.com/special/visualizing-occupation-2/">Visualizing Occupation</a> kaj <a href="http://visualizingpalestine.org/">Visualizing Palestine</a>.</li>
<li>Tekste: <a href="http://972mag.com/">+972</a>, <a href="http://www.btselem.org/">B'Tselem</a> kaj <a href="http://www.acri.org.il/en/">ACRI</a>.</li>
</ul>
<p>Sed la plej bona maniero estas veni kaj vidi per viaj okuloj mem, aŭdi la lokanojn per viaj oreloj mem. Estas tre multaj organizoj, en kies agodo oni povas partopreni; mi ne estas priparolonta pri ili tie ĉi. Estas dissendolisto, kiu nomiĝas <a href="http://groups.yahoo.com/neo/groups/ActLeft/conversations/topics">ActLeft</a> kaj koncentras sciigoj de diversaj organizoj. Majoritato da sciigoj estas du- aŭ trilingva (angla / araba / hebrea). Se vi venas de malproksime, eble vi volus kontakti la <a href="http://palsolidarity.org/">ISMon</a>.</p>
<p>Fotoj el la ago:</p>
<p><center>
 <a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-1.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-2.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-3.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-3.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-4.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-4.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-5.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-5.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-6.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-6.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-7.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-7.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-8.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-8.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-9.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-9.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
</center></p>
<p><em>Rimarko</em>: Tiu ĉi blogaĵo estas la unua okazo, kiam mi skribas en Esperanto publike. Mi esperas, ke ĝi estas vortigita bone. Bonvolu komenti pri ĝi, kaj pri la enhavo kaj pri la enhavantaĵo.</p>
</div>
<hr />
<p><span id="hebree"></p>
<p> <p>ביום שביעי האחרון השתתפתי בפעם השלישית בפעולה של <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> אצל משפחת פהידאת, הגרה בסמוך לענאתא (לא רחוק מירושלים, העיר בה אני גר). הפעם מסקנו זיתים ביחד; בפעמים הקודמות <a href="/fahidat-xaklaut">עבדנו בחקלאות</a>, ו<a href="/890">עזרנו בהנחת תשתית מים</a>. הפעולות האלה בבסיסן אינן (רק) בשביל העזרה עצמה, אלא בשביל הבעת סולידריות אנושית בסיסית והפצת מידע על מצבה של המשפחה (זו הסיבה שבחרתי לכתוב את הפוסט הזה באספרנטו, שהיא שפה כלל־עולמית).</p></p>
<p>ומה מצבה של המשפחה? לא טוב. 71 אנשים (מהם 36 ילדים ו־4 קשישים) החיים ב־17 בתים שנמצאים תחת איום מתמיד של הריסה בידי הצבא הישראלי. כמו שיכול להיות שאתם יודעים, ישראל היא מדינת הפרדה אתנוקרטית, בה אנשים ממוצא אחד (יהודי) זכאים לכל זכויות־היתר ואנשים ממוצאים אחרים (ממוצא פלסטיני, פליטים שאינם יהודים, מהגרים שאינם יהודים וכו׳) זכאים לזכויות מוגבלות. למעשה, אנשים ממוצא יהודי שמעולם לא ביקרו בישראל לפני כן זכאים, לפי החוק הישראלי, ליותר זכויות מבחינות שונות (כולל <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/חוק_השבות">אזרחות אוטומטית</a>) מאשר אנשים ממוצא שאינו יהודי, אפילו מי שגרים בארץ מלפני 1948. הצבא הישראלי מהווה את <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A7%D7%AA">הרשות המחוקקת</a>, <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%AA">הרשות המבצעת</a> ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/הרשות_השופטת">הרשות השופטת</a> גם יחד בשליטה על אנשים ממוצא פלסטני ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_המערבית">גדה</a> (בדרגות שונות), כאשר לתושבי האזור ממוצא יהודי מערכת נפרדת לחלוטין, אזרחית. בני משפחת פהידאת תחומים בצד אחד בחומה (שנבנתה על־ידי ישראל; זו אינה חומת ההפרדה הידועה לשמצה (جدار الفصل العنصري: חומת ההפרדה הגזעית), ושימושה אינו ברור) ובצד השני בבסיס צבאי גדול. הם לא מקבלים שירותים מלאים לא מישראל (באופן טבעי…) ולא מ<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/הרשות_הפלסטינית">הרשות</a> (מענאתא).</p>
<p>וכאילו שהמצב לא מספיק גרוע, בינואר הם קיבלו צווי־הריסה רשמיים על כל הבתים. זה אומר שהצבא יכול להרוס את בתיהם בכל רגע. נסו לדמיין איך זה ללכת לישון ולא לדעת אם הבית שלכם ישאר לעמוד בבוקר. כל יום, כל לילה, כל רגע, איום בלתי־פוסק שהבית שלכם (ובמובנים רבים, החיים שלכם) יהרסו.</p>
<p>למעשה, זה בדיוק מה שקרה לזיאד, בן משפחת פהידאת, לפני יותר מעשר שנים: חיילים ישראליים הרסו לו את הבית. אני לא יכול <i>באמת</i> לדמיין את התחושה אם אנשים (במקרה דנן, אנשים עם כלי־נשק ובולדוזרים) היו עושים לי דבר כזה. זיאד סיפר לנו שבעקבות כך הוא חשב מחשבות דכאוניות, להפוך למחבל מתאבד, מתוך היאוש ובשביל הנקמה. נו, לכולנו יש תמונה בראש, מאמצעי התקשורת, של איך מחבל מתאבד, האויב האולטימטיבי, נראה. אני מניח שהתמונה שבראש שלכם, כמו זו שבראש שלי, היא לא זיאד. בסופו של דבר הוא בחר בדרך של שלום והומניזם, אבל לדמיין שהוא — אדם נעים מאוד (אם לשפוט לפי שלושת הפעמים האלה) שרואה בכל אדם אח, homarano (מונח באספרנטו שאומר, בערך, „בן למשפחת האדם”) — יכול היה לחשוב מחשבות ממשיות על לעשות פיגוע התאבדות, זה מאוד מעורר מחשבה, פוקח עיניים.</p>
<p><center>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-ziado.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-ziado.jpg" alt="Ziado Fahidato" width="100%" /></a>
<p class="caption">זיאד מתחת לעץ זית</p>
</center></p>
<p>זיאד ומשפחתו משתפים פעולה עם ארגון נפלא בשם <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> (באתר מידע בעברית, ערבית ואנגלית), שהוקם על־ידי אנשים, ממוצא יהודי וממוצא פלסטיני, שלפני כן השתתפו בפעולות אלימות אבל נטשו אותן למען <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/אי-אלימות">אי־אלימות</a> ופעולה אקטיבית לשלום. בעברית השם „לוֹחֲמִים לְשָׁלוֹם” מהווה משחק מילים; באספרנטו (Batalintoj por Paco) ניצלתי את הדקדוק כדי להביע את העבָרִיוּת (היות בֶּעָבָר) של האלימות (<a href="http://en.wiktionary.org/wiki/batalintoj#Esperanto">Batal-<u>i</u>-nt-o-j</a>, בפרטיציפ אקטיבי בעבר).</p>
<p>באותו בוקר קמנו והחלטו ברגע שכולנו לבוא לפעולה: עדי, אני, אילאיל (5) וראם (3). באנו, מסקנו, אכלנו <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/מג'דרה">מג׳דרה</a> טעימה מאוד שהכינה אום־זיאד (כמעט כל האוכל היה טבעוני! ☺). אנשים טובים — מכל גיל, מין, מגדר, מוצא וכו׳ — עובדים ביחד מתחת ל־ ובתוך עצי זית למען עולם טוב, שליו ושוויוני יותר. איזה אושר!</p>
<p>המצב של בני משפחת פהידאת לצערי לא יחודי, אלא דומה לזה של אנשים אחרים ממוצא פלסטיני שחיים ב„איזור C” של הסכמי־אוסלו (כלומר, שליטה ישראלית מלאה). המשטר הישראלי שואף להפוך את האיזור (המהווה כ־62% משטח הגדה) ל„araberfrei” („נקי מערבים”) על־ידי טיהור אתני איטי, וכך ליישב שם אנשים מ„העם הנבחר”. נו, לדעתי כל האנשים, כל ה־homaranoj, צריכים להיות שווים ובעלי זכויות זהות; אני לא חושב שאיזושהי פיסת־אדמה בעולם שייכת לעם זה או אחר אלא לכל דרי האיזור באופן שווה־זכויות (זהו העקרון השלישי של ה<a href="http://eo.wikisource.org/wiki/Homaranismo">הומרניסמו</a>; אין תרגום לעברית, אבל יהיה…). אני לא חושב שזה פסול שאנשים ממוצא יהודי יגורו בגדה (למען האמת, אני גר בחלק המזרחי של ירושלים ולפי החוק הישראלי אני נחשב ליהודי ולצערי יש לי יותר זכויות מאשר לשכניי באותה העיר שלא נחשבים ככאלה); אלא מה שפסול הוא המצב הבלתי־שוויוני, שצריך להפסק בלא דיחוי.</p>
<p>אם אתם רוצים לדעת עוד על המצב באיזור שבו אני גר:</p>
<ul>
<li>באופן חזותי: <a href="http://972mag.com/special/visualizing-occupation-2/">Visualizing Occupation</a> ו־<a href="http://visualizingpalestine.org/">Visualizing Palestine</a> (באנגלית).</li>
<li>באופן מילולי: <a href="http://972mag.com/">+972</a> (באנגלית), <a href="http://www.btselem.org/hebrew/nodequeue/1">בצלם</a> (בעברית) ו<a href="http://www.acri.org.il/he/">האגודה לזכויות האזרח בישראל</a> (בעברית).</li>
</ul>
<p>אבל הדרך הטובה ביותר היא לבוא ולראות בעיניים, לשמוע באזניים. יש הרבה ארגונים שאפשר להשתתף בפעילות שלהם; אני לא הולך לפרט אותם כאן. יש רשימת־דיוור בשם <a href="http://groups.yahoo.com/neo/groups/ActLeft/conversations/topics">ActLeft</a> שמרכזת הודעות של ארגונים שונים. רוב ההודעות הן דו־ או תלת־לשוניות (אנגלית, ערבית, עברית). אם אתם מגיעים ממרחק, יכול להיות שתרצו ליצור קשר עם ה־<a href="http://palsolidarity.org/">ISM</a>.</p>
<p>תמונות מהפעולה:</p>
<p><center>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-1.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-2.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-3.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-3.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-4.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-4.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-5.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-5.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-6.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-6.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-7.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-7.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-8.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-8.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
<a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-9.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-olivrikolto-9.jpg" alt="Olivrikolto ĉe Fahidatanaro" height="100px" /></a>
</center></p>ילדים חמודים בדרך2013-10-10T00:00:00+03:002013-10-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-10-10:/merkava<p>אילאיל התחילה השנה ללכת ל<a href="http://jerusalemsudbury.com/">סאדברי</a>. עד גיל 5 היא היתה בחינוך ביתי, וסאדברי זה הדבר הכי קרוב שאפשר בעיר עם 804,355 תושבים ובלי שותפים לחינוך ביתי מעל גיל 4 (נו, חוץ ממשפחה אחת. היי יואלה… ☺). (פוסט מפורט יותר על סאדברי נראה לי מתאים שאכתוב רק אחרי שנה; בינתיים …</p><p>אילאיל התחילה השנה ללכת ל<a href="http://jerusalemsudbury.com/">סאדברי</a>. עד גיל 5 היא היתה בחינוך ביתי, וסאדברי זה הדבר הכי קרוב שאפשר בעיר עם 804,355 תושבים ובלי שותפים לחינוך ביתי מעל גיל 4 (נו, חוץ ממשפחה אחת. היי יואלה… ☺). (פוסט מפורט יותר על סאדברי נראה לי מתאים שאכתוב רק אחרי שנה; בינתיים אפשר לסכם: אחלה־בחלה ולאילאיל נורא טוב וחופשי ובונה שם). לילדים קטנים יותר, אגב, כן יש <a href="http://tiny.cc/wedmu">מפגשים קבועים</a> נחמדים מאוד.</p>
<p>אז ארבעה ימים בשבוע אנחנו מגיעים מהגבעה הצרפתית למקור חיים וחוזרים, ומכירים טוב את הנהג הנחמד של קו 4. הזאטוטים אוהבים לנסוע באוטובוס, ובדרך־כלל נראה שהכיף של הפעם הראשונה נשאר גם בפעם המי־סופר: יש אנשים נחמדים, מראות מעניינים, וזמן לשבת ולשוחח על כל הדברים בעולם (או לשבת בספסל האחורי ולנמנם או לנסות לעשות שלום לנהגי אוטובוס מאחורה…). אבל לנסוע יום־יום באוטובוס זה, במצטבר, מעייף. בנוסף, אחרי שאילאיל נשארה בסאדברי וראם ואני יצאנו, כדי להגיע למפגשים (ר׳ למעלה), לחברים ולכל מני מקומות מעניינים (בזמן האחרון התחלנו לבקר בגלריות — „מוזיאון קטן” — בירושלים) יש לנו שתי אופציות: או לנסוע (שוב!) באוטובוס, או ללכת ברגל (שזה מתאים רק למרחקים קצרצרים).</p>
<p>אז מה הפתרון? שתי ציפורים במכה: לחבר <a href="http://www.cobra-bordo.co.il/Catalog/Details?oid=994">נגרר</a> („מרכבה”) לאופניים ואז אפשר להגיע בכיף לסאדברי בלי הפקקים והמסלול הלא מתאים עבורנו של קו 4, ומשם להמשיך לאן שרוצים (כשראם בכסא על הסבל, כי זה עדיין יותר נוח ונייד מאופניים+נגרר). היום עשינו נסיעת־מבחן ראשונה, להגיד שלום למדבר (מהתצפית שליד חניית האוטובוסים בהר הצופים) ולעשות פיקניקון בגן טבצ׳ניק, והיה כזה כיף!</p>
<p>בחרתי את הצבע הכי זרחני־שאי־אפשר־לפספס, אבל עדיין אני רוצה, כדי שזה יהיה אפילו יותר בולט ושאף אוטו לא ידרוס אותנו, לתלות תמרור כזה מאחורה. חשבתי על התמרור הקלאסי של „זהירות, ילדים בדרך”, ולא יצא יפה, ואז, כשהתלבטתי איך לחבר גרפית „ילדים” + „אופניים” (לא מצאתי סילואט של אופניים עם מרכבה כזאת, ולא התחשק לי <a href="http://inkscape.org/">לצייר</a>), בחרתי באופציה הכי פשוטה: <a href="http://openclipart.org/detail/177214/kid-bike-by-ribbla-177214">אופני־ילדים</a>. הנה התוצאה (<a href="https://old.digitalwords.net/media/merkava-tamrur.pdf">PDF</a>; <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/cxaro">מקור</a>):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/merkava-tamrur.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/merkava-tamrur.png" alt="ילדים חמודים בדרך / dolĉaj infanoj survoje" width="100%" /></a></p>
<p>אופניים, ילדים ו<a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/Esperanto">אספרנטו</a>: מה כבר יכול להיות יותר טוב…?</p>
<p>בהערת־אגב: בעוד שבוע אני הולך בפעם הראשונה ל<a href="http://www.esperanto.org.il/jerusalemo.html">מפגש של דוברי אספרנטו</a>, ומאוד מתרגש. אני אמנם מדבר די צולע, אבל זאת קבוצת קריאה ועם זה נראה לי שאסתדר…</p>מתחלפים בגבעה2013-10-03T00:00:00+03:002013-10-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-10-03:/mitxalfim<p>שווקים חופשיים זה כיף גדול. כשאנשים נוברים אחד בחפצים של השני יש שבירה קטנה של ההפרדה שמציב רכוש בין אנשים. לפני כמה שנים ארגנתי באוניברסיטה שלושה ימים של דוכן שוק חופשי במסגרת <a href="http://www.green.org.il/test/category/תא/האוניברסיטה-העברית-הר-הצופים">מגמה ירוקה</a>, וזה היה נורא מעניין, גם לראות מה אנשים מביאים ולוקחים, וגם לשמוע מה יש להם להגיד …</p><p>שווקים חופשיים זה כיף גדול. כשאנשים נוברים אחד בחפצים של השני יש שבירה קטנה של ההפרדה שמציב רכוש בין אנשים. לפני כמה שנים ארגנתי באוניברסיטה שלושה ימים של דוכן שוק חופשי במסגרת <a href="http://www.green.org.il/test/category/תא/האוניברסיטה-העברית-הר-הצופים">מגמה ירוקה</a>, וזה היה נורא מעניין, גם לראות מה אנשים מביאים ולוקחים, וגם לשמוע מה יש להם להגיד ומה אנשים שואלים.</p>
<p>אז סמדר ארגנה <a href="https://www.facebook.com/events/462859127143740/">לפני חודשיים</a> שוק חופשי מגניב בגבעה הצרפתית בשם „מתחלפים בגבעה”. היה נחמד מאוד, והיא מתכוונת לארגן כזה כל כמה חודשים (כל עונה?). כדי לעזור להגיע ליותר אנשים, ברוח של <a href="/xafacim">המדבקות האלה</a> שעדיין לא יצא לי להדפיס, עיצבתי פוסטרים וצעטלך. אני ממש גאה בפוסטר, שעיצבתי לבד (אפילו את הנקודות המגניבות ברקע הכנתי בעצמי…), מלבד הבגדים שלקחתי מ<a href="http://www.snap2objects.com/2009/05/free-clothing-vector-silhouettes/">כאן</a> אבל תליתי לבד על החבל ושמתי אטבים כדי שלא יפלו.</p>
<p>הקוד ב־LaTeX לשניהם נמצא ב<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/mitxalfim">GitHub</a>; קבצי PDF: <a href="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-modaa.pdf">מודעה</a> ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-cetalax.pdf">צעטלך</a>.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-modaa.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-modaa.png" alt="מודעה לאירוע „מתחלפים בגבעה” הקרוב" width="100%" /></a></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-cetalax.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mitxalfim-cetalax.png" alt="צעטלך לאירוע „מתחלפים בגבעה” הקרוב" width="100%" /></a></p>
<p>ובעניין קרוב, עלה לא מזמן סרטון חדש ומעניין, <a href="http://storyofstuff.org/blog/movies/the-story-of-solutions/">The Story of Solutions</a>:</p>
<p><center><iframe width="480" height="360" src="//www.youtube.com/embed/cpkRvc-sOKk?rel=0" frameborder="0"> </iframe></center></p>נײַע זאכן2013-09-23T00:00:00+03:002013-09-23T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-09-23:/xafacim<p>אני כותב את השורות האלה כשליד המחשב מחובר נגן זעיר וקליל של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/SanDisk_Sansa">sansa</a> (שיודע לנגן <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Open_format">פורמטים פתוחים</a>!! (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/FLAC">FLAC</a> ו־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Vorbis">Ogg Vorbis</a>) *ריר גיקי*). בסלון מונחת — עוד בניילון, לא פתוחה, מחכה למחר לילדים — <a href="http://www.theartofscience.eu/it/garden-lab.htm">ערכה מגניבה במיוחד</a> של גידול צמחים בתוך ג׳לי ככה שאפשר לראות את השורשים, ליד כל מני מציאות …</p><p>אני כותב את השורות האלה כשליד המחשב מחובר נגן זעיר וקליל של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/SanDisk_Sansa">sansa</a> (שיודע לנגן <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Open_format">פורמטים פתוחים</a>!! (<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/FLAC">FLAC</a> ו־<a href="https://he.wikipedia.org/wiki/Vorbis">Ogg Vorbis</a>) *ריר גיקי*). בסלון מונחת — עוד בניילון, לא פתוחה, מחכה למחר לילדים — <a href="http://www.theartofscience.eu/it/garden-lab.htm">ערכה מגניבה במיוחד</a> של גידול צמחים בתוך ג׳לי ככה שאפשר לראות את השורשים, ליד כל מני מציאות (מחברת גדולה וריקה־חוץ־משני־עמודים־שאפשר־לתלוש־בקלות, מלאן עפרונות, טושים עובדים, סוודר נחמד ועוד כל מני). את כל אלה אספנו אילאיל ואני מתוך הזבל במבוא דקר בגבעה הצרפתית. לא ליד, בתוך. הכל עובד וטוב. פירמטתי את הנגן ועכשיו יש בו מוסיקה של <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/8bitpeoples">8bitpeople</a> ושיעורים באספרנטו. הכל עובד, טוב וכחדש… ובזבל. באמת בלתי־נתפס, לא רק איך אפשר לזרוק דברים כאלה לזבל כשאנשים אחרים יכולים לעשות בהם שימוש, אלא במיוחד איך יכול להיות שאנשים טובים ונחמדים, שאני מכיר, זרקו לזבל עשרים (!) חלקים של פסי־רכבת סטנדרטיים כאלה מעץ ועוד כל מני משחקים לפני כשבועיים. עכשיו לאילאיל וראם יש מלאן מלאן פסים, שהם יכולים לחבר לצורות ממש מורכבות. אני מניח שזה לא חדש שאנשים (קרי: אנשים עם יותר מדי כסף ועיוורון לאחר ואפס לקיחת אחריות על הבית המשותף היחיד שלנו ועל המצב שלו עכשיו ובעתיד…) זורקים דברים שהיו יכולים לשמש אחרים, רק כדי לקנות עוד שטויות שהם יזרקו אחרי כמה זמן וחוזר חלילה, אבל מרגע שנעשים מודעים לזה ומציצים לתוך הפחים ורואים איזה אוצרות יש שם, קשה שלא לראות את זה בכל מקום.</p>
<p>אז כדי לצמצם את התופעה, שאחד הגורמים הראשיים שלה זה שילוב של חוסר מודעות לאיזה אופציות של לתת (ולקבל!) חפצים בחינם קיימות ובכלל הקונצפט של זה שמחזור החיים של חפצים הוא לא לקנות ← לפח ← לקנות ← לפח, הכנתי את המדבקה הבאה, בגודל A4, שאני הולך להדביק על כל הפחים בגבעה הצרפתית, במקומות אסטרטגיים שיהיה קשה לפספס (<a href="files/xafacim-madbeka.pdf">PDF</a> / <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/sticker-stuff">TeX</a>):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/xafacim-madbeka.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/xafacim-madbeka.png" alt="מדבקות נגד זריקת חפצים" width="100%" /></a></p>
<p>בכוונה לא כללתי מידע על מיחזור (בגבעה הצרפתית יש, יחסית, אפשרות למחזר לא מעט דברים), כי זה היה מקרה קלאסי של הצפה קאונטר־אפקטיבית. המידע הוא מקומי לגבעה הצרפתית, למרות שיש שם דברים שהם כלליים; אם תרצו שאכין מדבקה אחרת לאיזור שאתם גרים בו, תכתבו אלי.</p>
<p>אני מקווה שזה מעוצב באופן כזה שיגרום לאנשים לעצור לרגע, להסתכל ולחשוב, ולא לזרוק דברים טובים לתוך הפח, אלא לעשות החלאפות ואז כולם שמחים ☺</p>
<p>ומה שמתבקש לקשר אליו, <a href="http://www.storyofstuff.org/">The Story of Stuff</a> (יש כתוביות בעברית אם פותחים ביוטיוב ולוחצים על הכפתור של הכתוביות; יש גם עוד דברים באתר):</p>
<p><center><iframe width="560" height="315" src="//www.youtube.com/embed/9GorqroigqM?rel=0" frameborder="0"> </iframe></center></p>
<hr />
<p>בשביל הנגישות (לאנשים ולמחשבים), הנה הטקסט, בלי עיצוב:</p>
<blockquote>
<p>מה, לא חבל לזרוק חפצים לפח<br />
כשאפשר לתת ולקבל חפצים בחינם♥?</p>
<ul>
<li>♥ כל כמה חודשים, באירועי <strong>מתחלפים בגבעה</strong>: 050-5658042 (סמדר)</li>
<li>♥ שישי הראשון בכל חודש, שוק חופשי ב<strong>זנגביל</strong> (בלפור 8, רחביה; 02-5665737): <a href="http://ginger.org.il/">ginger.org.il</a></li>
<li>♥ בכל זמן, דרך האינטרנט, באתר <strong>אגורה</strong> (לקבל ולתת בחינם): <a href="http://agora.co.il/">agora.co.il</a></li>
<li>♥ בכל זמן, דרך האינטרנט, באתר <strong>המפקיד</strong> (בהשאלה): <a href="http://hamafkid.com/">hamafkid.com</a></li>
<li>♥ בכל זמן אפשר לתת בגדים במכולה ב<strong>מרכז המִחזור</strong> (התחנה הסופית של קו 4 במבוא העשׂרה)</li>
<li>₪ א׳-ה׳, 9:00-19:00 בחנות <strong>כחדש</strong> (המרכז המסחרי, קומה שניה): 02-5817397</li>
<li>₪ בכל זמן, דרך האינטרנט, באתר <strong>יד2</strong>: <a href="http://yad2.co.il/Yad2">yad2.co.il/Yad2</a></li>
<li>₪ כש<strong>אלטע זאכן</strong> עובר… ☺</li>
</ul>
<p>שימו ♥: להניח חפצים ליד הפח זאת דרך נהדרת, אלא שמה שלא נלקח מספיק מהר מפונה, וחבל.</p>
<p>המדבקות הן יוזמה עצמאית מקומית, לא מטעם אך אחד מהנ״ל.</p>
</blockquote>לא לחומות, לא לשרשראות2013-09-11T00:00:00+03:002013-09-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-09-11:/fahidat-xaklaut<p>ביום שביעי האחרון השתתפתי ב<a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=4119">פעילות</a> של <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> אצל משפחת פהידאת בענאתא. זאת הפעם השניה שבאתי אליהם במסגרת פעילות של לוחמים לשלום (ר׳ <a href="/890">הפוסט הזה</a>). הנה <a href="https://www.facebook.com/media/set/?set=a.604102429612721">תמונות נהדרות</a> שצילם מרק שפירא (חלקן משובצות בפוסט).</p>
<p>קצת רקע: לקריאה בתיאור של <a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3378">הנחת הצינור</a> ו<a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3421">הציור המשותף</a> (שלצערי לא השתתפנו בו), לצפייה …</p><p>ביום שביעי האחרון השתתפתי ב<a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=4119">פעילות</a> של <a href="http://cfpeace.org/?lang=IW">לוחמים לשלום</a> אצל משפחת פהידאת בענאתא. זאת הפעם השניה שבאתי אליהם במסגרת פעילות של לוחמים לשלום (ר׳ <a href="/890">הפוסט הזה</a>). הנה <a href="https://www.facebook.com/media/set/?set=a.604102429612721">תמונות נהדרות</a> שצילם מרק שפירא (חלקן משובצות בפוסט).</p>
<p>קצת רקע: לקריאה בתיאור של <a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3378">הנחת הצינור</a> ו<a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3421">הציור המשותף</a> (שלצערי לא השתתפנו בו), לצפייה <a href="http://minus.com/lDsWPfsugNVCq">בסרטון הזה</a> ולהאזנה ב<a href="http://allforpeace.org/old/heb/%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%90%D7%93%D7%94-19-2-1/">תוכנית הזאת</a> של <a href="http://www.allforpeace.org/he">רדיו כל השלום</a>.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-xoma.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-xoma.jpg" alt="לא ללג׳דאר" width="100%" /></a>
<p class="caption">لا للجدار! משני צדי החומה</p></p>
<p>הפעם באתי מראש ברגשות מעורבים. מצד אחד, זכרתי את האנשים הנחמדים, הן ממשפחת פהידאת והן אלו שבאו להשתתף איתם בפעם שעברה, ואת החלקה היפה שהם מגדלים בה אוכל (שגם מאוחריה עומדות עוולות ההפרדה הגזעית, אבל זה כבר סיפור שאני לא בקיא בפרטים שלו ושתצטרכו לשמוע ממקור ראשון כשתבואו בפעם הבאה עם לוחמים לשלום או באופן עצמאי (אני בטוח שתתקבלו בברכה)); מצד שני, זכרתי גם את הכלבים שהיו קשורים לחומה, המדוכאים של המדוכאים. התחושה הלא נעימה גברה כשלפני הפעילות נאמר ש„מי שרוצָה מוזמנת לבוא לעבוד עם הנשים (מהמשפחה)”.</p>
<p>בלי יותר מדי כיף, הלכתי לעבוד. העמקתי גומות של עצי־פרי וחשבתי מה אני עושה שם בכלל, במקום שבו קושרים כלבים תחת השמש הלוהטת ומדירים ומפרידים ומסתירים נשים. על הנקודה הראשונה עניתי לעצמי כבר לפני שבאתי, שזה לא שונה בכלום מלבוא להביע סולידריות עם כל אנשים שיהיו שצורכים בשר, חלב או ביצים (ר׳ לא־מלאכים <a href="/477">א׳</a> ו<a href="{{SITEURL}}/824">ב׳</a>): שם זה מוסתר בדרך־כלל וקונים את הסבל ארוז יפה במכולת, וכאן לפחות יש את ה„הגינות” לא להסתיר את הכליאה והניצול. הנקודה השניה המשיכה להטריד אותי, והעלתה את השאלות הלא פשוטות של המקום „שלנו”, המשופעים פריווילגיות כרימון, שם, כאורחים אצל מי שלא שפר מזלם להוולד בצד ה„נכון” של ההפרדה הגזעית.</p>
<p>החלטתי שזה לא נכון ולא מתאים, שלהמשיך לעדור במרחב שפתוח לגברים מהמשפחה ולכל המגדרים של מי שבאו מבחוץ — כאשר הנשים מהמשפחה מוגדרות לעבוד במקום אחר, נפרד ונסתר מ„הבמה המרכזית”, ובעבודות „מסורתיות” (שלא כוללות הנפת מעדרים) — זה להגיד „שוביניזם זה בסדר <a href="http://lists.digitalwords.net/pipermail/publicly.readable-digitalwords.net/2010-June/000058.html">כאשר מדובר בילידים</a>, שאי־אפשר הרי לדרוש מהם יותר מזה”. עזבתי את המעדר והלכתי לכיוון של הנענע, מתוך מחשבה שאראה: אם אתקבל באמת באופן חיובי בעבודה שם, אבוא, ואם יהיה אפילו קצת אי־נוחות, לא אכפה את הנוכחות שלי, כמובן. היו שם שתי נשים מהמשפחה ואחת שגם באה במסגרת הפעילות, והיה אחלה שבאתי לקציר הנענע. הריח! אם רק היה אפשר להעביר את הריח של לכרוע בשדה נענע כשהיא נקצרת במילים… בזמן שאני והאשה האחרת שבאה במסגרת הפעילות נאבקנו בחיתוך לאט לאט, ראינו צרורות קצורים ואגודים עפים כל כמה שניות לערימה… בסוף, כשנגמרה העבודה, לא משנה כמה התעקשנו ש„תודה, זה נורא נחמד מצדכם, אבל באמת לא צריך, תודה” קיבלנו כל אחת את צרור הנענע האחרון; היום הכנתי ממה שנשאר קרטיב לימונענע נהדר לילדים, שנאכל/נשתה עוד לפני שהספיק לקפוא, מחוסר סבלנות. אגב, לפי מה שהן אומרות, אחרי שקוצרים אותה קרוב לאדמה הנענע צומחת שוב לגודל מלא אחרי בערך 20 יום!</p>
<p>כמה זמן אחר־כך שמעתי אנשים מדברים על בניה של מלונה לכלב שקשור לגדר, שלא יהיה תחת השמש הישירה. אחד מבני המשפחה ואני סחבנו עצים שהיו מונחים שם, ואז ראינו שיש כבר תיבה מוכנה אז סחבנו גם אותה אל הכלב. תיבה מקרשים + דלת מעץ כרצפה + דיקט וחתיכת בד כגג = ההבדל בין להִצלות בשמש לבין עדיין להיות כבול עם רצועה קצרה, אבל לפחות להיות בצל. תוך כדי שתקעתי מסמרים (אגודל שמאל שלי עדיין כואב), הגיע אדם נחמד בשם בוריס שהסתבר שהוא נגר וגמר את העבודה תוך שתי שניות, וגם לימד אותי איך לתקוע מסמרים נכון.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-kelev.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-kelev.jpg" alt="בניית מלונה" width="100%" /></a>
<p class="caption">תוך כדי הבנייה, מחזיק פטיש באופן לא נכון</p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-nagar.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-nagar.jpg" width="100%" /></a>
<p class="caption">הנגר, מחזיק פטיש באופן נכון</p></p>
<p>אחרי זה, כל פעם שהסתכלתי, ראיתי את הכלב במלונה בצל, שמחתי והבנתי משהו. נכון, זה לא <a href="/ciporim">שחרור בעלי־חיים</a>, זה רק צעד קטן של „רווחת בעלי־חיים”. אבל אם אנחנו רוצים להביא שינוי, דברים לא קורים בבת־אחת, ובטח שלא קורים כאשר עושים נו־נו־נו עם האצבע ומאשימים (גם אם בצדק) את האחרים בזה שהם עושים מעשים נוראיים באופן שישר גורם להם האטם (אפשר ונכון לעשות נו־נו־נו באופן חכם, אבל זה נורא תלוי בסיטואציה). על אחת כמה וכמה כאשר באים לא כבני־בית אלא כאורחים ולא כשווים אלא כמי שבאופן מצער עדיין נמצאים במעמד אחר לגמרי רק כי נולדנו להורים אחרים. אי־צדק, עוולות, התעללות ואי־שוויון צריך לעקור מכל מקום, ועוול אחד לעולם לא מצדיק עוול אחר, אבל לעניות דעתי לפחות במקרה הזה גישה „איטית” או „זהירה” היא הטובה ביותר לא רק בגלל שנראה שהיא האפקטיבית ביותר, אלא גם בגלל שהיא זו מגינה מפני חשש לשימוש לא נאות בפריווילגיות. אנחנו לא היינו, כמובן, „גואלי המקומיים הנדכאים <a href="http://youtu.be/2lthioXIqqo">היורדים בשם עולם האור לעולם החשוך</a>”, והעבודה שעשינו שם היתה בעיקרה סימבולית — הן כדרך לספר את הסיפור של המשפחה ליותר אנשים, שיבואו ויראו, והן ברמה של התמיכה הרגשית — אבל עדיין: אני לא יודע מה בדיוק קרה ודוּבּר לפני ששמעתי שהולכים לבנות מלונה לכלב, אבל אני די בטוח שלולא הנוכחות שלנו שם לא היתה נבנית אז מלונה. להביא את הרעיון של זכויות בעלי־חיים לכל מקום זה חשוב, כי בלי שינטע הרעיון הבסיסי הזה, ש<a href="http://farm7.staticflickr.com/6045/6384904613_e28637b614_o.jpg">לבעלי־חיים</a> <a href="http://farm7.staticflickr.com/6117/6384904399_dc447246b2_o.jpg">יש זכויות</a>, אפילו כאלה בסיסיות ממש כמו לא לעמוד כל היום בשמש הקופחת, הוא לא יוכל לצמוח לצמחונות ומשם לטבעונות (בכל המעשים, לא רק בתפריט). יש מקרים שעץ כזה גדל ביום אחד, ויעידו האלפים שעברו לטבעונות בעקבות <a href="http://gary-tv.com/">ההרצאה של גארי יורופסקי</a>, אבל עדיין צריך שתהיה קרקע רעיונית פוריה בשביל זה, ונראה לי שאצל רוב האנשים רעיונות ופרקיטקות מבשילים לאט.</p>
<p>לאט, בנעימות, לכל אחד, בכל הזדמנות שמתאימה, באופן שתמיד מזכיר את מה שאסור שישכח ויהפוך לשקוף, בהתמדה — נראה לי שברוב המקרים זאת הדרך הטובה ביותר. הלוואי שהייתי תמיד נוהג באופן כזה (לפעמים זה אצלי זה לא לאט ולא בנעימות, against my better judgement).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-kelevcel.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/fahidat-xaklaut-kelevcel.jpg" alt="הכלב בצל" width="100%" /></a></p>הציפורים לחופשי!2013-09-03T00:00:00+03:002013-09-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-09-03:/ciporim<p>היום ראיתי את אחד הדברים היפים ביותר שראיתי מעודי. ציפור קטנה — ירוקה־ירוקה, אני מניח ממין של תוכי — עפה, נוחתת על ענף, משמיעה ציוץ יפה, נחה לרגע, וממשיכה לעוף. מה שכל־כך יפה ומרגש בזה זה שעד לאותו הרגע שבו היא עפה, היא לא היתה יכולה לעוף למשך פרק זמן …</p><p>היום ראיתי את אחד הדברים היפים ביותר שראיתי מעודי. ציפור קטנה — ירוקה־ירוקה, אני מניח ממין של תוכי — עפה, נוחתת על ענף, משמיעה ציוץ יפה, נחה לרגע, וממשיכה לעוף. מה שכל־כך יפה ומרגש בזה זה שעד לאותו הרגע שבו היא עפה, היא לא היתה יכולה לעוף למשך פרק זמן שאני לא יודע מהו (מאז שבקעה?), כי היא היתה כלואה בכלוב קטן. את הכלוב, שהיה מונח עד אדן חלון לא רחוק מהבית שלי, פתחתי; הציפור לרגע נפנפה בכנפיים חזק ונשארה בכלוב, ואז, הבינה שהכלוב פתוח ואני לא טורף אותה, ועפה בצורה יפיפיה, סוף־סוף יכולה להשתמש בכנפיים שלה ולעוף לאן שבא לה (חששתי שהן יהיו מנוונות ושיהיה צריך לטפל בה ולעזור לה עד שיתחזקו). את הציפור החליף פתק מנייר שמצאתי זרוק ברחוב וכתבתי עליו <a href="http://www.269life.com/index-heb.html">269</a>. אני מקווה שהציפור תחייה חיים טובים וחופשיים, ושהאנשים שזה היה נראה להם סביר לכלוא ציפור (שהן בערך הסמל האולטימטיבי של חופש, אולי חוץ מפרפרים…) ולהציג אותה בחלון כאילו היתה איזה חפץ נוי יגגלו „269”. <a href="http://madeinpain.files.wordpress.com/2011/10/until.jpg">עד אחרון הכלובים וגו׳</a>.</p>
<p>זה לקח רגע מהזמן שלי לעשות משהו שהציפור לא היתה יכולה לעשות בעצמה. באתי, שחררתי, השתאיתי, חייכתי וחגגתי בלב, הלכתי הביתה לכתוב בבלוג.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/ciporim-rek.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/ciporim-rek.jpg" alt="כלוב ריק" width="100%" /></a>
<p class="caption">כלוב ריק זה כזה יפה…</p></p>
<p>למעשה, לא תכננתי לשחרר היום את הציפור הירוקה. נראה שהפוסט הזה כותב את עצמו מהסוף, אז נריץ להתחלה. הלכתי עם ראם לטיול הרדמה. הטיול לא הצליח במשימתו, אבל היה נעים לעשות טיול ארוך בגבעה הצרפתית. לקראת סוף הטיול ראיתי משאית חונה, שיש עליה תמונות של תרנגולות וכתוב עליה שהיא של משחטה. חשבתי על זה, לא רק כמה זה נורא שהאוטו הזה מוביל גופות ומחלק אותן ברחבי האיזור כדי שאנשים יקנו חלקים שלהן, אלא גם כמה זה נורא שיש אוטו שמשמש לדבר כזה והוא עומד ככה ונושא בגאון כרזה כזאת על כל הגודל של הקונטיינר ונשאר לעמוד ככה, לא מְווּנְדָּל, כאילו שזה בסדר. החלטתי שאחרי שאחזור הביתה וראם סוף־סוף ירדם אחזור ואכתוב משהו. חזרתי, עם גלגלת ספוגית כזאת של הילדים וצבע אקרילי אדום וכתבתי על צד אחד „הציפורים לחופשי” ועל הצד השני „סרבו לשפוך דם”. מסקנות: להתאמן על הטיפוגרפיה ולבוא עם מצלמה שהיא לא המצלמה הגרועה של הטלפון שמשמש כקונסולה ניידת לילדים. על משקל <a href="http://xbastax.cz/produkty/mikiny-damske-zip/produkt/love-is-liberation/613">love is liberation</a>: חבלה היא חמלה.</p>
<p>הצד של „הציפורים לחופשי” היה בצל של פנסי־הרחוב, אז לא הצלחתי לצלם, אבל הנה הצד השני:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/ciporim-dam.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/ciporim-dam.jpg" alt="סרבו לשפוך דם" width="100%" /></a>
<p class="caption">אם שאלתם את עצמכם, את הסירוב הזה עושים במכולת ובסופר</p></p>
<p>זה היה כשהלכתי לְגְרַפֵט שראיתי את הציפור בכלוב, וחשבתי את אותה המחשבה: לא רק כמה זה נורא שהציפור כלואה, אלא גם מה זה אומר על החברה שלנו שעדיין זה נראה סביר לאנשים שמישהו ישים ציפור באדן החלון כאילו היא היתה עציץ.</p>
<p><strong>עדכון</strong>: וואי, איזה כיף! אני ב<a href="http://directaction.info/">Bite Back</a> ☺: <a href="http://directaction.info/news_sep02b_13.htm">הנה</a> ו<a href="http://directaction.info/news_sep03_13.htm">הנה</a>.</p>
<p>פוסט לקריאה נוספת: <a href="/635">גם אני טרוריסט מסוכן; שאל/י אותי כיצד</a>.</p>
<p>עכשיו תורכם.</p>Stop Homophobia in Russia2013-08-07T00:00:00+03:002013-08-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-08-07:/rusja-lhtb<style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>Last week I went to the Jerusalem Pride Parade.<a href="#footnote1">*</a> My 5 years old daughter Ilil really wanted to come as well, but one of her friends had a birthday party (she said she prefers to go to the party… because of the cake ☺). So …</p><style>.entry-content {direction: ltr;} .footnote {direction: ltr;}</style>
<p>Last week I went to the Jerusalem Pride Parade.<a href="#footnote1">*</a> My 5 years old daughter Ilil really wanted to come as well, but one of her friends had a birthday party (she said she prefers to go to the party… because of the cake ☺). So after the parade I offered her to look at photos taken there. One of them was <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151832891772028">this</a>:</p>
<p><a markdown="0" href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-stop.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-stop.jpg" alt="stop homophobia in Russia!" width="100%" /></a></p>
<p>She asked what's written there, so I told her in a way appropriate to her age about the situation in Russia, and that the sign says this must be stopped. She said it is a very important sign, and copied it because of it (this is the first time she writes in a Latin alphabet):</p>
<p><a markdown="0" href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-ilil-focus.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-ilil-focus.jpg" alt="stop homophobia in Russia!" width="100%" /></a></p>
<p>I told her I can post a photo of her sign on the Internet, so it will gladden the oppressed people in Russia. She added many hearts to make them happy, as well as blowing winds (these are the lines), a flower and a rainbow. I truly hope this innocent gesture will give those in Russia who suffer from prosecution hope for better days!</p>
<p>If you want, you can write her an email (in any language; I'll translate it to Hebrew for her): ilil@THISDOMAIN.</p>
<p><a markdown="0" href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-ilil.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-ilil.jpg" alt="Ilil smiling with her newly made sign" width="100%" /></a></p>
<p>This Saturday I'll go to a <a href="https://www.facebook.com/events/277051402432664">demonstration</a> which will be held in front of the Russian embassy in Tel Aviv. I made this sign (<a href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-sign.pdf">PDF</a> / <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/sign-russia">TeX</a>), but I'll ask Ilil whether I can take her one as well (I think it is much better…).</p>
<p><a markdown="0" href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-sign-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-sign-1.png" alt="Internacia solidareco — Internacia Bojkoto" width="100%" /></a>
<p markdown="0" class="caption">It says, in the international language Esperanto: International solidarity — International Boycott</p></p>
<p><a markdown="0" href="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-sign-2.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/rusja-lhtb-sign-2.png" alt="Свобода! Равенство! Солидарность! Любовь!" width="100%" /></a>
<p markdown="0" class="caption">It says, in Russian: Liberty! Equality! Solidarity! Love!</p></p>
<hr />
<p><span markdown="0" id="footnote1"><small>(Footnote:)</small> * The pride parade was great, apart from some stink bombs and a speech by the Minister of Health <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Yael_German">Jael German</a> of the rampant capitalist and racist party <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Yesh_Atid">Ješ Atid</a>, which was appropriately welcomed by loud booing…</span></p>
<ul>
<li>Watch her speech <a href="http://youtu.be/oFIxJOzzXyw">here</a> (in Hebrew; notice she says <em>lésbim</em> (masculine form) instead of the usual <em>lésbijot</em> (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Monique_Wittig#The_Straight_Mind">feminine form</a>)…),</li>
<li><a href="http://youtu.be/qqUcsZb0-dk">Here</a> she speaks against immigrant doctors from the former USSR.</li>
<li>Watch <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Yair_Lapid">here</a> how <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Yair_Lapid">her chairman and Minister of Finance</a> was silent for almost a minute and then got off the stage in the Tel Aviv Pride Parade due to the audience's protest (I guess German came prepared better…)</li>
</ul>
<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/And_Now_for_Something_Completely_Different">And now for something completely different</a>: <a href="https://www.facebook.com/tsymbalova">Nataša Cymbalova</a>'s moving <a href="http://youtu.be/DQR9ER8Bkug">speech</a> (in Hebrew).</p>
<h1 id="media">Media (2013/8/11)</h1>
<ul>
<li>Videos:
<ul>
<li><a href="http://www.youtube.com/watch?v=LSgYtARO_kM">video of people playing Čajkovskij</a></li>
<li>by Aviv Aharon: <a href="http://youtu.be/1UN5sHQBsEo">this</a> and <a href="http://youtu.be/ypOgqai4MZM">this</a></li>
<li><a href="http://youtu.be/IwCRUMWCLbA">by MegaKev1959</a></li>
</ul>
</li>
<li>Reports:
<ul>
<li>English:
<ul>
<li><a href="http://972mag.com/tel-aviv-activists-protest-homophobia-in-front-of-russian-embassy/77226/">+972</a></li>
<li><a href="http://tiny.cc/lhtb-reuters">Reuters</a></li>
<li><a href="http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4415959,00.html">ynet</a></li>
<li><a href="http://www.timesofisrael.com/dozens-protest-anti-gay-legislation-in-front-of-russian-embassy/">Times of Israel</a></li>
</ul>
</li>
<li>Hebrew:
<ul>
<li><a href="http://gogay.co.il/item.php?id=16731">GoGay</a></li>
<li><a href="http://www.mako.co.il/pride-news/global/Article-d65fed7341a6041006.htm">Mako</a></li>
<li><a href="http://megafon-news.co.il/asys/archives/170114">Mégafon</a></li>
<li><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4415998,00.html">ynet</a></li>
<li><a href="http://glz.co.il/1087-24368-HE/Galatz.aspx">Galej Cáhal</a></li>
<li><a href="http://www.israelhayom.co.il/article/108159">Jisrael Hajom</a></li>
</ul>
</li>
</ul>
</li>
</ul>כל מרפסת צריךה דגל2013-07-11T00:00:00+03:002013-07-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-07-11:/mirpeset<p>ל<a href="http://joh.org.il/">בית הפתוח</a> יש פרוייקט* יפה שנקרא <a href="https://www.facebook.com/events/573870489329836/">כל מרפסת צריכה דגל</a>, שבו הם מוכרים דגלי גאווה גדולים לתליה על מרפסות במחיר מוזל בחודש שלפני המצעד.</p>
<p>אני יודע כמה זה נעים פתאום לראות דגל כזה במקום לא צפוי, וכמה זה חשוב לעשות נִרְאוּת כדי לשנות את השיח ולהפוך …</p><p>ל<a href="http://joh.org.il/">בית הפתוח</a> יש פרוייקט* יפה שנקרא <a href="https://www.facebook.com/events/573870489329836/">כל מרפסת צריכה דגל</a>, שבו הם מוכרים דגלי גאווה גדולים לתליה על מרפסות במחיר מוזל בחודש שלפני המצעד.</p>
<p>אני יודע כמה זה נעים פתאום לראות דגל כזה במקום לא צפוי, וכמה זה חשוב לעשות נִרְאוּת כדי לשנות את השיח ולהפוך את החברה שאנחנו חיות בה לדומה יותר לאיך שהיינו רוצות שתהיה, אז קניתי דגל אחד, ועוד שלושה דגלונים קטנים (לתיק/אופניים ולזאטוטים).</p>
<p>בבית הפתוח ביקשו אם אפשר שאשלח תמונה של הדגל תולה, אז הנה (נראה לי עדיף להעלות את התמונה בפוסט פומבי מאשר לשלוח במייל):</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-mirpeset.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-mirpeset.jpg" alt="דגל הגאווה תולה על המרפסת שלנו" width="100%" /></a>
<p class="caption">תצלום מ<a href="/856">גן המשחקים</a> שמתחת לבית</p></p>
<p>הדגלים הקטנים התקבלו בשמחה גדולה על־ידי הילדים (לראם היה את הפס האדום שהוא אוהב; ולאילאיל את הירוק). כל אחד מהדגלונים ישר סומן במדבקה של 5 לאילאיל ו־3 לראם והם נשתלו בעציצים של הפרחים שלהם (שראו ימים טובים יותר…).</p>
<p>ההסבר שהסברתי להם הוא שכמו שבקשת של הדגל יש הרבה צבעים ואף פס של צבע לא רחב יותר או צר יותר מהאחרים, ככה גם עם בני־אדם: הם מגוונים, ואף צורה של להיות־אדם לא עדיפה על האחרת (במיניות ובכלל). זה דגל מבריק לדעתי. קצת היסטוריה תוכלו לקרוא ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94">וויקיפדיה</a>, כולל למה מספר הפסים הוא זוגי…</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-im-reem.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-im-reem.jpg" alt="ראם ליד דגלוני הגאווה בעציצים" width="100%" /></a>
<p class="caption">ראם ליד העציץ שלו, שכרגע בעיקר מה שצומח בו זה רִגְ׳לֵה. מימין עגבניות שרי, בזיליקום ואורגנו. ביקשתי ממנו רשות לפרסם את התמונה באינטרנט.</p></p>
<p>רגע אחרי שצילמתי את התמונה הזאת הוא רצה ללמוד לצלם, והראה כשרון מולד ישר מהצילומים הראשונים…:</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-bli-reem.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-bli-reem.jpg" alt="תמונה שראם צילם" width="100%" /></a></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-agvanijot.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/mirpeset-agvanijot.jpg" alt="צילום אמנותי של שיח העגבניות" width="100%" /></a></p>
<p>אם גם אתםן רוצותים דגל מגניב כזה למרפסת או לחלון, אפשר לפנות לאלינור דורי בדואל <a href="mailto:programming@joh.org.il">programming@joh.org.il</a> או בטלפון 052-5800701. האיסוף והתשלום בבית הפתוח (רח׳ הסורג 2, ירושלים).</p>
<p>* לצערי נראה שהקיום הקיברנטי היחיד של הפרוייקט הזה הוא במייל השבועי של הבית הפתוח וב<a href="https://www.facebook.com/events/573870489329836">פייסבוק</a> (+<a href="http://youtu.be/gDmPpmukHDY">וידאו משנה שעברה</a>); מידע באינטרנט באתר — אין. לתשומת לב מי שמתחזקים (?) את האתר של הבית הפתוח: <a href="/664">פייסבוק≠אינטרנט</a> וכדאי גם לעדכן את הרשימה של האירועים הקרובים בצד שמאל ב<a href="http://joh.org.il/index.php/community">כאלה עדכניים</a>.</p>גינה לנו חביבה2013-06-29T00:00:00+03:002013-06-29T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-29:/gina<p>לפני כמה חודשים מצאתי, להפתעתי, בתוך מכולה כזאת של אשפה אדמה. המון אדמה מאדניות, בעשרותיהן. אני לא יודע איפה באיזור החליפו כנראה את כל האדניות, אבל הרעיון שלהם למה לעשות עם אדמה טובה היה… לזרוק אותה ושמשאית תאסוף אותה ותוביל אותה למקום שבו אף אחד לא ישתמש בה. לקחתי ארגזים …</p><p>לפני כמה חודשים מצאתי, להפתעתי, בתוך מכולה כזאת של אשפה אדמה. המון אדמה מאדניות, בעשרותיהן. אני לא יודע איפה באיזור החליפו כנראה את כל האדניות, אבל הרעיון שלהם למה לעשות עם אדמה טובה היה… לזרוק אותה ושמשאית תאסוף אותה ותוביל אותה למקום שבו אף אחד לא ישתמש בה. לקחתי ארגזים, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dumpster_Diving">קפצתי פנימה</a> כמוצא שלל רב והתחלתי להעביר את האדמה משם כדי שיהיה אפשר לעשות בה שימוש. היה מעניין לראות את האופן שבו אנשים הסתכלו עלי כשאני על/בתוך הצפרדע…</p>
<p>תוך כדי ההעברה של הארגזים בנגלות, שהתבררה כעבודה די קשה פיזית, חשבתי מה לעשות עם האדמה. כבר כמה זמן בראש גילגלתי את הרעיון של ליישם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%94">גננות גרילה</a> ליד הבית. המקום המתבקש היה ליד הקומפוסטר: המדרכה שם רחבה ויש שם איזור שלא נוצל לכלום מלבד לקקי של כלבים שהעירייה כמובן לא מנקה. לקחתי אמבטיה של הילדים שנשברה, מילאתי אדמה ושתלתי בתוכה ברוקולי מסכן שלא ממש גדל בעציץ שבו הוא היה במרפסת אצלנו. עם הזמן בינתיים הברוקולי גדל לתפארת (עדיין אין תפרחת אבל הוא נורא יפה; תסתכלו למטה) והגינה התרחבה לה. עכשיו הזמן להפסקת תמונות קצרה ולאחריה מיד נשוב בהמשך העמוד כאן למטה…</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/gina-im-ilil.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gina-im-ilil.jpg" alt="תצלום של הגינה, עם אילאיל" width="100%" /></a>
<p class="caption"><a href="http://www.opticchiasm.net/?p=63">הילדה הכי קולית ביקום</a> בפוזה מול הגינה. ביקשתי ממנה רשות לפרסם את התמונה באינטרנט.</p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/gina-bli-ilil.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gina-bli-ilil.jpg" alt="תצלום של הגינה, בלי אילאיל" width="100%" /></a>
<p class="caption">תצלום של אילאיל, בלי אילאיל. בפינה <a href="/860">קומפוסטר</a></p></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/gina-shelet.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/gina-shelet.jpg" alt="שלט שאילאיל הכינה" width="100%" /></a>
<p class="caption">שלט מקסים שהיא הכינה וצילמה. באמצע מימין זה סרט וקשת בענן. למטה צומחים, מימין לשמאל, פרח, אלוורה ומיורן (כנראה). הלב זה כי היא אוהבת את הגינה, ככה היא אמרה.</p></p>
<p>אחרי שהתפעלנו, נמשיך. למה לעשות גינה כזאת? מכמה סיבות:</p>
<ul>
<li>סיבה אחת חשובה היא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Just_for_fun">כי זה כיף</a> (אקסקורסוס: יש את Just for Fun באודיו <a href="https://thepiratebay.sx/torrent/5598116/audiobook_-_just_for_fun_-_linus_torvalds_david_diamond">להורדה</a> מ<a href="http://thepiratebay.sx/">מפרץ הפיראטים</a>).</li>
<li>סיבה נוספת היא כי זה כיף לא רק לי באופן ישיר, אלא גם לילדים. הם נורא אוהבים לעבוד בגינה (לשתול, לחורר חורי ניקוז, לפרק ולאוורר את אדמת האדניות לפני שתילה וכו׳) ולאכול ממנה (חוץ מהפלפל החריף, שנאמר לנו במשתלה שהוא לא חריף וכשהם ניסו לטעום ממנו היה, איך נאמר, מפתיע). כששותלים אז זאת חגיגה גם לחברים מהרחוב, שבאים לפורר, לחורר, ולשתול ברוב־טקס, בביחד שכונתי נעים של עשיה. זה משמעותי לילדים בבניה של מי שהם ושל המקום שלהם במרחב ובחברה שבהם הם חיים: במרחב הציבורי, במקום ובצורה שאי־אפשר לפספס, יש משהו יפה ומועיל וטעים שהם שותפים לו. יש הורים שעושים כל מני דברים לילדים שלהם שהם קוראים להם „להשקיע בילדים”; בדרך־כלל זה אומר לקחת אותם (באוטו, כמובן) לאנשהו, לשלם כסף למישהו בכניסה, לחוות משהו ולנסוע בחזרה הביתה. היחס בין ה„עלות” של לעשות גינה קהילתית כזאת (האדמה — בחינם מהזבל; העציצים — כבר יצאו מכלל שימוש; המים להשקיה — <a href="/336">מלחכות שיגיעו המים החמים ומשמיחזור</a>; הצמחים — מזרעים (מדלעות שאכלנו ומנבטים שלא הספקנו לאכול בזמן) או בזול יחסית מהמשתלה בשיח׳ ג׳ראח (02-5635629) או מ<a href="http://www.yaarbooks.com/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%99%D7%A2%D7%A8">המשתלה של „יער”</a>; הטרחה — זניחה ונעימה) לרווח שבכיף יַלְדִּי אמיתי ובחינוך עמוק מעלה את השאלה למה לא כולם עושים גינות כאלה (רמז: לכו, תשיגו את מה שצריך ותעשו אחת!). לכל ההורים שמתכננים לו״ז עמוס מלא העסקות והפעלות לימי החופש הגדול ממערכת החינוק שמהלכים עליהם אימים: הנה אחלה דבר לעשות.</li>
<li>
<p>מעבר לי ולקרובים לי, יש כאן משהו נוסף, נרחב יותר. גם לגדל ילדים זה פוליטי (הנה לדוגמה <a href="http://asfanit.blogspot.co.il/2012/08/blog-post_28.html">מחשבות של מישהי אחרת</a>), אבל כאן הפוליטיקה של הגינה נרחבת יותר (וגם היא משמעותית לחינוך של הילדים, לפוליטיקה כזאת). אנחנו חיים בחברה שבה (כמעט) הכל איכשהו מתווך בכסף, במרחב ציבורי שבו, בין כל שלטי ומודעות הפרסומת, אפילו <a href="https://www.wooshwater.com/">ברזיות דורשות כרטיס אשראי</a>. לשים דבר כמו הגינה, במיוחד כשמדובר ביוזמה של מי שגרים בשכונה ולא של העירייה, זה מעשה שגם אם הוא לא יאכיל את כל רעבי העולם (או אפילו יספק קצת מצריכת המזון של אדם אחד…), יש לו משמעות גם בַּנִּרְאוּת שלו. אנשים עוברים, עוצרים, מסתכלים, מחייכים, אולי גם טועמים, ממשיכים הלאה ואני מקווה שגם לוקחים איתם זרע של רעיון ותקווה.</p>
<p>המרחב העירוני, אפילו בערים צפופות יחסית, מלא שטחים מאוספלטים לא מנוצלים. בואו נעשה תרגיל מחשבתי לרגע: מה היה קורה אם מחר היו קמים כך וכך אחוזים מהתושבים והיו מתחילים לגדל אוכל בעצמם במרחב הציבורי? מה היה קורה אם במקום חלק מכל עצי ושיחי הנוי בשטחים הציבוריים היו גדלים עצי ושיחי פרי ומאכל לשימוש הכלל. אני יכול לענות תשובה אחת, שלי, אבל נראה לי שעדיף להשאיר לכם לענות לעצמכם (קחו את הזמן).</p>
<p>אז יש כאן היבטים של קיימות, של שוויון ופתיחות, של קהילתיות ושיתופיות, של שימוש מושכל במשאבים, של העדר תיווך בכסף, של אחריות של אנשים על עצמם, של הפיכת המרחב האורבני ממשהו מנוכר למשהו ידידותי, נעים, מחוייך ומזמין, של שבירת המצופה (גינון עושים מאחורי גדרות), של אופטימיות שאני מקווה שיש בה אלמנט מדבק, של פעולה ישירה לא היררכית, של העדר צורך בשינוע אוכל (הלוך מהשדא וחזור אל המטמונות; הכל מתקמפסט), של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8">שמיחזור</a> הקיים, של הפיכת הפרטי לציבורי או טשטוש מכוון (גם אם מוגבל) של הגבול ביניהם, של וולונטריות ולסמוך על אחרים (היו רק שני מקרים של ונדליזם, שזה פחות ממה שחששתי, ומאז שהגינה קצת גדולה יותר — אפס), של העשרת הפעילות הביולוגית בעיר החנוקה בבטון, אספלט ומכוניות, של ביזור, של מפגש בלתי־אמצעי בין אנשים במרחב ובתרבות שבהם יש בעיקר ניכור, של להנות מהדברים הפשוטים והיפים ולתת לזה נראות, של עצמאות, של…. אם נבחר להגדיר דברים במונחים, זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Green_anarchism">אקו־אנרכיזם</a> במיטבו, וזה דבר שלגמרי יכול לעבוד, לא במין אוטופיה חולמנית־משיחית של „אחרי המהפכה”, אלא כאן ועכשיו עם קצת אדמה, מים, זרעים/שתילים, שמש וסבלנות. מי שרוצה לקרוא על „כפל כוחות” יכול לעשות את זה ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dual_power">וויקיפדיה באנגלית</a> (אפשר לראות את זה כהרחבה של „<a href="http://en.wikiquote.org/wiki/Mahatma_Gandhi#Disputed">להיות השינוי שרוצים לראות בעולם</a>” מאמרה חביבה לתוכנית פוליטית).</p>
</li>
</ul>
<p>הגינונת בינתיים קטנה, ובהחלט יש כוונה להתרחב. ההתמקדות היא בצמחים שימושיים, כמו צמחי מאכל ומרפא. כדי להוסיף לחן ולחינוך הבוטני, עשיתי שלטים קטנים עם השם המדעי של הצמח, השם בעברית, ערבית וכמובן אספרנטו. לוקחים מקל של קרטיב שהילדים אכלו, רבע דף A4 מקופל לשניים ומהדק, מחברים ביחד והנה יש כזה שלט קטן שאפשר לתקוע באדמה, כמו שאפשר לראות בתמונות למעלה. הנה הרשימה של הצמחים שיש בינתיים. אני לא בוטנאי; אם יש כאן טעויות אשמח <a href="http://en.wiktionary.org/wiki/stand_corrected">לעמוד מתוקן</a>. בפרט, אני לא בטוח בזיהוי של מה שאני חושב שהוא מיורן, ובמין (species) של הפלפל החריף.</p>
<style>
table.botanic {direction: ltr}
table.botanic tr td + td + td {direction: rtl}
table.botanic td {
padding-left: 0.5em;
padding-right: 0.5em;
}
</style>
<table class="botanic">
<tr>
<td>Origanum majorana</td>
<td>Majorano</td>
<td>المردقوش الكبير</td>
<td>אֵזוֹב תַּרְבּוּתִי / מָיוֹרָן</td>
</tr>
<tr>
<td>Aloe vera</td>
<td>Aloo vera</td>
<td>الصبر الحقيقي</td>
<td>אַלְוַי אֲמִתִּי / אָלוֹוֶרָה</td>
</tr>
<tr>
<td>Brassica oleracea</td>
<td>Brokolo</td>
<td>القرنبيط الأخضر</td>
<td>בְּרוֹקוֹלִי</td>
</tr>
<tr>
<td>Cucurbita</td>
<td>Kukurbo</td>
<td>القرع</td>
<td>דְּלַעַת</td>
</tr>
<tr>
<td>Vigna radiata</td>
<td>Mungfabo</td>
<td>الفول مونج</td>
<td>מֶשׁ</td>
</tr>
<tr>
<td>Solanum lycopersicum <small>var. cerasiforme</small></td>
<td>Tomato («ĉeriza»)</td>
<td>البندورة</td>
<td>עַגְבָנִיַּת שֶׁרִי</td>
</tr>
<tr>
<td>Petroselinum crispum</td>
<td>Petroselo</td>
<td>البقدونس</td>
<td>פֶּטְרוֹזִילְיָה</td>
</tr>
<tr>
<td>Capsicum annuum?</td>
<td>Kapsiko</td>
<td>الفلفل الحار</td>
<td>פִּלְפֶּלֶת צִ׳ילִי</td>
</tr>
<tr>
<td>Portulaca oleracea</td>
<td>Portulako</td>
<td>البقلة الحمقاء</td>
<td>רְגֵלַת הַגִּנָּה / רִגְ׳לֵה</td>
</tr>
<tr>
<td>Ocimum basilicum</td>
<td>Bazilio</td>
<td>الريحان</td>
<td>רֵיחָן / בָּזִילִיקוּם</td>
</tr>
</table>
<p>הרִג׳לה העצמאית צומחת באדמה והגיעה לבד, אבל היא מקבלת מים ואני מקווה שתמשיך ותתפשט (זה נורא טעים).</p>
<p>כשעבדנו אתמול אילאיל אמרה שהיא רוצה שיהיו גם פרחים. קצת זמן אחר־כך, הופס, עבר מישהו בדרך לזבל לזרוק פרחים שעקר בגינה שלו. ביקשתי ממנו את הפרחים. הם במצב די רע, ואני מקווה שישתקמו. אני לא יודע איזה פרחים אלה בדיוק.</p>
<p>אז אתם מוזמנים לבוא לבקר בגינונת, ברח׳ הנחל בגבעה הצרפתית בירושלים. אני בטוח שאילאיל וראם ישמחו להסביר לכם מה כל צמח ומה אפשר לעשות איתו. אם אתם שותפים במשהו דומה, או אם הפוסט הזה נתן לכם רעיון או השראה, אשמח מאוד לשמוע, ואולי גם לבוא לכרסם ☺</p>
<p>לכל ההורים שעדיין מחפשים מה לעשות עם הילדים בחופש: עוד משהו שאפשר לעשות זה להכין עם הילדים איזה אוכל ביתי מגניב שנשמר (אנחנו הכנו בפס־ייצור מאולתר במטבח ריבת תמרים מתמרי ברהי אורגניים מהקיבוץ האנרכיסטי <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9E%D7%A8">סמר</a>, כדוגמה) וללכת למקום מרכזי ולחלק אותו לכל מי שרוצה. מובטחת סיצואציה מעניינת ומלמדת. אם רוצים, אפשר להציע למי שמקבלים את מה שהכנתם לתת לכם, לא באופן הכרחי ורק אם מתחשק להם, משהו מעניין; אנחנו קיבלנו כמה דברים מפתיעים. אפשר לכתוב על זה פוסט שלם, אבל כבר ממש מאוחר ומחר יש יום מלא פעילות מרגע שהילדים פוקחים את העיניים…. רק אגיד לכל מי שזה מרגיש לו מוזר לו לתת דברים בחינם ש: א. כדאי לחשוב למה זה ואם רוצים להמשיך להרגיש ככה; ב. זה הרבה יותר זול מיום בקייטנה או מכניסה לאנשהו בתשלום והרבה יותר מעניין, מעשיר, בונה ונעים, כך שאפילו באיזה הגיון כלכלי־קמצני זה הגיוני.</p>סיכום שני המכתבים הפתוחים2013-06-27T00:00:00+03:002013-06-27T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-27:/dan-matax<p>הפרקים הקודמים:</p>
<ul>
<li>סאגת דן: <a href="/942">פרק א׳</a>, התלונה; <a href="{{SITEURL}}/dan-response">פרק ב׳</a>, התגובה.</li>
<li>מט״ח: <a href="/926">מכתב פתוח</a>.<br />
</li>
</ul>
<h1 id="_1">דן</h1>
<p>התקשר היום <a href="/dan-response">(תיק)מר משה קריטי</a> (נהגה Karíti, מסתבר). הוא היה חביב (בכמה נקודות על גבול החנופה :-/), וכבר מההתחלה היה ברור שהמטרה של השיחה היא שהעניין יסגר ללא הטררם של הטריבונל השיפוטי. הנקודות שלו היו …</p><p>הפרקים הקודמים:</p>
<ul>
<li>סאגת דן: <a href="/942">פרק א׳</a>, התלונה; <a href="{{SITEURL}}/dan-response">פרק ב׳</a>, התגובה.</li>
<li>מט״ח: <a href="/926">מכתב פתוח</a>.<br />
</li>
</ul>
<h1 id="_1">דן</h1>
<p>התקשר היום <a href="/dan-response">(תיק)מר משה קריטי</a> (נהגה Karíti, מסתבר). הוא היה חביב (בכמה נקודות על גבול החנופה :-/), וכבר מההתחלה היה ברור שהמטרה של השיחה היא שהעניין יסגר ללא הטררם של הטריבונל השיפוטי. הנקודות שלו היו:</p>
<ul>
<li>החלק של העדות במשפט לא נצרך כל־כך, כי התלונה מפורטת מאוד. הרי אם הייתי טורח ובא מירושלים מה שהייתי אומר שם בסופו של דבר זה בערך מה שכתבתי בתלונה.</li>
<li>דיברו עם הנהג (לא ברור לי אם משה קריטי או אדם אחר) ונראה שהוא קיבל את זה שהדרך שבה הוא התנהג היתה לא ראויה, וימנע מהתנהגות כזאת בעתיד.</li>
<li>לנהג אין רישום של תלונות קודמות, לפחות לא משהו משמעותי. התלונה המדוברת תרשם בתיק שלו, ככה שאם הוא לא באמת הפנים את העניין של להתנהג עם נוסעים במינימום של כבוד, נעימות ונימוס, היא תצטבר עם תלונה עתידית. הרווח כאן הוא כפול: זה גם יוכל להרתיע אותו מלהתנהג באופן כזה, וגם ישמש במקרה שמשהו כזה או אחר כן יחזור.</li>
<li>הצד הטכני של להגיע לתל־אביב מירושלים (לפנות לזה יום ולטרוח לנסוע). אני לא יודע עד כמה זה משמעותי בפועל, אבל הוא אמר שעצם הנכונות לבוא מירושלים ולהעיד השפיעה על המשקל שהם נתנו לעניין.</li>
</ul>
<p>אני יודע שכתבתי במכתב הראשון שאני דורש שהנהג לא ימשיך בתפקיד. בשקלול הכל (מבחינת הנהג בעתיד וההרתעה מהתנהגות כזאת, מבחינת חוסר הצורך בעדות שבעל־פה ומבחינת הטרחה של לפנות לזה יום ולנסוע לתל־אביב), אני מקווה שהחלטתי נכון שלא להמשיך ודרוש טריבונל שיפוטי והכל. אני מקווה שהמטרה של זה שאחרים לא יצטרכו לחוות התנהגות כזאת ממנו הושגה (ואם זה השפיע עליו לטובה כאדם באופן כללי, מה שאני בספק אם קרה, אז בכלל); „נקמה” בנהג לא מעניינת אותי, כל עוד הוא לא יתנהג מגעיל לאחרים. מצד שני, יש גם גורמים פסיכולוגיים של לחץ לתת תשובה באותו הרגע (למרות שהייתי יכול לבקש <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/L%27esprit_de_l%27escalier">לחשוב ולהתקשר מאוחר יותר</a>).</p>
<p>ובעניין קרוב: עובדי חברת דן <a href="http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-2949">מכים שנית</a> בסירוב להזדהות, באיומים ובאי־חביבות יתרה. אני לא בדעה אחת עם קלינגר בעניין האשרור של „סמכות כהצדקה”, אבל כן רלוונטי לעניין הסירוב להזדהות והאיום על נוסעים שדורשים זיהוי בערוב המשטרה.</p>
<h1 id="_2">מט״ח</h1>
<p>תשובה על <a href="/926">המכתב הפתוח</a> אין, כמובן, אבל התפתחויות מקוממות יש. מרינה פוטרה, ולא רק זה אלא שהפיטורין (בלשון מיופה: „הפסקת התקשרות”) הם בהתנערות ממנה כעובדת אצלהם (פיצויים? מי שמע). הצד המשמח: <a href="http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-3bc44bc9b5d1f31004.htm">היא תובעת אותם</a>. אני לא יודע מה מתקדם עם זה, אבל מקווה שיצא טוב.</p>
<p>עדכון (2013/8/2): <a href="http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4411649,00.html">כתבה נוספת</a>.</p>שלטים למצעד הגאווה לכל דורשת2013-06-19T00:00:00+03:002013-06-19T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-19:/gaava2013-shlatim<p>נכון עיצבתי גם <a href="/pride2013">שלט למצעד הגאווה</a> וגם <a href="{{SITEURL}}/905">סטיקווירים</a>; למה לא לחבר אותם ביחד?</p>
<p>מי שרוצה שלט מגניב שמבוסס על הסטיקרים (או משהו אחר לפי הזמנה), הנה התהליך:</p>
<ul>
<li>יוצרים איתי קשר (במייל כלדבר@מיליםדיגיטליות.רשת או בתגובה כאן) ומציינים את שני הסטיקרים שתרצו (שניים בשביל שני הצדדים של השלט). אפשר כמובן …</li></ul><p>נכון עיצבתי גם <a href="/pride2013">שלט למצעד הגאווה</a> וגם <a href="{{SITEURL}}/905">סטיקווירים</a>; למה לא לחבר אותם ביחד?</p>
<p>מי שרוצה שלט מגניב שמבוסס על הסטיקרים (או משהו אחר לפי הזמנה), הנה התהליך:</p>
<ul>
<li>יוצרים איתי קשר (במייל כלדבר@מיליםדיגיטליות.רשת או בתגובה כאן) ומציינים את שני הסטיקרים שתרצו (שניים בשביל שני הצדדים של השלט). אפשר כמובן גם יותר משלט אחד.</li>
<li>אני אדפיס את השלט שמבוסס על הסטיקרים אחרי שינוי הפרופורציות ואשדך אותו לקרטון.</li>
<li>לפני המצעד (2013/8/1) נתאם לגבי ההעברה של השלטים המוכנים (הכי פשוט במצעד עצמו לפני שנצא).</li>
</ul>
<p>אתם מוזמנות להעביר את ההזמנה הזאת הלאה, כמובן ☺</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:JerusalemPride2005.jpg">Pato12seg</a></small></p>Making Hebrew fonts better2013-06-17T00:00:00+03:002013-06-17T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-17:/fontim<div dir="ltr">
<p>The Hebrew alphabet is one that took me time to love and appreciate. Even though it does not fit Modern Hebrew well at all, it is beautiful to look at.</p>
<p>I like typography, and I like mine to be precise. This is why typesetting Hebrew is frustrating to me: there …</p></div><div dir="ltr">
<p>The Hebrew alphabet is one that took me time to love and appreciate. Even though it does not fit Modern Hebrew well at all, it is beautiful to look at.</p>
<p>I like typography, and I like mine to be precise. This is why typesetting Hebrew is frustrating to me: there is no font which is perfect; every one of them, even the professional ones, is problematic in some aspect.</p>
<p>Being an optimist, I hope to change this situation. In <a href="https://old.digitalwords.net/media/fontim-sample.pdf">this PDF file</a> (here's the <a href="https://gist.github.com/rwmpelstilzchen/5799009">source</a>) you will find the same text in six fonts, some of them free (such as Alef), some not (such as Rutz), and some are in between (such as SBL Hebrew):</p>
<ul>
<li><a href="http://www.sbl-site.org/educational/BiblicalFonts_SBLHebrew.aspx">SBL Hebrew</a> by <a href="mailto:john@tiro.ca">John Hudson</a> of <a href="http://www.tiro.com/">Tiro Typeworks</a>.</li>
<li><a href="http://alef.hagilda.com/">Alef</a> by <a href="http://mushon.com/">Mushon Zer-Aviv</a>, <a href="http://hagilda.com/">Michal Sahar</a>, <a href="http://www.hatayas.co.il/">Danny Meirav</a> and <a href="http://www.carmelaforever.com/">Nir Yenni</a>.</li>
<li><a href="ttp://www.hebrewtypography.com/">Rutz</a> by <a href="http://odedezer.com/">Oded Ezer</a> (<a href="http://www.motaitalic.com/typefoundry/fonts/vesper-hebrew">information in English</a>).</li>
<li><a href="http://www.fsd.it/fonts/pragmatapro.htm">PragmataPro</a> by <a href="http://www.fsd.it/">Fabrizio Schiavi</a>.</li>
<li><a href="">David Culmus</a> by <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/User:Iorsh">Maxim Iorsh</a> / <a href="http://culmus.sourceforge.net/">Culmus</a>.</li>
<li><a href="http://culmus.sourceforge.net/taamim/index.html">Taamey David Culmus</a> by <a href="mailto:gyoramg@users.sourceforge.net">Yoram Gnat</a> / <a href="http://culmus.sourceforge.net/">Culmus</a>.</li>
</ul>
<p>I use the first four fonts regularly; the two versions of David act as a ‘control group’.</p>
<p>Now, as you can see, none of the fonts passes all of the tests. Let's see:</p>
<ul>
<li>All fonts support basic <em><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Nikud">nikud</a></em> reasonably well, except PragmataPro, for which Fabrizio is kind enough to make a new version with <em>nikud</em>. It's in development. I ignore PragmataPro when discussing <em>nikud</em>.</li>
<li>All fonts support <em><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Geresh">géreš</a></em> and <em><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gershayim">geršájim</a></em>, but in Rutz they look exactly like <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_punctuation#Quotation_marks">quotation marks</a> (<em>merxaot</em>) — they should be differentiated graphically.</li>
<li>All fonts but Rutz support the opening/lower (old-fashioned) quotation mark glyph (see the end of <a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuation/Pages/P31.aspx">this page</a> in the website of the Academy of the Hebrew Language (in Hebrew)), but:<ul>
<li>in Rutz it is the same as the closing/higher one (which is <em>the same</em> as <em>geršájim</em>…). An equivalent problem occurs in Rutz with secondary quotation marks (‚’) and <em>géreš</em> (׳): they look all the same.</li>
<li>in Alef it is located approximately on the same level of the letters; it should be lower.</li>
</ul>
</li>
<li>Something in the configuration of PragmataPro causes the order of the punctuation glyphs to be wrong. For my own purposes this does not matter much (I use it in Vim, in which all looks fine).</li>
<li><em>Sin</em> (שׂ) with Xolam looks fine only in SBL Hebrew, Rutz and Taamey David Culmus. In Alef the two dots are congruent, and in David Culmus (not Taamey David Culmus) they are not in the same height.</li>
<li>in Alef even a regular <em>sin</em> (שׂ) looks wrong: it looks as if it is a <em>šin xaluma</em> (שֹ). The dot of <em>sin</em> (שׂ) should be moved a little bit to the right (say, above the left branch of the letter).</li>
<li>Taamey David Culmus has no HORIZONTAL ELLIPSIS (U+2026, …) glyph.</li>
<li>The location of the <em><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dagesh">dageš</a></em> on a <em>cadi</em> (צּ) in Alef looks weird (פגע לו בול בפוני…).</li>
<li>
<p>All but Rutz differentiate <em>vav xaluma</em> (וֹ) and <em>vav</em> with <em>xolam xaser</em> (וֺ), but in Alef the difference is so slight it is almost unnoticeable.</p>
<p>In SBL Hebrew the dot of <em>vav xaluma</em> (וֹ) is a little bit too far to the right; although this can make the distinction easier, it makes <em>vav xaluma</em>, which is <em>by far</em> more common than <em>vav</em> with <em>xolam xaser</em> (וֺ), look funny (compare with the other fonts, which locate the dot in a more balanced manner).</p>
</li>
<li>
<p>In all but Alef and PragmataPro there isn't a significant (or any) space between adjacent quotation marks.</p>
</li>
<li>The shape of the quotation marks in SBL Hebrew is inharmonious with regards to the appearance of the Hebrew letters in the font. Specifically, their shape is differs too much from the shape of the <em>géreš</em>/<em>geršájim</em>.</li>
<li>
<p>All but SBL Hebrew kern <em><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hebrew_punctuation#Hyphen_and_maqaf">makaf</a></em> in an inaesthetic way. Combinations with <em>Makaf</em> should be kerned according to the <em>higher</em> part of the letters (compare with <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/X-height">x-height</a>; in Hebrew all letters but <em>lámed</em> (ל) are vertically aligned to the same height). This may seem insignificant, but it really hurts one's eyes to see a <em>makaf</em> which is not located exactly in the middle, but in an offset.</p>
<p>This is irrelevant to PragmataPro, because it's monospace.</p>
</li>
<li>
<p>Minor problem: none but the Biblical fonts (SBL Hebrew and Taamey David Culmus) handle ‘יְרוּשָׁלִַם’ correctly. As this kind of <em>nikud</em> is not used in Modern Hebrew at all, this is understandable.</p>
</li>
</ul>
<p>Dear font designers, please make good use of these observations. They are meant not to be nitpickish, but to help you make a better world by making better, more precise and more harmonious fonts. I truly appreciate the marvelous work you've done so far; please make your fonts perfect. Thank you very much! ☺</p>
<small></small><p>(The thumbnail of this post shows the letter Alef (א) in SBL Hebrew.)</small></p>
</div>צוואה2013-06-15T00:00:00+03:002013-06-15T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-15:/cavaa<p><small>(החלטתי להעלות את הפוסט הזה על הכתב ולפרסם אותו בהשראת <a href="https://twitter.com/aharoni/status/343474482415013888">הטוויטר של אמיר</a>…)</small></p>
<p>אני מקווה שאני לא הולך למות בקרוב, <a href="https://twitter.com/Lulitroll/status/63652185908576258">העולם צבעוני</a>. מה שכן, מתישהו אמות; גם את ואתה. אנחנו אולי חיים בהכחשה מתמדת, ואולי זה טוב יותר לחיות ככה (ואולי לא), אבל זה לא משנה את העובדה שאמות. אכפת …</p><p><small>(החלטתי להעלות את הפוסט הזה על הכתב ולפרסם אותו בהשראת <a href="https://twitter.com/aharoni/status/343474482415013888">הטוויטר של אמיר</a>…)</small></p>
<p>אני מקווה שאני לא הולך למות בקרוב, <a href="https://twitter.com/Lulitroll/status/63652185908576258">העולם צבעוני</a>. מה שכן, מתישהו אמות; גם את ואתה. אנחנו אולי חיים בהכחשה מתמדת, ואולי זה טוב יותר לחיות ככה (ואולי לא), אבל זה לא משנה את העובדה שאמות. אכפת לי גם ממה שיקרה אחרי שאמות, ולכן אני כותב כאן צוואה חלקית, הנוגעת לעניינים שאני חושב שראוי שיקודמו גם כשאני עדיין בין החיים. סיבה נוספת היא שאני חושב שראוי לדבר גלויות על מוות, גם בפומבי, בלי בושה, הסתרה, פחד וטאבו, ובפרט בשיח חילוני.</p>
<p>הצוואה הזאת היא חלקית; נוגעת רק למה שנדון כאן (השאר לא נראה לי שיעניין את הקוראים…).</p>
<p>אבהרה לאמא שלי כשהיא קוראת את הפוסט הזה: לא, אני לא מתכוון להתאבד, אין לך מה לדאוג ☺</p>
<p>אבהרה לכולי עלמא: אלו הרצונות שלי, האישיים. ברור לי שהם לא מתאימים עבור כל אחד. מה שכן, אני חושב שבהחלט ראוי לכבד, במידת הסביר, את הרצונות שאדם מביע בנוגע למצבים בהם הוא לא יוכל להביע שום רצון: במקרים הנדונים כאן, שיתוק מוחלט ומוות.</p>
<p>אזהרת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Trauma_trigger">טריגרים</a> בדברים שקשורים לשיתוק ומוות. באופן כללי הפוסט הזה ישיר ו־matter-of-fact־י בדברים שבדרך כלל לא נוהגים לדבר עליהם ככה (כמו אוכל לחתולים).</p>
<h1 id="_1">חלק ראשון: טיפול במצב של שיתוק מוחלט</h1>
<p>אם ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%93%D7%A8_101">חדר 101</a> מישהו היה צריך לעלות על זה שהדבר שהכי מפחיד את וינסטון הוא עכברושים, כאן אני כבר מגלה מראש שמה שהכי מפחיד אותי, מלבד זה שיקרו דברים נוראיים לאהובים לי, הוא להיות כלוא במצב של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94">שיתוק מוחלט עם תודעה/הכרה</a>, ל<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%92_%28%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F%29#.D7.9B.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.94.D7.98.D7.A2.D7.9E.D7.94">עֽו</a>למים. בכנות אני לא יודע מה יותר גרוע, להיות עם חושים (כמו רוח) או בלי (כמו בחדר חשוך).</p>
<p>לכן, לאור זה שאני <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D">מטריאליסט</a>, אני מעדיף לחדול מאשר להיות נתון במצב כזה.</p>
<p>אם אגיע למצב שבו אהיה משותק באופן מוחלט אך עם תודעה ולפי הערכת הרופאותים המצב הזה לא יהיה עתיד להשתנות בזמן סביר* (הן מבחינת הצפי להתקדמות הרפואה והן מבחינת הסיכוי שמשהו ישתנה גם בידע הרפואי שיהיה קיים), אני רוצה לא רק שלא יעשה מאמץ להמשיך ולהחזיק אותי עוד ועוד בחיים, אלא שיעשה מה שאפשרי כדי להפסיק את חיי, מבלי לפגוע בקרובים לי או לסכן אותם משפטית. במידה ולא יהיה אפשרי לעשות את זה, אני רוצה שירדימו אותי באופן כזה שלא אהיה עם תודעה/הכרה.</p>
<p>* אני לא יודע להעריך כמה זה „זמן סביר”. הזמן שהייתי מעדיף להשאר בבידוד מוחלט, כבול, בחדר חשוך ושקט עם זונדה בלי תקווה לשחרור על פני למות, אני מניח.</p>
<p>אם אהיה צמח לגמרי, בלי תודעה/הכרה, פחות משנה לי מה יעשו. חבל לי שאתפוס משאבים שיכולים לשמש אחרים, אבל אם זה יהיה חשוב למישהו קרוב לי להחזיק את ערימת הבשר, העצמות, הדם, העור, השיער וכו׳ חיה־אך־נטולת־מודעות, זה בסדר מבחינתי.</p>
<h1 id="_2">חלק שני: טיפול בגופה</h1>
<p>החלק השני הרבה יותר פשוט מבחינה פילוסופית ואתית. אחרי שאמות אני רוצה שיעשו בגופה שלי ככה, לפי הסדר הזה:</p>
<ul>
<li>קידום המדע והרפואה: מה שאפשר להשתמש בו לקידום ההבנה שלנו את האופן שבו הגוף פועל, ובלבד שזה לא יהיה לשימוש של איזו חברה מסחרית (כגון חברת תרופות).</li>
<li>תרומת איברים: מה שנשאר ויכול לשמש מישהו אחר. אני מעדיף שהאיברים שלי לא יִתָּרְמוּ לאנשים שנפגעו בביצוע פעולות אלימות כלפי אחרים (ובפרט, חיילים ושוטרים שנפגעו בזמן שפעלו באלימות כלפי אחרים).</li>
<li>למטרות לימודיות: מה שנשאר, שישמש בלימוד רפואה.</li>
<li>שריפה: מה שנשאר (כמה זה יוצא כבר?…), שישרף (על־ידי <a href="http://www.aleyshalechet.co.il/">עלי שלכת</a> או גוף אחר) או שיטופל באופן אחר שאין בו נזק סביבתי (לדוגמה: מאכל לחתולים…). אני לא רוצה להקבר, לא רוצה לתפוס מקום, ולא רוצה לממן כל מני גופים דתיים. באפר יהיה אפשר להשתמש לדישון האדמה, אבל אם זה חשוב למישהו לשמור אותו בצנצנת או משהו זה בסדר מצדי.</li>
</ul>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:Smiley.svg">פומבה</a></small></p>תגובת חברת דן למכתב הפתוח2013-06-10T00:00:00+03:002013-06-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-10:/dan-response<p>קיבלתי תגובה ל<a href="/942">מכתב הפתוח לדן</a>. כמו שהבטחתי, היא מפורסמת כאן.</p>
<p>כתבתי להם שאשמח לבוא ולהעיד; עדיין לא קיבלתי תשובה. אשמח לרעיונות למה לעשות ביום כיף בתל־אביב… ☺</p>
<p>נ.ב. לא שיניתי את שמי ל„תיקמר”, ולא לגמרי ברור לי איך הם הגיעו לזה…</p>
<blockquote>
<p>20/5/2013<br />
לכבוד תיקמר יודה …</p></blockquote><p>קיבלתי תגובה ל<a href="/942">מכתב הפתוח לדן</a>. כמו שהבטחתי, היא מפורסמת כאן.</p>
<p>כתבתי להם שאשמח לבוא ולהעיד; עדיין לא קיבלתי תשובה. אשמח לרעיונות למה לעשות ביום כיף בתל־אביב… ☺</p>
<p>נ.ב. לא שיניתי את שמי ל„תיקמר”, ולא לגמרי ברור לי איך הם הגיעו לזה…</p>
<blockquote>
<p>20/5/2013<br />
לכבוד תיקמר יודה רונן<br />
הנחל 4/6<br />
ירושלים</p>
<p>שלום רב,</p>
<p>הנדון: <u>פנייתך מתאריך 06/05/2013</u></p>
<p>במענה לפנייתך שבנון הרינו להשיבך כדלקמן:</p>
<p>אנו מפעילים את השרות לציבור הנוסעים בנאמנות, בהתמדה, במסירות וכפי שעיניך הרואות גם ללא ליאות, בודאי הבחנת שהננו מתייחסים ברצינות רבה לפניות הציבור.</p>
<p>לגופו של עניין, כפי שציינו אנו עושים למען ציבור לקוחותינו את המיטב בכדי לספק את השרות הטוב ביותר.</p>
<p>לכל פניה אנו עורכים בדיקות מקיפות ויסודיות עם הגורמים הרלוונטיים ובמקרה הנדון מוצע לך בזאת להופיע בפני טריבונל שיפוטי הקיים בחברתנו בנוכחות הנהג לצורך מסירת עדות על מנת לבסס את האשמה כנגד הנהג.</p>
<p>עדותך חיונית וחשובה, על כן נשמח על היענותך להצעתנו זאת.</p>
<p>לשירותך בכל עת.</p>
<p>בברכה,<br />
משה קריטי<br />
מורשה החברה<br />
דן חברה לתחבורה ציבורית בע״מ</p>
</blockquote>שלט למצעד הגאווה 2013 בירושלים2013-06-10T00:00:00+03:002013-06-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-10:/pride2013<p>יום אחד, <a href="/dan-response">שני</a> <a href="{{SITEURL}}/pride2013">פוסטים</a>…</p>
<p>אחרי שהלכתי פעם אחת למצעד בתל־אביב החלטתי שגם בשביל סולידריות עם אחיותי בנכר יש גבול למה שאני מוכןה לעשות. החום, הלחות, הצפיפות המהבילה ובמיוחד תחושת הסתם והחגיגה הריקה. השנה נראה שהיו כמה נקודות אור כמו <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=290410644429911">הדבר־המאמם־הזה־שאי־אפשר־שלא־להבחין־בו</a> (הנה <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=290771287727180">הפלאייר …</a></p><p>יום אחד, <a href="/dan-response">שני</a> <a href="{{SITEURL}}/pride2013">פוסטים</a>…</p>
<p>אחרי שהלכתי פעם אחת למצעד בתל־אביב החלטתי שגם בשביל סולידריות עם אחיותי בנכר יש גבול למה שאני מוכןה לעשות. החום, הלחות, הצפיפות המהבילה ובמיוחד תחושת הסתם והחגיגה הריקה. השנה נראה שהיו כמה נקודות אור כמו <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=290410644429911">הדבר־המאמם־הזה־שאי־אפשר־שלא־להבחין־בו</a> (הנה <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=290771287727180">הפלאייר</a> שחילקו), <a href="https://www.facebook.com/events/251185178355628">האירוע־המגניב־לחלוטין־הזה</a> ולראות את יהיר לפיד עומד <a href="http://youtu.be/SvcQkchcX5M">(כמעט־)דקת דומיה</a>. אבל עדיין, חום, לחות וצפיפות מהבילה… ☺ </p>
<p><small>למי שזאת כוס התה שלו, הנה דיווחים מהתקשורת המיינסטרימית: ב<a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/478/272.html">מעריב</a> וב<a href="http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2041233">הארץ</a> (לאנשים חושבים: שימו לב לדברים שנעדרים בכתבה בהארץ וכן נמצאים בזו של מעריב).</small></p>
<p>תוספת (2013/6/13): יש גם את <a href="http://tv.social.org.il/social/2013/06/12/mashpritzot">הוידאו הזה</a> של <a href="http://tv.social.org.il/">הטלוויזיה החברתית</a>.</p>
<p>אז בהשראת ההעלאה של נושא הפינקוושינג בתוך המצעד, הכנתי כבר עכשיו את השלט למצעד בירושלים באוגוסט. רגע, לא יודעות מה זה „פינקוושינג” (הוורדה)? קחו רגע ותקראו דברי־טעם של <a href="http://bligeula.wordpress.com/">יוסףה מקיטון</a> <a href="http://www.mako.co.il/pride-sex-and-love/identity/Article-e141ead9a46fe31006.htm">כאן</a> ו<a href="http://aeyalgross.com/">אייל גרוס</a>
<a href="http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1904667">כאן</a>,
<a href="http://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2040275">כאן</a>,
<a href="http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1703502">כאן</a>,
<a href="http://www.haokets.org/2011/06/10/%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa/">כאן</a>,
ו<a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151526272774245">כאן</a>. בהקשר של המצעד בתל־הביב חשוב להדגיש לא רק את ההוורדה של מדינת ישראל, אלא של עיריית תל־אביב של חולדאי בפרט.</p>
<p>אז הנה השלט, שיחליף את <a href="/437">השלט הזה</a> ששְּׁמִחְזרתי כמה וכמה פעמים, להורדה בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/pride2013-sign.pdf">PDF</a> או כ<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/sign-pride2013">קוד בלאטך</a>.</p>
<p>צד אחד:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/pride2013-sign-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/pride2013-sign-1.png" alt="צד א׳" width="100%" /></a></p>
<p>צד שני:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/pride2013-sign-2.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/pride2013-sign-2.png" alt="צד ב׳" width="100%" /></a></p>
<p>ולסיום, כי זה <a href="http://aharoni.wordpress.com/">אמיר</a> וכי זה כתוב ב<a href="http://alef.hagilda.com/">אלף</a>: <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10151639054812173">זה</a>.</p>
<p><strong>תוספת</strong> (2013/7/17): שני אנשים <a href="/gaava2013-shlatim">ביקשו שלטים</a>, אז הוספתי אותם לקובץ. בנוסף, הוספתי את „וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ” עם דגל גאווה + לב בשביל לתלות מהקומה השניה של המרכז המסחרי של הגבעה הצרפתית. הימורים: כמה זמן זה יחזיק? (הדפסתי שלושה עותקים, להחלפה…)</p>על האבטיח / יאללה מתנה2013-06-04T00:00:00+03:002013-06-04T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-04:/avatiax<p><a href="/455">על המתנה</a> + <a href="{{SITEURL}}/107">יאללה אבטיח</a> = <a href="{{SITEURL}}/avatiax">הפוסט הזה</a>.</p>
<p><strong>פינג</strong>: לפני כשבועיים הלכנו ראם ואני ממקור חיים / קטמונים אל <a href="http://www.muzteva.org.il/">מוזיאון הטבע</a>, שהתברר כרחוק יותר מהמצופה ביום חם כל־כך. היה ממש ממש חם, כך שדוכן שעמד ליד המדרכה ונשא שלט עם הכיתוב „מלך!!!!!!! האבטיח” (אולי עם מספר אחר של סימני־קריאה…) צד את …</p><p><a href="/455">על המתנה</a> + <a href="{{SITEURL}}/107">יאללה אבטיח</a> = <a href="{{SITEURL}}/avatiax">הפוסט הזה</a>.</p>
<p><strong>פינג</strong>: לפני כשבועיים הלכנו ראם ואני ממקור חיים / קטמונים אל <a href="http://www.muzteva.org.il/">מוזיאון הטבע</a>, שהתברר כרחוק יותר מהמצופה ביום חם כל־כך. היה ממש ממש חם, כך שדוכן שעמד ליד המדרכה ונשא שלט עם הכיתוב „מלך!!!!!!! האבטיח” (אולי עם מספר אחר של סימני־קריאה…) צד את עיני. שאלתי אם אפשר לקנות פרוסות של אבטיח שאפשר לאכול במקום. המלך ענה לי שהוא לא מוכר בכמות קטנה כזאת (חבל, כי זה הרבה יותר מגניב מקרטיבים או גלידות שמוכרים לקחת), ופשוט חתך לראם ולי חיוכים כאלה של אבטיח (פרוסה חצויה). אבטיח קריר וטעים בחום קיצי זה פסגת האלטרואיזם…</p>
<p><strong>פונג</strong>: אם תרצו לטעום מהאבטיחים הטעימים, הוא נמצא באותו מקום בכל ימי השבוע: בצד הדרומי של רחוב בן־זכאי, ליד תחנת האוטובוס שקרובה לצומת אורנים. <a href="http://www.abmaps.co.il/main.asp?X=35.21429&Y=31.758851598744553&Zoomlevel=0&CountryCode=ISR&Lang=heb&v=1.0">מפה</a>; הדוכן שלו בערך באמצע.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט (ארמונו של מלך(!!!!!!!) האבטיח): <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Watermelon_House_-_Logan_Circle.jpg">AgnosticPreachersKid</a></small></p>ג׳קיל2013-06-03T00:00:00+03:002013-06-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-06-03:/jekyllrb<p>תקציר: הבלוג עבר מערכת. למה (כי זה אלגנטי ונעים לעבוד עם זה) ואיך (באופן מודולרי)? תקראו <a href="http://haharoni.wordpress.com/2009/01/29/t/">ת</a>המשך.</p>
<p>אזהרת טכניוּת ומחשבית…</p>
<h1 id="_1">הקדמה</h1>
<p>הבלוג הזה רץ (בפרפקט) כבר זמן רב על <a href="http://wordpress.org/">וורדפרס</a>, מאז <a href="/2">ינואר 2005</a> (אח, כל־כך הרבה דברים קרו ולא־קרו לי ב־2005…). בזמנו, הסתכלתי על כמה …</p><p>תקציר: הבלוג עבר מערכת. למה (כי זה אלגנטי ונעים לעבוד עם זה) ואיך (באופן מודולרי)? תקראו <a href="http://haharoni.wordpress.com/2009/01/29/t/">ת</a>המשך.</p>
<p>אזהרת טכניוּת ומחשבית…</p>
<h1 id="_1">הקדמה</h1>
<p>הבלוג הזה רץ (בפרפקט) כבר זמן רב על <a href="http://wordpress.org/">וורדפרס</a>, מאז <a href="/2">ינואר 2005</a> (אח, כל־כך הרבה דברים קרו ולא־קרו לי ב־2005…). בזמנו, הסתכלתי על כמה מערכות של בלוגים, והיה ברור שוורדפרס זהר:</p>
<ul>
<li>קוד פתוח</li>
<li>אלגנטיוּת (בהשוואה למערכות האחרות שבדקתי)</li>
<li>תמיכה ביוניקוד (שזה לא היה דבר טריוויאלי אז, והקל מאוד על <a href="/9">כתיבה בעברית</a>)</li>
<li>תמיכה גמישה ופשוטה לשימוש ב־themes (משהו שנכנס בדיוק אז בתחילת 2005)</li>
<li>עצמאיות (כלומר, אי־תלות באירוח/אכסון אצל חברה מסויימת או כל <a href="http://www.gnu.org/philosophy/who-does-that-server-really-serve.html">הגבלה כובלת</a> אחרת)</li>
</ul>
<p>בראיה לאחור, מסתבר שהימרתי נכון: וורדפרס נהיתה מערכת הַבִּלּוּג הפופולרית ביותר, והיא מתפעלת אחוז לא מבוטל מכלל האתרים ברשת (ר׳ <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/WordPress">הערך בוויקיפדיה</a> להפניות לסטטיסטיקה).</p>
<p>אני עדיין אוהב את וורדפרס. לדעתי רשת האינטרנט הרוויחה הרבה מאוד מהתוכנה הזאת, שהנמיכה מאוד את סף הכניסה לכתיבה בה מבחינת הידע הטכני, ואפשרה להרבה מאוד אנשים שאחרת לא היינו יכולים לקרוא אותם לכתוב.</p>
<p>אבל מה? גם אם וורדפרס היתה מערכת אלגנטית ביחס לחלופות דאז, הרי שבשנים שחלפו היא <a href="http://www.ohloh.net/p/wordpress/analyses/latest/languages_summary">תפחה</a> והסתרבלה ונעשתה לערימת ספגטי מטולאת של קוד וטבלאות.</p>
<p>בנוסף, כשאני מסתכל על האופן שבו אני עובד (workflow בלעז), ברור לי שמשהו כאן עקום. אני כותב הכל ב־Vim: בין אם זה תיזה (שלצערי אני יותר מדי <em>לא</em> כותב אותה…), שלטים, סטיקרים או פוסטים בבלוג. עם השנים שייפתי לי סביבת־עבודה ממש ממש נוחה לי. מה שהייתי עושה בוורדפרס זה לכתוב את הטקסט ב־Vim בקובץ במחשב, ולהעתיק+להדביק את התוכן לממשק הרשת של וורדפרס. זה עקום, מועד לטעויות של סנכרון וממש לא נוח (ב־<a href="http://5digits.org/pentadactyl/">Pentadactyl</a> יש אפשרות קלה לעריכה של תיבות טקסט, אבל זה עדיין מעיק). אם אני עורך את הקבצים באופן מקומי, למה להשתמש בממשק לא־מקומי באופן ידני בשביל להציג ולפרסם את מה שאני כותב? הדברים נעשו ברורים יותר כשהכרתי את <a href="http://git-scm.com/">Git</a> ו־<a href="https://github.com/">GitHub</a>, והתחלתי <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen">להעלות דברים שאני עושה</a> אל זה האחרון באופן אוטומטי (דברים גמורים מספיק מתפרסמים גם כאן כפוסט עם קישור, כמובן).</p>
<p>בנוסף2, וורדפרס היא מערכת דינמית. זה אומר כל פעם שמישהו רוצה לקרוא פוסט בבלוג, המערכת בונה את הדף שאותו היא תשלח בו־במקום, ומרכיבה אותו מאפס לפי מתכון שכרוך בקריאות מרובות למסד־הנתונים ולקטעי תוכנה שונים, כל פעם מחדש. גישה כזאת מתאימה לאתרים שיש בהם המון עריכות (וויקיפדיה היא דוגמה פרדיגמטית), אבל באתרים כמו בלוגים, שיחסית יש בהם מעט עריכות (בבלוגים שמתעדכנים הרבה, כל כמה ימים) והרבה צפיות (בתקווה…), זאת גישה שנראית לי לא הגיונית: למה שוב ושוב לייצר את אותו תוצר סופי במקום לייצר אותו פעם אחת ולאכסן אותו לשליחה פשוטה בכל פעם שמישהו ירצה לקרוא אותו?</p>
<p>כאן בדיוק נכנס המערכת החדשה שהבלוג רץ עליה, <a href="http://jekyllrb.com/">ג׳קיל</a> (Jekyll). עכשיו יכול להיות שתרצו להכנס קצת לאתר שם ולקרוא על המערכת; אם כן, יכול להיות שתרצו לקרוא גם את <a href="http://tom.preston-werner.com/2008/11/17/blogging-like-a-hacker.html">הפוסט הסמינלי הזה</a>.</p>
<p>למי שמתעצלים לקרוא: ג׳קיל היא מערכת שכתובה בשפת <a href="http://www.ruby-lang.org/en/">רובי</a>, שלמדתי לחבב (השפה המועדפת עלי היא עדיין וולשית, אה, סליחה, <a href="http://python.org/">פייתון</a>), ולוקחת קבצי טקסט פשוטים (שכתובים ב־<a href="http://daringfireball.net/projects/markdown/">Markdown</a> או בשפת־סימון אחרת) ומעבדת אותם (על־ידי <a href="http://wiki.shopify.com/Liquid">Liquid</a> ורובי) לידי קבצי HTML פשוטים וסטטיים שנשלחים על־ידי השרת למי שמבקש, כמות שהם. זאת שיטה שהיא אלגנטית ומינימליסטית, מתאימה לאופן שבו אני עובד (כתיבה ← עיבוד בג׳קיל ← העלאה ב־rsync, כשאת שני השלבים האחרונים אפשר <a href="http://tatey.com/2009/10/29/simpler-deployment-for-jekyll-using-a-rakefile-and-rsync/">לעשות באופן אוטומטי</a>) וסטטית, כך שכל הבעיות שהזכרנו נפתרות ביחד.</p>
<p>בינתיים אני מאוד מרוצה: זה היה כיף לעבור דירה ולרהט ולעצב את הדירה החדשה ולהניח כל דבר במקום. למדתי הרבה ונהנתי תוך כדי. קוד פתוח זה כיף גדול, ונעים לראות את שיתוף הפעולה בין אנשים מכל העולם כדי לעשות משהו יפה ושימושי ביחד (וגם לעבדכם הנאמן יש כמה תרומות קטנטנות, כמו שתקראו בהמשך).</p>
<p>לא הכל מושלם בג׳קיל (לדוגמה, יש באג בעיבוד של Markdown לרשימות שלא כוללות תו לטיני), אבל אני מקווה שהבעיות הקיימות יתוקנו במהרה.</p>
<p>אם אתם נתקלים בבעיות באתר (קישור שבור, משהו אחר שהשתבש), בבקשה <a href="http://me.digitalwords.net/">ידעו אותי</a>. האתר הישן זמין עדיין בכתובת <a href="http://digitalwords.net/wp/">עם הסיומת wp/</a>, אבל חלק מהדברים שם נשברו בגלל שהם מניחים שאפשר לגשת אליהם מספריית השורש (בג׳קיל אפשר בקלות להמנע מבעיה כזאת בציון מפורש של {{site***url}} ב־Liquid).</p>
<p>את קבצי המקור, כלומר הספריה שעליה אני מריץ את ג׳קיל כדי לקבל את הפלט של האתר שאותו אני מעלה לשרת ואתם קוראים כעת, תוכלו למצוא <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/digitalwords.net">כאן</a> ב־GitHub. אתם מוזמנים, כמובן, להתבסס על מה שעשיתי ולהעתיק רעיונות וביצוע.</p>
<h1 id="_2">המעבר — צדדים טכניים</h1>
<p>את המעבר אפשר לחלק לשני תחומים: הצד שדורך בעבר (לקחת את הנתונים מהאתר בוורדפרס ולהעביר אותם לצורה שג׳קיל קורא) והצד השני דורך בהווה ובעתיד (לקחת את הנתונים האלה שהעברנו ולהציג אותם בצורה יפה וברורה).</p>
<h2 id="_3">העברת הנתונים מוורדפרס</h2>
<p>לאף מערכת תוכן אין סיכוי שישתמשו בה בלי אפשרות לקחת תוכן קיים, ממערכת אחרת, ולהעביר אותו אליה. כמו בכל תרגום, גם כאן לא הכל הולך מושלם, אפילו בהגירה ממערכת פופולרית כמו וורדפרס.</p>
<h3 id="_4">פוסטים</h3>
<p>ניסיתי את השיטה הקנונית להגירה, דרך התחברות ישירות לשרת ה־MySQL. לא עבד. אז ניסיתי את <a href="https://github.com/thomasf/exitwp">exitwp</a> של <a href="http://emont.org/">Guillaume Emont</a>, שנתן תוצאה טובה, אלא שכשרציתי להעביר את הפוסטים ושישארו בפורמט HTML (המרה ל־Markdown גרמה לאיבוד של מידע קריטי), גיליתי שהממיר מתעלם מזה שוורדרפס מוסיפה תגי <code><p></code> ו־<code><br /></code> באופן אוטומטי (הראשונים בשורה רווח בטקסט; השניים בשבירת שורה). <a href="https://github.com/thomasf/exitwp/pull/41">תיקנתי</a> את זה, ואני מקווה שזה יכנס בקרוב לענף הראשי.</p>
<p _="%" endhighlight="endhighlight">בנוסף, הייתי צריך לשנות באופן גורף את ההפניות הפנימיות לקבצים ולפוסטים. למזלי, יש כלים יוניקסיים נחמדים כמו <code>find</code> ו־<code>sed</code> שמאפשרים לעשות בדיוק את זה:
{% highlight sh %}
{% raw %}
find . -name '<em>.html' -exec sed -i 's/=\"files\//=\"\/files\//g' "{}" \;
find . -name '</em>.html' -exec sed -i 's/=\"?p=/=\"\//g' "{}" \;
{% endraw %}</p>
<h3 id="_5">תגובות</h3>
<p>בתור מערכת סטטית, ג׳קיל לא מאפשרת תגובות באופן ישיר. כדי לעקוף את הבעיה וכן לאפשר תגובות לפוסטים הרבה אנשים משתמשים במערכת הסגורה <a href="http://disqus.com/">Disqus</a>. שלא בצדק, יש מי ש<a href="http://www.jeremyscheff.com/2011/08/jekyll-and-other-static-site-generators-are-currently-harmful-to-the-free-open-source-software-movement/">מכתימים</a> את ג׳קיל ומערות סטטיות אחרות בזה, כאילו האשמה בהן.</p>
<p>מבין האפשרויות שבחנתי לתגובות בג׳קיל, הכי טובה כרגע נראית <a href="https://github.com/mpalmer/jekyll-static-comments">זאת</a>, שמאפשרת סינון ספאם באמצעות מנגנון סינון הספאם שכבר קיים לי בתיבת הדואל. כדי לשים את ההודעות שמתקבלות בדואל כתגובות, אני משתמש בשיטה העקומה־אך־עובדת <a href="https://gist.github.com/rwmpelstilzchen/5796179">הזאת</a> שכתבתי.</p>
<p>כדי לייבא את התגובות הקיימות השתמשתי ב־<a href="https://github.com/guijemont/wp2jekyll-comments">wp2jekyll-comments</a> של <a href="http://thomas.jossystem.se/">תומס פרסמן</a>, אלא שגם כאן היה צריך לעשות כמה שינויים, וגם כאן <a href="https://github.com/guijemont/wp2jekyll-comments/pull/1">הצעתי תיקון</a> שאני מקווה שיכנס בקרוב לענף הראשי: השמות של השדות שבפלט שונים משום מה מאלו שמערכת התגובות מצפה להם.</p>
<p>כדי להוסיף <a href="https://gravatar.com/">גרבטרים</a> השתמשתי ב<a href="https://github.com/ldesgrange/jekyll-gravatar-filter">זה</a>.</p>
<h2 id="_6">תכונות לא־קנוניות</h2>
<p>על תוספת של מערכת תגובות כתבתי קודם, אז הנה עוד כמה תוספות שהן לא חלק מהמערכת הבסיסית של ג׳קיל, אבל קלות מאוד להוספה.</p>
<p><a href="http://enrmarc.github.io/">אנריק מרקוס</a> כתב <a href="http://enrmarc.github.io/blog/random-post-in-jekyll/">קוד</a> למעבר לפוסט אקראי. אני מאוד אוהב את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Random">הפיצ׳ר הזה בוויקיפדיה</a>, שמאפשר ללמוד דברים שאחרת לא הייתי מגיע אליהם. הפטנט של מרקוס עוקף את חוסר האקראיות שבאתר סטטי בעזרת JavaScript; הבעיה היא שההכנסה של הפוסטים למערך שממנו מוגרל אחד מהם נעשית בכל דף, מה שאומר סתם קוד שמשוכפל כמספר הפוסטים (סיבוכיות n²…). כדי לפשט את זה כתבתי דף פשוט שעושה redirection לפוסט אקראי; <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/jekyll-random-post">הנה הקוד</a>.</p>
<p>דבר נוסף הוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Web_syndication">סינדיקציה</a>, שהוספתי לפי <a href="https://github.com/snaptortoise/jekyll-rss-feeds">הפתרון הזה</a> של <a href="http://snaptortoise.com/">Snaptortoise</a>.</p>
<p>תגים הוספתי בעזרת <a href="https://github.com/pattex/jekyll-tagging">התוסף הזה</a> של <a href="https://kleinerdrei.net/">ארנה איילרמן</a>. בשביל הרשימה המופרדת ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Interpunct">נקודות אמצעיות</a> השתמשתי ברשימה לפי <a href="http://milov.nl/2883">השיטה הזאת</a>.</p>
<p>החיפוש באדיבות <a href="https://duckduckgo.com/">Duck Duck Go</a>, שהוא מנוע־חיפוש פתוח חלקית ששומר על הפרטיות של הגולשים.</p>
<p>כדי להציג תאריכים עבריים התבססתי על <a href="http://blackwinter.github.io/jekyll-localization/">jekyll-localization</a>.</p>
<h2 id="_7">עניינים טכניים</h2>
<p>כדי לקבל כתובות יפות השתמשתי ב<a href="http://stackoverflow.com/a/2443926">הפניות האלה</a>, ולמדתי יפה־יפה על <a href="http://stackoverflow.com/a/8864984">חשיבותו של סלאש</a>.</p>
<p _="%" endhighlight="endhighlight">כדי להעביר את הצורה של הכתובות של הפוסטים בוורדפרס (<code>?p=123</code>) לצורה של ג׳קיל השתמשתי ב<a href="http://stackoverflow.com/a/4007582">שיטה הזאת</a>:
{% highlight sh %}
RewriteCond %{QUERY_STRING} ^p=([0-9]+)$
RewriteRule ^$ /%1? [R=301,L]</p>
<h2 id="_8">עיצוב</h2>
<p>את הבסיס לעיצוב של האתר <a href="http://youtu.be/IL4vWJbwmqM">גנבתי בלי בושה</a> מהאתר של <a href="https://www.heroku.com/">הרוקו</a>: בעיקר סקלת־צבעים ואת המראה של הפס למעלה והמלבנים. אני חושב ש<a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Light-on-dark_color_scheme">טקסט בהיר על רקע כהה</a> הרבה יותר קל לקריאה ממסך מחשב, בטח בהשוואה לרקע ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Shades_of_white#White">לבן־בוהק</a> ששימש באתר קודם (בתבנית Conestoga Street ז״ל בעבר, וב־<a href="http://mnmlist.com/theme/">mnmlist</a> עד לא מזמן).</p>
<p>הפונט של גוף הטקסט הוא „<a href="http://alef.hagilda.com/">אלף</a>”. הכותרות בפונט „פשוט” של <a href="http://culmus.sourceforge.net/">קולמוס</a>. שניהם פונטים מעולים, כשהראשון מותאם במיוחד לקריאה של טקסט רץ ממסך מחשב (/פלאפון וכד׳). בחרתי במתכוון גודל פונט גדול יחסית, לקריאה נוחה. לכותרת הראשית בחרתי את הפונט <a href="http://www.sbl-site.org/educational/BiblicalFonts_SBLHebrew.aspx">SBL Hebrew</a> (אני יודע שלא כדאי להעמיס בסוגי פונטים, אבל למרות „אלף” ו„פשוט” הולכים נהדר ביחד בטקסט ובכותרות, אף אחד מהם לא נראה טוב ככותרת ראשית; ניסיתי).</p>
<p>למדתי לא מעט שנים מצרית (וגם יפאנית, אבל שם זה מופשט יותר); אני אוהב <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%94">פיקטוגרמות</a> ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%94">לוגוגרמות</a>. לכן, בחרתי להשתמש בסימנים ציוריים מודרניים במקום מילים כמו „דואל” או „תאריך”. רוב הציורים לקוחים מהפונט הנהדר <a href="http://www.entypo.com/">Entypo</a> של <a href="http://danielbruce.se/">דניאל ברוס</a>. כדי לבחור רק חלק מהסימנים, ולהקטין את גודל הקובץ, השתמשתי באתר <a href="http://fontello.com/">Fontello</a> (כדאי לכם להכנס אליו כדי לראות את עושר הסימנים והאסתטיקה המינימליסטית שלהם. <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=573870522657568">ראם</a>, אגב, מזהה כמות מרשימה של סימנים; אוריינות ויזואלית…).</p>
<p>כדי לוודא שכל האייקונים ברורים, הוספתי tooltip ליד כל אחד מהם. את הבסיס, ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cascading_Style_Sheets#CSS_3">CSS3</a>, לקחתי מ<a href="http://sixrevisions.com/css/css-only-tooltips/">כאן</a>.</p>
<p>בהקשר המצרי, תוכלו ללחוץ על ההירוגליף שבצד ימין למעלה כדי לקרוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Scribe_equipment_%28hieroglyph%29">הסבר</a> עליו. הפונט שממנו לקוח הגליף הספציפי הזה הוא <a href="http://users.teilar.gr/~g1951d/Aegyptus501.zip">Aegyptus</a> של <a href="http://users.teilar.gr/~g1951d/">ג׳ורג׳ דורוס</a>, שמשחרר את הפונטים הנהדרים שלו (שימו לב ל־Symbola) באופן הכי חופשי: לכל שימוש שהוא, בלי כל הגבלה.</p>לא לשוויון בקטל2013-05-20T00:00:00+03:002013-05-20T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-05-20:/948<p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/948-activestills.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/948-activestills.jpg" width="300"/></a><br />
<small>קרדיט: אורן זיו הסוּפּר־מוכשר מ<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/8745823452">אקטיבסטילז</a> בטקסט מלווה שגוי…</small><br />
</center></p>
<p><small><br />
לפני הקריאה המערכת ממליצה לקרוא את <a href="https://www.facebook.com/alma.biblash/posts/10151439292162683">הפוסט הזה</a> של אלמה ביבלש, גם בגלל שהוא מעניין וכתוב נהדר והמערכת מסכימה עם מה שכתוב שם, וגם בגלל שהוא יכול להכין קצת את המחשבה לפוסט כאן (המקרים ממש לא זהים, אבל …</small></p><p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/948-activestills.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/948-activestills.jpg" width="300"/></a><br />
<small>קרדיט: אורן זיו הסוּפּר־מוכשר מ<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/8745823452">אקטיבסטילז</a> בטקסט מלווה שגוי…</small><br />
</center></p>
<p><small><br />
לפני הקריאה המערכת ממליצה לקרוא את <a href="https://www.facebook.com/alma.biblash/posts/10151439292162683">הפוסט הזה</a> של אלמה ביבלש, גם בגלל שהוא מעניין וכתוב נהדר והמערכת מסכימה עם מה שכתוב שם, וגם בגלל שהוא יכול להכין קצת את המחשבה לפוסט כאן (המקרים ממש לא זהים, אבל יש קווי־דמיון מבחינת אופן ההתנהלות).<br />
עכשיו, אלמה פרסמה בפייסבוק, <a href="/664">ומה שקורה בפייסבוק נשאר בפייסבוק</a> (אם תלחצו על הקישור למעלה בלי להיות מחוברים, תגלו שאתם צריכים להתחבר בשביל לקרוא). לכן התוכן מועתק לכאן כנספח בסוף העמוד, בהסכמה, כדי שכולם יוכלו לקרוא.<br />
</small></p>
<p>ביום חמישי האחרון הייתי ב<strong>הפגנת סולידריות</strong> לצד ההפגנה החרדית הגדולה נגד הכללת כפיית הגיוס גם על חרדים. מה, איך, למה, מה, מה? מתגובות ששמעתי, אני חושש שזה טעון אפולוגטיקה והסבר; אז הנה, מנקודת־מבט של גוף ראשון…</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>בגלל שאני חושב שהכלי הזה של „<strong>הפרד ומשול</strong>” הוא אחד הכלים החזקים של המשטר לשליטה בנתינים. כאנרכיסט וכאדם שבכנות מאמין שחברה טובה יותר אפשרית רק בסדיקת ושבירת חומות של שנאה ואי־שיח שמאחוריהן האחר נראה חסר־פנים ומאיים, אני חושב שלעשות את מה שלא „אמורים” לעשות ולקפוץ מעבר לחומה ולדבר עם האנשים שבצד השני הוא מעשה ראוי.</li>
<li>בגלל שאני בעד <strong>סרבנות גיוס</strong>, סירוב לקחת חלק בארגון הצבאי הרצחני שאחראי למותם ולסבלם ולרמיסת זכויותיהם של כל־כך הרבה יותר מדי אנשים (לא יודעים? לא מודעים? תוכלו לקרוא <a href="http://www.btselem.org/hebrew">כאן</a> ו<a href="http://www.acri.org.il/he/?page_id=49#allissues">כאן</a>, לדוגמה). אני בעד <a href="http://www.newprofile.org/">סרבניותים מצפון פמיניסטיםות מגניבות</a> וגם <a href="http://www.yeshgvul.org/">סרבנים שאוהבים גבולות</a>; אז למה בעצם לא סרבנים חרדים, גם אם ברור שהסיבות שלהם לסירוב שונות באופן עמוק משלי?</li>
<li>בגלל שאני חושב שנפילה למשחקים רגילים שבהם <strong>לכל אחד יש תפקיד ברור</strong>, יש לה פוטנציאל מקבע שיכול להזיק. כשהתסריט כתוב וידוע מראש, כשלכל אחד מהמשתתפים בהצגה ולקהל ברור „מי נגד מי”, איך בדיוק הולכת להתנהל ההצגה ומה יקרה בסוף, זה לא לממש את כל מה שההצגה יכולה לעשות. זה היה יפה ומעניין לראות פרצופים מסתכלים, חושבים, מנסים לקטלג, ואז לראות את האסימון נופל. זה שובר את תבניות המחשבה המקובעות, והרי לשנות אותן זה מה שאקטיביסטים הכי רוצים, כי הן אלה שמשמרות את המצב הקיים.
<p> מקרה מעניין היה עם אדם מבוגר, חרדי, שעמד מול ההפגנה שלנו וצעק, במנטרה ועם תנועות ידיים, „לא נכון! לא נכון!” איזה חצי דקה ברצף. אחרי זה ראיתי אנשים מההפגנה מדברים איתו, ואז הוא פנה אלינו במבטא אשכנזי כבד והתנצל על חוסר־ההבנה…</li>
<li>בגלל ש<a href="http://readingmachine.co.il/home/contribs/simone_de_beauvoir"><strong>חרדים לא נולדים חרדים</strong></a>. אוקיי, הן והם מחוברתים באופן קסנופובי, מיזוגני, להטב״קופובי, מסוגר, אנטי־רציונלי, סמכותני, מגביל, עדרי וכו׳, אבל:
<ol style="list-style-type: hebrew">
<li>למרות שזה מאוד נוח וקל לחשוב ככה, אלה לא תכונות יחודיות לחברה החרדית, ממש לא.</li>
<li>זה לא „אשמתם”, במובן זה שלאנשים מבחוץ מאוד קל לשחק את תפקיד ה„נאורים”, אבל אדם שנולד, גדל וחי בחברה כזאת, עם הלחצים וההבניות האלה, לא פלא שיפנים את מה שהוא לומד מסביב בחייו. אני לא רוצה להשתמש ברטוריקה הפטרנליסטית של „תינוקות שנשבו”, אבל אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם כל מני אבירי זכויות־אדם־וחיות־אחרות פמיניסטים פלורליסטים רציונליסטים חופשיים וכו׳ שאני מכיר היה קורה המקרה והם היו נולדים בלב הגטו החרדי; אני בספק אם הם היו יוצאים שונים כל־כך מכל מי שסובב אותם.</li>
<li>לצאת מהחברה החרדית זה לא פשוט: אי־ידע (מניעה אקטיבית של השכלה) משאיר אנשים בבורות הדתית, הן מבחינת התלות בהסברי ממבו־ג׳מבו כדי להבין את העולם והן מבחינת פער בהשתלבות בחברה הכללית, ובכלל <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94">יציאה</a> מהחברה הזאת אומרת להיות לבד בעולם פתאום, בלי הסביבה שיש־בה־תמיכה־למרות־כל־הבעייתיות שמפנה פתאום גב לגמרי, וזה עוד כשמתעלמים מהפגיעה הפוטנציאלית של החברה הזאת בקרובים אליך שמסנדלת אותך בפנים (ר׳ את הפרק „<a href="http://youtu.be/_IJJ8NS9pAc">אנוסים</a>” בתוכנית „פנים אמיתיות” של אמנון לוי על המערכת הכובלת הזאת). לצערי ארגונים כמו <a href="http://www.hillel.org.il/">ה.ל.ל</a> נגועים בפרו־מיליטריזם („כור־היתוך” וכו׳), שזה ממש ממש חבל.</li>
</ol>
<p> מה שאני רוצה להגיד בעצם זה שזה שמישהו נולד לחברה החרדית, עבר את שטיפת־המוח והוא כבול בכבליה, זה <a href="http://dehed.com/new-politics-old-antisemitism/">לא מצדיק דמוניזציה שלו</a> (המערכת ממליצה לקרוא גם את הפוסט שבקישור).</li>
<li>בגלל שאני חושב שאם הרי המוסד הרבני שם מפחד פחד־מוות מהגיוס הכפוי בגלל זה שמפגש משמעותי עם חילונים יפרק ויפורר את החברה החרדית, מבחינת זה שאנשים יעזבו אותה, אז בטח שלהשתתף ב<strong>נקודת־מגע</strong> כזאת באופן שהוא וולונטרי ובתמיכה ולא בכפיה ובנגד, גם אם זה לשיחה של כמה דקות זה שווה את זה. זה לתת פנים ספציפיות, אישיות, לדמון הזה שנקרא „חילוני”, לא רק כנהג האוטובוס או כמוכר בחנות, אלא כמישהו בשיחה על דברים משמעותיים (ו־vice versa). אני לא יודע (במובן המילולי של לא לדעת) כמה הזדמנויות כאלה יש להרבה חרדים. אפשר לראות בזה איזה סוס טרויאני… (להגנתי אגיד שזה במוצהר ובמתכוון, ולא בהחבא). ברגע שמדברים פנים אל פנים, רואים שהסטריאוטיפים לא תמיד תופסים וכדאי לחשוב למי יש אינטרסים לשמר את הסטריאוטיפים, איך ולמה? (זה תקף כמובן לשני הצדדים בשיח, גם „לנו” וגם „להם”).</li>
<li>בגלל שבאתי בלי להסתיר חלקים ממני וזה נראה לי חשוב, ספציפית בהקשר של <strong>מגדר ומיניות</strong>. בחיים שלי לא „יצאתי מהארון” הבי/פאנסקסואלי והג׳נדרקווירי כל־כך הרבה פעמים בכל־כך מעט זמן ובטח שלא ציפיתי להתקל בעניין ולא בגידופים ותוקפנות. זוכרים את התמונה בתחילת הפוסט? כתוב שם באמצע „אתאיסט פציפיסט פמיניסט ג׳נדרקוויר ביסקסואל בסולידריות נגד המיליטריזם והלאומנות”. אז חוץ מזה שהייתי צריך להסביר כמעט לכל מי שקרא שם את השלט מה זה מיליטריזם (מסקנה לעתיד: להיות יותר קומוניקטיבי, אה, סליחה, תקשורתי…), גם נשאלתי על שאר המילים הלועזיות. והסברתי, והוקשבתי; אני מקווה שהיתה לזה השפעה.
<p> היה שם ילד, בן 8-10 כזה, שאמר שהוא היה שמח להצטרף להפגנה איתנו, רק ש„נשׂים את הנשׁים בצד”. החזקתי את עצמי ולא צעקתי „שוביניסט! מיזוגן!” (זוכרים את הנקודה ממקודם על לגדול בחברה חרדית ואת הפוסט של אלמה?), אלא נתתי לו מעין שיעור מבוא מזורז מאוד לפמיניזם, שאני בספק אם הוא היה מקבל אחרת…</li>
<li>בגלל שאחרי שראינו את התגובות האוהדות ואת הנכונות של משתתפי ההפגנה הראשית שנצטרף אליהם כי טוב, אז ברגע שבמשטרע ראו שחס ושלום יכול להיות שת״פ בין אלא שאמורים לשנוא אחד את השני, היס״מניקים ישר חצצו ביננו, באופן כל־כך פיזי מצד אחד וכל־כך סימבולי מצד שני, ואחרי רגע דחפו אותנו באלימות אחורה, לקריאות „אנחנו ביחד — <strong>הם מתים מפחד</strong>” ו„ציונות זאת אלימות”…. אם לא מקבלים מכות / גז מדמיע / <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Skunk_(weapon)">בואש</a> / <a href="http://www.en.justjlm.org/470">מכות־חשמל</a> / רימוני־הלם / כדורי־מתכת־מצופים־גומי וכד׳ משוטרים או חיילים, זה כנראה אומר שזה לא משפיע מספיק…
<p> אחרי ההפגנה, אגב, עברתי לבד דרך ההפגנה הראשית (זה בדרך הביתה), אם כי לא דרך האקשן עם <a href="http://news.walla.co.il/?w=%2F90%2F2642792">דרדור המכולות על השוטרים</a>. גם שם התעניינו בשלט והיו די מסבירי־פנים, ואף אחד לא היה תוקפני (אפילו אנשים שבבירור לא הבינו מיד אם אני להם או לצריהם…); למעשה בכלל היחידים שהיו תוקפניים כלפי, חוץ מהשוטרים, היו <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%93%22%D7%9C">חרד״ל</a> גזען וחייל שעברו ליד הפגנת הסולידריות והתעכבו שם (<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4380646,00.html">„החרדים התעמתו גם עם אנרכיסטים שהגיעו לתמוך בהם”</a> זה, כצפוי מ־ynet, דיווח שקרי).</li>
<li>בגלל שכש<strong><a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=494524877288109">אשה תולה פשקווילים</a></strong> בלב שכונות חרדיות במכנסיים ושיער גלוי והתגובות אוהדות, זה מגניב, קורה משהו.
</li>
<li>בגלל ש<strong>לצעוק</strong> לא־יודע־כמה־זמן סיסמאות בעברית נגד הציונות בתוך ירושלים עד שקצת כואב בגרון ולקבל תגובות אוהדות זה נהדר…</li>
<li>בגלל שרציתי <strong>לראות</strong> הפגנה של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8"><strong>גוש שחור</strong></a> מקרוב…</li>
</ul>
<p>הנה השלט שהכנתי (שהוא, אגב, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Emoji#Emoji_in_the_Unicode_standard">יוניקודי למהדרין</a>; <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/sign-xaredim">המקור ב־GitHub</a>):<br />
<center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/948-sign-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/948-sign-1.png" width="300"/></a></p>
<p> <a href="https://old.digitalwords.net/media/948-sign-2.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/948-sign-2.png" width="300"/></a><br />
</center></p>
<p><hr />
<blockquote><p>
<strong><a href="https://www.facebook.com/alma.biblash/posts/10151439292162683">מחשבות על הטבעונות המתחדשת</a></strong> / אלמה ביבלש</p>
<p> פעם טבעונות הייתה נחלתן של אנרכיסטיות ופעילות רדיקליות למען שחרור בעלי חיים. זה הסתדר לכולם נהדר בקופסא.<br />
היום טבעונות היא תופעה חוצה גבולות בעולם וגם בישראל. מודעות טבעונית בהיבטים בריאותיים ובהיבטים מוסריים. המושג של אכילה אתית או לפחות הלך המחשבה והשיח סביבו הוא נחלת הכלל.<br />
בסך הכל מדובר בחלום. אלפים רבים של טבעונים וטבעוניות. בלוגים בעברית, מסעדות טבעוניות, התעניינות תקשורתית. צרכיהם של בעלי החיים, זכותם לחיים ולא סתם חיים אלא חיים בבטחון ורווחה הם עניין ציבורי מתפשט.</p>
<p> מדינת ישראל (ובהמשך ישיר לה החברה בישראל) היא מדינה כובשת ואלימה. מדינה שרומסת על בסיס קבוע זכויות אדם ואשה. מדינה שאינה מכירה במעמדם של פליטים וכופה עליהם מציאות של עוני רעב וגירוש. מדינה שמתעללת במהגרות העבודה, מנצלת אותן ואת ילדיהן וזורקת אותן כסמרטוטים משומשים. מדינה שכובשת את העם הפלסטיני מיום הקמתה, גוזלת אדמות, מחריבה, מדכאת, רוצחת וכולאת. מפלה ומשפילה אנשים על רקע מגדר ונטייה מינית. מדינה שוביניסטית פטריארכלית ואלימה שחיה על חרבה ועל תחושה מזוייפת של עליונות אתנית גזענית.</p>
<p> ופתאום ישראל טבעונית.</p>
<p> לא כולה כמובן. תעשיית הביצים החלב והבשר האכזרית היא עדיין מקור כלכלי מרכזי שמגלגל סכומי כסף אדירים. הביקוש למוצרים מן החי ולא רק בתעשיית המזון הוא עצום. ובכל זאת...</p>
<p> אז כשפעילה במאבק הפלסטיני הופכת לטבעונית אז זה נהדר. הכל בא על מקומו בשלום, זכויות הן זכויות ולנו זה נראה כמו צעד מתבקש לכיוון הנכון.</p>
<p> אבל מה קורה כשאני יושבת בבית קפה יפואי ונכנסת חיילת על מדים,אם 16 תלוי ברישול מכוון על כתפה, ומזמינה חלב סויה ומדגישה בפני המלצרית כי זה חשוב ביותר מאחר שהיא מסרבת לקחת חלק בפגיעה בזכויות בעלי החיים?</p>
<p> מה קורה כשמתברר שאחד ממתנחלי שייח ג'ראח הידועים לשמצה שחי בשקט ושלווה עם העובדה שמשפחות פלסטיניות גורשו מביתן הוא טבעוני הפעיל למען זכויות בעלי החיים?</p>
<p> או כשהגורו הגדול של הטבעונות הוא בעצם מיליטנט מיזוגן שמאחל ללובשות הפרווהלהאנס באכזריות?</p>
<p> אז מתחילה תחושת אי נוחות לחלחל. ואני רואה סביבי חברים מגיבים בכעס ותסכול או זלזול וציניות כלפי "הטבעונים החדשים". אבל למה בעצם?</p>
<p> נכון, המאבקים קשורים כולם. אבל כמה מחברותי הטובות ביותר שפועלות איתי ללא לאות למען חופש ושוויון לפלסטינים, למען דיור ציבורי, למען השארתם בארץ של ילדי העובדות הזרות למעשה אוכלות בשר חלב וביצים באופן קבוע. מדוע זה שונה? מדוע הבחירה לפעול למען זכויות קבוצה אחת בעוד אתה ממשיך כחלק מנורמת היומיום עליה גדלת לרמוס את זכויותיה של קבוצה אחרת מפתיעה אותנו? האם אנחנו מזלזלות באותן<br />
פעילות ומטילות ספק בחשיבותן, בכנותן ובשותפותן לדרך? חלק מהדרך.</p>
<p> אז מה עושות?</p>
<p> אני לוקחת נשימה עמוקה ומחייכת לחיילת. עושה לייק לתמונת האדבסטינג שהעלה המתנחל משייח ג'ראח. השיח על זכויות בעלי החיים הוא שיח שאנחנו מנסות להנחיל לחברה בישראל. פתאום אנשים ברחוב אומרים משפטים פשוטים אך לצערינו כלל לא מובנים מאליהם כמו "גם לבעלי חיים יש רגשות ומי נתן לנו את הזכות לפגוע בהם", "מי אמר שאתה טוב יותר או שיש לך את הזכות לנצל יצור חי אחר לצרכיך" "יש כאן מערכת כלכלית ששוטפת לך את המוח שנועדה לגרום לך לראות בעלי חיים כחפצים ולא כיצורים חיים" ועוד ועוד. זוהי עדות למהפיכה אדירה בשיח הציבורי בכל הקשור לזכויות מוחלשים. זו שפה חדשה שעד כה לא נעשה בה שימוש. זהו פתח לשינוי חשוב כל כך בחשיבה.</p>
<p> לעיתים קרובות כשפעילים למען זכויות שונות לקהלים שונים נפגשים הם מגלים עד כמה יש קרבה ביניהם בשפה, ברעיונות הכלליים, ברוח. זהו בסיס להתקרבות לדיון ולהבנה. הבנה שהמאבקים קשורים זה לזה בעבותות ברזל. שהפגנה בבלעין אחרי סנדביץ' עם חביתה זו סתירה כמו גם ההתעקשות על טופו במקום שניצל אחרי פיזור הפגנה כזו. זהו בסיס להתקרבות, למסיבת נפילת האסימונים הגדולה. ליצירת החיבורים וההקשרים הנכונים.</p>
<p> מערכת ערכים היא דבר מורכב. רובנו לא נולדנו פעילים ומתנגדי משטר. רובנו גדלנו בבתים ממוצעים למדי. אכלנו בשר, שרתנו בצבא, ריחמנו על הרעבים באפריקה אך הנחנו שאין מה לעשות <strike>א</strike>עם זה ואין זה קשור אלינו בשום צורה ובאופן כללי השתדלנו לא לעשות יותר מידי רעש. כל אחד מאיתנו, בשלב מסויים נחשף לעוול שהסעיר את ליבו, נחשף לרעיון שהצית את דמיונו, ראה פשעים שלא אפשרו לו להשאר אטום. ולאט לאט הבין (או שלא) את הקשר בין הדברים. את מה שאנחנו מכנות "חיבור מאבקים".</p>
<p> אז עכשיו יש חייל שחושב שאכילת פיצה היא דבר לא מוסרי. הוא צודק ולראשונה מזה חיים שלמים לי ולו יש שיח זכויות משותף. אני יכולה לצעוק עליו שהוא פושע מלחמה כובש ואכזרי או שאני יכולה לדבר ולפתוח שאלות קשות, לשאול אותו מי הם בעלי הזכויות. מי העליונים ומי התחתונים בסולם הזכאות לחיים ובטחון שלו.</p>
<p> אני יכולה לראות בזה הזדמנות. זה קשה לי ובא לי לצרוח אבל אם אני לא אעשה כמיטב יכולתי לנצל את ההזדמנות הזאת להתחיל פה משהו חדש-ישן אז אבגוד בבעלי החיים, ואבגוד גם בכל האוכלוסיות המוחלשות הנאבקות על זכויותיהן. רבים מהם אולי לא יזוזו הרבה מעמדתם וזה עדיין לא מוריד דבר מערך סירובם לקחת חלק בתעשיית בעלי החיים. וחלק מהם אולי אני עוד אפגוש יום אחד בהפגנה מול עמידר או בנבי סלאח.</p>
<p> אינשאללה.
</p></blockquote>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט (אזרחים — לא חיילים / זכויות — לא פקודות): <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=495540357186561">דמוקרטיה או מרד</a>.</small></p></p>'מכתב פתוח לדן: תלונה על גסות־רוח של נהג'2013-05-04T00:00:00+03:002013-05-04T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-05-04:/942<p><strong>מכותבים</strong>:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.dan.co.il/write_us/default.asp?adsCat=74">חברת דן</a></li>
<li><a href="https://motssl5.mot.gov.il/ONLINE/index.php?option=com_aicontactsafe&view=message&layout=message&pf=12&Itemid=14">משרד התחבורה, תלונות הציבור</a></li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>היום (יום שישי, 2013/5/3), אחרי השעה חמש אחה״צ, הגעתי אל תחנת מתחם האוטובוסים שבתחנת הרכבת ארלוזרוב בתל־אביב, במטרה לנסוע בקו 480 לירושלים. לצערי, גיליתי שפספסתי את האוטובוס האחרון בכמה דקות. בלית־ברירה החלטתי לנסוע אל התחנה המרכזית …</p><p><strong>מכותבים</strong>:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.dan.co.il/write_us/default.asp?adsCat=74">חברת דן</a></li>
<li><a href="https://motssl5.mot.gov.il/ONLINE/index.php?option=com_aicontactsafe&view=message&layout=message&pf=12&Itemid=14">משרד התחבורה, תלונות הציבור</a></li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>היום (יום שישי, 2013/5/3), אחרי השעה חמש אחה״צ, הגעתי אל תחנת מתחם האוטובוסים שבתחנת הרכבת ארלוזרוב בתל־אביב, במטרה לנסוע בקו 480 לירושלים. לצערי, גיליתי שפספסתי את האוטובוס האחרון בכמה דקות. בלית־ברירה החלטתי לנסוע אל התחנה המרכזית, כדי לנסוע משם לירושלים במונית שירות. על מנת להגיע לשם, בירור קצר העלה שהקו הרלוונטי הוא קו מס׳ 5 של דן.</p>
<p>הגעתי אל הרציף, ביום חם ולאחר הליכה ממושכת (מ<a href="https://www.facebook.com/events/451096684960451/">שד׳ בן־ציון פינת קינג ג׳ורג׳</a> עד לתחנה בארלוזרוב). האוטובוס חיכה לפני היציאה שלו. בחוץ היה חם; בתוך האוטובוס ממוזג. חשבתי שזה מטופש לחכות בחום, מותש, כשאוכל לשבת בתוך האוטובוס הממוזג ולנוח. לכן, דפקתי קלות על הדלת, כדי לבקש מהנהג לשבת בתוך האוטובוס. להפתעתי, במקום מענה <a href="http://www.dan.co.il/template/default.asp?textSearch=&catid=1&pageId=11">אדיב</a> מצדו, נעניתי בתגובה גסת־רוח ולחיצה על הכפתור שסגר את הדלת בפני. המום, בנסיון להבין את הסיבה לסירוב התוקפני ולגסות־הרוח, פניתי שוב אל הנהג, ונעניתי, שוב, במטח גידופים לא קוהרנטי. כשדרשתי לדעת את שמו של הנהג או נתון מזהה אחר, כדי להגיש עליו תלונה, לא קיבלתי תשובה. כששאלתי עובד של דן (אני לא יודע באיזה תפקיד) שבדיוק עבר במקום אם הוא יודע את שמו של הנהג או אם אוכל לקבל ממנו עזרה בהתמודדות עם הסיטואציה (השצף החצוף של הנהג היה דבר מפתיע עבורי, גם מבחינת אי־ההצדקה שלו, אבל בעיקר מבחינת חוסר הפרופורציה); תשובתו היתה „לעזוב את העניין” תוך כדי שהוא הולך משם. בשלב זה, לאחר שחזרתי לרציף, התערב בעניין אדם בריון שהגיע למקום, גם הוא מגדף; עוד נפגוש בו בהמשך…</p>
<p><!--more--></p>
<p>האוטובוס התקדם אל התחנה, והדלת נפתחה. הנוסעים, ספורים, עלו, ועליתי גם אני, בתקווה לקבל איזשהו הסבר, או התנצלות, או לפחות פרטים מזהים של הנהג, אם לא יתנצל. את כל אלה לא קיבלתי, אבל מה שכן קיבלתי מהנהג הוא ניתוח־אישיות מרתק… מסתבר שאני „כלום”, „כלומניק”, ושאני „לא עובד”. כשאמרתי שהוא לא יודע עלי דבר וחצי דבר, הוא הסביר ש„רואים את זה”, והעיר הערות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Misogyny">מיזוגניות</a> ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Transphobia">טרנספוביות</a> עלי ועל הכובע שלראשי. לאור ההתנהגות המחפירה, ביקשתי ממנו, פעם נוספת, שיזדהה, כדי שאוכל להתלונן עליו; את התג שענד על החולצה לא הצלחתי לקרוא, וכשהתכופפתי כדי לנסות לקרוא אותו בכל זאת, לעג לי הנהג על זה (וכמובן שלא אִפשר לי לקרוא אותו). הסיטואציה כולה, שהיתה יכולה להפתר ברגע אם הנהג היה פועל כנדרש ומזדהה (או, היתה יכולה להמנע מראש, במניעה של עוגמת־נפש גדולה, אם הנהג היה נוהג באדיבות ובנימוס מראש), ארכה זמן, ולבריון מהפִסקה הקודמת התחילה להגמר הסבלנות. הנהג איים שיזמין משטרה אם לא ארד מיד, והתנה את מסירת הפרטים בכך שאשלם על הנסיעה (!). עניתי לו שהוא מוזמן להזמין את המשטרה, והרי חובתו להזדהות וזה מה שאני מקווה שיגידו לו גם השוטרים. סבלנותו של הבריון האמור פקעה, והוא דחף אותי בחָזקה מהאוטובוס. שניה אחר כך הדלת נסגרה, האוטובוס נסע ואני נותרתי בלי מילים. (במהלך כל האירוע, שאם לא היה מקומם ופוגעני היה יכול להוות אולי מערכון קומי, אף אחד מהנוכחים באוטובוס לא קם ומחה, אבל, נו, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bystander_effect">האדישות</a> האנושית לא חדשה לי…).</p>
<p>אני דורש את פעולתכם הנחרצת בנדון. לא מספיקה בעיני נזיפה קלה או שיחה בה יאמר לנהג שהוא „לא היה בסדר” וזהו. לא יתכן שנהג יתנהג באופן מביש ומבייש כזה וימשיך לשמש בתפקיד הכרוך באינטראקציה אנושית, לה נראה שהוא, איך לומר, לא כשיר.</p>
<p>אני גר בירושלים. יש לי נסיון רב בנסיעה באוטובוסים של אגד. מעולם לא נתקלתי ביחס כזה מצד הנהגים/ות בירושלים, שחלקם הגדול באמת אדיבים ומסבירי־פנים.</p>
<p>על מנת לסייע בזיהוי הנהג מסרב־הזיהוי, כתבתי בחָפזה מספרים שאני מקווה שיאפשרו, ביחד עם מספר הקו והזמן, זיהוי פשוט:</p>
<ul>
<li>המספר שהופיע מעל דלת האוטובוס (אני חושב שזה המספר הסידורי של האוטובוס בדן): 7337</li>
<li>מספר הרכב בלוחית הרישוי: 9117501</li>
</ul>
<p>יתכן, בגלל המהירות והמצב הכל־כך לא נעים, שההעתקה של המספרים לא מדוייקת.</p>
<p>יום טוב, אדיב, ונעים,<br />
יודה רונן</p>
<p><strong>הבהרה</strong>: המכתב הזה הוא מכתב פתוח, ברוח של שקיפות וכנות. גם תגובתכם, או אי־תגובתו (לאחר כחודש), תפורסם באתר זה.<br />
תוכלו לענות לי בתגובה בדואר האלקטרוני המצויין בטופס התלונה, או בתגובה כאן.</p>
<p>נ.ב. בסופו של דבר, אחרי שנזרקתי באלימות מהאוטובוס שלכם, החלטתי להגיע לתחנה המרכזית באמצעות <a href="http://www.masa.co.il/article/52/%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%9D%3A-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/">טרמפ</a>. רגע אחרי שאילתרתי שלט עם הכיתוב „לתחנה המרכזית ☺” עצר אוטו עם נהג מאוד מאוד נחמד שהביא אותי ממש עד לתחנה (למרות שזה לא היה בכיוון שלו) תוך שיחה מעניינת. טוב שיש גם אנשים טובי־לב בעולם!</p>'מכתב פתוח למטח: על חינוך וטכנולוגיה'2013-04-28T20:36:24+03:002013-04-28T20:36:24+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-04-28:/926<p><strong>מכותבים</strong>:</p>
<ul>
<li><a href="mailto:gila@cet.ac.il">גילה בן־הר</a>, מנכ״לית מטח
</li>
<li><a href="mailto:sigala@cet.ac.il">סיגל עצמון</a>, מנהלת תוכנית „<a href="http://nachshon.cet.ac.il/">נחשון</a>” של מטח, לקידום מצוינות בפריפריה באמצעות חונכות וירטואלית</li>
<li><a href="mailto:shlomin@cet.ac.il">שלומי נמיר</a>, מנהל צוות רכזים בתוכנית „נחשון”
</li>
<li><a href="mailto:myriamd@cet.ac.il">מרים דרמוני-שרביט</a>, מנהלת היחידה לאזרחות ודמוקרטיה במטח</li>
<li><a href="https://www.facebook.com/marinababy">מרינה משל</a>, החונכת שאוימה בפיטורין</li>
<li>העמודים של <a href="https://www.facebook.com/nachshonproject">תוכנית „נחשון”</a> ו<a href="https://www.facebook.com/cet.ac.il">מטח</a> בפייסבוק</li>
<li>מאן דהיא <small>(אפשר ורצוי …</small></li></ul><p><strong>מכותבים</strong>:</p>
<ul>
<li><a href="mailto:gila@cet.ac.il">גילה בן־הר</a>, מנכ״לית מטח
</li>
<li><a href="mailto:sigala@cet.ac.il">סיגל עצמון</a>, מנהלת תוכנית „<a href="http://nachshon.cet.ac.il/">נחשון</a>” של מטח, לקידום מצוינות בפריפריה באמצעות חונכות וירטואלית</li>
<li><a href="mailto:shlomin@cet.ac.il">שלומי נמיר</a>, מנהל צוות רכזים בתוכנית „נחשון”
</li>
<li><a href="mailto:myriamd@cet.ac.il">מרים דרמוני-שרביט</a>, מנהלת היחידה לאזרחות ודמוקרטיה במטח</li>
<li><a href="https://www.facebook.com/marinababy">מרינה משל</a>, החונכת שאוימה בפיטורין</li>
<li>העמודים של <a href="https://www.facebook.com/nachshonproject">תוכנית „נחשון”</a> ו<a href="https://www.facebook.com/cet.ac.il">מטח</a> בפייסבוק</li>
<li>מאן דהיא <small>(אפשר ורצוי להעביר את המכתב לאנשים שזה יעניין אותם; תודה ☺. הד ציבורי יכול לגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שהם בוחרים בדרך התנהלות כמו זו)</small></li>
</ul>
<p>שלום רב,</p>
<p>שמי יודה רונן. אני ילידת שנות ה־80; בילדותי התעשרתי <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%97%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%9D_(%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91)">כסוחר בים</a> וצברתי נקודות במשחק „<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A1_(%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91)">בונוס</a>”. יש ל<strong><a href="http://www3.cet.ac.il/">מטח</a></strong> (ר״ת „המרכז לטכנולוגיה חינוכית”) אצלי מקום מיוחד בילדות…</p>
<p>לכן, התעצבתי מאוד לראות את <strong><a href="http://www.mako.co.il/news-israel/education/Article-92f591daaa23e31004.htm">הכתבה הזאת</a></strong> מלפני כמה ימים. זאת דוגמה, אחת מני רבות מדי, לקשיים בהם נתקלים אנשים טרנסג׳נדרים בחברה אשר בנויה על סדר מגדרי דכאני (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cisgender">ציס</a>־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Heterosexism">הטרו</a>־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sexism">סקסיסטי</a> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Patriarchy">פטריארכלי</a>).<br />
(עבור הקוראים: פרטים נוספים תוכלו לקרוא <a href="http://www.gaystarnews.com/article/israeli-school-fire-teacher-coming-out-trans-woman250413">כאן</a> באנגלית).</p>
<p><!--more--></p>
<p>הן מהזימון שנשלח למרינה וצילומו הופיע בכתבה <small>(„[…] הננו שוקלים את הפסקת ההתקשרות עימך, בשל חריגה מגבולות תפקידך […]”)</small> והן מתגובתכם לכתבה <small>(לשונה: „היותה של החונכת טרנסג׳נדרית הייתה ידועה למטח לפני שהחלה ההתקשרות איתה. הטענה כאילו זו הסיבה שבגללה נשקלת הפסקת ההתקשרות, מופרכת לחלוטין. היא זומנה לשימוע לאחר שהתברר כי שוחחה עם תלמידים שחנכה בנושאים שבהם אין לה שום הכשרה, תוך חריגה בוטה ממסגרת התפקיד”)</small>, נראה שהאיום על המשך עבודתה של מרינה נעוץ במילים „<strong>חריגה מגבולות/מסגרת התפקיד</strong>”.</p>
<p>לכאורה, על־פניו ובהסתכלות שטחית (ויש שיאמרו, מִתממת), מדובר בסיבה הנראית כלגיטימית וכזו שמתייחסת לכל העובדים באופן שוויוני ואינה נוגעת להיותה של מרינה טרנסג׳נדרית. נבחן את הסוגיה מ<strong>שני כיוונים</strong>, ונראה את חוסר הצדק, חוסר השוויוניות וחוסר החינוכיות המשתקפים כאן:</p>
<ul>
<li>כיוון אחד הוא <strong>הכיוון החינוכי</strong> ו<strong>שאלת „מסגרת התפקיד”</strong> של חונך. הטענה כי על החונך להמנע מלהיות דמות חינוכית־ערכית ולא לחרוג כלל מהוראת החומר הנלמד, לא רק שהיא פסולה לדעתי מבחינה חינוכית, אלא היא גם מתעלמת מהמרקם החברתי הנוצר בתהליך הלמידה, בוודאי כאשר מדובר בלימוד אינטנסיבי של בני־נוער מקבוצות מוחלשות, עבורם אני בטוח שלמפגש מתמשך, גם אם דרך מסך המחשב, עם אדם שמטרתו בכך (מלבד להתפרנס) היא לעזור להם לפרק את ההחלשה אותה הם חווים מכיוונים רבים בחייהם יש משמעות אישית עמוקה.<br />
בחברה בה קיים לחץ מתמיד להתנרמלות מגדרית ומינית, החל מינקות ולאורך כל החיים, בחברה המושתתת על נורמה דכאנית המחלקת אנשים לפי מגדר וּמַבְנָה מערך תפיסות מְבַדֵּל מגדרית, עמידה ערכית של דמות חינוכית מחוץ לארון, בלא בושה ובסירוב לבושה ולהסתרה ולהתנרמלות, היא <strong>מעשה חינוכי מהמעלה הראשונה</strong>. כדבריה של מרינה, „כולם צריכים לעודד את היציאה מהארון של המורים כלפי התלמידים, גם בשביל שמורים לא יתביישו בעצמם וגם שתלמידים לא יתביישו בעצמם”. הציפיה ממנה להסתיר, לשתוק, להעמיד פנים „נורמליוֹת” ולשמר בכך את ההיררכיה המגדרית היא מעשה דכאני, אנטי־חינוכי ומחפיר בפני עצמו.</p>
<p> בהקשר זה, החינוכי, עולה גם עניין ה„<strong>הכשרה</strong>” הנדרשת לכאורה כדי להוות דמות חינוכית עבור בני־נוער <small>(בנוסח הזימון: „[…] דיונים בנושאים חברתיים […] ואין לך את ההכשרה הנדרשת לכך […]”; בנוסח התגובה לכתבה: „[…] שוחחה עם תלימים שחנכה בנושאים שבהם אין לה שום הכשרה […]”)</small>. האם אתם באמת סבורים שדרושה לאדם הכשרה פורמלית, מלבד להיות אדם טוב ורגיש, כדי לשוחח על חוויותיו, חייו ואישיותו? האם אין כאן דוגמה לפחד המכוער והרוֹוח מעיסוק כנה, ישיר ופתוח במיניות ומגדר, כזה העלול לערער חו״ח על הסדר הקיים?</li>
<li>כיוון אחר הוא <strong>שאלת הסטנדרט האחיד</strong>, והיעדרו כאן למרות קיום מצג־שווא שלו כקיים.<br />
אפשר לחלק את הדיון לשני תת־סוגיות:</p>
<ul>
<li>אני מניחה שאם <strong>אשה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cisgender">ציסג׳נדרית</a></strong> היתה נשאלת, לדוגמה, שאלה לגבי הבת־מצווה שלה והיתה עונה בכנות, לא היתה לה סיבה לחשוש למקור פרנסתה. אם חונך/ת ציסג׳נדר/ית היו עוסקים בעניינים הקשורים למגדרם, בין אם כחלק עקיף של הלימוד ובין אם בשיחת־חולין המתקיימת ביניהם ובין התלמידים (והרי מתקיימות שיחות־חולין בנושאים שונים תדיר בין חונכים/מורים/מבוגרים וילדים/בני־נוער, וראוי שיתקיימו), אני בספק האם היחס אליהם היה זהה; ר׳ הדוגמה שבהמשך, הלומדה העוסקת (גם) במגדר, אך באופן המשמר את היחסים הרוֹוחים, הפטריארכליים.</li>
<li>סוגיה אחרת היא סוגיית ה<strong>שינוי</strong> (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Transitioning_(transgender)">transitioning</a> באנגלית). אם חונך היה נשאל על שינויים אחרים, הנחשבים נורמטיביים יותר (אפילו מעבר לתזונה צמחית, שינוי שעושים חלקים הולכים וגדלים באוכלוסיה אך עדיין נמצא בשולי הנורמטיביות), אותם הוא חווה/יוצר ועונה, אני מעריךה שלא הייתם מאיימים עליו בפיטורין. כך גם אם לדוגמה אם חונך היה משוחח על ניתוח שעבר (כל עוד לא מדובר על ניתוח לשינוי מין, ירחם האל הטוב!…).</li>
</ul>
<p> שתי הנקודות האלה מהוות דוגמאות ל<strong><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Transphobia">טרנספוביה</a></strong>, גם אם מסוג מוחצן פחות מאשר סירוב ישיר להעסקת אדם טרנסג׳נדר (כאן מדובר ביחס שונה לאנשים ציסג׳נדרים וכאלו שאינם, בהגבלתם של האחרונים ושל העיסוק בתחומים הנוגעים לחייהם ביחס לראשונים).
</li>
</ul>
<p>בהקשר של מקומו של המגדר בחיינו ובלימוד, אני רוצה לסטות לרגע לדוגמה מלומדה של מטח משנות התשעים, העוסקת בתחום המנותק ממגדר באותה מידה שבה מתמטיקה מנותקת ממנו, אופטיקה. הלומדה נקראת „<strong>הנסיכה והעדשה</strong>”, וזה נוסח ההוראות שלה ככתבן וכלשונן (המלצתי החמה היא לראות את <a href="http://www.feministfrequency.com/2013/03/damsel-in-distress-part-1/">הסרטון המעולה הזה</a> של הפמיניסטית וחוקרת המדיה <a href="http://www.feministfrequency.com/about/">אניטה סרקיזיאן</a>, העוסק ב־trope „העלמה במצוקה” במשחקי־מחשב):</p>
<p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-1-300x225.png" alt="926-princess-1" width="300" height="225" class="alignnone size-medium wp-image-935" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-2.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-2-300x225.png" alt="926-princess-2" width="300" height="225" class="alignnone size-medium wp-image-936" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-3.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-3-300x225.png" alt="926-princess-3" width="300" height="225" class="alignnone size-medium wp-image-937" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-4.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/926-princess-4-300x225.png" alt="926-princess-4" width="300" height="225" class="alignnone size-medium wp-image-938" /></a><br />
</center></p>
<blockquote><p>
היה הייתה טירה קסומה בממלכת האור. בטירה גרה הנסיכה אורלי, אשר יותר מכל אהבה אור.<br />
יום אחד השתלטו על הטירה כוחות החושך, הידועים בשם בלי-אור.<br />
כוחות הבלי-אור החשיכו את הטירה ונלחמו כדי להחשיך את הממלכה כולה וכדי לכבוש אותה.<br />
את הנסיכה אורלי הם כלאו בצריח הטירה.<br />
הידיעה הגיעה לאוזניו של ליאור, הנסיך האמיץ.<br />
בלי לחשוב פעמיים דהר ליאור לעבר הטירה, כדי לשחרר את אורלי.<br />
בדרך פגש את הפייה אורסולה.<br />
הפייה הזהירה אותו כי כוחות הבלי-אור חמושים בפנסים מיוחדים, אשר אלומת האור שלהם מסוכנת מאוד!<br />
היא יעצה לו להיעזר בחפצים שונים שימצא בטירה, כדי להתגונן מפני אלומת האור וכדי לחסל את כוחות הבלי-אור.</p>
<p><strong>הוראות הפעלה</strong></p>
<p>כדי לשחרר את הנסיכה, על הנסיך לעבור בשבעת החדרים של הטירה. בכל חדר נמצאים כוחות הבלי-אור. </p>
<p>[…]
</p></blockquote>
<p>אני שואלת את עצמי, מה הלומדה מלמדת יותר, <strong>אופטיקה</strong> או <strong>תפקידי מגדר</strong>…<br />
כל עוד העיסוק במגדר הוא נורמטיבי, משמר את הסדר הקיים, הדברים עוברים בדרך־כלל אפילו מבלי ששמים לב אליהם: <strong>הנורמה היא שקופה</strong>.</p>
<p>לסיום, אני רוצה להזכיר לכם את נוסח <strong><a href="http://www3.cet.ac.il/SubFieldsPage.aspx?ID=3.1">החזון והשליחות</a></strong> של מטח, בתקווה שתלכו לאורו (ההדגשות שלי):</p>
<blockquote><p>
<strong>חזון</strong><br />
לקדם את ה<strong>חינוך</strong> בישראל ולהעניק לכל תלמיד הזדמנות ללמוד בסביבת למידה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה עדכניות ועשירה בתוכן איכותי — סביבת למידה שתציב את התלמידים בחזית הידע ותכין אותם למאה ה־21 כאזרחים תורמים מבחינה יצרנית, <strong>ערכית</strong> ו<strong>חברתית</strong>.</p>
<p> <strong>שליחות</strong></p>
<ul>
<li>קידום הישגים וטיפוח מצוינות במאה ה־21</li>
<li>יצירת <strong>הזדמנויות שוות</strong> לכל ילדי ישראל</li>
<li>שימור והחייאה של נכסי תרבות ישראל וקידום <strong>ערכי הדמוקרטיה</strong> בעידן המידע</li>
</ul>
</blockquote>
<p>המקרה ומכעיס אף יותר לאור העובדה שנראה שהאיום על המשך עבודתה של מרינה אינו תוצאה של תלונה כלשהי שהוגשה אליכם, אלא <strong>יוזמה שהיא כולה שלכם</strong>, דבר שגורם לי לתמוה על מקומה של הטרנספוביה, גם אם הפחות־מוצהרת כאמור, כאן. מהכתבה עולה כי מדובר בחונכת מעולה, כך שאפילו אי־אפשר היה לטעון שמדובר בנסיון לפטר אותה על בסיס תפקודה.<br />
תקוותי היא ש<strong>יוסר האיום</strong> על עבודתה של מרינה ושתשכילו „לרדת מהעץ שטיפסתם עליו” ולהיות האנשים הנאורים שאני משערת שאתם רואים את עצמכם כמותם.</p>
<p>בברכת חירות ושוויון לכל, בתקווה לפירוק הסדר המגדרי והכלכלי־קפיטליסטי הנוכחי במהרה,<br />
יודה רונן</p>
<p>נ.ב. המכתב הזה הוא <strong>מכתב פתוח</strong>, ברוח של שקיפות וכנות. גם תגובתו של מטח (בתקווה שאכן תישלח), או אי־תגובתו (לאחר כחודש), תפורסם באתר זה.<br />
תוכלו לענות לי בתגובה לדואל אותו קיבלתם, או בתגובה כאן.</p>שיטה צבעונית ללימוד קריאה בכתב אבג׳די2013-04-28T00:22:01+03:002013-04-28T00:22:01+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-04-28:/928<p>כבר איזה שנה או יותר שאילאיל מתעניינת באותיות, בקריאה ובכתיבה.</p>
<p>היא כבר לגמרי יודעת לקרוא עם ניקוד, לאט־לאט. פעם היא קראה גם בלי ניקוד (עם קריאות שגויות בתנועות, כמובן), אבל מרגע שהיא למדה לקרוא עם ניקוד, היא מסרבת לנסות לקרוא בלי, אבל כן רוצה ללמוד לקרוא טקסטים „אמיתיים”.</p>
<p>אז …</p><p>כבר איזה שנה או יותר שאילאיל מתעניינת באותיות, בקריאה ובכתיבה.</p>
<p>היא כבר לגמרי יודעת לקרוא עם ניקוד, לאט־לאט. פעם היא קראה גם בלי ניקוד (עם קריאות שגויות בתנועות, כמובן), אבל מרגע שהיא למדה לקרוא עם ניקוד, היא מסרבת לנסות לקרוא בלי, אבל כן רוצה ללמוד לקרוא טקסטים „אמיתיים”.</p>
<p>אז חשבתי על שיטה שבה אפשר לקחת טקסט לא מנוקד רגיל ולהקל על הקריאה שלו: לתת לכל תנועה צבע אחר, ולצבוע את הטקסט. במחשב זה מאוד פשוט, והתוצאה היא היא תבנית ל־LaTeX שקראתי לה „<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/vocolourisation">vocolourisation</a>”. אפשר לבחור בה את סכימת הצבעים (הכי ברורה לדעתי, הכי מאוזנת, היא זאת שנקראת Invisibone) וגם לשלוט על הרוויה של הצבעים, במעבר הדרגתי בין צבע מלא למונוכרום שהוא בעצם הטקסט הרגיל, הלא־צבוע.</p>
<p><!--more--></p>
<p>הנה שני טקסטים בינתיים. בהתחלה הקלדתי את „פזמון ליקינטון”, אבל העובדה ששרתי אותו לאילאיל אלפי פעמים במצטבר גרמה לזה שהיא קראה מזכרון יותר מאשר מהמסך, כך שהחלטתי לבחור טקסט שהיא לא מכירה: הערך על <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D">דינוזאורים</a> מוויקיפדיה העברית, בבחירה של המשפטים הרלוונטיים והמעניינים ביותר. איזה פרצוף היה לה אחרי שהיא קראה את המילה הראשונה, „דינוזאורים” והבינה שזה טקסט אמיתי מהאנציקלופדיה…. אחרי שקראנו קצת הראתי לה את הערך כמו שהוא והיא ישר ראתה את הקשר, ומיד זיהתה (נכון) גם את השלד הראשון מימין כדיפלודוקוס…</p>
<p>הקליקו על התמונות לקבצי PDF של הטקסט כולו; בראשונה משמשת הסכימה Invisibone ובשניה Molokai. המקור, כולל מידע באנגלית, זמין ב־<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/vocolourisation">GitHub</a> (אני עוד צריךה לכתוב על Git ו־GitHub ולמה זה מדהים ומגניב…).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/928-dinozaurim.pdf"><img src="https://old.digitalwords.net/media/928-dinozaurim-excerpt.png" /></a></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/928-jakinton.pdf"><img src="https://old.digitalwords.net/media/928-jakinton-excerpt.png" /></a></p>
<p>אפשר די בקלות לממש את השיטה הזאת בנייר וטושים או במעבד־תמלילים.</p>
<p>חזרנו לפני כמה שעות מה<a href="/923">מדורה</a>, שהיתה נפלאה. אין כמו להכות בגחלים ולראות את הגיצים עפים ככה יפה (אילאיל אמרה שהם נראים כמו דגים), ואין כמו לראות את המבט של ילדים שחווים את היופי הזה בפעם הראשונה ומכים בגחלים בעצמם.</p>קומזיץ בירושלים למשפחות בחינוך ביתי וכל מי שרוצה, טייק II2013-04-16T00:00:00+03:002013-04-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-04-16:/923<p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בהמשך ל<a href="/732">מסורת שהתחילה בשנה שעברה</a>, אנחנו מארגנים ביום שביעי ה־2013/4/27<br />
<b>קומזיץ פתוח, למשפחות בחינוך ביתי וכל מי שרוצה</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לקומזיץ, שיתקיים החל משעה 17:00 בעמק המצלבה שבירושלים, ליד בית־הבד הביזנטי. נפגש, נשחק, ננגן …</p><p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בהמשך ל<a href="/732">מסורת שהתחילה בשנה שעברה</a>, אנחנו מארגנים ביום שביעי ה־2013/4/27<br />
<b>קומזיץ פתוח, למשפחות בחינוך ביתי וכל מי שרוצה</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לקומזיץ, שיתקיים החל משעה 17:00 בעמק המצלבה שבירושלים, ליד בית־הבד הביזנטי. נפגש, נשחק, ננגן, ונאכל (ירקות־שורש ותפו״דים באש, ועוד…) ביחד מול האש. תביאו כלי נגינה! ☺<br />
אם אתם באים, בבקשה תיידעו אותנו בטלפון או בדואל.</p>
<p>השעה נקבעה כך שגם נקדים את המדורות האחרות וגם הילדים לא יהיו עייפים; מהנסיון של שנה שעברה זה בדיוק זמן טוב.<br />
האש תהיה צנועה ונעימה, גם מסיבות סביבתיות וגם בשביל הבטיחות של הילדים. אם תרצו להשתתף באיסוף העצים, צרו איתנו קשר.</p>
<p>למגיעים באוטובוס: קווים 7, 9, 14 ו־35 מגיעים למוזיאון ישראל, ממנו אפשר לרדת ברגל לעמק, במרחק של שתי דקות הליכה; אפשר גם לרדת בקווים שמגיעים לגבעת־רם (אלה שמגיעים למוזיאון + 42, 68 ו־69) וללכת ברגל מרחק קצת יותר ארוך. אפשר גם להגיע מרחביה / גן סאקר, מהכיוון השני.<br />
למגיעים באופניים או באוטו: אפשר לחנות ב<a href="http://www.imjnet.org.il/page_2172">חניה של המוזיאון</a> ולרדת ברגל.<br />
נהיה זמינים בפלאפון לתיאום ועזרה בהתמצאות.</p>
<p>אתם מוזמנים להעביר את ההודעה הזו ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצו לבוא.</p>
<p>כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל (שיהיה, כמובן, משותף) מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי (כולל ג׳לטין).</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p><!--more--></p>
<p><hr />
<div dir="ltr">
<h3>Invitation to a kúmzic (קומזיץ, campfire) in Jerusalem for home-educating families and anyone who wants</h3>
<p>Hi,</p>
<p>Following <a href="/732">last year's tradition</a>, on Saturday, April 27th 2013, we organize<br />
<b>AN OPEN KÚMZIC (קומזיץ, campfire) FOR HOME-EDUCATING FAMILIES AND ANYONE ELSE WHO WANTS</b><br />
Anyone (home-educating and non- alike) is invited to the kúmzic, which will take place at Émek ha Macleva (עמק המצלבה, Valley of the Cross), Jerusalem, from 17:00, near the Byzantine olive press. We will get acquainted, play, and eat (root vegetables and potatoes, and more…) together in front of the fire. Feel free to bring musical instruments! ☺<br />
If you are coming, please let us know :-)</p>
<p>The time was chosen so we'll arrive before all the other campfires begin and the children won't be too tired; judging from last year it's just a good hour to begin in.<br />
The fire will be modest and pleasant, for ecological reasons as well as for the safety of the children.<br />
If you want to take part in collecting the planks and branches, contact us.</p>
<ul>
<li>For those who arrive by bus: line nos. 7, 9, 14 and 35 arrive at the Israel Museum, from where you can go by foot to the valley (a two-minute walk); you can also get off at Giv'at Ram (<small>(7, 9, 14, 35,)</small> 42, 68, 69) and walk a longer distance. One can arrive from the other end of the park as well, from Rexavja / Gan Saker, as well.</li>
<li>For those who arrive by car: you can park at <a href="http://www.imjnet.org.il/page_2172">the museum's parking</a> and go by foot.</li>
</ul>
<p>You are welcome to forward this invitation and invite anyone you think might be interested in joining.</p>
<p>In order for everyone to enjoy, please keep the food (which will, of course, be communally shared) kosher and without any animal products (incl. gelatine).</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Il'íl and Re'ém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a>
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:MinzarHamatzleva_ST_04.jpg">אסתר ענבר</a>.</small></p></p>סטיקרים למען שחרור מגדרי ומיני2013-03-09T00:00:00+02:002013-03-09T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-03-09:/905<p>באיחור של כמה שעות ל<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99">יום האשה/הפועלות הבינלאומי</a>, שתכננתי לפרסם בו את הפוסט הזה, שהתעכב מסיבה מצויינת שאכתוב עליה בקרוב, הנה בשעה מאוחרת הכפתור הכחול של „לפרסם” נלחץ ואני הולךת לישון…</p>
<p>ומה הפעם? המוני סטיקרונים מיניאטוריים לשחרור מגדרי ומיני, במטרה לקדם שיח <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Queer">קווירי</a> במרחב <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Heteronormativity">הטרונורמטיבי</a>. כל ההקדמה וכו׳ בתוך …</p><p>באיחור של כמה שעות ל<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99">יום האשה/הפועלות הבינלאומי</a>, שתכננתי לפרסם בו את הפוסט הזה, שהתעכב מסיבה מצויינת שאכתוב עליה בקרוב, הנה בשעה מאוחרת הכפתור הכחול של „לפרסם” נלחץ ואני הולךת לישון…</p>
<p>ומה הפעם? המוני סטיקרונים מיניאטוריים לשחרור מגדרי ומיני, במטרה לקדם שיח <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Queer">קווירי</a> במרחב <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Heteronormativity">הטרונורמטיבי</a>. כל ההקדמה וכו׳ בתוך <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/905-stickers.pdf">קובץ ה־PDF</a></b>. קוד המקור זמין <a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/rainbow-stickers">כאן</a>.</p>
<p>לילה טוב ☺</p>
<p><u>תוספת</u>: מדי פעם יוצא שאני מוסיףה סטיקר או משנה משהו; אפשר להתעדכן ב־<a href="https://github.com/rwmpelstilzchen/rainbow-stickers">GitHub</a>.</p>
<p><u>תוספת₂</u>: לבקשת הקהל, <a href="https://old.digitalwords.net/media/905-stickers-ponetium.pdf">הנה</a> גרסה עם סימון מקומות לחיתוך.</p>הזמנה לחגיגת תחפושות בירושלים לילדים בחינוך ביתי, טייק II2013-02-12T00:00:00+02:002013-02-12T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2013-02-12:/902<div dir="ltr">(English below)</div>
<p>שלום,</p>
<p>(אחרי <a href="/640">הכיף של שנה שעברה</a>, החלטנו לעשות מסיבה גם השנה! ☺)</p>
<p>חלק גדול מהקסם של חגי־תחפושות עבור ילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה — בלהיות מישהו אחר ליום אחד — אלא גם באווירה ובאינטראקציה המיוחדת עם ילדים אחרים סביב ההתחפשות. לילדים בגן או בבית־ספר יש את החוויה הזאת …</p><div dir="ltr">(English below)</div>
<p>שלום,</p>
<p>(אחרי <a href="/640">הכיף של שנה שעברה</a>, החלטנו לעשות מסיבה גם השנה! ☺)</p>
<p>חלק גדול מהקסם של חגי־תחפושות עבור ילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה — בלהיות מישהו אחר ליום אחד — אלא גם באווירה ובאינטראקציה המיוחדת עם ילדים אחרים סביב ההתחפשות. לילדים בגן או בבית־ספר יש את החוויה הזאת בדרך־כלל שם; לילדים רבים בחינוך ביתי אין מקבילה, ולכן אנחנו יוצרים אחת בעצמנו:</p>
<p>ביום שישי, ה־22 בפברואר, תתקיים בביתנו<br />
<strong>חגיגת תחפושות לילדים בחינוך ביתי <small>(וכל מי שרוצה…)</small></strong><br />
כולם מוזמנים, גם ילדים שלא בחינוך ביתי: אנשים מכל מוצא ו(אי־)דת בכל גיל. בחגיגה נפגש, נשחק וניצור ביחד, ונערוך מעגל ופעילות בתימה.<br />
בואו — עדיף מחופשים (גם המבוגרים, ולו באופן סמלי) — לביתנו, שבגבעה הצרפתית בירושלים, בשעה 10:00. להוראות הגעה, צרו איתנו קשר ☺<br />
ילדים רבים, במיוחד צעירים יותר, חוששים מלהתחפש; כל אחד יתקבל בשמחה, כמובן, עם תחפושת או בלעדיה.<br />
יוגש כיבוד תוצרת בית (וגם אתם מוזמנים להביא*).</p>
<p>אתם בהחלט מוזמנים להעביר את ההודעה הזאת ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצה לבוא.</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p>* כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי.</p>
<p><!--more--></p>
<p><hr class="hr1" width="50%"/>
<div dir="ltr">
<p><b>Invitation to a Costume Party in Jerusalem for Homeschooling Children, Take II</b></p>
<p>Hi,</p>
<p>(Because of <a href="/640">the fun we had last year</a>, we've decided to host a party this year as well! ☺)</p>
<p>A major part of charm of costume festivals for children lies not only in dressing up and wearing a costume — being someone else for a day — but also in the atmosphere and the special interaction with other children which revolves around dressing up. Children in kindergartens and schools usually experience this there; many homeschooling children lack a parallel, so we've decided to make one by ourselves:</p>
<p>On Friday, February 22th, we will host in our home<br />
<strong>a costume party for homeschooling children <small>(and anyone who wants…)</small></strong><br />
Everyone is invited, homeschooling and non-homeschooling children alike: people of any origin, (non-)religion and age. In the party we will get acquainted, play and make art together, and there will be a thematic activity.<br />
Please come — preferably dressed-up (adults included, even if nominally only) — to our home, in the French Hill (ha Giv'á ha Carfatít), Jerusalem, from 10:00. For arrival instructions, please contact us ☺<br />
Many children, especially younger ones, don't like wearing costumes; everyone is heartily welcome, with a costume or without it.<br />
Home-made refreshments will be served (feel free to bring some as well<em>).</p>
<p>You are very welcome to forward this message and invite anyone you think might want to join.</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Ilʾíl and Reʾém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p></em> In order for everyone to enjoy, please keep the food kosher and without any animal products.
</p></div>
<p><small>קרדיט ל<a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Hannya.jpg">אייקון</a> של הפוסט: Deme Uman (צילום: <a href="http://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Cshapiro">Cshapiro</a>)</small></p></p>מם — לכבוד החנוכה2012-12-09T00:00:00+02:002012-12-09T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-12-09:/890<p>ביום שישי האחרון לא צעדתי ב<a href="http://themarch.org.il/?page_id=952">מצעד זכויות־האדם</a>. במקום, השתתפתי ב<strong>פעולה ישירה</strong>, ביחד עם כ־20-30 אנשים נוספים, של חיבור משפחת פאהידאת, המונה עשרות אנשים, לתשתית מים. לראות את המים <a href="http://lh4.ggpht.com/-VZ9FYYpnqhI/UMpaJTtghQI/AAAAAAAAL1g/3zhC3GgcPVc/s800/228240_487530231269942_815245753_n.jpg">זורמים בסוף מקצה הצינור</a> זה היה באמת יפה. תמונות יש <a href="http://cfpeace.org/?page_id=24&lang=IW&album=JointWorkingDayInAnata">כאן</a> ו<a href="https://plus.google.com/photos/115731486799473337266/albums/5819904533676847073?sqi&sqsi&authkey=CI3Do6fd_aftqgE">כאן</a>.</p>
<p>טיפה <strong>רקע</strong> תוכלו לקרוא <a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3378">כאן …</a></p><p>ביום שישי האחרון לא צעדתי ב<a href="http://themarch.org.il/?page_id=952">מצעד זכויות־האדם</a>. במקום, השתתפתי ב<strong>פעולה ישירה</strong>, ביחד עם כ־20-30 אנשים נוספים, של חיבור משפחת פאהידאת, המונה עשרות אנשים, לתשתית מים. לראות את המים <a href="http://lh4.ggpht.com/-VZ9FYYpnqhI/UMpaJTtghQI/AAAAAAAAL1g/3zhC3GgcPVc/s800/228240_487530231269942_815245753_n.jpg">זורמים בסוף מקצה הצינור</a> זה היה באמת יפה. תמונות יש <a href="http://cfpeace.org/?page_id=24&lang=IW&album=JointWorkingDayInAnata">כאן</a> ו<a href="https://plus.google.com/photos/115731486799473337266/albums/5819904533676847073?sqi&sqsi&authkey=CI3Do6fd_aftqgE">כאן</a>.</p>
<p>טיפה <strong>רקע</strong> תוכלו לקרוא <a href="http://cfpeace.org/?cat=3&lang=IW&story_id=3378">כאן</a> ולראות <a href="http://minus.com/lDsWPfsugNVCq">כאן</a>.</p>
<p>מבחינתי זה לא רק <strong>פעולה נגד העוול</strong> הגזעני שנעשה נגד האנשים האלה, שאדמתם נגזלת והם לא זוכים לתשתית בסיסית לא ממדינת־ישראל ולא מהרשות הפלסטינית (גם זו וגם זו מתנערות ממשפחת פאהידאת) ובריאותם מופקרת לא רק על־ידי תשתית מים לקויה אלא גם על־ידי קווי מתח גבוה שעוברים בסמוך לבתיהם (שזה אומר, כמובן, מבנים מאולתרים, ש, <a href="http://www.haaretz.co.il/literature/youngsters/1.1236456">אם לצטט את איה</a>, „לא כל־כך חם [בהם] בשלוש לפנות בוקר”), אלא גם <strong>פעולה אנרכיסטית</strong> במובנה העמוק: כשהסברתי לאילאיל לאן אני הולך (חבל שאילאיל וראם ועדי לא באו בסוף), אמרתי שכמו שבגלל שגן השלושה היה מלא זכוכיות אז התאגדנו כמה משפחות <a href="/856">וניקינו אותו</a> ביחד, אז ככה יש אנשים שאנחנו הולכים להשתתף איתם בלחבר את הבתים שלהם לצינור של מים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>חבל רק שהביאו גם <strong>טרקטור</strong>: עם כמות כזאת של אנשים היינו יכולים בקלות גם לעשות את כל החפירה והכיסוי, בפעולה שהיא לא רק סמלית בעיקרה.</p>
<p>אז בעקבות מה שאחד מבני המשפחה דיבר על התנגדות לא־אלימה לכיבוש — לא באבנים אלא בשיתוף־פעולה — חשבתי לעשות <strong><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98">מם</a></strong> לכבוד החנוכה. המלצת קריאה: <a href="http://en.wikisource.org/wiki/%C3%86lfric%27s_Lives_of_Saints/25mac">קטעים מספר מקבים באנגלית עתיקה</a>.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/890-wonka-fem.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/890-wonka-fem.jpg" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/890-wonka-masc.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/890-wonka-masc.jpg" /></a></p>
<p><small>(קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Juda-makabejsky-erb.jpg">יודה אחר</a>)<br />
</small></p>אין ענן בלי אש2012-11-18T00:00:00+02:002012-11-18T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-11-18:/879<p>אני עייף מכדי לכתוב פוסט ארוך, אחרי יום ארוך.</p>
<p>היתה הפגנה משותפת בבית ג׳אלא נגד הדבר הפסיכי הזה שאנשים יורים טילים ופצצות על אנשים אחרים, וזה מגניב במיוחד כי:</p>
<ul>
<li>כמעט תמיד כשיש הפגנות משותפות, של בעלי־הפרווילגיה ומשולליה, ההפגנות הן כנגד עוול שנעשה למשוללי־הפרווילגיה בידי המדינה (<a href="/392">גזל בתים …</a></li></ul><p>אני עייף מכדי לכתוב פוסט ארוך, אחרי יום ארוך.</p>
<p>היתה הפגנה משותפת בבית ג׳אלא נגד הדבר הפסיכי הזה שאנשים יורים טילים ופצצות על אנשים אחרים, וזה מגניב במיוחד כי:</p>
<ul>
<li>כמעט תמיד כשיש הפגנות משותפות, של בעלי־הפרווילגיה ומשולליה, ההפגנות הן כנגד עוול שנעשה למשוללי־הפרווילגיה בידי המדינה (<a href="/392">גזל בתים</a>, <a href="{{SITEURL}}/477">גזל אדמות וכליאה בחומה</a>, <a href="{{SITEURL}}/824">גזל כבשת־הרש</a> ועוד אלפי עוולות אחרות). זה הגיוני, אבל יש משהו מרענן בהפגנה שיש בה רב־כיווניות (אם כי, כמובן, לא באופן של הצגה של „<a href="http://24.media.tumblr.com/tumblr_l9mgz1q3P71qby2c2o1_500.jpg">איזון</a>” שלא קיים).</li>
<li>זה שההפגנה היתה בבית ג׳אלא. אני זוכר שלפני 12 שנה היו יורים משם על גילה. אמנם זה לא תושבי בית ג׳אלא שירו, אלא המנוולים מהתנט׳ים, אבל עדיין, זה שעכשיו יש במקום הזה הפגנה משותפת נגד ירי על אזרחים ונגד הטירוף הפירומני של הצבא הישראלי והחמאס זה מגניב מאוד מאוד, ובהחלט נותן מקום לאופטימיות.</li>
<li>היתה שקיעה נורא יפה, מרשימה כזאת שצריכה ברקע קולות שמימיים. לצערי המצלמה שלי הצליחה לקלוט רק הד עמום:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/879-sunset.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/879-sunset-300x224.jpg" width="300" height="224" class="alignnone size-medium wp-image-884" /></a></li>
</ul>
<p><!--more--></p>
<p>הנה וידאו של <a href="http://tv.social.org.il/">הטלוויזיה החברתית</a>:<br />
<iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube-nocookie.com/embed/btoPJPmH9BQ" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<p>אז הכנתי שלט, כהרגלי:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/879-hebrew.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/879-hebrew-300x224.jpg" width="300" height="224" class="alignnone size-medium wp-image-882" /></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/879-english.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/879-english-300x224.jpg" width="300" height="224" class="alignnone size-medium wp-image-885" /></a></p>
<p>למען ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98">נגישות</a>, הנה תמליל של השלט:</p>
<table>
<td dir="rtl" valign="top" style="padding-left: 0.5em">
<table>
<tr>
<td valign="top">2000:</td>
<td>ירי מבית ג׳אלא לגילה.</td>
</tr>
<tr>
<td valign="top">2012:</td>
<td>הפגנה משותפת כנגד הירי של הצבא הישראלי והחמאס נגד אזרחים.</td>
</tr>
</table>
<p>יש תקווה:<br />
☮ להפסיק את הטבח מיד!<br />
Ⓐ להעיף את הפרזיטים הרצחניים!
</td>
<td dir="ltr" valign="top" style="padding-right: 0.5em">
<table>
<tr>
<td valign="top">2000:</td>
<td>Shootings from Bēt Ǧālā on Gilo.</td>
</tr>
<tr>
<td valign="top">2012:</td>
<td>Joint demo against the Israeli Army and Ḥamās bombing civilians.</td>
</tr>
</table>
<p>There is hope:<br />
☮ Stop the killing now!<br />
Ⓐ Get rid of the murderous parasites!
</td>
</table>
<p>בנוסף, הכנתי פלייר בגודל A5 שאחלק בהמוניו בתיבות־דואר. <strike>אדפיס אותו ביום שני, כך שאם יש לכןם רעיונות, הצעות, שיפורים, תיקונים וכד׳, בבקשה תשלחו עד אז.</strike> הדפסתי וחילקתי 500 עותקים; היו כמה וכמה תגובות טובות, כמות מפתיעה בקטנותה של תגובות שליליות לא נעימות והרבה אנשים שראיתי שקוראים.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax-1-211x300.png" width="211" height="300" class="alignnone size-medium wp-image-886" /></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax-2-211x300.jpg" width="211" height="300" class="alignnone size-medium wp-image-887" /></a></p>
<p>הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax.pdf">PDF</a> והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/879-cetalax.tar">המקור ב־TeX</a>.</p>קומפוסט2012-11-04T00:00:00+02:002012-11-04T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-11-04:/860<p>בראשון באפריל 2012 הזמנתי <a href="http://youtu.be/c0iNW_IjF4E">קומפוסטר</a> מהמנהל הקהילתי, שעשה הזמנה מרוכזת. נו, מה ציפיתי?<br />
שבעה חודשים אחר־כך הוא הגיע, דרך איזו קומבינה עם האנשים מ<a href="http://www.ginothair.org.il/">גינות העיר</a> ו<a href="http://www.ginothair.org.il/article.php?op=cat&id=56">פרוייקט הקומפוסט</a> המגניב שלהם. <small>(תודה, הילית והאיש־עם־הקומפוסטרים־שאני־לא־יודע־איך־קוראים־לו)</small>.<br />
יש קומפוסטר חדש ונוצץ <small>(תודה, שרי)</small>, שהיה …</p><p>בראשון באפריל 2012 הזמנתי <a href="http://youtu.be/c0iNW_IjF4E">קומפוסטר</a> מהמנהל הקהילתי, שעשה הזמנה מרוכזת. נו, מה ציפיתי?<br />
שבעה חודשים אחר־כך הוא הגיע, דרך איזו קומבינה עם האנשים מ<a href="http://www.ginothair.org.il/">גינות העיר</a> ו<a href="http://www.ginothair.org.il/article.php?op=cat&id=56">פרוייקט הקומפוסט</a> המגניב שלהם. <small>(תודה, הילית והאיש־עם־הקומפוסטרים־שאני־לא־יודע־איך־קוראים־לו)</small>.<br />
יש קומפוסטר חדש ונוצץ <small>(תודה, שרי)</small>, שהיה הרבה יותר <a href="http://www.ikea.com/">מסובך להרכבה</a> ממה שנראה שארבע דפנות ומכסה יכולים להיות <small>(תודה, תמי)</small>, וכבר יש זבל שמישהו שהוא לא אנחנו שם. איזה כיף!</p>
<p>מי שקורא באתר הזה יודע שאני אוהב להכין שלטים. יש משהו מאוד מהנה בלארוז מסר באמצעים מינימליים ובאופן (שאני מקווה שהוא) אסתטי. אז הכנתי שלט הסבר והוראות, ואדפיס ואניילן אותו מחר אצל ע׳זי בקמפוס. אני אישית מאוד מרוצה מהתוצאה ☺</p>
<p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/860-compost.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/860-compost.jpg" width="300" height="212" class="alignnone size-medium wp-image-862" /></a><br />
</center></p>
<p><!--more--></p>
<p>הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/860-compost.tar">קוד המקור</a> והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/860-compost.pdf">PDF</a>. אם אתם רוצים להכין גם שלט כזה עם השינויים המתבקשים אתם יכולים:</p>
<ul>
<li><a href="/609">ללמוד להשתמש ב־LaTeX</a>.</li>
<li>לבקש <a href="?page_id=200">ממני</a> ואכין לכם קובץ.</li>
</ul>
<p>שימו לב שאם אתם משתמשים ב<a href="http://www.adobe.com/products/reader.html">קורא ה־PDF המסורבל והאיום של Adobe</a> (שמשום־מה הוא מאוד נפוץ…), הצבעים יוצגו עם עיוות בגוון בחלק מהגרסאות. <a href="http://projects.gnome.org/evince/">Evince</a> (לינוקס, חלונות), <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/MuPDF">MuPDF</a>/<a href="http://repo.or.cz/w/llpp.git">llpp</a> (לינוקס ומלא פלטפורמות אחרות) ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Skim_(software)">Skim</a> (מק) מציגים את הקובץ כראוי.</p>
<p><u>תוספת</u>: אחרי פחות משבוע שהקומפוסטר בחוץ, במקום שאי־אפשר לפספס אותו כשעוברים ברחוב, כמות השטויות שנתקלתי בהן שהכניסו לקומפוסט די מייאשת: קופסאות שימורים, כרטיסי פלסטיק, הרים של נייר גרוס, ענפים ענקיים, פרווה בכמויות של שלא היו מביישות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Woolly_mammoth">ממותה צמרירית</a> וכל מה שרק תרצו. לאנשים יש כוונות טובות, ללא ספק, אבל כוונות טובות זה לא מספיק. לכן, הכנתי שלט נוסף, בעברית ובאנגלית (אם למישהו בא לתרגם לערבית, תבורכנה עשר אצבעותיו), שמשתמש בשפה הגראפית של שלטי אזהרה והוא לקוני, בתקווה שאותו אנשים יטרחו לקרוא (בניגוד לשלט הארכני שלמעלה):</p>
<p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/860-warning.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/860-warning.png" width="300" height="183" class="alignnone size-medium" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/860-warning-en.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/860-warning-en.png" width="300" height="202" class="alignnone size-medium" /></a><br />
</center></p>
<p>והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/860-warning.tar">המקור</a> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/860-warning.pdf">PDF</a>.</p>
<p><small>מקור לאייקון של הפוסט: <a href="http://dug.org/storage/web-photos/hands%20in%20compost.jpg">ptr*</a></small></p>פעולה ישירה לניקוי גן השלושה מזכוכיות2012-10-20T00:00:00+02:002012-10-20T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-10-20:/856<p>בהמשך לפוסט <a href="/852">הזה</a>, הנה <strong>הודעה</strong> ששלחתי לרשימת־הדיוור של הגבעה הצרפתית.<br />
גם מי שלא גר בגבעה הצרפתית מוזמןת ☺</p>
<p>שלום,</p>
<p>כמו שאתם יודעים, רמת התחזוק של הגנים הציבוריים השונים בגבעה הצרפתית לא אחידה: גנים מסויימים מתוחזקים די טוב, ואחרים מוזנחים. אחד המוזנחים הוא <strong>גן השלושה</strong>, שצמוד לבית שלנו. יש בו אחלה …</p><p>בהמשך לפוסט <a href="/852">הזה</a>, הנה <strong>הודעה</strong> ששלחתי לרשימת־הדיוור של הגבעה הצרפתית.<br />
גם מי שלא גר בגבעה הצרפתית מוזמןת ☺</p>
<p>שלום,</p>
<p>כמו שאתם יודעים, רמת התחזוק של הגנים הציבוריים השונים בגבעה הצרפתית לא אחידה: גנים מסויימים מתוחזקים די טוב, ואחרים מוזנחים. אחד המוזנחים הוא <strong>גן השלושה</strong>, שצמוד לבית שלנו. יש בו אחלה מגרש לרכיבה על אופניים לילדים ולמשחקי כדור, ספסלים, קרוסלה, צמחיה ומתקן עם מגלשה. אבל מה שיש בו עוד זה המון, <strong>המון זכוכיות שבורות</strong> בכל רחבי הגן, שמסכנות את מי שמשחק בו כדורגל, רוכב על אופניים או משחק במתקנים, במיוחד ילדים, שמוֹּעדים יותר ליפול.</p>
<p>לכן, כדי שאילאיל וראם ושאר ילדי השכונה יוכלו להנות מהגן בלי להפצע מזכוכיות, ביום שבת ה־2012/10/27, משעה 9:30 כזה, <strong>ננקה את הגן ביחד</strong>, בפעולה ישירה וולונטרית, ואחר־כך נערוך <strong>פיקניק</strong> קטן עם אוכל משותף, כשאנחנו מסתכלים על מלאכת־כפינו, עייפים ומרוצים.*<br />
ילדים יכולים גם להביא <strong>אופניים</strong> לרכיבה משותפת במגרש הנקי והבטוח.</p>
<p><!--more--></p>
<p><strong>מה להביא?</strong></p>
<ul>
<li><strong>מטאטאים</strong>, רצוי כאלה עם שיערות קשיחות, אבל זה לא הכרחי. אדבר עם המתנ״ס אם יהיה אפשר לשאול מהם מטאטאים כאלה; אם מישהו מהרשימה יוכל לעזור בלהשיג מטאטאים כאלה, זה יהיה נהדר.</li>
<li><strong>יעים</strong>.</li>
<li><strong>כובעים</strong> (לא מאוד חם בשעות האלה, אבל יש שמש).</li>
<li>אנחנו נביא <strong>מחצלת</strong>; כדאי להביא לפחות עוד מחצלת אחת.</li>
</ul>
<p><strong>ילדים</strong> בכל הגילאים, עם מטאטאים קטנים וגדולים, מוזמנים כמובן בחום מיוחד :-)</p>
<p>מ<strong>ניסוי</strong> קטן שערכתי, וניקיתי חלק קטן כדי לראות עד כמה מהר יחזרו הזכוכיות, נראה שזה אפקטיבי: אמנם הניקוי של הגן מזכוכיות הוא פעולה שיהיה צריך לחזור עליה מתישהו, אבל רק בעוד זמן רחוק ממה שחשבתי.</p>
<p>שאלות, הצעות, רעיונות וכד׳: טל׳ 02-6419913 או דואל foo@digitalwords.net.</p>
<p>למי שלא מכיר <strong>איפה</strong> בדיוק נמצא גן השלושה, <a href="http://www.abmaps.co.il/main.asp?X=35.24003&Y=31.804100450989992&Zoomlevel=-2&CountryCode=ISR&Lang=heb&v=1.0">הנה מפה</a> (הוא נמצא בדיוק באמצע).</p>
<p>יום נהדר, ולהתראות,<br />
יודה, עדי, אילאיל וראם</p>
<p>* כדי שבאמת כולם יוכלו להנות מהחלק המשותף של ה<strong>אוכל</strong>, בבקשה שימו לב שלא יהיו בו מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי. נשתמש בכלים רב־פעמיים.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Balai_nb.jpg">Dictionnaire encyclopédique de l'épicerie et des industries annexes</a></small></p>מה זה אנרכיזם?2012-07-02T00:00:00+03:002012-07-02T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-07-02:/852<p>כמה נקודות בעקבות יום שביעי האחרון.</p>
<h3>ההפגנה</h3>
<p>היתה <strong>הפגנה נפלאה</strong> בירושלים, ועוד שבוע אחרי <a href="/824">ההפגנה המפעימה בסוסיא</a>. אני אפילו מרשה לעצמי להיות אופטימי…<br />
היו המון אנשים, אבל כמו שראינו בשנה שעברה, המון אנשים זה ערובה ל, בעצם, כלום. מה שהיה נפלא כל־כך, ומעורר השראה כל־כך, זה ש:<br />
<!--more--></p>
<ol style="list-style-type: Hebrew">
<li>היו …</li></ol><p>כמה נקודות בעקבות יום שביעי האחרון.</p>
<h3>ההפגנה</h3>
<p>היתה <strong>הפגנה נפלאה</strong> בירושלים, ועוד שבוע אחרי <a href="/824">ההפגנה המפעימה בסוסיא</a>. אני אפילו מרשה לעצמי להיות אופטימי…<br />
היו המון אנשים, אבל כמו שראינו בשנה שעברה, המון אנשים זה ערובה ל, בעצם, כלום. מה שהיה נפלא כל־כך, ומעורר השראה כל־כך, זה ש:<br />
<!--more--></p>
<ol style="list-style-type: Hebrew">
<li>היו לא מעט קריאות שנוגעות ל<strong>שורש הדברים</strong> (או, אם נרצה להשתמש בלטינית, <a href="http://www.etymonline.com/index.php?term=radical">רדיקליות</a>). בפרט, מילות האל״ף והכ״ף היו במקום לא שולי. בקריאות „העם דורשת / צדק מגדרי” הלב קיפץ והגרון כאב. גם היה יפה לראות את החלחול של קריאות שונות ואת הקריאות כסוג של רב־שיח (מי שרוצה יכול לקרוא לזה „דמוקרטיזציה”).</li>
<li>המוני אנשים נגד חברה מסחרית־קפיטליסטית־מונופולית אחת שמנסה (ומצליחה חלקית) להפריט את המרחב הציבורי (עד האבסורד של הפרטה של כיכר ציון), שלא הסתפקו בקריאות „די, נמאס / לפרק את סיטיפס”, אלא בפועל, ב<strong>פעולה ישירה</strong>, עמדו/ישבו על הפסים, והגדילו לעשות ברעיון המבריק הבא: לעלות על הרכבת, לא לשלם, לרדת בתחנה הבאה, לחזור באותה הדרך וחוזר חלילה. בפועל הרעיון לא התגשם לפי התוכנית המקורית, כי הנהג פשוט לא נסע עד שכולנו ירדנו, ועדיין: זה היה נפלא לראות כל־כך הרבה אנשים שותפים בזה באופן ישיר.<br /> <br />
לדעתי זה צריך להיות חלק מדבר כללי יותר, של הפיכת התחבורה הציבורית ל<strong>ציבורית באמת</strong>. נשארו לי כמה סטיקרים עם הכיתוב „<a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=227299930629161&set=a.197598063599348.59939.132000150159140&type=3">Stop wasting resources. Free public transport for all</a>” מהביקור האחרון ב<a href="http://seomraspraoi.org/">שומרה ספרי</a>; אדביק אותם על הרכבת בהפגנה הבאה. ההשלכות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Free_public_transport">תחבורה ציבורית בחינם</a> הן עמוקות, ועם השפעות על אופן התניידות של אנשים (=לוותר על אוטו פרטי; תחבורה ציבורית צריכה לשרת את כל הציבור, כל השבוע), על איכות־הסביבה וזיהום־האוויר העירוני, על נגישות של קבוצות מוחלשות והחלשת הקיטוב פריפריה:מרכז, ואפשר עוד להמשיך. בתור מי שמשתמש המון בתחבו״ץ, ובלי תחבו״ץ לא הייתי יכול לעשות דברים חשובים ומשמעותיים לי ולילדים שלי (כמו, נגיד חברה בחינוך ביתי בבקרים, שזה קריטי: <a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9%ED_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%EC%E4%E5%F8%E9%ED_%E5%F7%E8%F0%E8%F0%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">א׳, ג׳ ד׳</a> ו<a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9_%EE%F9%E7%F7_%E5%F4%F2%E9%EC%E5%FA_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">ה׳</a>), אני רואה את החשיבות של זה; זה לא סתם, במקרה, שמדינת־ישראל מגבילה באופן מתוכנן ומזוויע את חופש־התנועה של מיליוני אנשים שלא רצויים לה (תוכלו לתת מבט כואב על העובדות באתרים של <a href="http://www.btselem.org/hebrew/freedom_of_movement">בְּצֶלֶם</a> ושל <a href="http://www.acri.org.il/he/?cat=55">האגודה לזכויות־האזרח בישראל</a>; מי שרוצה לעשות מעשה ואין לה אלרגיה מהפרדה מגדרית מוזמנת <a href="http://www.lo-metsaytot.org/">לא לציית</a>) — פגיעה בחופש־התנועה היא פגיעה בכל מה שנשען עליו.<br /> <br />
גם <strong>עבדכם הנאמן</strong> עלה על הרכבת. רכבתי ועליתי מהצד שהיה פנוי (ועוד עם אופניים, תרחם האל!). בקרון לא היו מפגינים אחרים. פצחתי לי בדברים בקול רם על הפרטת המרחב הציבורי והתחבורה הציבורית ועל הון־שלטון בעיריית ירושלים ובכלל. מה שהיה לי נורא מוזר זה השטף שבו הדברים יצאו לי מהפה; אסוציאציה פומפוזית: מרקוס 13:11, „<small>καὶ ὅταν ἄγωσιν ὑμᾶς παραδιδόντες, μὴ προμεριμνᾶτε τί λαλήσητε, ἀλλ’ ὁ ἐὰν δοθῇ ὑμῖν ἐν ἐκείνῃ τῇ ὥρᾳ τοῦτο λαλεῖτε· οὐ γάρ ἐστε ὑμεῖς οἱ λαλοῦντες ἀλλὰ τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον</small>” (<a href="http://www.kirjasilta.net/ha-berit/Mar.13.html">תרגום</a>: וְכַאֲשֶׁר יוֹלִיכוּ וּמָסְרוּ אֶתְכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ וְאַל־תְּחַשְּׁבוּ מַה־תְּדַבֵּרוּ כִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יוּשַׂם בְּפִיכֶם בַּשָּׁעָה הַהִיא אוֹתוֹ תְדַבֵּרוּ יַעַן אֲשֶׁר לֹא־אַתֶּם הַמְדַבְּרִים כִּי אִם־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ). בסוף ירדתי מהרכבת כי מישהי אמרה לי שהיא ממהרת הביתה ויש בייבי־סיטר עם הילדים שלה ועד שלא נרד הנהג לא יסע…</li>
<li><strong>לרקוד</strong> מול כספומטים זה כיף גדול ומשחרר ☺. אסוציאציות: <a href="http://en.wikiquote.org/wiki/Emma_Goldman#Living_My_Life_.281931.29">אמה גולדמן</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dance_Dance_Revolution">DDR</a>.</li>
<li>באותו זמן כנראה לא הייתי במקום שזה קרה, אבל אחרי זה שמעתי שניסו לעצור מישהו, ובפרט מישהו שהיה עליו צו הרחקה מההפגנה בעקבות מעצר בהפגנה בשבוע שעבר, ומה שקרה זה שהתקבצו במעגלים־מעגלים סביבו ופשוט <strong>לא נתנו לשוטרים לקחת אותו</strong>, עד שהם ויתרו.</li>
<li>זה שהיה ברור להמון אנשים שלצעוד, לרקוד, לצעוק, לחסום, לעלות, לנסוע ולרדת <strong>בלי „לבקש רשות”</strong> זה הכי לגיטימי בעולם. זה שאנחנו, ולא אף אחד עם אקדח או מישהו על במה, החלטנו איפה נהיה, מה נעשה ועד מתי.</li>
<li>אבל <strong>גולת־הכותרת</strong> האישית שלי היתה כששוטר פנה אלי ואמר לי „תעברי למדרכה, את מפריעה לרכבת” <font color="pink">♥</font>. „מהפכה מגדרית מתחילה מהתחתית”… 😍</li>
</ol>
<p>משהו שלדעתי חשוב לחשוב, להגיד, לכתוב, לעשות ולזכור זה שגם בהפגנות הכי מעצימות ונפלאות ומרוממות־רוח, מה שקריטי בסופו של דבר זה <strong>מה יוצא מהן</strong>, בין אם פנימה לגבי המפגינים עצמם ובין אם החוצה. התרוממות־רוח היא חשובה בפני עצמה, אבל אסור לה להיות משכרת, וזה נראה לי קצת ממה שקרה בשנה שעברה: „וואו חצי מיליון, זה מדהים ← כלום”.<br />
בהקשר הזה יש משנה חשיבות ל<strong>פעולות ישירות</strong>, בניגוד לגישת „נשב ונחכה עד שהחבר׳ה שם למעלה יעשו מה שאנחנו רוצים” (כי הם לא; ע״ע טרכטנברג).</p>
<p>בכל ערב יש <strong>מייק־צ׳ק</strong> בשעה 21:00, שזה דבר מגניב לגמרי. פחות מגניב זה שהמידע ברשת הוא רק ב<a href="https://www.facebook.com/events/143776999084551/">פייסבוק</a> (<a href="/664">זה למה</a>).</p>
<h3>אחרי ההפגנה</h3>
<p>הסיבה שבכלל פתחתי <a href="http://vim.org/">Vim</a> והתחלתי לכתוב את הפוסט זה לא רק כדי לספר על האי־ציות והפעולות הישירות המאממות מההפגנה, אלא כדי לספר על <strong>פעולה ישירה אחרת</strong>.</p>
<p>אולי <strong>אנשים צדקניים</strong> יצקצקו בלשון ויגידו שדברים כאלה צריך לעשות בלי לספר על זה, כמו שהצדיקים עושים „מתן בסתר”. אני לא מאמין בזה; אני חושב שדברים כאלה חשוב שישמעו, ושחשוב להבדיל בין גאוותנות של „תראו אותי איזה מגניב אני ואיזה דברים נהדרים אני עושה” ובין הוצאה החוצה של דברים שאולי יעוררו אצל אחרים שינוי מחשבתי/מעשי, דברים שנמצאים מחוץ לתחום של השיח הרגיל והתחום של מה שאנשים חושבים לעשות.</p>
<p><strong>מעשה שהיה כך היה</strong> (לא עניין גדול, ועדיין). אחרי ההפגנה ואחרי שדיברתי עם אנשים נחמדים בָּאחרי־ההפגנה עד שעה הרבה יותר מדי מאוחרת, רכבתי הביתה. על המדרכה של כביש מספר אחד, בצד המזרחי, נתקלתי בבקבוק שבור שהיה מפוזר על כל רוחב המדרכה. למרבה המזל, הגלגלים לא התפנצ׳רו. המשכתי לרכב, מקווה שאין פנצ׳ר, ואחרי כמה מאות מטרים עצרתי, סובבתי את האופניים וחזרתי: זה האדם שאני רוצה להיות, שמשאיר משהו שאחרים יכולים להנזק ממנו ככה על המדרכה, שמחכה ש„מישהו” (כלומר, האנשים שמקבלים גרושים מגופי סמכות כמו העירייה) יפתור את הבעיה וינקה את זה, שיודע לדבר יפה על פעולה ישירה אבל לא עושה אותה בחיי היומיום? באתי, ניקיתי, המשכתי, <a href="/523">סיפרתי</a>.</p>
<p>לדעתי זה מעשה <strong>אנרכיסטי</strong> לא פחות מהמעשים שבדרך־כלל זוכים לשם־התואר הזה. לנקות את המרחב הציבורי בעצמנו זה משהו בסיסי אם אנחנו רוצים את העולם החדש הטוב יותר האפשרי הזה שאנחנו אוהבים לדבר עליו. חינוך שיתופי (ר׳ <a href="/553">זה</a> ו<a href="{{SITEURL}}/777">זה</a>) ולנקות את המרחב הציבורי זה לא פחות אקטיביסטי מלקרוא במגאפון ו<a href=?p=477">לנשום גז מדמיע</a>. בהקשר הזה שני מושגים קרובים שאני חושב שהם מאוד חשובים ושהם עדיפים בהרבה על מושג ה„מהפכה” שככל הנראה לדעת חלק מהאנשים הוא התשובה לכל (<a href="http://youtu.be/68gBcrX6oG8">התשובה להפרטה? —מהפכה!</a>) הם <strong><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dual_power">כפל הכוחות</a></strong> ו<strong><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Prefigurative_politics">פוליטיקה מטרימה</a></strong>. מי שרוצה לכתוב ערכים בוויקיפדיה העברית, תבורכנה עשר אצבעותיו.</p>سوسية2012-06-23T00:00:00+03:002012-06-23T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-06-23:/824<p>אני כותב את הפוסט הזה אחרי הגעה הביתה, הורדה של כל הבגדים, שתיה של ליטר נוסף של מים עם 28 קוביות קרח (4 שורות × 7 טורים במתקן שבפריזר), אכילה של פירות ושל קרקרים, מקלחת, ישיבה. <strong>חם</strong>. חם לרכב בקיץ, ובמיוחד חם לעמוד שעות בספר־המדבר של דרום הר חברון.</p>
<p>הייתי …</p><p>אני כותב את הפוסט הזה אחרי הגעה הביתה, הורדה של כל הבגדים, שתיה של ליטר נוסף של מים עם 28 קוביות קרח (4 שורות × 7 טורים במתקן שבפריזר), אכילה של פירות ושל קרקרים, מקלחת, ישיבה. <strong>חם</strong>. חם לרכב בקיץ, ובמיוחד חם לעמוד שעות בספר־המדבר של דרום הר חברון.</p>
<p>הייתי היום ב<strong><a href="https://www.facebook.com/events/254421637990669/">הפגנה</a> ב<a href="https://twitter.com/#!/search/%23susiya">סוסיא</a></strong>. היו המון אנשים (יותר מ־400 ופחות מ־800 להערכתי; <a href="http://thelefternwall.com/2012/06/22/10-reflections-and-vignettes-from-the-demo-in-susya-with-photos/">לפי מוריאל רותמן</a>, אחד המארגנים של ההסעות, יצאו שישה אוטובוסים, וסה״כ בהפגנה היו 600-700 אנשים), והיתה הפגנה מאוד חשובה, טובה, משותפת (joint struggle), בלתי־אלימה לחלוטין ובלתי־ריכוזית; אם האנשים בסוסיא ימשיכו לגור באהלים שלהם ובצריפים ובמבנים ובמערות שלהם בחום של ספר־המדבר בלי מים וחשמל או שיהיו ללא קורת־גג בחום של ספר־המדבר בלי מים וחשמל, זאת כבר שאלה אחרת (<a href="http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabaky">חגי מטר</a> כותב שבשנים 2001-2 סדרת מחאות דומה הקפיאה את הגירוש מהאיזור אז, ואפילו גרמה שתאופשר שיבה חלקית של כמה מאלה שגורשו, אז יש תקווה… ☺).</p>
<p>עכשיו, תעשו הפסקה ותקראו את <strong>שלושת הלינקים הבאים</strong> ואז תחזרו לכאן. אני מתכוון לזה; אל תמשיכו לקרוא כאן עד שתקראו שלושת אלה.</p>
<ul>
<li><strong><a href="http://www.haokets.org/2012/06/19/%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9/">אלה תולדות הגירוש</a></strong> מאת דולב רהט באתר <a href="http://www.haokets.org/">העוֹקץ</a>.
</li>
<li><strong><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4240320,00.html">לנסר את נאסר</a></strong> (אין לי מושג מי נתן לטקסט את הכותרת הדבילית) מאת <a href="http://www.btselem.org/hebrew/about_btselem/staff_members">נאצר נואג׳עה</a>, שראיתם אותו בקטע הוידאו מהלינק הקודם, באתר <a href="http://www.ynet.co.il/">ynet</a>. <small>(תרגום לאנגלית מאת <a href="http://972mag.com/tag/libby-lenkinski/">ליבי לנקינסקי</a>: <a href="http://972mag.com/palestinian-from-area-c-describes-life-in-constant-need-of-rebuilding/48302/">Palestinian from Area C on a life in constant need of rebuilding</a> באתר <a href="http://972mag.com/">+972 Magazine</a>)</small></li>
<li><strong><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4245753,00.html">בין סדום לסוסיא. על כיבוש ואפליה</a></strong> מאת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%99">ישי רוזן-צבי</a> באתר <a href="http://www.ynet.co.il/">ynet</a>.
</li>
</ul>
<p><!--more--></p>
<p>מאוד מומלץ גם לקרוא את <a href="http://thelefternwall.com/2012/06/22/10-reflections-and-vignettes-from-the-demo-in-susya-with-photos/">10 Reflections and Vignettes from the Demo in Susya</a> מאת <a href="http://thelefternwall.com/">מוריאל רותמן</a>. הייתי כולל את זה ברשימת הקריאה, אבל זה נראה לי לא לעניין להכניס לשם משהו שהוא לא בעברית (אחרי הכל, זאת קריאת חובה בבלוג בעברית)…<br />
בנוסף, כדאי לקרוא גם את:</p>
<ul>
<li><a href="http://rhr.org.il/heb/index.php/2012/06/7700/">להכיר את הפנים של ילדי סוסיא בדרום הר חברון ולעצור את ההרס</a> באתר <a href="http://rhr.org.il/">שומרי־משפט — רבנים למען זכויות־אדם</a>.</li>
<li><a href="http://972mag.com/south-hebron-hills-a-military-regime-for-none-or-for-all/">South Hebron Hills: A military regime for none or for all</a> מאת <a href="http://yarivmohar.wordpress.com/">יריב מוהר</a> באתר <a href="http://972mag.com/">+972 Magazine</a>.</li>
<li><a href="http://rhr.org.il/eng/index.php/2012/06/press-release-critical-high-court-case-on-wednesday-exposes-the-flip-side-of-ulpana-controversy/">Press Release: Critical high court case on Wednesday exposes the flip side of Uplana controversy</a> באתר <a href="http://rhr.org.il/">שומרי־משפט — רבנים למען זכויות־אדם</a>.</li>
<li><a href="http://972mag.com/call-to-action-protest-the-demolition-of-entire-palestinian-village/48550/">Call to action: Protest the demolition of entire Palestinian village</a> מאת <a href="http://972mag.com/author/mairavz/">מירב זוננשטיין</a> באתר <a href="http://972mag.com/">+972 Magazine</a>.</li>
<li><a href="http://thelefternwall.com/2012/06/21/why-susya-is-illegal/">Why Susya is “Illegal”</a> מאת <a href="http://thelefternwall.com/">מוריאל רותמן</a>.</li>
<li><a href="http://lilithlaughed.co.uk/?p=42">Susya</a> מאת <a href="http://lilithlaughed.co.uk/">טלי יאנר־קלאוזנר</a>.</li>
<li><a href="http://thelefternwall.com/2012/06/19/susya-by-moriel-rothman-another-spoken-word-poem/">סופקן וורד</a> מאת <a href="http://thelefternwall.com/">מוריאל רותמן</a>. לא מסכים, אבל עדיין ספוקן וורד זה מגניב לאללה…
</li>
<li><a href="http://www.btselem.org/hebrew/planning_and_building/20120614_susiya">המנהל האזרחי מאיים להרוס חלק ניכר מהכפר ח׳רבת סוסיא</a> באתר <a href="http://www.btselem.org/">בְּצֶ֥לֶם</a>.</li>
<li><a href="http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1733085">בימ״ש לסימטריה</a> מאת <a href="http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.855">עמירה הס</a> באתר <a href="http://www.haaretz.co.il/">הארץ</a>.</li>
<li>וכתמיד, כדאי לקרוא את <a href="http://www.mysay.co.il/magazine/ShowPersonalMagazine.aspx?member=100104">חגי מטר</a>: <a href="http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aabaky">עוצרים את הרס האוהלים</a>.</li>
</ul>
<p>אז <strong>נתחיל את הסיפור</strong>.</p>
<p>בערב שלפני ההפגנה קראתי את הטקסט של הלינק הראשון. <strong>הלב נחמץ</strong>.</p>
<p><strong>קמתי</strong> מאוחר מדי, <a href="/477">שוב</a>, והכנתי <strong>שלט</strong> כזה:<br />
<center><br />
בצד האחד:</p>
<table dir="ltr" cellpadding="15px">
<tr align="center">
<td>
One Earth,<br />
no borders.<br />
Stop segregation<br />
Stop deportations
</td>
<td>
Unua Mondo,<br />
sen bordoj.<br />
Ĉesu Apartismon<br />
Ĉesu deportojn
</td>
</tr>
</table>
<p></center><br />
(את התרגום עשיתי בבוקר בחמש דקות; אחרי זה הבנתי שכנראה ĉesi הוא לא הפועל הנכון כאן. אני מניח שכל דוברי האספרנטו בהפגנה פשוט היו מנומסים מכדי להעיר לי…)</p>
<p><center><br />
ובצד השני:</p>
<table dir="ltr" align="center" cellpadding="15px">
<tr align="center">
<td>
Libereco<br />
kaj<br />
Egaleco<br />
por ĉio
</td>
<td>
Freedom<br />
and<br />
Equality<br />
for all
</td>
</tr>
</table>
<p></center></p>
<p>יצאתי מהבית ממש באיחור, <a href="/477">שוב</a>. רכיבה סופר מהירה וגיליתי, <a href="{{SITEURL}}/477">שוב</a>, ששמאלנים הם עם אחרן ושלא היה צריך למהר כל־כך.</p>
<p>נסיעה. <strong>שיחת־מוטיבציה</strong> באוטובוס על־פי <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%AA%D7%9F">אבות דרבי נתן</a>:</p>
<blockquote><p><small>בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה.</small></p></blockquote>
<p>נמשל: הכיבוש הוא אבן; אם מכים אותו באבן יוצאים ניצוצות אבל אין שינוי של ממש, אבל אם נהיה מים — מתמידים, שקטים, רכים — נוכל לו.</p>
<p><strong>הגענו</strong> לסוסיא בלי עיכובים. כנראה שחיכו לנו, האוטובוס האחרון, כי מיד כשהגענו התחילה ההפגנה, כך שיצא לי להעיף רק מבט חטוף על התנאים האיומים שבהם הם נאלצים לחיות אחרי שפונו כמה פעמים (אתם אמורים לדעת את זה אם קראתם את הקישורים…). <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7392954598/">תמונה</a> להמחשה, שצולמה על־ידי <a href="http://www.annepaq.com/">אן פק</a> מקולקטיב <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/">ActiveStills</a>:<br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/824-susja.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/824-susja.jpg" title="824-susja" width="300" height="199" class="alignnone size-medium" /></a></center></p>
<p>ההפגנה יצאה מיד, אבל לפני זה עוד הספקתי לראות <strong>כלב מסכן</strong>, עם פרווה כזאת שנראית רע, קשור ברצועה קצרצרה לעמוד. כזכור, חם, ולכן ניגשתי כדי לראות אם יש לו מים לשתות. לא היו לו, אז התקרבתי כדי לתת לו מהמים שלי. חשיפת־שיניים אימתנית ונביחות מפחידות. מיד אחר־כך, המקבילה האנושית של חשיפת־שיניים ונביחות מצד אחת המארגנות של ההסעות, שהבהירה לי שזה לא המקום שלי להתערב בעניינים של אנשי סוסיא. תודה, באמת, על <a href="http://lists.digitalwords.net/pipermail/publicly.readable-digitalwords.net/2010-June/000058.html">היוהרה הפטרונית כלפי הילידים</a>. תודה, באמת, על „מאבק בדיכוי” תוך דיכוי האחר שנמצא בתחתית סולם ההיררכיות (התחתית באמת, עוד מתחת לאנשי סוסיא…), שלדעתך כנראה אפילו לא זכאי לזכויות בסיסיות כמו שתיה זמינה (שלא לדבר, חו״ח, על חופש תנועה, פחחח.).<br />
<a href="/477">כאמור</a>, לא באים להשתתף בהפגנה למען הזולת בגלל שהם מלאכים — הם לא — אלא בגלל שהם נמצאים במצב של דיכוי. זה שאנשים יכולים להיות נורא „<a href="http://www.justjlm.org/">סולידריים</a>” עם קבוצה אחת, תוך כדי אידיאליזציה שלה עד־כדי עוורון, זה גם <a href="{{SITEURL}}/470">ידוע</a>.</p>
<p>אז אנחנו <strong>התחלנו ללכת</strong>, והכלב כנראה נשאר שם קשור ברצועה קצרצרה בשמש הקופחת, בלי מים. הלב נחמץ, שוב.</p>
<p>ההפגנה היתה באווירה מאוד נעימה. המון אנשים, מקרוב ומרחוק, שבאו למען <strong>מטרה נורא פשוטה</strong>: שלאנשים שכמעט אין להם כלום, שסובלים מרדיפה והתנכלויות, תשאר קורת־גג, גם אם היא יוטה או יריעת־פלסטיק, מעל הראש. רוצים צדק חברתי? הנה.</p>
<p>ה<strong>טקס</strong> התנהל כרגיל, אם כי במתכונת מצומצמת „יחסית”: אנשים לבושים בבגדים בצבע ירוק כהה זרקו רימוני־הלם על אנשים שלבושים בכל מני צבעים (כולל אחד שאחד מהם זרק הישר לתוך קבוצה של אנשים); הם גם זרקו (וירו?) רימונים של גז מדמיע; גם בואש היה, אבל רק כדי להפחיד. לפי מה שהבנתי אחר־כך, נראה שכשהאנשים בבגדים בצבע ירוק כהה התחילו להיות אלימים ולהכאיב ולהפחיד אנשים בבגדים בכל מני צבעים באו אנשים בבגדים בצבע כחול כהה וריסנו אותם, שזה ממש מוזר. בכל מקרה, אדם אחד, פציפיסט, סרבן, <a href="http://yfrog.com/gzl0kkypj">נפגע מרימון</a> (canister זה רימון או הדברים הגליליים האלה? לאמשנה) גז מדמיע בראש שלו, ואדם אחד, בן המקום, <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420779560/">ניסו לעצור</a>, אבל באקט הירואי (במובן הלא־מאצ׳ואיסטי של המילה) וסולידרי באמת, מהסוג שעושה התרוממות־רוח, באו כמה אנשים ויצרו כדור אנושי ומנעו את המעצר שלו (<a href="http://youtu.be/eQyQos-9prE?hd=1&t=3m41s">וידאו</a>). תמונות להמחשה:<br />
<center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/824-ilja.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/824-ilja.jpg" title="824-ilja" width="225" height="300" class="alignnone size-medium" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/824-solidarijut.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/824-solidarijut.jpg" title="824-solidarijut" width="300" height="199" class="alignnone size-medium" /></a><br />
</center><br />
וזה בכלל משהו שצריך לשים לב אליו, ה<strong>שיח</strong> הזה של „לא השתמשו בסוף בבואש” ו„לא ירו מלאנתלפים גז מדמיע” שהיה בהפגנה ואחריה (אופליין ואונליין). זה עניין של סף ושל התרגלות, ואתם יודעים מה, זה לא צריך להיות ככה. זה נורא בכלל שמכאיבים ומפחידים ומסכנים (ובהרבה מקרים גם פוצעים, ובחלק מהמקרים גם רוצחים) אנשים כשהם מתאספים ומדברים וקוראים קריאות חרוזות ביחד ומניפים שלטים ודגלים. זה לא אמור להיות ככה, זה לא משהו להתרגל אליו.</p>
<p>אני, בכל מקרה, מצאתי את עצמי בתוך <strong>עננת גז מדמיע</strong>, הרבה יותר כואבת מאלו שחוויתי בעבר. בכלל לא שמתי לב שהרימון נזרק; פתאום ראיתי את העשן הזה והרגשתי צריבה איומה בעיניים, בפה, באף ובאופן כללי בפנים. כואב. מאוד. ר׳ גם הפוסט <a href="/477">לא יורים, לא דומעים</a>. תזכורת עצמית: אף פעם לא לשכוח לקחת בצל להפגנות.<br />
<strong>אסוציאציה</strong>: „כְּשֶׁדֻּבּוֹן / בָּלַע סַבּוֹן, / טַעַם חָרִיף / מִלֵּא אֶת פִּיו; // מְעַט נִבְהַל / וְהִתְבַּלְבֵּל, / מְעַט יָרַק / וְהִשְׁתַּעֵל. // אַךְ בְּעוֹד רֶגַע / הַכֹּל עָבַר, / וְהוּא אָמַר: / ‚אַךְ, אֵין דָּבָר; / עַל יְדֵי כָּךְ / אֶהְיֶה רָחוּץ / גַּם מִבִּפְנִים, / גַּם מִבַּחוּץ’ (זה מה שקורה כשעיקר הספרות שאני קורא זה ספרי־ילדים…)</p>
<p>אַךְ בְּעוֹד רֶגַע, כאמור, הַכֹּל עָבַר. חזרתי להפגנה עצמה, אחרי שהעיניים שלי החלימו. מהנקודה הזאת רוב מה שעשיתי היה <strong>לדבר</strong> עם קהל שבוי: חיילים ושוטרים. כבר <a href="/690">כתבתי בעבר</a> על החשיבות של לדבר עם כל אדם. רוב החיילים והשוטרים שהיו שם הושמו הרי שם ככלי־משחק, מנוצלים ככח בריונים. אז דיברתי עם הקהל השבוי שלי<br />
<strong>על</strong> ההיסטוריה של המקום (מהמעט שאני יודע),<br />
<strong>על</strong> זכויות אדם (בפרט, הזכות לקורת־גג ולתנאי מחיה בסיסיים והזכות להתאגד ולהביע דעה),<br />
<strong>על</strong> שוויון וחירות לכל,<br />
<strong>על</strong> אחריות אישית מוסרית,<br />
<strong>על</strong> היכולת לסרב,<br />
<strong>על</strong> אנשים טובים שיעזרו להם לצאת מהאלימות (<a href="http://www.newprofile.org/">פרופיל חדש</a> ו<a href="http://www.yeshgvul.org/">יש גבול</a>),<br />
<strong>על</strong> ההשתחררות שלי מהצבא (דיברתי עם כמה קבוצות של חיילים, ובאופן מעניין כולם הגיבו על זה באופן כלשהו, גם אלה שנשארו עם פנים חתומות כל שאר הנאום שלי; אולי זה זה שזה מקום שבו הם יכלו להזדהות, שגם אני הייתי „כמוהם”, באותו ארגון?),<br />
<strong>על</strong> זה ששולחים אותם לכאן כדי לעשות את העבודה שחורה לבעלי־אינטרסים, כמו כלי־משחק,<br />
<strong>על</strong> זה שהם לא חייבים לעשות דברים נפשעים ודברים שיצלקו להם את הנפש,<br />
<strong>על</strong> זה שגם אם הם לא מסכימים עם מישהו זאת לא סיבה להכאיב ולהפחיד ולפצוע ולהרוג את מי שמביע דעה,<br />
<strong>על</strong> הגזענות כלפי תושבי סוסיא ואנשים ממוצא פלסטיני בכלל ועל הגזענות כלפיהם בזה שהמיון הצה״לי הוא גזעני ומפלה ושולח דווקא אותם לתפקידים האלה,<br />
<strong>על</strong> העניין הכלכלי והמעמדי (שחבור ביחד עם הגזעני) שיש כאן,<br />
<strong>על</strong> זה שאני חושב שהם בני־אדם שלמים עם מצפון, גם אם בדרך־כלל מתייחסים למג״בניקים כאל טרולים אטומים, ושאני חושב שיש טעם בזה שאני עומד ומדבר, בתקווה שגם אם הם לא מסכימים איתי לפחות הם מבינים יותר טוב דברים מסויימים וכן משהו משתנה או ישתנה מתישהו,<br />
<strong>על</strong> זה שאחרי הכל, בסופו של היום, זאת באמת המדינה שבה הם רוצים לחיות? מדינה שמדכאת מחאה בלתי־אלימה באמצעים אלימים ושממררת את החיים לאנשים שחיים בתנאים נורא קשים (שמש קופחת בלי מים וחשמל ועם אוהלים ומערות ומבנים ארעיים במצב רע מאוד מעל הראש — כשמאות מטרים משם אנשים אחרים חיים עם מים זורמים וחשמל זמין ובתים (ומזגן…) — כבר אמרתי?), גוזלת אותם ומגרשת אותם בגלל מוצאם? בזה הם רוצים לקחת חלק?<br />
אז זה מה שבעיקר עשיתי: טחנתי וטחנתי וטחנתי. באיזשהו שלב אחד החיילים שאל אותי, כשהוא חושב שהוא נורא מצחיק, אם אני רואה כאן נפט, כי למה אני <strong>קודח</strong>. הסברתי לו שנפט אני לא רואה, אבל מוחות כן, ואני קודח דרך הקסדות אל המוח כי אני חושב שיש ערך לדברים שאני אומר, שהם משמעותיים, ושאני מספיק מעריך אותו ואת האחרים כבני־אדם שכן מסוגלים להקשיב ולקחת אחריות כדי שאטרח ואדבר. היו כאלה שלגלגו כמנגנון הגנה, היו כאלה שממש נראו סובלים ובטראומה מזה שהם שם ומכל הסיטואציה (אלה שנראו צעירים יותר בעיקר) והיו כאלה שממש הקשיבו. אני לא יודע בפועל כמה ומתי הדברים שאמרתי משפיעים וישפיעו; אני מקווה שכן, במיוחד אם האנשים האלה הם אותם אנשים שישלחו חו״ח להרוס את סוסיא, לגרש את התושבים ולגזול את כבשת־הרש.</p>
<p>משהו על <strong>מגדר ואלימות</strong>. כאמור, הביאו בואש, שהוא אחד הדברים עם סימבוליזם הפאלי היותר מובהקים (ברור לי שאם היו כותבים על הבואש במצרית, הוא היה מקבל קלאסיפייר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_hieroglyphs/D">D53</a>: <img src="http://bits.wikimedia.org/static-1.20wmf3/extensions/wikihiero/img/hiero_D53.png" />). תוך כדי שאני מנסה להשאר קרוב יחסית לחיילים ולאוטו של הבואש, כדי שלא להפגע מהמים המסריחים, אחד השוטרים ניגש אלי ואמר לי שכדאי לי להתרחק, ושהוא אומר את זה לטובתי, כדי להגן עלי (כך במקור…). אני מודה לו על ההתחשבות, ושואל „להגן מפני מה?”. „שלא יעצרו אותך” התשובה. „רגע, בעצם מה שאתה אומר לי זה שאתה מנסה ‚להגן עלי’ מפני זה שאתה והחברים שלך תקחו אותי באלימות? זה בעצם מה שאתה אומר? כי זה קצת נשמע כמו שיח של בעל מכה, ‚תראי מה את גורמת לי לעשות’ וכאלה”. הלך. חבל, חמד של בחור.</p>
<p>אחד הדברים הנחמדים בהפגנות זה שפוגשים <strong>אנשים</strong> מעניינים ונחמדים. אחד האנשים האלה היתה מישהי שגם כן דיברה עם החיילים והשוטרים. דיברנו ב־ ואחרי ההפגנה, ואחרי ההפגנה היא אמרה משהו שמאוד שימח אותי, שאני מדבר גם בסיטואציה מרתיחה כמו זאת באופן שליו ורגוע (בניגוד אליה…). וזה משמח אותי במיוחד כי זה משהו שאני מנסה לעבוד עליו, לא תמיד בהצלחה. לפעמים חוסר צדק, בריונות, גסות רוח, (הטרו־ציס־)סקסיזם ושאר רעות חולות, כשאני נפגש בהן מולי, מוציאות אותי משלוותי, וגורמות לי לדבר חזרה באופן שאפשר להגדיר כ… לא רגוע ושליו… זה גם לא אפקטיבי (זה אוטם את האינטרלוקוטור ולא מאפשר בכלל לפתח רעיון שהוא מורכב יותר ממה שאפשר לתמצת בקריאה צעקתית), גם לא מכבד את מה שאני רוצה להגיד (שנאמר, באופן שאולי הוא נדוש אבל נכון, „דברי חכמים בנחת נשמעים”), גם עושה לי רע וגם (וזה אולי הכי חשוב) עושה רע לסובבים אותי, וכשהסובבים אותי הם אנשים שיקרים לי אז בכלל. אני שמח ממה שהיא אמרה לי כי זה פידבק טוב; לדבר תמיד בנחת, גם כשרותחים, ולתת לרתיחה למצוא את הדרך אל תוכן הדברים שיהיו קשים וברורים ולא אל הצורה (שגורמת, כאמור, לאי־שיח והשלכות בלתי־רצויות). לא שאני כזה <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA">סטואי</a> או <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%99%D7%96%D7%9D">בודהיסט</a> או משהו, אבל זה דבר שהוא בהחלט רצוי לי.</p>
<p>בדרך לאוטובוס, כשההפגנה נגמרה אספתי מיליארד <strong>בקבוקי מים</strong> שאנשים זרקו, והשקתי בהם את הצמחיה הצמאה (כי, נו, צמחים לא נושכים) ואחרי זה בירושלים זרקתי אותם למחזור.</p>
<p>את ה<strong>מסקנה</strong> מהחוויה האישית שלי מההפגנה אפשר לסכם ב־6 מילים: לדבר עם כל אחד, לדבר בשקט.</p>
<p>לסיום, אי אפשר בלי להזכיר את <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/Clandestine_Insurgent_Rebel_Clown_Army">צבא הליצנים המורדים המתקומם החשאי</a>, שהיווה את <strong>הנקודה השפויה</strong> ביותר ביחס לחיילים, שמשום מה החזיקו כל מני מכשירים שמיועדים לפגוע בגוף של אנשים אחרים (באמת מוזר, לא?) ועשו כל מני דברים שחיילים אחרים צעקו עליהם לעשות ובכלל עמדו בצורה שנראתה מאוד לא כיפית. הנה תמונה אמיתית לגמרי מההפגנה היום (אתם רואים, שווה לבוא להפגנות! שווה גם ללחוץ על התמונה, להגדלה):<br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/824-absurd.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/824-absurd.jpg" title="824-absurd" width="300" height="199" class="alignnone size-medium" /></a></center></p>
<p>קצת <strong>מולטימדיה</strong>:</p>
<ul>
<li>הסרט הקצר <strong>„סוסיא”</strong> מספר על מחמד ונאצר נואג׳עה, שקונים כרטיסים לבקר בבית שלהם, במערה שבה נולד נאצר, ומה קרה אז:<br />
<center><iframe width="420" height="315" src="http://www.youtube-nocookie.com/embed/WmYh2w51zBI" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></center></li>
<li>סרטון ש<strong><a href="http://www.etools.ch/searchSubmit.do?query=%22%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C%22+OR+%22Ophira+Gamliel%22&country=web&language=all">אופירה</a></strong> צילמה בהפגנה:<br />
<center><iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube-nocookie.com/embed/bFKYAHPIcxI" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></center></li>
<li>סרטון נוסף:<br />
<center><iframe width="560" height="315" src="http://www.youtube-nocookie.com/embed/eQyQos-9prE" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></center></li>
<li>מ<strong><a href="http://www.alternativenews.org/">המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית</a></strong>: <a href="http://www.alternativenews.org/english/index.php/news/news/4626-photos-susiya-residents-to-protest-israels-planned-demolition-of-village-.html">תמונות</a> ו<a href="http://www.alternativenews.org/english/index.php/component/content/article/2-hebron/4580-aic-video-susiya-a-community-to-be-destroyed.html">סרטון</a>.
</li>
<li>הנה <a href="http://www.flickr.com/search/?s=rec&mt=all&adv=1&w=all&q=Susya+OR+Susia+OR+Susiya+OR+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90+OR+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94+OR+%D8%B3%D9%88%D8%B3%D9%8A%D8%A7%E2%80%8F&m=text">כל התמונות מ<strong>פליקר</strong></a>, מסודרות לפי זמן (תוכלו להגביל את טווח הזמן בהגדרות החיפוש המתקדמות). אלו תמונות עם „סוסיא” בשם או בתיאור; תמונות חדשות יותר יופיעו כשיועלו. <a href="http://www.youtube.com/results?search_type=videos&search_query=Susya+OR+Susia+OR+Susiya+OR+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%90+OR+%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94+OR+%D8%B3%D9%88%D8%B3%D9%8A%D8%A7&search_sort=video_date_uploaded&uni=3">אותו הדבר רק ב<strong>יוטיוב</strong></a>, שם באופן מצער אין מנגנון לתחימת זמן, כנראה.</li>
<li>תמונות מ־<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/">ActiveStills</a>:<br />
<center><br />
<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420780676/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5445/7420780676_4b7e426098.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420780098/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8006/7420780098_6e4971bde8.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420779560/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8158/7420779560_07002c63e8.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420779142/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8019/7420779142_3434a4ba40.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420778802/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8146/7420778802_26705c41c4.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a><br />
נצחון הרוח…</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420780922/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm8.staticflickr.com/7117/7420780922_3b9933643e.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420778582/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5160/7420778582_7c9cf33075.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a><br />
תמונות מוגדלות של צווי־ההריסה</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420780416/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5075/7420780416_12c7bb362d.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a><br />
צחוקים ודאחקות</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420781362/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5152/7420781362_1f7c49d970.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420778024/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5040/7420778024_10c9b1a967.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420781168/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5114/7420781168_6cf3ff80f5.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420982582/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm8.staticflickr.com/7276/7420982582_effaaa2646.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420982908/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8161/7420982908_e9099bab58.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420983148/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5334/7420983148_98c4174be5.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7420983364/" title="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8027/7420983364_8e3f4b32ab.jpg" width="500" height="333" alt="Susiya under threat of demolition, South Hebron, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7421179642/" title="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5459/7421179642_4150db8185.jpg" width="500" height="333" alt="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012"/></a><br />
איזו תמונה!</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7421181388/" title="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5444/7421181388_089b41ea1b.jpg" width="500" height="333" alt="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7421182716/" title="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm9.staticflickr.com/8028/7421182716_7aae31c16e.jpg" width="500" height="333" alt="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012"/></a><br />
מגאפון</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7421183020/" title="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm6.staticflickr.com/5341/7421183020_66286ba690.jpg" width="500" height="333" alt="Demonstration against demolitions, Susya, West Bank, 22.06.2012"/></a><br />
ועוד אחד<br />
</center>
</li>
</ul>
<p><a href="/690">כתבתי</a> בעבר על <strong>שני העולמות</strong>. הנה (קטע מ)וידאו בשם <a href="http://www.indiegogo.com/thetasteoffreedom">The Taste of Freedom</a> שנוגע, בין השאר, גם בזה.</p>
<p>וכדי להשאר בטעם טוב, ולאור זה שהמסע התחיל ונגמר ברכיבה על <strong>אופניים</strong>, אתם מוזמנים גם לראות סרטון מפוסט חדש באתר המופלא <a href="http://alllies.org/">הכל שקרים</a>: <a href="http://alllies.org/blog/archives/8734">אופניים הופכים את החיים ליפים יותר</a>.</p>
<p><strong>תקראו</strong> על סוסיא; <strong>בואו</strong> להפגין (כדי להרשם ל<a href="https://groups.google.com/forum/#!forum/friends-of-susya">רשימת־התפוצה</a> אפשר לשלוח מייל לכתובת <a href="mailto:friends-of-susya+subscribe@googlegroups.com">friends-of-susya+subscribe@googlegroups.com</a>); <strong>תדברו</strong>.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: ActiveStills</small></p>ארוחת־ערב שיתופית בירושלים למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)2012-06-17T00:00:00+03:002012-06-17T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-06-17:/814<p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>ביום חמישי, ה־28 ביוני, תתקיים<br />
<strong>ארוחת־ערב שיתופית למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</strong><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לארוחה, שתתקיים החל משעה 17:00 בשדרת מאגנס שבקמפוס גבעת־רם, ירושלים. נפגש, נשחק, ננגן, ונאכל ביחד. אתם מוזמנים להביא כלי נגינה!<br />
טווח …</p><p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>ביום חמישי, ה־28 ביוני, תתקיים<br />
<strong>ארוחת־ערב שיתופית למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</strong><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לארוחה, שתתקיים החל משעה 17:00 בשדרת מאגנס שבקמפוס גבעת־רם, ירושלים. נפגש, נשחק, ננגן, ונאכל ביחד. אתם מוזמנים להביא כלי נגינה!<br />
טווח הגילאים הוא מקטנטנים ומעלה, כולל ילדים גדולים.<br />
אם אתם באים, בבקשה תיידעו אותנו :-)</p>
<p>אתם בהחלט מוזמנים להעביר את ההודעה הזה ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצה לבוא.</p>
<p>הארוחה היא שיתופית; כלומר, מה שנאכל זה מה שנביא (תוצרת־בית), וכולם חולקים באוכל עם כולם. כדי שבאמת כולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי. נשתמש בכלים רב־פעמיים.</p>
<p>שדרת מאגנס נמצאת קרוב לכניסה הראשית להולכי־רגל (ליד תחנת האוטובוס), משמאל (ר׳ <a href="http://www.huji.ac.il/huji/maps/givatramCampus.htm">מפה</a>), ויש בה דשא, עצים והמון פרחים מיוחדים יפים. כדאי שחלקנו נביא מחצלות; אם זה סיפור, אל תטרחו, אחרים יביאו.</p>
<p>כדי להכנס לקמפוס גבעת רם צריך להציג תעודה מזהה בכניסה. לא אמורות להיות בעיות, אבל אם מתעוררות כאלה, תתקשרו אלינו.</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p><!--more--></p>
<p><hr />
<div dir="ltr">
<h3>Invitation to a Communal Dinner in Jerusalem for Home-educating Families (and anyone who wants)</h3>
<p>Hi,</p>
<p>On Thursday, June 28th,<br />
<strong><span style="font-variant: small-caps;">A communal dinner for home-educating families</span> (and anyone else who wants, actually…)</strong><br />
will take place. Anyone (home-educating and not) is invited to the dinner, which will take place at Magnes Boulevard, Giv'at Ram Campus, Jerusalem, from 17:00. We will get acquainted, play, and eat together. Feel free to bring musical instruments!<br />
The age range is from little ones and up, including older children.<br />
If you are coming, please let us know :-)</p>
<p>You are very welcome to forward this invitation and invite anyone you think might be interested in joining.</p>
<p>The dinner is communal; meaning that we'll eat what we'll bring (home-made food), and everyone shares the food with everyone else. In order for everyone to enjoy, please keep the food kosher and without any animal products. We will use non-disposable dinnerware and cutlery.</p>
<p>Magnes Boulevard is located near the main pedestrian entrance (by the bus stop), on your left (see <a href="http://www.huji.ac.il/huji/maps/givatramCampus.htm">map</a>), and has green grass, trees and many special and beautiful flowers. It is recommended that some of us will bring picnic mats; if it is a trouble for you, don't bother, as someone else will.</p>
<p>Entrance to Giv'at Ram Campus requires one to carry means of identification (תעודה מזהה: identification card, driving licence, passport, etc.). There shouldn't be problems, but if you encounter any, call us.</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Il'íl and Re'ém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a>
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://www.crateandbarrel.com/kitchen-and-food/mixing-bowls/6-piece-melamine-4.78%22-11.8%22-bowl-set/s677275">Crate&Barrel</a></small></p></p>קבוצה חדשה למפגשי משחק ופעילות קבועים בירושלים2012-06-06T00:00:00+03:002012-06-06T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-06-06:/777<p>לפני שנה היינו שותפים ב<strong>גן־הורים</strong> (ר׳ <a href="/553">פוסט ארכני</a>). גן־ההורים לא המשיך, כך שנשארנו בחינוך ביתי (לא שגן־הורים הוא לא חינוך ביתי בעיני: הוא בהחלט נמצא על הקשת הזאת שעונה לשם „חינוך ביתי”*).<br />
<small>* כן, <a href="http://haharoni.wordpress.com/2011/09/11/revizya-04/">אמיר</a>, אני שוקל לאמץ מירכאות עבריות כשרות.</small></p>
<p><strong>מפגשים קבועים</strong> זה נהדר וחשוב ולא …</p><p>לפני שנה היינו שותפים ב<strong>גן־הורים</strong> (ר׳ <a href="/553">פוסט ארכני</a>). גן־ההורים לא המשיך, כך שנשארנו בחינוך ביתי (לא שגן־הורים הוא לא חינוך ביתי בעיני: הוא בהחלט נמצא על הקשת הזאת שעונה לשם „חינוך ביתי”*).<br />
<small>* כן, <a href="http://haharoni.wordpress.com/2011/09/11/revizya-04/">אמיר</a>, אני שוקל לאמץ מירכאות עבריות כשרות.</small></p>
<p><strong>מפגשים קבועים</strong> זה נהדר וחשוב ולא יסולא בפז. יש בימי ראשון, שלישי וחמישי <a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9%ED_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%EC%E4%E5%F8%E9%ED_%E5%F7%E8%F0%E8%F0%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">מפגשים קבועים מאוד נעימים בפארק דניה</a> (בדרך־כלל שם; לפעמים במקומות אחרים). המפגשים האלה אנרכיסטיים לגמרי: כי מי שרוצה לבוא בא, וכל מי שבא עושה מה שבא לו. זה כיף גדול, אבל יש גם ערך בפעילות מונחית עם ילדים.</p>
<p>לאור זה החלטנו אנחנו ומשפחה נוספת להקים <strong>קבוצה חדשה</strong> של מפגשי משחק ופעילות בירושלים, שתתקיים בסבב בין הבתים של השותפים בקבוצה ובמקומות מעניינים בירושלים. כדי להקל על התקשורת וכדי להגיע לאנשים שזה רלוונטי עבורם, פתחתי דף באתר „<a href="http://beofen-tv.co.il/">באופן טבעי</a>”: <strong><a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9_%EE%F9%E7%F7_%E5%F4%F2%E9%EC%E5%FA_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">מפגשי_משחק_ופעילות_קבועים_בירושלים</a></strong>. אתם מוזמנים לבקר בו כדי לקרוא פרטים נוספים, לשאול שאלות ולהצטרף אלינו.</p>
<p><strong>המפגש הקרוב</strong> יתקיים בעוד שבוע, ביום רביעי ה־13 ביוני 2012.</p>
<p><!--more--></p>
<p>הנה העתק של <strong>הרישא של הדף מבאופן</strong>:</p>
<ul>
<li>אנחנו <strong>קבוצת־מפגש של הורים וילדים</strong>, שנפגשת אחת לשבוע (בעתיד אנחנו מקווים להתרחב…) בירושלים. הקבוצה קמה כדי לענות על צורך במפגשים קבועים בירושלים שיש בהם פעילות מובנית, באופן ביתי ומונחה על־ידי ההורים.</li>
<li>המפגשים מתקיימים <strong>בבתים</strong> של המשפחות השותפות, בסבב, ואחת לארבעה שבועות נפגש <strong>בחוץ</strong>: במוזיאון, בחורשה, בגן בוטני, וכד׳.</li>
<li><strong>הודעות</strong> על המפגשים הבאים מופיעות בתחתית העמוד.</li>
<li><strong>כולם מוזמנים להשתתף</strong>, כמובן, גם בלי לארח; הכל גמיש, כל עוד הכל מקובל על כולם.</li>
<li>בכל מפגש בבית תתקיים <strong>פעילות</strong>, שאותה ינחה מבוגר מאותו הבית. ארוחה קלה תוכן על־ידי המשפחה המארחת. כדי שכולם יוכלו להנות, לא יהיו באוכל מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי.</li>
<li>הקבוצה היא <strong>רב־גילאית</strong>: כל ילד יקבל מהפעילות, המשחק המשותף וההוויה ביחד את מה שהוא יכול ומתאים לו לקבל, לפי האופי והגיל. ילדים גדולים יוכלו להתעניין בצדדים היותר מורכבים של הפעילות, ילדים קטנים יותר יהנו מצדדים אחרים, וקטנטנים יוכלו להנות מהחברה, המשחק, האווירה וההתרחשות. כולם מוזמנים, ללא הבדל גיל, גדולים וקטנים. הצפי לגילאים הוא מקטנטנים ועד גיל 6 בערך.</li>
<li>הקבוצה הזאת משלימה, במובן מסויים, את <a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9%ED_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%EC%E4%E5%F8%E9%ED_%E5%F7%E8%F0%E8%F0%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">מפגשים_קבועים_להורים_וקטנטנים_בירושלים</a>, שמהווים מפגשים נהדרים, אבל נעדרים פעילות מונחית ומבנה.</li>
<li><strong>לפרטים</strong> והוראות־הגעה תוכלו לפנות למשפחה המארחת הבאה בסבב. בכל עניין תוכלו לפנות גם ל־<a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E9%E5%E3%E4_%F8%E5%F0%EF">יודה_רונן</a> (02-6419913 / 050-6520900 (עדי) / <a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a>).</li>
</ul>
<p>בגלל שאני מפרסם את הקבוצה גם ברשימת תפוצה באנגלית, טרחתי לתרגם:</p>
<ul dir="ltr">
<li>We are <strong>a playgroup of parents and children</strong> which meets once a week (maybe more in the future…) in Jerusalem. The group was formed in order to answer the need for regular meetings in Jerusalem in which there is an activity guided by parents in a homely environment.</li>
<li>The meetings will be hosted by the <strong>partaking families</strong> in rotation, and once in four weeks we'll meet <strong>outside</strong>: at the museum, a grove, botanic gardens, etc.</li>
<li><strong>Online communication</strong> done using a page at ‘Beofen Tiv'i’ (in Hebrew): http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9_%EE%F9%E7%F7_%E5%F4%F2%E9%EC%E5%FA_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED</li>
<li><strong>Everyone is invited</strong>, even without hosting a meeting, of course. Everything is flexible as long as everyone approves it.</li>
<li>In every meeting which will be held at one family's home, there will be an <strong>activity</strong> guided by an adult from that home. A meal will be served by the hosting family. In order for everyone to enjoy, the food will be kosher and without any animal products.</li>
<li>The group is for <strong>children of all ages</strong>: each one will get out of the activity what they can, according to they age and personality. Older children might be interested in the more complex aspects of it, younger ones will enjoy different aspects and little ones will enjoy the company, playing together, the atmosphere and the busyness around them. Everyone is invited, regardless of age. The expected age range is from little ones to about 6 years old.</li>
<li>In a way, this group is complementary to the playgroup of <a href="http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F4%E2%F9%E9%ED_%F7%E1%E5%F2%E9%ED_%EC%E4%E5%F8%E9%ED_%E5%F7%E8%F0%E8%F0%E9%ED_%E1%E9%F8%E5%F9%EC%E9%ED">Dénja Park</a>, which is great but quite unstructured.</li>
<li>For <strong>details</strong> you can contact Júda Ronén: 02-6419913 / 050-6520900 / <a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a>.</li>
</ul>יום־עיון לכבוד אריאל ששה־הלוי2012-05-07T00:00:00+03:002012-05-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-05-07:/741<p>בסוף החודש יערך באוניברסיטה העברית <b>יום־עיון</b> לכבוד Athro ⲁⲡⲁ <b>אריאל ששה־הלוי</b>, לרגל פרישתו. כל־כך הרבה למדתי (ולומד, ואלמד) מהאיש הנפלא הזה!</p>
<p>לפי התוכניה, יום־העיון הולך להיות <b>מרתק</b> גם בפני עצמו וגם — אני מקווה — כזה שינעם לאריאל: חברים / קולגות / תלמידים ידברו על דברים מעניינים.<br />
יום־העיון יתקיים …</p><p>בסוף החודש יערך באוניברסיטה העברית <b>יום־עיון</b> לכבוד Athro ⲁⲡⲁ <b>אריאל ששה־הלוי</b>, לרגל פרישתו. כל־כך הרבה למדתי (ולומד, ואלמד) מהאיש הנפלא הזה!</p>
<p>לפי התוכניה, יום־העיון הולך להיות <b>מרתק</b> גם בפני עצמו וגם — אני מקווה — כזה שינעם לאריאל: חברים / קולגות / תלמידים ידברו על דברים מעניינים.<br />
יום־העיון יתקיים ביום שלישי, <b>2012/5/29</b>, ב<b>בניין רבין</b>, חדר 2001, בקמפוס הר־הצופים של האוני׳ העברית. למי שכמוני לא ידע איפה זה בניין רבין, הנה <a href="http://www.huji.ac.il/huji/maps/mtscopusCampus.htm">מפה</a> (זה הבניין שנמצא בקצה של הגן הבוטני שרחוק מהכניסה הראשית לקמפוס). יום העיון פתוח לכולם, כמובן, אבל הכניסה לקמפוס מותנית, באופן מקומם, בהצגה של תעודה מזהה (הכי פשוט שתגידו שאתם באים לגן הבוטני, מנסיון). בואו בהמוניכם…</p>
<p>עבדכם הנאמן עיצב <b>פוסטר</b> (<a href="https://old.digitalwords.net/media/741-poster.pdf">PDF</a>; <a href="https://old.digitalwords.net/media/741-poster.odp">מקור</a>. <small>(הקורא הקפדן והמתמיד ימצא בין פוסטי העבר את המקור לעיצוב)</small>), ושייף עיצוב קיים יפה של <b>ההזמנה</b> (<a href="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation.pdf">PDF</a>; <a href="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation.tar">מקור</a>).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/741-poster.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/741-poster-212x300.jpg" width="212" height="300" /></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation-1.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation-1-150x300.png" width="150" height="300" /></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation-2.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/741-invitation-2-150x300.png" width="150" height="300" /></a></p>
<p>למי שמתעניין, <b>האלמנטים הגראפיים</b> הם: התמונה שברקע של הפוסטר היא <a href="http://digidol.llgc.org.uk/METS/RHY00001/physical?div=33&subdiv=0&locale=cy&mode=reference">העמוד הפותח</a> של הענף השני של המאבינוגי, בראנוון, מ<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Llyfr_Gwyn_Rhydderch">הספר הלבן של ר׳ד׳רך</a>; האנשים למטה הם (מימין לשמאל) <a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Kate_Roberts">קייט רוברטס</a>, <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9C%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91">סופר מצרי ישוב</a> ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Shenoute">שנותה</a> — שלושה כותבים שאריאל חקר <small>(הסופר מייצג, כמובן, את כלל הסופרים המצריים)</small>; הרקע של צד א׳ של ההזמנה הוא <a href="http://www.yale.edu/religiousstudies/fields/ancientchristianity/manuscript.html">עמוד</a> מדרשה של שנותה; החתול הוא <a href="http://openlibrary.org/books/OL20212156M/Studies_in_Semitic_and_general_linguistics_in_honor_of_Gideon_Goldenberg">חתול</a>.</p>
<p>לטובת ה<b><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Computer_accessibility">נגישות</a></b>, הנה <b>תוכניה</b> בעיצוב פשוט וקריא למחשב:</p>
<p><b>10:30-9:00</b></p>
<table>
<tr>
<th valign="top">משה טאובה</th>
<td valign="top">ברכות</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">נמרוד ברי</th>
<td valign="top">”אריאל כנציג האסכולה הירושלמית“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">איתן גרוסמן</th>
<td valign="top">”הפועל הקופטי בראי הגרמטיקליזציה“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">אורלי גולדווסר</th>
<td valign="top">”אכן, יש מושגים ללא מילים! הוכחות מכתב החרטומים“</td>
</tr>
</table>
<p><b>11:00-10:30</b></p>
<table>
<tr>
<td>הפסקת קפה</td>
</tr>
</table>
<p><b>12:00-11:00</b></p>
<table>
<tr>
<th valign="top">ראובן עמיתי</th>
<td valign="top">ברכות דיקן הפקולטה למדעי הרוח</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">לואיזה פרטי־קואומו</th>
<td valign="top">”הרהורים במערכת־הפועל ב’קומדיה‘ לדנטה אליגיירי“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">אורית אשל</th>
<td valign="top">”פונקציות נרטיביות של משפטי קלפט באירית מודרנית“</td>
</tr>
</table>
<p><b>13:00-12:00</b></p>
<table>
<tr>
<td>הפסקת צהריים</td>
</tr>
</table>
<p><b>14:00-13:00</b></p>
<table>
<tr>
<th valign="top">גילי דיאמנט</th>
<td valign="top">”על תחביר ואמנות הסיפור באנגלית האירית“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">יודה רונן</th>
<td valign="top">”נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע: עיון בלשני בבחירותיו של מתרגם — הפועל ’שָׁמַע‘ בתרגום התנ״ך הוולשי“</td>
</tr>
</table>
<p><b>14:30-14:00</b></p>
<table>
<tr>
<td>הפסקת קפה</td>
</tr>
</table>
<p><b>16:00-14:30</b></p>
<table>
<tr>
<th valign="top">גדעון גולדנברג</th>
<td valign="top">ברכות</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">ערן כהן</th>
<td valign="top">”מערכת התוויות בארמית החדשה של יהודי זאכו“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">מיכל מרמורשטיין</th>
<td valign="top">”על משפטים גנריים פועליים בערבית קלסית“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">יער חבר</th>
<td valign="top">”שאלות אמיתיות ושאלות מדומות בצ׳חא“</td>
</tr>
<tr>
<th valign="top">אריאל ששה־הלוי</th>
<td valign="top">דברי תגובה וסיכום</td>
</tr>
</table>
<p><hr />
<p>בנוסף, אולי יעניין אתכם לדעת שביומיים שאחרי יום־העיון יתקיים באותו הבניין כנס <b>זהירות מהמרווח</b> השני. אפשר לדבר הרבה על הדרה והכללה באקדמיה, ועל מי נופל לו במרווח, ועדיין: נראה שהולך להיות כנס מרתק, גם אם הוא לא מייצג כראוי את כל הקשת. <strike>נראה גם שאין סיכוי שאוכל להגיע :-(</strike> דווקא הגעתי לסוף של שני הימים, והיה כנס נהדר!</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/741-gap-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/741-gap-1-300x207.jpg" width="300" height="207" /></a><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/741-gap-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/741-gap-2-300x207.jpg" width="300" height="207" /></a></p>
<hr />
<p><b>תוספת</b>: לקראת סוף יום העיון, שהיה נפלא, התברר שלא צולמו <b>תמונות</b>. אז צילמתי, במושב האחרון. הנה הן:</p>
<p>[gallery link="file" order="ASC" columns="1" orderby="title" size="medium" exclude="751,752,753,754,755,756,757,758,759,760"]</p></p>קומזיץ בירושלים למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)2012-04-25T00:00:00+03:002012-04-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-04-25:/732<p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בהמשך ל<a href="/640">מסיבת התחפושות</a> ול<a href="{{SITEURL}}/681">פיקניק</a>, אנחנו מארגנים ביום רביעי ה־9 במאי<br />
<b>קומזיץ למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לקומזיץ, שיתקיים החל משעה 17:00 בעמק המצלבה שבירושלים. נפגש, נשחק, ננגן, ונאכל (ירקות־שורש ותפו״דים באש …</p><p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בהמשך ל<a href="/640">מסיבת התחפושות</a> ול<a href="{{SITEURL}}/681">פיקניק</a>, אנחנו מארגנים ביום רביעי ה־9 במאי<br />
<b>קומזיץ למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לקומזיץ, שיתקיים החל משעה 17:00 בעמק המצלבה שבירושלים. נפגש, נשחק, ננגן, ונאכל (ירקות־שורש ותפו״דים באש, ועוד…) ביחד מול האש. אתם מוזמנים להביא כלי נגינה!<br />
טווח הגילאים הוא מקטנטנים ועד לגיל 5~ (אחים גדולים יתקבלו בשמחה, כמובן).<br />
אם אתם באים, בבקשה תיידעו אותנו :-)</p>
<p>השעה נקבעה כך שגם נקדים את המדורות האחרות וגם הילדים לא יהיו עייפים.<br />
האש תהיה צנועה ונעימה, גם מסיבות סביבתיות וגם בשביל הבטיחות של הילדים.</p>
<p>למגיעים באוטובוס: קווים 9, 17 ו־14 מגיעים למוזיאון ישראל, ממנו אפשר לרדת ברגל לעמק; אפשר גם לרדת בקווים שמגיעים לגבעת־רם וללכת ברגל. אפשר גם להגיע מרחביה / גן סאקר, מהכיוון השני.<br />
למגיעים באוטו: אפשר לחנות בחניה של המוזיאון ולרדת ברגל.</p>
<p>אתם בהחלט מוזמנים להעביר את ההודעה הזה ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצה לבוא.</p>
<p>כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל (שיהיה, כמובן, משותף) מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי (כולל ג׳לטין). מאכלים ללא גלוטן יהיו מתחשבים בחברים שלא אוכלים גלוטן.</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p><!--more--></p>
<p><hr />
<div dir="ltr">
<h3>Invitation to a Kumzic (קומזיץ) in Jerusalem for Homeschooling Families (and anyone who wants)</h3>
<p>Hi,</p>
<p>Following the <a href="/640">costume party</a> and the <a href="{{SITEURL}}/681">picnic</a>, on Wednesday, May 9th, we organize<br />
<b>A KUMZIC (קומזיץ, campfire) FOR HOMESCHOOLING FAMILIES (and anyone else who wants, actually…)</b><br />
Anyone (homeschooling and non-homeschooling families alike) is invited to the kumzic, which will take place at Emek ha Macleva (עמק המצלבה, Valley of the Cross), Jerusalem, from 17:00. We will get acquainted, play, and eat (root vegetables and potatoes, and more…) together in front of the fire. Feel free to bring musical instruments!<br />
The age range is from little ones to about 5 y/o (older siblings are invited as well, of course).<br />
If you are coming, please let us know :-)</p>
<p>The time was chosen so we'll arrive before all the other campfires begin and the children won't be too tired.<br />
The fire will be modest and pleasant, for ecological reasons as well as for the safety of the children.</p>
<p>For those who arrive by bus: line nos. 9, 17 and 14 arrive at the Israel Museum, from where you can go by foot to the valley; you can get off at Giv'at Ram and walk as well. One can arrive from the other end of the park as well, from Rexavja / Gan Saker.<br />
For those who arrive by car: you can park at the museum's parking and go by foot.</p>
<p>You are very welcome to forward this invitation and invite anyone you think might be interested in joining.</p>
<p>In order for everyone to enjoy, please keep the food (which will, of course, be communally shared) kosher and without any animal products (incl. gelatine). Bringing gluten-free food will be considering for those who don't eat gluten.</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Il'íl and Re'ém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a>
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Monastery_of_the_Holy_Cross.jpg">zeevveez)</a><br />
</small></p></p>חיי הקדושים של אלפריץ׳ במהדורה דיגיטלית מתהווה2012-04-16T00:00:00+03:002012-04-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-04-16:/725<p>אני כותב את התיזה שלי על <b><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">חיי הקדושים</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/%C3%86lfric_of_Eynsham">אלפריץ׳</a></b>, אחד הכותבים הפוריים והמעניינים ביותר (הן מבחינה לשונית והן מבחינה ספרותית) באנגלית עתיקה. זאת אסופה מרתקת של טקסטים, שעושה חשק לקרוא.</p>
<p>טקסט אלקטרוני ביד יכול מאוד להועיל ל<b>עבודה הבלשנית</b>. אין תחליף לקריאה קפדנית, פעמים רבות, של הטקסט, אבל גרסה …</p><p>אני כותב את התיזה שלי על <b><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%99%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94">חיי הקדושים</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/%C3%86lfric_of_Eynsham">אלפריץ׳</a></b>, אחד הכותבים הפוריים והמעניינים ביותר (הן מבחינה לשונית והן מבחינה ספרותית) באנגלית עתיקה. זאת אסופה מרתקת של טקסטים, שעושה חשק לקרוא.</p>
<p>טקסט אלקטרוני ביד יכול מאוד להועיל ל<b>עבודה הבלשנית</b>. אין תחליף לקריאה קפדנית, פעמים רבות, של הטקסט, אבל גרסה אלקטרונית יכולה לעזור בכמה תחומים: לוודא שלא פוספסו דוגמאות מסוג מסויים, לבדוק בצורה מהירה השערות (לדוגמה, על־ידי חיפוש דוגמה נגדית; לפעמים חיפוש של שניות במחשב יכול לחסוך שעות רבות של עבודה, בפסילה מהירה של רעיונות), ולהקל על סכמטיזציה של תבניות. בנוסף, אפשר להעתיק בקלות קטעי טקסט לעבודה או למאמר; כמי שנוטה לכלול הרבה דוגמאות (ר׳ <a href="/618">עבודות שפרסמתי כאן</a>), ממוספרות ומתורגמות, של קטעים מהקורפוס בתוך הטקסט הרץ ומחוץ לו, זה משהו משמעותי.</p>
<p>אז לאסופה המגניבה הזאת של אלפריץ׳ <b>יש כבר גרסה אלקטרונית</b>, במסגרת פרוייקט הקורפוס של <a href="http://www.doe.utoronto.ca/">ה־מילון המתהווה לאנגלית עתיקה</a> [יש אפילו <a href="http://youtu.be/fVc84pC9OEE">סרטון ביוטיוב</a>!]. טוב ויפה, אלא שמי שערכו את הטקסט האלקטרוני הזה שחטו לגמרי את הצורה המקורית של הטקסט, והפכו אותו מכתב־יד ימיביניימי למשהו שנראה כמו כמעט כמו טקסט מודרני, עם הוספה של סימני פיסוק מודרניים והשמטה של אלו הימיביניימיים (בעיקר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Interpunct">אינטרפונקט</a>), <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Capitalisation">קפיטליזציה</a> מודרנית וביטול ההבחנות של רשיות שיש במקור, חלוקה מחדש של מקטעים תוך כדי מחיקה של סימני־הגבול הטיפוגראפיים המקוריים ועוד רעות חולות מפה ועד הודעה חדשה. פוי.</p>
<p>מה נעשה? למזלנו, לטקסט הזה יש אחלה <b>מהדורה</b> מודפסת שבעולם, שעמל עליה אחד בשם <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Walter_William_Skeat">וולטר וויליאם סקיט</a>. הוא עשה עבודה נהדרת בהעברה מדוקדקת של כתב־היד לדפוס וקולאציה שלו עם כתבי־יד אחרים. כשאני כותב "כתב־היד", ביחיד מיודע, אגב, אני עושה את זה בגלל שלאסופה הזאת יש כתב־יד אחד יוצא־מן־הכלל שעולה על כל האחרים, MS. Cotton Julius E. vii. הוא מושלם, עד כמה שאפשר לצפות: ברור, קריא, לא פגום ולא שרוף ולא מחוק ולא מעופש ולא בטיח, יפיפה וכולל את כל הטקסטים שבאסופה (כולל תוספות, בניגוד לבקשתו המפורשת של אלפריץ׳ במבוא…).</p>
<p><!--more--></p>
<p>המהדורה הזאת <b>זמינה להורדה</b> מ<a href="http://archive.org/">ארכיון האינטרנט</a> <a href=http://archive.org/search.php?query=Aelfric%20%22Lives%20of%20Saints%22">כאן</a>. ביחד עם הטקסט באנגלית עתיקה, עמוד מול עמוד (בדומה ל<a href="http://bbl.digitalwords.net/">בבל</a>), מופיע גם <b>תרגום</b> לאנגלית מודרנית, בתרגומן של העלמה גנינג מקיימברידג׳ והעלמה ווילקינסון מדורקינג (שמאוזכרות רק בסוף ההערות שפותחות את הכרך הראשון, בלי שם פרטי אפילו, כשבכותרת ובהתייחסות הביבליוגרפית סקיט הוא שקוצר את כל הקרדיט, כיאה לאנגליה של (סוף) המאה הי״ט). התרגום ארכאי נורא, ומשתמש לפעמים במקבילות אטימולוגיות לתרגום מילים באנגלית עתיקה (<a href="http://en.wiktionary.org/wiki/winsome">winsome</a> לתרגום ƿynsum, לדוגמה).</p>
<p>אז יש לנו מהדורה נהדרת מלפני יותר ממאה שנה, שהיא עדיין המהדורה שמשתמשים בה חוקרים היום. מה עושים עם זה? <b>מקלידים אותה</b>, למען המדע ותהילת־עולם! קל זה לא, ומעניין כשלעצמו זה לא, אבל זה נותן אפשרות לקריאה דרך האצבעות, שיש לה יתרונות משל עצמה. אם לא היה ברור לי שזה טקסט שאמשיך לעבוד עליו בעתיד, אני בספק אם הייתי ניגש להקלדה: מדובר במאות עמודים באנגלית עתיקה, ובהקלדה פעמים ובדיקה בעזרת <a href="http://vimdoc.sourceforge.net/htmldoc/diff.html">vimdiff</a> כדי למנוע טעויות.</p>
<p>ברוח המאמץ הקיבוצי, ובהשראת <a href="http://aharoni.wordpress.com/2012/03/27/the-advantages-of-wikisource/">הפוסט הזה</a> של אמיר, אני מעלה את התוצאה ל־Wikisource, <b><a href="http://en.wikisource.org/wiki/%C3%86lfric%27s_Lives_of_Saints">והרי היא לפניכם</a></b>. כשחושבים על זה, וויקי זה בעצם גן־העדן של חקר השתלשלות כתבי־יד, העתקות ומהדורות — יש תיעוד של כל השינויים, עם שמות ומעקב פשוט אחרי ההבדלים בין גרסאות.</p>
<p>אתם מוזמנים להשתתף, בואו בהמוניכם. <small>בטח.</small></p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: מ<a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:UnderwoodKeyboard.jpg">ויקישיתוף</a></small></p>יומאדמה2012-04-03T00:00:00+03:002012-04-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-04-03:/690<p>אפצח באסוציאציה.</p>
<p>כשעשיתי את עבודת ההכנה לפוסט וחיפשתי חומרים לקשר ותמונות לצרף הגעתי ל<a href="http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2012/03/201233043554778572.html">כתבה הזאת</a> באלג׳זירה באנגלית שבה יש את תמונה שמתחת. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bombing_of_Guernica">גרניקה</a> לא היתה בשער שכם ביום שישי האחרון. לא היתה שם הפצצה אווירית עם המוני קורבנות ונפגעים. מה שכן היה שם זה דיכוי מהיר, אכזרי, אלים …</p><p>אפצח באסוציאציה.</p>
<p>כשעשיתי את עבודת ההכנה לפוסט וחיפשתי חומרים לקשר ותמונות לצרף הגעתי ל<a href="http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2012/03/201233043554778572.html">כתבה הזאת</a> באלג׳זירה באנגלית שבה יש את תמונה שמתחת. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bombing_of_Guernica">גרניקה</a> לא היתה בשער שכם ביום שישי האחרון. לא היתה שם הפצצה אווירית עם המוני קורבנות ונפגעים. מה שכן היה שם זה דיכוי מהיר, אכזרי, אלים, מתורגל, שיטתי ויעיל של מחאה אזרחית לא־אלימה בדרכי־שלום. זה אולי לא מחריד את הנפש כמו גשם של טונות על טונות של פצצות שנופלות מהאוויר, אבל זה נורא ואיום, ומעציב ומחריד ומפחיד וממלא בזעם וממלא ברצון שזה יפסק, ברצון להפסיק את זה. צודקים מרחיבי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Godwin%27s_Law">חוק גודווין</a>; לא צריך להזדקק ללכת תמיד לאירופה של שנות השלושים והארבעים של המאה שעברה כדי לטעון שמשהו הוא איום ונורא. ועדיין, ה<b>אסוציאציה</b> צצה אצלי בראש והנה העלתי אותה על הכתב. <small>(בהערת־אגב: רוצים עוד אסוציאציה? <a href="http://972mag.com/idf-soldiers-release-attack-dog-on-unarmed-palestinian-protesters/38136/">הנה</a>)</small></p>
<p><img src="https://old.digitalwords.net/media/690-afp.jpg" width="330" /><br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/690-guernica.jpg" width="330" /></p>
<p><!--more--></p>
<p>אז ניגש לעניין. מעשה שהיה כך היה.</p>
<p>ביום שישי האחרון השתתפתי ב<b><a href="https://www.facebook.com/festigalgal">פסטיגלגל</a> ה<a href="http://www.muslala.org/node/143">שלישי</a></b>. היה מגניב, תודה ששאלתם, אבל חסרו לי יותר בובות ענק, יותר צבעוניות (בדמות בלונים, סרטים, כרזות ושאר דברים צבעוניים ויפים) ויותר רעש טוב (חוץ מקריאות פה ושם של אדם שקרא למען רכיבה על אופניים הרכיבה היתה שקטה לחלוטין; לחלק משרוקיות לרוכבים או להזמין אותם להביא מהבית כלי־נגינה שאפשר לנגן בהם תוך כדי רכיבה היה יכול להפוך את הפסטיגלגל למשהו אחר: גם פסטי־ ולא רק ־גלגל). מה שלא היה כל־כך מגניב זה שבניגוד לשנים שעברו, לשני הפסטיגלגלים הקודמים שהיו עצמאיים לגמרי, השנה הם שלבו יד ביד עם עיריית ירושלים. אם למישהו לא ברור מה הבעייתיות בלשתף פעולה עם עיריית ירושלים באירועים כמו זה, יגש־נא לאתרים הבאים ויקרא: אצל <a href="http://www.acri.org.il/he/?cat=72">האגודה לזכויות האזרח בישראל</a>, אצל <a href="http://www.btselem.org/hebrew/topic/jerusalem">בְּצֶ֥לֶם</a> ואצל <a href="http://www.ir-amim.org.il/">עיר עמים</a>. עכשיו, לאחר שקראתם והחכמתם, אני בטוח שברור שללכת יד ביד עם עיריית ירושלים, שהיא עירייה גזענית ומפלה, באירוע כזה זה <b>האִמ־אמה של הנורמליזציה של ההפרדה הגזענית</b>.</p>
<p>עמדו בפני למעשה <b>שתי אופציות</b>. <b>האחת</b>, להדיר את רגלי, פדלי וגלגלי מהאירוע. לא טוב: נהנתי בעבר וזה לא יועיל לאף אחד (אולי חוץ מלתיזה שלי…) אם לא אלך. <b>השניה</b>, ללכת ולהשתתף, אבל אז אני לא יכול לעשות את זה בלי מחאה, ולו מינימלית, בלי לשבור את הנורמליזציה שאומרת "הכל טוב וסבבה בעיר הזאת, הנורמלית, רק תנו לנו שבילי־אופניים ושאר דברים ירוקים ויהיה יופי". אז עשיתי לי <b>שלט</b>, שמקפיד לא לנכס חו״ח אחרים שרוכבים איתי כאילו הם בהכרח שותפים לנאמר בו (בגלל זה גם נמנעתי במודע מלקרוא קריאות, שיכולות להתפרש כמשותפות לאנשים שמסביבי, בניגוד לשלט שאני מחזיק בידיים שלי־עצמי), ויצאתי לרכב. בעיר שבה במרחק לא גדול מאיפה שאני גר, בעיסאויה, אין כבישים נורמליים ואין גישה מסודרת וסלולה אפילו להולכי־רגל, בעיר שבה יש נפערים <a href="http://silwanic.net/?tag=cracks-and-holes">בורות באמצע הכביש</a>, ב<a href="http://silwanic.net/">סילואן</a>, בגלל חפירות לא אחראיות (ומאוד מוטות פוליטית) שהעירייה נותנת להן אוקיי+, בעיר כזאת לרצות שבילי־אופניים תוך חיבוק של העירייה זה, איך נאמר, קצת… נו… אנוכי.<br />
(<b>הבהרה</b>, אם זה לא ברור: צריך שבילי אופניים, במצב הדברים הנוכחי זאת גם העירייה שחובה עליה לעשות שבילי אופניים בפועל, בשיתוף מלא ומשמעותי (ולא רק פלקטי) של הרוכבים; הביקורת שלי היא לא על הדרישות לתחבורה ירוקה ולבטיחות לרוכבים, חו״ח, שגם אני שותף להן, ולא על לחגוג את האופניים כאחלה דבר שבעולם, שגם לזה אני שותף).</p>
<p>אז באתי עם שלט. לצערי הייתי היחיד עם שלט/כרזה (כאילו, לא היתה אפילו כרזה שמכריזה "פסטיגלגל 2012" או משהו (לצופים מהצד לא היה שמץ של מושג מה זה המלאן רוכבי־אופניים שעוברים מולם פתאום), ובכלל לא היו שלטים בזכות שבילי־אופניים, רכיבה על אופניים ושאר דברים), כך שהשלט שלי די בלט. לא עברו כמה דקות מהרגע שהגעתי והשלט מונף אל על, והנה בא אלי אדם שהזדהה כאחד המארגנים, טען שהאירוע הוא "לא פוליטי" ו"בלי שום אמירה", ודרש ממני <b>להוריד את השלט</b>. הסברתי לו ש<a href="http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1220441">א־פוליטיות זה בעצם הפוליטיקה ההגמונית</a>, הלא־מאופיינת, ושזאת חת׳כת אמירה, והסברתי לו שהייתי שמח לבוא בלי שלט אם הפסטיגלגל היה עצמאי, כמו בשנים שעברו, אבל זה המינימום שאני יכול לעשות כדי לשבור את הנורמליזציה. הוא, איך נאמר, לא השתכנע. אחרי רגע בא אדם אחר, שגם הוא הזדהה כאחד המארגנים, וגם איתו דיברתי, והוא כן השתכנע שזה לגיטימי שאחזיק בשלט. אני מניח שמבחינתם זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Lose-Lose_Situation">lose-lose situation</a>: אם הם נותנים לי לשאת את השלט, זה לא לרוחם, ואם אם לא נותנים לי לשאת את השלט (כשבמצב הקיצון הם מערבים את השוטרים שהיו באירוע) זה עושה רעש גדול ומזיק (מבחינתם) הרבה יותר. (אם כבר מדברים על שוטרים: בפסטיגלגלים הקודמים, העצמאיים והחופשיים, לא היו שוטרים, שזה יופי־טופי). מבחינתי סיטואציה כזאת זה, כמובן, win-win situation.</p>
<p>היו, כמובן, גם רוכבים ש<b>תמכו</b>, וגם רוכבים ש<b>התווכחו</b> (שזה אחלה). וגם רוכב אחד שצעק עלי שאני נורא אלים ולא יסף כששאלתי אותו "ואללה? איך בדיוק?". מבחינתי השלט עשה את שלו: לא נתן יד לשיתוף של העירייה (והמשטרע?) כדבר שיכול לעבור באופן שקט ונורמלי.</p>
<p>אז רכבתי, והיה נחמד, אם כי כאמור לא ססגוני ורעשני וצבעוני ופסטיבלי מספיק לטעמי. כשהגענו במסלול ליד העיר העתיקה ועצרנו, נמסר לי על־ידי אותו אדם ראשון שפנה אלי, בטון מאצ׳ואיסטי כזה בחיתוך דיבור צבאי, שהוא לקח את הפרטים שלי (כאילו, מאיפה?…) ושרק שאני אדע שאני <b>חשוף לתביעה</b>. שויין. באמת, איזה סוג של שיח: לא רק שזה מה שנקרא "מפחיד ת׳פשפשים", אלא שזה גם לא בדיוק סוג השיח שהייתי רוצה לשמוע בפסטיבלים שמחים וחייכניים כמו איך שהפסטיגלגל מציג את עצמו וצריך להיות. מצד שני, נראה לי שהוא מייצג רק את עצמו כאן, ולא את שאר המארגנים, או ככה לפחות אני מקווה…</p>
<p>אז הגענו לסוף המסלול, והיו שם כמה פעילויות ודוכן של כלי־נגינה מגניבים בעליל שמכינה איזה משפחה מויאטנם שמי שמכר אותם מזמין מהם באופן ישיר (האינטרנט הזה זה באמת משו); קניתי 4. היו גם עמדות ממוגדרות להפליא לקישוט האופניים (על־ידי בנות) ולשימון ותחזוק האופניים (על־ידי בנים) — תודה, עכשיו יש לי אופניים מקושטות בפרחים ועם שרשרת משומנת :-). אחרי כמה זמן וכמה שיחות מעניינות יצא סיור רכוב ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Musrara,_Jerusalem">מוסררה־מצרארה</a> בעקבות ההיסטוריה של השכונה ויצירות אומנות אורבניות עכשיוויות בה. זה היה יכול להיות סופר־מעניין, אלא שבאמצע הסיור פגשתי במקרה את נ׳, שבדיוק אמרה שהיא הולכת להפגנה של יום האדמה בשער שכם, וכאן אנחנו מגיעים ל<b>חלק השני</b> של הפוסט ושל היום. מקריות.</p>
<p>אז אמרתי שלום ונפרדו דרכינו. הגענו להפגנה לפני שהתחילה, כשהמפגינים המוסלמים התפללו. בסוף התפילה התחילה ההפגנה. פחות מכמה רגעים ו<b>בום</b>: גז מדמיע, רימוני־הלם, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Skunk_(weapon)">בואש</a>, סוסים, אלות ורובים. בלי לחכות כמעט רגע, ישר המשטרע־צבא הכו בכל הכח באנשים שהעזו לפתוח את הפה בפומבי, ולהגיד את דעתם. הדמוקרטיה היחידה במזרח־התיכון מלמדת שוב את המפגינים שיעור בהלכות חופש הביטוי וחופש ההתאספות. הייתי כבר בכמה וכמה הפגנות שדוכאו באלימות ברגע שהן התחילו — פעם אחת אפילו כתבתי <a href="/477">פוסט</a> — אבל משהו בהעמדה של המהירות והעוצמה הזאת של האלימות מול החיים שנמשכים כרגיל בלי לדעת אפילו כלום באחד הכבישים הראשיים של ירושלים מרחק הליכה קצרה משם זה משגע: החיים כאילו שום דבר לא קורה כמה מאות מטרים ממקום שבו אנשים אנשים הולכים ברחוב בסבבה ועושים שופינג. אטימת האזניים והעיניים והלב מרצון. אחת הסיבות שכתבתי את הפוסט הזה היא כדי to get the word out לא למי שכבר יודעים.</p>
<p>בין רימון של גז מדמיע למשנהו, רימון הלם למשנהו, קילוחים של מים מסריחים, דחיפות, בעיטות, משיכות, מכות, איומים, צעקות ושאר כיופים התקרבתי והתרחקתי כל פעם ממוקדי האלימות, <b>מדבר</b> עם אנשים נחמדים ומעניינים בעברית ובאנגלית (ומצטער שאספרטנו היא לא השפה המתווכת…). אתם מוזמנים לגלול לרגע למטה כדי לראות תמונות של <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/">activestills</a> המעולים (יש להם גם <a href="http://activestills.org/">אתר</a>, פחות עדכני מהפליקר) כדי לקבל רושם חלקי ממה שהיה שם; תתמקדו בבקשה בכל תמונה, אפשר ללחוץ כדי להגדיל.</p>
<p>זוכרים שהזכרתי קודם <b>סוסים</b>, ברשימה של "אמצעים לפיזור הפגנות"? זה זהו, שסוסים זה לא אמצעי לפיזור הפגנות. סוסים זאת חיה מופלאה ועדינה ככלל. סוס הוא לא אמצעי לפיזור הפגנות, הוא יצור בפני עצמו, מרגיש, חי וחושב. סוסים זה לא אופניים. מתוך כאב הלב של לראות את הסוסים שם, בלב אלימות אנושית שלא קשורה אליהם בכלל, הרהבתי עוז וטפשות, פתחתי את הפה ויצאו לי משם מילים בקול חזק אל אחד האנשים שרכב על גב של סוס, בערך בלשון הזאת (זאת רוח הדברים; הניסוחים לא זהים בדיוק):</p>
<blockquote><p>
למה אתה עושה את זה? למה אתה מביא לכאן את הסוס הזה, שלא עשה רע לאף אחד אף פעם, לסיטואציה של סטרס, שהיא כל־כך לא טבעית לו ומחרידה אותו, עם המון אנשים רצים וגז מדמיע ויריות ורימוני־הלם ופחד ואדרנלין באוויר? באיזו זכות אתה מכה את הסוס הזה ומכריח אותו להיות כאן ולעשות דברים בשבילך, רק כי הוא גדול וכבד ועם גוף מאיים שיכול למחוץ אחרים? זאת סיטואציה נוראה לסוס (תוספת מאוחרת: וגם לאדם…), ואתה משתמש בו, בניגוד לרצונו, כאילו היה כלי דומם. אתה מדכא סוסים ומדכא אנשים, ושני הדברים האלה מגיעים מאותו שורש.
</p></blockquote>
<p><b>בום</b>, דחיפה עם סוס בגב שלי. ואחר כך שני סוסים מאולפים עומדים מולי ושני אנשים רעי־לב עליהם. הם מסמנים לסוסים המסכנים להתקדם אלי וללחוץ אותי. מאחורי מחסום כזה ממתכת שמפריד באופן קבוע בין הכביש ובין המדרכה ולפני סוסים גדולים. הסוסים מתקרבים עוד וראש של אחד מהם נמצא ממש קרוב לראש שלי. אני כל־כך פוחד שאני אפילו לא מרגיש את הנשימה של הסוס על הפנים שלי. אם זה היה סרט החיים שלי היו עוברים לי מול העיניים או משהו. הרגשתי את האופניים נמחצות למחסום המתכת. מכאן אני כבר לא זוכר דברים באופן רציף: אולי זה הטראומה הפסיכולוגית, אולי זה פשוט שיותר דם זרם לרגליים שלי ופחות לאיזורים שרושמים זכרונות במוח… אני זוכר את עצמי בורח כל עוד נפשי בי, ושני סוסים דוהרים אחרי. אחד האנשים שרכבו על הסוסים צעק אלי "אמרתי לך שאתה מפריע אז אתה מפריע, אתה לא מבין עברית? אתה לא מבין עברית?". נ׳ אחרי זה אמרה שהיא ראתה רוכבים רודפים אחרי מישהו, וכשהסתכלה לראות אחרי מי היא ראתה ש־אוי שיט זה יודה…</p>
<p>בנקודה זאת אני מבקש ממכם <b>לראות</b> את <a href="http://youtu.be/eOkcxyI57Xk">הוידאו הזה</a>, שמוטבע גם כאן מיד למטה, ו<b>לקרוא</b> את <a href="http://www.pardes.co.il/book.asp?pID=824">הספר הזה</a> (<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94">ערך בוויקיפדיה</a>, <a href="http://www.free.org.il/articles/literature/articles_literature_2.html">דף באתר של שב״י</a>; גילוי נאות: לא קראתי עדיין את כל הספר מתחילתו ועד סופו). אלו אותם קישורים שנתתי אז ב<a href="/477">פוסט על אלולג׳ה</a>.<br />
<iframe width="420" height="315" src="http://www.youtube-nocookie.com/embed/eOkcxyI57Xk" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<p>הקשר בין דיכוי של בעלי־חיים בכלל ודיכוי של החיה מזן הומו סאפיינס בפרט הוא קשר עמוק ושורשי (כלומר, בלטינית, רדיקלי). חומר קריאה: אתר <a href="http://www.onestruggle.org/">מאבק אחד</a> ו<a href="http://profitsbeforelives.wordpress.com/tag/%d7%9e%d7%90%d7%91%d7%a7-%d7%90%d7%97%d7%93/">אצל אמה</a>. אי־אפשר לחלום על התגשמות של צדק, שוויון, חירות או אווחה בתוך החברה האנושית אם מוציאים מהמשוואה את הדיכוי השיטתי, הנרחב והיומיומי של בעלי־החיים האחרים. אם לנסח את זה כמו שניסחתי את זה בשלט באחת ההפגנות למען צדק חברתי, "<b>אתם באמת חושבים שחברה שמנצלת, הורגת, כולאת, משעבדת ומכאיבה ל־<a href="http://anonymous.org.il/cat7.html">300,000,000</a> יצורים חיים חשים חפים מפשע וחסרי הגנה יכולה באמת להגיע ל<i>צדק חברתי</i>? אני לא.</b>". אותו אופן מחשבה היררכי (<b>היררכיה</b> היא מילת־מפתח כאן) שמתווה דיכוי של בעלי־חיים לא־אנושיים, שמצדיק דריסה של האחר, הוא זה שמניע את הדיכוי של האחר האנושי. זה לא רק עניין תיאורטי שיפה לדבר עליו בשיחה שלווה, זה עניין של פרקטיקה, זה עניין של החיים, המוות והגיהנום־עלי־אדמות של מיליארדי יצוריים חיים וחשים בכדור־הארץ. <b>זה בנפשנו.</b></p>
<p>הייתי יכול לסיים כאן, עם המילים האלה הדרמטיות, אבל יש המשך. אחרי שדפיקות הלב שככו קצת השכל כנראה עדיין לא קיבל מספיק דם וכשעברו מולי מלא <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%22%D7%91">מג״ב</a>ניקים <b>קראתי</b> לעברם, שוב בקול רם (כדי שישמעו; לא כצעקות וגידופים חו״ח, שאין להם שום סיכוי של פוטנציאל של השפעה, אלא באופן מכובד: דיבור שקט בקול רם), דברים בסגנון הבא:</p>
<blockquote><p>
מה שאתם עושים כאן הוא איום ונורא. לכל אחד ואחד מכם יש אחריות מוסרית מלאה על המעשים שלו. כל אחד ואחד מכם יכול, וצריך, לסרב לקחת חלק בזה, לסרב לקחת חלק בדיכוי של אוכלוסיה אזרחית, לסרב לקחת חלק בהשתקה של מחאה ובאלימות כלפי מפגינים לא־אלימים. האנשים כאן מעזים ופותחים את הפה ואומרים דברים בפומבי, ואתם מנסים להשתיק אותם בברוטליות על־ידי זה שאתם מכאיבים להם. כל אחד ואחד מכם צריך, ויכול, לסרב, להגיד די, ולכל אחד ואחד מכם יש אחריות מוסרית מלאה על כל מה שהוא עושה כאן. אתם לא טיפשים כמו שאומרים; כל אחד מכם הוא אדם שלם בפני עצמו, עם מצפון. יש גם אנשים שישמחו לעזור לכם (הכוונה למג״בניקים שב"שירות סדיר". י.ר.): יש שני אירגונים נהדרים, האחד הוא <a href="http://www.newprofile.org/">פרופיל חדש</a> והשני הוא <a href="http://www.yeshgvul.org/">יש גבול</a>. יש לכם מן הסתם גישה לאינטרנט: תחפשו "פרופיל חדש" ו"יש גבול".
</p></blockquote>
<p>למזלי אף אחד מהם לא בא להרביץ לי… ההוראות הן להמשיך ללכת, והם ממשיכים. אני מקווה שלפחות משהו, אצל מישהו מהם, זז קצת, קצת־קצת.</p>
<p>אחרי ההפגנה הלכתי לכיוון כביש מספר 1, והיו בדרך, ליד שער שכם, המון המון שוטרים ומג״בניקים שנחו שם, אחרי שהם שמרו בעוז ובנחישות על העם, הלאום והמדינה או משהו כזה. לדם כנראה לוקח הרבה זמן להגיע למוח, וגם כאן אמרתי דברים דומים לדברים שאמרתי מול המג״בניקים שהלכו. רק מה, מה שמדהים הוא שהפעם היו כאלה שממש עמדו ו<b>הקשיבו</b> (נורא חשוב לדבר בדיבור שקט בקול רם, לא רק כדי שיקשיבו אלא גם בגלל שדברים שראוי שיקשיבו להם ראוי שיאמרו בצורה מתאימה, ולא בצעקות). זאת היתה חוויה מאוד מוזרה ומעוררת השראה: אני עומד שם, בגוב האריות, ואנשים מקשיבים. כמובן שהיו כאלה שקראו לי בכל מני שמות ואמרו לי להתחפף, אבל הם היו המיעוט. מול קבוצה אחת, של מג״בניקים צעירים יותר, הצלחתי אפילו להציע להם <a href="http://www.yeshgvul.org/notebook/">פנקס של יש גבול</a>* (זה פנקס חשוב, גם אם אני לא חותם על כל מילה שבו; כדאי לקרוא), ואפילו אחד מהם לקח את הפנקס, "יאללה נראה מה זה". ואז קרה דבר נפלא, שוב win-win situation לי ו־lose-lose להם (לא שיש לי, בניגוד לכאן, משהו עקרוני נגד המארגנים של הפסטיגלגל, רק נגד הבחירה ההיא שלהם): המפקדת של אותה קבוצה של מג״בניקים צעירים לקחה לו את הפנקס מהיד וצעקה עליו. זה נפלא! אם היא לא היתה לוקחת לו את הפנקס מהיד, הוא והחברים שלו היו יכולים לקרוא אותו, אבל זה שהיא לקחה אותו זה אפילו יותר טוב: היא מפחדת מזה שהוא יקרא, היא מפחדת ממידע, ומידע שכל־כך מפחיד הוא מידע חשוב כנראה, וכמובן שטרחתי להדגיש את זה מולם, ושהם יכולים לחפש באינטרנט את הפנקס בחיפוש "יש גבול". לפעמים נראה שעושים לי את העבודה יותר טוב ממה שאני יכול לעשות אותה…</p>
<p><small>* אני תמיד מחזיק בתיק כמה <b>אביזרי אקטיביזם</b> שיכולים להיות שימושיים ("פק״ל לאקטיביסט"…): <b>משרוקית</b> (אני חושב לקנות הרבה משרוקיות זולות מפלסטיק ולחלק בהפגנות; זה אחד הדברים היותר אפקטיביים מבחינת יחס עלות־תועלת), <b>סטיקרים</b> של זכויות בעלי־חיים (בעיקר של אנונימוס, שפעם ביקשתי מהם סטפה שעדיין לא נגמרה), <b>פנקסים</b> של יש גבול, ו<a href="http://opticchiasm.net/?p=104"><b>טוש</b> פרמננטי עבה</a>. תמיד שימושי.</small></p>
<p>עוד בעניין הסוסים, החיה ההרביבורית הזאת שלא עוללה רע לאיש. לצערי לא לקחתי איתי את החלק החמישי של הפק״ל אקטיביזם שלי, מצלמה, אז לא יכולתי לצלם, אבל אחרי שנפרדתי מהם, ראיתי סוס קשור לעמוד. הוא עמד שם והסתכל עלי בעיניים גדולות. פחדתי לגעת בו, ללטף אותו, כי לא ידעתי מה עבר עליו בעבר הרחוק (אילוף, הפגנות וכד׳) ואיך הוא מרגיש אחרי ההפגנה האחרונה, ופחדתי לקבל בעיטה או נשיכה מסוס פוסט טראומטי. אז דיברתי איתו והִמהמתי לו, והוא הסתכל עלי. וראיתי שיש עליו תלויה אלה, ועוד בנדן שעשוי מעור של חיה אחרת שנטבחה. זה צורב את העיניים, המרחק הזה בין לראות את הקורבן הזה, התמים, ובין מה ששמים עליו: חלקים מגופה של קורבן אחר ומקל שמיועד כדי להרביץ לאנשים אחרים. <b>אין שחרור לי, לנו, להן, להם, לך, לכן, ולכם בלי השחרור שלו</b>. ἔρχεται ὥρα καὶ νῦν ἐστιν (תבוא שעה, ועתה היא).</p>
<p><b>לסיכום</b>: יום פורה. פגשתי מלאן אנשים מעניינים. הקשבתי, דיברתי, למדתי ולימדתי, קיבלתי (זרעי־)רעיונות ונתתי. וזה מה שבסופו של דבר חשוב, וזה מה שיכול לשנות את העולם יותר מכל דבר אחר.</p>
<p>אם בעקבות הפוסט הזה נזרע זרע של מחשבה אצל מישהו, <b>דיי</b> (dajáj, כאילו היחיד של "דיינו").<br />
אם בעקבות הפוסט הזה נזרע זרע של תעוזה אצל מישהו, <b>דיי</b>. <small>(הבהרה: אני <a href="/635">לא גיבור</a>; אני פשוט חושב שהדברים שיש לי להגיד חשובים מספיק כדי להגיד אותם, לא משנה מה. הדברים שהכי משמעותי לי להגיד ולהציף ולא לתת להם להיות מושתקים הם דברים שקשורים לדיכוי של אחרים, בפרט אחרים שלא תמיד יכולים, או לא ניתנת להם הבמה, לדבר בשם עצמם.)</small><br />
אם בעקבות הפוסט הזה מישהו חושב אחרת על היחס ביננו לבין שאר בעלי־החיים, או חושב אחרת על האחריות האישית של כל אדם למעשים שלו (ולמעשים שהוא עושה על־ידי תשלום לאחרים, במכולת או בכל מקום אחר) ועל החובה של כל אדם לקחת אחריות מוסרית מלאה על המעשים שלו, <b>דיי</b>.<br />
♪ די דיי, די דיי, די דיי, דיי דיי ♪</p>
<p><b>פוסט־סיפא</b>: אם מישהו לא יודע מה זה יום האדמה, תחפשו ברשת "יום האדמה", "Land Day" או "يوم الأرض". הנה הערכים בוויקיפדיה: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94">עברית</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Land_Day">אנגלית</a> ו<a href="http://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%8A%D9%88%D9%85_%D8%A7%D9%84%D8%A3%D8%B1%D8%B6_%D8%A7%D9%84%D9%81%D9%84%D8%B3%D8%B7%D9%8A%D9%86%D9%8A">ערבית</a>. ידע זה דבר חשוב (<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/1984_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)">בערות היא כח</a>): אני זוכר איך בבצפר הפחידו אותנו עם דיסאינפורמציה על איך שהערבים הולכים להרוג אותנו ביום האדמה.<br />
הפקעת (כלומר, גזל) הקרקעות היא בקנה מידה מצמרר. קצת מידע: <a href="http://www.acri.org.il/he/?cat=65">האגודה לזכויות האזרח בישראל</a> ו<a href="http://www.btselem.org/hebrew/topic/settlements">בְּצֶ֥לֶם</a>.</p>
<p><hr />
<p><center><br />
<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/6884109204/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6033/6884109204_996fd47f00.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a><br />
<a href="http://la.wikipedia.org/wiki/Equus_caballus">equus caballus</a> תחת <a href="http://la.wikipedia.org/wiki/Homo_sapiens">homo sapiens</a>. לא יותר מדי סאפיינס, הייתי אומר…</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030206797/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6225/7030206797_83789a25bb.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a><br />
<a href="http://www.zemer.co.il/song.asp?id=435">הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם / שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה</a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030208243/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm8.staticflickr.com/7256/7030208243_377bea4a91.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a><br />
רימון הלם</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030208763/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm8.staticflickr.com/7218/7030208763_9e30a99c6e.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030209197/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6216/7030209197_77eb2dcff0.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030210255/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6226/7030210255_9653ac694a.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a><br />
ואם כבר באסוציאציות עסקינן, <a href="http://idanlandau.com/2011/04/13/nabi-salih/">הנה אחת</a> לתמונה הזאת. הקרבה הזאת בין המוח ומכשירים ל"פיזור הפגנות" (רובה של כדורי מתכת מצופים בגומי, נעל של קלגס).</p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/7030211209/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6120/7030211209_efaae612b9.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a></p>
<p> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/6884111036/" title="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012 by activestills, on Flickr"><img src="http://farm7.staticflickr.com/6046/6884111036_cab8a45e32.jpg" width="500" height="333" alt="Land day protest, Damascus Gate, East Jerusalem, 30.3.2012"/></a><br />
מישהו יודע, אגב, מי בתמונה? אחד מהקורבנות ב־1976?<br />
</center></p></p>פיקניק אביבי למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)2012-03-18T00:00:00+02:002012-03-18T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-03-18:/681<p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בעקבות <a href="/640">מסיבת התחפושות</a> הנחמדה שהתקיימה בביתנו, אנחנו מארגנים ביום רביעי ה־4/4<br />
<b>פיקניק אביבי למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לפיקניק, שיתקיים החל משעה 10 בבוקר בגן הבוטני של קמפוס הר הצופים, בירושלים. נפגש, נשחק ונאכל ביחד …</p><p>(English below)</p>
<p>שלום,</p>
<p>בעקבות <a href="/640">מסיבת התחפושות</a> הנחמדה שהתקיימה בביתנו, אנחנו מארגנים ביום רביעי ה־4/4<br />
<b>פיקניק אביבי למשפחות בחינוך ביתי (וכל מי שרוצה)</b><br />
כולם מוזמנים (גם מי שבחינוך ביתי וגם מי שלא) לפיקניק, שיתקיים החל משעה 10 בבוקר בגן הבוטני של קמפוס הר הצופים, בירושלים. נפגש, נשחק ונאכל ביחד באחד המקומות הנעימים בירושלים. אתם מוזמנים להביא כלי נגינה.<br />
טווח הגילאים הוא מקטנטנים ועד לגיל 5~ (אחים גדולים יתקבלו בשמחה, כמובן).<br />
אם אתם באים, בבקשה ידעו אותנו :-)</p>
<p>אתם בהחלט מוזמנים להעביר את ההודעה הזאת ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצה לבוא.</p>
<p>כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל (שיהיה, כמובן, משותף) מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי. מאכלים ללא גלוטן יהיו מתחשבים בחברים שלא אוכלים גלוטן.</p>
<p>כדי להכנס לקמפוס הר הצופים צריך להציג תעודה מזהה בכניסה; תגידו שאתם באים לגן הבוטני. לא אמורות להיות בעיות, אבל אם מתעוררות כאלה, תתקשרו אלינו.</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p><!--more--></p>
<p><hr />
<div dir="ltr">
<h3>Invitation to a Picnic in Jerusalem for Homeschooling Families</h3>
<p>Hi,</p>
<p>Following the nice <a href="/640">costume party</a> we've hosted in our home, on Wednesday, April 4th, we organize<br />
<b><span style="font-variant: small-caps;">A spring picnic for homeschooling families</span> (and everyone else, actually…)</b><br />
Everyone (homeschooling and non-homeschooling families alike) is invited to the picnic, which will take place in the botanic garden of Mount Scopus Campus, Jerusalem, from 10:00. We will get acquainted, play and eat together in one of the most pleasant places in Jerusalem. Feel free to bring musical instruments.<br />
The age range is from little ones to about 5 y/o (older siblings are invited as well, of course).<br />
If you are coming, please let us know :-)</p>
<p>You are very welcome to forward this invitation and invite anyone you think might be interested in joining.</p>
<p>In order for everyone to enjoy, please keep the food (which will, of course, be communally shared) kosher and without any animal products. Bringing gluten-free food will be considering for those who don't eat gluten.</p>
<p>Entrance to Mount Scopus Campus requires one to carry means of identification (תעודה מזהה: identification card, driving licence, passport, etc.); say you came to the botanic garden. There shouldn't be problems, but if you encounter any, call us.</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Il'íl and Re'ém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a>
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Fourmi03.svg">Meul</a></small></p></p>למה אני לא משתמש יותר בפייסבוק2012-03-17T00:00:00+02:002012-03-17T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-03-17:/664<p><b>לא</b> בגלל שבשביל פייסבוק <a href="http://kurtedelbrock.com/facebook-will-earn-600-million-from-your-privacy/">אני המוצר, לא הלקוח</a>.</p>
<p><b>לא</b> בגלל שכל פיפס מידע שעובר דרך פייסבוק — <i>כל</i> הפעילות של היוזרים — נשמר ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2">נכרה</a>, ונאסף גם מידע על מי שלא משתמש בפייסבוק (בחלק מהמקרים דרך המעשה הלא־חברי של <a href="https://www.facebook.com/help/findingfriends">להסגיר</a> לידי פייסבוק את ספר הכתובות שלכם ואת הסיסמה לדואל שלכם), תוך …</p><p><b>לא</b> בגלל שבשביל פייסבוק <a href="http://kurtedelbrock.com/facebook-will-earn-600-million-from-your-privacy/">אני המוצר, לא הלקוח</a>.</p>
<p><b>לא</b> בגלל שכל פיפס מידע שעובר דרך פייסבוק — <i>כל</i> הפעילות של היוזרים — נשמר ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2">נכרה</a>, ונאסף גם מידע על מי שלא משתמש בפייסבוק (בחלק מהמקרים דרך המעשה הלא־חברי של <a href="https://www.facebook.com/help/findingfriends">להסגיר</a> לידי פייסבוק את ספר הכתובות שלכם ואת הסיסמה לדואל שלכם), תוך כדי דריסה של פרטיות בקנה מידה עצום ואיסוף מידע גם אחרי מי שבוחרים באנונימיות, בניגוד לרצונם.</p>
<p><b>לא</b> בגלל שכשהייתי מסתכל, נגיד, על שעה של שימוש בפייסבוק מול מה שהייתי יכול לעשות בשעה הזאת, היה נעשה לי רע.</p>
<p><b>לא</b> בגלל שהם מחליפים את הממשק כל שני וחמישי, ולרעה.</p>
<p><b>לא</b> בגלל שהם <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Facebook#Censorship_controversies">מצנזרים</a> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Facebook#Breastfeeding_photos">תמונות של הנקה</a>, ובכך לוקחים חלק פעיל בהדרה ובדה־לגיטימציה של הנקה מהמרחב הציבורי ובכלל.<br />
זאת, אגב, אחת הסיבות הטובות ביותר להחרים את פייסבוק. אם לא היתה לי את הסיבה שלמטה, הייתי מחרים בגלל זה…</p>
<p><b>לא</b> בגלל שלך תדע מה באמת פייסבוק עושים עם המידע שלך, אפילו אם מחקת את החשבון (הכל מרושת וכל פיסת־מידע טוויה בתוך הרשת באופן שלאו דווקא טריוויאלי להסיר אותה, אם לא בלתי־אפשרי).</p>
<p><b>לא</b> בגלל שפייסבוק עוקבים אחרי הגלישה שלך באינטרנט גם מחוץ לרשת גופא, דרך מה שהם קוראים לו <a href="https://developers.facebook.com/docs/plugins/">social plugins</a> והוא מאוד נפוץ.<br />
זאת גם סיבה להכניס את פייסבוק ל<a href="https://adblockplus.org/he/firefox">אדבלוק</a>, באופן כזה שה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A1">דפדפן</a> שלכם בכלל לא ישלח מידע לשרתים של פייסבוק (באופן דומה כדאי גם להכניס את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Google_Analytics">Google Analytics</a>).</p>
<p><b>לא</b> בגלל ש<a href="http://youtu.be/o3hu3iG8B2g">מארק צוקערבערג מזיע וממלמל באופן לא קוהרנטי</a> כששואלים אותו על פרטיות.</p>
<p><b>לא</b> בגלל כמות המשאבים והזמן האנושי שמתבזבז לריק על פייסבוק (הוא היה מתבזבז על שטויות אחרות אחרת…).</p>
<p><b>לא</b> בגלל שאני מחפש קשרים אנושיים עמוקים יותר מ"לייק" או "<a href="https://www.facebook.com/help/pokes">ניג׳</a>", שלא לדבר על ההחרבה של המושג "חבר".</p>
<p><b>לא</b> בגלל שפייסבוק רץ על פלטפורמה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Closed_source_software">סגורה</a>־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Proprietary_software">קניינית</a>.</p>
<p><b>לא</b> בגלל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_Facebook">אלף סיבות אחרות</a>.</p>
<p>אלא, בסופו של דבר, <b>בגלל סיבה אחת</b>. כש־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Facebook#cite_ref-sec.gov_1-1">845 מיליון</a> אנשים ברחבי־העולם (שזה 12% מאוכלוסיית־העולם ו־37% מ<a href="http://www.internetworldstats.com/stats.htm">כלל המשתמשים באינטרנט</a>, שמהווים אגב כשליש מאוכלוסיית־העולם) מרכזים חלק ניכר מהתקשורת ביניהם דרך <b>נקודה ריכוזית אחת</b>, זה משהו שאני רואה כ<b>הרה־אסון לנו כמין</b>, משהו שהוא לא אחראי הן בהווה והן בהסתכלות לעתיד. לא רוצה תלות של האנושות בגורם ריכוזי בכלל וכשמדובר במשהו יסודי כמו תקשורת בפרט. הבעיה גדולה באופן מיוחד כשמתקיימים גם שני הדברים הבאים:</p>
<ul>
<li>הנקודה הריכוזית הזאת היא <b>חברה מסחרית־פרטית־קפיטליסטית אחת</b>, שמעייניה נתונים אך ורק לרווח. לצורך העניין, זה לא משנה אם <a href="http://www.theonion.com/video/cias-facebook-program-dramatically-cut-agencys-cos,19753/">פייסבוק באמת פרוייקט של ה־CIA</a> או לא: תאגידים (שאם לא שמתם לב, מהווים כח משטרי הולך וגדל) הם מספיק גרועים; לא רק מדינות הן הסיוט של אנשים והאנושות. (ר׳ גם <a href="/635">פוסט על רכוש פרטי</a>). למעשה, בכמה מובנים משטר התאגידים ובעלי־ההון (ה"פרטי") גרוע המשטר ה"קלאסי" (ה"ציבורי") של מדינות (ר׳ <a href="http://antisocial.co.il/">החוק הזה</a> המתרגש עלינו לרעה כדוגמה מובהקת).<br />
רוצים לראות משהו מדאיג בעיניים? תכנסו לעמוד <a href="http://1000memories.com/blog/94-number-of-photos-ever-taken-digital-and-analog-in-shoebox">הזה</a> ותסתכלו על הריבועים שמראים את הגדלים של ספריות־התמונות הגדולות בעולם: כל־כך הרבה מהמידע הגראפי של האנושות (גם אם רובו המוחלט לא, איך נאמר, מאוד משמעותי) נמצא בידיים של חברה פרטית אחת.</li>
<li>פייסבוק מהווה מעין <b>"אנטי־אינטרנט"</b>: האינטרנט פתוח, מבוזר, ציבורי, (עם פוטנציאל להיות) מאובטח ועם יכולת להגן על הפרטיות והאנונימיות (אם משתמשים בו נכון), עם תקנים פתוחים וחופשיים, ומהווה את אחד המקומות החופשיים ביותר בעולם מכל בחינה; פייסבוק מהווה אנטי־תיזה לאינטרנט. כל פיסת מידע שעוברת דרך פייסבוק לא עוברת דרך האינטרנט החופשי והפתוח; תוכלו לראות את זה באופן מאוד ברור עם תעשו לרגע log out ותראו כמה ממה שאתם מכירים כ"אינטרנט" פתאום חסום בפניכם בתוך האיזור המגודר של פייסבוק, ששאר האינטרנט (כולל מנועי־חיפוש) עיוור לו בלי כניסה לחשבון פייסבוק. שמתם לב כמה דברים שפעם היו אתרי אינטרנט, בתוך רשת מבוזרת, עכשיו הם דפים בגן השמור והסגור של פייסבוק?<br />
אני <a href="http://aharoni.wordpress.com/2011/12/01/mozcamp-berlin-2011-part-1/">אוהב את האינטרנט</a>.</li>
</ul>
<p>אז למה אני <b>לא מוחק לגמרי</b> את החשבון שלי בפייסבוק? משתי סיבות: <b>האחת</b> היא שיש אנשים שהדרך היחידה ליצור איתם קשר (עד שיוצרים איתם קשר ומבקשים כתובת דואל או טלפון) היא דרך פייסבוק, וכדאי להחזיק חשבון בשביל מקרים כאלה, גם אם בעולם אידיאלי זה לא היה ככה; <b>השניה</b> היא שאני בוחר להשתמש בפייסבוק למטרה אחת בלבד בנוסף על המטרה שכתבתי הרגע (של ליצור קשר עם אנשים ולבקש מהם דרך אחרת לתקשר איתם), והיא לפרסם דברים שכתבתי (כולל הפוסט הזה; אני לגמרי מודע לעצמי, תודה…). אני לא חושב שזה חטא; בפרט, זה לא חוטא לסיבה המרכזית שבגללה הפסקתי להשתמש בפייסבוק: מדובר רק בדיווח (על־ידי קישור) על מידע מחוץ לפייסבוק בתוך פייסבוק, ולא יותר — העיקר נשאר מחוץ לפייסבוק.</p>
<p><b>אז מה עושים?</b> לטבעונים יש סויה וסייטן; לנגמלי־פייסבוק יש <b>דיאספורה*</b>. רוצים לדעת עוד? תקראו אצל <a href="http://bligeula.wordpress.com/2011/09/25/%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%9e%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%90%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94/">יוסףה</a>; חבל שסתם אכתוב שוב דברים שנכתבו. אני rumpelstilzchen@diasp.org בדיאספורה*, וממליץ על ה<a href="http://podupti.me/">פוד</a> <a href="https://diasp.org/">diasp.org</a>.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://www.wearenation.co.uk/work/likestamp/">Nation</a></small></p>האתר בשיפוץ2012-03-14T00:00:00+02:002012-03-14T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-03-14:/658<p>בעקבות פריצה, ניצלתי את ההזדמנות לעשות שיפוצים: האתר במתכונת הקודמת, גם אם במצטבר עבדתי לא מעט על העיצוב שלו, היה עמוס מדי לטעמי. עכשיו הוא מינימליסטי בהרבה, כמעט על למקסימום (כלומר, מינימום…) של כמה מינימליסטי אפשר להיות.<br />
בימים הקרובים אחזיר את הפונקציונליות הדרושה (תגובות בעיקר) והדפים שכרגע לא זמינים.</p>רגל קרושה2012-03-07T00:00:00+02:002012-03-07T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-03-07:/644<p>לפני כחודש וחצי הייתי בפגישת הקמה של תא ירושלמי של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%95%D7%AA">אוכל במקום פצצות</a>. היה נחמד ומעניין (אם כי התכלס של להרים דוכן ולהתחיל לפעול קצת מתעכב, אני מקווה שלא בעיכוב נצחי…), אבל גולת־הכותרת של הפגישה היתה קורס מזורז בקרושה (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Crochet">crochet</a>).</p>
<p>לא רק שקרושה זה כיף לעשות, זה גם נורא …</p><p>לפני כחודש וחצי הייתי בפגישת הקמה של תא ירושלמי של <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%95%D7%AA">אוכל במקום פצצות</a>. היה נחמד ומעניין (אם כי התכלס של להרים דוכן ולהתחיל לפעול קצת מתעכב, אני מקווה שלא בעיכוב נצחי…), אבל גולת־הכותרת של הפגישה היתה קורס מזורז בקרושה (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Crochet">crochet</a>).</p>
<p>לא רק שקרושה זה כיף לעשות, זה גם נורא אלגנטי מבחינת המינימליזם של הכלים (חוט משולש פשוט, וו פשוט, בחלק מהמקרים גם מחט גדולה, וזהו) מול המגוון של מה שאפשר לעשות עם הכלים האלה. זה קצת מזכיר אוריגמי, מבחינת לקחת משהו פשוט (חוט, דף חלק) ולעשות ממנו משהו מורכב על־ידי קיפול שלו לתוך עצמו. מצד שני, בשונה מאוריגמי, כאן מאוד שקוף וברור וישיר להבין את הקשר בין מה שעושים (לפי הוראות או מהראש) ובין מה שיוצא, מה שמאפשר די בקלות לאלתר דברים קרושים. (אני מניח שאנשים שמבינים באוריגמי כן יכולים לראות בקלות את הקשר בין קיפול שנעשה באיזשהו שלב לבין התוצאה הסופית).</p>
<p>יש רשת חברתית נישתית לקרישה וסריגה בשם <a href="http://ravelry.com/">Ravelry</a>, עם 2 מיליון משתמשים. זה 1/423 ממספר המשתמשים של פייסבוק ו־1/20 (!) ממספר המשתמשים של גוגל+, וזה ממש ממש מרשים עבור רשת נישתית. הרשת הנישתית — אם כי הרבה יותר רחבה (=פחות נישתית) מבחינת מה שהיא עוסקת בו — השניה שאני מכיר בסדר גודל דומה היא <a href="http://academia.edu/">Academia.edu</a>, עם מיליון משתמשים. הדבר היפה ביותר והמעניין ביותר ברשת הזאת, מלבד זה שהיא מרכזת מלאן patterns עם אופציות נוחות לחיפוש, זה זה שהיא מאפשרת לראות לכל pattern (סט הוראות אבסטרקטי, בדומה להוראות קיפול באוריגמי) את המימושים הקונקרטיים (פרוייקטים) שאנשים עשו לו, כשב־patterns פופולריים מדובר באלפי פרוייקטים. זה מקסים לראות איך כל מקריש נותן פרשנות קצת שונה וביטוי אומנותי יחודי. אפשר להסתכל על זה שעות.</p>
<p>אז בינתיים עשיתי כמה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Amigurumi">בובות</a> לאילאיל וראם, ותחפושות מגניבות בעליל (אין המקריש מעיד על קרישתו), ועוד הוו נטוי.<br />
רוצים לראות? הנה <b><a href="http://ravel.me/rwmpelstilzchen/rcapdc">תחפושות</a></b>, <b><a href="http://ravel.me/rwmpelstilzchen/bma">פטריה</a></b> ו<b><a href="http://ravel.me/rwmpelstilzchen/bmba">מפלצול</a></b>.</p>גם אני טרוריסט מסוכן; שאל/י אותי כיצד2012-02-25T14:18:28+02:002012-02-25T14:18:28+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-02-25:/635<table>
<tr>
<td dir="rtl" valign="top" style="padding-left: 0.5em">
כל פעולה שתכליתה שחרור בעלי־חיים ונעשית תוך נקיטת כל אמצעי־הזהירות שלא לפגוע בחיים של בני־אדם או חיות אחרות יכולה להקרא פעולה של החזית לשחרור בעלי־חיים.
</td>
<td dir="ltr" valign="top" style="padding-right: 0.5em">
Any act that furthers the cause of animal liberation, where all reasonable precautions are taken not to harm human or non-human …</td></tr></table><table>
<tr>
<td dir="rtl" valign="top" style="padding-left: 0.5em">
כל פעולה שתכליתה שחרור בעלי־חיים ונעשית תוך נקיטת כל אמצעי־הזהירות שלא לפגוע בחיים של בני־אדם או חיות אחרות יכולה להקרא פעולה של החזית לשחרור בעלי־חיים.
</td>
<td dir="ltr" valign="top" style="padding-right: 0.5em">
Any act that furthers the cause of animal liberation, where all reasonable precautions are taken not to harm human or non-human life, may be claimed as an ALF action.
</td>
</tr>
</table>
<p><b><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D">החזית לשחרור בעלי־חיים</a></b> (ALF, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Animal_Liberation_Front">Animal Liberation Front</a>) זה דבר מגניב לגמרי: בעולם שבו רכוש ורווח עומדים לפני חיים וחירות, פעילים של החזית לשחרור בעלי־חיים משחררות את מי שכלואים, מעונים, משועבדים ומנוצלים למען הרווח הכלכלי הקפיטליסטי, בלי לגרום פגיעה בגופו (בניגוד לכיסו) של אף אחד. <a href="http://www.sciencefriction.net/blog/2011/03/09/1245/">באתי, שחררתי, הלכתי</a>. זה גם מגניב מבחינת אופן ההתארגנות: במקום התארגנות היררכית, סגורה, נוקשה, ריכוזית ובעלת גבולות ברורים, זאת בעצם רשת רופפת (בכוונה) שמאגדת התארגנויות מבוזרות ובלתי־תלויות בכל העולם; יש לזה יתרונות רבים: חוסר ההיררכיה והעצמאות של התאים השונים הם כבר ערך בפני עצמו (<a href="http://en.wikiquote.org/wiki/Mohandas_Karamchand_Gandhi">עלינו להיות השינוי וגו׳</a>), זה <a href="http://www.nocompromise.org/issues/22robin.html">מקשה על מי שרוצה לפגוע ב־ALF להתחפרפר</a>, וזה נותן איזו שם כולל, כמו מטריה, שתחתיו יכולות להתקבץ פעולות שונות שאחרת היו מבודדות ולא קשורות, מה שבסופו של דבר אני מניח גורם ליותר פעולות לקרות וליותר אנשים להשתתף. גם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%95%D7%AA">אוכל במקום פצצות</a> מתארגנים באופן דומה, ואקדיש לאב״פ פוסט מיוחד, לאור זה שאני שותף בהקמה של תא ירושלמי וזה מאוד מאוד משמעותי עבורי.</p>
<p><!--more--></p>
<p>עכשיו אני מבקש ממכם ללכת לאתר הזה, <a href="http://directaction.info/">directaction.info</a>, ולהסתכל קצת: אלו הצהרות, אנונימיות ברובן, על <b>פעולות שנעשו</b> לפי <a href="http://www.animalliberationfront.com/ALFront/alf_credo.htm">הקווים המנחים</a> של ה־ALF. במיוחד כדאי להסתכל על הפעולות שצולמו או הוסרטו. לדוגמה, תראו את הוידאו של <a href="http://directaction.info/news_feb05_12.htm">זה</a> ותקראו את הטקסט. זה סיפור פשוט, לפי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Propp#Narrative_structure">המתכון של סיפורים</a>, על הצלה של תשע ציפורים מהתופת אל האור והחופש. זה מרגש, מעומק הלב, ומרעיד. ב<a href="http://youtu.be/ZxaLSQ7SWow?t=2m27s">דקה 2:27</a> העיניים שלי התרטבו; אני מודה שיש משהו <a href="http://anonymous.org.il/art13.html">סוגני</a> בזה שדווקא תמונה של תרנגותול מגרגר על רגל של מישהו ומתנקה זה משהו שעושה עלי השפעה מיוחדת, אבל, נו, כזה אני. בבקשה תראו את הוידאו הזה לפני שתמשיכו, מהתחלה ועד הסוף.</p>
<p>ארגונים כמו ה־ALF וה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Earth_Liberation_Front">ELF</a> עושים <b>הרבה נזק</b>. לפי ההערכות של ה־FBI, מדובר ב־110,000,000$ מאז 1979. היו פעולות שגרמו להפסד כספי כל־כך גדול שהביא לסגירה של <a href="http://www.isav.org.il/">מעבדות לניסויים על יצורים חיים וחשים</a> (בהקשר: <a href="http://www.purecomm.org.il/Index.asp?ArticleID=845&CategoryID=99">מאמר מצויין (כהרגלו) של יוסי וולפסון</a>) ובתי־כלא וחדרי־השמדה לחפים מפשע וחסרי־הגנה (כן, הם חסרי־הגנה לחלוטין: הפעולות של ה־ALF הן טיפה באוקיינוס). כשיש נזק כספי, זה מרגיז אנשים. מאוד. ה־FBI <a href="http://www.fbi.gov/news/stories/2008/june/ecoterror_063008">הכריז</a> על ה־ALF וה־ELF כעל האיום הרציני ביותר של <b>domestic terrorism</b> בארצות־הברית. רגע, טרוריזם? באמת? כאילו, ואו. זה לא קצת זילות של ה־T-word כשמי שמשתמשים בכח הזרוע והכסף כדי לנשל אנשים וחיות אחרות מאדמתם, לפורר ולהרוס באופן בלתי־הפיך את המקום היחיד שיש לנו לחיות בו (עד להתיישבות בחלל…) למען בצע־כסף או כשמי שרוצחים, מנצלים, כולאים, משעבדים ומכאיבים למיליארדי יצורים חיים חפים מפשע וחסרי־הגנה למען בצע־כסף נקראים ”קורבנות“ (victims בקישור לעיל) ומי שמונעים או מעכבים את ההרס, הרצח והניצול בלי לסכן אף אחד (חוץ מאת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:ALFposter.jpg">חירותם שלהם</a> למען חירותם של אחרים) ובלי שאף לא יצור חי אחד נפגע בגופו במשך עשרות שנים של פעילות ענפה נקראים ”טרוריסטים“. עולם הפוך, ללא ספק. אם למישהו היה ספק באיזה צד נמצאים משטרים באשר הם. (אם זה מאיים על ה־FBI עד כדי כך, כנראה שהם עושים שם משהו טוב ב־ALF/ELF…)<br />
לדעתי <b>חבלה־ללא־סיכון־חיים</b> זאת טכניקה ראויה מאוד כנגד אלימות ורמיסת־זכויות: לשבור רובים, <a href="http://www.awalls.org/">לחתוך גדרות</a>, להרוס בולדוזרים. גרימת הנזק לכלי שבעזרתו נעשית האלימות ורמיסת־הזכויות טובה בכל המישורים, הן סימבולית ואידיאולוגית (מחוייבות לאי־אלימות) והן פרקטית (כך גם אי־אפשר להשתמש עוד בכלים האלה כדי להזיק לאחרים וגם נגרם נזק כלכלי לא מבוטל, מה שמהווה גורם מרתיע שבאמת מביא לשינוי, כשבעלי־האינטרסים מתחילים להרגיש את הכיס טיפטיפה פחות כבד).</p>
<p><center><br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/635-notproperty.jpg" /><br />
</center></p>
<p>אז יש המון אנשים אמיצים שמחרפים את נפשם וחירותם בעבור אלו של הקורבנות אטימת־העיניים ואטימת־האזניים של קוראי הבלוג הזה שבוחרים לשלם מכספם כדי שיתעללו בשבילם בבעלי־חיים. זה באמת מעורר הערצה. מה לי ולזה בפועל, מעבר לסימפתיה? אז <b>גם אני טרוריסט מסוכן</b>, ובטח ימנעו ממני מלהכנס לשטח שתחת מרות ארצות־הברית או משהו בגלל חברות בארגון־טרור בינלאומי מאיים במיוחד.<br />
מעשה שהיה כך היה. ראם אוהב להרדם במנשא. למעשה, זאת הדרך העיקרית שלו להכנס לשנת לילה. בימים שנעים בחוץ, אני נוהג לטייל איתו בגבעה הצרפתית עד שהוא נרדם. ברחוב אחד ראיתי על עץ מונחים <b><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fly-killing_device#Glue_board_fly_killer">לוחות עם דבק חזק עליהם</a></b> וגופות של יתושים* ומעופפים קטנים אחרים. הדבר הזה היה קיים במרחב הציבורי ואף אחד לא טרח להוריד אותו. בעלי־חיים קטנים שעופפו שם נידונו למוות איטי ברעב וקריעת־איברים בנסיונות להחלץ מהדבק (ועוד בלי משפט). אנחנו חיים בחברה שיש בה מתקני עינויים ומוות ברחוב ולאף אחד זה לא מזיז; מדכא. אחרי כמה פעמים שעברתי שם, מלא עצב יותר מכל רגש אחר, החלטתי לעשות מעשה: לדבר כזה אין מקום, גם אם מישהו קנה את זה בכסף (להתגבר על החִווּט (wiring) הזה, שמוטמע היטב, זה לא קל). הורדתי ושמתי בצד בצורה שלא מסכנת אף אחד. אחרי שבוע הלוחות חזרו, ואז זרקתי אותם לפח, עם דופק פועם. ר׳ גם <a href="http://anonymous.org.il/art781.html">המאבק החשוב נגד מלכודות־הדבק</a>.<br />
בנוסף, על עץ בחצר פרטית מגודרת היתה תלויה <b><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fly-killing_device#Fly_bottle">מלכודת־זבובים</a></b>. זה כבר level אחר… חצר פרטית, מגודרת והכל. אחרי כמה וכמה הרדמות שבהן גלגלתי את הרעיון בראש, פעם אחת לקחתי מקל ומעבר לגדר הפלתי את המלכודת בצורה כזאת שאני מקווה שהיא כבר לא אפקטיבית (רציתי לקחת אותה לפח, אבל היא נשמטה מהמקל בתוך החצר; סביר להניח שהם יחזירו אותה, ואז אנסה לקחת אותה משם, ולא רציתי להסתכן בלהכנס לחצר).<br />
זאת שאלה של ה<b>אחריות</b> האישית שלנו כלפי עוולות שאנחנו רואים ושותקים להן (”דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים“). להחזיק בדעות (גם אם רדיקליות) או <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Slacktivism">לחתום על עצומות בלחיצת־כפתור</a> עדיין לא שינה יותר מדי בעולם.<br />
* <small><b>לכל החוכמולוגים</b> שיגידו ”אבל יתושים מוצצים לנו את הדם!“: היתושים שנלכדו שם לאו דווקא מצצו את הדם למי ששמו את הלוחות שם (זאת ”ענישה קולקטיבית“), ובדבק נלכדו בעלי־חיים רבים נוספים. חוץ מזה, רגע, אתם באמת חושבים שמי שקצת מציק לכם ולוקח לכם זעיר מזעיר של דם (בניגוד ליתושים מעבירי מחלות קטלניות, שזה סיפור אחר, של הגנה־עצמית באמת; אין כאלה כאן) ראוי למוות, ועוד איטי וכואב, בטח כשיש אמצעים יעילים ולא־אלימים להתמודד עם יתושים (מאוורר, ריח, לא להשאיר מקומות עם מים עומדים וכד׳)? זה <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA">מידתי</a> זה?</small></p>
<p>זהו, אלה מעללי בשחרור בעלי־חיים ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94">פעולה ישירה</a> בינתיים…</p>
<p><b>למה כתבתי את הפוסט הזה?</b> אתחיל בלמה לא כתבתי אותו. לא כתבתי אותו כדי לזכות בהערכת הבריות, שיראו איזה גיבור ומופלא ואמיץ אני (אני לא, מה שעשיתי היה קטן ופשוט וסמלי בעיקרו). אז למה כן? או, יופי ששאלתם. משתי סיבות:</p>
<p><b>הסיבה הראשונה</b> היא לעורר מחשבה, לנטוע זרע קטן של מחשבה, בנוגע ל<b>קדושה</b> שאנחנו מקדשים בה את מה שנקרא <b>”רכוש פרטי“</b>. עזבו אתכם רגע מהררי התיאוריה הסוציאליסטית והאנרכיסטית לגבי ”סוגיית הקניין הפרטי“. עצרו רגע ותחשבו מתי אתם מקדשים את מה שנקרא השטח הפרטי (וגבולות השטח בכלל) או הרכוש/קניין הפרטי (והרכוש בכלל) ומתי לא. האם פגיעה באחר כשהיא נעשית בשטח פרטי לגיטימית בעיניכם? האם יש הבדל בין פגיעה שנעשית בשטח פרטי או באמצעים פרטיים לבין כזאת שלא? בואו נחשוב רגע:</p>
<ul>
<li>אדם שמכה כלב או חתול שהוא ה”בעלים“ שלהם, בבית, מה צריך לעשות איתו? מה צריך לעשות עם הכלב או החתול? אני מניח שתסכימו שצריך למנוע מאותו אדם להמשיך בהתעללות, לחלץ משם את הכלב או החתול, ורובנו הרי גם נסכים על ענישה למתעלל ופרסום הדבר בפומבי.</li>
<li>מה לגבי אדם שבועט בחתולים ברחוב?</li>
<li>מה לגבי אדם שמחזיק בביתו (הפרטי…) כלב או חתול בכלוב?</li>
<li>מה לגבי אדם שמחזיק חתול פרסי בכלוב, גוזז אותו ומוכר את השיער שלו?</li>
<li>אתם רואים לאן אני חותר. מה לגבי אדם ש<a href="/580">מחזיק תרנגולת בכלוב ומוכר את הביצים שלה</a>? מה לגבי אדם ש<a href="{{SITEURL}}/342">מחזיק פרה בכלוב ומוכר את החלב שלה</a>? או, בהכללה, משתמש בבעלי־חיים כחפצים דוממים, כרכוש?<br />
רגע של אקסקורסוס: אחד הדברים שאני אוהב בטבעונות זה שבעצם הרוב המוחלט של בני־האדם מחזיקים, עמוק בפנים, באתיקה טבעונית או קרובה־לטבעונית, משני כיוונים:<br />
סתירה פנימית א׳ — הם לא היו מוכנים לעולל לכלב או לחתול זעיר ממה שהם מעוללים יום יום לפרות, תרנגולות ודגים;<br />
סתירה פנימית ב׳ — הם לא היו מוכנים בשום פנים ואופן לעשות בעצמם לתרנגולות, לדגים ולפרות מה שהם משלמים לאנשים אחרים לעשות בשבילם (לחתוך, לכלוא, להכות, לייתם, להכאיב, להפחיד), ולמעשה הם אפילו לא מוכנים לראות מה שהם עצמם משלמים מכספם יום יום כדי שיעשה (אם יש לכם את ההגינות הפנימית להישיר מבט: <a href="http://www.earthlings.com/">א</a>, <a href="http://www.animal-tv.org/html/index.html">ב</a>, <a href="http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=303&Itemid=57">ג</a>, <a href="http://anonymous.org.il/cp21.html">ד</a>, <a href="http://gary-tv.com/">ה</a>).<br />
אם זאת לא צביעות ודו־פרצופיות אני לא יודע מה כן. אני דווקא רואה בזה דבר נהדר: הסיכוי לבטל (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Abolitionism_(animal_rights)">abolish</a>) את זה שאנחנו חיים בעולם שהוא <a href="http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%90%D6%B7%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A1_%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%A8">בית־מטבחיים מאופק לאופק</a> זה בחשיפה של הדו־פרצופיות הזאת ובלתת לאנשים שלווה ושלמות כנה עם עצמם על־ידי המנעות מהסתירות הפנימיות האלה, שמענות את הרוח וגורמות לאדם להיות מחוספס וחסר־רגישות לסבלו של האחר באשר הוא אחר (מכל זן שהוא), על־ידי המנעות מלקחת חלק בזוועות, במעבר לטבעונות. זהו הזרע־של־חמלה שטמון כמעט בכל אחד והוא התקווה היחידה שלנו לשינוי.
</li>
</ul>
<p>מה חשוב יותר? חיים וחירויות וזכויות בסיסיות כמו הזכות לחיים, הזכות לחיות ללא כאב ושעבוד וחירות התנועה, או הרווח הכלכלי? קחו רגע, תנו למחשבות לרוץ בראש, ותהיו כנים עם עצמכם.</p>
<p>זהו? יופי, נמשיך ל<b>נקודה השניה</b>. הנקודה השניה נמצאת במרחק שבין להיות סימפתטי לרעיון, להסכים עם משהו, ובפועל לעשות משהו עם זה. אנחנו מחונכים מגיל צעיר שאם משהו הוא ”של“ מישהו אחר, אסור לגעת בו; אני רואה את זה בתגובות הלא־פרופרוציונאליות של הורים/סבים שהילדים/נכדים שלהם נוגעים בצעצועים או דברים שאילאיל או ראם הביאו. המאמץ הפסיכולוגי של לעבור מלחלוף ליד מכשירי העינויים האלה שכתבתי עליהם, שגורמים מוות איטי ברעב ובפציעה עצמית, ולשנוא אותם ולהעצב מהם לפשוט להושיט יד ולהוריד אותם הוא לא טריוויאלי: זה לעבוד משוכה מנטלית משמעותית. המטרה העיקרית של הפוסט, מבחינתי, היא לכתוב ”הנה, עשיתי את זה; עכשיו אתם גם“ — מהיכרות שלי עם עצמי, הרבה יותר קל לעשות דברים (כמו לצאת מהארון, למשל) כשרואים מישהו אחר עושה את זה ומבינים ”רגע, זה בעצם אפשרי, באמת, גם עבורי“. אז הנה, <b>זה אפשרי</b>: צאו ושנו את העולם, צאו עכשיו, תחתכו סורגים, <a href="http://www.akpress.org/2009/items/guidetopickinglocks">תפרצו מנעולים</a> ותפנצ׳רו את הגלגלים של משאיות ההובלה (ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5">אסוציאציית־שואה</a> היא שלכם; אני לא אמרתי כלום :-X).</p>
<p>אם אין אנחנו להם, מי להם? ואם לא עכשיו, אימתי? (הגרסה ה־ALF־ית להלל הזקן)</p>
<p><small>(כותרת אלטרנטיבית, מחורזת, ש<a href="http://cambridge.academia.edu/IllanGonen">אילן</a> הציע: גם אני טרוריסט נחמד, שאל/י אותי כיצד)</small></p>
<p><hr class="hr1" width="50%" />
<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/And_Now_for_Something_Completely_Different">ועכשיו, למשהו לא אחר לגמרי</a>: יש ימים יפים בחוץ. זה כל־כך יותר כיף מלהיות בבית. לפני כמה ימים יצאנו אני, אילאיל וראם <a href="http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%E3%E5%F8_%EC%F7%E8%E9%ED">לרעות</a> שומרים, ח׳ביזות, גדילנים וחמצוצים בשטח פתוח ומלא דשא ועצים שליד הבית והיה כיף לא נורמלי. זה סוף הפוסט, אז אתם יכולים עכשיו לסגור את המחשב וללכת החוצה.</p></p>מסיבת תחפושות בירושלים לילדים בחינוך ביתי2012-02-25T03:07:56+02:002012-02-25T03:07:56+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2012-02-25:/640<div dir="ltr">(English below)</div>
<p>שלום,</p>
<p>חלק גדול מהקסם של פורים לילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה, בלהיות מישהו אחר ליום אחד, אלא גם באינטראקציה המיוחדת עם ילדים אחרים סביב ההתחפשות וכל האווירה שמסביב. לילדים בגן או בבית־ספר יש את חוויה הזאת בדרך־כלל שם; לילדים רבים בחינוך ביתי אין בדרך־כלל …</p><div dir="ltr">(English below)</div>
<p>שלום,</p>
<p>חלק גדול מהקסם של פורים לילדים טמון לא רק בהתחפשות עצמה, בלהיות מישהו אחר ליום אחד, אלא גם באינטראקציה המיוחדת עם ילדים אחרים סביב ההתחפשות וכל האווירה שמסביב. לילדים בגן או בבית־ספר יש את חוויה הזאת בדרך־כלל שם; לילדים רבים בחינוך ביתי אין בדרך־כלל מקבילה, ולכן אנחנו יוצרים אחת בעצמנו:</p>
<p>ביום שלישי, ה־6 במרץ, תתקיים בביתנו<br />
<b>חגיגת תחפושות לילדים בחינוך ביתי</b><br />
כולם מוזמנים (גם ילדים שלא בחינוך ביתי; אנשים מכל מוצא ו(אי־)דת). טווח הגילאים הוא מקטנטנים ועד לגיל 5~ (אחים גדולים מוזמנים, כמובן). בחגיגה נפגש, נשחק וניצור ביחד, ויהיה מעגל בתימה.<br />
בואו — עדיף מחופשים (גם המבוגרים, ולו באופן סמלי) — לביתנו, שבגבעה הצרפתית בירושלים, משעה 10:00. להוראות הגעה, צרו איתנו קשר :-)<br />
ילדים רבים חוששים מלהתחפש. כל אחד יתקבל בשמחה, כמובן, עם תחפושת או בלעדיה.<br />
יוגש כיבוד תוצרת בית (וגם אתם מוזמנים להביא*).</p>
<p>אתם בהחלט מוזמנים להעביר את הדואל הזה ולהזמין את כל מי שלדעתכם ירצה לבוא.</p>
<p>להתראות בקרוב, :-)<br />
עדי, יודה, אילאיל וראם<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p>* כדי שכולם יוכלו להנות, בבקשה שימו לב שלא יהיו באוכל מרכיבים לא כשרים או מרכיבים מהחי.</p>
<p><b>תוספת (2012/3/7)</b>: היה כיף לא נורמלי! אנחנו בהחלט הולכים לעשות עוד מפגשים כאלה.<br />
הכנתי תחפושות סרוגות לילדים. תמונות ופרטים טכניים <a href="http://ravel.me/rwmpelstilzchen/rcapdc">כאן</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p><hr class="hr1" width="50%"/>
<div dir="ltr">
<b>Invitation to a Costume Party in Jerusalem for Homeschooling Children</b></p>
<p>Hi,</p>
<p>A major part of Purim's charm for children lies not only in dressing up and wearing a costume, being someone else for a day, but also in the atmosphere and the special interaction with other children which revolves around dressing up. Children in kindergartens and schools usually experience this there; homeschooling children usually lack a parallel, so we've decided to make one by ourselves:</p>
<p>On Tuesday, March 6th, we will host in our home<br />
<b>A COSTUME PARTY FOR HOMESCHOOLING CHILDREN</b><br />
Everyone is invited (non-homeschooling children as well; people of any origin and (non-)religion). The age range is from little ones to about 5 y/o (older siblings are invited as well, of course). In the party we will get acquainted, play and make art together, and there will be a thematic ma'agal.<br />
Please come — preferably dressed-up (adults included, even if nominally only) — to our home, in the French Hill (ha Giv'á ha Carfatít), Jerusalem, from 10:00. For arrival instructions, please contact us :-)<br />
Many children don't like wearing costumes. Everyone is heartily welcome, with a costume or without it.<br />
Home-made refreshments will be served (feel free to bring some as well<em>).</p>
<p>You are very welcome to forward this email and invite anyone you think might want to join.</p>
<p>Hoping to see you soon, :-)<br />
Adi, Júda, Il'íl and Re'ém<br />
02-6419913 / 050-6520900<br />
<a href="mailto:foo@digitalwords.net">foo@digitalwords.net</a> / <a href="mailto:alice.wonderland@gmail.com">alice.wonderland@gmail.com</a></p>
<p></em> In order for everyone to enjoy, please keep the food kosher and without any animal products.</p>
<p><b>Addition (2012/3/7)</b>: It was super-fun! We are so going to gather again.<br />
I crocheted costumes, which you can see <a href="http://ravel.me/rwmpelstilzchen/rcapdc">here</a>.
</div>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Bruxelles_Java_Masque_Wayang_02_10_2011_01.jpg">Vassil</a></small></p></p>'להגיד ולשמוע: שתי הרצאות ושתי עבודות סמינריונית'2011-12-09T00:00:00+02:002011-12-09T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-12-09:/618<p>בשנתיים ומשהו האחרונות יצא לי להרצות פעמיים בכנסים: פעם אחת ב־2009 ב<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Aberystwyth">אברסטווית</a> (Aberystwyth), ב<a href="http://www.wales.ac.uk/cy/YGanolfanGeltaidd/CyflwyniadGanolfan.aspx">מרכז ללימודים וולשיים וקלטיים מתקדמים</a>, במסגרת <a href="http://www.wales.ac.uk/cy/YGanolfanGeltaidd/NewsEventsArchive/EdwardLhuydConference.aspx">הכנס הבינ״ל ע״ש אדווארד ל׳ויד</a>, ופעם אחת ב־2011 ב<a href="http://ga.wikipedia.org/wiki/Maigh_Nuad">מיי־נוד</a> (Maigh Nuad), ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/National_University_of_Ireland,_Maynooth">אוניברסיטה שם</a>, במסגרת <a href="http://www.celticstudiescongress.org/">הקונגרס הבינ״ל הי״ד ללימודים קלטיים …</a></p><p>בשנתיים ומשהו האחרונות יצא לי להרצות פעמיים בכנסים: פעם אחת ב־2009 ב<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Aberystwyth">אברסטווית</a> (Aberystwyth), ב<a href="http://www.wales.ac.uk/cy/YGanolfanGeltaidd/CyflwyniadGanolfan.aspx">מרכז ללימודים וולשיים וקלטיים מתקדמים</a>, במסגרת <a href="http://www.wales.ac.uk/cy/YGanolfanGeltaidd/NewsEventsArchive/EdwardLhuydConference.aspx">הכנס הבינ״ל ע״ש אדווארד ל׳ויד</a>, ופעם אחת ב־2011 ב<a href="http://ga.wikipedia.org/wiki/Maigh_Nuad">מיי־נוד</a> (Maigh Nuad), ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/National_University_of_Ireland,_Maynooth">אוניברסיטה שם</a>, במסגרת <a href="http://www.celticstudiescongress.org/">הקונגרס הבינ״ל הי״ד ללימודים קלטיים</a>. כיף חיים!</p>
<p><!--more--></p>
<p>לעמוד ולדבר בשפה שהיא לא שפת־האם שלי בכנסים שבהם יש מומחים בעלי־שם ב<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Astudiaethau_Celtaidd">לימודים קלטיים</a> ודוברים ילדיים של <a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Cymraeg">וולשית</a> (אלו האחרונים, אגב, הרבה יותר מפחידים מהראשונים מבחינת הפחד מהערות „זה לא נכון; כל מה שאמרת זה שטויות“ שאני מניח שמטריד כל חוקר מתחיל שמציג את פרי המחקר שלו…) זה קצת מרגש, ולכן, כדי להיות בטוח שלא אתבלבל או אאבד את חוט המחשבה או שיהיה לי בלאק־אאוט טוטלי, כתבתי לי את הטקסט מראש. זה לא אופטימלי, וזה פחות כיף להקשיב להרצאה שהטקסט בה מוכן בדיוק מראש מאשר הרצאה שמועברת בחופשיות, ועדיין — באופן מודע לעצמו בחרתי בדרך הזאת בשביל הפעם־פעמיים הראשונות שאני מרצה בכנסים כאלה, עד שארגיש בטוח מספיק.</p>
<p>אז יש לי את הטקסט של ההרצאות מוכן. איזו סיבה יש בעולם שהן יהיו נגישות רק לאנשים שיצא המקרה והיו באותו זמן באותו חדר שאני הייתי בו כשהרצאתי? אין סיבה. אז הנה הן, לכל דורש. שתיהן לא דורשות ידע מוקדם בוולשית או בבלשנות כדי להבין אותן, אם כי, כמובן, ידע כזה יכול מאוד לעזור ולהעמיק את ההבנה. ההרצאה הראשונה עוסקת באיך תופרים שיחה לתוך סיפור, ומה אומרים אופני־התפירה השונים על המקום של הדברים הנאמרים בתוך העלילה, וזו השניה עוסקת במה קורה כשמתרגם צריך לבחור בין שתי מילים בשפת־היעד בתרגום של מילה אחת בשפת־המקור, כל פעם שהיא מופיעה. אני חושב שהן יעניינו גם אנשים שלא מתמחים בבלשנות או בוולשית. אל תהססו לשאול ולהקשות ולהעיר אם יש לכם שאלות, קושיות והערות :-)</p>
<ul>
<li>ההרצאה מ־2009: <a href="http://www.digitalwords.net/handouts/2009-07-01t.pdf"><b>בין נרטיב ודיאלוג</b>: תכונות תחביריות של סימון דיבור בתוך נרטיב בוולשית מודרנית</a> <small>(<a href="https://old.digitalwords.net/media/618-paper_2009.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small>. והנה <a href="http://www.digitalwords.net/handouts/2009-07-01p.pdf">מצגת</a> <small>(<a href="https://old.digitalwords.net/media/618-presentation_2009.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small>.</li>
<li>ההרצאה מ־2011: <a href="http://www.digitalwords.net/handouts/2011-08-04t.pdf"><b>Ni a wnawn, ac a wꝛandawn [נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע]</b>: בחירותיו של וויליאם מורגן בתרגומו הוולשי לחומש משנת 1588 — הפועל <i>שמע</i> כמקרה־מבחן</a> <small>(<a href="https://old.digitalwords.net/media/618-paper_2011.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small>. והנה <a href="http://www.digitalwords.net/handouts/2011-08-04p.pdf">המצגת</a> <small>(<a href="https://old.digitalwords.net/media/618-presentation_2011.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small>.</li>
</ul>
<p>ר׳ גם <a href="http://huji.academia.edu/JudaRonen/Talks">עמוד ההרצאות</a> שלי ב־<a href="http://academia.edu/">academia.edu</a>.</p>
<p><b><u>תוספת</u></b>:<br />
אחרי התלבטות, החלטתי גם לפרסם את העבודות הסמינריוניות שעליהן התבססו ההרצאות. הן כתובות בעברית, ומקיפות יותר. ההתלבטות נבעה מהבוסריות היחסית של העבודה המוקדמת, כשמה שהכריע את ההתלבטות היה שאחרי הכל אני יכול לכתוב כאן „קחו את זה בערבון מוגבל, זאת עבודה סמינריונית של תואר ראשון“. אני יודע שהאינטרנט לא שוכח; אני יודע גם, מצד שני, שידע כדאי לחלוק ולא לשמור בבטן / בקובץ בהארד־דיסק. אז, כאמור, תקראו את העבודה המוקדמת עם קמצוץ של אי־שיפוטיות…</p>
<ul>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/618-seminar_2009.pdf"><b>בין נרטיב ודיאלוג</b>: תכונות תחביריות של דיבור במסגרת סיפורית בוולשית מודרנית אצל קייט רוברטס</a> <small>(<a href="https://old.digitalwords.net/media/618-seminar_2009.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small></li>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/618-seminar_2011.pdf"><b>נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע</b>: השדה הסמנטי „שמיעה“ בתרגום החומש לוולשית: עיון פורמאלי-מבני</a> <small>(<a href="618-seminar_2011.tar.xz">מקור ב־TeX</a>)</small></li>
</ul>
<p>קריאה נעימה :-)<br />
זה משחרר לשחרר את הטקסטים האלה, שישבתי וישבתי עליהם המון שעות. עצה שאני יכול לכתוב כאן בשורה האחרונה של הפוסט, אחרי שכתבתי את כולו: אם יש לכם עבודה מעניינת, או יצירה מכל סוג אחר (ציור, מנגינה, …), שיושבת סתם ככה מוסתרת — פרסמו, עם כיתוב מסייג אם תרצו. זה עושה נעים.</p>
<p>והערה פוסט־סקריפטומית אחרונה בהחלט: אם הקורא הזהיר והקפדן הבחין שיש קשר בין הנושאים של העבודות, זה לא במקרה. אני אוהב מטה (meta) ו־self reference. לחקור דיבור על דיבור (בבלשנות, באמצעות דיבור) זה כיף לא נורמלי.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://www.shutterstock.com/pic.mhtml?id=54172237">Marish</a> (כדאי להסתכל בדף הפורטפוליו; יש שם כמה עבודות מעניינות)</small></p>תזכורת2011-09-01T00:00:00+03:002011-09-01T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-09-01:/611<p>למי ששכח, למי שלא שמע, ראה או ידע, ביום שביעי הקרוב (3/9) בערב הולך להשבר שיא ה־400,000.</p>
<p>כדי לעשות את חלקי הקטן בלגרום לזה לקרות, הכנתי דף עם צעטלעך (12 בדף; <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/611-1m.pdf">PDF</a></b> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/611-1m.tex">TeX</a>) ואני הולך להדפיס אותו מחר ולמלא את <strike>תיבות הדואר</strike> הדלתות, העמודים ולוחות המודעות …</p><p>למי ששכח, למי שלא שמע, ראה או ידע, ביום שביעי הקרוב (3/9) בערב הולך להשבר שיא ה־400,000.</p>
<p>כדי לעשות את חלקי הקטן בלגרום לזה לקרות, הכנתי דף עם צעטלעך (12 בדף; <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/611-1m.pdf">PDF</a></b> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/611-1m.tex">TeX</a>) ואני הולך להדפיס אותו מחר ולמלא את <strike>תיבות הדואר</strike> הדלתות, העמודים ולוחות המודעות באיזור שאני גר בו. אתם בהחלט בהחלט מוזמנים להדפיס, לגזור ולעשות כמוני: זה קל, זה זול וזה אפקטיבי.</p>
<p>יאללה, מצרים זה כאן! الشعب يريد العدالة الاجتماعية!</p>
<p><center><img src="https://old.digitalwords.net/media/611-zettel.png" width="400" height="366" class="aligncenter size-full wp-image-615" /></center></p>
<p><u>עדכון</u> (יום אחרי): גזרתי 360 פתקונים (30 דפים; תודה, אלה!), ואילאיל מאוד עזרה בלסדר אותם ולהפריד את שאריות הדף והפתקונים. במקום בתיבות הדואר, שאני לא יודע מתי הן יבּדקו ואם אנשים לא יתיחסו אל זה כאל ספאם, שמתי תזכורות על כל הדלתות בכמה בניינים רבי־קומות בגבעה הצרפתית, וחילקתי לאנשים (עד שגמרתי את כל הפתקונים). זה <i>כזה</i> ממלא סיפוק, לשמוע את התגובות החיוביות ולשמוע עשרות אנשים שהם אומרים שיבואו, ואצל חלקם מה שגרם לזה זה במפורש חתיכת דף קטנה וזה שהצעתי להם אותה באופן נעים. תסבירו לי למה לעזאזל לא כל האנשים עושים אקטיביזם? זה כיף נורא!</p>איך ללמוד LaTeX2011-08-21T00:00:00+03:002011-08-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-08-21:/609<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/LaTeX">LaTeX</a> זאת מערכת נפלאה. יש מעט דברים שאני מוצא neat כמוה (<a href="http://vim.org">Vim</a> זה אחד מהם). היא משפיעה על הכתיבה שלי באופן מאוד חיובי לדעתי, ומאפשרת לעשות מה שכלי מצויין (בניגוד לכלי טוב) מאפשר לעשות: לא רק לעשות את הדברים המוכרים באופן עדיף, אלא גם לעשות דברים חדשים, להרחיב את אופק …</p><p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/LaTeX">LaTeX</a> זאת מערכת נפלאה. יש מעט דברים שאני מוצא neat כמוה (<a href="http://vim.org">Vim</a> זה אחד מהם). היא משפיעה על הכתיבה שלי באופן מאוד חיובי לדעתי, ומאפשרת לעשות מה שכלי מצויין (בניגוד לכלי טוב) מאפשר לעשות: לא רק לעשות את הדברים המוכרים באופן עדיף, אלא גם לעשות דברים חדשים, להרחיב את אופק הדברים האפשריים ואת אופק הדברים שאפשר לחשוב עליהם (ושזמינים למחשבה). דוגמה קונקרטית היא סבך הדוגמאות (כ־300) בעבודה הסמינריונית האחרונה שכתבתי (על תרגום החומש לוולשית; אעלה בקרוב טקסט של הרצאה שהתבססה עליה) — אני לא רואה את עצמי מצליח למצוא את הידיים והרגלים ולהפנות בקלות לדוגמאות ספציפיות (בסגנון של 'ר׳ דוגמה 174') בלי LaTeX; כלומר, LaTeX מאפשרת לי לעשות דברים שאחרת לא הייתי יכול לעשות, לא באופן סביר ובלי טרחה מרובה מאוד.</p>
<p>אז אחרי האפולוגיה הזאת ללמה אני אוהב את LaTeX, אגש לגוף של הפוסט. נשאלתי על־ידי חבר להמלצות למקורות ללמוד מהם LaTeX. כתבתי תשובה, והיא יצאה קצת ארוכה, אז הנה אני חולק אותה אתכן (בשינויי נוסח, כמובן, ובכמה תוספות):</p>
<p><!--more--></p>
<p>אני יכול להמליץ ללמוד בדרך שבה אני למדתי: מלהסתכל על קוד של אחרים ולשחק איתו. כמעט עבור כל הדברים שאני מפרסם ושנכתבו ב־LaTeX אני מפרסם גם את קוד־המקור, כך שאתם יכולים להסתכל על זה (דיסקליימר: אף אחד מהדברים לא נועד להוות דוגמה ל'ככה צריך לכתוב יפה ב־LaTeX'; יש שם הרבה דברים שהם לא מסודרים ו'כמו שצריך', אלא פשוט נועדו לעבוד ולפתור משהו ספציפי). אפשר לנבור בפוסטים קודמים באתר הזה, <a href="http://digitalwords.net/">מילים דיגיטליות</a>; אם למשהו משום מה אין קוד, תבקשו ואשלח ואעלה לאתר.</p>
<p>לגבי עברית ותמיכה ביוניקוד ובפונטים עם <a href="http://nitens.org/taraborelli/latex">תכונות מתקדמות</a> — ובכלל, לכל מטרה — אני ממליץ במאוד מאוד להשתמש ב־<a href="http://scripts.sil.org/cms/scripts/page.php?site_id=nrsi&id=xetex">XeLaTeX</a> (+החבילה <a href="http://tug.ctan.org/pkg/bidi">bidi</a>). זה נותן תמיכה נהדרת בכל מערכות הכתב שאני צריך (לא כולל מצרית, שבשביל זה יש את HieroTeX שעובדת נהדר ביחד עם XeLaTeX).</p>
<p>היכולות של LaTeX בלי חבילות הרחבה מוגבלות מאוד. אממה, יש חבילות לבערך כל מה שאפשר רק לרצות, שמקלות על החיים ומאפשרות בקלות לעשות דברים מורכבים באופן שקל לתחזק ושברור לקרוא. <b>ה</b>מקור (הבלעדי, דה־פקטו: הכל שם, או לפחות כל מה ששווה משהו) לחבילות ל־LaTeX הוא <a href="http://ctan.org">CTAN</a>. משהו שכדאי לשים אליו לב זה זה ש־CTAN כולל גם הרבה חבילות עתיקות או חובבניות/גולמיות, שלאו דווקא נותנות את הפתרון הטוב ביותר או המתקדם ביותר; אם יש כמה חבילות, ומדובר בדבר שהוא משמעותי, שווה להסתכל ולהשוות ולבחור מה הכי מתאים למטרה המסויימת.<br />
למי שזה מעניין אותם: אני יכול להמליץ על חבילות שונות שאני אוהב, אבל הדרך הכי פשוטה היא להסתכל בקוד של דברים שכתבתי (בפרט, אלה המאוחרים יותר) ולראות במה אני משתמש.</p>
<p>יש שלושה ספרים שהייתי ממליץ להסתכל עליהם בהתחלה למי שמחפשת משהו כתוב להתחיל ממנו:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.ctan.org/pkg/lshort">The Not So Short Introduction to LaTeX 2e</a></li>
<li><a href="http://en.wikibooks.org/wiki/LaTeX">הוויקיבוק</a></li>
<li><a href="http://www.andy-roberts.net/writing/latex">Getting to Grips with LaTeX</a> (לא יצא לי להשתמש בזה, אבל שמעתי על זה)</li>
</ul>
<p>מבחינת רפרנסים לפקודות הפשוטות הנה שני אתרים:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.weinelt.de/latex/">Der LaTeX-Index: Eine Befehlsübersicht im World Wide Web</a> (בגרמנית, אבל זאת גרמנית מאוד קלה, גרמנית מחשבית)</li>
<li><a href="http://nwalsh.com/tex/texhelp/Plain.html">Plain TeX Reference</a> (פקודות של TeX, שזה שימושי לפעמים גם כשמשתמשים ב־LaTeX)</li>
</ul>
<p>מבחינת הפצות, <a href="http://tug.org/texlive/">TeX Live</a> זאת ההפצה שאני מוצא כהכי טובה. יש חבילות TeX Live לכל הפצת לינוקס שמכבדת את עצמה.</p>
<p>זה ככה כמבוא. כדאי להתחיל מלעשות קובץ Hello World שעובד, ולהרחיב אותו לדברים נוספים (עברית, ביבליוגרפיה, תרשימים, שפות אחרות וכו׳), ולשחק עם הדברים כדי להבין איך הם עובדים. זה כיף.</p>
<p>LaTeX זה אחד הדברים שעושים את העולם הזה לקצת טוב יותר. אשמח לעזור בכל שאלה/תהיה/עצה/… (זה לא רק דיבור של נימוס, אני באמת מתכוון לזה).</p>'E־ציות: קריאה (לקריאה) לחרם'2011-07-11T00:00:00+03:002011-07-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-07-11:/605<p><small>(הוראות הפעלה: לקרוא, לשכפל בשמך (בתגובה לפוסט הזה, בבלוג, בפייסבוק (בפרט, <a href="https://www.facebook.com/pages/%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A8%D7%9D/120851834672140">כאן</a>), וכו׳), להפיץ. מסה קריטית של אנשים שלא מצייתים היא משהו שאי אפשר להמעיט במשמעות שלו.)<br />
<a href="https://www.facebook.com/pages/%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A8%D7%9D/120851834672140">עמוד האי־ציות בפייסבוק</a>.<br />
</small></p>
<p>'<a href="http://www.gutenberg.org/files/71/71-h/71-h.htm">אי־ציות אזרחי</a>' של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Henry_David_Thoreau">ת׳ורו</a> הוא טקסט שכל אחד צריך לקרוא. מאבני־היסוד, מנכסי צאן־הברזל, וכו׳. יש …</p><p><small>(הוראות הפעלה: לקרוא, לשכפל בשמך (בתגובה לפוסט הזה, בבלוג, בפייסבוק (בפרט, <a href="https://www.facebook.com/pages/%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A8%D7%9D/120851834672140">כאן</a>), וכו׳), להפיץ. מסה קריטית של אנשים שלא מצייתים היא משהו שאי אפשר להמעיט במשמעות שלו.)<br />
<a href="https://www.facebook.com/pages/%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A8%D7%9D/120851834672140">עמוד האי־ציות בפייסבוק</a>.<br />
</small></p>
<p>'<a href="http://www.gutenberg.org/files/71/71-h/71-h.htm">אי־ציות אזרחי</a>' של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Henry_David_Thoreau">ת׳ורו</a> הוא טקסט שכל אחד צריך לקרוא. מאבני־היסוד, מנכסי צאן־הברזל, וכו׳. יש גם תרגום לעברית, לא הכי מוצלח בעולם, בהוצאת רסלינג; אפשר למצוא בכל ספריה או חנות ספרים שמכבדת את עצמה.</p>
<p>זהו, אחרי שכולם רצו וקראו את הטקסט, נפנה לעניין. <b>אני קורא לחרם על מדינת ישראל</b> במטרה לפגוע במדינת ישראל באמצעות חרם. אם זה לא מספיק ברור, אבהיר: אני (יהודה יוסף רונן, מס׳ תעודת־זיהוי: 066372749) קורא בזאת לכל אדם באשר הוא להמנע במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל או מוסד ממוסדותיה, המנעות שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית. אני מפרסם ביודעין קריאה פומבית זו להטלת חרם על מדינת ישראל, בתקווה שעל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם כאמור; אני מודע לאפשרות כאמור.</p>
<p>יופי, הנה, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Speech_act">עשיתי</a> את זה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>למי שתהה מה קרה לכושר הניסוח שלי וממתי התחלתי להשמע כמו משפטן או ח״כ, קראו את <a href="http://www.acri.org.il/he/?p=13453">זה</a> (<a href="http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/06/boycott-law-27.6.pdf"><b>קישור ישיר לנוסח</b></a>).<br />
<a href="http://info.org.il/data/knesset_herem-0291311.pdf">קישור לטקסט של הצעת החוק</a>, עם הסתייגויות משעשעות ('תחילתו של חוק זה עם בוא המשיח', לדוגמה, או שינוי השם ל'חוק להעמקת בידודה המדיני של מדינת ישראל והאצת תהליך הדה־לגיטימציה העולמי, התשע״א-2011').</p>
<p>כדי להוסיף חטא על פשע, הנה תרגום של הקריאה הנ״ל לאנגלית (מבוסס על <a href="http://www.usacbi.org/2011/06/anti-boycott-bill-in-israeli-knesset/">זה</a>), במטרה להגדיל את הפגיעה המכוונת הזאת:</p>
<div dir="ltr"><b>I call for boycott against the State of Israel</b> in order to harm the State of Israel by means of boycott. If this is not clear enough, I will clarify: I (Yehuda Yosef Ronen, ID number: 066372749) hereby call for any person to deliberately avoid economic, cultural or academic ties with another person or another factor only because of his ties with the State of Israel or one of its institutions, in such a way that may cause economic, cultural or academic damage. I knowingly publish a public call for a boycott against the State of Israel, hoping that according to the content and circumstances of the publication there is reasonable probability that the call will bring about a boycott; I am aware of this possibility.</div>
<p>אתם מוזמנים בחום, כמובן, להעתיק את הקריאה הזאת ולהפיץ אותה, בשמכם, בכל מדיום שבא לכם. בפרט, אתם מוזמנים לשכפל את הטקסט (גם) בתגובה לפוסט הזה, כדי לרכז את זה במעין מסמך פתוח אחד (תודה ל<a href="https://www.facebook.com/itay.kander">איתי</a> על הרעיון…).<br />
(למי שמשכפל: שימו לב שהשמטתי את המילים 'או איזור הנמצא בשליטתה')</p>
<p>למי שרוצה לקרוא על דעתי שלי לגבי חרם (שגם היא בהחלט עברה קרימינליזציה היום לפני כחצי שעה), כתבתי <a href="http://www.opticchiasm.net/?p=104">כאן</a>. מתישהו אכתוב אולי משהו מפורט יותר, בבלוג הזה.</p>
<p><small>לפרטים נוספים על האייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Montgomery_Bus_Boycott">Montgomery Bus Boycott</a> (יש גם ב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99">עברית</a>). זה מרתק.</small></p>האם אנדרואידים קווירים חולמים על…2011-06-11T00:00:00+03:002011-06-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-06-11:/599<p>חיפשתי ביוטיוב וידיואים מ<a href="https://www.facebook.com/lo.shave">המצעד הרדיקלי</a>, ותראו מה יוטיוב הציע לי במקום:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/599-youtube.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/599-youtube-300x157.png" title="599-youtube" width="300" height="157" class="aligncenter size-medium wp-image-601" /></a></p>
<p>אם סוף סוף הגענו לשלב שבו ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Connectionism">רשתות־ענק של מחשבים</a> יש בינה מלאכותית וחוש הומור, מה <b>זה</b> אומר על חוש ההומור שלהן…?</p>נזכור2011-05-10T00:00:00+03:002011-05-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-05-10:/593<p><b>נזכור</b> גם (ובמיוחד) את מי שרוצים שנשכח.<br />
<b>נזכור</b> שטקסי 'יום הזכרון' הם טקסים דתיים לכל דבר ועניין של דת המיליטריזם, גם אם הם עטופים במעטה מומתק כאילו־אנושי של 'לזכר הנופלים'.<br />
<b>נזכור</b> שלא המחשבה שאפשר לשנות היא נאיבית, אלא המחשבה המשתקת, הפסיבית־מרצון, של 'אי אפשר לשנות' היא היא הילדותית …</p><p><b>נזכור</b> גם (ובמיוחד) את מי שרוצים שנשכח.<br />
<b>נזכור</b> שטקסי 'יום הזכרון' הם טקסים דתיים לכל דבר ועניין של דת המיליטריזם, גם אם הם עטופים במעטה מומתק כאילו־אנושי של 'לזכר הנופלים'.<br />
<b>נזכור</b> שלא המחשבה שאפשר לשנות היא נאיבית, אלא המחשבה המשתקת, הפסיבית־מרצון, של 'אי אפשר לשנות' היא היא הילדותית.<br />
<b>נזכור</b> שהתאבדות היא סיבת המוות מספר 1 בצבא הישראלי.<br />
<b>נזכור</b> את הכח של מילים ומונחים ואת ההכרח לחשוב כל הזמן על מה שעומד מאחוריהם ומאחורי 'המובן מאליו' (קרי: ההבניה החברתית השלטת) שמקיף אותנו ואת ההכרח להטיל בספק <b>כל</b> דבר.<br />
<b>נזכור</b> שלאף אחד אין מונופול על האיבה ועל <a href="/526">להיות קורבן של פעולות־איבה</a>.<br />
<b>נזכור</b> תמיד להציב שאלות על על מי מותר להתאבל ועל מי אסור ומה המשמעות של זה ומי מרוויח מזה באופן ציני (<a href="http://news.walla.co.il/?w=//1664595">טקסט של סהר</a>, <a href="http://radicallyblonde.wordpress.com/2010/04/19/אותו-חיוך/">טקסט של ליהי</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/1844673332">טקסט של יודית</a>).<br />
<b>נזכור</b> שהפה והעט והמצלמה והלב חזקים יותר מכל רובה ובולדוזר וחומה.<br />
<b>נזכור</b> שאפשר להגיד 'לא!', שאפשר לא להצטרף לשפיכות־הדמים ולעוול. ושצריך.<br />
<b>נזכור</b> שלמי שרצה הגורל והם בעלי פרווילגיה, בעלי זכויות־יתר, יש חובה מוסרית לפעול למען ביטול זכויות־היתר האלה ולמען מי שמעוטי או משוללי־זכויות, לא מתוך עליונות, אלא מתוך סולידריות ו(חתירה ל־)שוויון דווקא: יהיו אלה בעלי־חיים מזן הומו ספיינס ספיינס מול כל שאר בעלי־החיים, יהיו גברים־סיסג׳נדרים־סטרייטים־לא־אינטרסקס מול כל צורה אחרת של מיןיות, יהיו אלה אנשי־הבסדר מול מי שמעזים לסטות מ'דרך הישר', והרשימה עוד ארוכה.<br />
<b>נזכור</b> שלמי שמגדל ילדים (או עושה כל דבר אחר ששואב מלא זמן) מותר לא להספיק לכתוב פוסט בזמן, ולפרסם אותו באיחור של יום.</p>
<p><hr />
<p>אסף קינצר, אושיית Web 2.0 אנטי־סמכותנית (<a href="https://www.facebook.com/Assaf.Kintzer">פייסבוק</a>, <a href="http://www.youtube.com/user/AssafKintzer">יוטיוב</a>, <a href="https://twitter.com/AssafKintzer">טוויטר</a>, <a href="http://www.flickr.com/photos/kintzertorium/">פליקר</a>, <a href="http://anti-authoritarian-in-hebrew.blogspot.com/">בלוגספוט</a>), פרסם בפייסבוק שלו סדרה של קישורים לסרטונים ביוטיוב. אני מעתיק אותה לכאן. כן, אני יודע שהיא חלקית מאוד מאוד ומוטה לתחומים מסויימים ושחסרים מל־א דברים; כן, להשלים אותה זה עבודה בלתי נגמרת שאני לא מתכוון לעשות ושאחרים עושים הרבה יותר טוב ממני.</p>
<p><!--more--></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל שוברים ידיים ורגליים (ברוח דרכו ודבריו של יצחק רבין) ומענים אותם בעינויים קשים:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/Qpg2CLT9Fno?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל יורים בלימור גולדשטיין בראש מטווח קצר ומתעלמים ממנו כשהוא שוכב מדמם על אדמת בלעין:<br />
<iframe width="425" height="272" src="https://www.youtube.com/embed/iQd5qgwiHEI?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל יורים בטריסטן אנדרסון בראש מטווח קצר על אדמת נעלין. טריסטן נפצע אנושות:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/_LivKCOTwJQ?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל רוצחים את באסם אבו-רחמה על אדמת בלעין. אפריל 2009:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/ASxugzkfkls?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל מכים פלסטינים וצולפים במפגינים בלתי חמושים על מנת לגרום לנזק גופני בלתי הפיך, בכפר אימתין:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/sUIHu3crLU0?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את חיילי צה״ל טובחים קולקטיבית תינוקות, ילדות וילדים, נערות ונערים וגברים ונשים בעזה 2009:<br />
<iframe width="425" height="272" src="https://www.youtube.com/embed/r5-mhBWBfDg?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את ילדות וילדי האסירות והאסירים הפלסטינים הכלואים במחנות הריכוז אותם מתפעלים חיילי צה״ל יחד עם חיילי מג״ב וחיילי המשטר-ה:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/9ZTornd2UA8?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr width="50%"/>
<p>נזכור, את ה"מחוות" ההומניטריות של חיילי צה״ל:<br />
<iframe width="425" height="349" src="https://www.youtube.com/embed/Qnd2qXfMoTg?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<hr />
<p>זאת היתה הסדרה שאסף פרסם.</p>
<p>הנה תוספת שלי לווידאו מיוטיוב:<br />
צ׳רלי 'תעשה לי ילד ומגפון!' וויץ׳ על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Help_for_Heroes">Help for Heroes</a> ועוד דברים:<br />
<iframe width="425" height="272" src="https://www.youtube.com/embed/z3dmIFh001A?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe></p>
<p>באופן כללי הדברים שצ׳רלי ו<a href="http://thelovepolice.eu/">משטרת האהבה</a> עושים זה מוצלח ביותר: מעורר מחשבה ועשוי מצויין ושנון להפליא —</p>
<ul>
<li><a href="http://thelovepolice.eu/">http://thelovepolice.eu</a></li>
<li><a href="https://www.youtube.com/user/cveitch">http://www.youtube.com/user/cveitch</a></li>
</ul>
<p>כנסו כנסו. אתם יודעים שאתם רוצים.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:DamHamacabim_ST_06.jpg">אסתר ענבר</a>.</small></p></p>איך להציל תרנגולת אחת ושלוש פרות ב־15 אגורות2011-04-10T00:00:00+03:002011-04-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-04-10:/580<p>לפני שנתיים בערך כתבתי פוסט בכותרת '<a href="/342">מתנה לחג־השבועות (או: איך להציל פרה בפחות מאגורה)</a>'. חילקתי מאות פתקונים כאלה בקמפוס, בקפיטריות ובכלל.</p>
<p>עכשיו כתבתי פשקוויל (עם ארמזים טיפוגרפיים למודעות אבל) על תרנגולות בתעשיית הביצים, שמיועד להדפסה בגודל של 20×20 ס״מ, הגודל שמוקצה לתרנגולת בכלוב־סוללה. בגלל ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/ISO_216">פרופורציות …</a></p><p>לפני שנתיים בערך כתבתי פוסט בכותרת '<a href="/342">מתנה לחג־השבועות (או: איך להציל פרה בפחות מאגורה)</a>'. חילקתי מאות פתקונים כאלה בקמפוס, בקפיטריות ובכלל.</p>
<p>עכשיו כתבתי פשקוויל (עם ארמזים טיפוגרפיים למודעות אבל) על תרנגולות בתעשיית הביצים, שמיועד להדפסה בגודל של 20×20 ס״מ, הגודל שמוקצה לתרנגולת בכלוב־סוללה. בגלל ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/ISO_216">פרופורציות של A4</a> (<img src="http://upload.wikimedia.org/math/c/f/6/cf6715854cf95b8137c43f305f867b30.png"/>) נשאר מקום כשמדפיסים משהו שהוא פחות או יותר מרובע. את המקום הזה ניצלתי בשביל פתקים חדשים על שתיית חלב־פרה על־ידי בני־אדם. אם אתם מתכוונים להדפיס בעצמכם פשוט תגזרו את הדף ככה שבסופו של דבר יצאו ארבע חתיכות־נייר: אחת גדולה (הפשקוויל) ושלוש קטנות (הפתקונים).<br />
הפשקוויל/פתקים אמורים להיות מודבקים במקומות ציבוריים (תחנות אוטובוס, אבל לא רק) ולהיות מחולקים.</p>
<p>כרגיל, כל אחד מוזמנת להדפיס, לגזור, להדביק ולחלק (הנה <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/580-pashkevil.pdf">קובץ PDF</a></b> והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/580-pashkevil.tar">המקור</a>).<br />
אתם מוזמנות ליצור איתי קשר כדי לקבל עותקים ולהשתתף בחלוקה ובהדבקה. כשאגיע ל<a href="http://ginger.org.il/">זנגוויל</a> אשים שם סטפה.</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/580-pashkevil.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/580-pashkevil-212x300.png" width="212" height="300" class="aligncenter size-medium" /></a></center></p>חמושים רעולי־פנים2011-03-09T00:00:00+02:002011-03-09T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-03-09:/561<p>המילים האלה מצלצלות לכם מוכר? אחרי שנים ששמעתי ברדיו ובטלוויזיה את המילים האלה — חמושים רעולי־פנים — נהגות בקול רדיופוני מזרה־אימה, ביום שישי האחרון פספסתי הזדמנות לראות (או, למעשה, לא לראות) פנים אל פנים את הדבר האמיתי. לא נורא! ביום שישי הקרוב תנתן לי הזדמנות שניה…</p>
<p>למי שלא יודע על …</p><p>המילים האלה מצלצלות לכם מוכר? אחרי שנים ששמעתי ברדיו ובטלוויזיה את המילים האלה — חמושים רעולי־פנים — נהגות בקול רדיופוני מזרה־אימה, ביום שישי האחרון פספסתי הזדמנות לראות (או, למעשה, לא לראות) פנים אל פנים את הדבר האמיתי. לא נורא! ביום שישי הקרוב תנתן לי הזדמנות שניה…</p>
<p>למי שלא יודע על מה אני מדבר? קודם תסתכלו על הסרטים (זהירות, תמונות קשות):<br />
<iframe title="YouTube video player" width="425" height="349" src="http://www.youtube.com/embed/Ys31AFf328s?rel=0&hd=1" frameborder="0" allowfullscreen></iframe><br />
<iframe title="YouTube video player" width="425" height="349" src="http://www.youtube.com/embed/wPpxFRx6lv0?rel=0&hd=1" frameborder="0" allowfullscreen></iframe><br />
<iframe title="YouTube video player" width="425" height="265" src="http://www.youtube.com/embed/BzKPTv5vjTU?rel=0&hd=1" frameborder="0" allowfullscreen></iframe><br />
זה לא קל לראות, אבל זה חשוב מאוד, ומשמעותי כדי להבין מהי המדינה שתחת עולהּ אנחנו נמצאים ולאן נושבת הרוח.</p>
<p><!--more--></p>
<p>רק אחרי שראיתם את הסרטים, שתו כוס מים ותקראו את אלה:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2259">חמושים רעולי פנים</a> מאת יוסי גורביץ (כן, גנבתי את הכותרת משם)
</li>
<li><a href="http://www.justjlm.org/1044">(אי־)הסדר הציבורי</a> מאת גלית חזן־רוקם</li>
<li><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1218948.html">לראשונה: שוטרים רעולי פנים לקחו חלק בפיזור הפגנת השמאל בשיח׳ ג׳ראח</a> מאת ניר חסון</li>
<li><a href="http://www.justjlm.org/1034">פוסט בבלוג של סולידריות</a></li>
<li><a href="http://menachemraboy.wordpress.com/2011/03/09/שוטרים-רעולי-פנים/">שוטרים רעולי פנים</a> מאת מנחם רבוי (פורסם גם ב<a href="http://www.blacklabor.org/">עבודה שחורה</a> כ<a href="http://www.blacklabor.org/?p=28437">שוטרים רעולי פנים: פחדנות אנטי־דמוקרטית</a>)</li>
<li><a href="http://dozh.wordpress.com/2011/03/06/נשף-המסכות/">נשף המסכות</a> מאת דותן</li>
</ul>
<p>אז, כמו שאמרתי, ביום שישי הקרוב אני מקווה לבוא להפגנה בשיח׳ ג׳ראח. כהרגלי, הכנתי שלט. שוב כהרגלי, אני <a href="http://twitter.com/#!/Lulitroll/status/29805633368756224">משתף</a> אותו: הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.pdf">PDF</a> (והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.tar">המקור</a>).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.pdf-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.pdf-1-300x212.jpg" width="300" height="212" class="aligncenter size-medium wp-image-563" /></a></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.pdf-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/561-coral.pdf-2-300x212.jpg" width="300" height="212" class="aligncenter size-medium wp-image-564" /></a></p>
<p>את התוצאה של הצד הראשון אני מאוד אוהב: נקי וברור (ויצא שהחי״ת והשי״ן בדיוק התחברו, שזה מגניב לאללה). הצד השני יצא עמוס קצת, אבל חשוב שיהיו שלטים עם אנגלית בשביל העיתונות באנגלית.<br />
התמונה של החיילים בצד הראשון לקוחה מהפוסטר המצויין <a href="http://alllies.org/מוצר/מדבקת-צהל-הוא-ארגון-טרור">הזה</a>.</p>
<p>אני, אגב, אבוא להפגנה רעול־פנים.</p>כאן גן, גן הורים2011-01-31T00:00:00+02:002011-01-31T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-01-31:/553<p>בשנה הזאת <a href="http://twitter.com/Lulitroll">אילאיל</a> בגן־הורים (למי שלא מכיר את הקונספט, בתמצות: גן־הורים (או 'גן ילדים שיתופי') זה התארגנות משותפת של משפחות לסבב שבו בכל יום משפחה אחרת מטפלת בביתה בילדים של כולם (בסיוע של גנן/ת שכיר/ה, במידת הצורך)). זאת חוויה מיוחדת מאוד גם לילדים וגם להורים, ואני …</p><p>בשנה הזאת <a href="http://twitter.com/Lulitroll">אילאיל</a> בגן־הורים (למי שלא מכיר את הקונספט, בתמצות: גן־הורים (או 'גן ילדים שיתופי') זה התארגנות משותפת של משפחות לסבב שבו בכל יום משפחה אחרת מטפלת בביתה בילדים של כולם (בסיוע של גנן/ת שכיר/ה, במידת הצורך)). זאת חוויה מיוחדת מאוד גם לילדים וגם להורים, ואני מקווה כל־כך להמשיך איתה בשנה הבאה. אפשר לדבר על גן־הורים מזוויות שונות, אבל בקליפת האגוז מדובר, מבחינתי, בלא לעשות <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/מיקור_חוץ">מיקור חוץ</a> (outsourcing) לגידול של ילדים, אלא לקחת אחריות על הגידול שלהם ולתת להם קבוצה מגוונת ושוויונית לגדול איתה. התארגנו שש משפחות — חמש מארחות שכל אחת נותנת יום בשבוע ואמא אחת שלא מארחת אבל נמצאת בגן כל יום כהורה אחראי שני — ליצירה של מרחב נעים, בונה ומעשיר לילדים.</p>
<p>אנחנו רוצים לעשות גן־הורים גם בשנה הקרובה, לגילאי 2–4 (כלומר, לילדים שיהיו בגילאים האלה, פחות או יותר, באיזור אוקטובר–ספטמבר). אנחנו גרים בגבעה הצרפתית; הגן השנה הוא בבית זית, ברמות, ברמת מוצא, בגבעה הצרפתית ובעין כרם (שזה רחוק, כך שיום בשבוע אילאיל לא בגן). חמש משפחות מארחות זה אחלה בשביל חמשת ימי הגן בשבוע; אפשר גם יותר ואז זה יוצא שלא כל שבוע כל משפחה נותנת יום. <b>אם אתם רוצים להשתתף, או לשמוע פרטים (נשמח לספר ולדבר, ולענות על כל שאלה), צרו קשר בטלפון 02-6419913 או 050-6520900</b>. עיקר הפוסט הוא תיאור שלי של החוויות, התחושות והמחשבות שלי מגן־ההורים השנה וביחס לרעיון 'גן־הורים' באופן כללי. בסופו, ענייני תכלס לגבי הגן של השנה הקרובה.</p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center><br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-ar.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-ar-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center><br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-en.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-en-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center></p>
<p><!--more--></p>
<p>כשאני מסתכל על אוסף החוויות שמספק גן־הורים (ואוסף החוויות שלא) מול אוסף החוויות שהיו לי בגן ושאני רואה שיש לילדים היום בגנים רגילים (ו, כאמור, אלו שנמנעות מהם), האושר שלי (כן, זאת לא מילה בומבסטית מדי) מזה שאילאיל בגן־הורים רק גדל, כי אני יודע מה האלטרנטיבות: הגן של אילאיל הוא בלי גדרות, בלי אלימות מצד המבוגרים, בלי בושה (מה שהיה מאוד מרכזי לפחות בגנים שאני הייתי בהם), בלי 'ילדים טובים' (מקבלים מדבקיה/כוכב) ו'ילדים רעים' (עומדים בפינה), כמעט בלי סקסיזם והפרדה מגדרית מצד הגן (כלום ביחס לגנים רגילים), בלי גזענות ולאומנות, בלי ניכור והתייחסות לכל הילדים כאל מקשה אחת; הגן של אילאיל הוא עם היכרות וקרבה והכרה בכל ילד כעולם בפני עצמו (לא כסיסמה, אלא באמת), הוא עם מתן מרחב נעים וביתי לילדים ליצור קשרים ביניהם ולהתהוות, עם תפריט טבעוני מגניב (חסל סדר שניצלונים ופתיתים! הידד לקינואה־עם־ירקות, לשייק הירוק, ל<a href="http://www.bishulog.co.il/blog/2009/06/06/mung-walnut-falafel/">קציצות המש</a> ולטחינה המלאה), עם פלורליזם והיכרות עם אנשים ודרכי־חיים מגוונות מקרוב ומתוך כבוד הדדי אמיתי, עם רוגע, פשטות וקשר מיוחד מאוד בין הילדים והמבוגרים.</p>
<p>יש, כמובן, קשיים (כלומר, בין ההורים…) וחסרונות, ודברים להתמודד איתם ומורכבויות (שזה טוב), אבל עבור אילאיל (בשם הילדים האחרים, והמשפחות שלהם, אני, כמובן, לא מתיימר לכתוב), עבורי ועבור עדי המבנה הזה מאוד מאוד מתאים. מבחינתי אני שלם עם הדרך הזאת כ'הטוב ברובו'; לפי תפיסתי ולפי מה שאני רואה מול העיניים זאת דרך נפלאה לגדול בה ולגדל בה.</p>
<p>גני־ילדים רגילים, גם אם בחברה שאנחנו חיים בה הם דבר מקובל מאוד, הם לא חוק טבע ולא גזירה משמיים, ולא היו כאן תמיד וישארו כאן לנצח. למעשה, מספיק להסתכל קצת על חברות אחרות כיום או על העבר כדי לראות שבמקומות שונים ובתקופות שונות ילדות (אם קיימת/היתה) יכולה להיות שונה מאוד. בחברה שאנחנו חיים בה הגן הוא צומת של שני מאפיינים חברתיים, לעניות דעתי:</p>
<ul>
<li>
העובדה שכיום גידול של ילדים לא נעשה בקהילה, אלא בעיקר בשילוב של תאים משפחתיים מבודדים זה מזה ומוסדות חיצוניים־יעודיים (גני־ילדים, בתי־ספר) במבנים לא־ביתיים יעודיים שמתוכננים למטרה מוגדרת וצרה.
</li>
<li>
קיומו של <a href="http://room404.net/?p=38881">מסלול מוכתב מראש</a> (לפחות עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה) שמגדר את החוויה של הילד (ולמעשה, בכל גיל) לתלם לינארי תחום: ינקות, גן, בית־ספר יסודי, חטיבה, תיכון, צבא, טיול־אחרי־צבא, אוניברסיטה, הקמת משפחה (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Heteronormative">הטרונורמטיבית</a> למופת, כמובן) וגידול הדור הבא, עבודה, עבודה, עבודה, גמלאות, זקנה, מוות, ירושה. החוליות, כמובן, קשורות אחת בשניה ובונות אחת את השניה לכיוון אחד.
</li>
</ul>
<p>למעשה, הבידוד, מיקור החוץ של החינוך ומסלול־החיים ה'נכון' קשורים זה בזה הדוקות, קצת כמו חבל שמורכב מכמה חוטים.</p>
<p>הבידוד (העובדה שהילד נחשף למספר מצומצם של דמויות ודרכי־חיים; בעיקר המשפחה, הגן והחברים מהגן) הוא כפול: צד אחד שלו הוא צמצום החוויה של הילד בעיקר למפגש עם בני גילו (כאן משתלבים גידול הילדים שלא בקהילה עם מסלול־החיים, שבנוי לפי קבוצות־גיל, שהקריטריון המרכזי בו הוא <a href="http://www.youtube.com/watch?v=zDZFcDGpL4U">שנת־היצור</a>) והצד השני הוא צמצום המפגש עם מגוון של דמויות מבוגרות (כשהמרכזיות בדרך־כלל הן ההורים והגננת) ומגוון של בתים. בגן־הורים לא רק שהילדים נפגשים עם בני גילאים שונים (אחים וסבים בעיקר) אלא גם שהרבגוניות של הבתים השונים לא נמחקת, כמו שהיא נמחקת בגן רגיל לידי תמונה הומוגנית חדגונית שמיצגת רוח הגמונית מסויימת (כשהתייחסות למגוון, אם היא בכלל קיימת, היא בדרך־כלל לא יותר מאשר הצגה פסאודו־ליברלית).<br />
העושר בגן־ההורים הוא לא רק במפגש עם הבתים השונים, אלא גם בכך שהמבנה שבו נמצאים הילדים הוא בית (על כל קשת החפצים שיש בו ומה שאפשר לעשות איתם ואיך שאפשר להשתמש בהם במסגרת הגן) ולא מבנה שמתוכנן למטרה צרה אחת (אפילו גן רגיל מושקע ומעוצב מבחינת המבנה והחפצים עדיין משתף בחווית הגן רק אוסף 'מותאם' של חפצים). אם יש לכם בית שגדלים בו ילדים, הוא כבר מצוייד כראוי לגן־הורים (לכל היותר צריך לקנות כמה צלחות וכוסות מפלסטיק); לכל מי שחוששים: לא צריך בית גדול כדי להשתתף בגן־הורים — הגן השנה הוא גם בבתים קטנים יחסית וזה עובד יופי. יצירת הקהילה הקטנה של גן־ההורים, גם אם היא לא בהכרח רציפה מבחינה גיאוגרפית (כן, חסרון בולט הוא הצורך במכונית; אני מקווה שנצליח לבנות גן־הורים שמרוכז בעיקר בגבעה הצרפתית והאיזור שבמרחק הליכה/רכיבה), מחזירה משהו שנדחק הצידה בחברה הקפיטליסטית המנכרת: ערבות הדדית — בגן־הורים כל אחד מההורים מופקד על האוצר הכי יקר של האחרים.</p>
<p>במעין הערת־אגב, אצטט מהמאמר <a href="http://ha-pinkas.co.il/?p=60">לרחף על ענן מכושף ולשוט לעבר נופים קסומים</a> מאת דנה כספי, שפורסם באתר '<a href="http://ha-pinkas.co.il/">הפנקס</a>'. <a href="http://ha-pinkas.co.il/?p=2805">המומינים</a>, אגב, הם אורחי־כבוד בגן־הורים כשהוא אצלנו:</p>
<blockquote><p>
[...] ואכן מהר מאוד התחוור לי שהספר לא בהכרח נכתב לילדים. אין בו שמץ של התיילדות ומרבית הדמויות אף אינן מוגדרות לפי החלוקה הרגילה של "ילדים" ו"מבוגרים". שוררת בו אווירה בוהמית שאף היא אינה אופיינית לספרי ילדים, בהם לרוב מתקיימים יחסים מוגדרים בין הדמויות. אמנם בבית מומין גרים אבא ואמא וילד, אבל גרים בו גם אחרים, שלא זו בלבד שאינם בני משפחה, הם גם יצורים מסוג אחר לגמרי. אפשר כמובן לראות את בית מומין כמיקרוקוסמוס סימבולי ואוטופי, שבו מתקיימת שגרת יום־יום בטוחה אך מרגשת ומלאת הרפתקאות, אלא שאין בתיאור כל הטפה או ניסיון לחנך — מומינטרול אינו "לומד" לקבל את גחמותיהם של ידידיו סנופקין וסניף — הוא פשוט מקבלם. מומינאמא ומומינאבא אינם מזמינים את המיולין לביתם משום שהוא חריג ובודד — דלתם פשוט פתוחה לכל אחד מיושבי העמק. [...]
</p></blockquote>
<p>מבחינה חינוכית־ערכית ומבחינת התפריט (עבורי התפריט קשור באופן הדוק לחינוך ולערכים ולאידיאולוגיה: חמלה ואי־אלימות), הרי שכאשר יש אנשים שונים, יש תפיסות שונות ודרכי־חיים שונות. מה שסיכמנו השנה, ונראה לי נכון גם לשנה הבאה, הוא שהגן יפעל על בסיס המכנה המשותף, בלי לחצות קו אדום של אף אחד, מתוך כבוד הדדי והכרה בשונות ואהבת השונות (אני מעדיף גן פלורליסטי ומגוון, גם אם זה אומר 'התפשרויות' על גן בצלמי ובדמותי). מה שהתברר הוא שבסופו של דבר, עם גמישות מתאימה מצד המשתתפים בגן, המכנה המשותף הוא לא קטן בכלל והחששות שלי בתחומים האלה לא היו מבוססים. אני מניח שבחלקו זה נובע מכך שבכל מקרה אנשים שמגיעים להשתתף בגן־הורים יש להם כבר לא מעט משותף בתפיסה החינוכית. הרציונל שמאחורי הפעולה על בסיס מכנה משותף בחינוך ובתפריט הוא פשוט והגיוני: מה שחורג מהמכנה המשותף ההורים הרלוונטיים יכולים להשלים אחרי הגן, בין אם זה מאכלים ובין אם זה מסרים ותפיסות.</p>
<p>גן־הורים מבחינתי זאת לא רק דרך טובה לגדל בה ילדים בהווה, אלא גם עוד לבנה בבניין של חברה כמו שהייתי רוצה לחיות בה. כשחושבים על תנועות לשינוי חברתי, חושבים בדרך־כלל על פעולות נגד המצב הקיים: הפגנה נגד זה וזה, מחאה נגד זה וזה, מניעה של הריסה של זה וזה. זה חשוב, כמובן, אבל לפעול רק ככה זאת מלחמת מאסף. נתיב שאני חושב שהוא משמעותי במיוחד, ולצערי לא תופס את המקום שהיה ראוי לתפוס בסצינה האקטיביסטית במחוזותינו, הוא בניה, בניה של התארגנויות חדשות, של מוסדות חברתיים חדשים, של דרכים חדשות לְקֶשֶׁר בין אנשים, של יחסים חברתיים חדשים — בניה שלא רק מחליפה את הקיים, אלא יכולה ליצור גם סוגים חדשים של יחסים שלא קיימים כיום.<br />
גן־הורים, עבורי, הוא סוג של התארגנות כזאת, התארגנות שבניגוד לגנים רגילים (לאמר, רגילים כיום…) יכולה להתקיים ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Another_World_Is_Possible">עולם האחר, הטוב יותר, האפשרי</a>: גן־הורים הוא קהילתי, הדדי, לא־היררכי, לא ריכוזי, על־ידי האנשים למען האנשים עצמם, ישיר (כמו ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Direct_action">פעולה ישירה</a>, בלי פניה לגורמים מתווכים), <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%AA">שורשי</a> (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Grassroots">grassroots</a>), מקומי, לא קפיטליסטי (לא ביחסים חברתיים של קונה ומוכר, של הגינון כמוצר, או של עובד ומעביד), פלורליסטי (בלי מחיקה של שונות: גיוון רב־תרבותי, רב־לשוני וכו׳ שמגיע מזה שהגן לא סובב סביב נקודה ריכוזית אחת, הגנן/ת; חשיפה לכלל המגוון האנושי שמרכיב את השותפים בגן), לא קולקטיביסטי (קשור לגודל הקבוצה ולהיכרות המעמיקה), עם החלטות משותפות ושוויוניות (כשמחליטים בהתחלה איך מחליטים החלטות: ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Concensus">קונצנזוס</a> או בדרך אחרת), בלי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ageism">גילנות</a> (אילאיל לפעמים מונה חלק מההורים בתור ילדים) — וזו רק רשימה חלקית של תכונות של התארגנות בת־קיימא בעולם הרצוי. אם להיות פומפוזי לרגע: לבנות כבר עכשיו, בהווה שלנו, את העתיד; פיסת עתיד שנטועה בהווה.</p>
<p>אתן עכשיו שתי דוגמאות מהשבוע האחרון, שאולי מבהירות יותר מכל כמה נקודות לגבי מה יכול להיות גן־הורים. תוך כדי שאתם קוראים, תחשבו על כמה לא סבירות הסיטואציות היפות האלה, על כל החלקים המרכיבים אותן, בגן רגיל:</p>
<ul>
<li>
אחד הילדים היה עייף והתכרבל ונרדם על הספה בסלון. שמנו שולחן כך שהוא לא יתגלגל ויפול. הגן המשיך להתנהל סביבו (אם זה היה מפריע לו לישון היינו, כמובן, מעבירים אותו למיטה). ישבתי לידו ולידי מהצד השני ישב ילד אחר והסתכלנו ביחד ב<a href="http://www.chroniclebooks.com/index/main,book-info/store,books/products_id,8162/title,Pictorial-Websters/">ספר מגניב במיוחד</a> שיש בו ריכוז של התחריטים ממילוני וובסטר מהמאה ה־19: דיברנו על התמונות השונות וחלקתי איתו את הידע שיש לי ועדיין אין לו (אם מישהו רוצה המלצה לספר לילדים סקרנים, זה אחלה ספר). תוך כדי זה (לא מתוך שעמום אלא מתוך עייפות…) הוא התחיל לנקר. הצעתי לו להניח עלי ראש ולהרדם, וגם אני נרדמתי. שלושה אנשים ישנו על הספה, שלושה אנשים שלמדו להכיר אחד את השני במהלך החודשים האחרונים ולהרגיש מספיק שלווים אחד עם השני כדי להרדם יחד: ילד אחד מכורבל על הספה, מבוגר אחד יושב וילד אחד מרוח על המבוגר.<br />
עדי סיפרה לי, אחרי שהגן כבר נגמר, על החיוך שעלה על פני כל ההורים כשהם נכנסו וראו את השלישיה הנמה; עדי סיפרה לי, כי אני, נו, ישנתי כשזה קרה…
</li>
<li>
ראם פלט עלי, אז הלכתי לחדר השינה להחליף חולצה עליונה. אילאיל באה איתי ואחר־כך התלוו אליה שני הילדים מהסיטואציה הקודמת. ארון הבגדים שממנו הוצאתי את החולצה היה פתוח. אחד הילדים רצה להכנס פנימה ולהתחבא. אז הוא נכנס (הארון, כמובן, בטוח, ארון קיר), ושיחקנו במחבואים. אחר כך עלה הרעיון (אני כבר לא זוכר על־ידי מי: הילדים או אני) להתחבא מתחת לשמיכה במיטה הגדולה. אז התחבאנו, שלושה ילדים ומבוגר־ילד, מתחת לשמיכה והיינו (להצעת הילד שנרדם עלי בסיטואציה הקודמת) תנים שישנים במאורה שלהם. צחוק וכיף ונעים וטוב ואור בעיניים ושבירה של הגדר הגבוהה מדי בין העולם של המבוגרים והעולם של הילדים.
</li>
</ul>
<p>לגנים רגילים יש, בין שאר המטרות, שני תפקידים עיקריים באפשור של חברה שהעבודה והרווח הם מהכוחות המניעים המרכזיים שלה ומהערכים שלה: האחד הוא בייביסיטר יומי ללא מעט שעות ביום שמאפשר להורה/ים לעבוד, והשני הוא הכנה של ילדים לבית־הספר ומשם לתיכון ולצבא ולאוניברסיטה ומשם לשוק העבודה. כחלק מהתפקיד השני, שמטרתו לייצר בסופו של דבר 'אזרחים מועילים' עם עולם ערכים הגמוני מוגדר מראש, בגנים רגילים יש המון דגש על 'תכנים' ו'העברה של חומר' (מי אמר 'החצב מבשר את בוא הסתיו' ולא קיבל?). בגן־הורים, לפחות בזה שאנחנו משתתפים בו, הלמידה היא לא פורנטלית־מוכתבת ולא מתיילדת ומזלזלת באינטליגנציה ובכושר־הלמידה של הילדים, אלא למידה שהיא במענה לכל הילד לפי הצרכים שלו, האופי שלו, הרצונות שלו והדברים שמעניינים אותו ומדברים אליו. למידה שהיא לא 'עכשיו, ילדים, נלמד על זה וזה וזה', שהיא מוכתבת מראש ומתייחסת לכל הילדים כאל מקשה אחת, אלא למידה שהיא אישית ומהווה חלק אורגני מהחיים והגדילה (ר׳ לדוגמה הסיטואציה הראשונה דלעיל: לילד המסויים הזה, מההיכרות שלי איתו, מתאימה דרך הלמידה הזאת, של tutoring מבוגר־ילד אחד על אחד עם משהו חיצוני להשען עליו (במקרה דנן, ספר עם איורים מתחומים שונים ומשונים, או במקרה אחר חיות צעצוע או רכבת צעצוע עם מגנטים)). לא מביאים להם תמונה של חצב, אלא יוצאים החוצה וחווים מה שקורה מסביב ומדברים עליו בגובה העיניים ובצורה פשוטה וישירה (תוך כדי לעיסת חמציצים…).</p>
<p>אז מאוסף של ילדים לא קשורים שאני לא מכיר, קבוצת <a href="http://twitter.com/#!/Lulitroll/status/28818560347">החברים</a> של אילאיל הפכה לקבוצה שאני מכיר לא רע בכלל כל אחד מהילדים בה ומרגיש קרוב אליו, באופן הדדי. זה חשוב ונעים לא רק כי הם ילדים מקסימים, אלא כי לדעתי שותפות בחיים של הילד — לא רק כ'איך היה היום בגן, חמודי? (תשובה). —יופי.', אלא כזאת אמיתית — זה משהו מאוד חיובי. עבורי, זה מרגש וחשוב לי מאוד להמשיך עם זה.</p>
<p>לכן, כאן מגיע החלק התכלסי של הפוסט: גן־הורים גם לשנה הקרובה. <b>אם אתם רוצים להשתתף או לשמוע פרטים, צרו קשר בטלפון 02-6419913 או 050-6520900</b>. חששות ותהיות הם דבר צפוי; אל תהססו להעלות אותם ולגלות שהדברים קלים יותר מבפנים מאשר איך שהם נראים מבחוץ. לא צריכים להיות 'גננים מקצועיים' או 'מוסמכים' כדי להיות הורים בגן־הורים, ממש לא; זה משהו שמתפתח ומשתכלל ונעשה טבעי עם הזמן ועם ההיכרות עם הילדים הפרטיקולריים, היכולת להיות הורה בגן.</p>
<p>כדי להגיע לכמה שיותר אנשים שזה רלוונטי עבורם, כדי ליצור בסופו של דבר קבוצה שתהווה את הגן, עיצבתי מודעה. <b>אם תוכלו להעביר אותה (ו/או קישור לפוסט הזה; ו/או המודעות בערבית ובאנגלית, שבהמשך) הלאה לכל מי שאתם חושבים שזה רלוונטי עבורם, אהיה אסיר תודה</b>:<br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center><br />
הנה קובץ <a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad.pdf">PDF</a> (להדפסה), והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad.odp">המקור</a>. אתם בהחלט מוזמנים להשתמש בעיצוב ובתוכן בשביל להקים גן־הורים בעצמכם.</p>
<p>תליתי בינתיים בגבעה הצרפתית (בעיקר באיזורים המרכזיים וליד גני־משחקים וגנים רגילים) ובשיח׳ ג׳ראח (בעיקר בגן המשחקים וליד המכולות), שזה במרחק הליכה מהגבעה הצרפתית. (תוספת: תליתי גם ברחבי החלק הקרוב יחסית של מזרח ירושלים; היה מעניין). אם יהיה גן רב־לשוני זה יהיה מגניב לאללה. אנחנו, כמובן, נלמד ערבית ברמה מספקת.<br />
הנסיון של השנה הזאת מראה שהמחסומים הלשוניים הם ממש לא בעיה: בטח שלא מבחינת הילדים (ילדה אחת נכנסה לגן כשהיא יודעת מעט מאוד עברית (ההורים שלה מדברים איתה ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Thai_language">תאי</a> ובאנגלית) ולראות את המהירות שבה היא למדה עברית, בעיקר מהגן, כשפה שוטפת זה היה מפעים — היום היא שרה בעברית ומדברת גם לעצמה לגמרי בעברית), אבל גם לא מבחינת ההורים (אמא של אותה ילדה לא מדברת עברית שוטפת).</p>
<p><u>תוספת</u>: הנה מודעות בערבית (<a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-ar.pdf">PDF</a>) (תודה, בסמה! ^_^) ובאנגלית (<a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-en.pdf">PDF</a>) —<br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-ar.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-ar-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center><br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-en.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/553-ad-en-300x211.jpg" width="300" height="211" class="aligncenter size-medium" style="border: 1px solid black" /></a></center></p>
<p>מבחינת המרחק, המקומות שבהם הגן השנה (בית זית, רמות, רמת מוצא, הגבעה הצרפתית ועין כרם, עם הסתייגות לגבי המרחק בין הגבעה הצרפתית ועין כרם) נמצאים במרחק סביר בהחלט זה מזה. אם אתם גרים רחוק יותר, אל תהססו להתקשר במחשבה של 'זה לא אפשרי, זה רחוק מדי'. אולי נצליח למצוא ביחד פתרון, יש מקום ליצירתיות, ועדיף לא לפסול אפשרות לפני שבודקים.</p>
<p>לסיום, סרטון מעורר מחשבה על חינוך. גם בלי להסכים עם חלק מהדברים שנאמרים שם, הוא מעלה כמה וכמה נקודות ראויות למחשבה והגרפיקה שמלווה את הטקסט עשויה באופן נהדר:<br />
<center><iframe title="YouTube video player" class="youtube-player" type="text/html" width="450" height="277" src="http://www.youtube.com/embed/zDZFcDGpL4U?rel=0&hd=1" frameborder="0" allowFullScreen></iframe></center></p>
<p>לקריאה נוספת:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E2%EF_%E4%E5%F8%E9%ED">הדף 'גן הורים' בבאופן טבעי</a></li>
<li><a href="http://www.haayal.co.il/story_2628">מאמר באייל הקורא</a></li>
<li><a href="http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1003043.html">כתבונת בהארץ</a></li>
<li><a href="http://www.bayadaim.org.il/2012/05/%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/">פוסט על גן הורים</a> באתר „<a href="http://www.bayadaim.org.il/">קחו את הקיימות בידיים</a>”</li>
</ul>קצת פרופגנדה זה טוב לבריאות2011-01-12T00:00:00+02:002011-01-12T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-01-12:/526<p><a href="/515">שלטים זה כיף</a>. זאת דרך אפקטיבית להעביר מסר (קצר) באופן מקורי, וכאמור, זה כיף להכין.</p>
<p>גנבו לי את האופניים, שוב. הפעם באשמתי לגמרי: השארתי אותן לא קשורות בכניסה לבית. אז נאלצתי לקנות אופניים חדשות. עכשיו יש לי ארגז פלסטיק ירוק כזה*, שאליו אני יכול להצמיד שלטים נעים. בינתיים הכנתי שלושה …</p><p><a href="/515">שלטים זה כיף</a>. זאת דרך אפקטיבית להעביר מסר (קצר) באופן מקורי, וכאמור, זה כיף להכין.</p>
<p>גנבו לי את האופניים, שוב. הפעם באשמתי לגמרי: השארתי אותן לא קשורות בכניסה לבית. אז נאלצתי לקנות אופניים חדשות. עכשיו יש לי ארגז פלסטיק ירוק כזה*, שאליו אני יכול להצמיד שלטים נעים. בינתיים הכנתי שלושה שלטים ושני סטיקרים.<br />
* את הכיתוב 'טרה' מיהרתי כמובן לכסות בסטיקרים ל<a href="http://free.org.il">שחרור בעלי־חיים</a> לא־אנושיים ('<a href="http://www.veg.co.il">צמחונות מצילה חיים</a>' ו'<a href="http://www.animal.org.il">לבעלי־חיים יש זכויות</a>').</p>
<p>שימו לב ללינקים בהמשך. הם מובילים למקומות מעניינים.</p>
<p><!--more--></p>
<p><hr />
<center><br />
<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anti-authoritarian">RESIST AUTHORITY</a><br />
<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anarchism"><img src="https://old.digitalwords.net/media/515-anarchism.png" /></a><br />
<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Egalitarianism">ABOLISH HIERARCHY</a></p>
<p> <img src="https://old.digitalwords.net/media/526-anarchy-thumbnail-276x300.png" /><br />
</center><br />
הורדה: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-anarchy.pdf">PDF</a></b>; <small><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-anarchy.tar">מקור</a></small>.</p>
<hr />
<center><br />
<a href="http://blip.tv/file/3481361">באסם אבו רחמה</a>, 2009/4/17, בלעין | <a href="http://www.haokets.org/2011/01/01/היום-האחרון-של-גוואהר">ג׳ואהר אבו רחמה</a>, <a href="http://www.justjlm.org/837">2011/1/1</a>, בלעין<br />
<a href="http://radicallyblonde.wordpress.com/2010/04/19/אותו-חיוך">קורבנות פעולות־האיבה</a></p>
<p> די ל<a href="http://www.alternativenews.org/english/index.php/topics/news/3150-is-israel-using-lethal-tear-gas-to-disperse-demonstrations-">ר(צ)ח</a> ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/CS_gas">גז</a>!</p>
<p> <img src="https://old.digitalwords.net/media/526-bgaburahma-thumbnail-283x300.jpg" /><br />
</center><br />
הורדה: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-bgaburahma.pdf">PDF</a></b>; <small><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-bgaburahma.tar">מקור</a></small>.</p>
<hr />
<center><br />
צה״ל<br />
<a href="http://alllies.org/book/zope/home/hebrew.html">ארגון הטרור</a><br />
<a href="http://radicallyblonde.wordpress.com/2010/06/02/הכי-מוסרי-בעולם/">המוסרי בעולם</a></p>
<p> <img src="https://old.digitalwords.net/media/526-cahal-thumbnail-300x276.png" /><br />
</center><br />
הורדה: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-cahal.pdf">PDF</a></b>; <small><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-cahal.tar">מקור</a></small>.</p>
<hr />
<p>בגזרת הסטיקרים התימה היא שבי וכליאה, למען <a href="http://indymedia.org.il/ar/article/2005/10/עולם-ללא-בתי-סוהר-מצד-שני-חדש">עולם ללא בתי־סוהר</a> <small>(אפשר, אגב, (או, לכל הפחות, פעם היה אפשר) לקבל גליונות של 'מצד שני' ישירות מ<a href="http://www.alternativenews.org/">המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית</a>, רח׳ שלומציון 4 בירושלים, תמורת הבטחה שהגליונות יקראו… כדאי לבקר שם)</small>.</p>
<p><strike>אני מתכוון מחר (אם לדייק, היום) להדפיס כמות (אם תהיה אפשרות להדפיס בקמפוס על נייר דביק) ולחלק בהפגנה בבלעין השבוע (אם יהיה לי עם מי לנסוע), ו<a href="http://www.acri.org.il/story.aspx?id=2666">בצעדה החשובה</a> בתל־אביב ביום שביעי בערב (<a href="http://www.tv.social.org.il/civic/stv-promo-hafgana-15-1-2011.htm">סרטון</a>). אתם מוזמנים לקחת כמה,</strike> (בסוף הייתי מצונן ולא הדפסתי, לא הלכתי לבלעין (בכל מקרה לא היה עם מי, כנראה) וגם לא לש״ג׳; להפגנה בת״א כן הלכתי: לדבר על פאשיזם זה יופי טופי, אבל לראות את זה בעיניים, במעצרים ובבריונות שהיו בסוף ההפגנה, זה משהו אחר. בכל מקרה, אני מתכוון מתישהו להדפיס מלא ולחלק בש״ג׳) או להדפיס בעצמכם.</p>
<p>ובעניין של סטיקרים: <a href="http://www.opticchiasm.net/?p=102">זה</a>.</p>
<hr />
<center><br />
עבדאללה אבו<br />
רחמה עדיין <b>חי</b></p>
<p> <small><a href="http://popularstruggle.org/abdallah">popularstruggle.org/abdallah</a> · <a href="http://www.haokets.org/2010/12/10/מכתב-מבית-הסוהר">bit.ly/ebqQsD</a> · <a href="http://www.demonoid.me/files/details/1903687/26288549/">bit.ly/hkYzc1</a></small></p>
<p> <img src="https://old.digitalwords.net/media/526-aaburahma-300x100.png" /><br />
</center><br />
הורדה: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-aaburahma.png">סטיקר אחד</a></b> (PNG); <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-aaburahma.pdf">שמונה סטיקרים להדפסה על דף A4 דביק</a></b> (PDF); <small><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-aaburahma.xcf_.bz2">מקור</a></small>.</p>
<p> ועדכון מאתמול: <a href="http://www.alternativenews.org/hebrew/index.php/news/human-rights/350-2011-01-12-10-44-55">הוארך מאסרו של עבדאללה אבו רחמה</a>.</p>
<hr />
<center><br />
<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5346568557">רוצים</a> את<br />
<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5345809088">פולק</a> בבית</p>
<p> <small><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Jonathan_Pollak">http://en.wikipedia.org/wiki/Jonathan_Pollak</a> · <a href="http://www.awalls.org/">http://www.awalls.org</a></small></p>
<p> <img src="https://old.digitalwords.net/media/526-pollak-300x109.png" /><br />
</center><br />
הורדה: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-pollak.png">סטיקר אחד</a></b> (PNG); <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-pollak.pdf">שמונה סטיקרים להדפסה על דף A4 דביק</a></b> (PDF); <small><a href="https://old.digitalwords.net/media/526-pollak.xcf_.bz2">מקור</a></small>.</p>
<p> <b>תוספת חשובה</b>: <a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/17743">יונתן פולק ישמח לקבל מכתבים</a> (אם העברית בדף יוצאת מקושקשת, תעבירו את הקידוד ליוניקוד, UTF-8). אפילו אם, כמוני, אתם לא מכירים אותו אישית, תכתבו מה שאתם חושבים, מה שאתם מרגישים, מה אתם מקווים. אני מתכוון לעשות את זה בימים הקרובים. אם מישהו יודע את הכתובת <b>המעודכנת</b> של עבדאללה אבו רחמה בכלא, אשמח לדעת.</p>
<hr />
<p>ולסיכום: <a href="http://www.tv.social.org.il/civic/stv-promo-hafgana-15-1-2011.htm">בואו בואו</a> ל<a href="http://www.acri.org.il/story.aspx?id=2666">צעדה</a> ביום שביעי בערב. להתראות.</p></p>חורבן־בית2011-01-04T00:00:00+02:002011-01-04T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2011-01-04:/523<p>אני מנוי ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/RSS">RSS</a> ל־<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills">ActiveStills</a> (<a href="http://activestills.org">האתר בדרופל</a> לא מעודכן, אבל יש שם דברים שאין בפליקר). לא רק שהם מצלמים מצויין, ומביאים תמונות חשובות מאירועים חשובים, גם מאוד ראויה להערכה התכיפות של האקטיביזם שלהם (כדי לקבל מושג: מאז יולי 2006 הועלו לפליקר יותר מ־10,500 תמונות!). הם גם לפעמים …</p><p>אני מנוי ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/RSS">RSS</a> ל־<a href="http://www.flickr.com/photos/activestills">ActiveStills</a> (<a href="http://activestills.org">האתר בדרופל</a> לא מעודכן, אבל יש שם דברים שאין בפליקר). לא רק שהם מצלמים מצויין, ומביאים תמונות חשובות מאירועים חשובים, גם מאוד ראויה להערכה התכיפות של האקטיביזם שלהם (כדי לקבל מושג: מאז יולי 2006 הועלו לפליקר יותר מ־10,500 תמונות!). הם גם לפעמים תולים הדפסות של תמונות בערים.</p>
<p>אז ניגשתי לעמוד שלהם אתמול בלילה וראיתי את הכותרת 'House demolition, French Hill, Jerusalem 03/01/2011' (התמונות: <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5321437499/">1</a> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5322039146/">2</a> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5322038708/">3</a> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5321436437/">4</a>; <a href="http://silwanic.net/?p=9974">ידיעה באתר של מרכז־המידע ואדי חילוה</a>). יש משהו, משהו מאוד… אנושי בהשפעה של דברים שקורים קרוב לבית דווקא (לא בבחינת 'עניי עירך קודמים' — שזה משפט שאני מאוד לא אוהב, לא מבחינת התוכן שלו ולא מבחינת איך שאנשים משתמשים בו כדי לעשות דה־לגיטימציה למאבקים שלא נראים להם — אלא מבחינת האימפקט הרגשי). ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Think_Globally,_Act_Locally">Think Globally, Act Locally</a> אפשר להוסיף גם ש־feeling locally זה דבר די חזק אצל חלק גדול מהאנשים. זה לא דבר טוב בהכרח, כמובן, אבל זה משהו להכיר בו. זה, בחלקו, גם מה שהוציא (ומוציא, אם כי בתדירות נמוכה ממה שהייתי רוצה) אותי מהבית אל <a href="/392">שיח׳ ג׳ראח</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>אז לא יכולתי לא לעשות כלום. החלטתי ללכת לשם. זה לא פשוט ללכת למשפחה שהבית של <strike>חרב</strike> הוחרב. אבוא ומה אגיד להם בכלל? איך אפשר? מצד שני, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Introspection">אינטרוספקטיבה</a> זה אחד הכלים המשמעותיים שיש לנו כדי להתנהל בעולם מול אנשים אחרים, וכשחשבתי מה אני הייתי רוצה במצב כזה — גם אם בעצם אני לא יכול בכלל לדמיין אותו באמת, לדמיין מה הייתי מרגיש — היה ברור לי שכן, עדיף שאבוא.</p>
<p>רכבתי לי על האופניים וחיפשתי את הבית החרב בגבעה הצרפתית (לא באתר של אקטיבסטילז ולא ב<a href="http://silwanic.net/?p=9974">ידיעה</a> ב<a href="http://silwanic.net">אתר</a> של מרכז־המידע ואדי חילוה (יש גם אתר ב<a href="http://silwanic.net/?page_id=49">עברית</a> וב<a href="http://silwanic.net/?page_id=47">ערבית</a>) ראיתי תיאור של איפה בדיוק נמצא הבית). חיפשתי חיפשתי, ובדרך מישהו ששאלתי ניסה לשכנע אותי, משום מה…, ללכת לסייע למטופלי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dialysis">דיאליזה</a> דרך <a href="http://ami.org.il">עזר מציון</a> (מטרה ראויה מאוד בפני עצמה) במקום, כשהסבטקסט ברור. אחרי חיפושים התקשרתי ל<a href="http://twitter.com/silandallal">סילאן</a>, שצילמה את התמונות, ושאלתי; זה לא בדיוק בגבעה הצרפתית פרופר, אלא מעבר לכביש, מערבית לפסל הלבן הגדול.</p>
<p>הגעתי. <a href="http://www.tab4u.com/chords/hakeves_hashisha_asar.html#18">זה לא כל־כך נעים לראות גן סגור</a>; בית הרוס לראות זה חוויה מצלקת. לחוות הריסה של הבית, או אפילו להיות נוכח בהריסה של בית של אדם אחר, זה משהו שאני לא באמת יכול לתאר לעצמי בדיוק. אין לי יותר מדי מה לספר על המפגש עצמו. החששות בדבר סיטואציה מביכה או 'מה אתה בא לכאן בכלל?' התבדו. שיחה די רגילה ברובה: הא ודא, וגם על הרס בתים באופן כללי ועל מה שיכול להיות ומה שסביר שיהיה. הפרוצדורה של הגשת התוכניות לבקשה לאישור לבניה, שלוש פעמים, עלתה, אגב, יותר מהבניה עצמה. ההריסה בוצעה בלי שום אזהרה (הווה אומר, בלי יכולת להציל רכוש), כשרוב האנשים היו בכלל מחוץ לבית, והיא חורגת מההרחבה נטולת האישור. כשהעזתי לשאול אם יש משהו קונקרטי שאני יכול לעזור בו (ומה לעזאזל אפשר כבר לעשות מול בית חרב?), התשובה היתה: לספר. אז הנה, סיפרתי.</p>
<p>את הקוראים שישר אומרים 'רגע, אבל גם לשכן שלי שהוא מהגזע הנכון הרסו הרחבה, למה לא הלכת אליו? זה בכלל לא עניין גזעני כאן, מה אתה מבלבל ת׳מוח?' אפנה אל האתרים הבאים (בקצרה ובפישוט, לקצרי־הסבלנות: אם אתם ממוצא פלסטיני, אין לכם ממש סיכוי לקבל איזשהו היתר בניה. כשהאוכלוסיה גדלה, ובטח במצב שבו עוד ועוד שטחים נגזלים, הברירה היחידה היא בניה ללא אישור):</p>
<ul>
<li><a href="http://www.icahd.org/?lang=he">האתר</a> של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (יש גם ב<a href="http://www.icahd.org/">אנגלית</a>), ובפרט אל <a href="http://www.icahd.org/?page_id=6294&lang=he">הדף</a> הירושלמי (יש גם ב<a href="http://www.icahd.org/?page_id=5374">אנגלית</a>). באופן כללי האתר של הוועד מומלץ לקריאה.</li>
<li>הסקציה על <a href="http://www.btselem.org/Hebrew/Planning_and_Building/Index.asp">תכנון ובניה</a> באתר של בְּצֶלֶם (יש גם ב<a href="http://www.btselem.org/english/planning_and_building/index.asp">אנגלית</a>, <a href="http://www.btselem.org/arabic/planning_and_building/index.asp">ערבית</a>, ודף חלקי ב<a href="http://www.btselem.org/russian/planning_and_building/index.asp">רוסית</a>). יש שם בצד תת־דפים. גם <a href="http://www.btselem.org/">האתר של בְּצֶלֶם</a> מומלץ מאוד לקריאה.</li>
<li>אני יודע שזה כבר יוצא עמוס, אבל הקורא המתעניין מוזמן לקרוא גם בסקציה <a href="http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=1616">תכנון, בניה וקרקע</a> באתר של <a href="http://www.acri.org.il">האגודה לזכויות האזרח בישראל</a>, שגם הוא… וול, אתר מומלץ וגם הוא… וול, ארגון חשוב מאוד והכרחי שעושה מלאכת קודש, בטח בימים אפלים כמו אלה.</li>
</ul>
<p>עד לפני לא המון זמן לא היה לי <a href="/419">מושג</a> (למעשה, עד לסיור של <a href="http://www.jlm.israel.net/home/location_view.php?id=17">דַיְלָה</a> זצ״ל* במזרח ירושלים לפני כמה שנים). אני מקווה הפוסט הזה גרם ללפחות אדם אחד לדעת קצת יותר, ואם הוא תרם במשהו לזה שמישהו יעשה משהו, אז זה בכלל אחלה.</p>
<p>* דַיְלָה כבר לא איתנו, אבל יש התארגנויות אחרות של סיורים; בפרט של <a href="http://www.ir-amim.org.il/">עיר עמים</a>.</p>רדיו הר הצופים בסכנת סגירה2010-12-18T00:00:00+02:002010-12-18T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-12-18:/521<p>האוניברסיטה העברית - גוף שאני לומד להעריך פחות ופחות עם הזמן - מתכוונת לכבות את אחת מנקודות האור בעיר האפלה הזאת.<br />
כרגע אני לא יודע אם מתארגנת פעולה מלבד ה<a href="http://www.atzuma.co.il/106fmj">עצומה</a>, אבל אעדכן אם אדע.</p>
<p>הנה מכתב שקיבלתי מתמר:</p>
<p><!--more--></p>
<blockquote><p>
מוזיקאים, אנשי תקשורת וחברים יקרים,</p>
<p>אני פונה אליכם כאנשים שאני מעריכה (ואת רובכם …</p></blockquote><p>האוניברסיטה העברית - גוף שאני לומד להעריך פחות ופחות עם הזמן - מתכוונת לכבות את אחת מנקודות האור בעיר האפלה הזאת.<br />
כרגע אני לא יודע אם מתארגנת פעולה מלבד ה<a href="http://www.atzuma.co.il/106fmj">עצומה</a>, אבל אעדכן אם אדע.</p>
<p>הנה מכתב שקיבלתי מתמר:</p>
<p><!--more--></p>
<blockquote><p>
מוזיקאים, אנשי תקשורת וחברים יקרים,</p>
<p>אני פונה אליכם כאנשים שאני מעריכה (ואת רובכם גם מכירה אישית לא רע), שאוהבים מוזיקה ותרבות, ושיש להם לדעתי השפעה כלשהי בהפצת רעיונות ומידע. הפנייה הזו היא אישית לחלוטין, ולכן היא נעשית מהמייל שלי, ולא מהמייל הרשמי של רדיו הר הצופים.</p>
<p>כמו שחלקכם כבר יודעים, רדיו הר הצופים נמצא כרגע בסכנת סגירה מיידית. הסיפור (בקצרה) הוא כזה: המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית נתבקשה לקצץ בתקציבה בשנת 2011, והם בחרו לחתוך את משכורות צוות המפיקים של הרדיו. מדובר בצוות של 3 אנשים, שהיקף משרתם (ביחד) הוא 200 שעות שבועיות בשכר שקרוב למינימום, ועוד עשרות שעות בהתנדבות. הצוות הזה, שגם ככה מקבל מהאוניברסיטה מעט שבמעט, מנהל צוות של עשרות שדרנים מתנדבים, דואג לכל הצד הטכני של התנהלות התחנה, מארגן ראיונות עם מיטב האמנים, תקלוטים של השדרנים במקומות שונים בירושלים, הרצאות של השדרנים על קולנוע ומוזיקה, מייחצן את התחנה, מדריך שדרנים חדשים ובין לבין מוצא זמן להאזין לכל אלבום חדש שמגיע לתחנה. בלעדיהם, אין רדו הר הצופים. אם עד סוף דצמבר לא נצליח להזיז משהו, התחנה תיסגר לחלוטין, או שהיקף הפעילות שלה יצטמצם ביותר מ-75% (וזה התרחיש האופטימי).</p>
<p>כבר נאמרו הרבה מילים על כך שרדיו הר הצופים הוא גוף תרבותי חשוב, לא רק בירושלים (אתם מוזמנים לבקר אצל <a href="http://morphlexis.haoneg.com/2010/12/13/this-ship-is-sinking/">מורפלקסיס</a> ו<a href="http://www.listener.co.il/2010/12/%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95-%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8/comment-page-1/#comment-510">עידו</a> כדי להתרשם), אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני פונה אליכם ממקום יותר אישי, של מי שמשדרת בתחנה הזו כבר יותר מארבע שנים, והיתה מפיקה וטכנאית בה במשך יותר משנתיים. מבחינתי, רדיו הר הצופים הוא סוג של בית לאנשים שאוהבים לשמוע, לשדר, להפיץ ולהכיר מוזיקה טובה ולא שגרתית. זו תחנת הרדיו היחידה בארץ שאפשרה ומאפשרת לאנשים לשדר שעה שבועית של הז'אנר האהוב עליהם, נידח ככל שיהיה, בין אם מדובר בנויז, פסיכדליה, מטאל, בוסה נובה, אמריקנה או פאנק. זו התחנה היחידה שבה השדרנים לא מוגבלים ולא מצונזרים במה שהם אומרים ומשמיעים. אני אישית שידרתי בעבר פרובוקציות זולות, שטויות מוחלטות, הקלטות מוזיקה ביתיות וקריאות לפעולה אקטיביסטית, ומעולם לא הושתקתי. לשם ההשוואה, כששידרתי ברשת ג', נדרשתי לשלב מוזיקת מיינסטרים ולהיטים ברשימת השידור, ושירים רבים לא קיבלו אישור השמעה (כי הם לא מוכרים, כי הם קיצוניים, כי הם באנגלית,כי הם לא יצאו כסינגל....).</p>
<p>רדיו הר הצופים היא התחנה היחידה שמעורבת מבחינה חברתית ותרבותית במה שקורה בירושלים - אם זה בסיקור אירועי תרבות ואמנות, בשידור הופעות מפאב "הקצה", בתיקלוטים ברחבי העיר, בכתיבה לפאנזינים מקומיים, במגזינים משודרים ועוד ועוד. זו התחנה היחידה שמקיימת <a href="http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=354678">מצעד דו-שבועי</a> של מוזיקה ישראלית עצמאית ואלטרנטיבית. זו תחנה שהרבה משדרניה בעבר ובהווה הם מוזיקאים בעצמם - מורפלקסיס, דן-יה שוורץ, ליאור אסטרו, מארקי פאנק, טריקסרין, ענבלסו, רני זגר, גיל כהן, אורי האמסטר ועוד מלא שבטח שכחתי. זו תחנה שהצליחה, עם אפס תקציב ובלי אתר אינטרנט ראוי, לאסוף סביבה מאות מאזינים נאמנים מכל העולם. כן, מכל העולם. בדיוק בשבוע שעבר נפגשתי עם מאזינה שלי שחיה בכפר בהולנד והגיעה לביקור, ואני בקשר אינטרנטי עם עוד כמה מאוסטרליה, ארצות הברית ואנגליה. זו התחנה היחידה שאני מכירה שבה אתה יכול לראיין כל אמן שמעניין אותך, בין אם הוא אמן מתחיל שאף אחד לא שמע עליו (יש לנו <a href="http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/d5f28b73-3ff9-430c-9190-4f65eadbb80e.icast.mp3&IndexID=50569&name=iCast">ראיון</a> עם אסף אבידן מ-2007, שבו הוא אומר שאין לו סיכוי להצליח בארץ, ואנחנו התחנה הראשונה שהביאה לאולפן את <a href="http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/71ad8593-3240-48e3-8a46-b2578c2854eb.icast.mp3&IndexID=376905&name=iCast">לפט</a>), אמן עבר שאף אחד לא שמע עליו (<a href="http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/323ab82c-bce3-497a-b62c-6481c0aadc1d.icast.mp3&IndexID=322056&name=iCast">הראיון עם מוראג</a> מסדרני הדשא הוא חוויה שבחיים לא אשכח) או אמן מחו"ל (תשאלו את הבלאק ליפס כמה הם נהנו אצלנו באולפן), פשוט כי הוא מעניין אותך. אתה יכול גם להתקשר לחברים שלך ולספר להם ששלום גד או יהודה לדג'לי או נועם רותם ינגנו היום באולפן, ולהזמין אותם לבוא לשמוע ולשתות כוס בירה.</p>
<p>כל הדברים האלו, מסתבר, לא ממש מעניינים את האוניברסיטה העברית. גם לא העובדה שלהודיע לאנשים על הפסקת ההעסקה שלהם תוך פחות מחודש זה לא אתי. אני אפילו לא מנסה להיות אובייקטיבית כשאני אומרת שרדיו הר הצופים הוא נכס תרבותי שאסור לאבד - אלו החברים שלי, זה הבית השני והמשפחה השנייה שלי. ועדיין, עם זה שהאנשים בתחנה הם חברים שלי, שאת בן הזוג שלי הכרתי בתחנה, שיש לי חברה טובה שהגיעה לשדר בהתנדבות כל שבוע בתקופה שהיה לה סרטן, ושעבדתי בתשלום בתחנה תקופה ארוכה, אני מרשה לעצמי להגיד - התחנה הזו היא נכס תרבותי. אסור שהיא תיסגר.</p>
<p>אז אחרי כל ההקדמה המאוד ארוכה הזו, אני פונה אליכם לעזור לנו בתמיכה וחשיפה - ככל שיותר אנשים שאכפת להם ידעו, ככה יש סיכוי טוב יותר שמישהו יקשיב לנו, או שנצליח להגיע למישהו שפעם עשה קוק עם הבת של הדיקן ולכן יש לו השפעה. יש לנו <b><a href="http://www.atzuma.co.il/106fmj">עצומה</a></b>, שאולי תעזור במשהו, בימים הקרובים הנושא יתפרסם בכמה מקומונים ירושלמיים, וכמה אנשים יקרים כבר כתבו עלינו בבלוגים שלהם. ועדיין, כל פוסט, כל טוקבק, כל אזכור תקשורתי וכל חתימה על העצומה יכולים לעזור. אני באמת מאמינה שכל מי שמכותב כאן הוא בעל השפעה כלשהי, בין אם הוא בעל בלוג, חבר בפורום, מוזיקאי או אדם שאוהב מוזיקה ויש לו הרבה חברים שאוהבים מוזיקה. כמובן שאם יש לכם קשרים כלשהם בחלונות הגבוהים ובמגדלי השן של האוניברסיטה העברית, נשמח מאוד להיעזר בהם.</p>
<p>אז תודה רבה לאלו מכם שכבר התייחסו, חתמו, הפיצו ופרסמו, ולאלו שמתכוונים לעשות זאת, ושיהיה סוף שבוע חורפי ונעים,</p>
<p>תמר<br />
(שמשדרת שתי תכניות בתחנה, וגם עבדה בה כמפיקה בעבר)
</p></blockquote>שתי הפגנות חשובות השבוע2010-09-28T00:00:00+02:002010-09-28T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-09-28:/515<p>אני כבר לא מפרסם <a href="/452">הודעות</a> <a href="{{SITEURL}}/409">על</a> <a href="{{SITEURL}}/376">הפגנות</a> כאן. יש דרכים אפקטיביות הרבה יותר.<br />
למרות זאת, הנה שתי הפגנות מאוד חשובות לי:</p>
<ul>
<li>
ביום חמישי ב־19:30 תהיה במגרש הרוסים בירושלים (מתכנסים בכיכר ספרא) <a href="http://www.facebook.com/event.php?eid=110577049002610">הפגנה בעד חופש מאלימות משטרתית (=וצבאית) ומעינויים</a>.
</li>
<li>
למחרת, ביום שישי ב־11:30 בבוקר תצא <a href="http://groups.google.com/group/ijvs/msg/c9c7bc4e6a15a5fe">תהלוכת הזדהות …</a></li></ul><p>אני כבר לא מפרסם <a href="/452">הודעות</a> <a href="{{SITEURL}}/409">על</a> <a href="{{SITEURL}}/376">הפגנות</a> כאן. יש דרכים אפקטיביות הרבה יותר.<br />
למרות זאת, הנה שתי הפגנות מאוד חשובות לי:</p>
<ul>
<li>
ביום חמישי ב־19:30 תהיה במגרש הרוסים בירושלים (מתכנסים בכיכר ספרא) <a href="http://www.facebook.com/event.php?eid=110577049002610">הפגנה בעד חופש מאלימות משטרתית (=וצבאית) ומעינויים</a>.
</li>
<li>
למחרת, ביום שישי ב־11:30 בבוקר תצא <a href="http://groups.google.com/group/ijvs/msg/c9c7bc4e6a15a5fe">תהלוכת הזדהות עם בעלי־החיים במשקים</a> משד׳ רוטשילד X מזא״ה בתל־אביב.<br />
<small>אנצל את ההזדמנות להמלצה על <a href="http://www.animalvoiceradio.com/">רדיו קול החיות</a> (תודה ל<a href="http://bligeula.wordpress.com/">יוסףה</a>, שנתנה קישור ב<a href="http://www.queereyeworld.org/Issues/QueerEye44.pdf">תחנותרבות</a> שלה).</small><br />
<small>בנוסף, שמחתי לראות את <a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/17050">חוסר האנתרופוצנטריות</a> ב־<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft">ActLeft</a>, שזה אחלה אתר.</small>
</li>
</ul>
<p>ההפגנות האלה, ולא רק הן, קשורות קשר הדוק: בין אם זה זה שעינוי זה עינוי זה עינוי ואלימות זאת אלימות זאת אלימות, האלימות של המשטרה כנגד פעילים לזכויות בעלי־חיים (<a href="http://sogrot.com/">סוגרות</a> כדוגמה), העובדה שהמשטרה מנצלת סוסים כדי לרמוס מפגינים, או זה ש<a href="http://www.pardes.co.il/book.asp?pID=824">זה שלמושג 'דהומניזציה' יש תוכן</a> הוא (אחד ה־)בסיס(ים) שעליו עומד דיכוי של בעלי־חיים מזן <a href="http://species.wikimedia.org/wiki/Homo_sapiens_sapiens">הומו סאפיינס</a>.</p>
<p>אני <a href="/437">אוהב</a> <a href="{{SITEURL}}/446">להכין</a> <a href="{{SITEURL}}/477#sign#sign">שלטים</a>. זה כיף לחשוב על איך ומה לכתוב, זה כיף להכין וזה כיף לקבל תגובות מהמפגינים האחרים ובטח שמאנשים מבחוץ.<br />
הנה השלטים שאני מתכוון להכין להפגנות האלה <strike>(לצערי לא מודפסים אלא בכתב־יד: הקמפוס סגור השבוע)</strike> (הנה <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/515-signs.pdf">קובץ</a></b>):</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>להפגנה בחמישי: שלט אחד שבצד אחד שלו יש את הצד הראשון של <a href="/477#sign">זה</a> (בתוספת <a href="http://2.bp.blogspot.com/_KgBT8kIRgBo/S60uyOoivHI/AAAAAAAAGfU/J6dU8Lhdaao/s1600/fuck_police_brutality.gif">זה</a> ו<a href="http://www.veggiebarn.net/VeganTMLogo_col_shad.jpg">זה</a>) ובצד השני כתוב<br />
<center><br />
הבעיה היא לא<br />
האלימות המשטרתית.<br />
הבעיה היא<br />
קיומן של משטרות!<br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/515-anarchism.png" style="border: 0;"/><br />
</center>
</li>
<li>להפגנה בשישי: שני שלטים (אחד לשאת ואחד לתת). האחד הוא מחזור של הצד הראשון של השלט שישאר מהיום שלפני, כשבצד השני <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/5042471958/sizes/o/in/photostream/">כתוב</a><br />
<center><br />
אֲנִי חַיָּה<br />
(מזן Homo sapiens sapiens)<br />
ואת/ה?<br />
</center><br />
השני: בצד אחד<br />
<center><br />
להמנע מרצח והתעללות<br />
זה אפשרי! (וקל…)<br />
מפחיתים בבשר > מפסיקים לאכול בשר<br />
מפחיתים בחלב, ביצים ודבש > מפסיקים<br />
מפחיתים בכל ניצול אחר (ניסויים, קרקס, …) > מפסיקים<br />
</center><br />
בצד שני:<br />
<center><br />
לא לאלימות!<br />
כן לחמלה!<br />
</center>
</li>
</ul>הסנדלר הולך יחף2010-09-23T00:00:00+02:002010-09-23T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-09-23:/512<p>או: <b>יצא הגליון הראשון של בבל!</b></p>
<p>אז אחרי שכבר כתבתי על זה במלאן מקומות וקיבלתי המון תגובות מחממות לב ומעלות חיוך (בלי ציניות) פתאום שמתי לב שדווקא כאן, מכל המקומות, לא כתבתי שהגליון הראשון של בבל זמין <a href="http://bbl.digitalwords.net/?page_id=5#archive">באינטרנט</a>, באופן חופשי, ו<a href="http://bbl.digitalwords.net/?page_id=5#printed">בחנויות</a> (במחיר עלות ההדפסה + עמלה של החנות).</p>
<p>אז הנה …</p><p>או: <b>יצא הגליון הראשון של בבל!</b></p>
<p>אז אחרי שכבר כתבתי על זה במלאן מקומות וקיבלתי המון תגובות מחממות לב ומעלות חיוך (בלי ציניות) פתאום שמתי לב שדווקא כאן, מכל המקומות, לא כתבתי שהגליון הראשון של בבל זמין <a href="http://bbl.digitalwords.net/?page_id=5#archive">באינטרנט</a>, באופן חופשי, ו<a href="http://bbl.digitalwords.net/?page_id=5#printed">בחנויות</a> (במחיר עלות ההדפסה + עמלה של החנות).</p>
<p>אז הנה קישור ל<a href="http://bbl.digitalwords.net/?p=28"><b>פוסט</b></a> מ<a href="http://bbl.digitalwords.net/">האתר של בבל</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Imperial_Dictionary">Imperial Dictionary</a></small></p>אתר להוצאת 'פושישית', ודף בית2010-09-15T00:00:00+02:002010-09-15T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-09-15:/509<p>שתי הודעות על אתרים/דפים חדשים:</p>
<p>האחת היא על זה שלהוצאת פושישית, שמוציאה את <a href="http://bbl.digitalwords.net">בבל</a> ובעתיד דברים נוספים, יש <b><a href="http://xpr.digitalwords.net">אתר</a></b>. כרגע זה בעיקר בסיס לבאות. אם יש לכם מה לתרום לאותן באות, זה יהיה נפלא. דברו איתי.</p>
<p>השניה היא על זה שעשיתי לי <b><a href="http://me.digitalwords.net">דף בית</a></b>. זה דף שמרכז דברים שאני …</p><p>שתי הודעות על אתרים/דפים חדשים:</p>
<p>האחת היא על זה שלהוצאת פושישית, שמוציאה את <a href="http://bbl.digitalwords.net">בבל</a> ובעתיד דברים נוספים, יש <b><a href="http://xpr.digitalwords.net">אתר</a></b>. כרגע זה בעיקר בסיס לבאות. אם יש לכם מה לתרום לאותן באות, זה יהיה נפלא. דברו איתי.</p>
<p>השניה היא על זה שעשיתי לי <b><a href="http://me.digitalwords.net">דף בית</a></b>. זה דף שמרכז דברים שאני עושה ברשת, מין צומת אגו-צנטרית שממנה יוצאים כמה שבילים.</p>
<p>מאוד נהנתי לשחק עם האסתטיקה של שני האתרים האלה: בראשון בעיקר להתאים ולסדר גרפיקה ב<a href="http://jimbarraud.com/manifest/">תבנית קיימת</a> ולעצב לוגו. בשני זה היה משחק במינימליזם, שלדעתי יצא יפה (גילוי נאות: את התבנית הכללית וחלק מהמאפיינים גנבתי מ<a href="http://www.curtziegler.com/sitedemo/portfolio/">כאן</a>, כשאני בוחר מה לקחת ואיך ומה לא ומה ואיך לעשות לבד כדי שהכל ישתלב בתוצאה מאוזנת ובהירה). כיף לי לשחק עם אסתטיקה ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Usability">שימושיות</a>.</p>בבל ב'עט לשינוי 4', פסטיבל ספרות ואמנות חברתית2010-08-31T00:00:00+03:002010-08-31T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-08-31:/503<p>ביום חמישי הקרוב יתקיים פסטיבל עט לשינוי 4. משום מה <a href="http://www.facebook.com/home.php?#%21/event.php?eid=124452830933743&ref=ts">הדף של הפייסבוק</a> שלהם חסום לאנשים שלא בחרו ליצור חשבון בפייסבוק, אבל <a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=12003463">כאן</a> יש מידע מספיק.<br />
לא הייתי בעטים לשינויים הקודמים, אבל זה נראה שיש שם דברים ממש מעניינים!</p>
<p>בהזדמנות חגיגית זו, סוף כל סוף יצא הגליון הראשון של <a href="http://bbl.digitalwords.net">בבל …</a></p><p>ביום חמישי הקרוב יתקיים פסטיבל עט לשינוי 4. משום מה <a href="http://www.facebook.com/home.php?#%21/event.php?eid=124452830933743&ref=ts">הדף של הפייסבוק</a> שלהם חסום לאנשים שלא בחרו ליצור חשבון בפייסבוק, אבל <a href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=12003463">כאן</a> יש מידע מספיק.<br />
לא הייתי בעטים לשינויים הקודמים, אבל זה נראה שיש שם דברים ממש מעניינים!</p>
<p>בהזדמנות חגיגית זו, סוף כל סוף יצא הגליון הראשון של <a href="http://bbl.digitalwords.net">בבל</a>. כטיזר, הנה עמוד־השער:</p>
<p><center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/503-teaser.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/503-teaser-217x300.png" title="503-teaser" width="217" height="300" class="aligncenter size-medium wp-image-508" /></a><br />
</center></p>
<p>תוכלו לקנות את הגליון, במחיר עלות ההדפסה, בפסטיבל: יהיה דוכן לבבל ביריד הספרים החברתי שבמגרש הכדורסל ברחוב שיריזלי. בקרוב אתרוצץ בין חנויות ספרים בירושלים ואציע להם למכור את מרכולתי. אחרי זה אעלה את הגליון ל<a href="http://bbl.digitalwords.net">אתר</a> של בבל.<br />
דברי פתיחה חגיגיים אכתוב באתר כשיצא הגליון האלקטרוני, בקרוב. בינתיים תוכלו לקרוא אותם בדפוס.</p>אילאיל לא תפוס!2010-08-18T00:00:00+03:002010-08-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-08-18:/472<p>ל<a href="http://www.opticchiasm.net/?p=63">ילדה הכי קולית ביקום</a> יש <a href="http://twitter.com/Lulitroll">טוויטר</a>, עם highlights לשוניים וקומנטר. יש דברים שמשתנים, כך שכדאי לעקוב לפי סדר כרונולוגי.</p>לא יורים, לא דומעים2010-08-14T00:00:00+03:002010-08-14T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-08-14:/477<p>פאשה אמר לי פעם שכבר אין כמעט בלשנות בבלוג, ויש אקטיביזם. נו, הנה עוד פוסט לא בלשני…</p>
<p>ביום שישי השתתפתי ב<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/16725">סיור ובהפגנה באלולג'ה</a> (الولجة, il-walaǧa). כדאי לקרוא את <a href="http://www.unrwa.org/userfiles/2010070915338.pdf">המינידוח של אונר"א</a>, את <a href="http://www.scribd.com/doc/35086197/ICAHD-Al-Walaja-Fact-Sheet">ה־fact sheet של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים</a> את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/al-Walaja">הערכים</a> <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%92%27%D7%94">בוויקיפדיה</a> ולהסתכל <a href="http://www.alwalajathefilm.com/">כאן</a>; אין טעם …</p><p>פאשה אמר לי פעם שכבר אין כמעט בלשנות בבלוג, ויש אקטיביזם. נו, הנה עוד פוסט לא בלשני…</p>
<p>ביום שישי השתתפתי ב<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/16725">סיור ובהפגנה באלולג'ה</a> (الولجة, il-walaǧa). כדאי לקרוא את <a href="http://www.unrwa.org/userfiles/2010070915338.pdf">המינידוח של אונר"א</a>, את <a href="http://www.scribd.com/doc/35086197/ICAHD-Al-Walaja-Fact-Sheet">ה־fact sheet של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים</a> את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/al-Walaja">הערכים</a> <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9C%D7%92%27%D7%94">בוויקיפדיה</a> ולהסתכל <a href="http://www.alwalajathefilm.com/">כאן</a>; אין טעם שאכתוב כאן שוב דברים שכבר נכתבו.</p>
<p>תקציר: אלימות זה איכסה. גז מדמיע זה איכסה, ומגעיל, וכואב, ושובר את הגוף לכמה דקות אבל לא את הרוח. בואו בשבוע הבא.</p>
<p>לחסרי־הסבלנות: <a href="/477#sign">ישר לשלט להכנה עצמאית</a>; <a href="{{SITEURL}}/477#photos#photos">ישר לתמונות</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>נו, אז היית בהפגנה, so. אמנם זאת לא הפעם הראשונה שדברים כמו זה קורים (לי כן), ולצערי הרב גם לא הפעם האחרונה, אבל חשוב שדברים כאלה ישמעו (מלבד זה שכתיבה עוזרת…).<br />
יש אנשים ש<a href="http://activestills.org/">מצלמים</a> <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills">סטילז</a>, יש שמצלמים בווידאו, יש מי ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rhythms_of_Resistance">מתופפים</a>, יש מי ש<a href="http://www.gerila.co.il/">שרים</a>, יש מי ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Clandestine_Insurgent_Rebel_Clown_Army">מתלוצצים</a>, יש <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tY5-HdQKqok">מי</a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=d0-th3P1rpg">שמשלבים</a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=tHEmt75Zp8c">ידיים</a>, יש מי שמכינים שלטים, יש מי שמוציאים את הגרון, ויש מי ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/First-person_narrative">כותבים</a>.</p>
<p>טוב, אז מעשה שהיה כך היה. קמתי בבוקר מאוחר מדי, התארגנתי לאט מדי, ודיוושתי במלוא הקצב כדי להספיק להגיע בזמן להסעה. הגעתי פונקט ב־10:20; טוב לדעת שלהגיע באופניים מהגבעה הצרפתית לגן הפעמון בחצי שעה בערך זה אפשרי….</p>
<p>הדרך הטובה ביותר לדעת על הסיור היא להשתתף באחד. אפשר להצטרף ל<a href="http://groups.google.com/group/act4wallaje">רשימת־התפוצה</a> ולחפש ב־<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/">ActLeft</a>.</p>
<p>ההפגנה התחילה מליד המסגד, אחרי שהמתפללים יצאו. המתופפים התחילו לתופף והתחלנו לצעוד. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם זה חוסר האיזון המגדרי בין הצועדים מאלולג'ה: כמעט כולם גברים. נו, סולידריות לא מביעים עם הזולת בגלל שהם מלאכים — הם לא — אלא בגלל שהם נמצאים במצב של דיכוי (גם אם הםן עצמןם מדכאימות אחרותים ואת עצמםן; שיתוף־פעולה רק עם אנשים 'מושלמים' משמעותו לפעול לבד, ובעצם גם זה לא; ר' <a href="http://www.kirjasilta.net/hadash/Yoh.8.html">יוחנן ח'</a>).<br />
(מנקודה זאת אפשר וכדאי לקרוא במקביל ל<a href="http://www.youtube.com/watch?v=TnxkUD9LGJo">וידאו הזה</a>:)<br />
<iframe width="425" height="272" src="https://www.youtube.com/embed/TnxkUD9LGJo?rel=0" frameborder="0" allowfullscreen></iframe><br />
הצעדה המשיכה ועצרה ליד בתי־כלא שהיו כלואים בהם כבשים וסוסים, שפחדו מהרעש של התופים. אני מקווה שבפעם הבאה אצליח יותר לגרום לזה שלא יעצרו לידם. (מי אמר 'לא מלאכים' ולא קיבל?). בתי־הכׁלא האלה, על הגדרות שלהם והגבלת החירות הבסיסית של התנועה, לא רק נוראים בפני עצמם, אלא גם <a href="http://www.youtube.com/watch?v=eOkcxyI57Xk">מכשירים הגידור של בעלי־חיים מזן הומו סאפיינס</a> (קישורים נוספים: <a href="http://www.pardes.co.il/book.asp?pID=824">פרדס</a>, <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94">וויקיפדיה</a>, <a href="http://www.free.org.il/articles/literature/articles_literature_2.html">שב״י</a>), גם את אלא שכולאים אותם. האירוניה צורבת במיוחד בהפגנה נגד החומה.<br />
המשכנו, קוראים בערבית (סיסמאות שאני מכיר וכאלה חדשות; מעניין לבדוק את זה, את 'מסורת הסיסמאות' במקומות שונים מזווית של אנתרופולוגיה/פולקלור…) ובאנגלית. לא בעברית. היה נחמד, אווירה נחמדה כזאת, קצת פסטיבלית. הכרתי אנשים נחמדים חדשים (ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D">חוק השמאלנים השלובים</a> התאמת שוב). מרחוק ראיתי אנשים לבושים במדים של שוטרים וחיילים, ואת עינו הפקוחה של השב"כ. זה היה צפוי, ויותם אמר שההפגנות עד עכשיו היו ממש רגועות: לא נורו כדורי־גומי, לא נזרקו אבנים או רימונים של גז מדמיע. אז לא פחדתי. עצרנו בסמוך לצומת, בלי להפריע לתנועה. אחד מהתושבים דיבר במיקרופון באנגלית על מה שקורה שם. תושב אחר דיבר בעברית, כדי שגם האנשים שלבושים במדים של חיילים ושוטרים יבינו.<br />
ואז התקרבו אנשים במדי חיילים, לקול קריאות 'חייל, הקשב! חובה לסרב!'. לא שמעתי מה הם אמרו, אבל אחרי זה, מה<a href="http://www.youtube.com/watch?v=TnxkUD9LGJo">ווידאו</a> הבנתי שהם התׁבריינו שאם לא נלך תוך חמש דקות הם יתקפו אותנו.<br />
הדבר הבא שאני זוכר זה המון אנשים מסתובבים ורצים חזרה אל הכפר, ואני איתם, רץ. שמעתי קולות של פיצוץ, וראיתי רימון של גז מדמיע מתגלגל ממש קרוב לרגליים שלי. זה מפחיד נורא. ואז הרגשתי את העיניים, האף, הפה ומקומות שכנראה נפצעו בגילוח כואבים כאילו שאלפי ווי־מתכת קטנים או ציפורניים מנסים להוציא את הפנים מהמקום. זה כואב like hell.<br />
רצתי רחוק מדי, מרוכז בלהתרחק ולצלם, מכדי להבחין בזה שהבריונים במדים תפסו בכח את אחד המפגינים, עלי, וחטפו אחר מביתו, מאמון, לעיני משפחתו, כמו שאפשר לראות ב<a href="http://www.youtube.com/watch?v=TnxkUD9LGJo">ווידאו</a>.<br />
שוק: לא הורמה אבן, לא הורמה יד. אנשים פֿאקינ עמדו וקראו קריאות עם חרוזים קצת דביליים (במובן החמוד של המילה) ודיברו במגפון, דברים שלא נעימים לאוזן של מדינת־ישראל, הידועה בפסבדונים 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון'. מדינת־ישראל, אם כך — בעזרת אלות, רובים, רימוני גז מדמיע, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rubber_bullet">כדורי מתכת מצופים בגומי</a> (שהפעם לא נעשה בהם שימוש); ובהגנה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/AIL_Storm">רכבים משוריינים</a>, קסדות כבדות, מגיני פלסטיק ושכפ"צים מפני אנשים לא אלימים — השתיקה אותם בברוטליות הכי פחות מתוחכמת, כאומרים 'נכאיב להם, הם ישתקו'. Well, <a href="http://youtube.com/v/hnh9zCpY0zM&start=597&autoplay=1">זה לא פועל ככה</a> (באופן כללי, אני ממליץ בחום לראות את הווידאו המצויין הזה <a href="http://www.youtube.com/watch?v=hnh9zCpY0zM">מההתחלה</a>).<br />
מי שרוצה תמצית של הכיבוש וההפרדה הישראלית, הנה <a href="http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=My_two_pennies_worth">השנקל שלי</a>, מהחוויה האישית הקטנה שלי.</p>
<p>מבחינתי זה יצר אצלי סוג דומה של מחוייבות כמו לשיח' ג'ראח אחרי <a href="/392">שהאדון שוטר גנב לי שלט</a>. וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ.</p>
<p>מסקנות לעתיד: להמרח טוב יותר בקרם הגנה נגד השמש ולהביא בנדנה ובצל (אומרים שזה עוזר ללעוס בצל ולירוק).</p>
<p>אז להפגנה הבאה אני מתכוון להביא איתי שני דברים נוספים חוץ מקרם הגנה, בנדנה ובצל:</p>
<ul>
<li>
האחד הוא שלט, שמצד אחד שלו כתוב:<span id="sign"></span></p>
<blockquote><p>
<a href="http://hi.wikipedia.org/wiki/%E0%A4%85%E0%A4%B9%E0%A4%BF%E0%A4%82%E0%A4%B8%E0%A4%BE">अहिंसा</a> (בתעתיק: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ahimsa">ahiṃsā</a>)<br />
<a href="http://ar.wikipedia.org/wiki/%D9%84%D8%A7%D8%B9%D9%86%D9%81">لاعنف</a><br />
<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA">אי־אלימות</a><br />
<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Nonviolence">Nonviolence</a><br />
(בצד אחד <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Peace_symbols#The_peace_sign">סמל</a> של שלום/פציפיזם ובצד השני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Peace_symbols#The_Broken_Rifle">רובה שבור</a>)
</p></blockquote>
<p> ובצד השני כתוב:</p>
<blockquote><p>
1990 — <a href="http://de.wikipedia.org/wiki/Berliner_Mauer">Berlin</a>, <a href="http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%AC%D8%AF%D8%A7%D8%B1_%D8%A8%D8%B1%D9%84%D9%8A%D9%86">برلين</a>, <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F">ברלין</a><br />
1994 — <a href="http://af.wikipedia.org/wiki/Apartheid">Suid-Afrika</a>, <a href="http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%A3%D8%A8%D8%A7%D8%B1%D8%AA%D9%8A%D8%AF">جنوب أفريقيا</a>, <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%94%D7%99%D7%99%D7%93">דרום־אפריקה</a><br />
2010 — (שורה ריקה)
</p></blockquote>
<p> כמיטב המסורת, השלט זמין להורדה כקובץ <a href="https://old.digitalwords.net/media/477-sign.pdf">PDF</a> וכקובץ <a href="https://old.digitalwords.net/media/477-sign.zip">TeX</a> (הדפסה ב־A3 ושידוך לקרטון). אני חושב שהתוצאה יצאה טוב; משתפרים עם הזמן…</p>
<p> (תוספת מאוחרת:) <a href="http://www.dreamstime.com/stockfoto-gewaltlosigkeit-image16202540">הלול ואני בשיח׳ ג׳ראח</a>, עם השלט הזה.
</li>
<li>
אז שלט זה הדבר האחד, והדבר השני זה מילים, שאני מקווה להגיד במגפון, משהו בריתמוס של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Spoken_word">spoken word</a>:</p>
<blockquote><p>
<i><br />
חיילים ושוטרים יקרים,</p>
<p> למביט מהצד נראה שיש כאן שתי קבוצות.</p>
<p> בקבוצה האחת אנשים לבושים במגוון צבעים. אנשים מכל רחבי־העולם, מקרוב ומרחוק. הולכים ביחד ומתופפים למען מטרה משותפת: התנגדות להקמת חומה שמפרידה בין בני־אדם, בין דם לדם, באופן גזעני. חומה שמנשלת אנשים, כמוני וכמוכם, מאדמתם ומפרנסתם, מלחמם.<br />
אנחנו לא נושאים כלי־נשק. אין לנו אפילו אבן ביד. אנחנו דוגלים באי־אלימות, במסורת של מהטמה גנדהי ומרטין לותר קינג.<br />
אנחנו רוצים שוויון לכולם, ללא יוצא מן הכלל, ללא הבחנה בין דם לדם. לכן אנחנו עומדים כאן, באחווה, בסולידריות.</p>
<p> בקבוצה השניה אנשים לבושים בלבוש אחיד, חדגוני, כהה, מרתיע. הם נושאים כלי־נשק ומתנהגים באלימות כלפי מי שלא מסכן אותם כלל: דוחפים, יורים, מכים.<br />
אסור שהלבוש האחיד יטעה אותנו: מתחת לבגדים המסורבלים והאחידים עומדים בני־אדם, שונים אחד מהשני בדיוק כמו אלה מהקבוצה הססגונית וכל אחד אחר. אנשים שיותר מכל, נסיבות החיים שלהם הובילו אותם למקום שבו הם נמצאים, באחידות כפויה ואלימה, משרתים מטרות של אחרים.</p>
<p> פנינו לשלום. לאחווה. לחירות. לשוויון. כבני־אדם בעלי מצפון ובחירה, אני קורא לכם בקול ברור: תניחו את כלי־הנשק שלכם, תזרקו הצידה את הקסדות והמגנים, ותצטרפו אלינו. חדלו מדרך האלימות! תסרבו!</p>
<p> <center>*******</center></p>
<p> ב־1990 חומת ברלין נותצה<br />
ב־1994 שלטון ההפרדה בדרום־אפריקה הופל<br />
מתי שלטון ההפרדה של מדינת־ישראל יופל והחומה תנותץ זו רק שאלה של זמן. ושל מאמץ.<br />
</i>
</p></blockquote>
</li>
</ul>
<p><span id="photos"></span><br />
ועכשיו, לתמונות, כמובטח (כדאי להסתכל גם בתמונות של <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/sets/72157602013963483/">Activestills</a>):</p>
<p>[gallery link="file" order="ASC" columns="1" orderby="title" size="medium" exclude="499"]</p>
<p><small>(קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://www.youtube.com/v/TnxkUD9LGJo&start=222&autoplay=1">justicewheels</a>. זה רימון של גז מדמיע)</small></p>פגישת הכנה ותכנון לקבוצת קריאה קווירית בירושלים2010-08-12T00:00:00+03:002010-08-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-08-12:/474<p>אני מקווה שאצליח לגרום לקבוצת קריאה ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Queer_studies">לימודים קוויריים</a> ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Queer_theory">תיאוריה קווירית</a> לקום בירושלים, בדומה לקבוצות שיש ב<a href="http://www.facebook.com/group.php?gid=24638544358">באר־שבע</a> וב<a href="http://www2.mta.ac.il/~rwagner/sexacher/tt.html">תל־אביב</a>.</p>
<p>אתןם מוזמנימות להשתתף ב<a href="http://asiron.net/?p=36">פגישת התכנון</a> של הקבוצה ולידע את כל מי שזה רלוונטי עבורןם.</p>דיכוי מגדרי, אי־אלימות ואנרכיזם2010-07-30T00:00:00+03:002010-07-30T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-07-30:/470<p>לא, זה לא שאני הולך לכתוב על הסוגיה של אנרכיזם ו(אי־)אלימות, שדשו בה כל־כך הרבה. אני כן הולך לכתוב על שני דברים שנתקלתי בהם לפני שבועיים ב<a href="http://justjlm.org">הפגנה השבועית בשיח׳ ג׳ראח</a> ודבר שעלה כבר לפני למעלה מחודש במכתבים שנשלחים ברשימת־התפוצה של הפעילות; דברים שגורמים לי …</p><p>לא, זה לא שאני הולך לכתוב על הסוגיה של אנרכיזם ו(אי־)אלימות, שדשו בה כל־כך הרבה. אני כן הולך לכתוב על שני דברים שנתקלתי בהם לפני שבועיים ב<a href="http://justjlm.org">הפגנה השבועית בשיח׳ ג׳ראח</a> ודבר שעלה כבר לפני למעלה מחודש במכתבים שנשלחים ברשימת־התפוצה של הפעילות; דברים שגורמים לי לחשוב על מי האנשים שאני פועל (גם אם כפעיל לייט) יחד איתם. לא הגעתי למסקנות ברורות, ואני מנסה להבין ולפרש את המידע הסותר שאני רואה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>ראשון ראשון ואחרון אחרון, לפי סדר כרונולוגי.</p>
<p>נתחיל ב<b>דיכוי מגדרי</b>. כל־כך הרבה מילים נכתבו בביצה האינטרנטית שאין באמת טעם לכתוב עוד, ולחזור על דברים שנכתבו. אסתפק בקישור לקישורים: אצל <a href="http://janivgm.com/manners/?p=328">יניב</a> יש קישורים לפוסטים שנכתבו בעניין, וגם מילים משל עצמו. אם תסתכלו בתגובות <a href="http://www.justjlm.org/358">כאן</a> תראו תגובות שלי (יודה) שמקשרות לדברים שכתבתי.</p>
<p><a href="http://www.justjlm.org/439">השבוע</a>, אגב, אין את המלל הדכאני בהודעה על ההפגנה. אם הם פספסו או שבשקט הם יורדים מהעץ אני לא יודע; נחכה לשבוע הבא…. בכל מקרה, בואו להפגנה ותביאו דברים שיעזרו לאנשים מאלעראקיב.</p>
<p>בין אם יש את המלל הדכאני או לא, זה לא משנה את זה שאמשיך לבוא להפגנות: ההפגנות הן לא של מי שכותבים באתר ושולחים את המכתבים; הן של כל אחת מהאנשים שמשתתפות בהפגנות. מבחינתי, להמנע מלבוא זה להכיר ב'בעלות' של פעילים מסויימים — שבהחלט אי אפשר ולא נכון להמעיט בפעילות החשובה שלהם, שראויה להערכה — על ההפגנות. אם מדברים על אי־היררכיה, זה ה־מקום.</p>
<p>נמשיך ב<b>(אי־)אלימות</b>.</p>
<p>לפני שבועיים הצטרפתי ל<a href="http://www.justjlm.org/360">צעדה משער שכם</a>. כשהגעתי, כמעט שפספסתי את הצועדים, שבדיוק האחרונים שבהם נכנסו לרחוב, ואני בספק אם הייתי מוצא אותם אם הייתי מגיע דקה מאוחר יותר… הצעדה היתה נחמדה, והיה נעים לראות את התגובות של האנשים ברחוב, אם כי נקודה עכורה מבחינתי היתה הערה של <a href="http://www.justjlm.org/358#comment-377">משמרת הצניעות</a> שאני הורס את שיתוף הפעולה או משהו כי הגעתי בחצאית שלא מכסה את הברכים או משהו. שוין.</p>
<p>המשטרה לא אפשרה לעבור דרך הבתים, אז עברנו בדרך צדדית. הדרך עברה ליד בית של משפחה של אנשים ממוצא פלסטיני, כשבחצר היה ילד קטן ששיחק ברובה צעצוע מפלסטיק, שנראה אמיתי (לא סגול עם נצנצים כזה; שחור ובגודל אמיתי) וכיוון לעברנו. אף אחד לא אמר מילה. מיותר (או לא?) לציין שאם ילד של אחד המתנחלים שגרים בבתים הגזולים היה עושה את אותו הדבר בדיוק, אין ספק שהצועדים היו מקימים רעש לא קטן. ניסיתי לדבר עם הילד; לא עבד (בימי שני אמורים להיות <a href="http://www.justjlm.org/426">שיעורי ערבית</a>; אולי אלך). כמעט כל הצועדים כבר עברו ואני השתרכתי מאחור עם האופניים, כך שהיה מאוחר מדי להעלות את העניין ולהסב את תשומת־לבם. עצוב, ולא ממש מבין איך האנשים שמדברים כל־כך יפה על מאבק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Nonviolence">לא אלים</a> יכולים לשתוק כשנותנים לילד רובה לשחק בו (על כל הבסיס החינוכי והחברתי שעומד מאחורי זה), המשכתי ללכת, כשהילד ממשיך לשחק ברובה ולכוון אותו אלינו.</p>
<p>ונסיים ב<b>אנרכיזם</b> (or lack thereof).<br />
הגענו להפגנה. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fast_forward">פסט פורוורד</a>. הלכנו למקום שמכונה מתחם אום הארון. השמש קופחת, ואז מגיעים פתאום נגנים מחבל־הבאסקים, שבאו להביע סולידריות. כן, פתאום הצלילים הרגילים התחלפו ב<a href="http://eu.wikipedia.org/wiki/Euskal_Herriko_musika">מוזיקה באסקית</a>. היה מגניב בטירוף, ונורא יפה (אם כי קצת מונוטוני), והיה נחמד לראות איך ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rhythms_of_resistance">מתופפים</a> המקומיים, שהם מצויינים בפני עצמם, הצטרפו למוסיקה. אבל אז הם התחילו לנגן את 'התקווה' (זה שב<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94">עברית</a>; לא זה שב<a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/La_Espero">אספרנטו</a>…). יש מסביב אנשים שמתקראים '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anarchism">אנרכיסטים</a>' ושאר אנשים שהמנונות של מדינות, ובפרט של מדינת־ישראל, אמורים לעשות להם חררה, אבל אף אחד לא מפריע את הנגינה. צפצפתי בצופר של האופניים וקראתי בוז, אבל בקול של התופים והכלים הבאסקים זה נבלע. ראבק, אם כאן בשיח׳ ג׳ראח באמצע הפגנה זה עובר בלי שאנשים מוחים על זה, אז איפה לא?</p>
<p>אחרי שהם גמרו לנגן, פניתי אל אחד הנגנים ושאלתי אותו איך הוא היה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Basque_nationalism">מגיב</a> אם הייתי מנגן את <a href="http://es.wikipedia.org/wiki/Marcha_Real">ההמנון הספרדי</a>. הוא אמר שהוא היה מבקש ממני ללכת. שאלתי אותו למה, אם כן, הוא ניגן את התקווה. לא היה לו שמץ של מושג; הוא הכיר את זה כ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hatikva#Music">מנגינה בלקאנית</a>, ובכלל לא ידע שזה ההמנון של מדינת־ישראל. התנצלויות הדדיות. זה קצת כמו העניין השלישי <a href="/465">כאן</a> (תזכורת עצמית: להיות פחות חשדן לגבי כוונות של אנשים), אבל זה לא גורע כלום מהאכזבה שלי מהסביבה, שלא ידעה שמבחינת הנגנים מדובר במניגנה בלקאנית ושאין ספק שקראה את המוזיקה כלחן של 'התקווה'.</p>
<p>אין לי מסקנות חדות מכל זה. אני מקווה להיות מסוגל לענות מתישהו על השאלה שבתחילת הפוסט.</p>
<p>וב<b>עניין אחר</b>: היה <a href="http://www.flickr.com/photos/jdk/4841517556/">ל</a><a href="http://www.havana.org.il/wp-content/uploads/IMG_1640-Large.jpg">י</a> נורא נורא כיף במצעד הגאווה היום (well, טכנית אתמול). זה אולי נדוש שחלק גדול מהאושר שלנו תלוי באנשים שקרובים אלינו ושאנחנו אוהבים, אבל יש בזה לא מעט אמת.</p>באמת ספקן?2010-07-12T00:00:00+03:002010-07-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-07-12:/465<p>פעם המצב של המתגים בחדר־הספריה היה כזה: כשהמתג העליון בכניסה לחדר היה למעלה, האור בחדר דלק, וכשהמתג התחתון היה למעלה האור בשירותים הצמודים היה כבוי (ולהפך בהתאמה; אתם לא צריכים שאסביר לכם איך משתמשים ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Switch">מתג</a>…).<br />
הכל היה טוב ויפה, אם כי היה קצת מוזר שהם הפוכים ושהמתג התחתון …</p><p>פעם המצב של המתגים בחדר־הספריה היה כזה: כשהמתג העליון בכניסה לחדר היה למעלה, האור בחדר דלק, וכשהמתג התחתון היה למעלה האור בשירותים הצמודים היה כבוי (ולהפך בהתאמה; אתם לא צריכים שאסביר לכם איך משתמשים ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Switch">מתג</a>…).<br />
הכל היה טוב ויפה, אם כי היה קצת מוזר שהם הפוכים ושהמתג התחתון (של השירותים) היה הפוך ביחס למקובל (למעלה-דולק; למטה-כבוי), עד שיום אחד, לפני כמה חודשים, המתג העליון התהפך ונעשה כמו המתג התחתון. לא ידעתי איך להסביר את זה: השב״כ עלה עלי שאני עוכר־ישראל והשתיל מערכת מעקב במתג? <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Earth%27s_magnetic_field">השדה המגנטי של כדור־הארץ</a> בדיוק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Earth's_magnetic_field#Magnetic_field_reversals">התהפך</a> (זה אמור בכלל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Geomagnetic_reversal#Effects_on_biosphere_and_human_society">להשפיע</a>?)? משהו נשבר במתג עצמו (לא טרחתי לפתוח ולבדוק)? הזכרון שלי ושל עדי היטל בנו בדיוק באותו הזמן ובדיוק באותו העניין באופן בלתי תלוי? מישהו החליט לעשות מתיחה מוזרה?<br />
<!--more--><br />
בלי תשובות, בהתחלה זה די הטריד אותי אבל אחרי כמה זמן המשכתי לי <a href="http://www.buffy-vs-angel.com/buffy_tran_64.shtml">לה-לה-לה</a>, כאילו כלום. לעשות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Suspension_of_disbelief">SoD</a> לחיים…. מצד שני, ברור שאי־אפשר לחיות אחרת; הרי יש לנו רק ידע חלקי על העולם.<br />
היום הזזתי את השולחן בחדר, כדי לסדר משהו, וראיתי מאחוריו מתג. שאלתי את עצמי 'מה המתג הזה?'. לחצתי, ואז <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Multiway_switching">הבנתי</a>. עכשיו אני יכול לישון שוב.</p>
<p>עניין לא פתור נוסף שיש לי עם המציאות זה זה:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/465-photo-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/465-photo-1.jpg" width="300" height="225" class="aligncenter size-medium wp-image-467" /></a><br />
ביולי שעבר הייתי ב<a href="http://www.wales.ac.uk/cy/YGanolfanGeltaidd/NewsEventsArchive/CynhadleddEdwardLluyd.aspx">ביקור מולדת</a> בוויילס. ערב אחד טיילתי לי על אחת הגבעות שליד <a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Aberystwyth">אברסטווית'</a>, וראיתי את הנקודה האדומה שבתמונה זזה נורא נורא נורא מהר ובצורה כאוטית לכל הכיוונים. בטח <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Roswell_UFO_Incident">בלון</a> או משהו…</p>
<p>אבל, כשהדברים אמורים ביחס לבני־אדם, חשדנות וספקנות לגבי המניעים שלהם לא תמיד מוצדקת (אם כי הרבה פעמים כן…). לפני קצת יותר מחודש <a href="/452">צעדתי בעיר המרק</a>. ב<a href="http://www.cs.huji.ac.il/~eli7/rega/">פרה־מצעד</a> בצד הדרך שבה צעדנו עמד אדם עם משקפיים כהים, בגדים שאומרים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/John_Doe">John Doe</a>, וגליון של עיתון שחולק חינם במצעד (<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7_%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99">'המאבק'</a>). הוא החזיק פנקס, הסתכל על הצועדים וכתב וכתב. כשעוד היו צעדות ממרכז־העיר ל<a href="http://www.justjlm.org/">שיח' ג'ראח</a> הלך לצידנו אדם שכתב וכתב בפנקס, ואחרי זה ראיתי אותו מסתחבק עם השוטרים (מאז לא ראיתי אותו). אז המחשבה הראשונה שעלתה לי שמדובר בעוד עובד (או מה שזה לא יהיה) של המשטרה, שמתעד באמצעים קצת, עפעס, מיושנים. צילמתי (הוא מתעד אותי? — <a href="http://opticchiasm.net/old/?p=27">אני מתעד אותו</a>). וול, התברר שצילמתי טוב מדי, ובאחת התמונות רואים את מה שהוא כותב, וזה תמים לגמרי (אלא אם כן בזמן שהפעלתי את המצלמה הוא העביר דף מדף מרשיע לדף תמים שהוכן מראש…).<br />
פלוני אלמוני: אם אתה קורא את, התנצלותי על זה שחשדתי בך…</p>
<p>הנה גרסה של החלק הרלוונטי ברזולוציה נמוכה (כדי שלא יהיה אפשר לקרוא):<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/465-photo-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/465-photo-2-300x225.jpg" width="300" height="225" class="aligncenter size-medium wp-image-468" /></a></p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:William_of_Ockham.png">וויליאם איש אוקאם</a></small></p>הצומת האופטי שב לחיים2010-06-19T00:00:00+03:002010-06-19T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-06-19:/460<p>לאתרים יש תקופות מתות. אחת הדרכים שהכי לא עובדות כדי להחיות אותם זה להבטיח 'הנה אני הולך להחיות את האתר'; זה jinx.</p>
<p><a href="/61">לפני הרבה זמן</a> פתחתי אתר בשם <a href="http://opticchiasm.net">הצומת האופטי</a> (<a href="http://opticchiasm.net/old">ארכיון של האתר הישן</a>). אני מאוד אוהב חלק מהתמונות שצילמתי שם, וחבל לי שהוא לא עודכן הרבה זמן.<br />
אז מה …</p><p>לאתרים יש תקופות מתות. אחת הדרכים שהכי לא עובדות כדי להחיות אותם זה להבטיח 'הנה אני הולך להחיות את האתר'; זה jinx.</p>
<p><a href="/61">לפני הרבה זמן</a> פתחתי אתר בשם <a href="http://opticchiasm.net">הצומת האופטי</a> (<a href="http://opticchiasm.net/old">ארכיון של האתר הישן</a>). אני מאוד אוהב חלק מהתמונות שצילמתי שם, וחבל לי שהוא לא עודכן הרבה זמן.<br />
אז מה שאני עושה עכשיו זה לא להבטיח שאני הולך להחיות את האתר. אני לא, מה פתאום, טפו טפו טפו.<br />
צפו לתמונה מקסימה במיוחד בשבוע הבא ובשבוע שאחר כך. אני משתמש במנגנון ההשהייה של וורדפרס (פרסום של פוסט באופן אוטומטי כשמגיע תאריך מסויים), ואפרסם תמונה כל שבוע-שבועיים (הכי קל לעקוב ב־<a href="http://www.opticchiasm.net/?feed=rss2">RSS</a>).</p>
<p><!--more--></p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/File:1543,Visalius'OpticChiasma.jpg">Andreas Vesalius</a></small></p>על המתנה2010-06-16T00:00:00+03:002010-06-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-06-16:/455<p>יש ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Marcel_Mauss">מרסל מוס</a> ספר שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Gift_(book)">מסה על המתנה</a>. בקליפת־האגוז, מה שהוא אומר זה שכשנותנים מתנה הצד השני מחוייב להשיב טובה תחת טובה, ואז הצד הראשון צריך להשיב גם, וחוזר חלילה, וזה שזה מהווה מוסד חברתי בסיסי.<br />
אז הנה דוגמה לצורך שהיה לי להחזיר טובה תחת טובה כשאינטראציה שברגיל …</p><p>יש ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Marcel_Mauss">מרסל מוס</a> ספר שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Gift_(book)">מסה על המתנה</a>. בקליפת־האגוז, מה שהוא אומר זה שכשנותנים מתנה הצד השני מחוייב להשיב טובה תחת טובה, ואז הצד הראשון צריך להשיב גם, וחוזר חלילה, וזה שזה מהווה מוסד חברתי בסיסי.<br />
אז הנה דוגמה לצורך שהיה לי להחזיר טובה תחת טובה כשאינטראציה שברגיל היא של מסחר כספי ושל בעל־מקצוע-לקוח (הכל נגמר ברגע שיוצאים מהחנות/סדנא) הפכה לכזו של מתנה, ברגע שלא היה מעורב כסף.</p>
<p><!--more--></p>
<p>לפני כמה זמן הריצ'רץ' של התיק שלי התקלקל. כידוע, אם לא תשרוך את השרוכים תיפול (אגב, שנים הלכתי עם שרוכים פתוחים ואף פעם לא נפלתי מזה) ואם לא תסגור את התיק יפלו לך דברים (ואם לא תסגור את הפה יכנס לך זבוב) ו<a href="http://www.janivgm.com/rip/?p=6">אם לא תרדם לא תתעורר</a>. מצוייד בחכמה הזאת הלכתי לתקן את התיק. איפה מתקנים תיק? אצל תקן (pun intended), כשהיה נראה לי שהסוג הכי הגיוני הוא תופר/חייט*, כי חשבתי שהריצ'רץ' הלך ויהיה צריך להוריד אותו ולתפור חדש.<br />
ליד <a href="http://www.village-green.co.il/">ויליג' גרין</a> יש דלת שמעליה שלט ישן 'חייט לגברים ולגברות' (או משהו דומה), שכולו אומר 'אני מלפני מלאנתלפים זמן, מירושלים אחרת של פעם'. תיקנתי שם כבר כמה וכמה בגדים, והוא ממש נחמד, ועושה עבודה מצויינת. אז הלכתי אליו לתקן את הריצ'רץ', כדי שלא יפול לי שום דבר מהתיק. הוא אמר שהוא לא מתקן דברים כאלה, אבל לקח פטיש ודפק פה ודפק שם ועוד קצת פה ועוד קצת שם, והפלא ופלא הריצ'רץ' חזר לחיים. הוא ליפף חוט על הקצה של המסילה כדי שהבעיה לא תחזור. אמרתי תודה רבה ושאלתי אותו כמה כסף הוא רוצה בעבור זה, והוא אמר שכלום — הופה! כאן מתחילה אובליגציה.<br />
אז הנה הפונג של הפינג, פרסומת גלויה ומודעת:</p>
<blockquote><p>
ניסים בסה, חייט ממש נחמד<br />
רח' <a href="http://ymap.winwin.co.il/Navigate.aspx?tab=1&CityNmS=%u05D9%u05E8%u05D5%u05E9%u05DC%u05D9%u05DD&StreetNmS=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E8%u05D9%u05D1%u05DC%u05D9%u05DF&HouseNbrS=1&Mode=1&dcVer=89.139&dcStage=109">יוסף ריבלין 1</a>, ירושלים<br />
02-6244134 (כדאי להתקשר לפני ולוודא שאפשר לבוא)
</p></blockquote>
<p>באופן כללי כדאי ללכת לתקנים (סנדלרים, שענים, תקנים של מכשירים אלקטרוניים וכו') כשאי־אפשר לתקן לבד. זה גם ירוק וגם זול וגם כיף ומעניין (לראות בעל־מקצוע מיומן עובד זה יפה). אפשר פשוט ללכת ברחוב ולכבות את המנגנון שמסנן דברים כאלה (זה נמצא ליד זה שמסנן <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cellular_phone#Privacy">טלפונים ציבוריים</a>), או לחפש בדפי־זהב או משהו כזה. במרחק של עשרות מטרים מהסדנא של ניסים, לדוגמה, יש לפחות סנדלר אחד (שמדבר איזו שפה מגניבה מברה"מ לשעבר, שאיננה רוסית, עם כל מני פונמות מעניינות, אבל לא ממש שש לדבר על זה עם הבלשן הסקרן; עצוב לראות איך ששנים של הנמכת פרסטיז'ה של שפה משפיעות גם מחוץ לקונטקסט החברתי המקורי) ושען אחד, ואם מרחיבים קצת את הרדיוס יש עוד מלא.<br />
<a href="http://www.tv.social.org.il">הטלוויזיה החברתית</a> עשו פעם סרט על <a href="http://www.tv.social.org.il/civic/hashaan.htm">שען</a>. אני מקווה להיות אופטימי יותר.</p>
<p>* הייתה כוכבית לפני מלא טקסט, זוכרים? אז הנה:<br />
אם מחפשים 'חייט' ב<a href="http://www.d.co.il">אתר של דפי־זהב</a>, הקטיגוריה הראשונה שהאתר מציע היא 'תופרות וחייטים'. לא עברנו כבר יותר ממאה שנים של פמיניזם מודרני?<br />
שלחתי להם פידבק. זה סוג של 'אקטיביזם לייט' שבאופן מפתיע התגלה לי כמאוד אפקטיבי. בעקבות פניה שלי (ואולי גם של אחרים) הוחלף הסינון של הכשרות בחיפוש מסעדות באתר 144 מהפרדיגמה 'כשר למהדרין : כשר חלבי : כשר פרווה : כשר בד"צ' לפרדיגמה '±כשר:+כשר' (כשהדיפולט הוא '±כשר'!). כמובן שיש גופים שמתעלמים לגמרי מפידבק (כמו עיריית־ירושלים והגזענות שלה; אכתוב על זה אולי מתישהו). לדעתי המצב החברתי הנוכחי מתוחזק, בין השאר, על־ידי זה שאנשים רואים 'תופרות וחייטים' בדפי־זהב, העדר אופציה 'לא כשר' בחיפוש מסעדות ושלט שכתוב עליו 'אין כניסה פרט לדיירי הבניין' בעברית ו־'אין כניסה' בערבית, כדוגמאות. אלה, לדעתי, לא רק סימפטומים של הסיטואציה החברתית, אלא גם הגורמים, בין הרבה גורמים אחרים, משמעותיים יותר ומשמעותיים פחות. זה קצת כמו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ouroboros">אורובורוס</a>: חתכנו את הזנב — חתכנו גם את הראש; חתכנו את הראש — חתכנו גם את הזנב. ואם כבר מדברים על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Direct_action">תגובה</a> לדברים מקוממים: בכיכר־ציון יש פרסומת מגעילה ומיזוגנית בטירוף, בגודל ענק; לתשומת־לבכם….</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Metalzipper.jpg">Rabensteiner</a></small></p>לצעוד בעיר המרק2010-06-05T00:00:00+03:002010-06-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-06-05:/452<p>בעוד קצת פחות משבוע יהיה מצעד(י)־הגאווה בתל־אביב.</p>
<p>בשנים האחרונות נראה שדה פקטו אין מצעד בתל־אביב. כלומר, יש מצעד, והוא גדול וססגוני, אבל הוא מנוהל על־ידי העירייה, שדואגת לרוקן אותו מתוכן ולבטל את המשמעות האמיתית שלו (מאבק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/LGBT">להטב</a>"<a href"http://en.wikipedia.org/wiki/Queer">ק</a>י רדיקלי על־ידי הנכחה של הקוויריות …</p><p>בעוד קצת פחות משבוע יהיה מצעד(י)־הגאווה בתל־אביב.</p>
<p>בשנים האחרונות נראה שדה פקטו אין מצעד בתל־אביב. כלומר, יש מצעד, והוא גדול וססגוני, אבל הוא מנוהל על־ידי העירייה, שדואגת לרוקן אותו מתוכן ולבטל את המשמעות האמיתית שלו (מאבק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/LGBT">להטב</a>"<a href"http://en.wikipedia.org/wiki/Queer">ק</a>י רדיקלי על־ידי הנכחה של הקוויריות ברחוב — מחוץ לארון ובלי 'בושה' (ולכן השם) — בצורה שאי־אפשר להתעלם ממנה, מה שמביא לערעור <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Heteronormative">הסדר ההטרונורמטיבי</a> מיסודו מחד, ומתן חלון ונקודה של צומת להזדהות, שותפות וסולידריות עבור אנשים מחוץ לארון ובתוכו מאידך) ובמקומו לעשות מסיבת־רחוב, קרנבל צבעוני וריק מתוכן מחאתי, שהעובדה שהוא עובר באופן חלק מצביעה לא על הנאורות של תל־אביב (היא בהחלט לא עיר נאורה, גם אם היא פחות גרועה מהרבה אחרות) אלא על כך שהוא ריק ומהווה 'עלה תאנה ורוד' לחברה הטרונורמטיבית שמידמה להיות 'מקבלת' (whatever that means). המתכונת הנוכחית של המצעד עושה עבודה מצויינת בלשמר את המבנה החברתי הקיים, למסגר אנשים ומאבקים לתוך תבניות נוחות ולתפוס את הסלוט של אחת המחאות החשובות בעיר.</p>
<p>אז אנשים טובים עושים <b><a href="http://pride2010.org.il/">מצעד קהילתי</a></b>, שאני מקווה שיחליף את זה של העירייה. דווקא בתל־אביב, שיש לה חזות של עיר להטב"קופרנדלית, חשוב שיהיה מצעד בועט ולא מרוכך באופן כזה שיתאים לחך הנורמטיבי. המצעד יהיה באותו זמן כמו <a href="http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Community/Community/gays.asp">זה של העירייה</a>, כשהרציונל לזה ברור.</p>
<p>וקצת לפני, יהיה <b><a href="http://www.cs.huji.ac.il/~eli7/rega/">מצעד מאחד מאבקים</a></b>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>(ולמי שתמה למה 'עיר המרק': כי חם ולח והאנשים הם כמו שקדי־מרק — בתחילת היום הם נקיים ומסודרים, ובסופו הם מיוזעים ו־mushy־ים כמו שקדי־מרק אחרי זמן)</p>קורותי היום (טכנית, אתמול)2010-06-01T00:00:00+03:002010-06-01T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-06-01:/446<p>אח… נו אגש לכתוב את קורותי בשעות האחרונות.<br />
דברים עצובים, דברים חשובים ודברים מצחיקים.</p>
<p>נתחיל. אז קמתי בבוקר כשתומאס ילל בחלון שהוא רוצה להכנס הביתה, מה שהעיר את לולי. טוב; לא נראה לי שזה יהיה לכם יותר מדי מעניין. נדלג קצת.</p>
<p>…</p>
<p>רכבתי לי ל<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/16234">הפגנה</a> נגד המצור, ששולל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Human_right">זכויות־אדם …</a></p><p>אח… נו אגש לכתוב את קורותי בשעות האחרונות.<br />
דברים עצובים, דברים חשובים ודברים מצחיקים.</p>
<p>נתחיל. אז קמתי בבוקר כשתומאס ילל בחלון שהוא רוצה להכנס הביתה, מה שהעיר את לולי. טוב; לא נראה לי שזה יהיה לכם יותר מדי מעניין. נדלג קצת.</p>
<p>…</p>
<p>רכבתי לי ל<a href="http://groups.yahoo.com/group/ActLeft/message/16234">הפגנה</a> נגד המצור, ששולל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Human_right">זכויות־אדם</a> ממליון וחצי בני־אדם כבר כמה שנים, והתקיפה הצבאית נוטפת־הדם על המשט. הכנתי לי, עם עזרה מעדי, שני שלטים; אחד לי ואחד לתת (שלט יכול לשפר פלאים את הנראות ואת ההעברה של המסר, גם אם במעט מילים, ביחס ללעמוד בלי שלט, אפילו עם צועקים סיסמאות מתחרזות; בהפגנות בשיח' ג'ראח יש לפעמים פחות מדי שלטים, אז עשיתי לי מנהג להביא יותר משלט אחד). הנה השלטים (והנה <a href="http://www.flickr.com/photos/activestills/4657359512/">תמונה</a> מ־Activetills המאממים):<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/446-signs-1.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/446-signs-1-241x300.jpg" width="241" height="300" /></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/446-signs-2.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/446-signs-2-243x300.jpg" width="243" height="300" /></a></p>
<p><!--more--></p>
<p>היתה הפגנה גדולה ומעצימה, וחשובה.<br />
אין לי יותר מדי מה להגיד על ההפגנה עצמה, שלא יפול לקלישאות, מלבד זה שהמאבקים בגזענות ובאלימות־המדינה, שבדרך המאבק עצמו מראים שאפשר לפעול ללא הבדל מוצא וללא אלימות, הם באמת נקודת־אור במציאות הקודרת של החברה שאנחנו חיים בה, חברה שמקבלת יותר ויותר גזענות והפרות בוטות של זכויות־אדם (וזכויות בעלי־חיים שאינם אדם, אבל זה תמיד היה…) כדבר לגיטימי ורצוי ופועלת בהתאם (מפרה זכויות־אדם ופועלת באופן גזעני). אני אופטימי: כמו שכתבתי — <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Berlin_wall">ברלין</a> ב־1990 ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Apartheid">דרום־אפריקה</a> ב־1994, ואצלנו, יושבי חבל־הארץ המדמם הזה, בקרוב (אמן-טפו-טפו-טפו). אגב ברלין (והיה משעשע לשמוע התבלבלות בין 'מן ע'זה לבלעין חֻרה חֻרה פלסטין' ל־'מן <a href="http://humus101.com/?p=380">ע'זה לברלין</a>'), מעניין כמה נקלט ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tear_down_this_wall">רפרנס</a> בשלט.</p>
<p>אז מה היה? הפגנה גדולה, אנשים מגניבים שעלו על אחד הגגות, וגרון צרוד אחד (וגם התראיינתי ל<a href="http://www.tv.social.org.il/">טלוויזיה החברתית</a>; לא יצא לי הכי מוצלח, אני חושב, ועשיתי קצת דה-רדיקליזציה למסר (בהסתכלות לאחור אני לא לגמרי מבין למה; אלמד לעתיד), אבל אני מקווה שהתוצאה תצא בסדר ושלא יחתכו יותר מדי בעריכה).<br />
היו שם שוטרים בלי תגי־שם שסרבו להזדהות (אם זה מעניין מישהו, מדובר בעבירה על החוק, whatever that means), כולל אחד שאמר לתייר ששאל אותו מה יש כאן 'זיס איז בד' (עד כמה שאני יודע, גם זה לא חוקי לשוטר בתפקיד), ואף אחד מהשוטרים, כולל אלה מהדרגים הבכירים יותר לא אמר לאחרים לשים תגים או להזדהות. כשהעברנו עליהם ביקורת, חלק חייכו חיוך חסר־הבעה וחלק סתם היו לא מנומסים ('לך! לך!', [lẽːx, lẽxː]), תימה שעוד תחזור בהמשך. בכנות מעניין אותי מה הם חושבים לעצמם ואיך הם תופסים את עצמם, ואיך מסתדרת להם התמונה של 'אנחנו מגיני הסדר והחוק' או מה שזה לא יהיה, עם זה שהם מפרים את החוק. באמת מסקרן אותי.<br />
היו הרבה דברים שטנציים וצפויים (אצבעות משולשות וקריאות 'אתם חארות!', שלהם הגבתי בשליחת־נשיקה, וגם חיוכים וצפירות וסימנים של 'V' עם האצבעות), והיו שיחות גם עם אנשים פרו וגם עם אנשים אנטי (כולל אחת שאני באמת חושב ששינתה את הדיעה שלה קצת לגבי הסמולנים יפי־הנפש ובאה בזעם־מתקפה ויצאה בחיוך). אחת השיחות הפחות נעימות היתה עם שלושה אנשים, שאחד מהם אחרי דקה של שיחה איים עלי באונס אם יצא לו לראות אותי בסמטה חשוכה ('אני יזיין אותך בתחת!', במילים שלו), וכשהגבתי בזה שאין לי שום דבר נגד <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anal_sex">מין אנאלי</a>, אבל אני מתנגד נחרצות למין שאינו בהסכמה ובפרט אין לא רוצה לעשות איתו סקס, מה שהוא עשה היה לקרוע לי את שלט, אחרי שהספקתי להתלונן לשוטר שעמד ליד על האיום באונס, כדי לראות מה יקרה (כצפוי, כלום). באותה נקודה הלכתי, ואז שמתי לב שהוא קרע מהמילה '<a href="http://en.wiktionary.org/wiki/tear#Verb">Tear</a>', מה ששיעשע אותי עמוקות:<br />
<center><br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/446-sign-tear.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/446-sign-tear-300x193.jpg" width="300" height="193" /></a><br />
</center><br />
לקראת סוף ההפגנה באו כמה אנשים עם דגלי־ישראל גדולים וצעקו כל מני־דברים ושרו את 'התקווה' (אני אישית מעדיף הרבה יותר את '<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/המנון_תנועת_האספרנטו">התקווה</a>' באספרנטו: La Espero) ואת 'עמישראלחי' (כשהיתה קו-שירה משני עברי הכביש…) בדבקות ריקה. אחת הקריאות המצחיקות ביותר היתה 'לכו לעזה! לכו להפגין בעזה, נראה אותכם!' (בכיף! זה הרי חלק מהעניין במשט, להגיע לעזה), וברגע של הברקה צעקתי בקצב ובמלוא הגרון 'אי־אפשר! אי־אפשר! אי־אפשר! יש מצור! יש מצור! יש מצור!', מה שדי תפס :-)</p>
<p>אז אחרי ההפגנה הלכתי ל<a href="http://www.uganda.co.il/">אוגנדה</a>, לא לפני שהטבעתי את עצמי בעוד דברים לעשות (הפעם ל<a href="http://www.tv.social.org.il/">טלוויזיה החברתית</a>), ובדרך, כדי לראות מה יהיו התגובות ואם יאנסו אולי על אמת או סתם יפוצצו אותי מכות (למקרה שתמהתם, לא, אבל אני מניח שזה כי לא הלכתי בסמטאות חשוכות…), נשאתי שלט. דווקא קיבלתי תגובות מתעניינות, חוץ מאחד שדן איתי על זן-בודהיזם (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_koans_by_Yunmen_Wenyan">You're a piece of shit</a>) ועל חופש התנועה (…Go away or I'll), ושוחח איתי על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Queer_theory">תיאוריה קווירית</a> ועל אחווה אנושית חוצת גבולות של מוצא ומין (Go fuck with Arabs, y'homo), וכמעט שערך <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Combustion">ניסוי פיסיקלי</a> בשלט שלי ואיים ללמוד אנטומיה פנימית על הגוף שלי אם לא אתרחק, כשהחברים שלו מריעים לו '!Jeremy! Jeremy'. (לפחות אחד האנשים שם היה נחמד ואמר לי, לא בלי צדק, שאין טעם לדבר עם אנשים שהם disrespectful). היה נחמד באוגנדה ומצאתי דברים מעניינים לקרוא ולשמוע.</p>
<p>כרגיל כשאני חוזר ממרכז־העיר בלילה, <a href="http://www.justjlm.org/?p=160">עברתי</a> דרך <a href="http://www.justjlm.org">שיח' ג'ראח</a> (מעולם לא נתקלתי באלימות ובפגיעה ברכוש כשעברתי ואני מקווה לא להתקל).<br />
יצאתי לכביש מס' 1, ובאיזור של הפסל של החתולים ראיתי שוטר יס"מ (או מג"ב או מה שזה לא יהיה; אני צריך לעבור קורס באיך לזהות מי ומה המשמעות הפרקטית של מי זה מי) זורק שקית (או משהו אחר, לא טרחתי לבדוק מה בדיוק) לכביש. ביקשתי ממנו, בשיא הנימוס, שיאסוף את השקית ושלא ילכלך את השטח הציבורי. כשהתעקשתי, הוא וחבר מרעיו — כולם, כ־15, לבושים באותם מדים, עם אלות ורובים — התחילו להתנפל עלי ביחד (לפחות רק מילולית; אף אחד לא אנס אותי או פוצץ אותי מכות, איזה כיף לי!), תוך שהם מנסים <a href="http://www.kinbooks.co.il/htmls/page_6864.aspx?c0=18415&bsp=20943">לכמת</a> אותי (יא אפס), גוזרים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Diminutive">דימינוטיבים</a> פאלוצנטריים (בולבולון!), שואלים אותי שאלות פילוסופיות (מי אתה חושב שאתה?), דנים בשאלת מקומה של ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Agism">גילנות</a> בחברה (אתה יודע בן כמה אני?), מאיצים בי להגיע הביתה (סע! סע!) ומטיחים בי שלל כינויים צבעוניים, תוך שהם מתקדמים אלי עם הרובים והאלות שלהם. מפחיד? די; לא ממש התחשק לי שאחד מהם ירצה להוכיח לאחרים שהוא גבר-גבר וירביץ לי. ביקרתי אותם על האופן שבו הם התנהגו, מה שגרם לתוצאות צפויות (המשך השצף), כשהאמירה המטרידה ביותר היתה 'תזהר, רואים את הפרצוף שלך יותר מדי בהפגנות'. לא בא לי להיות על הכוונת שלהם (פיגורטיבית או לא) בהפגנות או בכלל. אני לא הולך להמנע מהפגנות או 'להוריד פרופיל' (אי אפשר, כבר יש לי <a href="http://www.pigle.com/21/">21</a>…), לא כי אני אמיץ וגיבור, אלא כי אני רוצה לחיות במקום שבו אני לא צריך לפחד מבריונים כמותם.<br />
אם למישהו היה ספק אם יש במדינה הזאת <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA">רשות</a> שהיא לא הרשות המבצעת, אני חושב שאין ספק שבסופו של דבר יש רק רשות אחת משמעותית, שעושה מה שהיא רוצה ושיש לה זרועות בשאר הרשויות הפקטיביות או הסמי-פקטיביות (מי אמר אישור אוטומטי של דרישות צבאיות מצד בית־המשפט? מי אמר גנרלים בכנסת? מי אמר שוטרים וחיילים שמפרים בצורה בוטה את החוק? מי אמר התעלמות טוטאלית מפסיקת בג"ץ בעניין <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%9F#.D7.94.D7.9E.D7.90.D7.91.D7.A7_.D7.A0.D7.92.D7.93_.D7.92.D7.93.D7.A8_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.A8.D7.93.D7.94">תוואי חומת ההפרדה הגזעית בבלעין</a>?). אנחנו, כמי שחיים כאן, צריכים להיות מודעים לזה שאנחנו חיים במדינה שאינה דמוקרטית, ולדעת לפעול בהתאם.</p>
<p>זהו. אני מקווה שהיה לכם מעניין.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://iheartgaza.org/">I ♥ Gaza</a>.<br />
</small></p>נעים יותר2010-05-19T00:00:00+03:002010-05-19T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-05-19:/442<p>כשצריך לעשות דברים אז מוצאים את הזמן לעשות כל דבר אחר. פוסטים יום אחרי יום, לדוגמה.</p>
<p>יש לי ספריה עם דברים שמתישהו צריכים להכנס לפוסטים. אחד מהם הוא זה:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/442-naim.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/442-naim-300x185.jpg"/></a></p>
<p>אין לי יותר מדי דברים חכמים להגיד, מעבר למה שטריוויאלי. זה מזכיר את <a href="http://dagesh.wordpress.com/2010/05/07/%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%9a/">זה</a> מהבלוג השכן.</p>שלט למצעד־הגאווה2010-05-18T00:00:00+03:002010-05-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-05-18:/437<p>אמנם יש עוד לא מעט זמן עד המצעד(ים) (29 ביולי ב<a href="http://www.joh.org.il/">ירושלים</a>; 11 ביוני ב<a href="http://pride2010.org.il/">תל־אביב</a>) אבל הכנתי שלט <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anarcho-queer">אנרכו-קווירי</a> למופת, בתימה של שחרור מכבלים.<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/437-sign.pdf"><b>הנה PDF</b></a> (ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/437-sign.zip">הנה קבצי־המקור</a>).</p>
<p><u>עדכון (2010/6/20)</u>: הוספתי cutter לצד א'.</p>האישי הוא הציבורי2010-05-11T02:43:52+03:002010-05-11T02:43:52+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-05-11:/429<p>פתחתי תיבת־דואל חדשה שכל אחד יכול לקרוא (publicly.readable ב־digitalwords.net). כל הפרטים — <a href="?page_id=430">כאן</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Nuvola_apps_kmail.png">Nuvola</a>. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/GNU_Lesser_General_Public_License">רשיון לאייקון</a>.</p>אקטיביזם 20102010-05-11T02:43:18+03:002010-05-11T02:43:18+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-05-11:/432<p><a href="http://www.activism2010.org.il/">יהיה מעניין</a>.</p>מתנה ליום־חגה של המדינה2010-04-11T00:00:00+03:002010-04-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-04-11:/419<p>ככל שאני חושב על זה יותר, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Do_it_yourself">DIY</a> (עשי זאת בעצמך) נראית לי אחת הדרכים הכי אפקטיביות שבהן יחידים יכולים להביא לשינוי בחברה שאנחנו חיים בה. היא אחות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Direct_action">פעולה ישירה</a> (<a href="http://172.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=2131&a=97369&c=9351&sc=0&ssc=0">מידע בעברית</a>), בכמה מובנים.<br />
בתור טיפוס טקסטואלי, סוג ה־DIY החביב עלי קשור למילים. אפשר לעשות כל־כך הרבה עם …</p><p>ככל שאני חושב על זה יותר, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Do_it_yourself">DIY</a> (עשי זאת בעצמך) נראית לי אחת הדרכים הכי אפקטיביות שבהן יחידים יכולים להביא לשינוי בחברה שאנחנו חיים בה. היא אחות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Direct_action">פעולה ישירה</a> (<a href="http://172.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forum=2131&a=97369&c=9351&sc=0&ssc=0">מידע בעברית</a>), בכמה מובנים.<br />
בתור טיפוס טקסטואלי, סוג ה־DIY החביב עלי קשור למילים. אפשר לעשות כל־כך הרבה עם מדפסת, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Photocopier">זירוקס</a>, מספריים ומהדק (<a href="http://www.notimportant.co.il/?page_id=187">קישור בהקשר</a>). אז מה היה לנו כאן באתר? <a href="/313">סטיקר</a>, <a href="/342">פתקים</a>, <a href="{{SITEURL}}/392">שלטים</a> ו<a href="{{SITEURL}}/407">כתב־עת</a> בהוצאה עצמית.</p>
<p>לכבוד יום חגנו הכנתי דף קריאה לאקטיביזם, <a href="https://old.digitalwords.net/media/419-flyer.pdf"><b>הנה</b></a> (2×2 עותקים לפי המין הדקדוקי של האינטרלוקוטורימות). אם תרצו להדפיס, <a href="https://old.digitalwords.net/media/419-flyer-on_a4.pdf">הנה</a> קובץ להדפסה על A4 (צריך לגזור באמצע). אתם מוזמנים להתבסס על הטקסט; <a href="https://old.digitalwords.net/media/419-leaflet.zip">הנה</a> המקור ב־TeX.</p>
<p>אגב, מישהו יודע אם יש תרגום מחודש ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/UDHR">הכרזה לכל באי־עולם בדבר זכויות־האדם</a> (בתרגום שמפנים אליו בכל מקום יש כמה בעיות)? יש גרסה מנוקדת?</p>כמה חסרי־רגישות כבר אפשר להיות?2010-04-06T00:00:00+03:002010-04-06T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-04-06:/414<p>לפני חצי שעה קיבלתי בדואל <a href="https://old.digitalwords.net/media/414-shoa.png">מכתב</a> שמכותב לכל הסטודנטים באוניברסיטה העברית בעניין טקסי יום־השואה באוניברסיטה. פתחתי את הקובץ, וחשכו עיני: מי האידיוט שעיצב את ההודעה בצבעים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Flag_of_Germany#Nazi_Germany">שחור-אדום-לבן</a>?!</p>
<p><!--more--></p>
<p><center><a href="https://old.digitalwords.net/media/414-shoa.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/414-shoa.png" width="80%" height="80%" /></a></center></p>ずし2010-03-14T00:00:00+02:002010-03-14T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-03-14:/412<p>ביפאנית יש מנגנון שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rendaku">rendaku</a> (ביפאנית: 連濁). לכו לוויקיפדיה בקישור כדי לקרוא; חבל שאכתוב שוב את מה שכתוב שם. זה מזכיר קצת את ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Consonant_mutation">מוטציות</a> הקלטיות (אם כי שם המערכת הרבה יותר מורכבת ומסודרת) וקצת את ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%22%D7%93_%D7%9B%D7%A4%22%D7%AA">בג"ד-כפ"ת</a> העברי.</p>
<p><!--more--></p>
<p>עכשיו, לכו לערך על סושי בוויקיפדיה ותקראו על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sushi#Types_of_sushi">סוגים …</a></p><p>ביפאנית יש מנגנון שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rendaku">rendaku</a> (ביפאנית: 連濁). לכו לוויקיפדיה בקישור כדי לקרוא; חבל שאכתוב שוב את מה שכתוב שם. זה מזכיר קצת את ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Consonant_mutation">מוטציות</a> הקלטיות (אם כי שם המערכת הרבה יותר מורכבת ומסודרת) וקצת את ה<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%22%D7%93_%D7%9B%D7%A4%22%D7%AA">בג"ד-כפ"ת</a> העברי.</p>
<p><!--more--></p>
<p>עכשיו, לכו לערך על סושי בוויקיפדיה ותקראו על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sushi#Types_of_sushi">סוגים שונים של סושי</a>. כמו ששמתם לב, היסוד השני בשמות היפאניים הוא 寿司, שבצירופים האלה נהגה 'זושי' (ずし; בתעתיק: zushi).</p>
<p>'<a href="http://veganmenu.blogspot.com/">?what the hell does a vegan eat anyway</a>' הוא בלוג מתכונים טבעוני. בפוסט על <a href="http://veganmenu.blogspot.com/2008/08/raw-food-thursday-sushi.html">סושי טבעוני נא</a> הופיע המלל הבא:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
There were four different "bases" in place of the rice (zushi) -- cucumber, daikon, carrot and icicle radish […]
</p></blockquote>
<p>zushi (בהירגנה: ずし) זו הצורה המרוככת (כלומר, זו עם ה־rendaku) של sushi (בהירגנה: すし; שימו לב ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dakuten">צ'ופצ'יקים</a>). מה שהכותב(ת) עש(ת)ה כאן זה לקחת את sushi כשהוא חלק מהרכב (כלומר, zushi) ולעשות לו לקסיקליזציה כרכיב עצמאי שאומר 'סוג של סושי'. איזה יופי, בלשנות מול העיניים…</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://www.flickr.com/photos/laurat/2314408397/">laurat</a>. <a href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/2.0/deed.en">רשיון לאייקון</a>.</small></p>שביעי ב־19:00 — הפגנה חשובה בשיח' ג'ראח2010-03-03T00:00:00+02:002010-03-03T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-03-03:/409<p>אנשים טובים וחשובים אומרים שהולכת להיות <a href="http://www.justjlm.org/?p=80">הפגנה</a> (סליחה, 'עצרת־מחאה') גדולה וחשובה ביום שביעי הקרוב בערב בשיח' ג'ראח. בואו.</p>
<p>עוד פרטים ב<a href="http://www.justjlm.org/">בלוג</a>.</p>'בבל: כתב־עת חדש לתרגום מלשונות־העולם'2010-02-27T00:00:00+02:002010-02-27T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-02-27:/407<p><b>בבל</b> עתיד להיות כתב־עת לתרגום ממגוון לשונות בעולם שהתרגום מהן לעברית אינו נפוץ. כבר כתבתי הרבה ב<a href="http://bbl.digitalwords.net"><b>אתר</b></a> של בבל, אז חבל שאכתוב שוב. באתר תוכלו לקרוא עוד על <b>בבל</b> והרעיון שעומד מאחוריו, לשלוח תרגום לגליון הראשון, ולהרשם לרשימת־הדיוור לקבלת הודעה על גליונות.</p>
<p>רגע של הערה אישית:<br />
אני …</p><p><b>בבל</b> עתיד להיות כתב־עת לתרגום ממגוון לשונות בעולם שהתרגום מהן לעברית אינו נפוץ. כבר כתבתי הרבה ב<a href="http://bbl.digitalwords.net"><b>אתר</b></a> של בבל, אז חבל שאכתוב שוב. באתר תוכלו לקרוא עוד על <b>בבל</b> והרעיון שעומד מאחוריו, לשלוח תרגום לגליון הראשון, ולהרשם לרשימת־הדיוור לקבלת הודעה על גליונות.</p>
<p>רגע של הערה אישית:<br />
אני מאוד מתרגש מזה, לראות את הרעיון קורם עור וגידים ועובר מלהיות רק בראש שלי ללהיות דבר קיים שמשותף לאנשים רבים. יש בזה משהו מאוד נעים ונכון, בלהגשים רעיון (וחבל כל־כך שמה שמעוּדד בתרבות שלנו זה לצרוך ולא ליצור: לשבת על הכורסא ולראות טלוויזיה).</p>כי2010-02-20T00:00:00+02:002010-02-20T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-02-20:/405<p>חלקי־דיבר, בטח בראיה אוניברסלית-לוגית א-פריורית, זה דבר מפוקפק. כשמסתכלים על זה טוב, רואים שיש סתירות פנימיות, שהגבולות בין חלקי־הדיבר בתיאור לא ברורים ושיש בתיאור חלקי־דיבר שכוללים כל מני דברים לא קשורים (אדוורבים זו דוגמה מובהקת לזה). למרות זאת, יש מקרים שבהם כן שימושי לדבר על חלקי־דיבר …</p><p>חלקי־דיבר, בטח בראיה אוניברסלית-לוגית א-פריורית, זה דבר מפוקפק. כשמסתכלים על זה טוב, רואים שיש סתירות פנימיות, שהגבולות בין חלקי־הדיבר בתיאור לא ברורים ושיש בתיאור חלקי־דיבר שכוללים כל מני דברים לא קשורים (אדוורבים זו דוגמה מובהקת לזה). למרות זאת, יש מקרים שבהם כן שימושי לדבר על חלקי־דיבר, אם כי בזהירות ובתיאור שנובע מתוך הנתונים של השפה עצמה ולא בכפיה מבחוץ.</p>
<p><!--more--></p>
<p>בהרבה שפות יש קשרים פורמליים-סמנטיים בין, נאמר, 'שמות־עצם' ו־'פעלים'. שפות שונות עושות את זה באופנים שונים: אנגלית מודרנית מסתמכת בעיקר על מבנים תחביריים וקצת מורפולוגיה (Give me this shoe; They shoe the horses; They shop at this shop); עברית משתמשת בשורשים ותבניות; וולשית משתמשת בעיקר בצורות־גזירה ובאינפלקציה. בהקשר של אנגלית, אגב, אפשר לראות שמצב כזה של הומונימיה (אם כי רק בחלק מהנטיה) יכול להווצר היסטורית מפיצול (הפועל to shop מתועד מאמצע המאה ה־16, אם כי במשמעות אחרת) או מאיחוד (באנגלית עתיקה שם־העצם scōh והפועל scōg(e)an לא נראו כל־כך דומים כמו היום).</p>
<p>זה מעניין לחשוב האם מדובר כאן בלקסימה אחת שיכולה להכנס למשבצות 'פעליות' ולמשבצות 'שימניות', או שמדובר בשתי לקסימות שונות עם קשרי־דמיון ביניהן.</p>
<p>למה אני אומר את כל זה? כי באילאילית יש שאילה של 'כסא' (ki) מעברית לא רק למשמעות של הרהיט, אלא גם למשמעות של 'לשבת'. אם היא רוצה שנשב איפשהו, היא קוראת '!ki! ki' וטופחת על המקום. כשמצביעים על כסא ושואלים אותה 'מה זה?' היא גם אומרת 'ki'.<br />
דבר דומה קורה גם עם am. זה גם 'אוכל' (óxel), גם 'אכילה' כפעולה וגם ציווי '!am', שיכול גם לבקש אוכל אבל גם משמש כשהיא נותנת לנו אוכל כדי שנאכל.</p>
<p>אגב, על 'כי', בין השאר, דן כבר כתב פעם <a href="http://lateignition.net/wordpress/?p=14">פוסט מעניין</a>.</p>
<p><small>האייקון של הפוסט לקוח מ<a href="http://www.bbc.co.uk/cymru/eisteddfod/2010/safle/canllaw/bethsymlaen/tudalen/seremoniau.shtml">כאן</a>.</small></p>Ve-gan2010-02-06T00:00:00+02:002010-02-06T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-02-06:/403<p>מודעה שאני מעביר:</p>
<blockquote><p>
<b>גן ילדים טבעוני-אקולוגי בירושלים</b></p>
<p>מתארגנת קבוצת הורים לזאטוטים בני 1-4, להקמת גן ילדים משפחתי בירושלים, עם דגש על הכרת הטבע, אהבת בעלי חיים ואוכל טבעוני ובריא.</p>
<p>המעוניינים, אנא פנו ל: <a href="mailto:tivo.garden@gmail.com">tivo.garden@gmail.com</a><br />
<a href="http://www.facebook.com/pages/Jerusalem-Israel/Ve-Gan/286689412191?v=wall">הדף שלנו בפייסבוק</a>.
</p></blockquote>
<p>ממה שיצא לי לשמוע קצת מההתארגנות של זה, נראה שיש …</p><p>מודעה שאני מעביר:</p>
<blockquote><p>
<b>גן ילדים טבעוני-אקולוגי בירושלים</b></p>
<p>מתארגנת קבוצת הורים לזאטוטים בני 1-4, להקמת גן ילדים משפחתי בירושלים, עם דגש על הכרת הטבע, אהבת בעלי חיים ואוכל טבעוני ובריא.</p>
<p>המעוניינים, אנא פנו ל: <a href="mailto:tivo.garden@gmail.com">tivo.garden@gmail.com</a><br />
<a href="http://www.facebook.com/pages/Jerusalem-Israel/Ve-Gan/286689412191?v=wall">הדף שלנו בפייסבוק</a>.
</p></blockquote>
<p>ממה שיצא לי לשמוע קצת מההתארגנות של זה, נראה שיש לזה פוטנציאל להיות אחלה דבר.</p>Garfyn2010-02-02T00:00:00+02:002010-02-02T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-02-02:/401<p>זה מרתק לעקוב אחרי המערכת הלשונית של אילאיל, שמשתנה כל יום. מדי פעם אשתף אתכם. והפעם: ba (במובן 'גרב(ים)', לא במובן 'סבא' או 'עגלה'*) וחיות אחרות, וסבך־כוכביות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>המערכת הלשונית של לולי מעניינת גם <a href="/398">ביחסים הפנימיים בין הסימנים הלשוניים בה</a>, וגם בתחומים אחרים. אחד מהם זה הבחירה איך לשאול …</p><p>זה מרתק לעקוב אחרי המערכת הלשונית של אילאיל, שמשתנה כל יום. מדי פעם אשתף אתכם. והפעם: ba (במובן 'גרב(ים)', לא במובן 'סבא' או 'עגלה'*) וחיות אחרות, וסבך־כוכביות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>המערכת הלשונית של לולי מעניינת גם <a href="/398">ביחסים הפנימיים בין הסימנים הלשוניים בה</a>, וגם בתחומים אחרים. אחד מהם זה הבחירה איך לשאול מהשפה של הגדולים***. מקרה מעניין זה המקרה של הגרביים. היא אוהבת גרביים, מושיטה רגליים כשגורבים לה ומבקשת 'ba' כשהגרביים נופלות לה או לא נוחות לה. בעברית צורת־היחיד היא 'גרב' (gérev) וצורת־הרבים היא 'גרביים' (garbájim); לולי שאלה מצורת־הרבים, ומשתמשת ב־ba גם לגרב יחידה וגם לגרביים (באופן כללי היא לא מבחינה ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Grammatical_number">מספר</a> בדיבור; אני לא בטוח מה המצב בהבנה שלה את השפה שלנו). יכול להיות שמשחקים כאן גם גורמים צליליים, אבל נראית לי הרבה יותר משמעותית העובדה שגרביים באות ביחד, בזוג (לכן גם צורת־הזוגי בעברית, כמובן).<br />
זה מעניין לא רק בפני עצמו, אלא גם בהקשר הרחב יותר של לשונות במגע****. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Back-formation">back-formation</a> זה <a href="http://www.wordnik.com/words/pea/etymologies">pea</a> באנגלית (תקראו את מה שכתוב בקישור). בוולשית זה יותר סיסטמתי ופחות ספורדי: יש בוולשית תת־מערכת די נרחבת של ריבוי שהוא לא ביחס של יחיד:רבים, כמו שאנחנו מכירים, אלא ביחס של קולקטיב:פרט, וזה מתבטא גם באופן די שקוף במורפולוגיה: moch זה 'חזירים' (כקבוצה) ו־mochyn זה 'חזיר (יחיד)' (הסיומת 'yn-' היא קוגנייט של מילים ל־'אחד' בשפות הודו־אירופיות; 'en-' עבור יחידה). זו מערכת די מורכבת ולא חקורה היטב עדיין. לענייננו, יש מילים אנגליות שנשאלו לוולשית בצורת־הרבים שלהן, שממנה נגזר הייחוד בסיומת yn/-en- והריבוי או בסיומת אפס (בדומה ל־moch ממקודם, שזו מילה קלטית) או ב־'גיבוב' של צורת־ריבוי וולשית על־גבי זו האנגלית, שכבר לא מתנתחת (בדומה ל־'<a href="http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%A1#.D7.91.D6.BC.D7.95.D6.BC.D7.A8.D6.B6.D7.A7.D6.B8.D7.A1">בורקסים</a>'):</p>
<ul>
<li>clocs(i)au:clocsen (מ־clogs)</li>
<li>ffigys:ffigysen (מ־figs)</li>
<li>pils:pilsen (מ־pills)</li>
<li>wystrys:wystrysen (מ־oysters)</li>
</ul>
<p>יש גם מקרים מעניינים אחרים כמו:</p>
<ul>
<li>letys:letysen (מ־<a href="http://www.wordnik.com/words/lettuce/etymologies">lettuce</a>)</li>
<li>matsys:matsen (מ־match(s)); הדיגרף ts בוולשית נהגה ʧ)</li>
<li>barlys:barlysyn (מ־barley)</li>
</ul>
<p>אני לא בטוח אם pys:pysen (אפונה) הגיע דרך אנגלית; הגיוני שכן. אבל גולת־הכותרת מבחינתנו זה, כמו שניתן היה לצפות, socs:socsen (מ־socks, כאילו שבאמת צריך להגיד…). איזה יופי :-)</p>
<p>* לא לגמרי ברור לי למה, אבל לולי קוראת לעגלה שלה 'ba'. שלשום שאלתי אותה אם היא רוצה שעוד מעט נצא לטיול בעגלה לגן־משחקים (ש, אגב, זה באילאילית 'ma', בגלל המגלשה, שגם היא 'ma'; <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Metonymy">מטונימיה</a>) והיא הלכה אל העגלה וניסתה לטפס עליה, ללא הצלחה, ואמרה 'ba! ba!'. אני חושב שזה מגיע מזה ש־'עגלה' כמעט תמיד באה בצירוף 'בעגלה' (ba'agalá), והיא לקחה את ההברה הראשונה (ככלל־אצבע נראה שהיא בוחרת בדרך־כלל את ההברה הקלה ביותר עבורה להיגוי מתוך מלה, אבל גם לטעם יש מקום). אותו סוג של ניתוח מצדה יש ב־aga (במובן 'הגב', לא במובן '<a href="http://hairy.blogli.co.il/">הגר</a>' או 'עגלה'**): כשהיא רוצה שניקח אותה על הגב, היא קוראת 'aga' (מ־'הגב' (hagáv)) ומטפסת לנו על הגב.</p>
<p>** אני לא יודע מה ההבדל בין ba ו־aga, חוץ מזה ש־ba הרבה יותר נפוץ ו־aga תמיד בא בתגובה לדיבור שלנו על העגלה, בניגוד ל־ba שהוא גם ספונטני.</p>
<p>*** ממה שראיתי כל הדיבור שלה מבוסס על העברית שלנו. חריגה יחידה יכולה אולי להיות bi (דוב). לא ברור לי הם זה הגיע מ־'דובי' (dúbi) או מ־bear באנגלית: היא נורא נורא נורא אוהבת את <a href="http://www.fisher-price.com/us/fun/games/abczoo/default.asp">המשחק הזה</a>, שימו לב לאות B — בתעתיק מקורב השם של האות שם הוא biː והשם של החיה הוא bɛ(ː)ɹ. אני חושב שה־biː הזה הוא אולי המקור של ה־bi הלוליי.</p>
<p>**** נראה לי ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Language_contact">לשונות במגע</a>, לפחות באופן ראשוני, זה מסגרת לא רעה לעבוד איתה כשניגשים לתאר את מה שקורה ברכישת שפה ראשונה: החל מנקודה מסויימת של פיתוח נראה שללולי יש את השפה שלה, שנמצאת במגע תמידי עם עברית ושואלת ממנה בקצב מטורף ומשתנה לפיה (אם כי יש גם שינויים פנימיים שלא קשורים למגע עם העברית). ההשפעה, אגב, היא לא חד־כיוונית: ה־ɲoɲo הלוליי ('לא' אמפתי; 'לא רוצה') כבר משמש כמה אנשים…. כמובן שהמצב הרבה יותר מורכב, ואין דין ילדונת — שהיא דוברת יחידה של השפה שלה ונמצאת בשלב המדהים הזה של יכולת־הקליטה — כדין דובר מבוגר בתוך קהילת־דוברים, ועדיין אני חושב שדרך־ההסתכלות הזו לא עקרה.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט, עם הגרביים המגניבות: <a href="http://www.flickr.com/photos/splityarn/3131969145/">splityarn</a>. העיבוד תחת רשיון <a href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/3.0/">by-nc-sa</a>.</small></p>בום!2010-01-26T00:00:00+02:002010-01-26T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-01-26:/398<p>משני אנשים שאני מכיר (ראובן נוה ואריאל ששה-הלוי) שמעתי באופן בלתי תלוי 'אי אפשר לגדל ילד בלי להפוך ל־X', כאשר X זה '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Generative_linguistics">גנרטיביסט</a>' ו־'<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Structural_linguistics">סטרוקטורליסט</a>' בהתאמה.<br />
לגדל את אילאיל, שזו חוויה פלאית בכל מובן, באמת גורם ללא מעט מחשבות על שפה. היא לומדת כל־כך מהר, ומבינה כל־כך …</p><p>משני אנשים שאני מכיר (ראובן נוה ואריאל ששה-הלוי) שמעתי באופן בלתי תלוי 'אי אפשר לגדל ילד בלי להפוך ל־X', כאשר X זה '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Generative_linguistics">גנרטיביסט</a>' ו־'<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Structural_linguistics">סטרוקטורליסט</a>' בהתאמה.<br />
לגדל את אילאיל, שזו חוויה פלאית בכל מובן, באמת גורם ללא מעט מחשבות על שפה. היא לומדת כל־כך מהר, ומבינה כל־כך הרבה. טיעון לצד הגנרטיביסטי אפשר למצוא אולי בקצב הזה, כאילו יש שם משהו טבוע*, אבל נראה לי שזה יותר מקרה פרטי של יכולת־הלימוד בגיל הזה, כשללימוד של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Semiology">סימון</a> יש כר פורה במיוחד.<br />
טיעון, משמעותי הרבה יותר לדעתי, לטובת הסטרוקטורליזם אפשר למצוא באופן שבו אילאיל מארגנת את העולם כשהיא מדברת (הצד של ההבנה שלה, באופן טבעי, הרבה פחות נגיש לי: היא מבינה המון, אבל לא תמיד ברור לי כמה מזה זה סיטואציוני וכמה מזה מגיע מהלשון ובאיזה אופן): היא עושה את זה על־ידי אופוזיציה בין סימנים לשוניים, והמערכת שלה שונה, כמובן, מזו שמשמשת בעברית של הגדולים.</p>
<p><!--more--><br />
ניגש לעניין. מקרה יפה שבו אפשר לראות את זה באופן נקי, כשמשווים את המערכת שלה עכשיו עם זו מלפני כמה שבועות, הוא זה של na ו־bum. פעם, כל דבר שאילאיל ראתה נופל היא אמרה עליו 'na' (ההברה הראשונה ב־'נפל', כמובן; יש לה na2 שאומר 'נעל', אבל זה בבירור <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Homonym">הומונים</a>): בין אם נפל לה אוכל, נפלה לה בובת־פיראט באמבטיה (שעליהן אפשר לספר הרבה גם, אבל לא עכשיו), או שנפל ספר והרעיש. אם נפל משהו והרעיש בלי שהיא ראתה אותו נופל, היא לא אמרה דבר. מאז, המערכת השתנתה, ונכנס משתתף חדש למשחק (אנלוגיית־השח של דה סוסיר מתאימה כאן יופי, כמובן): bum. אם משהו מרעיש 'בום' (קול חזק וקצר), אילאיל מכריזה 'bum'. כאן מגיע החלק המעניין; את ההבחנה הבלשנית הבאה פענחה ונסחה עדי, אמא של הפלא: אם משהו נופל (בעיקר אם הוא נפל לה) ומרעיש, זה na או bum? ההבחנה שהיא עושה מקסימה בעיני, והיא עניין של מה שהיא בעצם רוצה להגיד: אם הפוקוס הוא על זה שמשהו שהיא רוצה נפל לה והיא רוצה שנרים אותו (כלומר, זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Performative_utterance">פרפורמטיב</a>), היא אומרת 'na' (לא מעט פעמים הבנדיטית מפילה דברים בכוונה כדי שנרים לה, במיוחד את הפיראטים דלעיל), עד שנעשה את מה שהיא רוצה. לעומת זאת, אם הפוקוס הוא על זה שהיה קול חזק — כלומר, היא משתפת אותנו בחוויה שלה, בדומה לזה שהיא אומרת 'waːw' כשהיא רואה או שומעת** חתולים או 'haw haw' אצל כלבים*** — אז היא אומרת 'bum'. על אותה התרחשות בעולם היא יכולה לבחור בין שתי אמירות שעומדות ביחסים של אופוזיציה בסביבה הזאת, לפי מה שהיא רוצה להגיד/להדגיש. זה יפיפה, וזה נורא כיף לפענח את המערכת הלשונית שלה, שמשתנה כל הזמן ונעשית מורכבת יותר ויותר.</p>
<p>* בכל מה שקשור ללקסיקון זה כמובן שטות להגיד את זה: אין לנו מחווט במוח 'אוטובוס' (əbɔ), 'טלפון' (aja, מ־'הלו') או 'משחק־מחשב / מוסיקה / מכשירים אלקטרוניים באופן כללי' (mi). אני גם בספק עד כמה טבוע הנזאל ב־'לינוק' (na) או mamma בלטינית, נגיד, וגם אם יש שם משהו שהוא לא שרירותי לגמרי אני בספק עם זה קשור למבנה של המוח ולא לעניינים פיזיולוגיים-אקוסטיים.<br />
** יש waːw לא מאופיין, שמציין חתול או קול של חתול, אבל כשהיא שומעת חתולים רבים יש ל־waːw נגינה מיוחדת, שמחקה את הקולות העולים ויורדים של היללות. זה סקאלאבילי: יללות חזקות יותר יזכו לתגובה חזקה ו־vivid־ית יותר. בעניין של היחס בין השרירותי והאיקוני-מימטי חידוש מקסים של אילאיל זה ono 'אופניים, אופנוע': התבנית התנועתית של oto (אוטו) עם ה־n שב־'אופניים' ו־'אופנוע', בשדה הסימנטי של כלי־רכב.<br />
*** לפעמים אנחנו שמים לב שהיתה נביחה של כלב במרחק גדול רק מה־haw haw של אילאיל.</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Gravity_field_lines.svg">Sjlegg</a></small></p>טיהור אתני. סתימת־פיות. קריאה למאבק2010-01-22T00:00:00+02:002010-01-22T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2010-01-22:/392<p>שלושה דברים בנוגע ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ethnic_cleansing">טיהור האתני</a> ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sheikh_Jarrah">שייח' ג'ראח</a>:</p>
<ul>
<li><a href="/392#me">יום שישי האחרון מנקודת־מבטי</a></li>
<li><a href="/392#noj">יום שישי האחרון מנקודת־מבטו של נוי מורדקוביץ'</a></li>
<li><a href="/392#placards">שלטים להכנה עצמית</a> (גודל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/A3_paper">A3</a>, או גדול יותר אם יש לכם גישה להדפסה כזאת)</li>
</ul>
<p><!--more--></p>
<p>על עניין שייח' ג'ראח עצמו כתבו כבר הרבה לפני ויכתבו הרבה אחרי. אם אתם …</p><p>שלושה דברים בנוגע ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ethnic_cleansing">טיהור האתני</a> ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sheikh_Jarrah">שייח' ג'ראח</a>:</p>
<ul>
<li><a href="/392#me">יום שישי האחרון מנקודת־מבטי</a></li>
<li><a href="/392#noj">יום שישי האחרון מנקודת־מבטו של נוי מורדקוביץ'</a></li>
<li><a href="/392#placards">שלטים להכנה עצמית</a> (גודל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/A3_paper">A3</a>, או גדול יותר אם יש לכם גישה להדפסה כזאת)</li>
</ul>
<p><!--more--></p>
<p>על עניין שייח' ג'ראח עצמו כתבו כבר הרבה לפני ויכתבו הרבה אחרי. אם אתם רוצים קצת מידע, חפשו "שייח' ג'ראח" (או "שיח' ג'ראח", או אחד מהשיבושים בתעתיק העברי; באנגלית בדרך־כלל Sheikh Jarrah) ב<a href="http://www.etools.ch">מנוע־החיפוש החביב</a> עליכם. מקום להתחיל ממנו זה ה<a href="http://www.notes.co.il/idanl/62001.asp">פוסט</a> של עידן לנדו בנושא.<br />
הנה שלושה סרטונים מיוטיוב שמתעדים חלק מהמעצרים ביום שישי האחרון: <a href="http://www.youtube.com/watch?v=w2rGr2FAgUw">א</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=3NjP7QuK_ew">ב</a>, <a href="http://www.youtube.com/watch?v=g26lDF1E0hA">ג</a>. חפשו גם ב־related videos ובמנגנון־החיפוש של יוטיוב.</p>
<p><span id="me"></span></p>
<h4>יום שישי האחרון מנקודת־מבטי</h4>
<p>אני גר בגבעה הצרפתית, שכונה סמוכה לשייח' ג'ראח.<br />
ביום שישי שעבר הלכנו (עדי, אילאיל ואני) להפגין נגד הטיהור האתני והדיכוי האלים של המחאה נגדו. אחרי סעודה דשנה ב<a href="http://www.anonymous.org.il/nut-gv.htm">וויליג' גרין</a>(*), הלכנו אל רחבת־המשביר ב־13:30 עם שלט מושקע (עם כתב יפה וידית והכל...), עם הכיתוב הבא:</p>
<blockquote><p>
צד אחד: כמה קילומטרים מכאן, בשכונת שייח' ג'ראח, עשרות אנשים גורשו מבתיהם על־ידי אנשים חמושים בגלל מוצאם האתני.<br />
צד שני: צעדת־מחאה נגד הטיהור האתני בשייח' ג'ראח בכל יום שישי ב־13:30 מרחבת־המשביר.
</p></blockquote>
<p>ראינו המון ניידות־משטרה ושוטרים ומעט אנשים במרחק מהם. כשהגענו נאמר שהפעם לא התקבל רשיון מהמשטרה לצעדה (ולכן הגיעו כל־כך מעט אנשים). התלבטנו מה לעשות, וניסינו להבין מה בדיוק קורה בשיחה עם האנשים במקום (הם התכוונו ללכת בקבוצות קטנות, ללא מתופפים וללא קריאות; כלומר, לא היתה צעדה, אלא רק הליכה עצמאית, מושתקת, אל שייח' ג'ראח).<br />
כשאני עוד מחזיק את השלט ועומד שם, פנה אלינו איש אחד ואמר לנו שאנחנו צריכים למחות נגד הפשעים באירופה בזמן מלחמת־העולם השניה, במקום. כל נסיון לדבר איתו ולקיים דיאלוג נתקל בקריאה-מנטרה 'לא אכפת לכם מהיהודים באירופה!', שוב ושוב. נו, מילא…<br />
עכשיו מגיע החלק המעניין… בנקודה זו התקרבו שוטרים, ומר אליהו כזרי (שאחרי זה בחיפוש באינטרנט התגלה כ־'מפקד תחנת־המשטרה "לב־הבירה"') פנה אלי ודרש ממני, בחוסר־אדיבות מופלג, שאמסור לו את השלט. שאלתי 'למה?'. הוא לא סיפק סיבה. אחרי ששאלתי שוב, ענה שהוא קצין־משטרה ושהוא יכול לדרוש ממני למסור לו את השלט (וואו!). לאחר שביקשתי שוב לדעת מה הסיבה, והרי אין כל פסול חוקי לשאת שלט (פחחח… איזה רעיון נאיבי: המשטרה כגוף שפועל על־פי חוק לאכיפת־חוק), הוא אמר לי להגיע ביום ראשון בבוקר לחקירה במשטרה. אמרתי לו שלא אוכל להגיע ביום זה בשעה זו, כי אני עם אילאיל. כתגובה, אמר לאחד השוטרים האחרים להוציא זימון רשמי בכתב, ליום ראשון בשעה 8:30 (בטופס, אגב, לא מולאה השורה עם מספר־הטלפון לשינוי־התאריך. מעניין למה). תוך כדי הפרוצדורה הביורוקרטית עדי שאלה את האדון שוטר כזרי, שוב, למה הוא לקח את השלט. התשובה היתה: 'יש בו תכנים'…<br />
בהסתכלות לאחור נראה לי שהיו בעיקר שלוש סיבות לחקירה, שבפועל היתה הרבה פחות מאיימת ממה שדמיינתי שיהיה בימים הלא נעימים שלפני: הפחדה (זה עבד; בתור מי שמעולם לא היה עדיין נתון לרדיפה פוליטית כזאת, אני חייב להגיד שזה מאיים. מצד שני, אני הרבה יותר מוכן עכשיו לפעם הבאה…); האגו של האדון שוטר; נסיון פתטי להשיג אינטל פנימי על אופן־ההתארגנות של המחאה (השאלה הראשונה בערך היתה אם אני מבין המארגנים או קשור למישהו מהמארגנים), בחוסר הבנה טוטלי של אופן התארגנות שהוא לא ריכוזי ולא היררכי ובחוסר תחכום.<br />
המחאה שלי הושתקה בבריונות. את השלט שהם גנבו באיומים הם לא החזירו. עכשיו גם אני יכול להגיד 'יו-אני-קורבן-של-רדיפה-פוליטית!' :-)</p>
<p>'וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ'. לקחו לי את השלט? אכין עוד, ואדיח אחרים למעשה. בסוף־הפוסט יש אפשרות להוריד שלטים להדפסה בהכנה עצמית: גם את השלט המושתק וגם שלט שמוחה על סתימת־הפיות (בעברית ובאנגלית).</p>
<p>מה שחורה לי, מהצד של המוחים דווקא, זה העובדה שאף לא אחד מהם נשאר כדי לתמוך או לברר מה קרה ובמה אפשר לעזור אחרי שהתנפלו עלי השוטרים. הם פשוט הלכו להם לשייח' ג'ראח (או הביתה…). דווקא מאנשים עם תודעה פוליטית הייתי מצפה לסולידריות ולאחווה אנושית. כנראה שזה יותר מדי לצפות :-(</p>
<p>בכל יום שישי, 13:30 מרחבת־המשביר — צעדת־מחאה לשייח' ג'ראח; 15:00 בשייח' ג'ראח בצומת שלפני הבתים של אלו שגורשו מהם — הפגנה. ספציפית מחר לפי מה שהבנתי המשטרה סרבה לתת רשיון לצעדה (קרי: הם יעשו את המוות למי שינסה לצעוד).<br />
אם מעניין אתכם לקרוא על המעמד החוקי של פעולות־מחאת תחת שלטון מדינת־ישראל, כדאי לקרוא מדריך־השדה '<a href="http://www.free.org.il/files/protests-rights.pdf">הזכות להפגין</a>' (נמצא גם ב<a href="http://salonmazal.blogli.co.il/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%9F/">מועדים לפורענות</a>), <a href="http://www.meshanim.com/how/afganot.htm">מידע מאתר 'משנים'</a>, <a href="http://www.police.gov.il/meida_laezrach/Pages/rishayun_lasefa.aspx">על רשיונות להפגנות באתר המשטרה</a>, והערך '<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%94">הפגנה</a>' בוויקיפדיה. שימו לב במיוחד למכבסת־המילים של המשטרה (אסיפה-תהלוכה-הפגנה-משמרת־מחאה), ולטענה השקרית שהם משמיעים שהתקהלות של שלושה אנשים ומעלה טעונה רשיון על־פי חוק (על־פי חוק מה שאסור להתקהלות כזו לגרום זה שיבואו אנשים אחרים להרביץ למפגינים, ואז כמובן האשם הוא על הקורבן, כרגיל — מה שהם קוראים לו 'הפרת־שלום'). המחאה בתוך שייח' ג'ראח היא בהגדרה של 'משמרת־מחאה': התקהלות (גם של מיליון איש) שאין בה נאום, הרצאה, דיון או תהלוכה, תחת כיפת־השמיים. לשון־החוק בעניין הזה היא לטובתנו: אל תתנו לחוסר־ידיעה לאפשר למשטרה לדכא מחאה בטענה שהיא 'לא חוקית'.<br />
אני לא עורך־דין; אם יש לכם איזה ספק, קראו עוד ו/או פנו למישהו שבקיא.</p>
<p>(*) סיפור עצוב, אבל גם משעשע באיזשהו מובן. היה יום יפה, ואכלנו בחוץ, כשהנחנו אל השלט שהכנו על העגלה של אילאיל. פנו אלינו קבוצה של שלושה אנשים שניסו לקרוא את השלט אבל לא הסתדרו כל־כך עם העברית (לא ברור לי אם הם היו אנגלופונים או פרנקופונים). הם שאלו מה כתוב שם והיו מאוד נחמדים ומלאי חמלה כששאלו אם אנחנו אלה שגורשנו מהבתים שלנו או מישהו שאנחנו מכירים. באותה שניה שהם הבינו שהאנשים שגורשו הם native Palestinians, הפנים שלהם, הקול שלהם והדברים שלהם השתנו מהקצה אל הקצה, והם הלכו תוך כדי שהם קוראים 'תתעסקו עם עניינים של העם שלכם'. זה שהאנשים האלה הם כן חלק מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Human">העם שלי</a> לא השפיע עליהם כל־כך…<br />
זה מדהים, ובאמת בלתי נתפש, איך אותם בני־אדם יכולים להיות כל־כך נחמדים ואכפתיים ברגע אחד ורגע אחד אחר־כך כל־כך לא. מבחינת מה שאני לוקח מהיום הזה, העניין הזה הרבה יותר משמעותי עבורי מהבריונות המשטרתית והשתקת־המחאה: את אלה אני מכיר ואני יודע לצפות להם ולא להיות מופתע מהם; את המעבר החד אצל האנשים בוויליג' גרין אני עדיין לא תופש.</p>
<p><span id="noj"></span></p>
<h4>יום שישי האחרון מנקודת־מבטו של נוי מורדקוביץ'</h4>
<h5>חופש הדיבור שלי נרמס בשייח ג'ארח</h5>
<p>מאה אנשים הגיעו לשכונת שייח' ג'ארח ביום שישי (15.1.10): צעירים, וסטודנטים, ובורגנים, ומבוגרים, ואפילו קשישים. הפגנה הזאת היתה האחרונה מיני רבות שמתקיימות כל שבוע בשישי בצהריים, אך כמו בכמה הזדמנויות קודמות משטרת מחוז־ירושלים ביקשה לרמוס את המחאה ביחד עם זכויותיהם הבסיסיות של המשתתפים. התכנסנו כדי להביע את תמיכתנו במשפחות שפונו מבתיהם בצורה גסה תחת מעטה של חוק לא צודק, ועשינו זאת בצורה שלווה ומתורבתת. לא יותר מעשר דקות לאחר הגעתנו דרש קצין־המשטרה לפזר את משמרת־המחאה, וזאת למרות שלא הושמע שום נאום פוליטי, לא נזרק שום חפץ, לא נקראו קריאות אלימות, ואפילו לא הפעילו את תזמורת התופים הרגילה — בשייח ג'ארח עמדה משמרת מחאה שקטה לרבע שעה.</p>
<p>חמש דקות לאחר האזהרה התפרצו שוטרי יס"מ והחלו לעצור מפגינים שסומנו אישית ע"י הקצין האחראי. כל מפגין נלקח ע"י ארבעה שוטרים, בכוח ובגרירה. כשנסוגו השוטרים אל מעבר לכביש התכנסנו שוב וראשי המאבק החליטו לפצל את הכוחות המעטים שנשארו — יובל יוביל חלק כדי לתמוך בעצורים מול בית־המעצר ודני את הנשארים — לא ניכנע לאלימות־המשטרה. אך לא עברו דקותיים והשוטרים לקחו את שניהם לניידת. הם גם לא פגעו באיש; למעשה יובל כבר עזב לכיוון מגרש הרוסים וקצין־המשטרה בכבודו ובעצמו רץ אחריו לקצה הרחוב, הרחק מזירת ההפגנה, כמו במסע־רדיפה אישי. כשנגמרו המפגינים המסומנים, החליט הקצין לעצור עוד כמה באופן שרירותי.</p>
<p>בבית־המעצר ההתעמרות בנו המשיכה, נכבלנו באזיקים כמו פושעים פשוטים וטורטרנו במשך יותר מ־12 שעות בתהליכי מיון וקליטה, חקירות וחיפושים חודרניים. בחרתי לשבות רעב לנוכח העוולה שנעשתה לנו, בחירה זאת נתנה לי כוח רב לשאת את התסכול שהצטבר לאורך השהות במעצר, ושימשה מקור־גאווה, גם בשעות האחרונות, כשגופי כבר מיען לתפקד ללא מזון או משקה. את חדרינו המעופשים ומיטותינו קיבלנו רק אחרי השעה חמש בבוקר, ושנתנו נקטעה פעם אחרי פעם בגלל דרישות בירוקרטיות שונות של הסוהרים.</p>
<p>בצאת השבת מיהרו להעביר אותנו לבית־המשפט, אך שם זכינו לבלות עוד שמונה שעות לפחות בחדרון המעצר המיניאטורי. שנים־עשר חברים היינו שם, אוסף אקלקטי של זרים שנכלאו לסיטואציה מחשלת בעל כורחם, והפכו לאחים ושותפים לעת צרה. סבלנותם ואומץ ליבם של רעי היוו דוגמא לעמידה מול שרירות־לב ועריצות. למרות הקשיים המרובים, בשלב זה כבר לא יכלו להכניע את רוחנו — מבחוץ נשמעו קולות המפגינים שבאו להזדהות איתנו — הלמות תופים וקריאות לטובת חופש־הדיבור וכנגד הכיבוש הדהדו בין כותלי בית־המשפט והזכירו לכל מן דבעי שיש עוד אנשים שלא יתנו לדיכוי ולכליאת אנשים תמימים להתרחש בבירת־המדינה ללא זעקה הולמת. לבסוף שוחררנו אחרי 36 שעות של שלילת חירותינו הבסיסיות ללא כתב אישום או הגבלות, ומבלי שהומצאה אף ראיה אחת לתמוך בטענות המשטרה.</p>
<p>אהבת־המולדת אינה מחייבת העלמת־עין ממגרעותיה. אני מאמין שללא קשר לדעותינו הפוליטיות עלינו לזכור שמה שניתן לעשות לאדם אחד שמביע את דעתו, ניתן לעשות לאחר, ומשטרה שמגרשת ערבי מביתו בשמאלהּ, מגרשת מתנחל בימינהּ. המקרה שלנו אינו הראשון או היחיד; משטרת מחוז־ירושלים מנסה בעזרת כוח ברוטלי ושרירות־לב למחוץ מחאה עממית ואת חוק יסוד חופש־הביטוי. המחאה בשייח' ג'ארח, התהלוכה שיוצאת כל יום שישי ב־13:30 מרחבת־המשביר, התחילה כנגד עוול גדול שנעשה למשפחה קטנה, אך היא כבר הפכה למצעד למען הדמוקרטיה וזכותנו היסודית להביע את דעתנו.</p>
<p><span id="placards"></span></p>
<h4>שלטים להכנה עצמית</h4>
<p>כמובטח, <a href="https://old.digitalwords.net/media/392-placards.pdf"><b>הנה השלטים</b></a> להכנה עצמית. כדאי להדפיס על A3 (או להדפיס על A4 ולהגדיל במכונת־צילום שיכולה להדפיס על A3). שני העמודים הראשונים הם שני הצדדים של שלט אחד בנוגע להשתקה; שני העמודים האמצעיים נוגעים לטיהור האתני בשייח' ג'ראח; ושני העמודים האחרונים הם כמו השניים הראשונים, רק באנגלית. העמוד השני מושך אש מצד המשטרה, כך שאם אתם לא רוצים להיות מועמדים למעצר ושאר דרכי־התעללות, יכול להיות שכדאי להחליף אותו בגרסה האנגלית…<br />
הפאה הצדדית של קרטונים גדולים של סופר הם פחות או יותר בגודל A3, כך שאפשר להשתמש בהם כבסיס נוקשה (ולהכין מחלק אחר בקרטון ידית).</p>
<p><small>קרדיט לאייקון של הפוסט: <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Jarrah22.jpg">תמר הירדני</a></small></p>Hallo2009-12-22T00:00:00+02:002009-12-22T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-12-22:/387<p>קסם אמיתי, היום כשאילאיל הסתכלה ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Geek_Chic_(book)">ספר</a> וראתה <a href="http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Enigma.jpg">תמונה</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Enigma_machine">מכונת־אניגמה</a>, והדבר הראשון שהיא אמרה, אחרי שהיא הסתכלה לרגע, היה 'הלו!' (בהיגוי שלה: 'איה!'), תוך כדי שהיא שמה את היד על האוזן ומחייכת.</p>תות איננה2009-12-12T00:00:00+02:002009-12-12T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-12-12:/384<p>נודע לנו באופן ודאי שתות מתה, ככל הנראה עוד ביום שבו היא נעלמה.</p>
<p>תודה מעומק־הלב לכל מי שטרח וחיפש אותה ולכל מי שהיה אכפת לו. גילינו הרבה אנשים טובים במהלך החיפוש אחריה.</p>
<p>אני לא יכול ולא רוצה, לא כאן ולא עכשיו, לכתוב משהו שישמע כמו הספד. לכן הלאקוניות.</p>
<p>היא …</p><p>נודע לנו באופן ודאי שתות מתה, ככל הנראה עוד ביום שבו היא נעלמה.</p>
<p>תודה מעומק־הלב לכל מי שטרח וחיפש אותה ולכל מי שהיה אכפת לו. גילינו הרבה אנשים טובים במהלך החיפוש אחריה.</p>
<p>אני לא יכול ולא רוצה, לא כאן ולא עכשיו, לכתוב משהו שישמע כמו הספד. לכן הלאקוניות.</p>
<p>היא חסרה לי כל־כך. אני מתגעגע אליה כל־כך ואוהב אותה כל־כך, ועדיין לא באמת מבין.</p>
<p><center><a href="twt/Tree.jpg"><img src="twt/Tree.jpg" width="80%" height="80%" /></a></center></p>ילדים, הזהרו מאופן אופיס2009-12-05T00:00:00+02:002009-12-05T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-12-05:/382<p>או, 'למה להחזיק למשתמש את היד זה רעיון רע'. או, 'כשמנסים להיות חכמים <b>מדי</b> יוצאים טפשים מדי'. או '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/KISS_principle">KISS</a>'.</p>
<p>אני עובד עכשיו על השוואה של השדה הסמנטי של 'שמיעה' בתרגום התנ"ך הוולשי מ־1588, על בסיס שיטה פורמאלית. אבל לא על זה אני הולך לדבר.</p>
<p><!--more--></p>
<p>בנורמה האורתוגראפית של הוולשית …</p><p>או, 'למה להחזיק למשתמש את היד זה רעיון רע'. או, 'כשמנסים להיות חכמים <b>מדי</b> יוצאים טפשים מדי'. או '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/KISS_principle">KISS</a>'.</p>
<p>אני עובד עכשיו על השוואה של השדה הסמנטי של 'שמיעה' בתרגום התנ"ך הוולשי מ־1588, על בסיס שיטה פורמאלית. אבל לא על זה אני הולך לדבר.</p>
<p><!--more--></p>
<p>בנורמה האורתוגראפית של הוולשית הזאת יש ציון של עיצורים כפולים (אני לא יודע אם אז עוד היה לזה ביטוי צלילי). חוץ מ־nn ו־rr כולם נכתבים היום באות יחידה. s כפול נכתב ſſ (שני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Long_s">s ארוך</a>). בגלל שכדי לכתוב את הגרפימה < ſ> אני צריך ללחוץ על ארבעה מקשים בפריסת־המקלדת שלי וכדי לכתוב את < ß> (גרפימה שלא מופיעה בוולשית) אני צריך ללחוץ רק על שניים, החלטתי לכתוב את < ſ> כ־< ß> ואז להחליף את כאל ה־< ß> ב־< ſ> בהחלפה אוטומטית.<br />
רעיון טוב, נכון? אז זהו; כדי לאסוף את הדוגמאות בצורה נוחה, אספתי אותן בעזרת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/OpenOffice.org_Calc">Calc</a> (הגרסה של <a href="http://openoffice.org/">אופן אופיס</a> ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Microsoft_Excel">אקסל</a>). אני יודע שזה לא הצורה הכי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Leet">ליטית</a> לאסוף דוגמאות, ושעדיף אולי להשתמש במסד־נתונים אמיתי, אבל בשביל קנה־המידה הזה חשבתי שזה יהיה הכלי הכי מתאים. הכל טוב ויפה, אלא שהאנשים הנחמדים של אופן אופיס בחרו להיות חכמים, וללמד את ה־find & replace להתייחס ל־ſ כאל s ול־ß כאל ss. מכאן אתם יכולים לנחש מה קרה: הקלדתי חלק מהדוגמאות, כש־ſſ אני מקליד כ־ßß; המרתי ß ל־ſ; הקלדתי עוד דוגמאות ושוב עשיתי החלפה אוטומטית. מה שקרה זה שהרצף ßß (שפורש על־ידי Calc כ־ssss) הומר ל־ſſ (שפורש כ־ss, שזה כמו ß מבחינת Calc), שמצידו הומר ל־ſ יחיד. והנה, כל ה־ſſ שבמקור כתובים לי עכשיו בקובץ כ־ſ, וכדי לתקן את זה אני צריך לזרוק כמה שעות של עבודה שחורה בחיפוש אחר ſſ ב<a href="http://digidol.llgc.org.uk/METS/BWM00001/beibl?locale=cy">טקסט המקורי</a> (שאין לו גרסה בת־חיפוש, עד כמה שידוע לי) ותיקון של מה שהקלדתי. תודה, האנשים הנחמדים של אופן אופיס. אני רק מנסה לחשוב כמה כאב־ראש מנגנון־ההמרה הזה עושה לאנשים שכותבים בגרמנית.</p>
<p>(כמובן שיכולים להיות מקרים שבהם ההתנהגות הזאת של התוכנה יכולה להיות מועילה, אבל ראבק: א. שיציינו את זה בצורה ברורה, ו-ב. שיאפשרו לבטל בצורה קלה מתוך החלון של החיפוש)</p>
<p>בגלל צורת־המחשבה הזאת, שאומרת שמי שמתכנן את התוכנה יודע יותר טוב מהמשתמש <a href="http://www.catb.org/~esr/writings/taoup/html/ch01s06.html#id2878339">מה טוב לזה האחרון</a>, אני מתרחק כמו מאש מ־'חלונות' ומ<a href="/17">מעבדי־תמלילים</a> (במיוחד <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Clippit">Word</a>). עכשיו אדע להתרחק גם מאופן אופיס (ומחבילות 'אופיס' למיניהן באופן כללי).</p>תות אבדה2009-11-26T00:00:00+02:002009-11-26T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-11-26:/378<p>אחרי ש<a href="/135">צ'אן-צ'אן</a> אבד לנו, ו<a href="/352">תומאס</a> אבד ונמצא, תות נעלמה ביום ראשון (22 בנובמבר). אני כל־כך כל־כך מתגעגע אליה. כבר כמה ימים היא לא מנשלת אותנו מהכרית בלילה, לא מציקה לי כשאני מנסה להתרכז במשהו, לא מייללת כל פעם שמישהו בבית מתעטש (לא ברור לי אם זה …</p><p>אחרי ש<a href="/135">צ'אן-צ'אן</a> אבד לנו, ו<a href="/352">תומאס</a> אבד ונמצא, תות נעלמה ביום ראשון (22 בנובמבר). אני כל־כך כל־כך מתגעגע אליה. כבר כמה ימים היא לא מנשלת אותנו מהכרית בלילה, לא מציקה לי כשאני מנסה להתרכז במשהו, לא מייללת כל פעם שמישהו בבית מתעטש (לא ברור לי אם זה כדי להגיד 'לבריאות' או כדי לרטון…), לא מתחככת חיכוך שאומר 'תודה' כשאני מוסיף אוכל לקערה שלהם ולא מקבלת פרח ברוקולי כשאנחנו מכינים ברוקולי. היא חסרה בכל רגע, בכל דבר כמעט. אחרי שני סיוטים, שאחד נגמר בטוב והאחר לא, כבר חסר הכח הנפשי ללכת ברחוב עם כלי עם אוכל ולקרוא 'תות! תות!' (או 'צ'אן-צ'אן! צ'אן-צ'אן!', או 'תומאס! תומאס!') ולבכות. לקחתי את הקבצים הישנים, שיניתי (שוב) את הניסוח והלכתי לתלות מודעות ברחבי־השכונה, עם ריק בלב. מה יש לחתולים עם לשבור את הלב?</p>
<p>אם יש איזשהו סיכוי שזה יעזור: הנה <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/378-flyer.pdf">פלייר</a></b>.</p>הפגנה נגד המאגר הביומטרי; יום שביעי הקרוב 20:00-23:002009-10-16T00:00:00+02:002009-10-16T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-10-16:/376<p>ברחבת־הסינמטק בתל־אביב.<br />
נורא נורא חשוב.</p>
<p>קישורים: <a href="http://www.facebook.com/event.php?eid=155462962434">על ההפגנה</a>; <a href="http://2jk.org/praxis/?tag=%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99">יהונתן קלינגר</a>; <a href="http://no2bio.org">no2bio.org</a>.</p>
<p><b><u>תוספת</u></b>: בבקשה תשלחו פקסים ומיילים אישיים (כלומר, לא 'ח"כ נכבד' או משהו כזה) ל<a href="http://knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp?view=1">חברי־כנסת</a> (ואם אתם יכולים, טלפנו). לפי מה שהבנתי, זה הרבה יותר משמעותי ממה שהיה אפשר לצפות: זה באמת יכול להשפיע …</p><p>ברחבת־הסינמטק בתל־אביב.<br />
נורא נורא חשוב.</p>
<p>קישורים: <a href="http://www.facebook.com/event.php?eid=155462962434">על ההפגנה</a>; <a href="http://2jk.org/praxis/?tag=%d7%94%d7%9e%d7%90%d7%92%d7%a8-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%99">יהונתן קלינגר</a>; <a href="http://no2bio.org">no2bio.org</a>.</p>
<p><b><u>תוספת</u></b>: בבקשה תשלחו פקסים ומיילים אישיים (כלומר, לא 'ח"כ נכבד' או משהו כזה) ל<a href="http://knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp?view=1">חברי־כנסת</a> (ואם אתם יכולים, טלפנו). לפי מה שהבנתי, זה הרבה יותר משמעותי ממה שהיה אפשר לצפות: זה באמת יכול להשפיע על ההצבעה. אין טעם, כמובן, לשכנע את המשוכנעים.</p>רגל2009-09-25T00:00:00+03:002009-09-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-09-25:/365<p>אני כמעט אף פעם לא כותב כאן כדי להשתמש בכתיבה עצמה (אלא כדי לתת (מ)ידע ורעיונות ולחלוק בדברים שיצרתי), אבל היום חוויתי חוויה קשה שאני מרגיש <i>צורך</i> לכתוב עליה.</p>
<p>אני בדרך כלל לא משתתף בהפגנות ש'קהל היעד' שלהן הוא ממשלות. לא שאני חושב שהן לא חשובות, אלא מבחינה אישית …</p><p>אני כמעט אף פעם לא כותב כאן כדי להשתמש בכתיבה עצמה (אלא כדי לתת (מ)ידע ורעיונות ולחלוק בדברים שיצרתי), אבל היום חוויתי חוויה קשה שאני מרגיש <i>צורך</i> לכתוב עליה.</p>
<p>אני בדרך כלל לא משתתף בהפגנות ש'קהל היעד' שלהן הוא ממשלות. לא שאני חושב שהן לא חשובות, אלא מבחינה אישית אני מעדיף להשתתף בכאלה שמכוונות כלפי פרטים (ולצערי משתתף בפחות מדי כאלה...). לכן אני משתתף ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pride_parade">מצעד הגאווה</a>. אני מניח שזה בגלל שאני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Individualism">אינדיבידואליסט</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>היום השתתפתי בהפגנה נגד <a href="http://www.veganblog.net/node/54">אלימות כלפי ציפורים</a> מול שוק לממכר גופם של תרנגולים ותרנגולות לצורך מנהג ה'כפרות' ליד בניין 'כלל' בירושלים. ההפגנה אמנם היתה קטנה, אבל אני מקווה שהיתה לה חשיבות: הן באופן ישיר על מי שעבר ברחוב ועל מי שהלך ל<a href="http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/946/287.html">כפר על חטאיו</a> ברצח של חפים מחטא, והן באופן עקיף — שלא התקיים אירוע פומבי אלים כזה בלי התנגדות.<br />
ברור לי שאף אחד שהלך לקנות תרנגול/ת שם לא נמנע מזה בעקבות ההפגנה, אבל אולי משהו כן חלחל. חשוב לא פחות (ובעל השפעה הרבה יותר) הוא זה שאנשים ברחוב ובכביש לא ראו את השלטים המפרסמים את השוק ועברו עליהם באדישות, כאילו מותם וסבלם של אחרים זה משהו שאפשר לעבור על פניו סתם כך. כדאי לקרוא את <a href="http://www.pardes.co.il/viewbook.asp?ID=41">זה</a> (יש גרסה אלקטרונית בחינם, אגב), לא כ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Reductio_ad_Hitlerum">רדוקציה אד היטלרום</a>, אלא כחומר למחשבה על הקשר בין פרקטיקות של אלימות, דיכוי ואובייקטיפיקאציה כלפי בעלי־חיים שאינם אדם וכלפי בני־אדם.<br />
ברור לי גם שאין הבדל עקרוני בין זה לבין רצח של בעלי־חיים על־מנת לאכול את הגופות שלהם; על זה יש לי להגיד שני דברים: אופן ההתנגדות האפקטיבי כנגד אכילת בעלי־חיים (או ניצול גופם למטרות־תזונה: <a href="/342">חלב</a>, <a href="http://www.anonymous.org.il/cat16.html">ביצים</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Black_pudding">דם</a> וכד') הוא לא (רק) בהפגנות נקודתיות מול מקומות או אירועים ספציפיים אלא בהסברה רחבה יותר ומעמיקה יותר (כמו, לדוגמה, בפעילות של <a href="http://anonymous.org.il/">אנונימוס</a> <strike>ו־<a href="http://www.peta.org/">PETA</a></strike>, <a href="http://free.org.il/">שב״י</a> ו<a href="http://ginger.org.il/">זנגביל</a>, ובפעילות אינדיבידואלית ובלתי-תלויה, כמו <a href="/342">זה</a>), בגלל היות התופעה נפוצה ומקובלת ומושרשת בחברה שאנחנו חיים בה; בנוסף, בניגוד למעבר ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Veganism">טבעונות</a> — שהוא מקיף, יש לו השפעה לאורך כל השנה וכרוך בקבלת מערכת־ערכים שונה מזו של זה שהורג ומענה כדי לחיות — במקרה הזה ניצבת בפני המאמינים ביהדות אופציה אתית וקונסטרוקטיבית, <a href="http://www.anonymous.org.il/art359.html#L2">'פדיון כפרות'</a>, שהיא נקודתית ו'לא מחייבת' (ולכן אולי יש להפגנה השפעה רבה יותר בעניין הזה).</p>
<p>לעניין עצמו.<br />
במהלך ההפגנה, שהתקיימה בסמוך לכניסה לאותו שוק, הרגשתי שאני דורך על משהו רך. אחרי רגע, הסתכלתי למטה ומה שראיתי היתה רגל של תרנגול, מנותקת מהגוף. באותו רגע צרחתי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Soprano">צרחה חדה של בהלה</a>. לראות חלקי־גוף במנותק ממנו זה אחד הדברים היותר מערערים שקיימים, ולדרוך על רגל זה דבר שונה מלראות חלקי־גופה בתמונות, בסופר או בצלחת של אנשים אחרים; המפגש הכמעט-ישיר הזה הוא קשה. אחרי הבהלה, נפלה עלי עצבות גדולה, כשחשבתי על האופן שבו נפרדה הרגל מהגוף של אותו תרנגול, ועל התרנגול בלי הרגל. אני לא יודע — לא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Preterite-present_verb">ראיתי</a> — אבל אולי מישהו ניתק את הרגל במתכוון ואולי היא נשברה בגרירה של התרנגול (חי או מת) על המדרכה או בתוך כלוב כמו <a href="http://www.free.org.il/photogallery/act/07/kaparot/kaparot-jerusalem-44.jpg">זה</a>. ב־<a href="http://www.free.org.il/gallery/act/07/kaparot.html">2007</a> היו ראשים כרותים על המדרכה (<a href="http://www.free.org.il/photogallery/act/07/kaparot/kaparot-jerusalem-5.jpg">תמונות</a> <a href="http://www.free.org.il/photogallery/act/07/kaparot/kaparot-jerusalem-19.jpg">קשות</a>).</p>
<p>זהו. כתבתי.<br />
זה <a href="http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=342&wrkid=6079">לא יוצא לי מהראש</a>.<br />
:-(</p>גנזך טולקינאי2009-09-13T00:00:00+03:002009-09-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-09-13:/120<p>לפני כמה שנים למדתי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Quenya">קווניה</a> ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sindarin">סינדארין</a>, השתתפתי בפורומים על טולקין ברשת ובמפגשים של חובבי־טולקין, ובאופן כללי הייתי 'טולקינאי' די פעיל. יש לי לא מעט זכרונות נעימים מהתקופה הזאת, עם הרבה שעות מעניינות ומחכימות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>באותה תקופה, בין השאר, הפעלתי אתר בשם '<b>נארמארדה</b>', שבו ריכזתי דברים שיצרתי וקשורים לשפות שטולקין …</p><p>לפני כמה שנים למדתי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Quenya">קווניה</a> ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sindarin">סינדארין</a>, השתתפתי בפורומים על טולקין ברשת ובמפגשים של חובבי־טולקין, ובאופן כללי הייתי 'טולקינאי' די פעיל. יש לי לא מעט זכרונות נעימים מהתקופה הזאת, עם הרבה שעות מעניינות ומחכימות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>באותה תקופה, בין השאר, הפעלתי אתר בשם '<b>נארמארדה</b>', שבו ריכזתי דברים שיצרתי וקשורים לשפות שטולקין פיתח, השתתפתי בפרוייקט של תרגום אתר על השפות האלה לעברית (<b>פרוייקט תרגום ארדאלאמביאון.קום</b>) וחידשתי את <b>אתר קהילת טולקין הישראלית</b>. את הראשון הורידו מהרשת* (אם אני זוכר נכון, גם בלי להודיע לי בכלל...), השני הלך ביחד עם הראשון (הוא היה מאוחסן כתת־ספריה של הראשון), והשלישי הוחלף בצמד אתרים ונמחק לגמרי: <a href="http://tolkien.co.il">האחד</a> הוא אתר רזה וסתמי שמתיימר להתעדכן 'כל יום', אלא שהעדכון הוא על־ידי סקריפט אוטומטי; <a href="http://tolkienil.com">השני</a> הוא אתר עם עיצוב מזעזע ושם מזעזע לא פחות, אם כי יאמר לזכותו שאותו כן מעדכנים...<br />
לאור זה, החלטתי להעלות לרשת את הגיבויים שהיו לי במחשב לאתרים האלה, שנמחקו, בתוספת גיבויים לשני פורומים על טולקין בעברית: פורום על השפות שטולקין פיתח ועל בלשנות בכלל, ופורום מהמערכת הישנה של הפורומים ב<a href="http://forums.ort.org.il">אורט</a>.</p>
<p>אז הנה הוא, <b><a href="http://tolkien.digitalwords.net/">הגנזך הטולקינאי</a></b>.<br />
אני מקווה שיהיו מי שיפיקו עניין מהאתרים האלה, שעכשיו זמינים שוב לקריאה :-)</p>
<p><small>* יש גרסה שלו <a href="http://tolkien.co.il/gandalf/">כאן</a>, אם כי היא שבורה וחלקית מאוד; נראה שפשוט לקחו קבצים כמות שהם וזרקו אותם לשרת אחר.</small></p>תומאס אבד נמצא2009-07-21T00:00:00+03:002009-07-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-07-21:/352<p>אחרי יומיים מתישים רגשית ופיזית, הבנדיט הקטן יושב לו במסדרון קומה אחת למטה, כאילו שום דבר לא קרה. תודה רבה לכל מי שהיה אכפת לו =^_^=</p>
<p><center><a href="tom/IMG_2838-resized.JPG"><img src="tom/IMG_2838-resized.JPG" width="80%" height="80%" /></a></center></p>חיתולים, בירה ומושב עורטופדי2009-06-13T00:00:00+03:002009-06-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-06-13:/349<p>מתישהו לפני כמה שנים לקחתי את הקורס '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Database_theory">מסדי־נתונים</a>' בחוג למדעי־המחשב באוניברסיטה העברית (למעשה, קראתי את המצגות של השיעורים והתרגולים, וקראתי בספרים ובאינטרנט, וניגשתי למבחן). אחד הדברים שאני זוכר מהקורס זה האגדה האורבנית על החיתולים והבירה: יש תחום שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Data_mining">datamining</a>, שבו מנסים לחלץ תובנות מתוך אוסף גולמי של נתונים …</p><p>מתישהו לפני כמה שנים לקחתי את הקורס '<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Database_theory">מסדי־נתונים</a>' בחוג למדעי־המחשב באוניברסיטה העברית (למעשה, קראתי את המצגות של השיעורים והתרגולים, וקראתי בספרים ובאינטרנט, וניגשתי למבחן). אחד הדברים שאני זוכר מהקורס זה האגדה האורבנית על החיתולים והבירה: יש תחום שנקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Data_mining">datamining</a>, שבו מנסים לחלץ תובנות מתוך אוסף גולמי של נתונים. האגדה אומרת שפעם המנהלים של איזה סופר רצו לסדר מחדש את הסופר כך שאנשים יקנו יותר. הם בדקו בחשבוניות איזה מוצרים באים ביחד בקניות ומצאו שאנשים הרבה מאוד פעמים קונים בירה וחיתולים ביחד*, ולכן הם החליטו לשים את האיזור של החיתולים קרוב לאיזור של המשקאות האלכוהוליים**… מוסר־ההשכל הוא, כמובן, שצריך להזהר כשכורים נתונים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>* אצלי, אגב, רמת האלכוהול בדם (או הזמן מחוץ לבית) ירדה פלאים מאז שאביתי… ^u^</p>
<p>** כשאני חושב על זה, יכול להיות שיש אכן קשר בין צריכת־בירה וקניית־חיתולים, אבל הוא… סיבתי ^^.</p>
<p>למה אני מספר לכם את האגדה הנחמדה הזאת? כי קיבלתי את <a href="https://old.digitalwords.net/media/349-visa.jpg">דף פירוט החיובים הזה</a> מויזה. מילא שהם מנסים למכור לי כמוסות־פלא או דיסק של מוסיקה 'ים תיכונית' — דברים שאין סיכוי שארצה לקנות — אבל 'מושב אורטופדי לרכב מעור' זה כבר כשל חמור יותר מלשים חיתולים ובירה ביחד: באותו הדף יש שורה של תרומה עבור <a href="http://anonymous.org.il">עמותת־אנונימוס</a> ושני תשלומים למסעדות צמחוניות. כמה גרוע כבר אפשר לבנות אלגוריתמים?…</p>
<p>ואם כבר, באסוציאציה: אם מישהו הגיע לדף הזה בחיפוש 'חיתולים' במנוע־חיפוש, אני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Performative_utterance">ממליץ</a> מאוד מאוד לשקול את שימוש בחיתולי־בד. זה נורא נוח ונעים (מגע של בד ולא מגע של פלסטיק) וקל לשימוש, וגם זול יותר, ו<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Green">ירוק</a>. 'קושיז' (<a href="http://www.biglal.co.il/websites/chitulim/605.asp">כאן</a> ו<a href="http://www.nuli.co.il/151475">כאן</a>, לדוגמה) מצויינים, וגם '<a href="http://www.robyna.co.il">רובינא</a>' הם אחלה (מצד אחד, טיפה פחות נוחים, אבל מצד שני הם מקומיים (טוב גם סביבתית וגם חברתית-אנושית), גם ממוחזרים-חלקית, וגם סחר הוגן (תפורים על־ידי אמהות, בבית)). אם בכל זאת אתם צריכים חיתולים לשימוש חד-פעמי, 'במבו' טובים (<a href="http://www.biglal.co.il/websites/chitulim/732.asp">כאן</a> ו<a href="http://www.nuli.co.il/151473">כאן</a>, לדוגמה).</p>קרטוגרפיה סלקטיבית2009-05-30T00:00:00+03:002009-05-30T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-05-30:/346<p>בשבועות האחרונים תלתה <a href="http://aguda.org.il/">אגודת־הסטודנטים באוניברסיטה העברית</a> בפורום (איזור די מרכזי בקמפוס הר־הצופים) מפה גדולה, שאמורה להיות מפה של ירושלים. נחשו, ילדים, איזה שכונות זוכות ליצוג נרחב ואיזה… לא. אפשר לכתוב כל מני דברים שישעמו מתוחכמים, על איך העלמה והדרה מייצוג משקפת נסיון או רצון להעלמה מהמציאות, אבל אני …</p><p>בשבועות האחרונים תלתה <a href="http://aguda.org.il/">אגודת־הסטודנטים באוניברסיטה העברית</a> בפורום (איזור די מרכזי בקמפוס הר־הצופים) מפה גדולה, שאמורה להיות מפה של ירושלים. נחשו, ילדים, איזה שכונות זוכות ליצוג נרחב ואיזה… לא. אפשר לכתוב כל מני דברים שישעמו מתוחכמים, על איך העלמה והדרה מייצוג משקפת נסיון או רצון להעלמה מהמציאות, אבל אני חושב שזה מדבר בעד עצמו כאן.<br />
הנה <a href="http://gisweb.jerusalem.muni.il/website/yoni/viewer.htm">מפה מלאה יותר</a>, מהאתר של עיריית־ירושלים.<br />
נסיון לברר עם האגודה למה המפה חלקית נענה בהחמצת־פנים, הליכה מהירה ועצבנית בכיוון ההפוך ומלמול 'זה השכונות שגרים בהן סטודנטים' עם הגב אלי…</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/346-map.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/346-map-150x150.jpg" /></a></p>
<p>ובעניין קרוב: <a href="http://sites.google.com/site/campus4allsite/">לכו להצביע</a>.</p>'מתנה לחג־השבועות (או: איך להציל פרה בפחות מאגורה*)'2009-05-21T00:00:00+03:002009-05-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-05-21:/342<p>אפשר להגיד כל מני דברים על צריכה של חלב של פרות על־ידי בני־אדם: שזה אינפנטילי להחריד**, שזה אכזרי ואלים וחולני ומרושע, שזה גורם נזק סביבתי עצום, שזה לא בריא.<br />
רוב האנשים ששותים חלבי, מצד שני, לא חושבים על זה בכלל: חלבי זה משהו שבא באריזת־קרטון וקונים את …</p><p>אפשר להגיד כל מני דברים על צריכה של חלב של פרות על־ידי בני־אדם: שזה אינפנטילי להחריד**, שזה אכזרי ואלים וחולני ומרושע, שזה גורם נזק סביבתי עצום, שזה לא בריא.<br />
רוב האנשים ששותים חלבי, מצד שני, לא חושבים על זה בכלל: חלבי זה משהו שבא באריזת־קרטון וקונים את זה בסופר. לכבוד שבועות, הכנתי דף A4 עם 24 רצועות קצרות בתקווה לגרום לאנשים לחשוב. הוראות־שימוש: להדפיס מלא עותקים, לגזור ולחלק/להפיץ. <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/342-a4.pdf">הנה הדף</a></b>; אתם מוזמנים להשתמש בו ולהפיץ אותו כאוות־נפשכם. <small>(ולכל מי שחושש מהנזק הסביבתי שבשימוש ובפיזור של נייר: אני בטוח (אם כי לא ערכתי חישוב) שסך הנזק זעיר ביחס לתועלת הסביבתית בכך שלפחות אדם אחד יעבור לטבעונות או לפחות יפחית את צריכת המזון מן החי, שלא לדבר בכלל על האספקט האתי).</small></p>
<p><center><img src="https://old.digitalwords.net/media/342-cetel.png"/></center></p>
<p>* הדפסה/צילום של דף בדרך־כלל עולה פחות מ־24 אג'.</p>
<p>** למה לשתות חלב אחרי גיל ינקות? נסו להחליף את המילה 'חלב' במילה 'חלבי' (בהטעמה על ההברה השניה, xalávi, על משקל 'בקבוקי', bakbúki) כשאתם מדברים כדי לראות <a href="http://www.veganshop.co.il/24/product/277/milk+is+natural%3F">עד כמה זה מעוות</a>.</p>איך לשטוף קטניות, עלים, כלים ותינוקות בלי להשתמש במים2009-04-03T00:00:00+03:002009-04-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2009-04-03:/336<p>לא, לא בלי להשתמש במים בכלל, אלא בלי לצרוך מים מעבר למה שאתם בכל מקרה משתמשים.</p>
<p>כבר כמה זמן רץ אצלי בראש הרעיון של לכתוב כל מני רעיונות לדרכים פשוטות שבהן ניתן להקטין את הנזק הסביבתי האישי שכל אחד יוצר. לא דברים טריוויאליים כמו 'תסעו באוטובוס', 'תכבו אורות' או 'תקנו …</p><p>לא, לא בלי להשתמש במים בכלל, אלא בלי לצרוך מים מעבר למה שאתם בכל מקרה משתמשים.</p>
<p>כבר כמה זמן רץ אצלי בראש הרעיון של לכתוב כל מני רעיונות לדרכים פשוטות שבהן ניתן להקטין את הנזק הסביבתי האישי שכל אחד יוצר. לא דברים טריוויאליים כמו 'תסעו באוטובוס', 'תכבו אורות' או 'תקנו פחות' וכו'.<br />
נראה לי שאתחיל להעלות פעם בכמה זמן פוסט 'ירוק'; זה גם נחמד וטוב, וגם יחיה קצת את הבלוג ואולי יגרום לי לכתוב גם דברים אחרים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>אז נחזור לענייננו; איך עושים את זה? הרעיון הוא פשוט מאוד, ואני מניח שהוא לא מחדש להרבה, אבל עדיין לדעתי הוא ראוי לכתיבה.</p>
<p>כדי לשטוף קטניות, עלים ושאר סוגי אוכל שבאים ביחידות קטנות שלא פרקטי לשטוף אחת-אחת (נגיד, לא ירקות גדולים כמו פלפל או מלפפון) צריך <b>ארבעה דברים</b>: <b>כלי</b> בינוני לאוכל (תלוי בכמות שאתם רוצים לשטוף), <b>מסננת</b>, שמתאימה פחות או יותר לכלי, <b>כף עץ</b> (יותר כיפית מכף רגילה, אם כי אפשר להשתמש גם בכף רגילה או בידיים) ו<b>דלי</b>. דלי משותף גם לשטיפת־כלים וללרחוץ תינוקות; כדאי להשיג דלי די גדול, אבל לא גדול מדי שיהיה כבד מדי מכדי לסחוב אותו כשהוא מלא מים. מכניסים את הקטניות למסננת, ואת המסננת לכלי. ממלאים מים בכלי עד מעל לקטניות ובוחשים הרבה עם הכף (בחורף זה יותר כיף מאשר עם הידיים, במים קרים…). המים יעשו מגעילים מהלכלוך שעל הקטניות. מה עושים עם מים מגעילים? לא, לא שופכים אותם לכיור, אלא לדלי! אחרי כמה פעמים שעושים את זה המים ישארו צלולים אחרי הבחישה והקטניות יהיו נקיות: השפשוף אחת בשניה ובכף, במים, מנקה.<br />
זהו; עכשיו אפשר להשתמש במים שהצטברו כדי להשקות את הצמחים או כדי להוריד מים באסלה. את האחרון אפשר לעשות בשתי דרכים: או לשפוך את המים ישרות לאסלה (עובד מצויין עם פיפי, ממש לא עם קקי) או לשפוך אותם למיכל ולהוריד את המים כרגיל (מצריך לפתוח את המכסה; או להשאיר אותו פתוח, שזה לא אסתטי).<br />
זה טוב כפליים: גם השתמשנו בפחות מים (זה הרבה יותר חסכוני מסתם לשטוף עם מסננת מתחת למים זורמים) וגם במים שבהם כן השתמשנו אנחנו עושים שימוש חוזר וחוסכים במים לגינה ולשירותים (אנחנו מצליחים, כולל השימוש במי־האמבטיה של אילאיל (ר' רחיצת־תינוקות בהמשך), לכסות פחות או יותר את כל צריכת־המים לצמחים במרפסת ואת רוב צריכת־המים לאסלה). יתרון נוסף הוא זה שאפשר גם בחורף לשטוף עם מים קרים קרים, מה שחוסך את בזבוז האנרגיה שבחימום המים.</p>
<p>גם במים של שטיפת־הכלים אפשר לעשות שימוש חוזר: אם יש לכם כיור מתאים, אפשר לפתוח את הברך שמתחת לכיור ולשים מתחתיה את הדלי; אם לא, אפשר לסתום את יציאת המים מהכיור עם פקק, ולהשתמש בסיר או בדלי קטן כדי להעביר את המים שהצטברו בכיור לדלי הגדול. בכל מקרה, כדאי חלקי־אוכל להעביר ישירות לאשפה/קומפוסטר לפני, וגם להשתמש בחומר ניקוי אקולוגי (של 'אקובר', של 'נטורל מג'יק' וכד').</p>
<p>תינוקות זה פשוט. את המים של האמבטיה (עדיף מראש לקנות לא גדולה מדי, כדי שלא יהיה צריך כמות עצומה של מים כדי למלא אותה לגובה המספיק) שופכים לדלי (או ישירות לגינה). עדיף להשתמש בכמות מינימאלית של סבון. יש סבון אקולוגי לתינוקות שאפשר להשיג בקלות?</p>
<p>עוד שימוש לדלי: כשרוצים להשתמש במים חמים צריך הרי להעביר את המים הקרים שבצינור קודם. אפשר לשים את הדלי מתחת לזרם המים במקלחת עד שהמים החמים מגיעים.<br />
אפשר גם לעשות שימוש חוזר במים שיוצאים ממכונת־הכביסה, אבל בשביל זה צריך דלי עצום (לא פרקטי; זה כבד מכדי לסחוב) או מערכת שמובילה את המים ממכונת־הכביסה לגינה (טררם). בכל מקרה, כדאי להשתמש באבקת־כביסה אקולוגית (יש של 'אקובר', וחברות נוספות), ובחומץ בשביל המרכך (עושה את העבודה מצויין, ולא משאיר ריח של כל מני בשמים חזקים; ולא, חומץ לא משאיר ריח של חומץ על הבגדים).</p>
<p>רעיון מ<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9F">הערך בוויקיפדיה</a>, שהוא די נפוץ: לעשות שימוש חוזר במים שיוצאים ממזגנים.</p>
<p>זהו. יצא יותר ארכני ממה שחשבתי, אבל ככה דברים שאני כותב יוצאים בדרך־כלל… :-)</p>
<p>אם אתם רוצים לחפש מידע נוסף, מים שכבר נעשה בהם שימוש ביתי אחר נקראים בעברית 'מים אפורים' (או, בשם הפחות מרנין, 'דלוחין'), ובאנגלית greywater או sullage.</p>ירושלים. 11/11. בחירות2008-10-20T00:00:00+02:002008-10-20T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-10-20:/333<p><b>עדכון בראיה לאחור: טעיתי. אני חוזר בי ומצטער מאוד על המאמץ שעשיתי לגרום לאנשים להצביע לניר ברקת. אוכל לפחות להגיד להגנתי שאני מודע לזה ושאני עושה, גם אם לא מספיק, כדי להלחם בנזק שעשו אנשים כמוני כשבחרו גזען לראשות העירייה. אני לא יודע מה היה קורה אם היה נבחר ראש …</b></p><p><b>עדכון בראיה לאחור: טעיתי. אני חוזר בי ומצטער מאוד על המאמץ שעשיתי לגרום לאנשים להצביע לניר ברקת. אוכל לפחות להגיד להגנתי שאני מודע לזה ושאני עושה, גם אם לא מספיק, כדי להלחם בנזק שעשו אנשים כמוני כשבחרו גזען לראשות העירייה. אני לא יודע מה היה קורה אם היה נבחר ראש עירייה אחר, אבל לא משתפים פעולה עם רעה אחת כדי שרעה אחרת לא תקרה, לפחות לא במקרים כמו זה.</b></p>
<p>שלחתי מייל המוני לכל הירושלמים שכתובת־הדואל שלהם נמצאת בתוכנת־הדואל שאני משתמש בה. כדי להגדיל את החשיפה, אני מפרסם אותו כאן (עם שינויים קלים בניסוח).</p>
<p><!--more--></p>
<blockquote><p>
שלום,</p>
<p>בעוד קצת יותר מעשרים ימים, ב־11/11, יתקיימו <b>הבחירות לעיריית־ירושלים</b>: לראשות־העיר ולמועצת־העיר. מי שרשום במשרד־הפנים כתושב־ירושלים יוכל להצביע; <a href="http://www.jblog.co.il/?page_id=192">דף על הליך־ההצבעה</a>.</p>
<p>מבחינתי, הבחירות האלה הן לא בחירות של 'הטוב ברובו', אלא של 'הרע במיעוטו'. גם אם אין מועמד/רשימה (לא לראשות־העיר ולא למועצת־העיר) שאוכל להצביע להם בלב שלם, האלטרנטיבה של חוסר־הצבעה לדעתי מחייבת את כל מי שהעיר הזאת יקרה לו <b>ללכת ולהצביע</b>. הנזק שבעוד חמש שנים של ראש־עיר חשוך (תואר שלדעתי תופס יותר עבור שניים מהמועמדים יותר מאשר השלישי, במובהק) ומועצת־עיר שלא מייצגת באופן מאוזן את כלל התושבים[*] (ובפרט, לא את אלה שלא טרחו להצביע בבחירות הקודמות...) הוא, לדעתי, חמור ו — אם להיות בומבסטי — כמעט בלתי־הפיך. טעימה מהשנים האחרונות: <a href="http://www.jblog.co.il/?p=107">פגיעה ישירה בשכונות פלורליסטיות</a>.<br />
[*] אלא בעיקר 22% מבעלי זכות־ההצבעה; ר' <a href="http://otherj.blogli.co.il/archives/260">הדף הזה</a>.</p>
<p>שתי בקשות:<br />
1. כאמור, <b>לכו להצביע!</b><br />
2. <b>תעודדו אחרים להצביע</b> (ותעודדו אחרים לעודד אחרים…): באימייל, פנים אל פנים, סטיקרים/פליירים, ובכל דרך שהיא.<br />
זה נורא נורא חשוב. אני אוהב את העיר הזאת, ויהיה לי חבל לראות אותה הולכת ומתחשכת, מוציאה מתוכה אנשים חושבים, טובים ונאורים.</p>
<p>קצת <b>בלוגים/אתרים ירושלמיים</b>:</p>
<ul>
<li><a href="http://aguda.org.il/node/36109">רשימה של הרשימות המתמודדות</a>, מהאתר של אגודת־הסטודנטים. ממה שראיתי, זו הרשימה המלאה ביותר ברשת. (<b>עדכון (25-10-2008)</b>: <a href="http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/muni/messages/docs/10111124102008.doc">הנה הרשימה הרשמית</a>, מהאתר של העירייה.)</li>
<li><a href="http://www.jblog.co.il">לא עוזבים את העיר</a>.</li>
<li><a href="http://otherj.blogli.co.il">ירושלים האחרת</a>.</li>
<li><a href="http://greenmap.org.il">מפה ירוקה</a>.</li>
<li><a href="http://www.jlm.israel.net/home">מסיבות בטחוניות</a>.</li>
<li><a href="http://underground02.com">עכברתול</a>.</li>
<li><a href="http://02link.blogli.co.il">אפסשתיים לינק</a>.</li>
</ul>
<p>יום מעניין,<br />
יהודה
</p></blockquote>
<p><b>תוספת (25-10-2008)</b>: קיבלתי היום מייל שמבוסס על זה שכתבתי… מעניין איזה מסלול הוא עשה עד שהוא חזר. <a href="https://old.digitalwords.net/media/333-boomerang.rtf">הנה</a>.</p>החרב טירפינג2008-10-05T00:00:00+03:002008-10-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-10-05:/328<p>מבחינתי כרגע יש לי ארבעה 'ענפים' לשוניים: הענף הקלטי (וולשית ואירית), הענף המצרי (מצרית לשלביה, בעיקר רעמססית וקופטית), הענף הגרמאני העתיק (אנגלית עתיקה ואיסלאנדית עתיקה בעיקר) והענף (?) היפאני, שמתישהו אני מתכנן להפוך אותו לענף ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/CJK">CJK</a>־י. על אלה מתווספת יוונית חדשה, ומתישהו אוסיף גם איזו שפה [התחלת נוסטרטוצנטריות] 'אקזוטית' …</p><p>מבחינתי כרגע יש לי ארבעה 'ענפים' לשוניים: הענף הקלטי (וולשית ואירית), הענף המצרי (מצרית לשלביה, בעיקר רעמססית וקופטית), הענף הגרמאני העתיק (אנגלית עתיקה ואיסלאנדית עתיקה בעיקר) והענף (?) היפאני, שמתישהו אני מתכנן להפוך אותו לענף ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/CJK">CJK</a>־י. על אלה מתווספת יוונית חדשה, ומתישהו אוסיף גם איזו שפה [התחלת נוסטרטוצנטריות] 'אקזוטית' [סוף נוסטרטוצנטריות] או שתיים. זה נראה לי מצב די מאוזן — לא מרוכז מדי ולא מפוזר מדי — ואני מקווה לשמור על זה ולא ליפול לבור של <a href="http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1056">התמחות־יתר</a>.</p>
<p>אז לענף הגרמאני העתיק נוספה השנה שפה וחצי, איסלאנדית עתיקה ומודרנית (שמבחינה טיפולוגית הרבה יותר קרובה לגרמאניות העתיקות מאשר למודרניות). קיבלנו טקסט קצר וקל כמבחן־בית מלאריסה, מתוך ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hervarar_saga_ok_Hei%C3%B0reks">הרוואראר סאגה אוק הייד'רקס</a>.<br />
כמיטב המסורת, אני מעלה לרשת את מבחן־הבית: <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/328-test.pdf">PDF</a></b> (בגודל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/A5_paper_size">A5</a>), <b><a href="https://old.digitalwords.net/media/328-test-booklet.pdf">ספרון</a></b>, ומקור ב־<b><a href="https://old.digitalwords.net/media/328-test.tex">TeX</a></b>.</p>'למה תרגום זה טוב '2008-09-02T00:00:00+03:002008-09-02T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-09-02:/320<p>(או: בחירות תרגומיות בתרגום הוולשי של הארי פוטר)<br />
(או: פוסט לכבוד זה שאני ברשימת הבלוגים ה־'most obscure' של <a href="http://www.xslf.com/archives/000803.html">Xslf</a>…)<br />
←<a href="/320#test">הישר למבחן־הבית</a>.</p>
<p>מבחינה בלשנית, לעבוד עם טקסט מתורגם זה לא עניין פשוט. יש שפות, כמו <a href="http://www.wulfila.be/">גוטית</a>, שבהן כל מה שיש זה קורפוס מתורגם (קישור: <a href="http://www.ub.uu.se/arv/codex/faksimiledition/contents.html">מהדורת פקסימיליה של הקודקס ארגנטאוס …</a></p><p>(או: בחירות תרגומיות בתרגום הוולשי של הארי פוטר)<br />
(או: פוסט לכבוד זה שאני ברשימת הבלוגים ה־'most obscure' של <a href="http://www.xslf.com/archives/000803.html">Xslf</a>…)<br />
←<a href="/320#test">הישר למבחן־הבית</a>.</p>
<p>מבחינה בלשנית, לעבוד עם טקסט מתורגם זה לא עניין פשוט. יש שפות, כמו <a href="http://www.wulfila.be/">גוטית</a>, שבהן כל מה שיש זה קורפוס מתורגם (קישור: <a href="http://www.ub.uu.se/arv/codex/faksimiledition/contents.html">מהדורת פקסימיליה של הקודקס ארגנטאוס</a>), והתחושה היא ש'זה לא בדיוק <i>זה</i>', כאילו שמקבלים את השפה מבעד לווילון. עם הזמן, התחלתי להבין שזה לא בדיוק ככה, ושטקסט מתורגם הוא לא פחוּת מטקסט מקורי, אלא פשוט שונה: נותן דברים שונים ודורש כלים שונים לעבוד איתו (אני מניח שזה תקף גם לשירה, וההגבלות הצורניות והמבניות שהיא מחייבת).</p>
<p><!--more--></p>
<p>מקרה יפה אפשר לראות בקופטית, והזמנים השניים. הסיפור הוא כזה: יש את הברית החדשה, והיא ביוונית, שזו שפה שיודעים טוב, ויש תרגומים של הברית החדשה לקופטית, שזו שפה שפעם ידעו פחות טוב והיום יודעים יותר טוב. למה זה מעניין? כי כשהשוו את הטקסט הקופטי והטקסט היווני, ראו שעבור מה שנראה כצורת־זמן אחת ביוונית, יש שתי צורות בקופטית; הלכו וקראו לאחת הצורות (המאופיינת) 'זמן שני'. זה לא השם הכי מקורי או הכי אינפורמטיבי, אבל הוא נשאר בשימוש גם היום. המתרגם הקופטי, אם כך, לקח את הטקסט היווני, והיה צריך להכריע — כשהוא נתקל בצורה יוונית — באיזו משתי הצורות הקופטיות להשתמש; כלומר, אם נקבל את היות השפה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Structuralism">מערכת</a> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Semiotics">סמיולוגית</a>, המתרגם הקופטי בוחר בין שני <b>סימנים</b> מנוגדים, ומוסר בכך מידע לשוני (שלא קיים ביוונית). אם אתם רוצים לקרוא על הזמנים השניים — מה הם עושים ואיך הם בנויים* — אתם מוזמנים לקרוא את הפרק השני ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/8876532552">Coptic Grammatical Categories</a> של <a href="ling.huji.ac.il/Staff/Ariel_Shisha-Halevy">אריאל ששה-הלוי</a> ואת הביבליוגראפיה שהוא מפנה אליה (בפרט פולוצקי).<br />
* כאן זה לא המקום להרחיב. רק אגיד שהם קשורים למבנה־המסר: הזמן השני, בגדול, עושה פוקוס על אדוורב: 'זה לשם שאני הולך' (או, באופן יותר מילולי: 'שאני הולך(,) לשם') מול הצורה ה'פשוטה' 'אני הולך לשם'.</p>
<p>מה מוסר־ההשכל? תרגום זה מגניב כי כשמתרגמים ממערכת אחת למערכת אחרת, יש מקרים שהמתרגם צריך לעשות בחירות שלא היו בפני הכותב של הטקסט המקורי, ובכך הוא חייב להוסיף מעצמו ולפרש את הטקסט. בנוסף, תרגום גם יכול מאוד להועיל בצעדים הראשונים בהבנה של שפות שלא מתוארות כמעט (ו, הו!, יש המון כאלה, גם אם הן <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Endangered_language">מתמעטות כל יום</a>). ובכלל, תרגום נותן מבט ישיר למגע בין מערכות סמיולוגיות, שזה מרתק.</p>
<p>בסימסטר האחרון היה <a href="http://sites.huji.ac.il/htbin/course/shnaton13/2008/41140">קורס</a> של <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Larissa_Naiditch/index.html">לריסה ניידיטש</a> על תרגום. אמנם תחומי־העניין שלי שונים מאוד משלה, אבל היו לא מעט רעיונות מעניינים בקורס, והיו גם רפרטים מעניינים (וגם כאלה שממש לא…). אני הרצתי על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/1582348278">התרגום הוולשי של הארי פוטר</a>: הבדלים בין המערכת הוולשית והמערכת האנגלית, והבחנות שוולשית עושה בצורה שונה מהמקור — אחת קשורה לארגון האירועים בנרטיב, השניה קשורה ליחסים החברתיים בין דמויות, והשלישית (שדורשת מחקר נוסף בוולשית) קשורה לפרדיקאציה שימנית.<br />
את הרפרט המרתי למבחן־בית, שזמין ל<a name="test"></a>הורדה: <a href="https://old.digitalwords.net/media/320-test.pdf"><b>PDF</b></a> (בגודל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/A5_paper_size">A5</a>), <a href="https://old.digitalwords.net/media/320-test-booklet.pdf"><b>ספרון</b></a> להדפסה על A4 (דו-צדדית), ומקור ב־<a href="https://old.digitalwords.net/media/320-test.tex"><b>TeX</b></a>. זה הטקסט הראשון שאני כותב באורך כזה באנגלית, כך שאשמח לשמוע לא רק הערות על התוכן, אלא גם על הצורה :-)</p>lɛksɪˌkɒlədʒiˈ2008-08-11T00:00:00+03:002008-08-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-08-11:/317<ul>
<li>Vim
tags: lexicology, Mac OS X, spelling, spelling checker, Vim, בלשנות, לקסיקוגראפיה</li>
</ul>
<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Spell_checker#Operation">מילון־האיות</a> של <a href="http://vimdoc.sourceforge.net/htmldoc/spell.html">Vim</a> (וגם זה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mac_OS_X_v10.4">טייגר</a>) לא מזהה את המילה <a href="http://en.wiktionary.org/wiki/lexicology">lexicology</a>. אין כמו הומור של בלשנים…</p>
<p><!--more--></p>
<p>ואגב, <a href="http://www.ted.com/index.php/talks/erin_mckean_redefines_the_dictionary.html">הרצאה נחמדה</a> על <a href="http://en.wiktionary.org/wiki/lexicography">לקסיקוגראפיה</a>, האחות הפרקטית של הלקסיקולוגיה.</p>
<p>ועוד אגב: <a href="http://he.wordpress.com/tag/%d7%90%d7%99%d7%95%d7%aa/">איות אצל א. א. א.</a></p>אוטו אחד פחות2008-07-24T00:00:00+03:002008-07-24T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-07-24:/313<p>אופניים זה נחמד. עוד שמות־תואר פרדיקטיביים: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fun">כיפי</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Speed">מהיר</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Portal:Environment">ירוק</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Money">זול</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Convenience">נוח</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Liberation">משחרר</a>.</p>
<p>בגלל זה, הכנתי סטיקר 'one less car'. לדעתי הוא יצא לא רע, ולכן אני <a href="https://old.digitalwords.net/media/313-sticker.pdf">חולק אותו עם העולם</a>. גרסה אחרת: '<a href="https://old.digitalwords.net/media/313-sticker_more.pdf">one more bicycle</a>'.</p>
<p><!--more--></p>
<p>הוראות־הכנה:</p>
<ul>
<li>להדפיס.</li>
<li>לגזור.</li>
<li>להצמיד לאופניים. כדי להגן מפני גשם, אפשר לניילן ולהשאיר שוליים …</li></ul><p>אופניים זה נחמד. עוד שמות־תואר פרדיקטיביים: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fun">כיפי</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Speed">מהיר</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Portal:Environment">ירוק</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Money">זול</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Convenience">נוח</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Liberation">משחרר</a>.</p>
<p>בגלל זה, הכנתי סטיקר 'one less car'. לדעתי הוא יצא לא רע, ולכן אני <a href="https://old.digitalwords.net/media/313-sticker.pdf">חולק אותו עם העולם</a>. גרסה אחרת: '<a href="https://old.digitalwords.net/media/313-sticker_more.pdf">one more bicycle</a>'.</p>
<p><!--more--></p>
<p>הוראות־הכנה:</p>
<ul>
<li>להדפיס.</li>
<li>לגזור.</li>
<li>להצמיד לאופניים. כדי להגן מפני גשם, אפשר לניילן ולהשאיר שוליים רחבים יחסית של פלסטיק.</li>
<li>לעשות שימוש יצירתי בנייר שנותר.</li>
</ul>הסבל האנושי2008-07-22T00:00:00+03:002008-07-22T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-07-22:/311<p><a href="http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge121663578205872560">האוניברסיטה העברית החליטה להעניק את פרס־איינשטיין לביל גייטס</a>. אפשר להתווכח על צדקת הבחירה, על הבומבסטיות ועל ההתרפסות שבניסוח ("העובדה שביל גייטס הביע את הסכמתו לקבל את הפרס מעידה על הכרתו באיכותה האקדמית של האוניברסיטה העברית"…); אבל אי־אפשר שלא להתפלא, להשתומם ובאופן כללי לא להבין את המילים הבאות (ההדגשה …</p><p><a href="http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge121663578205872560">האוניברסיטה העברית החליטה להעניק את פרס־איינשטיין לביל גייטס</a>. אפשר להתווכח על צדקת הבחירה, על הבומבסטיות ועל ההתרפסות שבניסוח ("העובדה שביל גייטס הביע את הסכמתו לקבל את הפרס מעידה על הכרתו באיכותה האקדמית של האוניברסיטה העברית"…); אבל אי־אפשר שלא להתפלא, להשתומם ובאופן כללי לא להבין את המילים הבאות (ההדגשה שלי): "ביל גייטס ראוי ביותר לקבל את הפרס — כמו איינשטיין, גייטס הוא מנהיג שפעולותיו נובעות מההבנה ש<b>הקלה על הסבל האנושי היא חלק בלתי נפרד מהתקדמות המין האנושי</b>"…</p>κατάϐασις2008-06-18T00:00:00+03:002008-06-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-06-18:/308<p>מחר יהיה בהר־הצופים יום עיון שנשמע מעניין מאוד על ירידה לשאול. זה גם נושא חביב… הנה הפלייר:</p>
<p><!--more--></p>
<p><center><br />
הפקולטה למדעי־הרוח<br />
המכון למדעי־הרוח הכלליים<br />
והמכון ללימודי אסיה ואפריקה</p>
<p>הפורום לספרויות עתיקות</p>
<p>מזמין את ציבור התלמידים והחוקרים ליום עיון פתוח בנושא</p>
<p><b><br />
<span style="font-variant: small-caps;">Katabasis</span><br />
סיפורי הירידה לשאול בתרבויות עתיקות<br />
</b></p>
<p>שיערך בקמפוס הר …</p><p>מחר יהיה בהר־הצופים יום עיון שנשמע מעניין מאוד על ירידה לשאול. זה גם נושא חביב… הנה הפלייר:</p>
<p><!--more--></p>
<p><center><br />
הפקולטה למדעי־הרוח<br />
המכון למדעי־הרוח הכלליים<br />
והמכון ללימודי אסיה ואפריקה</p>
<p>הפורום לספרויות עתיקות</p>
<p>מזמין את ציבור התלמידים והחוקרים ליום עיון פתוח בנושא</p>
<p><b><br />
<span style="font-variant: small-caps;">Katabasis</span><br />
סיפורי הירידה לשאול בתרבויות עתיקות<br />
</b></p>
<p>שיערך בקמפוס הר־הצופים, חדר־הישיבות של דיקן מדה"ר (חדר 5411)<br />
ביום חמישי 19 ביוני, 2008<br />
</center></p>
<p>התכנית</p>
<table>
<tr>
<td>9:30</td>
<td>נתן וסרמן</td>
<td>האם ניתן לחזור מן המתים? המוות במסופוטמיה העתיקה</td>
</tr>
<tr>
<td>10:15</td>
<td>דנה שלו</td>
<td>מוטיב הקטבסיס במחזור מיתוסים ב־'רפובליקה' של אפלטון וגורלו בעיבודים ערביים מימי הביניים</td>
</tr>
<tr>
<td>11:00</td>
<td>יהודית וייס</td>
<td>ביקורים בגיהנום טבילות־טהרה בתופת: תיאורים זוהריים על רקע מסורות קדומות</td>
</tr>
<tr>
<td></td>
<td></td>
<td><b>הפסקת־צהריים</b></td>
</tr>
<tr>
<td>14:45</td>
<td>צחי פרידמן</td>
<td>מסעות בהריגו — העולמות שמעבר, העולמות שבפנים</td>
</tr>
<tr>
<td>15:30</td>
<td>נעמה שלום</td>
<td>מתי פורשים מן העולם? מסעו של יודהישתירה, גיבור ה־'מהאבהארטה', בשאול</td>
</tr>
<tr>
<td></td>
<td></td>
<td><b>הפסקה</b></td>
</tr>
<tr>
<td>16:45</td>
<td>אנדרו פלאקס</td>
<td>קטבסיס קונפוציאני. העולם הבא אינו אלא העולם הזה, האמנם?</td>
</tr>
<tr>
<td>17:30</td>
<td>אריאל ששה-הלוי</td>
<td>Katabasis-Anabasis. ארבעה ביקורים חטופים בעולם־המתים ובעולם־החיים: מצרים (מ' 6 לפה"ס), מצרים (מ' 1-2 לפה"ס, מ' 1-2 לספירה), וויילס (מ' 10 לספירה)</td>
</tr>
</table>רוסית בכיף עם לנין וסטאלין2008-06-14T00:00:00+03:002008-06-14T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-06-14:/301<p>(דרך פאשה, דרך יאל)</p>
<p>כמה פנינים מספר לימוד־קריאה מרוסיה הסובייטית. בין השאר: 'לנין וסטאלין הם המנהיגים שלנו', 'מה זה? זה טנק. מה זה? זה טנקיסט (танки́ст)', ואיך אומרים פיקה של קליע (ка́псюль). הנה העמודים הסרוקים:</p>
<p><!--more--></p>
<p><a href='files/301-5.jpg'><img src="https://old.digitalwords.net/media/301-5.jpg" width="128px"/></a> <a href='files/301-12.jpg'><img src="https://old.digitalwords.net/media/301-12.jpg" width="128px"/></a><br />
<a href='files/301-18.jpg'><img src="https://old.digitalwords.net/media/301-18.jpg" width="128px"/></a> <a href='files/301-19.jpg'><img src="https://old.digitalwords.net/media/301-19.jpg" width="128px"/></a></p>שרת חדש למילים דיגיטליות + אימייל חדש2008-06-13T00:00:00+03:002008-06-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-06-13:/297<p>עד עכשיו '<a href="http://digitalwords.net">מילים דיגיטליות</a>' ו־'<a href="http://opticchiasm.net">הצומת האופטי</a>' רצו מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Desktop_computer">המחשב השולחני</a> בבית. זה אמנם נותן חופש מלא לעשות עם המערכת מה שרוצים, אבל מחייב להשאיר את המחשב דולק כל הזמן, גם בלילה וגם כשיוצאים מהבית להרבה זמן — מה שגורם לבזבוז מיותר של אנרגיה ולרעש של מאווררים.<br />
עברתי ל־<a href="http://dreamhost.com">dreamhost.com …</a></p><p>עד עכשיו '<a href="http://digitalwords.net">מילים דיגיטליות</a>' ו־'<a href="http://opticchiasm.net">הצומת האופטי</a>' רצו מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Desktop_computer">המחשב השולחני</a> בבית. זה אמנם נותן חופש מלא לעשות עם המערכת מה שרוצים, אבל מחייב להשאיר את המחשב דולק כל הזמן, גם בלילה וגם כשיוצאים מהבית להרבה זמן — מה שגורם לבזבוז מיותר של אנרגיה ולרעש של מאווררים.<br />
עברתי ל־<a href="http://dreamhost.com">dreamhost.com</a>. בנתיים זה ממש נחמד. אם מישהו רוצה שטח אכסון (כרגע אני משתמש במגה-בייטים ספורים מה־100 ג'יגה שיש בחשבון…), אשמח לתת :-)<br />
אם כתוצאה מהמעבר אתם נתקלים בלינק שבור, אשמח לדעת.</p>
<p>'<a href="http://opticchiasm.net">הצומת האופטי</a>' עובר שינויים במראה ובמבנה; בימים הקרובים אסיים להעלות את התמונות הישנות.</p>
<p>פתחתי כתובת דואל חדשה. מעכשיו, דאלוני לא ל־rumpelstilzchen שב־gmail.com ולא ל־jehuda.ronen שב־mail.huji.ac.il אלא ל־<b><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Foo">foo</a> שב־digitalwords.net</b>.<br />
כתוצאה משינוי־הכתובת, אני מעדכן את מפתחות־ההצפנה שלי. כדי להוכיח שאני זה אני, <a href="https://old.digitalwords.net/media/publictxt.sig">הנה חתימה</a> של <a href="http://digitalwords.net/public.txt">המפתח הציבורי החדש</a> על־ידי המפתח הישן (של rumpelstilzchen@gmail.com).</p>Sorry, your account has been disabled2008-05-09T00:00:00+03:002008-05-09T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-05-09:/291<p>בימים הקרובים כנראה לא אהיה זמין <a href="wp-content/doal.png">בדואל הרגיל</a>, לאור זה שגוגל, מאיזושהי סיבה, החליטו לחסום לי את החשבון. שלחתי להם בקשה לברר מה קרה; אני מניח שמתישהו אקבל תשובה… בכל מקרה, אני לא רואה סיבה להמשיך להשתמש בשירותים שלהם: זה משהו שלא עושים, בכל מקרה, לחסום חשבון בלי התרעה (ובלי …</p><p>בימים הקרובים כנראה לא אהיה זמין <a href="wp-content/doal.png">בדואל הרגיל</a>, לאור זה שגוגל, מאיזושהי סיבה, החליטו לחסום לי את החשבון. שלחתי להם בקשה לברר מה קרה; אני מניח שמתישהו אקבל תשובה… בכל מקרה, אני לא רואה סיבה להמשיך להשתמש בשירותים שלהם: זה משהו שלא עושים, בכל מקרה, לחסום חשבון בלי התרעה (ובלי סיבה…). (ולמען הסר ספק: לא הפרתי שום תנאי ב<a href="http://www.google.com/accounts/TOS?hl=en">תנאי־השירות</a> שלהם).</p>
<p>זו אחלה הזדמנות לעבור לתיבת־דואל עצמאית: מתישהו בקרוב אעבור לכתובת <s>בסגנון של</s> foo ב־digitalwords.net, ואהיה ’נטול־גוגל‘ כמעט לגמרי (מלבד <a href="http://scholar.google.com/">Google Scholar</a>, שלא מצאתי לו תחליף ראוי). במשבצת של מנוע־החיפוש, <a href="http://carrot2.org">Carrot²</a> נראה מבטיח.<br />
<b>תוספת</b> (2008·7·27): <a href="http://etools.ch">eTools.ch</a> אולי פחות אסתטי, אבל יותר שימושי.</p>
<p><s>אם אתם רוצים לשלוח לי דואל בינתיים, אפשר להשתמש בכתובת שלי באוניברסיטה, שאני בדרך־כלל לא משתמש בה: jehuda [נקודה] ronen [אצל] mail·huji·ac·il.</s></p>א'מחיה2008-05-04T00:00:00+03:002008-05-04T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-05-04:/288<p>אחרי <a href="http://www.google.com/intl/yi/">גוגל ביידיש</a> ו<a href="http://yi.wikipedia.org/">וויקיפּדיע ביידיש</a>, שום דבר כבר לא צריך להפתיע, ועדיין…</p>
<p>ניגשתי לאינדקס של <a href="http://www.mslib.huji.ac.il/">ספריית הר־הצופים</a> כדי לחפש איזה ספר, ומה שקידם את פני היה (כנראה בגלל בעיה טכנית שקשורה ל־sessions) <a href="https://old.digitalwords.net/media/288-iyp.png">הדף הזה</a>. אחרי מצמוץ או שניים ראיתי שכן, אני לא הוזה, זה אינטרפייס חיפוש …</p><p>אחרי <a href="http://www.google.com/intl/yi/">גוגל ביידיש</a> ו<a href="http://yi.wikipedia.org/">וויקיפּדיע ביידיש</a>, שום דבר כבר לא צריך להפתיע, ועדיין…</p>
<p>ניגשתי לאינדקס של <a href="http://www.mslib.huji.ac.il/">ספריית הר־הצופים</a> כדי לחפש איזה ספר, ומה שקידם את פני היה (כנראה בגלל בעיה טכנית שקשורה ל־sessions) <a href="https://old.digitalwords.net/media/288-iyp.png">הדף הזה</a>. אחרי מצמוץ או שניים ראיתי שכן, אני לא הוזה, זה אינטרפייס חיפוש ל<a href="http://www.exlibrisgroup.com/category/ILSOverview">אלף</a> ביידיש. נו, שויין…</p>
<p>(למי שמתעניין, <a href="http://yiddish-periodicals.huji.ac.il/">הנה עוד פרטים</a>)</p>'IF: Primitive nouveau'2008-04-22T00:00:00+03:002008-04-22T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-04-22:/280<p>לפני הרבה הרבה זמן <a href="/21">קישרתי</a> לאתר <a href="http://www.illustrationfriday.com/">Illustration Friday</a>. נכנסתי היום לאתר במקרה, אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי שם, והחלטתי לנסות ליצור משהו, בתימה 'Primitive'.</p>
<p>מהר מאוד ויתרתי על נסיונות לצייר משהו נדוש כמו 'אדם קדמון' או 'חיים פשוטים'. במקום, בחרתי ב<b>קווים פשוטים</b> (קצת דומים ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Runic_alphabet">רונות</a> או ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cuneiform_script">כתב …</a></p><p>לפני הרבה הרבה זמן <a href="/21">קישרתי</a> לאתר <a href="http://www.illustrationfriday.com/">Illustration Friday</a>. נכנסתי היום לאתר במקרה, אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי שם, והחלטתי לנסות ליצור משהו, בתימה 'Primitive'.</p>
<p>מהר מאוד ויתרתי על נסיונות לצייר משהו נדוש כמו 'אדם קדמון' או 'חיים פשוטים'. במקום, בחרתי ב<b>קווים פשוטים</b> (קצת דומים ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Runic_alphabet">רונות</a> או ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cuneiform_script">כתב־יתדות</a> אולי), ובקרבה שבין המאוחר מאוד, ה'מודרני', והמוקדם מאוד, ה'פרימיטיבי'. התוצאה אולי לא נופלת בול לקטיגוריה של 'Primitive', אבל אני מרוצה ממנה:<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/280-if.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/280-if-medium.png" style="border: 0"/></a><br />
(לחצו להגדלה)</p>ואם כבר פרסומות מפחידות2008-04-07T00:00:00+03:002008-04-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-04-07:/271<p>כהמשך ל<a href="/88">זה</a>, בעמוד הראשי של <a href="http://d.co.il/">דפי־זהב</a> מזמינים את הגולש התמים להכנס לְעולם של שְאוֹל:<br />
<!--more--><br />
<center><a href="https://old.digitalwords.net/media/271-window.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/271-crop.jpg"/></a></center></p>משחקים ל־Game Gear2008-03-31T00:00:00+03:002008-03-31T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-03-31:/269<p>אדם נחמד נתן לי <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sega_Game_Gear">Game Gear</a> דרך '<a href="http://www.agora.co.il/">אגורה</a>'. טוב ויפה, אלא שאין לי משחקים לגיים גיר. משחקים, ומידע לגבי אפשרויות להשיג כאלה, יתקבלו בהמון תודה (כרגע המצב די מתסכל: יש את הקונסולה, אבל היא לא שמישה…).<br />
ר' <a href="http://www.agora.co.il/toGetOld.asp?iSeek=52507">ptr*</a>.</p>(Dull Tengwar Cymraeg (Welsh Tengwar mode2008-03-16T00:00:00+02:002008-03-16T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-03-16:/259<div dir="ltr">
<p dir="ltr">
Since <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sindarin">Sindarin</a>, one of <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tolkien">Tolkien</a>'s <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Conlang">constructed languages</a>, is mainly based on <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cymraeg">Welsh</a>, it seems only natural that a Welsh mode of writing will be devised for the central writing system of his <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Middle-earth">Middle-earth</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tengwar">Tengwar</a>. Moreover, although Tengwar was originally created, within the fictional world, in order to write <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Quenya">Quenya …</a></p></div><div dir="ltr">
<p dir="ltr">
Since <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sindarin">Sindarin</a>, one of <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tolkien">Tolkien</a>'s <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Conlang">constructed languages</a>, is mainly based on <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cymraeg">Welsh</a>, it seems only natural that a Welsh mode of writing will be devised for the central writing system of his <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Middle-earth">Middle-earth</a>, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tengwar">Tengwar</a>. Moreover, although Tengwar was originally created, within the fictional world, in order to write <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Quenya">Quenya</a>, it fits Sindarin very well.
</p>
<p><a href="http://www.omniglot.com/writing/tengwar_welsh.htm">A Welsh Tengwar mode</a> is already devised <a href="http://www.omniglot.com/aboutme.htm">Simon Ager</a>, but it seems to mix the Quenya and the classical Sindarin modes.</p>
<p>Due to the lack of a Welsh Tengwar mode that I find coherent, I've devised a new mode, which is based on the <a href="http://at.mansbjorkman.net/teng_beleriand.htm">mode of Beleriand</a>. It is stictly Sindarin-based (except for a 'workaround' I made in order to write [ʃ] and [(d)ʒ]) which seems much more logical to me since Welsh and Sindarin have similar phonology.<br />
<b>Download</b>: <a href="https://old.digitalwords.net/media/259-tengwar-cymraeg.tex">TeX</a>, <a href="https://old.digitalwords.net/media/259-tengwar-cymraeg.pdf">PDF</a>, <a href="https://old.digitalwords.net/media/259-tengwar-cymraeg-booklet.pdf">PDF booklet</a>.</p>
<p>Any comments are welcome.
</p></div>חמיתו-קלטית2008-02-29T00:00:00+02:002008-02-29T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-02-29:/254<p>תמיד אומרים שיש המון דמיון טיפולוגי בין השפות הקלטיות ומצרית, ולאריאל יש מאמר* בן 57 עמודים על זה, אבל <a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton10/2008/41586">זה</a> כבר משהו אחר…<br />
<!--more--></p>
<p>(למקרה שישונה הטקסט בשנתון, <a href="https://old.digitalwords.net/media/254-middle-welsh.png">הנה</a> צילומסך)</p>
<p>* למתעניינים: Celtic Syntax, Egyptian-Coptic Syntax ב־Das Alte Ägypten und seine Nachbarn: Festschrift Helmut Satzinger, שנת 2003; מס' 61 <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Ariel_Shisha-Halevy/index.html">כאן</a> — <strike>בקרוב …</strike></p><p>תמיד אומרים שיש המון דמיון טיפולוגי בין השפות הקלטיות ומצרית, ולאריאל יש מאמר* בן 57 עמודים על זה, אבל <a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton10/2008/41586">זה</a> כבר משהו אחר…<br />
<!--more--></p>
<p>(למקרה שישונה הטקסט בשנתון, <a href="https://old.digitalwords.net/media/254-middle-welsh.png">הנה</a> צילומסך)</p>
<p>* למתעניינים: Celtic Syntax, Egyptian-Coptic Syntax ב־Das Alte Ägypten und seine Nachbarn: Festschrift Helmut Satzinger, שנת 2003; מס' 61 <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Ariel_Shisha-Halevy/index.html">כאן</a> — <strike>בקרוב יהיה שם</strike> <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Ariel_Shisha-Halevy/docs/Celtic-Coptic-Syntax-2003.pdf">הנה</a> קישור לעותק דיגיטלי.</p>'קוואסיר: האיש והרוק'2008-02-28T00:00:00+02:002008-02-28T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-02-28:/253<p>בשיעורי איסלאנדית עתיקה אנחנו קוראים טקסטים מהספר 'Easy readings in Old Icelandic' של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/William_Craigie">Craigie</a>. זה ספר נחמד (מלבד הדקדוק הקצר שבו, שהוא גרוע) שבנוי מאוסף של טקסטים קצרים באיסלאנדית כשלכל אחד מהם יש גלוסר* תפור לו, באופן מצטבר (כלומר: כל טקסט לא מכיל מילים שהופיעו כבר בטקסטים קודמים, מלבד פה …</p><p>בשיעורי איסלאנדית עתיקה אנחנו קוראים טקסטים מהספר 'Easy readings in Old Icelandic' של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/William_Craigie">Craigie</a>. זה ספר נחמד (מלבד הדקדוק הקצר שבו, שהוא גרוע) שבנוי מאוסף של טקסטים קצרים באיסלאנדית כשלכל אחד מהם יש גלוסר* תפור לו, באופן מצטבר (כלומר: כל טקסט לא מכיל מילים שהופיעו כבר בטקסטים קודמים, מלבד פה ושם כתזכורת). זאת נראית לי שיטה לא רעה בכלל לרכך את המפגש עם שפה חדשה. אני מתכוון מתישהו להעלות משהו בסגנון לקטע קצר בוולשית, בתקווה שיהיה אפשר לקרוא אותו עם ידע מינימלי, או אפילו לא-קיים, בוולשית.<br />
<!--more--><br />
* באותו עניין וברמה אחרת לגמרי, הספרים של <a href="http://www.celt.dias.ie/">DIAS</a> על <a href="http://www.celt.dias.ie/publications/cat/cat_h.html#H.2">וולשית תיכונה</a> מצויינים: בתוך ספרים דקים דחוסים באורח־פלא הקדמה מעניינת, טקסט, הערות מחכימות וגלוסר-קונקורדנציה מלא.</p>
<p>נחזור לעניין. אז אנחנו קוראים קטעים מהספר. כולם הזויים במידה זו או אחרת, אבל הקטע העשירי ('The Origin of Poetry'), הלקוח מההתחלה של ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sk%C3%A1ldskaparm%C3%A1l">Skáldskaparmál</a> הזוי במידה מיוחדת: על איש־המוחטה החכם קוואסיר (יש אגב השערה לגבי אטימולוגיה משותפת עם 'קוועטש'. מר קוועטש?) ועל איך שמהדם שלו, בתוספת דבש, נעשים משוררים וחכמים. הנה, בתרגום חצי-חופשי-חצי-מילולי; Ægir שואל:</p>
<table>
<tr>
<td dir="rtl" valign="top" style="padding-left: 0.5em">
'מאיפה הגיעה (מילולית: קמה לה) האומנות הקרויה שירה?' בראגי עונה: 'ההתחלה של זה היתה כשלאלים היתה מלחמה (/ויכוח) עם העם הקרוי ואניר. אבל הם עשו פגישת־שלום וקבעו תנאי־שלום בדרך הזו, ששניהם (האלים והוואניר) ילכו אל כוס אחת וירקו לתוכה את הרוק שלהם. ואז, כשנפרדו, לקחו האלים (את הכוס) ולא רצו לתת לסימן־השלום הזה לההרס, ועשו ממנו איש, הקרוי קוואסיר. הוא היה כל־כך חכם, עד שאף אחד לא יכול לשאול אותו דברים שהוא לא יכול לפתור (לענות עליהם). והוא נסע בעולם כדי ללמד חכמה לאנשים, וכשהוא בא בהזמנה לאיזה גמדים — פיאלאר וגאלאר — אז הם קראו לו לשיחה פרטית איתם והרגו אותו ונתנו לדם שלו לזרום לשתי כוסות וסיר אחד הקרוי אודרריר, והכוסות קרויות סון ובודן. הם ערבבו דבש עם הדם ונעשה מזה התמד (mead) הזה שמי ששותה ממנו נעשה משורר ואיש חכם.'
</td>
<td dir="ltr" valign="top" style="padding-right: 0.5em">
<font face="Junicode">‘Hvaðan af hefir hafizk sú íþrott, er þér kallið skáldskap?’ Bragi svarar: ‘Þat váru upphǫf til þess, at goðin hǫfðu ósætt við þat fólk, er Vanir heita; enn þeir lǫgðu með sér friðstefnu, ok settu grið á þá lund, at þeir gengu hvárirtveggju til eins kers, ok spýttu i hráka sína. Enn at skilnaði, þá tóku goðin ok vildu eigi láta týnask þat griðamark, ok skǫpuðu þar ór mann; sá heitir Kvasir. Hann er svá vitr, at engi spyrr hann þeirra hluta, er eigi kann hann orlausn; ok hann fór víða um heim, at kenna mǫnnum frœði, ok þá er hann kom at heimboði til dverga nǫkkvorra, Fjalars ok Galars, þá kǫlluðu þeir hann með sér á einmæli, ok drápu hann, létu renna blóð hans i tvau ker ok einn ketil, ok heitir sá Óðrœrir, enn kerin hétu Són ok Boðn. Þeir blendu hunangi við blóðit, ok varð þar af mjǫðr sá, er hverr, er af drekkr, verðr skáld ok frœðamaðr.’</font>
</td>
</tr>
</table>מסך, רמקולים, מקלדת, עכבר, טלפון וסורק מחפשים בית2008-02-04T00:00:00+02:002008-02-04T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-02-04:/249<p>אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, רוצה</p>
<ul>
<li><strike><b>מסך</b> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cathode_ray_tube">CRT</a> 17″; מסוג <a href="http://monitory.eactive.pl/monitor,AOC,HT731">AOC HT731</a>.</strike></li>
<li><strike><b>רמקולים</b>, שני לווינים וסאב-וופר; מסוג <a href="http://www.auditekcorp.com/auditek/product/SS-4516.html">Auditek SS-4516</a>. הקול קצת עמום; לא מתאים ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/High_fidelity">hi-fi</a>.</strike></li>
<li><strike><b>מקלדת</b>, כפתורים למולטימדיה ועברית מוטבעת, בחיבור <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/PS/2_connector">PS/2</a>; מסוג <a href="http://www.auditekcorp.com/auditek/product/KM-3701.html">Auditek KM-3701</a></strike></li>
<li><strike><b>עכבר</b>, שני כפתורים בחיבור PS/2; מסוג <a href="http://farm2.static.flickr.com/1035/1490158839_4ee4fdc256_b.jpg">Microsoft Mouse Port Compatible Mouse …</a></strike></li></ul><p>אם אתם, או מישהו שאתם מכירים, רוצה</p>
<ul>
<li><strike><b>מסך</b> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cathode_ray_tube">CRT</a> 17″; מסוג <a href="http://monitory.eactive.pl/monitor,AOC,HT731">AOC HT731</a>.</strike></li>
<li><strike><b>רמקולים</b>, שני לווינים וסאב-וופר; מסוג <a href="http://www.auditekcorp.com/auditek/product/SS-4516.html">Auditek SS-4516</a>. הקול קצת עמום; לא מתאים ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/High_fidelity">hi-fi</a>.</strike></li>
<li><strike><b>מקלדת</b>, כפתורים למולטימדיה ועברית מוטבעת, בחיבור <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/PS/2_connector">PS/2</a>; מסוג <a href="http://www.auditekcorp.com/auditek/product/KM-3701.html">Auditek KM-3701</a></strike></li>
<li><strike><b>עכבר</b>, שני כפתורים בחיבור PS/2; מסוג <a href="http://farm2.static.flickr.com/1035/1490158839_4ee4fdc256_b.jpg">Microsoft Mouse Port Compatible Mouse 2.1A</a> (כן, זה השם, מס' חלק 92841).</strike></li>
<li><strike><b><a href="http://www.agora.co.il/toGetOld.asp?iSeek=45984">טלפון אלחוטי</a></b></strike>.</li>
<li><strike><b><a href="http://www.agora.co.il/toGetOld.asp?iSeek=47133">סורק</a></b>.</strike></li>
</ul>
<p>צרו קשר באימייל או בטלפון שמופיעים בקישור בצד.</p>
<p>(הכל נמסר.)</p>שרב2008-01-30T00:00:00+02:002008-01-30T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-01-30:/243<p>שלג בחוץ. יפה.<br />
ביום רביעי <a href="https://old.digitalwords.net/media/243-screenshot.png">השרב ישבר</a>. (לקוח as-is). גילוי: א'.<br />
ובהקשר דומה: <a href="http://flickr.com/photos/18897307@N00/428209860/">זה</a>.</p>Nb-nfr נגד Ḥrjȝ (+פוסט 100!)2008-01-17T00:00:00+02:002008-01-17T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2008-01-17:/237<p>מבחן־בית (=תעתיק, תרגום והערות) לקורס שלקחתי בשנה שעברה, 'מצרית רעמססית למתקדמים' (ש, אגב, הופיע לפחות פעמיים ב־'<a href="http://www.aguda.org.il/piaton">פי־האתון</a>' כארכיטיפ לדברים ההזויים (?) שלומדים במדעי־הרוח). היה נחמד, אם כי לא קראנו הרבה. הטקסט ממש נחמד: משפט שבו מישהו תובע מישהי על זה שהיא גנבה לו שפכטל. כן.</p>
<p>הנה: <a href="https://old.digitalwords.net/media/237-ostracon.pdf">PDF …</a></p><p>מבחן־בית (=תעתיק, תרגום והערות) לקורס שלקחתי בשנה שעברה, 'מצרית רעמססית למתקדמים' (ש, אגב, הופיע לפחות פעמיים ב־'<a href="http://www.aguda.org.il/piaton">פי־האתון</a>' כארכיטיפ לדברים ההזויים (?) שלומדים במדעי־הרוח). היה נחמד, אם כי לא קראנו הרבה. הטקסט ממש נחמד: משפט שבו מישהו תובע מישהי על זה שהיא גנבה לו שפכטל. כן.</p>
<p>הנה: <a href="https://old.digitalwords.net/media/237-ostracon.pdf">PDF</a> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/237-ostracon.zip">TeX</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>ולעניין חגיגי: זה הפוסט המאה באתר! :-).</p>
<p>קצת סטטיסטיקה:</p>
<ul>
<li>יש בדיוק 309 תגובות (כ־3 תגובות לפוסט בממוצע).</li>
<li>אתר רץ 1098 ימים (שלוש שנים ושלושה ימים!), שזה כמעט 157 שבועות, מה שאומר שיש בערך פוסט ל־11 ימים בממוצע (ההתפלגות, לפחות אד סנסום, לא אחידה בכלל: יש תקופות מתות ויש תקופות עם הרבה פוסטים)</li>
<li>לפחות בתקופה האחרונה, מאז שהתקנתי את <a href="http://firestats.cc/">פיירסטאץ</a>: 76.9% משתמשים באינטרנט אקספלורר (45.6% בגרסה 6.0 ו־17.6% ב־7.0, מכלל המקרים), 12.0% ב<a href="http://firefox.com/">פיירפוקס</a>, 4.7% ב<a href="http://browser.netscape.com/">נטסקייפ נוויגייטור</a> (די מפתיע: חשבתי שהוא מת לגמרי), וקצת בסאפארי ואופרה.</li>
<li>ועוד מפיירסטאץ: 85.0% משתמשים במערכת 'חלונות', 3.5% במקינטוש ו־1.7% בלינוקס.</li>
<li>משום־מה יש כניסות לאתר ממקומות בעולם שלא הייתי מצפה כל־כך: רומניה, בילארוס, הונגריה, בולגריה, יוון, קולומביה, סלווניה, גרוזיה, צ'ילה, אנדורה, טורקיה, נורווגיה, בלגיה, שוודיה, ספרד, שוויצריה, אוסטריה, הולנד, לטביה, איטליה, הודו, טאיוואן, אוקראינה, פורטוגל, הרפובליקה הדומיניקאנית ועוד…</li>
<li>אנשים מגיעים עם מילות־חיפוש מאוד, מאוד מאוד, מוזרות. זה נושא לפוסט/דף נפרד ('<a href="http://www.google.com/search?q=%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%93+%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA">קיפוד באנגלית</a>', '<a href="http://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%AA+%D7%99%D7%A4%D7%94+%D7%A2%D7%9D+%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D">את יפה עם מילים</a>', '<a href="http://www.google.com/search?q=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94">שיעורים בכלכלה</a>', '<a href="http://www.google.com/search?q=%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94">קולות נעימים להורדה</a>'. להמשיך…?). אני, מכל האנשים בעולם, בדף הראשון בגוגל בחיפוש '<a href="http://www.google.com/search?q=%22%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%9F+%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%94%22&btnG=Search&hl=en&safe=off">מתכון פיצה</a>' בגוגל. <a href="/42#comment-55">Überchef</a> כבר אמרנו? הרבה מאוד אנשים, אגב, מגיעים לאתר בעקבות חיפוש '<a href="http://www.google.com/search?q=%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94%20%D7%9C%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA">האקדמיה ללשון העברית</a>', לפוסט <a href="/50">הזה</a>; זה משמח.
</li>
</ul>להציל את התרבות2007-11-08T00:00:00+02:002007-11-08T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-11-08:/231<p>אתמול הסתכלתי קצת על 'הקופסאות השחורות' ב<a href="http://www.mslib.huji.ac.il/">ספריה</a> (תאים כאלה בספריה שמרצים שמים בתוכם דברים לצלם: מאמרים, פרקים מספרים, טקסטים וכו'), במצוד אחרי דברים מעניינים. מצאתי כמה; אחד מהם היה צילום של פרק מהספר <a href="http://www.oup.com/us/catalog/general/subject/Linguistics/SociolinguisticsAnthropologicalL/?view=usa&ci=9780195088366">Understanding Cultures through Their Key Words</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anna_Wierzbicka">Anna Wierzbicka</a>, באחד התאים של <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Larissa_Naiditch/index.html">ניידיטש</a>. עדיין לא קראתי …</p><p>אתמול הסתכלתי קצת על 'הקופסאות השחורות' ב<a href="http://www.mslib.huji.ac.il/">ספריה</a> (תאים כאלה בספריה שמרצים שמים בתוכם דברים לצלם: מאמרים, פרקים מספרים, טקסטים וכו'), במצוד אחרי דברים מעניינים. מצאתי כמה; אחד מהם היה צילום של פרק מהספר <a href="http://www.oup.com/us/catalog/general/subject/Linguistics/SociolinguisticsAnthropologicalL/?view=usa&ci=9780195088366">Understanding Cultures through Their Key Words</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Anna_Wierzbicka">Anna Wierzbicka</a>, באחד התאים של <a href="http://ling.huji.ac.il/Staff/Larissa_Naiditch/index.html">ניידיטש</a>. עדיין לא קראתי את זה, אבל זה נראה מעניין מאוד.</p>
<p>במקום לצלם, מה שיגרור עוד בלגן בין המאמרים המצולמים וגם יהרוג כמה ענפים בדרך, החלטתי לסרוק בסורק האוטומטי שיש ב<a href="http://msfarms.huji.ac.il/">חווה</a>, שמקבל ערימה של דפים וסורק אותם לבד. כששיניתי את הקונטרסט לתמונות, שלא יצאו עם רקע אפור, ושמרתי את התוצאה, הופיע לפני המסך הבא:</p>
<p><!--more--></p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/231-saving_culture.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/231-saving_culture.thumbnail.png"/></a></p>
<p>בנתיים ה־bar הירוק סיים להתמלא: אפשר לישון בשקט, מצבה של התרבות מובטח...</p>Writing Direction Menu למעבדי־אינטל2007-10-07T00:00:00+02:002007-10-07T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-10-07:/197<p>התמיכה של מקינטוש בעברית לא מושלמת (לא שיש מערכת־הפעלה שהתמיכה שלה ב־bidi כזו), אבל היא, יחסית, בסדר. מבחינת היכולת להתמודד עם הצגה של גליפים עבריים בסדר הנכון אין בעיה, וכך גם מבחינת היכולת להקליד אותם (כולל הגליף '<a href="http://www.fileformat.info/info/unicode/char/05be/index.htm">־</a>', מקף עברי). הבעיה היחידה, למעשה, שהיא system-wide היא היכולת לבחור את …</p><p>התמיכה של מקינטוש בעברית לא מושלמת (לא שיש מערכת־הפעלה שהתמיכה שלה ב־bidi כזו), אבל היא, יחסית, בסדר. מבחינת היכולת להתמודד עם הצגה של גליפים עבריים בסדר הנכון אין בעיה, וכך גם מבחינת היכולת להקליד אותם (כולל הגליף '<a href="http://www.fileformat.info/info/unicode/char/05be/index.htm">־</a>', מקף עברי). הבעיה היחידה, למעשה, שהיא system-wide היא היכולת לבחור את כיוון ההקלדה. ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Widget_toolkit">toolkit</a> הרגיל, Aqua, אפשר לבחור עבור כל תיבת־טקסט — אלא אם המתכנן של הממשק ציין אחרת — את הכיוון על־ידי לחיצה עם המקש של העכבר, כשמקש ה־ctrl לחוץ, על תיבת־הטקסט, בחירה ב־Writing Direction, ואז בחירת הכיוון המתאים (Left to Right או Right to Left). זה בדיוק כמו שזה נשמע: מסורבל ולא נוח. אין במסגרת המערכת, כשהיא באה tabula rasa, שום אפשרות לשינוי מהיר, בעזרת המקלדת, של כיוון הכתיבה בכל התוכנות (כמובן שבתוכנות מסויימות המתכנת יכול לבחור ליצור צירוף מקשים כלשהו, יחודי לאותה התוכנה).</p>
<p><!--more--></p>
<p>כאן נכנס תוסף קטן ונחמד בשם <a href="http://nirs.freeshell.org/wdm/">WDM</a> (ראשי־תיבות: Writing Direction Menu) שכתב מקינטושאי ותיק בשם <a href="http://nirs.freeshell.org/">ניר סופר</a>. זה משלים בדיוק את מה שהיה חסר: ←^ לכתיבה R2L ו־→^ ל־L2R. יש גם אפשרות לשינוי הכיוון על־ידי העכבר, ויש תצוגה ברורה שמסמנת את הכיוון הנוכחי.<br />
הכל טוב ויפה, וזה באמת תוסף מצויין ונצרך (אני מקווה שב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mac_OS_X_v10.5">ליאופרד</a> העניין יתוקן: זה דבר שאמור לבוא עם מערכת־ההפעלה, ולא להצריך התקנה חיצונית), אלא שהגרסה הקיימת, 1.0, תומכת רק במעבדי PPC, מה שאומר שהיא לא רצה על מחשבים חדשים, שמשתמשים במעבדי־אינטל. אפשר לעקוף את הבעיה על־ידי הרצה של תוכנות ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rosetta_%28software%29">Rosetta</a>, כמו שכתבתי <a href="http://mac.plonter.co.il/plonwiki/WritingDirectionMenu?action=diff&rev2=19&rev1=18">כאן</a>, אבל החסרונות ברורים: זה workaround מעוכר. חיכיתי וחיכיתי לגרסה אינטלית של WDM, והיא לא באה. לכן, לקחתי את העניין לידיים ופשוט ניסיתי לקמפל את ה־source מחדש, הפעם עם תמיכה במעבדי־אינטל. להפתעתי, לא היו שום בעיות: זה עובד חלק.<br />
אז <a href="https://old.digitalwords.net/media/197-writingdirectionmenu10i.dmg">הנה הגרסה האינטלית</a>, שנקרא לה 1.0i. ההתקנה אמורה להיות זהה. אם מישהו נתקל בבעיות, אשמח לעזור.<br />
משוחרר תחת רשיון <a href="http://www.gnu.org/licenses/old-licenses/gpl-2.0.html">GPL</a>, גרסה 2, כמו ה־WDM המקורי.</p>הוספה של תמונות מזהות לפוסטים ב־WP2007-10-06T00:00:00+02:002007-10-06T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-10-06:/194<ul>
<li>WordPress
tags: WordPress, מדריכים</li>
</ul>
<p>חלק מהחוליים הרעים של העיצוב ברשת נובעים מהקלות הרבה שבה אפשר להוסיף את התג img (שיבוץ של תמונה בדף). זה עוד יותר גרוע כשמדובר ב־<a href="http://www.gifanimations.com/">GIF animations</a>: תחשבו על הרשת של החצי השני של שנות התשעים. כדי לקבל מושג עד כמה זה רע, תנסו לחפש 'בית …</p><ul>
<li>WordPress
tags: WordPress, מדריכים</li>
</ul>
<p>חלק מהחוליים הרעים של העיצוב ברשת נובעים מהקלות הרבה שבה אפשר להוסיף את התג img (שיבוץ של תמונה בדף). זה עוד יותר גרוע כשמדובר ב־<a href="http://www.gifanimations.com/">GIF animations</a>: תחשבו על הרשת של החצי השני של שנות התשעים. כדי לקבל מושג עד כמה זה רע, תנסו לחפש 'בית ספר' במנוע־החיפוש החביב עליכם: אתרים של בתי־ספר בדרך־כלל עושים את כל השגיאות הכי נוראיות בעיצוב, כולל כל מני חיות שמקפצות בעמוד הראשי…<br />
אבל גראפיקה זה לא בהכרח דבר רע, ממש לא. אם לצטט את <a href="/57">פנגולוד</a>,</p>
<blockquote><p>
וצלילים אלו [בלשונותיהם של בני־הלילית. י.ר.] מעטים במספר. היות והאלדאר היו מוכשרים במלאכה, הם לא פעלו בבזבזנות, והעדיפו שימוש מושכל והרמוני במספר מצומצם של צלילים על בליל נטול־סדר.
</p></blockquote>
<p>האנלוגיה ברורה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>עד אתמול היו באתר הזה רק שלושה קבצי־גראפיקה שהוצגו בכל דף: הכותרת, העט, והעיניים. לא כולם אוהבים מינימאליזם, אבל מבחינתי זה בדיוק מה שמצא חן בתבנית <a href="http://www.thoughtmechanics.com/themes/conestoga.jpg">Conestoga Street</a>, שעליה מבוסס האתר הזה אחרי התאמה ושינויים מצטברים.<br />
החלטתי להוסיף עוד קצת גראפיקה לאתר, אבל באופן כזה שלא יעמיס או יהיה מיותר, אלא דווקא יועיל לאסתטיקה ול־usability של האתר: להוסיף ריבוע קטן של גראפיקה יחודית לכל פוסט. בחיפוש אחר plugins ל־WordPress שיעשו את זה מצאתי כמה דברים, אבל אף אחד מהם לא היה מספק או מתאים. זה דבר מאוד מאוד פשוט, להתאים קובץ גראפיקה קטן לפוסט ולהציג אותו, אבל נראה שה־plugins הקיימים מנסים לפתור את הבעיה בדרכים מסורבלות יותר מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/KISS_principle">המינימום הנדרש</a>. לכן, כתבתי את הפתרון בעצמי.<br />
הדרך שבה בחרתי היא פשוטה מאוד: WordPress בודק אם יש בספריה מסויימת קובץ עם תבנית מסויימת שמתאים למספר של הפוסט (לכל פוסט או דף ב־WordPress יש מספר מזהה יחודי) — באתר הזה, נגיד, files/POSTID-icon.png — ואם כן, אז הוא מציג את הקובץ סמוך לכותרת; אחרת הוא מציג רק את הכותרת. לכן, כדי להוסיף קובץ גראפיקה לפוסט, כל מה שצריך זה לזרוק אותו לספריה המתאימה ולקרוא לו בשם עם פורמט מתאים. אם הספריה שנבחרה היא ספרית־ההעלאה הדיפולטיבית של WordPress, אפשר בקלות להעלות קובץ עם שם בפורמט המתאים מרחוק.</p>
<p>אז איך זה נראה בפועל? הדרך הקלה להוסיף קובץ גראפיקה לצד שורת־הכותרת של הפוסט היא ליצור טבלה בת שורה אחת ושתי עמודות כך שקובץ הגראפיקה נמצא בתא אחד, והכותרת באחר. בתוך <a href="http://codex.wordpress.org/The_Loop">ה־Loop</a>, בקובץ המתאים ב־theme (לעריכה מגיעים דרך Presentation → Theme Editor במסך הקונפיגורציה), צריך להוסיף לפני הכותרת (בדרך־כלל מסומנת ב־h3, או hX אחר; הפקודה the_title מציגה אותה) קוד דומה לקוד הבא:</p>
<div dir="ltr" align="left"><code><br />
<?<br />
if (file_exists('files/'.strval($wp_query->post->ID).'-icon.png')) $showThumb = TRUE;<br />
else $showThumb = FALSE;<br />
if ($showThumb) {<br />
?><br />
<table><tr><td><br />
<a href="<?php the_permalink() ?>" style="text-decoration:none; border-bottom: none;"><img src="<? print('files/'.strval($wp_query->post->ID).'-icon.png'); ?>" style="border: 1px solid #ccc"/></td><td width="100%"></a><br />
<? } ?><br />
</code></div>
<p>הקוד תפור לעיצוב של האתר הזה, אבל אפשר לשנות אותו בקלות. אחרי הכותרת (ש, כאמור, תחומה ב־h3), צריך להוסיף את הקוד הבא, שסוגר את הטבלה:</p>
<div dir="ltr" align="left"><code><br />
<? if ($showThumb) { ?><br />
</td></tr></table><br />
<? } ?><br />
</code></div>
<p>זהו, עכשיו אפשר להוסיף בקלות תמונות קטנות לפוסטים.<br />
זה סוג של metadatum מעניין מבחינה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Semiology">סמיולוגית</a>. הוא מתייחס לטקסט ונפרד ממנו, בדומה לכותרת. בכמה מובנים זה מזכיר קלאסיפיירים מצריים, גם במידע הנוסף שניתן וגם באופי הגראפי.</p>Møøse2007-10-02T00:00:00+02:002007-10-02T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-10-02:/149<p>אחד החורים שלי בהשכלה, שאני צריך להשלים, זה האגדות הארתוריאניות. מבין הנוסחים הרבים, מצאתי את זה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Lang">אנדרו לאנג</a>, שכתוב היטב. בהעדר עותק בספריה, ולאור זה ש<a href="http://www.sacred-texts.com/neu/trt/index.htm">הגרסה שיש ברשת</a>* היא HTML־ית (קרי: איכות טיפוגראפית נמוכה, מה שמבטל את האפשרות לקריאה נוחה מהמסך; HTML בהחלט מתאים לטקסטים קצרים, אבל …</p><p>אחד החורים שלי בהשכלה, שאני צריך להשלים, זה האגדות הארתוריאניות. מבין הנוסחים הרבים, מצאתי את זה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Lang">אנדרו לאנג</a>, שכתוב היטב. בהעדר עותק בספריה, ולאור זה ש<a href="http://www.sacred-texts.com/neu/trt/index.htm">הגרסה שיש ברשת</a>* היא HTML־ית (קרי: איכות טיפוגראפית נמוכה, מה שמבטל את האפשרות לקריאה נוחה מהמסך; HTML בהחלט מתאים לטקסטים קצרים, אבל לא מעבר לזה), החלטתי לסדר (typeset) את הספר מחדש, עם TeX (למעשה, <a href="http://scripts.sil.org/xetex">XeLaTeX</a>), בהתבסס על הגרסה שב־sacred-texts.com. אני חושב שהתוצאה יצאה טובה ויפה, ונוחה לקריאה גם מהמסך (הדפים מסודרים כך שיהיה אפשר להדפיס ולכרוך אותם: שימו לב לשוליים המתחלפים).<br />
התוצאה זמינה להורדה בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/149-arthur.pdf">PDF</a> או בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/149-arthur.tar.bz2">TeX</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>* אגב, זה אתר מרשים ומומלץ מאוד, <a href="http://www.sacred-texts.com">sacred-texts.com</a>.</p>הוצא מהקשרו2007-08-18T00:00:00+03:002007-08-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-08-18:/148<p>משפט חביב מ<a href="http://www.librarything.com/work/43791">סיפסר</a>:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Space appears to be more powerful than time because space can be reused, whereas time cannot.
</p></blockquote>
<p>(ההקשר שם הוא של סיבוכיות־זמן אל מול סיבוכיות־מקום.)</p>תשובת־פנגולוד2007-08-09T00:00:00+03:002007-08-09T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-08-09:/57<p>Dangweth Pengoloð הוא אחד המאמרים היותר המעניינים ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/J._R._R._Tolkien">טולקין</a> כתב. לכאורה הנושא העיקרי שבו הוא הדיאכרוניה של לשונות בני־הלילית, אבל בפועל הוא דן בנושא השינוי בכלל (ובצד השני שלו, זהות), בקשר שפה-נפש ובלא מעט נושאים מעניינים אחרים. זה מסוג הטקסטים שהעניין העיקרי בהם הוא לא רק במה שנאמר במפורש …</p><p>Dangweth Pengoloð הוא אחד המאמרים היותר המעניינים ש<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/J._R._R._Tolkien">טולקין</a> כתב. לכאורה הנושא העיקרי שבו הוא הדיאכרוניה של לשונות בני־הלילית, אבל בפועל הוא דן בנושא השינוי בכלל (ובצד השני שלו, זהות), בקשר שפה-נפש ובלא מעט נושאים מעניינים אחרים. זה מסוג הטקסטים שהעניין העיקרי בהם הוא לא רק במה שנאמר במפורש, אלא גם במה שאפשר להוציא מהם בכח המחשבה; למעשה, פנגולוד אומר את זה בעצמו.<br />
זה טקסט חשוב ומעניין מכדי שישאר בלתי־מתורגם. כבר המון זמן אני מתכוון לתרגם את הטקסט, אבל אף פעם לא הצלחתי להביא את עצמי לגמור את התרגום, עד שהגיע <a href="http://mythopia.org/2007/a09.html">דד-ליין חיצוני</a>... פרטים בנוגע להרצאה (2007/8/23) אפשר למצוא ב<a href="http://mythopia.org/2007">אתר הכנס "מִיתוֹפְּיָה"</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>מבחינה פנים־סיפורית, זוהי תשובה (Dangweth) שהשיב <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pengolodh">Pengoloð</a> ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ælfwine">Ælfwine</a>, כשזה האחרון תמה איך זה שאם בני־הלילית לא מתים, והזכרון שלהם ארוך־טווח, השפות שלהם משתנות ומתפצלות. למידע נוסף על אלפווינה, כדאי לקרוא את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Book_of_Lost_Tales">ספר הזנבות האבודים</a>.</p>
<p>מבחינה חוץ־סיפורית, טולקין מציג כאן רעיונות שלו בפי פנגולוד. כדי להבין יותר טוב את הטקסט, ואת התפיסה של טולקין/פנגולוד, כדאי לקרוא גם את <a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg_show.asp?pc=766496056&msgID=778727358">A Secret Vice</a> (וה־Tolkien's Not-So-Secret Vice, ב<a href="http://www.uib.no/People/hnohf/vice.htm">אנגלית</a> או ב<a href="http://web.archive.org/web/20051103104911/my.ort.org.il/tolkien/main/pages/tolkien/archive/vice.html">עברית</a>) על קונלינגוויסטיקה, את ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ósanwe-kenta">Ósanwe-kenta</a> על פסיכולינגוויסטיקה של בני־לילית, את The Shibboleth of Fëanor כדוגמה לשינוי מודע בשפה, ובעצם כל טקסט לשוני שטולקין כתב.<br />
עד כמה זה תופס לבני־אדם וללשונותיהם — זו כבר שאלה אחרת. מהרבה בחינות, נראה שבני־הלילית הם "בני־אדם כמו שהיו צריכים להיות": עם־הבלשנים של טולקין.</p>
<p>הטקסט מופיע ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Peoples_of_Middle-earth">כרך ה־12</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_History_of_Middle-earth">The History of Middle-earth</a>, ומלווה בהקדמה מאת כריסטופר טולקין, שלא טרחתי לתרגם, ובהערות.</p>
<p><b>התרגום</b>: <a href="https://old.digitalwords.net/media/57-dangweth-pengolodh-hebrew-translation.pdf">בפורמט PDF</a> ובפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/57-dangweth-pengolodh-hebrew-translation.tar">TeX</a>.<br />
<b>הטקסט האנגלי</b>: <a href="https://old.digitalwords.net/media/57-dangweth-pengolodh.pdf">PDF</a> או <a href="https://old.digitalwords.net/media/57-dangweth-pengolodh.tex">TeX</a>.</p>
<p>תודה רבה רבה לעדי על ההערות לתרגום ^_^</p>שיעור בכלכלה עם עמי ותמי2007-07-26T00:00:00+03:002007-07-26T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-07-26:/142<p>במטרה להתאמן וללמוד גרמנית, התחלתי לקרוא סיפורים של האחים גרים. כדי לעשות sanity check להבנה שלי את הטקסט, אני קורא פסקה בגרמנית – פסקה בתרגום.</p>
<p>כשניסיתי לבדוק את התרגום של <a href="http://babelfish.altavista.com">Babel Fish</a>/<a href="http://www.google.com/translate_t">Google Translate</a> (שלפחות עבור גרמנית הפלט שלהם זהה) להתחלה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hansel_and_Gretel">הענזעל וגרעטעל</a>, נתקלתי במקרה המשעשע הזה (הכוונה במקור היא …</p><p>במטרה להתאמן וללמוד גרמנית, התחלתי לקרוא סיפורים של האחים גרים. כדי לעשות sanity check להבנה שלי את הטקסט, אני קורא פסקה בגרמנית – פסקה בתרגום.</p>
<p>כשניסיתי לבדוק את התרגום של <a href="http://babelfish.altavista.com">Babel Fish</a>/<a href="http://www.google.com/translate_t">Google Translate</a> (שלפחות עבור גרמנית הפלט שלהם זהה) להתחלה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Hansel_and_Gretel">הענזעל וגרעטעל</a>, נתקלתי במקרה המשעשע הזה (הכוונה במקור היא לרעב או מחסור; famine או dearth (שגם קשור אטימולוגית) בתרגומים האנגליים):</p>
<p><!--more--></p>
<p>בגרמנית זה מופיע ככה (ההדגשה שלי, כמובן):</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Vor einem großen Walde wohnte ein armer Holzhacker mit seiner Frau und seinen zwei Kindern; das Bübchen hieß Hänsel und das Mädchen Gretel. Er hatte wenig zu beißen und zu brechen, und einmal, als <b>große Teuerung </b>ins Land kam, konnte er das tägliche Brot nicht mehr schaffen.
</p></blockquote>
<p>ב־Babel Fish זה מתורגם ככה...:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Before a large forest a poor wood hacker with its wife and its two children lived; the Bübchen was called Hänsel and the girl Gretel. It had to bite and break few, and once, when <b>large price increase</b> came into the country, it could not create daily bread any longer.
</p></blockquote>
<p>(ב<a href="http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special%3ABooksources&isbn=0753709147">מהדורה המלאה המאויירת של Bounty Books</a> מופיע התרגום הזה; כדי לסבר את האוזן):</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Once upon a time there dwelt near a large wood a poor woodcutter, with his wife and two children by his former marriage, a little boy called Hansel, and a girl named Grethel. He had little enough to break or bite; and once, when there was <b>a great famine</b> in the land, he could not procure even his daily bread; [...]
</p></blockquote>
<p> <br />
</p>
<p>— "אוי לא! תמי, מחיר הלחם האחיד <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3422350,00.html">עלה ב־12%</a>!"<br />
— "אבוי!"</p>Chinglish 二2007-06-26T00:00:00+03:002007-06-26T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-06-26:/140<p>בהמשך ל<a href="/55">זה</a>, הנה סריקה של הוראות־השימוש של ערכה לתיקון אופניים*, משעשעות במיוחד ("so that a finger"...!).</p>
<p><img src="https://old.digitalwords.net/media/140/front.jpg"/><br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/140/back.jpg"/></p>
<p>* למי שמתעניין, מדובר ב<a href="http://www.hlbike.com.cn/cp_detail.php?id=10512&nowmenuid=26335">ערכה הזו</a>, של חברת <a href="http://www.hlbike.com">Hailin Bicycle Trade Crop</a>, שמייצרת גם <a href="http://www.hlbike.com.cn/cp_detail.php?id=51284&nowmenuid=26336">קייסים שעירים לדיסקים</a> ו<a href="http://www.hlbike.com.cn/cp_detail.php?id=53000&nowmenuid=26336">סינרים</a>...</p>דרוש מרץ2007-03-21T00:00:00+02:002007-03-21T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-03-21:/137<p>בהקשר לפוסטים הקודמים (<a href="/66">זה</a> ו<a href="/136">זה</a>) שקשורים (גם) למין דקדוקי בעברית, כשעברתי על-פני לוח מודעות בקמפוס של הר הצופים, ראיתי את המודעה הבאה:<br />
<center><br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/137/modaa.jpg" style="border: 1px black;"<br />
</center/><br />
מלבד הגיחוך שבניסוח (לא רק ש־"מרצה" במערכת של העברית הכתובה בכתב העברי לא מבחין במין, אלא גם שהחלוקה כאן משאירה את "מרצה" הנקבית מול "מרצ" הזכרי …</p><p>בהקשר לפוסטים הקודמים (<a href="/66">זה</a> ו<a href="/136">זה</a>) שקשורים (גם) למין דקדוקי בעברית, כשעברתי על-פני לוח מודעות בקמפוס של הר הצופים, ראיתי את המודעה הבאה:<br />
<center><br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/137/modaa.jpg" style="border: 1px black;"<br />
</center/><br />
מלבד הגיחוך שבניסוח (לא רק ש־"מרצה" במערכת של העברית הכתובה בכתב העברי לא מבחין במין, אלא גם שהחלוקה כאן משאירה את "מרצה" הנקבית מול "מרצ" הזכרי...), נראה שיש כאן תפיסה של המורפימה "-/ה" כמורפימה שנמנעת באופן מוחלט מלציין מין (קצת בדומה ל־xatúla ב<a href="/136">פוסט הזה</a>). זה נחמד.</center></p>המין השלישי2007-02-28T00:00:00+02:002007-02-28T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-02-28:/136<p>לפני קצת יותר משנה <a href="/66">כתבתי כאן</a> על מין דקדוקי, markedness וחתולים. הזכרתי שם את הצורה הירושלמית "ח<b>תו</b>לה", אבל מה שלא שמתי לב אז, ופתאום היכה בי לפני כמה ימים, זה שיש לנו כאן בעצם דוגמה יפה בדיוק של unmarkedness בנוגע למין, שאומרת לא רק "לא-נקבה" או באופן כללי …</p><p>לפני קצת יותר משנה <a href="/66">כתבתי כאן</a> על מין דקדוקי, markedness וחתולים. הזכרתי שם את הצורה הירושלמית "ח<b>תו</b>לה", אבל מה שלא שמתי לב אז, ופתאום היכה בי לפני כמה ימים, זה שיש לנו כאן בעצם דוגמה יפה בדיוק של unmarkedness בנוגע למין, שאומרת לא רק "לא-נקבה" או באופן כללי "לא-X", אלא אומרת "לא רוצה לאפיין את המין (הביולוגי)". זה גם שיעור קטן, גם אם בסיסי, בפרדיגמות ובהיות ערך של סימן לשוני נגזר מהניגוד שלו אל סימנים אחרים במערכת.</p>
<p><!--more--></p>
<p>מה שאני הולך לכתוב, לגבי חתולים, כמובן שהוא לא תקף בהכרח לכל דובר. זו רק התרשמות ראשונית, ללא איסוף־עובדות קפדני ועבודה בלשנית מדוקדקת, מהמערכת שיש אצל חלק מהדוברים הירושלמיים. זה גם מעניין לבדוק את זה מבחינה סוציולינגוויסטית.</p>
<p>טוב, אחרי שגמרנו עם הדיסקליימר, אפשר לגשת לעניין.<br />
ההתרשמות שלי היא שלפחות אצל חלק מדוברי־העברית בירושלים (ולאו דווקא דוברים ילידיים; אני לא יודע מה ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Isogloss">איזוגלוסה</a>). המערכת בנוגע למין (דקדוקי-ביולוגי) של חתולים היא כזאת: xatúla:xatulá:xatúl (האקוטוס, ´, מסמן את ההטעמה). כשאומרים xatúla, למה מתכוונים? לא מתכוונים לחתול זכר בהכרח, אבל העניין הוא שגם לא לחתולה נקבה. כשרואים איזה חתול(ה) ברחוב אומרים "הנה xatúla!", לא "הנה xatulá!". הצורה xatulá משמשת (אצל הדוברים שמשתמשים בשלשה xatúla:xatulá:xatúl) לציון חתולה נקבה בהכרח, ו־xatúl לציון חתול זכר (אצלי, אגב, זו הצורה הלא מאופיינת, xatúl).</p>
<p>מה שיפה כאן זה לא רק היכולת לציין את המין במפורש (xatúl זכר (ולא "לא-נקבה", ר' <a href="/66">הפוסט הזה</a>) ו־xatulá נקבה) או לא לציין אותו בכלל (xatúla), אלא זה שההבחנה הזו, בצורה הזו, מופיעה רק אצל חתולים. לפחות אני לא מצליח לדלות כרגע מהזכרון דוגמאות נוספות שבנויות בצורה הזו. (כמעט?) תמיד בשמות־חיות אחד יש יחסים של לא-מאופיין (שימפנזה, כלב) מול מאופיין (שימפנז, כלבה), ולא יחסים משולשים של לא-מאופיין:נקבה:זכר.<br />
זה מדגים יפה את זה שהערך של סימנים לשוניים הוא לא א-פריורי או עומד בחלל ריק ומוגדר על־פי עצמו, אלא נובע מהניגוד שלהם לסימנים אחרים, מהיותם חלק ממערכת (אני מניח שבשביל חלק מהקוראים זה הולך בלי להגיד, אבל עדיין לעולם לא מזיק להזכר בבסיס). xatúl ו־xatulá הם באמת זוג של זכר ונקבה בהתאמה, בעוד ש־"קוף" ו־"קופה" לא (הראשון לא-מאופיין, לא-נקבה, והשני מאופיין, נקבה): כשאומרים "xatúl" מתכוונים לחתול זכר, בעוד שכשאומרים "קוף" מתכוונים לחיה באופן כללי, בלי לציין מין.</p>צ'אן-צ'אן אבד2007-02-06T00:00:00+02:002007-02-06T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2007-02-06:/135<p>צ'אן-צ'אן הוא חתול מקסים, וכל־כך אהוב, בן כחצי שנה. מצאנו אותו כשהוא היה <a href="http://opticchiasm.net/?p=102">קטנטן</a> ובוכה ולבד, ואנחנו מגדלים אותו מאז. אנחנו אוהבים אותו בכל ליבנו.<br />
ביום שני האחרון, ה־5 בפברואר, הוא לא חזר מאחר הטיולים הרגילים שלו בחוץ, באיזור רח' גורדון (ליד בורוכוב) בקרית־היובל בירושלים.</p>
<p>הפרווה של …</p><p>צ'אן-צ'אן הוא חתול מקסים, וכל־כך אהוב, בן כחצי שנה. מצאנו אותו כשהוא היה <a href="http://opticchiasm.net/?p=102">קטנטן</a> ובוכה ולבד, ואנחנו מגדלים אותו מאז. אנחנו אוהבים אותו בכל ליבנו.<br />
ביום שני האחרון, ה־5 בפברואר, הוא לא חזר מאחר הטיולים הרגילים שלו בחוץ, באיזור רח' גורדון (ליד בורוכוב) בקרית־היובל בירושלים.</p>
<p>הפרווה של צ'אן-צ'אן לבנה, מלבד כתם כהה על הראש, שניים על הגב וזנב כהה (מלבד הקצה שלו, שהוא לבן כאילו טבלו אותו בחלב...). הוא קצת שמנמן והזנב שלו שעיר מאוד, קצת כמו של סנאי. סימן־היכר נוסף: פיגמנטציה כהה על חלק מהכריות הוורדרדות.</p>
<p>אם ראיתם אותו, בבקשה תעזרו לו לחזור הביתה, לרח' גורדון 8/1 (ליד הדלת כתוב "גלבוע") בקרית־היובל, או שתתקשרו אלינו ותגידו לנו איפה ראיתם אותו. אי־אפשר לדעת כמה צ'אן-צ'אן המשיך ללכת, אובד, ולכן יכול להיות שהוא התרחק לא מעט מקרית־היובל; יכול להיות שלא. הוא יקר לנו כל־כך, ואנחנו אוהבים אותו מאוד.</p>
<p>טלפונים: 02-6419913 בבית, 050-6520900 (עדי). כמובן שאם אתם מוצאים אותו, תתקשרו <i>בכל שעה</i>.</p>
<p>תודה רבה! באמת.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/135/flyer.pdf">הנה פלייר</a>.</p>
<p>בבקשה תפיצו את הקישור להודעה הזו לכל הירושלמים שאתם מכירים. זה לא ספאם, זה החיים שלו.</p>
<p>תמונות:<br />
<a href="http://opticchiasm.net/oc/photos/117_01.jpg"><img src="http://opticchiasm.net/oc/photos/117_01.thumbnail.jpg"/></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/135/al_ha_sapa.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/135/al_ha_sapa.thumbnail.jpg"/></a> <a href="https://old.digitalwords.net/media/135/xatul_ba_sak.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/135/xatul_ba_sak.thumbnail.jpg"/></a> (חתול בשק) <a href="https://old.digitalwords.net/media/135/profil.jpg"><img src="https://old.digitalwords.net/media/135/profil.thumbnail.jpg"/></a></p>תְּמְנְתְּרְמְנְכֵּמֶה2006-12-21T00:00:00+02:002006-12-21T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-12-21:/131<p>בטקסט שאנחנו קוראים עכשיו בקופטית, "הללאריא" (hllaria), על נסיכה קרוסדרסרית שרצתה להיות נזיר(ה) יש את המילים הבאות: t(.)sabo.s e.t.mnt.rmn.kēme (חילקתי את המורפימות בעזרת נקודות). זה אומר "ללמד אותה את המצריוּת"* (את המצרית). שמונה עיצורים ברצף!!! (ולא, עזבו אתכם מזה שחלק בטח היו …</p><p>בטקסט שאנחנו קוראים עכשיו בקופטית, "הללאריא" (hllaria), על נסיכה קרוסדרסרית שרצתה להיות נזיר(ה) יש את המילים הבאות: t(.)sabo.s e.t.mnt.rmn.kēme (חילקתי את המורפימות בעזרת נקודות). זה אומר "ללמד אותה את המצריוּת"* (את המצרית). שמונה עיצורים ברצף!!! (ולא, עזבו אתכם מזה שחלק בטח היו הברתיים או משהו). נראה מי יוכל להביס את זה...</p>
<p><!--more--></p>
<p>* למי שזה מעניין אותו איך זה מתחלק, הנה ניתוח פשוט: tsabos "ללמד אותה" — tsabo "ללמד, להחכים (את מישהו)", הקאוזטיב של sabo, ו־s- סיומת של דלוקוטיב ("גוף שלישי") נקבי "אותה"; etmntrmnkēme "את המצריוּת" — e מסמן מושא של tsabo, ו־t היידוע של הנקבה ("הזו ממין נקבה שמאופיינת על־ידי..."), mnt זו מורפימה שמסמנת אבסטרקט, rmn צורה נסמכת ביונקטורה גבוהה של rōme "איש, אדם", kēme "מצריים".</p>ארגון הנרטיב בשני סיפורי־מסע באנגלית עתיקה2006-12-08T00:00:00+02:002006-12-08T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-12-08:/86<p>בסימסטר א' של 2005-2006 למדתי קורס בשם "סוגיות בבלשנות־הטקסט" (41811), שהעביר אריאל ששה-הלוי. השיעורים שהועברו על־ידי אריאל היו מאירי־עיניים — מכל שיעור היה אפשר לקחת insight־ים מעניינים ומחדשים — וכמה מהרפרטים שהעבירו הסטודנטים היו ממש מצויינים. זו היתה בחירה מצויינת ללכת לקורס הזה, שרק הבהיר לי עוד יותר …</p><p>בסימסטר א' של 2005-2006 למדתי קורס בשם "סוגיות בבלשנות־הטקסט" (41811), שהעביר אריאל ששה-הלוי. השיעורים שהועברו על־ידי אריאל היו מאירי־עיניים — מכל שיעור היה אפשר לקחת insight־ים מעניינים ומחדשים — וכמה מהרפרטים שהעבירו הסטודנטים היו ממש מצויינים. זו היתה בחירה מצויינת ללכת לקורס הזה, שרק הבהיר לי עוד יותר עד כמה התחום הזה, בלשנות־הטקסט, מרתק, ועד כמה, למעשה, בחינה של כל סימן לשוני חייבת להעשות במסגרת של <i>טקסט</i> (ולא, נגיד, כמו שהיה נהוג בבלשנות הקלאסית וכמו שנהוג עוד היום בזו הגנרטיבית: להשאר בגבולות היחידה התיאורטית-הלוגית "משפט"), מה שבעצם אומר שבמצב "אידיאלי" מתקיימת זהות <i>בלשנות</i> (כתת־ענף, ראשי, של סמיולוגיה) = <i>בלשנות־הטקסט</i>. זה אחד הדברים ש"אני רוצה לעשות כשאהיה גדול": ללמוד איך אנשים מתקשרים אחד עם השני, חושבים וחולקים מחשבות ומסרים, ובפרט איך הם מספרים סיפור - ככל שאני מסתכל על זה יותר, חקר הנרטיב (מזווית לשונית, אבל לא רק) זה אחד הדברים היותר מרתקים לעסוק בהם; זה חופר עמוק לתוך התרבות והמחשבה האנושית ומוציא משם דברים מרתקים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>אחרי ששפכתי את ליבי, אגש לעניין. גם אנוכי הקטון העברתי רפרט (היה כיף. תודה ששאלתם), על כמה סימנים לשוניים שהמסומן שלהם, אם להגדיר את זה כך, הוא "טקסטואלי", בשני סיפורי־מסע באנגלית עתיקה: של Ohthere ושל Wulfstan. למרות שעל־פניו לפחות יש חלקים "משעממים" בטקסט, מבחינה לשונית הוא מרתק; אני מקווה שהצלחתי להעביר את האסתטיקה של המערכת.<br />
את הרפרט הזה לאחר סימסטר המרתי לעבודה בקורס "כלים סטרוקטוראליים לניתוח הלשון" (41811), גם הוא של אריאל (ב־"סוגיות בבלשנות־הטקסט" לא יכולתי לקבל ציון, בגלל שהוא קורס של MA ואני הייתי רק בכיתה ב'; לכן "מחזרתי" את הנושא והרחבתי אותו).<br />
הנה מבחן־הבית: ב<a href="https://old.digitalwords.net/media/86/OE_voyages.pdf">פורמט PDF</a> וב<a href="https://old.digitalwords.net/media/86/OE_voyages.tar.bz2">פורמט LaTeX</a>.<br />
ובונוס!: גם אם בלשנות זה לא כוס התה האנגלי (עתיק) שלכם, בסוף הטקסט יש נספח עם תרגום, מילולי במתכוון, של שני המסעות.<br />
יו! זה הטקסט הבודד הארוך ביותר שיצא לי לכתוב עד עכשיו...</p>
<p>והערה לסיום: עבדתי לא מעט על הטקסט הזה. זו אולי הזדמנות להזכיר שלמרות שמה שאני משחרר הוא ב־Public Domain, זה לא פוגם ב־authorship שלי על הטקסט. אחד הדברים ש<b>לא</b> ניתן לעשות עם יצירה ב־PD, אלא אם כן אתם היוצרים המקוריים, היא לטעון ל־authorship עליה. גם אם תפיצו אותה מחדש, בכל אופן שהוא, או שתשנו אותה או שתבססו עליה, זה לא ישנה את העובדה שהכותב המקורי הוא הכותב המקורי.</p>'דף חדש: טקסטים גְלִיסִים'2006-11-29T00:00:00+02:002006-11-29T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-11-29:/129<p>הוספתי דף חדש לאתר: <a href="?page_id=130">טקסטים גליסים בשפות שונות</a>.</p>השדדת וגם הפקרת?2006-11-28T00:00:00+02:002006-11-28T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-11-28:/126<p>בטיול ל<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Cymru">ארץ המבוטחת</a> עברנו בלונדון בדרך לשם ובדרך משם. הצפנו לונדון-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Caerdydd">קאירדיד'</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Aberhonddu">אברהונד'י</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Dolgellau">דולגל'אי</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Llanberis">ל'אנבריס</a> והדרמנו <a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Bangor">באנגור</a>-לונדון. אכתוב מתישהו.</p>
<p>בכל מקרה, בלונדון בדרך חזרה ביקרנו ב־<a href="http://www.thebritishmuseum.ac.uk">British Museum</a>. באופן טבעי, אחד האגפים שביקרתי בהם היה זה של מצרים. זה מפעים לראות את מה שתמיד רואים בצילומים נמצא מול …</p><p>בטיול ל<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Cymru">ארץ המבוטחת</a> עברנו בלונדון בדרך לשם ובדרך משם. הצפנו לונדון-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Caerdydd">קאירדיד'</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Aberhonddu">אברהונד'י</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Dolgellau">דולגל'אי</a>-<a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Llanberis">ל'אנבריס</a> והדרמנו <a href="http://cy.wikipedia.org/wiki/Bangor">באנגור</a>-לונדון. אכתוב מתישהו.</p>
<p>בכל מקרה, בלונדון בדרך חזרה ביקרנו ב־<a href="http://www.thebritishmuseum.ac.uk">British Museum</a>. באופן טבעי, אחד האגפים שביקרתי בהם היה זה של מצרים. זה מפעים לראות את מה שתמיד רואים בצילומים נמצא מול העיניים ממש. לנסות לקרוא הירוגליפים (ואפילו להבין קצת! נו, אולי הייתי צריך לסחוב איזה <a href="http://www.librarything.com/work/139146">גארדינר</a> איתי...) כשהמקור ניצב מולך, זו חוויה מיוחדת. להסתכל על אבן הרוזטה כשרק זכוכית (והמון אנשים נדחפים) נמצאת בטווח.<br />
הכל טוב ויפה (putting aside שוד עתיקות, גזל וביזה וכו'), אלא שיש שם באגף הזה משהו שמעיב על הטראנס האגיפטופילי הזה, מלבד המון ילדים צווחניים: פסלים. חשופים. וידיים עליהם.</p>
<p><!--more--></p>
<p>כן. יצירות־מופת בנות אלפי־שנים חשופות לחלוטין למגע־ידיים שמנוני מ־fish and chips. בו חמודון תן צ'אף לתותאנחאמון. מילא זה, אבל מספיק מטורף אחד כדי לרסס בספריי פסל או לקחת איזה חפץ כבד ולשבור את אחד הפסלים. נכון, מדובר רק בפסלים מאבן קשה, שהם עמידים יחסית, אבל עדיין, זה נורא להשאיר אותם, שרידים שנשמרו אלפים רבים של שנים כדי להגיע להיות קיימים היום, חשופים ככה. מינימום לשים חבל מסביב, אם לא להציב זכוכית סביבם, שזה הדבר המתבקש לעשות.</p>
<p>כמובן שכתבתי מכתב למוזיאון, למחות על היחס המחפיר ליצירות־האומנות, שמי יודע עוד כמה זמן הן ישרדו ככה.</p>
<p>זו התשובה שקיבלתי:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Dear Jehuda,</p>
<p>Thank you for filling in a comment form during your recent visit to the British Museum. I would like to ensure you that the Museum is doing the utmost to protect the objects on display in its galleries. All of the limestone and sandstone sculpture on the ground floor is now behind glass, as it is susceptible to damage from touching by visitors. Our Department of Conservation is continually monitoring the condition of the hard stone objects (granite, greywacke etc) to ensure they are not damaged, and we are considering the best method of stopping people touching these objects.</p>
<p>Best wishes,</p>
<p>Dr. Neal Spencer<br />
Assistant Keeper (Curator)<br />
Department of Ancient Egypt and Sudan<br />
The British Museum<br />
Great Russell Street<br />
London WC1B 3DG<br />
UK<br />
Tel: +44 20 7323 8311<br />
Fax: +44 20 7323 8803<br />
egyptian@thebritishmuseum.ac.uk</p>
<p>For further information on the Department, including forthcoming events, please visit</p>
<p>www.thebritishmuseum.ac.uk/aes/aeshome.html
</p></blockquote>
<p>נו, יופי שהם מנטרים את המצב של הפסלים. אני בטוח שזה מאוד יעזור להם כשבדיוק מישהו יקיא לידם או כשהמתאר שלהם יתקהה מרוב נגיעות־ידיים של אנשים שלא מסוגלים לראות בלי לגעת.<br />
"we are considering the best method of stopping people touching these objects". המממ...</p>'מגע בין לשונות: דוגמאות מפורום מדב"פ באורט'2006-11-13T00:00:00+02:002006-11-13T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-11-13:/124<p>בשנה שעברה לקחתי קורס בשם "לשונות במגע". היה נחמד; אמנם חידש פחות ממה שקיוויתי, אבל היה שווה לבוא. השיעורים של טאובה עברו בצורה היחודית לו (חצי סטנד-אפ...), וגם זה שבחלק מהשיעורים הובאו מרצים חיצוניים, כאלו שתחומי־המחקר שלהם קשורים לתחום, זה טוב.</p>
<p>מבחן־הבית היה מאוד גמיש: קחו איזה קורפוס …</p><p>בשנה שעברה לקחתי קורס בשם "לשונות במגע". היה נחמד; אמנם חידש פחות ממה שקיוויתי, אבל היה שווה לבוא. השיעורים של טאובה עברו בצורה היחודית לו (חצי סטנד-אפ...), וגם זה שבחלק מהשיעורים הובאו מרצים חיצוניים, כאלו שתחומי־המחקר שלהם קשורים לתחום, זה טוב.</p>
<p>מבחן־הבית היה מאוד גמיש: קחו איזה קורפוס לא ספרותי מהזמן האחרון (אין הכרח שיהיה סגור; אפשר לקבץ כמה כותבים וכמה כתבים כשהם מאוגדים ביחד במקור), תחפשו שם דוגמאות לאינטרפרנציה ותגידו עליהן דברים אינטלגנטיים.</p>
<p>הנה מה שכתבתי אני, בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/124/test.pdf">PDF</a> ובפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/124/test.tar.bz2">LaTeX</a>. זה די אקלקטי ונטול חוט־שדרה מובנה, אבל ככה זה אמור להיות.</p>2006年11月10日2006-11-02T00:00:00+02:002006-11-02T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-11-02:/127<p>ביום שישי הבא, ה־10 בנובמבר, יתקיים בירושלים <a href="http://www.worldpride.net/index.php?id=1231">מצעד הגאווה</a>.<br />
אפשר להגיד המון דברים שכבר נאמר ולכתוב המון דברים שכבר נכתבו; ברוב המקרים זה מיותר להגיד או לכתוב את אותם הדברים. בכל זאת, אם הפוסט הזה יגרום לאדם נוסף להגיע, לא משנה מה האוריינטאציה המינית שלו (או אם הוא ירושלמי …</p><p>ביום שישי הבא, ה־10 בנובמבר, יתקיים בירושלים <a href="http://www.worldpride.net/index.php?id=1231">מצעד הגאווה</a>.<br />
אפשר להגיד המון דברים שכבר נאמר ולכתוב המון דברים שכבר נכתבו; ברוב המקרים זה מיותר להגיד או לכתוב את אותם הדברים. בכל זאת, אם הפוסט הזה יגרום לאדם נוסף להגיע, לא משנה מה האוריינטאציה המינית שלו (או אם הוא ירושלמי או לא), היה שווה לפרסם את הפוסט הזה.<br />
אני אהיה שם, כמובן.</p>משתין בְּקיר2006-10-26T00:00:00+02:002006-10-26T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-10-26:/125<p>בקמפוס בגבעת־רם מעל כל המשתנות (אלו שבעמידה) שמו השנה פתק קטן:</p>
<blockquote><p>
<center><br />
לחץ והרפה<br />
לאחר שימוש<br />
תודה<br />
</center>
</p></blockquote>
<p>(ר' <a href="https://old.digitalwords.net/media/125/loo.jpg">תמונה</a>)</p>
<p>אפשר להתווכח אם זה נחוץ בכלל, או סתם מיותר (למה משמשים המים? למה לחיצה גוררת כל־כך הרבה מים?), אבל מה שצד את עיני זה היעדר היידוע ב־"שימוש".</p>
<p><!--more--></p>
<p>ידוע זה …</p><p>בקמפוס בגבעת־רם מעל כל המשתנות (אלו שבעמידה) שמו השנה פתק קטן:</p>
<blockquote><p>
<center><br />
לחץ והרפה<br />
לאחר שימוש<br />
תודה<br />
</center>
</p></blockquote>
<p>(ר' <a href="https://old.digitalwords.net/media/125/loo.jpg">תמונה</a>)</p>
<p>אפשר להתווכח אם זה נחוץ בכלל, או סתם מיותר (למה משמשים המים? למה לחיצה גוררת כל־כך הרבה מים?), אבל מה שצד את עיני זה היעדר היידוע ב־"שימוש".</p>
<p><!--more--></p>
<p>ידוע זה דבר מעניין ומורכב, יותר ממה שנראה אולי במבט נאיבי. פעם כתבתי <a href="/37">עבודה</a> על המערכת בסיפור באנגלית עתיקה. זה מעניין גם בשפות כמו מצרית, שמערכת־היידוע בהן מעניינת הן מבחינת־עצמה והן מבחינת היחס שלה עם מערכות אחרות.</p>
<p>הפורמולה הרגילה בטקסטמה של הוראות כתובות היא "לאחר/לפני/בזמן/בתום/[...] השימוש", במעמד אדוורביאלי (כן, זה שם אומלל). כאן יש חריגה מאותה הפורמולה. אולי זו תוצאה של השפעה כלשהי משפה זרה (רוסית? אנגלית?), ואולי יש כאן דוגמה לפירוק של הפורמולה על־ידי מי שכתב את הפתק והרכבתה מחדש? שגיאת־הקלדה אני מניח שאין כאן (ככלל־אצבע, זה רעיון מאוד רע לבלשן לחשוב שהוא יודע מה הכותב/דובר התכוון לכתוב/להגיד כשזה נראה לו, לבלשן, מוזר; זה לא שאין מעידות טכניות-חיצוניות, אבל פשוט זה עדיף מתודולוגית לא להניח הנחה כזו, אלא במקרה מובהק לגמרי). באופן רגיל בהוראות כתובות אין בכלל ניגוד של ידוע ב־"X השימוש", ולכן (אזהרת־מנטרה!!) אין ערך לצורה (זה לא באמת "ידוע"; רק חלק מנוסחה קפואה). כאן נראה שיש משהו אחר. אני לא יודע בדיוק מה העניין כאן, וגם לא מנודב כאן יותר מדי קורפוס או שנתקלתי בעוד דוגמאות בסגנון הזה. אולי זו התייחסות קונקרטית לשימוש ("a שימוש") מול התייחסות אבסטרקטית ("the שימוש", בשי"ן גדולה...)? זה לא כזה ברור לי, אבל זה מסקרן בכל מקרה.<br />
כאשר ה־"שימוש" מורחב כבר אין הכרח לצורת־היידוע גם בהוראות "תקניות-לשונית": "אחרי שימוש במתקן זה, יש לעשות כך וכך", וגם "אחרי השימוש במתקן זה [...]". מה עושה שם הניגוד "ה"/"Ø"? לא יודע, אבל זה יכול להיות מעניין לבדוק.</p>האק לכתיבה בעברית עם החבילה "multicol" ל־LaTeX2006-09-21T00:00:00+03:002006-09-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-09-21:/122<p>(השינויים ב־multicol.sty מופיעים בסוף הפוסט. אם כל מה שאתם רוצים זו גרסה של multicol שתומכת טוב בעברית, בלי לקרוא את כל ה־yada yada שלפני, דלגו לשם.)</p>
<p>לטעמי, טקסט בשתי עמודות נראה הרבה יותר טוב מכזה שמסודר בעמודה אחת, לפחות בכל האמור בטקסטים שמודפסים על A4. הרוחב של …</p><p>(השינויים ב־multicol.sty מופיעים בסוף הפוסט. אם כל מה שאתם רוצים זו גרסה של multicol שתומכת טוב בעברית, בלי לקרוא את כל ה־yada yada שלפני, דלגו לשם.)</p>
<p>לטעמי, טקסט בשתי עמודות נראה הרבה יותר טוב מכזה שמסודר בעמודה אחת, לפחות בכל האמור בטקסטים שמודפסים על A4. הרוחב של A4 עם שוליים נורמליים עדיין רחב מדי, ואלא אם כן משתמשים ברווח כפול (ואז כל שורה בוטלת בפני עצמה ואין בעיה לעקוב), יש צורך בטרחה תמידית לעקוב אחרי "באיזו שורה אני?". הפתרון הנוח ביותר הוא לקצר את השורות, ולהשתמש בשתי עמודות. כך גם דף שיש בו פסקאות מאוד קצרות לא נראה לא מאוזן - הקיטוע של הפסקה באמצע לא בולט מדי בטקסט עם שתי עמודות, שהרי בכל מקרה כל עמודה היא די קצרה. זה גם חוסך, בסופו של דבר, מקום על הדף: שורות קצרות (בין אם כאלה שמהוות פסקאות קצרות ובין אם כאלה שמסיימות פסקה) מבזבזות פחות מקום כשיש שתי עמודות (ה־tradeoff בחיסכון במקום הוא כמובן הרווח שצריך לשים בין העמודות; בסופו של דבר כתיבה בשתי עמודות "משתלמת"*).</p>
<p><!--more--></p>
<p>* לפחות עבור הטקסטים שאני כותב. יכול להיות שבמקרה של סופר שכותב פרוזה עם פסקאות מאוד ארוכות כתיבה בעמודה אחת תהיה עדיפה (התשלום על הריווח שבין העמודות יהיה גדול מהרווח שיש בניצול טוב יותר של הדף בשורות קצרות). בכל מקרה, זה לא רלוונטי: זה לא מקובל, מבחינת הנורמות הטיפוגראפיות, לכתוב פרוזה בשתי עמודות; זה בעיקר טקסטים מדעיים (ועיתונים/מגזינים, אבל זה כבר עניין אחר ושם משתמשים ביותר משתי עמודות הרבה פעמים, ובזרימה מיוחדת של הטקסט, שצריכה להתחשב בגורמים נוספים. סידור של עיתונים זו אומנות אחרת...) שמשתמשים בהם בשתי עמודות.</p>
<p>לכן, זה די טבעי שארצה לכתוב בשתי עמודות, ב־<a href="/17">LaTeX</a> (לאטעך). amama (איך בכלל כותבים את זה בעברית??), twocolumn הסטנדרטי די פרימיטיבי ולא נוח, ו־<a href="http://www.ctan.org/tex-archive/help/Catalogue/entries/multicol.html">multicol</a> לא תומך בכתיבה מימין לשמאל (הוא מסדר את העמודות כך שהראשונה לוגית, זו עם הטקסט המקודם יותר, תהיה בקצה השמאלי, וממשיך הלאה ימינה). מצד שני, multicol הוא החבילה האולטימטיבית לכתיבה בכמה עמודות: אפשר לעבור בקלות בין כתיבה בעמודה אחת וכתיבה בכמה, סיום של של מקטע של כמה עמודות מסודר כך שהוא יתפוס פחות מקום, אפשר לשלוט בקלות על הריווח שבין העמודות, ואפשר לבחור בכמה עמודות להשתמש.<br />
את הבעיה הזו, ש־multicol לא תומך בסידור מימין לשמאל, פתר (לפחות פתרון ראשוני) איש נחמד בשם <a href="http://tzafrir.org.il">צפריר כהן</a> (וזה מקום להודות לו על מה שהוא עשה לפיתוח של התמיכה העברית ב־LaTeX :-) ). הוא כתב <a href="http://listserv.tau.ac.il/cgi-bin/wa?A2=ind0110&L=ivritex&T=0&F=P&S=&P=1288">האק</a> (<a href="http://www.catb.org/~esr/jargon/html/H/hack.html">hack</a>) שבודק "אם אני בסביבה של כתיבה מימין לשמאל (rl@), תחליף בבקשה את הסדר של העמודות". לפתרון שלו יש שלוש בעיות:</p>
<ol>
<li>הבדיקה "אם אני נמצא בסביבה של כתיבה מימין לשמאל" נעשית בכל עמוד. נתאר לעצמנו את הסיטואציה הבאה: אנחנו כותבים בעברית, בשתי עמודות. כותבים כותבים כותבים ואז רוצים, בתוך הרצף של הטקסט, לצטט טקסט בקוריאנית, שנכתב משמאל לימין. עכשיו, קרה מקרה וחלק מהטקסט נמצא בעמ' n וההמשך שלו בעמ' n+1. מה ההאק של צפריר יעשה? בעמ' n+1 הוא יגיד "הא! אני לא נמצא בסביבה של כתיבה מימין לשמאל אלא בכזו שמשמאל לימין! הבה אסדר את העמודות כך שהראשונה לוגית תהיה משמאל". זה כמובן דבר שאנחנו לא רוצים, שפתאום באמצע הטקסט הסידור של העמודות ישתנה בלי להודיע מראש. אני הבנתי את הבעיה הזו (אחרי שהשתמשתי כמה זמן בהאק של צפריר) בדרך הקשה: אני מנסה לקרוא משהו שכתבתי, ולרגע מאבד את הידים והרגליים. אני בטוח שיש מקרים שבהם שינוי־סדר כזה יכול להניב תוצאות משעשעות במיוחד אם קוראים את הטקסט ברצף...</li>
<li>באופן שבו צפריר מחליף בין עמודות יש באג שגורם לפעמים - לא הבנתי אף פעם מתי, באלו מקרים - לזה שהקומפיילר של LaTeX נתקע עם לוף אינסופי של הודעות overfull \vbox.</li>
<li>יש תמיכה רק בשתי עמודות. מעבר לזה הסדר מתבלגן, כך שבמקום א-ב-ג מתקבל ב-א-ג (pun intended).</li>
</ol>
<p>את הבעיה הראשונה פתרתי פעם על־ידי שינוי של "אם אני בסביבה של כתיבה מימין לשמאל (rl@)" ל"בכל מקרה (iftrue\)", מה שאמנם פתר את הבעיה, אבל לא אפשר לסדר עמודות גם מימין לשמאל וגם משמאל לימין באותו הקובץ. עכשיו אני כותב טקסט שבו אני רוצה שחלק ממנו יופיע בסידור עמודות מימין לשמאל (גוף הטקסט, שכתוב בעברית) וחלק יופיע בסידור משמאל לימין (נספח שיש בו תרגום, מאנגלית עתיקה, באופן שצריך להיות מסודר לפי הטקסט המקורי, משמאל לימין). הפשלתי שרוולים והתחלתי לחטט בקוד של multicol.sty. את שתי הבעיות הראשונות פתרתי באופן מלא (אם כי כזה שהוא לא קומפטבילי עם multicol הישן, לגבי הבעיה הראשונה) ואת הבעיה השלישית פתרתי באופן חלקי (אפשר לסדר שתיים או שלוש עמודות, אבל מעבר לזה זה מתחרבש).</p>
<ol>
<li>את הבדיקה לפי הסביבה של IvriTeX החלפתי בבדיקה של משתנה שהגדרתי, multicolisrtl. אם הערך שלו 1, סדר ימין לשמאל נמצא בשימוש, ואם 0, שמאל לימין. זה דורש לפני ההתחלה של ה־environment של multicol להגדיר ל־multicolisrtl ערך, כך:<br />
<blockquote dir="ltr"><p>
\def\multicolisrtl{1}<br />
<i>xor</i><br />
\def\multicolisrtl{0}
</p></blockquote>
<p>פשוט, טריוויאלי ונוח. כמובן שאם לא משנים את הערך, הוא נשאר גם לסביבות ה־multicol הבאות. כדי למנוע "באגים" בקוד ה־LaTeX שלכם, שנובעים מזה ש־multicolisrtl שונה אי־שם קודם בקובץ ושכחתם להחזיר אותו לערך הנכון, אני חושב שכדאי להגדיר לו את הערך לפני כל התחלה של סביבת־multicol, אלא אם כן אתם בטוחים בעצמכם שלא תתבלבלו.</li>
<li>את הבעיה השניה היה ממש קל לפתור: במקום ליצור הקוד של מעבר העמודות ששונה מאוד מזה ה־LTR־י (מה שנראה שצפריר עשה, אלא אם כן multicol פעם היה מאוד שונה), פשוט לקחתי את זה המקורי, ושיניתי בו את החלקים הרלוונטיים. זה פתר את הבאג.</li>
<li>כאן עשיתי משהו מלוכלך. היה ברור שהבעיה עם הסדר של עמודות, כשיש יותר משתיים, היא במשהו שקשור לקאונטר שרץ שם ועובר עמודה-עמודה. אני מודה שזה לא לגמרי לגמרי ברור לי מה הולך שם, אבל שמתי לב שאם בכל איטרציה אני מגדיל את הערך של הקאונטר בשניים אחרי שזורקים את העמודה הקודמת אל ה־output, הפלא ופלא זה עובד טוב גם עם שתי עמודות וגם עם שלוש (מעבר לזה יש תוצאות random־יות מאוד: ריווח מיותר, סדר־עמודות מוזר ושאר דברים לא צפויים). אל תשאלו אותי איך זה עובד, אבל בפועל זה ככה. Pure <a href="http://catb.org/jargon/html/M/magic.html">magic</a>.</li>
</ol>
<p>אז הנה הרגע שכולם חיכו לו, הקוד עם השינוי! קראתי לחבילה החדשה bidimulticol, על משקל hmulticol של צפריר (הרי אין כאן שום הגבלה לעברית; כל כתב RTL־י אמור להסדר עם זה מצויין); כך אפשר עדיין לקמפל קבצים שתואמים ל־hmulticol של צפריר, בלי צורך לעשות שינויים לאחור. הנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/122/multicol_to_bidimulticol.patch">ה־diff</a> עבור גרסת ה־multicol שיש אצלי (1.6e), והנה <a href="https://old.digitalwords.net/media/122/bidimulticol.sty">הקובץ עם השינויים</a>.<br />
כדי להתקין את זה, צריך שהקובץ bidimulticol.sty (בין אם יצרתם אותו בעזרת הפאץ' ובין אם פשוט הורדתם אותו) יהיה בספריה tex/latex/tools בעץ ה־texmf שלכם (זה המקום שבו נמצא multicol.sty). ב־<a href="http://www.tug.org/tetex/">teTeX</a> ב־<a href="http://freebsd.org">FreeBSD</a>, לדוגמה, ה־path המלא הוא usr/local/share/texmf-dist/tex/latex/tools/. אחרי זה צריך להריץ mktexlsr כ־root ואז כיוזר, כדי ש־LaTeX יכיר בשינויים. אני מניח שאין שום סיבה שזה לא יעבוד ב־<a href="http://www.miktex.org">MiKTeX</a> או בלאטעכים אחרים, אבל אני מכיר רק את teTeX. אם מישהו צריך עזרה בהתקנה, הודיעוני בתגובה כאן או דאלוני.</p>
<p>זהו, אני מקווה שזה יביא תועלת למישהו... זה מסקרן לדעת כמה אנשים משתמשים ב־LaTeX בעברית; אני מכיר כמה אישית, אבל אין לי מושג כמה יש out there.</p>חתול מינימליסטי2006-09-04T00:00:00+03:002006-09-04T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-09-04:/121<p>בהשראה של <a href="http://opticchiasm.net/?p=102">נה-צ'אן</a>, ובהשפעה של הלוגו של <a href="http://fvwm.org">FVWM</a>*, ציירתי חתול, במינימום קוים.</p>
<p><img src="https://old.digitalwords.net/media/121/cath_las.png"/></p>
<p>* מהקצת שיצא לי להשתמש בו וללמוד אותו, הוא נראה סביבה ממש נחמדה, עם כי עדיין אני לא מגיע בו לאותה רמת־היעילות של השימוש ב־<a href="/32">Ion</a>.</p>מיתופיה II2006-08-20T00:00:00+03:002006-08-20T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-08-20:/117<p>כמו ב<a href="/58">שנה שעברה</a> גם השנה <strike> י </strike>התקיים כנס "<a href="http://www.mythopia.org/">מיתופיה</a>". <strike> י </strike>היה מעניין.</p>אליטרציה2006-08-12T00:00:00+03:002006-08-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-08-12:/114<p></p>
<div dir="ltr">
kše karati kodem / be anglit atika<br />
<a href="http://snark.co.il/exeter/exeter.htm">xidot nexmadot</a> / agudot ba <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Exeter_Book">Codex Exoniensis</a>,<br />
sof-sof histabra li / ha siba lama<br />
hem xibru lo be xaruzim / ela be <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Alliteration">aliteracja</a>:<br />
kax lo daruš / ledafdef harbe ba glosar.
</div>
<p><!--more--></p>
<p>כשקראתי קודם / באנגלית עתיקה<br />
<a href="http://snark.co.il/exeter/exeter.htm">חידות נחמדות</a> / אגודות ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Exeter_Book">קודקס אקסוניינסיס</a>,<br />
סוף-סוף הסתברה לי / הסיבה למה<br />
הם חיברו …</p><p></p>
<div dir="ltr">
kše karati kodem / be anglit atika<br />
<a href="http://snark.co.il/exeter/exeter.htm">xidot nexmadot</a> / agudot ba <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Exeter_Book">Codex Exoniensis</a>,<br />
sof-sof histabra li / ha siba lama<br />
hem xibru lo be xaruzim / ela be <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Alliteration">aliteracja</a>:<br />
kax lo daruš / ledafdef harbe ba glosar.
</div>
<p><!--more--></p>
<p>כשקראתי קודם / באנגלית עתיקה<br />
<a href="http://snark.co.il/exeter/exeter.htm">חידות נחמדות</a> / אגודות ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Exeter_Book">קודקס אקסוניינסיס</a>,<br />
סוף-סוף הסתברה לי / הסיבה למה<br />
הם חיברו לא בחרוזים / אלא ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Alliteration">אליטראציה</a>:<br />
כך לא דרוש / לדפדף הרבה בגלוסר.</p>קסנופוביה2006-07-31T00:00:00+03:002006-07-31T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-07-31:/113<p>אספר לכם סיפור.</p>
<p>היו היה איש בשם אורן. הוא היה איש דתי-יהודי מבית טוב, כיפה לראשו ואמונה תמימה בלבו. חפץ היה ללמוד בישיבה, ולכן, חיפש לו דירה להשכיר בקרבת מקום. אץ-לו רץ-לו, ליקט מודעות וביקר בדירות. אולם, אויה, מה נורא הדבר! מיד לאחר שביקר בדירה זו וזו, ושם פעמיו אל …</p><p>אספר לכם סיפור.</p>
<p>היו היה איש בשם אורן. הוא היה איש דתי-יהודי מבית טוב, כיפה לראשו ואמונה תמימה בלבו. חפץ היה ללמוד בישיבה, ולכן, חיפש לו דירה להשכיר בקרבת מקום. אץ-לו רץ-לו, ליקט מודעות וביקר בדירות. אולם, אויה, מה נורא הדבר! מיד לאחר שביקר בדירה זו וזו, ושם פעמיו אל בית־המדרש, קרא לו איש מהבית הסמוך ואמר: "כאן זו שכונה של חילונים. לא יאה שתגור כאן, בינותינו, עם אורחות חייך המשונים הפוגעים ברגשותינו. סור נא! חפש לך מקום אחר לגור בו, מקום של אנשים דתיים, ואל תתערבב בתוכנו". אורן שלנו, שהיה איש ביישן, מלמל דבר מה והלך משם. על הדירה, מיותר לציין, ויתר. למחרת היום, זעקו כותרות־העיתונים: "אנטישמיות! גזענות! זה כמו שהגרמנים ימח-שמם עשו לנו!". תאמינו לי, החילונים האלה, בושה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>טוב, זה לא בדיוק הסיפור. הסיפור הוא כזה:<br />
בשנתיים האחרונות (בשנה האחרונה on and off) גרתי בקרית־משה בירושלים, בדירה שנמצאת במרחק הליכה מקמפוס גבעת־רם של האוניברסיטה העברית. לאור זה שאני עובר משם (לקרית־היובל, תודה ששאלתם), פרסמתי מודעות באוניברסיטה העברית, כדי למצוא אנשים שישכרו את הדירה. אחד מאלה שפנו בחזרה נקרא אורן. הוא לומד בקמפוס שבהר־הצופים. אין לחשוד בו, מבחינת המראה החיצוני, שהוא משתייך לחברה הדתית-יהודית. בא, ראה את הדירה (נראה היה שהמקום די קרץ לו, אגב), וכשהלך, כך סיפר לי לאחר מכן כששאלתי אותו למה הוא בחר בסופו של דבר שלא לשכור את הדירה, קרא לו שכן והבהיר לו טוב טוב ש"כאן זו שכונה של דתיים" ושאין לאדם לא-דתי כמוהו מה לחפש שם ושכדאי לו מאוד שלא לגור שם, כי זו הרי שכונה של דתיים.</p>
<p>איכשהו, התסריט הראשון נראה מפתיע, כאילו משהו לא מסתדר כאן. השני, לעומת זאת, לא בדיוק חריג.<br />
מקוממים כאן שני דברים: קודם כל, כמובן, העניין עצמו; בנוסף מקומם גם היחס המקבל של התנהגות כזו מצד כלל החברה. על התסריט הראשון היו קמות צעקות רמות; את השני נראה כאילו שמקבלים, כאילו אומרים "נו, מילא, ככה זה".<br />
זה עצוב, לראות בני־אדם קטנים, שונאים, רעים, צרי־מחשבה ו(זו לא מילה גסה) חשוכים. עצוב לי לראות חברה שמייצרת לה אנשים כאלה, אנשים לא חושבים.</p>
<p><hr class="hr1"/>
<p>א' הציעה לי להוסיף את השיר הזה, "הם מסתירים את אלוהים" של יהונתן גפן:</p>
<blockquote><p>
הם מסתירים את אלוהים<br />
עם השקרים והזקן<br />
והם עושים אותו כל-כך קטן</p>
<p>הם חושבים שהוא אוהב אותם<br />
אבל הוא לא צריך אותם בכלל<br />
כי אם אלוהים היה צריך אותם<br />
אז הוא היה האל הכי אומלל</p>
<p>וכשהוא רואה אותם משתוללים וצועקים: אוי, ויי!<br />
אז לפעמים הוא מתבייש, שהוא אדונָי.</p>
<p>הם סוחטים ממנו אהבה<br />
יורקים על הרצפה ומשקרים<br />
בשמו הם עושים כל דבר תועבה<br />
והוא לא מבין למה הם מחכים</p>
<p>הם חושבים שהוא אוהב אותם<br />
והוא מביט מעל, אל השקיעה<br />
ומצטער שהוא ברא אותם<br />
כי הם מקלקלים את הבריאה</p>
<p>והוא רואה אותם משתוללים ומשקרים בשמו<br />
אז לפעמים מתחשק לו להחריב את עמו</p>
<p>אולי זו הסיבה שהרבה אנשים בריאים<br />
עוזבים את הדת<br />
וחוזרים לאלוהים
</p></blockquote></p>סימנים סינו-אגיפטיים2006-07-13T00:00:00+03:002006-07-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-07-13:/112<p>(אולי זה טריוויאלי, אבל בכל זאת...)</p>
<p>קראתי קצת ב־<a href="http://hieroglyph.jp">hieroglyph.jp</a>. זה אתר ממש נחמד, עם רווח כפול: לומדים גם יפאנית וגם מצרית... כשהסתכלתי ב<a href="http://www.hieroglyph.jp/2letters.html">דף הזה</a>, ראיתי פתאום שהסימן ל"פה" מאוד דומה בהירוגליפים מצריים (<img src="https://old.digitalwords.net/media/112/hiero_D21.png"/>) מאוד דומה לזה שבמערכת הסימנים הסינית (口). ההבדל הוא רק בסגנון הגראפי. כך גם …</p><p>(אולי זה טריוויאלי, אבל בכל זאת...)</p>
<p>קראתי קצת ב־<a href="http://hieroglyph.jp">hieroglyph.jp</a>. זה אתר ממש נחמד, עם רווח כפול: לומדים גם יפאנית וגם מצרית... כשהסתכלתי ב<a href="http://www.hieroglyph.jp/2letters.html">דף הזה</a>, ראיתי פתאום שהסימן ל"פה" מאוד דומה בהירוגליפים מצריים (<img src="https://old.digitalwords.net/media/112/hiero_D21.png"/>) מאוד דומה לזה שבמערכת הסימנים הסינית (口). ההבדל הוא רק בסגנון הגראפי. כך גם, בעצם, בסימן לשמש (<img src="https://old.digitalwords.net/media/112/hiero_N5.png"/> מול 日) - רק סגנון של קווים ישרים מול מעוגלים (סגנון מעוגל, דומה יותר להירוגליף המצרי, יש בחלק מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Oracle_Bone_Script">אבני־הניחוש</a>).<br />
יש עוד סימנים כאלה? (ברור שיש מקרים כמו <img src="https://old.digitalwords.net/media/112/hiero_N11.png"/>:月, "ירח", שבהם גם אם הצורה המקורית דומה, הצורה הסופית כבר די שונה - לא לאלו הכוונה).</p>
<p><b>עדכון</b>: יש גם את <img src="https://old.digitalwords.net/media/112/hiero_D4.png"/> ו־目 - סיבוב וסגנון ישר/מעוגל-איקוני.<br />
מעניין שבנתיים אלו שדומים, 口日目, בנויים באותה צורה: מלבן מחולק אופקית.</p>תרגום מוער של שני סיפורים מ"אמרות אבות־המדבר"2006-07-10T00:00:00+03:002006-07-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-07-10:/110<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Desert_Fathers">אבות־המדבר</a> היו חבר'ה נחמדים. איך הרי אפשר שלא לחבב אדם שהתואר שלו הוא "apa" (אפא)? יש להם גם סיפורים נחמדים, שמזכירים מאוד את אלו היותר נחמדים מהספרות התלמודית (כל מני רבל'ך שעושים ניסים, מגרשים שדים ומזיקים, מהווים דמויות־מופת וכו').</p>
<p>במבחן־הבית שהיה בקופטית היינו צריכים לתרגם שני סיפורים …</p><p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Desert_Fathers">אבות־המדבר</a> היו חבר'ה נחמדים. איך הרי אפשר שלא לחבב אדם שהתואר שלו הוא "apa" (אפא)? יש להם גם סיפורים נחמדים, שמזכירים מאוד את אלו היותר נחמדים מהספרות התלמודית (כל מני רבל'ך שעושים ניסים, מגרשים שדים ומזיקים, מהווים דמויות־מופת וכו').</p>
<p>במבחן־הבית שהיה בקופטית היינו צריכים לתרגם שני סיפורים קצרים על אבות־המדבר (סיפור על apa papnoute וסיפור על apa makarios), תרגום מוער עם הרחבה על קטעים מסומנים. המטרה העיקרית היא לא לתרגם תרגום קריא ואידיומטי דווקא, אלא להאיר עניינים תחביריים שקשורים להבנה של הקופטית (לא דיון מעמיק מדי: רק להראות "אני יודע לנתח כך וכך", "הבנתי זה וזה"). לכן, אל תצפו יותר מדי לטקסט שוטף.</p>
<p>המבחן בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/110/desert_fathers.pdf">PDF</a> ובפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/110/desert_fathers.tex">TeX</a>.</p>
<p>ההגינות מחייבת להגיד: לפי הפידבק מהמבחן המוחזר, שיניתי את התרגום שלי בשניים-שלושה מקומות, והסרתי פירוט על חלק שניתחתי באופן חלקי.</p>מי שעומד מאחורי ומצדדי ומלפני ומעלי הוא העומד2006-06-25T00:00:00+03:002006-06-25T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-06-25:/95<p>תקראו את <a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=471389549&msgID=274375826">זה</a>.</p>
<p>עכשיו, תקראו את <a href="https://old.digitalwords.net/media/95/east_and_west.jpg">זה</a>, את הסימנים R13-R15 אצל גרדינר (את הסיבה לציורים המסויימים האלה, שהיא מן הסתם תיאולו־פוליטית, לא מצאתי בחיפוש קצר שעשיתי בספריה וברשת; אם מישהו יודע, אשמח לדעת). אותו הדבר, רק שעכשיו כיוון־ההסתכלות הוא לדרום. די ברור למה בן־הלילית מסתכל מערבה, ולמה …</p><p>תקראו את <a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=471389549&msgID=274375826">זה</a>.</p>
<p>עכשיו, תקראו את <a href="https://old.digitalwords.net/media/95/east_and_west.jpg">זה</a>, את הסימנים R13-R15 אצל גרדינר (את הסיבה לציורים המסויימים האלה, שהיא מן הסתם תיאולו־פוליטית, לא מצאתי בחיפוש קצר שעשיתי בספריה וברשת; אם מישהו יודע, אשמח לדעת). אותו הדבר, רק שעכשיו כיוון־ההסתכלות הוא לדרום. די ברור למה בן־הלילית מסתכל מערבה, ולמה הגיוני להסתכל מזרחה, אבל למה במצרים מתסכלים דרומה?</p>
<p><!--more--></p>
<p>באיזור הזה של העולם, בגלל הנטיה של כדור־הארץ, בזווית של 23 ומשהו מעלות, השמש נמצאת בשעות החמות של היום בכיוון דרום. לאור (משחק מילים עבש) החשיבות של השמש למצרים (ר' <a href="/80">הפוסט הזה</a>, לדוגמה, ובכלל החשיבות של השמש לגידולים חקלאיים והמעמד האלוהי שלה), זה בכלל לא בלתי־סביר שזו הסיבה שזה כיוון־ההסתכלות.</p>
<p>בהקשר ה"חמיתו־שמי": נראה "ימ(י)ן" השמי, בין אם באיזה מקור משותף ובין אם בשאילה, הוא זה שעומד במשותף עם ה־ỉmn (ימנ) המצרי. השימוש בהקשר של היד קיים, אבל לא בהקשר של הכיוון: "ימין" כ"דרום". מעניין אם אפשר להסיק מזה משהו.</p>
<p>בהקשר הזה אפשר להזכיר את המילה העברית "דרום" ואת האטימולוגיה המשוערת שלה. בערך "דרום" (עמ' 75) בספר "אטימולוגיה - מילה ברגע" / מרדכי רוזן, ספר שאי אפשר לחשוד בו במדעיות יתרה, כתוב:</p>
<blockquote><p>
בספר קוהלת נאמר: "הולך השמש אל דרום וסובב אל צפון". האטימולוגיה של המילה דרום לוטה בערפל, וגם אם הועלו דעות ביחס לפירוש השם, הן שנויות במחלוקת.<br />
לפי דעה רווחת, מקור השם דרום הוא מלשון לדור, שכן מצד זה דרה השמש רוב חלקי היום. ולפי דעה סבירה אחרת, השם דרום נגזר מלשון רום, המרמז, כי בו, במרום הרקיע, נמצאת השמש שעות רבות ביום. במקרה זה ייתכן, כי ה-ד היא ארמית במשמעות "של".
</p></blockquote>
<p>עכשיו רק צריך למצוא אנשים שמסתכלים צפונה, ונשלים סרייה...</p>איש רב פעלים2006-06-22T00:00:00+03:002006-06-22T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-06-22:/109<p>רק היום גיליתי שבשנה שעברה <a href="http://www.biu.ac.il/Academics/phd_heb/tashass/LifeSci.htm">קיבלתי דוקטורט</a>, בנושא... ביזארי משהו :-d</p>
<blockquote><p>
יהודה רונן : תשס"ה : השפעת חימום מתון וממושך (כרוני) של האשכים על איכות ופוטנציאל הפוריות של זרמת אילים; בהדרכת פרופ' ב. ברטוב
</p></blockquote>החור של הביסלי2006-06-18T00:00:00+03:002006-06-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-06-18:/108<p>ב<a href="http://www.osem.co.il/_Articles/Article.asp?CategoryID=41&ArticleID=37">ביסלי</a> פלאפל יש חור באמצע, קצת כמו החור שבספגטי. עובדה מרעישה זו גרמה לי לשנס מקלדתי ולכתוב את המכתב הבא לחברת <a href="http://www.osem.co.il">אֹסֶם</a>, בתאריך 2005年7月8日:</p>
<blockquote><p>
שמתי־לב לכך שבביסלי פלאפל יש חור לאורכו של כל ביסלי (כך שאפשר לנשוף דרכו אוויר). מסקרן אותי לדעת למה קיים החור שם …</p></blockquote><p>ב<a href="http://www.osem.co.il/_Articles/Article.asp?CategoryID=41&ArticleID=37">ביסלי</a> פלאפל יש חור באמצע, קצת כמו החור שבספגטי. עובדה מרעישה זו גרמה לי לשנס מקלדתי ולכתוב את המכתב הבא לחברת <a href="http://www.osem.co.il">אֹסֶם</a>, בתאריך 2005年7月8日:</p>
<blockquote><p>
שמתי־לב לכך שבביסלי פלאפל יש חור לאורכו של כל ביסלי (כך שאפשר לנשוף דרכו אוויר). מסקרן אותי לדעת למה קיים החור שם; האם זה נובע מאופן הייצור? אם כן, איך ולמה?</p>
<p>תודה מראש :-)
</p></blockquote>
<p>ב־2005年7月18日 קיבלתי את התשובה באה, המובאת כאן ככתבה וכלשונה:</p>
<blockquote><p>
יהודה שלום<br />
זה כמו שיש ביסלי בצורת בורג<br />
החומר גלם היו בא בצורה זו
</p></blockquote>יאללה אבטיח2006-06-15T00:00:00+03:002006-06-15T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-06-15:/107<p>ממש עכשיו עבר כאן ליד החלון אוטו-אבטיח, על משקל "אוטו-גלידה", עם איש - או בטח הקלטה - שצעק ברמקול את הדברים הבאים. זה שיעשע אותי נורא, אז חשבתי לשתף בזה את העולם:</p>
<ul>
<li>חדש חדש הגיע לשכונה, רבותי</li>
<li>אל תגידו "ראינו, חבל שלא קנינו"</li>
<li>וואי וואי איזה אבטיח</li>
<li>חדש חדש הגיע לשכונה</li>
<li>אדום …</li></ul><p>ממש עכשיו עבר כאן ליד החלון אוטו-אבטיח, על משקל "אוטו-גלידה", עם איש - או בטח הקלטה - שצעק ברמקול את הדברים הבאים. זה שיעשע אותי נורא, אז חשבתי לשתף בזה את העולם:</p>
<ul>
<li>חדש חדש הגיע לשכונה, רבותי</li>
<li>אל תגידו "ראינו, חבל שלא קנינו"</li>
<li>וואי וואי איזה אבטיח</li>
<li>חדש חדש הגיע לשכונה</li>
<li>אדום אדום, מתוק מתוק, בלי גרעינים רבותי</li>
<li>בעל הבית השתגע</li>
<li>יאללה אבטיח, יאללה אבטיח</li>
<li>אדום אדום, מתוק מתוק, על הסכין, רבותי</li>
<li>יאללה אדום, יאללה מתוק, יאללה אבטיח</li>
<li>ישר מן השטח, רבותי, אבטיח אדום ומתוק על הסכין</li>
<li>אוּ אה מי זה בא? אבטיח ב (/ל?) שכונה!</li>
<li>אבטיח אדום ומתוק על הסכין, רבותי, יש מ(ן?) השטח</li>
<li>מי אמר אני ולא קיבל, רבותי? אבטיח אדום אדום מתוק מתוק א"א</li>
</ul>
<p>צריך לשמוע את זה live כדי להבין את גודל השעשוע.</p>המשפט המבוקע בשני התרגומים העבריים ל־The Hobbit2006-06-05T00:00:00+03:002006-06-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-06-05:/106<p>בשנה שעברה לקחתי את הקורס "<a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton13/2005/41041">הדגם והטקסט</a>" (41041). היה מאוד מעניין, ולמדתי לא רק את הידע הישיר על העברית בת־ימינו, בה עסק הקורס, אלא גם (ובעיקר) דרכים לחשוב בהן במסגרת התייחסות טקסטואלית בתיאור בלשני. בסוף הקורס היה צריך לכתוב עבודה קצרה, מבחן בית.</p>
<p>כתבתי השוואה קצרה בין שני התרגומים …</p><p>בשנה שעברה לקחתי את הקורס "<a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton13/2005/41041">הדגם והטקסט</a>" (41041). היה מאוד מעניין, ולמדתי לא רק את הידע הישיר על העברית בת־ימינו, בה עסק הקורס, אלא גם (ובעיקר) דרכים לחשוב בהן במסגרת התייחסות טקסטואלית בתיאור בלשני. בסוף הקורס היה צריך לכתוב עבודה קצרה, מבחן בית.</p>
<p>כתבתי השוואה קצרה בין שני התרגומים העבריים ל־The Hobbit בתחום של המשפט המבוקע (cleft sentence). זו, מכל בחינה שהיא, לא יצירת־מופת; רחוק מכך. רוב הטענות שם די טריוויאליות, והדבר היחיד שנראה לי מחדש זה הקשר בין הרגיסטר ודגם הקלפט. שפטו בהתאם.<br />
הטקסט: <a href="https://old.digitalwords.net/media/106/the_hobbit.pdf">בפורמט PDF</a> ובפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/106/the_hobbit.tar.bz2">TeX</a>.</p>Glossable Gofid2006-05-20T00:00:00+03:002006-05-20T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-05-20:/102<p>בשיעור וולשית (שהיא, אגב, שפה שאני מאוד נהנה ממנה: כיף וקל לקרוא בה), אנחנו קוראים עכשיו את הסיפור Gofid (יגון), מאת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kate_Roberts">Kate Roberts</a>, שהופיע בקובץ Te yn y Grug (תה באברש, בתרגום ישיר). כדי להקל על התרגום, בדרך־כלל כותבים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gloss#In_linguistics">גלוסות</a> מעל הטקסט המקורי: תרגום של לקסמות + ניתוח בסיסי. עשו …</p><p>בשיעור וולשית (שהיא, אגב, שפה שאני מאוד נהנה ממנה: כיף וקל לקרוא בה), אנחנו קוראים עכשיו את הסיפור Gofid (יגון), מאת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kate_Roberts">Kate Roberts</a>, שהופיע בקובץ Te yn y Grug (תה באברש, בתרגום ישיר). כדי להקל על התרגום, בדרך־כלל כותבים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gloss#In_linguistics">גלוסות</a> מעל הטקסט המקורי: תרגום של לקסמות + ניתוח בסיסי. עשו ככה מאז ימי־הביניים (יש מקרים - כמו באירית עתיקה, שלא ידוע עליה יותר מדי - שזה מקור מידע חשוב על השפה), וזה שימושי גם היום.</p>
<p>הטקסט המקורי, שבספר, מודפס בריווח רגיל, מה שלא מאפשר להכניס גלוסות בקלות. כדי לפתור את זה, הקלדתי את הטקסט, באופן כזה שיש ריווח גדול גם בציר X וגם בציר Y. לתועלת הכלל: <a href="https://old.digitalwords.net/media/102-gofid.pdf">הטקסט בפורמט PDF</a> ו<a href="https://old.digitalwords.net/media/102-gofid.tex">בפורמט TeX</a>.<br />
אם אתם מוצאים טעויות־הקלדה, בבקשה ידעו אותי.</p>מידע חופשי באמת; תוכנה חופשית באמת2006-05-03T00:00:00+03:002006-05-03T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-05-03:/22<p>הצגה של גישות שונות בנוגע להגבלות על שימוש במידע (ובפרט: בתוכנה), וטענות הן כנגד הגישה ה"סגורה" והגישה של "<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/FOSS">FOSS</a>" (ה־<a href="http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html">GPL</a> כרשיון ה"מומלץ" בדרך־כלל). לגבי הראשונה: אצביע על החסרונות; לגבי השניה: אטען שהיא לא באמת "חופשית" (as in freedom, libre) ואצביע על הבעיות שבה מבחינת חירויות המשתמש …</p><p>הצגה של גישות שונות בנוגע להגבלות על שימוש במידע (ובפרט: בתוכנה), וטענות הן כנגד הגישה ה"סגורה" והגישה של "<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/FOSS">FOSS</a>" (ה־<a href="http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html">GPL</a> כרשיון ה"מומלץ" בדרך־כלל). לגבי הראשונה: אצביע על החסרונות; לגבי השניה: אטען שהיא לא באמת "חופשית" (as in freedom, libre) ואצביע על הבעיות שבה מבחינת חירויות המשתמש, בעיות שבכמה מובנים גורמות לה להיות פחות "חופשית" אפילו מהגישה הסגורה.<br />
בטקסט אתמקד ברישוי של תוכנות, אבל חלק גדול ממה שכתוב, בשינויים הנדרשים, רלוונטי גם לרישוי של יצירות אחרות. בשביל הקריאוּת לא כתבתי בכל מקום פירוט של הבדלים בסגנון של "במקרה של רישוי של מלל שכתוב בשפה טבעית, זה ככה וככה וככה"; סמכתי על זה שהקורא (כן, אתה) נבון מספיק כדי להבין לבד. בפרט, הביקורת על <a href="http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html">GPL</a> רלוונטית גם ל־<a href="http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html">GFDL</a>.</p>
<p>הערה קטנה: אני לא עורך־דין (או, כמו שנהוג לקצר: אלע"ד). אין ליחס למה שכתוב כאן כל סמכות משפטית שהיא וכו'.</p>
<p>זה פוסט ארוך. כדי לא להתיש, חילקתי אותו לשלושה חלקים, בדפים נפרדים, כך שאפשר לקרוא אותו באופן מקוטע.</p>
<p><!--more--></p>
<p>יש כאלו שקוראים לתקופה הנוכחית "עידן המידע" (Information Age, באנלוגיה ל"עידן האבן", "עידן הברזל" וכו'). אולי זו תווית בומבסטית־משהו, לפחות להווה, אבל יש בה אמת מסויימת.<br />
לא מידע ולא ידע הם דברים חדשים - טכנולוגיות, עובדות, אומנות, וסיפורים כולם עברו בין בני־אדם מאז ומעולם - זוהי מהותה של התקשורת, העברה של מידע וידע (במובן הרחב). גם הגבלה על מידע או ידע היא לא דבר חדש: גם בעבר הרחוק מידע הוגבל על־ידי אנשים שרצו בהגבלתו. עם זאת, למרות השם "עידן המידע", במאות האחרונות החלה תופעה חדשה - סוגים חדשים של הגבלה על הידע, "זכויות יוצרים" ו"פטנטים".</p>
<p>בשונה מההגבלות שהיו קיימות גם בתקופות עתיקות יותר, לא מדובר כאן באיסור על קבלה של ידע או על הפצה של דעות ורעיונות, כמו שהיה נהוג בימי־הביניים באירופה (ידע שנגד את הדוֹגמה הכנסייתית היה אסור) וכמו שנהוג היום בחברות דתיות שונות ובסינון הידע והגבלה על חופש־הביטוי על־ידי מדינות. גם אם הידע זמין, מדובר בהגבלה על <b>השימוש</b> בו: אדם יכול לקרוא ספר, אבל אסור לו לשכפל אותו; אדם יכול ללמוד איך פועל מנגנון מכני מסויים, אבל אסור לו לשלב אותו במכשיר שהוא בונה.</p>
<h4>תוכנה סגורה</h4>
<p>תוכנות הן כלי קריטי בעולם המודרני - ברקע של רוב הפעילויות האנושיות כיום עומדים מחשבים, בין אם כאלו שהם רב-שימושיים ובין אם כאלו שהם <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Embedded_system">embedded</a> (לאלה, למעשה, יש השפעה מכרעת אפילו יותר מלאלו הרב-שימושיים, בהרבה מובנים). באופן המילולי ביותר ונטול בומבסטיות לחלוטין ניתן להגיד שהחיים האנושיים כיום באיזורים מפותחים, במתכונתם הם, תלויים בתוכנה, ובמחשבים שמריצים אותה.<br />
לכן, בין השאר, לכאורה נראה תמוה שהנורמה המקובלת אצל חלק ניכר מהאנשים היא לתכנת ולהשתמש בתוכנות <i>סגורות</i>. מה הכוונה? תוכנות שאין למשתמש בהן אפשרות לדעת איך הן פעולות, לפחות לא באופן ישיר. מעבר להגבלה על הפוטנציה לדעת מה עומד מאחורי הכלי, התוכנה, יש גם הגבלה על החופש להשתמש בה לכל שימוש שהוא. נבחן את מה שהמשתמש <i>לא</i> יכול לעשות באמצעות תוכנה סגורה:</p>
<ol>
<li><b>אין למשתמש אפשרות לקרוא את קוד־המקור* [לביאור, ר' ההערה בהמשך] של התוכנה.</b><br />
המשתמש מקבל תוכנה מקומפלת: הוא יכול להפעיל אותה, הוא יכול לנסות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Reverse_engineering">להנדס אותה לאחור</a>, אבל מה שהוא לא יכול לעשות זה לקרוא את קוד המקור. למעשה על־פי חוק בארצות־הברית אסור אפילו להנדס לאחור מה שרשום עליו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Patent">פטנט</a>; פטנטים זה בכלל רעיון רע (על זה, אולי בפוסט אחר), אבל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Software_patent">פטנטים על תוכנה</a> זה רעיון רע במיוחד.<br />
"למה חשובה האפשרות לקרוא את קוד המקור?" שואל פלוני, שהוא לא מתכנת ולא מתכוון להיות מתכנת. אה! שתי סיבות עיקריות:</p>
<ul>
<li><i>סור מרע: לדעת מה באמת התוכנה עושה.</i><br />
אם להשתמש בדוגמה חבוטה, תוכנה סגורה היא כמו כספת שקונים בלי לקבל שום מידע על איך היא פועלת. אולי יש בה <a href="http://catb.org/~esr/jargon/html/B/back-door.html">back door</a>? אולי היא עשויה מחומר כזה כך שאם מחממים נקודה מסויימת בגוף הכספת היא נפתחת? לא באמת תוכלו לדעת, לא בלי לעשות ניסויים והנדסה הפוכה. לעומת זאת, תוכנה שקוד־המקור שלה זמין, אפשר באמת לראות איך היא בנויה, ולהיות בטוחים שהיא עושה את מה שהיא אמורה לעשות, ורק את זה (המשל: כספת שיש לכם פירוט מלא על האופן שבו היא בנויה ועל האופן שבו אפשר לבנות אחת זהה לה). היתרון כאן הוא לא רק למתכנתים: עצם הנגישות של קוד המקור לאנשים שיכולים להבין אותו מועילה גם למי שלא יכול להבין אותו - הקיום של אנשים חיצוניים שיכולים למצוא back doors גם גורם למפתחים שלא להכניס כאלה במזיד ואולי להזהר יותר למנוע ליקויים אחרים, וגם, במידת הצורך, מאפשר לכלל המשתמשים בתוכנה לדעת על קיום של פרצות וחורים, שהיו יכולים להיות מוסתרים בקלות אלמלא העיניים הבוחנות, או עצם הקיום האופציונאלי שלהן.<br />
זה קצת, בכמה מובנים, כמו <a href="http://www.machsomwatch.org">מחסום watch</a>: במישור אחד, הקיום של עיניים בוחנות (כאלו שאיכשהו יכול להיות שאכפת לחיילים של הצבא הישראלי מהן: עיניים לא "ישראליות", של הסובלים מאותם חיילים, לא יותר מדי מזיזות להם) יכול להפחית את האלימות של החיילים, ובמישור השני - אותן עיניים בוחנות יכולות גם להפיץ מידע על הנעשה בפומבי. הבדל עקרוני הוא שבעוד שבתוכנה מסויימת אפשר לבחור שלא להשתמש אם היא לא לרוחכם, את הזרוע הצבאית של מדינת־ישראל כבר קשה יותר לעקוף, במיוחד אם האתנוס שלכם או האופן שבו אתם רוצים לחיות את חייכם לא מוצאים־חן בעיניה...</li>
<li><i>עשה טוב: היכולת ליצור קבוצות־פיתוח רב־גוניות בנות מספר רב של אנשים.</i><br />
באופן מסורתי, פיתוח של תוכנה סגורה נעשה בקבוצות תחומות וסגורות. רק העובדים בחברה שעובדים על הפיתוח של התוכנה רשאים לקרוא את הקוד שלה ולהשתתף בפיתוח. הרבה פעמים, מסיבות חיצוניות, מתקבל מצב שבו המפתחים של התוכנה נמצאים בחתך מאוד צר באוכלוסיה. מעט מוחות, ובטח כשהם באים מרקע דומה, יוצרים תוכנה משעממת, חסרת־מעוף, שאולי מתאימה לצורת המחשבה שלהם עצמם, אבל לא תמיד לזו של המשתמשים בתוכנה. מעט עיניים גם מאפשרות לבאגים לפרוח. וזה בכלל בלי לדבר על ההיררכיזציה שנהוגה בחברות, וחונקת את המחשבה החופשית.<br />
עכשיו, נניח שכל אדם, בפוטנציה, יכול להשתתף בפיתוח של התוכנה, ושהכל שקוף: כל ההתנהלות של הפיתוח והקוד עצמו. היתרונות שבמודל כזה הם עצומים: קצב פיתוח מהיר, זיהוי טוב יותר של באגים, פיתוח גמיש יותר (בעוד שבחברה סגורה אפשר להכתיב נורמות מסויימות ב<i>כל</i> המישורים, כאן חייבים ליצור רכיבים מודולאריים שיתממשקו אחד עם השני ויעשו את זה בצורה יעילה. פיתוח כזה מקנה גמישות רבה יותר: רק תסתכלו על המבנה המודולארי של לינוקס מול "חלונות", שבנויה כמו יציקה אחת של בטון, או על הקלות שבה ניתן לשנות ולהתאים תוכנות כמו <a href="http://wordpress.org">WordPress</a>), יכולת להשתמש בחלקים שנכתבו כבר עבור תוכנה אחת בשביל תוכנה אחרת (מיחזור של קוד, שהרי הקוד זמין), יכולת של המשתמש (שיכול, כמובן, גם להיות חברה גדולה) להתאים את התוכנה לצרכיו בדיוק וללמוד איך היא פועלת (דורש, כמובן, ידע מהמשתמש או שימוש ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Outsourcing">outsourcing</a>), וכן הלאה. הנקודה האחרונה מבטלת את התלות של המשתמש בחברה אחת, שיכולה להתנהג בעריצות במטרה לסחוט מהמשתמש עוד כסף (העדר תאימות בין הגרסאות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Microsoft_Office">Microsoft Office</a> לגבי אופן שמירת/פענוח הקבצים היא דוגמה מצויינת: על־ידי התנהגות כזו, מיקרוסופט מכריחה את המשתמשים שלה "לשדרג" את חבילת־התוכנה, גם אם למשתמש אין שום צורך ישיר בגרסה חדשה יותר). כמובן שחלק מהיתרונות האלה קיימים רק במידה שהקוד לא מוגן בזכויות־יוצרים במובן הסגור של המילה: אני עשיתי, לך אסור לשכפל ולהתבסס במישרין על מה שעשיתי.<br />
אפשר לכתוב על זה עוד הרבה, אבל אריק ריימונד כתב על זה כבר קודם. ממש מומלץ לקרוא את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Cathedral_and_the_Bazaar">The Cathedral and the Bazaar</a> שלו (יש גם <a href="http://www.isoc.org.il/magazine/magazine3_8.html">תרגום עברי</a>).</li>
</ul>
<blockquote><p>
* לקוראים שחסרים את הידע הטכני: הסבר מפושט - מה זה "<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Source_code">קוד מקור</a>"?<br />
נניח שאנחנו רוצים לתכנת תוכנה; איך אנחנו עושים את זה? המטרה הסופית, היא ליצור אוסף של פקודות שהמחשב יוכל לפרש, אחת אחרי השניה, ולבצע, באופן כזה שתופק התוצאה הרצויה. לכאורה, למה שלא נתכנת את המחשב לפי הפקודות שהוא בנוי לקבל, צרובות בתוכו? כאן נכנסות שתי בעיות:</p>
<ul>
<li>כתבנו תוכנה שמתאימה למחשב מסוג x. מה יקרה אם נרצה להריץ אותה על מחשב מסוג y? לא נוכל, בגלל שהפקודות שמקבל המחשב y שונות בצורה ובמבנה מאלו שמקבל מחשב x. לכן, נצטרך לכתוב את התוכנה מחדש, באופן שיתאים למחשב y; או לכל הפחות לבצע את ההתאמה הנדרשת על התוכנה המקורית, במקרה שיש דמיון מבני בין מחשבי־x ומחשבי־y. זו טרחה לא מעטה.</li>
<li>מה מבטיח לנו שקל לתכנת את המחשב ישירות (כלומר לתת לו את מערך־ההוראות באופן שהוא יוכל לפרש אותו בלא תיווך)? למעשה, בכל סוגי המחשבים היום, תכנות ישיר ב"שפת־מכונה" של תוכניות לא־טריוויאליות הוא לא נוח, לא גמיש, ודורש השקעה של זמן רב בעניינים טכניים לחלוטין, שוליים, בעבודה שחורה.</li>
</ul>
<p>בגלל שתי הסיבות האלה בעיקר - גמישות בין פלטפורמות־מחשוב שונות וקלות־התכנות - משתמשים בשפות תכנות. מדובר בתקן, שבדרך־כלל בנוי בצורה ברורה וקריאה לאדם, אחרי שרכש את הידע המתאים (מה שאי־אפשר להגיד על שפת־מכונה; היא לא ממש קריאה וקלה להבנה, גם לא לגורואים); תקן שמסדיר כתיבה של פקודות למחשב באופן שהוא נוח לתכנות ולקריאה, ובעקרון לא תלוי בפלטפורמה [הערת־אגב: "שפות תכנות" כמו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Visual_Basic">Visual Basic</a> לוקות בתכונה הזו - הן מתאימות רק לפלטפורמת־מחשוב אחת. במקרה של VB: מערכת־ההפעלה "Windows", על מחשבי x86].<br />
את הפקודות שנכתבו בשפת־התכנות ממירה תוכנה - "קומפיילר" - לצורה שאותה המחשב יכול לפענח. התהליך הזה הוא די בלתי־הפיך: את התוצאה שהתקבלה מההמרה (פלט מקומפל) אי־אפשר להפוך בחזרה, אוטומטית, לצורה קלה להבנה. למה לא? בשפות־התכנות, העיליות, קיימות הבחנות שלא קיימות בשפת־המכונה, והמבנה שלהן שונה.
</p></blockquote>
</li>
<li><b>אסור למשתמש להשתמש בתוכנה באיזה אופן שהוא רוצה.</b><br />
מהעדר האפשרות לקרוא את קוד המקור של התוכנה, ראינו שנובעות הגבלות רבות: פיתוח צר, סכנה ל־backdoors, סיכוי רב יותר לקיום באגים, אפשרות לחברה שמפתחת את התוכנה להתבריין כנגד המשתמשים, חוסר יכולת להתאמה אישית של התוכנה וחוסר יכולת לתרום לכלל המשתמשים על־ידי פיתוח של התוכנה באופן עצמאי ופרסום השינויים (אם בהחזרה של השינויים לעץ הפיתוח הראשי, ואם ביצירת פיצול (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fork_%28software_development%29">fork</a>)).<br />
מלבד ההגבלות של תוכנה סגורה שנובעות מסגירות־הקוד, קיימות הגבלות נוספות, שנובעות מרשיון־השימוש של התוכנה. באופן רגיל, במסורת של פיתוח תוכנה סגורה, אסור למשתמש להפיץ עותקים של התוכנה, ולמעשה רק למי שקנה עותק של התוכנה ניתנת הזכות להשתמש בה (כאשר יש אפשרות לקנות מספר רב של רשיונות, עבור יותר ממחשב/משתמש אחד, בהתאם לתנאים ולמחירים מצד החברה שמפתחת את התוכנה). זו הגבלה מאוד חמורה על האפשרויות שיש אפשר לעשות בתוכנה.<br />
בנוסף להגבלה על היכולת ליצור עותקים של התוכנה, ברוב המקרים קיימים גם איסורים שונים על המשתמש, כמו היכולת לעשות בתוכנה שימוש מסחרי (בדרך־כלל במקרה שיש הבחנה, יש גרסה של הרשיון, זולה יותר, שבה אסור להפיק רווח כלכלי ישיר משימוש בתוכה, וגרסה יקרה יותר שבה לא קיים האיסור הזה) או לעשות שימוש חריג בתוכנה.
</li>
</ol>
<p>מהנקודות שהועלו קודם, אפשר לראות שתוכנה סגורה, מנקודת המבט של המשתמש, היא תוכנה מאוד מגבילה, תוכנה "רעה". אלא במקרה שאין אלטרנטיבה (כמו בתוכנות־נישה) סבירה, נראה שעדיף למשתמש לבחור בתוכנה פתוחה על־פני תוכנה סגורה: גם מבחינה כלכלית (ברוב המקרים תוכנה סגורה דורשת תשלום עבור השימוש בה, בעוד שמהחופש להפיץ ולהשתמש בתוכנה לא סגורה נובע שאפשר להשתמש בה, "חוקית", מבלי שיהיה תשלום נדרש) ובעיקר מבחינת הבטחון שיכול להיות למשתמש בתוכנה ומבחינת החירויות שהוא מקבל.</p>
<p>לרוע המזל, אנחנו חייבים לתמוה תמיהה נוספת על זו שתמהנו קודם: לא רק שרוב עולם התוכנה הוא סגור - וכמו שראינו, המודל הסגור בעייתי מהרבה בחינות - אלא שגם אלו שמפתחים תוכנות לא "סגורות", ברוב המקרים מפתחים תחת רשיונות מגבילים, כמו שנראה בהמשך.</p>
<p><!--nextpage--></p>
<h4>תוכנה חופשית "טובה" אליבא ד־<a href="http://www.fsf.org/">FSF</a></h4>
<p>כאן הגיוני היה להכניס סקירה היסטורית על ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Free_Software_Foundation">Free Software Foundation</a>, על <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Richard_Stallman">סטולמאן</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/GNU">GNU</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/GPL">GPL</a>/<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/GFDL">GFDL</a>. היה הגיוני, אבל זה כבר נעשה כל־כך הרבה פעמים בכל־כך הרבה מקומות, כך שאין באמת טעם לכתוב כאן שוב דברים שנכתבו בעבר.<br />
כדי לקבל סקירה היסטורית, חפשו ברשת; היא מפוצצת במידע בנושא. ב"<a href="http://y2hack4.org/wiki/index.php/HebOpenSource">הקתדרלה והבזאר ועוד מאמרים על קוד פתוח וחופש המידע</a>", שהוא חומר קריאה מומלץ מאוד, תוכלו לקרוא על זה, ועל דברים מעניינים נוספים.<br />
אז בקצרה: בראשית היה סטולמאן, והוא מאס בסגירות בתוכנה. הוא אבא של ה־Free Software Foundation ושל GNU, מערכת־הפעלה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Unix-like">דמויית־יוניקס</a> שרשומה תחת הרשיון GPL (ר"ת: GNU Public License). ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kernel_%28computer_science%29">קרנל</a> שבדרך־כלל מצרפים עם GNU הוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Linux">לינוקס</a>. עד כאן היסטוריה.</p>
<p>"החזון של ה־FSF" ו"GPL" הם כמעט שמות־נרדפים.<br />
מה אומר ה־GPL, בגדול ובלי להכנס לפרטים משפטיים וטכניים?</p>
<ul>
<li>מותר להשתמש בתוכנה לכל מטרה.</li>
<li>מותר ליצור עותקים של קוד המקור (והוא זמין).</li>
<li>מותר לשנות את התוכנה ולהפיץ את השינויים.</li>
<li>תוכנה תחת GPL פטורה מאחריות של היוצרים על תוצאות של השימוש בה. (כמובן שניתן לתת אחריות, בתשלום או לא; הרשיון רק פוטר את היוצרים).</li>
<li>כל נגזרת שנוצרה מיצירה שרשומה תחת GPL חייבת להיות רשומה תחת GPL.</li>
</ul>
<p>כדאי גם לקרוא את ה־GPL עצמו, אם <a href="http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html">במקור</a> ואם <a href="http://www.law.co.il/computer-law/gpl-hebrew.html">בתרגום</a>.</p>
<p>בואו ונראה, לפי הסעיפים שרשומים למעלה, עד כמה ה־GPL "חופשי":<br />
שלושת הסעיפים הראשונים מתירים למשתמש חירויות של שימוש בתוכנה: מותר לו להשתמש לכל מטרה, ליצור עותקים ולשנות את התוכנה. את החירויות האלה מבטלים הסכמי־שימוש סגורים.<br />
הסעיף הרביעי די נייטרלי: הוא אומר "אם יוצא עשן סגול מהמחשב שלך אחרי שהפעלת את התוכנה, ז'בשך". מובן והגיוני: אתה לא בהכרח משלם לנו כסף עבור התוכנה - אנחנו לא מתחייבים שהיא תעבוד ולא תזיק לך.<br />
הסעיף האחרון מעניין במיוחד. כל מה שמבוסס על תוכנה מג'ופלת (GPLed) גם הוא מג'ופל. בגלל שגם הוא מג'ופל, כל מה שמבוסס עליו צריך להיות מג'ופל, וכן הלאה. העקרון הזה נקרא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Copyleft">copyleft</a>.</p>
<p>הטענה של סטולמן והחבר'ה היא שהסעיף האחרון מגן על התוכנה להיות חופשית ומאפשר (ומעודד) לתוכנה חופשית (על־פי הגדרתם) להתפשט. ב־<a href="http://www.gnu.org/philosophy/pragmatic.html">Copyleft: Pragmatic Idealism</a>, לדוגמה, סטולמן מציג כמה "מקרי־הצלחה" של ה־GPL, כמו הקומפיילר GCC, ששופר על־ידי חברות מסחריות שהיו חייבות לפרסם את השינויים תחת GPL.<br />
הטענה שלי היא שהאידיאל של ה"חופש" (freedom) שסטולמן מדבר עליו כל־כך הרבה מוקרב על מזבח המלחמה בתוכנה הסגורה. מבחינתו, כפי הנראה, "המטרה מקדשת את האמצעים", אם לדבר בססמאות נדושות.</p>
<p><!--nextpage--></p>
<h4>מידע חופשי ותוכנה חופשית, כפי שלדעתי ראוי שיהיו</h4>
<p>אז מה ה־GPL נותן לנו? חופש להשתמש בתוכנה ובקוד המקור <i>כמעט</i> בכל דרך שנרצה. מה הוא לא נותן לנו? את האפשרות להשתחרר ממנו: לפתח תוכנה שמבוססת על התוכנה המג'ופלת מבלי לשחרר את מה שיצרנו ברשיון GPL דווקא.</p>
<p>לא מדובר כאן במשהו שולי או סתם טכני. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Steve_Ballmer">איש אחד</a>, גם אם אולי <a href="http://video.google.com/videoplay?docid=-3446931931514285011">לא כזה שהייתם רוצים לשבת לידו באוטובוס</a>, <a href="http://web.archive.org/web/20021015112733/http://www.suntimes.com/output/tech/cst-fin-micro01.html">אמר פעם</a>:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Linux is a cancer that attaches itself in an intellectual property sense to everything it touches. That's the way that the license works.
</p></blockquote>
<p>(ר' ב־<a href="http://slashdot.org/article.pl?sid=01/06/01/1658258" dir="ltr">/.</a>)</p>
<p>אולי הדברים האלה, מנוסחים באופן גס על־ידי אדם וולגרי, פשטניים מאוד, אבל יש בהם איזשהו שורש של אמת. כלומר: ממשהו שה־GPL נדבק אליו, די קשה להסיר אותו ממנו. אמנם זה אומר שיש כל מני חירויות שנשמרות, אבל זה בא על חשבון חירויות אחרות. דברים שמוגנים ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Copyright">זכויות־יוצרים</a>, לפחות ברוב העולם, זכויות היוצרים <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Copyright#How_long_copyright_lasts">פגות</a> אחרי חמישים או שבעים שנים ממות היוצר. אני לא בקיא בכל מני עניינים משפטיים וכאלה כדי לדעת מה קורה עם תוכנות ב־GPL, ומה בכלל המשמעות של המושג "מות היוצר" כשמדובר בתוכנה, אבל במידה שה־GPL נשאר לנצח ותוכנות סגורות הופכות לכאלה שאחרי זמן מסויים אפשר להפיץ אותן ולעשות בהן שימוש חופשי (מלבד דברים שקשורים לקוד המקור, אם זה לא שוחרר) - זה משהו שאפשר לקרוא לו "יתרון" משמעותי לתוכנות סגורות: "נצח" זה זמן <i>נורא</i> ארוך. (אם מישהו יודע מה המעמד המשפטי של GPL בעניין הזה, אשמח להחכים). תעשו לעצמכם טובה ותקראו את <a href="http://www.baen.com/chapters/W200011/0671319744___1.htm">פילים עגומים</a>, באמת.</p>
<p>בואו רגע וננסה להבין מה בעצם עומד מאחורי הדרישה של ה־GPL לחיוב להפצה ב־GPL של דברים שרשומים תחת GPL. מאיפה הדרישה הזו נובעת? זו בעצם <i>דרישה</i> ל"שיתוף פעולה", "שיתוף פעולה בכפיה". זה נראה כאילו שכשרושמים תוכנה תחת GPL חסר הביטחון העצמי שמי שירצה יתרום מרצונו לפיתוח של התוכנה (במידה ומפרסמים את הקוד): ממש כופים שיתוף פעולה. אני לא מבין למה שמישהו אחר לא יהנה ממה שאני עושה, למה לחייב אותו "לתרום" - ירצה, ישלח תיקונים ושיפורים כדי שאלו יתווספו אל ה"ענף" המקורי, או שיפצל ענף משלו; למה הכפיה כאן? יש כאן משהו שנראה לי קשור לאיזו חשדנות וצרות־עין כלפי העולם, כאילו אומרים: <b>הם</b> רוצים לנצל אותי, <b>הם</b> רוצים לנצל [קרי: להשתמש] את מה שאני עושה בלי להחזיר לי כלום, הא! אתחכמה להם, אכפה עליהם לשתף איתי פעולה.</p>
<p>בנוסף, מה יקרה בעולם האידיאלי של FSF, בו הכל מג'ופל, כל דבר שזז כולל איתו רישיון GPL? זה לא מחזה יפה. אמנם אפשר לעשות הרבה שימושים "חופשיים" בתוכנות, אבל נעלמות להן חירויות חשובות אחרות: מי שלא רוצה להשתמש ב־GPL, נשמטות לו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Standing_on_the_shoulders_of_giants">כתפי־הענקים</a> מתחתיו. זה חופש כבול בשלשלאות פלדה. מכמה בחינות עדיף כבר מצב של "שלטון" של תוכנות סגורות, לא "ויראליות" באופן ההתפשטות של הרשיון שלהן, על המצב הזה.</p>
<p>גם לא ממש מובן לי למה להקריב את החירות של מי שמפתח משהו על־בסיס מה שפותח לבחור לעשות עם זה מה שהוא רוצה. כלומר, איזו תועלת יש בלחייב אותו לשחרר את זה תחת אותו רשיון? זה שוב חוזר לאותו העניין: זה נראה לי סתמי. אם לעשות פרפרזה על המשפט הנדוש "information wants to be free", אפשר לומר "information also wants to be used freely".</p>
<p>מכל הדברים האלה, נובע שלפחות מבחינתי הצורה הטובה ביותר לרישוי של תוכנות - אם העקרון של חופש וחירות, שכמובן תלוי בהגדרה שלנו לאלה, עומד כחשוב - היא <b>שיחרור ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Public_Domain">Public Domain</a>, רשות הציבור</b>.<br />
מה זה אומר? אם מה שחשוב לנו זו החירות לעשות בתוכנה כל מה שרוצים, PD בדיוק מאפשר את זה. מבחינה מסויימת, זה כמו במקרה שמישהו מצא את הקוד של התוכנה מודפס, מתגלגל לו ברחוב באילום־שם, רק שכאן הוא לא יכול לטעון ל"בעלות" על הקוד. (בהקשר הזה אפשר להזכיר את "הבה נגילה" אצל <a href="http://y2hack4.org/book/pdfs/openheb_15_24.pdf">עידו אמין</a>, שנמצא ב־PD). נניח שאנחנו משחררים תוכנה ל־PD (כלומר, מוותרים על זכויות היוצרים שלנו) ובנוסף מפיצים את הקוד המלא ברשת. במצב כזה כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה עם הקוד, וזה לא מפריע לאחרים לעשות מה שהם רוצים. מישהו רצה לסגור את הקוד ולמכור את התוכנה המקומפלת שאפשר להפיק ממנו? יופי לו! זה לא מפריע כהוא־זה למצב שהיה קודם: עדיין אפשר להמשיך ולהשתמש באותו קוד מקורי בכל אופן שהוא. ה"הגבלה" היחידה ש־PD גורם היא שאי אפשר להגביל את השימוש ביצירה המקורית: כל אחד יכול לעשות איתה מה שהוא רוצה, בין אם זה למכור עותק סגור שלה, להפיץ אותה תחת GPL (ה־GPL יהיה תקף רק מאותו תת־ענף) או כל דבר אחר.</p>
<p>מצד שני, במצב כזה אדם יכול לקחת על עצמו את הקרדיט כיוצר של התוכנה. זה רק טבעי לרצות למנוע את זה, ולרצות לקבל קרדיט על מה שעשיתם. במקרה כזה, שימוש ברשיון בסגנון של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/BSD_license">BSD</a> הוא הגיוני. זו אחד הסיבות שהפסקתי להשתמש בלינוקס ועברתי ל־FreeBSD; אמנם אני לא יכול לנטוש תוכנות מג'ופלות בלי לשנות באופן דרסטי את האופן שבו אני משתמש במחשב (ולפגוע מאוד בפרודוקטיביות), אבל להחליף מערכת־הפעלה לכזו שאני רואה כפתוחה וחופשית זה מעשה שרק מתבקש אם אני רוצה לשמור על עקביות עם הדברים שאני מאמין בהם.</p>וולקווס! וולקווס!2006-04-21T00:00:00+03:002006-04-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-04-21:/100<p>מחשבה קטנה [+ספויילר לעונה 4 של באפי]:</p>
<p>השם של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Veruca_%28Buffy_the_Vampire_Slayer%29">Veruca</a> מהפרק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Wild_at_Heart_%28Buffy_episode%29">Wild At Heart</a> של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Buffy_the_Vampire_Slayer">באפי</a> מזכיר מאוד כמה מילים הודו־אירופיות שקשורות לזאבים (ר' את <a href="http://www.bartleby.com/61/roots/IE589.html">זה</a> ואת <a href="http://www.etymonline.com/index.php?term=wolf">זה</a>). זה לא יהיה מפתיע אם זה לא מקרי.</p>זהירות! פרוטוטיפ לפניך2006-04-10T00:00:00+03:002006-04-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-04-10:/98<p>בהקשר של היחסים בין השקמה (nht במצרית) והקטיגוריה הכללית "עץ" בכתב ההירוגליפי והיחס בין איברים פרוטוטיפיים ב־basic level ל־superordinate level, אורלי גולדוואסר (Orly Goldwasser) כותבת ב־<a href="http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:Booksources&isbn=3447045906">Prophets, Lovers and Giraffes: Wor(l)d Classification in Ancient Egypt</a> (הערה מס' 4 בפרק 3; עמ' 40):</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
For example, the word …</p></blockquote><p>בהקשר של היחסים בין השקמה (nht במצרית) והקטיגוריה הכללית "עץ" בכתב ההירוגליפי והיחס בין איברים פרוטוטיפיים ב־basic level ל־superordinate level, אורלי גולדוואסר (Orly Goldwasser) כותבת ב־<a href="http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Special:Booksources&isbn=3447045906">Prophets, Lovers and Giraffes: Wor(l)d Classification in Ancient Egypt</a> (הערה מס' 4 בפרק 3; עמ' 40):</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
For example, the word that evolved into the English "deer" (i.e. antlered ruminant) also stands at the origin of the German word "Tier," which refers "animals" in general. What was probably the prototypical basic-level member of the category [MAMMAL] or [QUADRUPED]—"deer"—or perhaps already a more general term [MAMMAL], has thus gained the position of a superordinate [ANIMAL] in German. German hunters' slang, however, shows a basic-level meaning, as it uses "Tier" to mean a female red deer. In English, similarly, "deer" is the general expression for 'red-deer' (<i>Duden Etymologie</i> 1963: 709). Thge OED remarks of the word "deer": "obsolete - a beast, usually a quadruped - 1481; 'mice and rates and such small Deare' (Shakespeare)." This shows that in Early Modern English the general meaning existed too. I thank my colleague Frank Kammerzell for calling my attention to this parallel.
</p></blockquote>
<p><!--more--></p>
<p>לפני כמה ימים ראיתי <a href="http://www.drivingschool.co.il/signs/a47.gif">תמרור א-47</a> "חיות בר". המחשבה הראשונה שלי, כמתבקש, היתה: היי! מגניב! יש כאן שימוש באיבר ב־basic level - נראה לי שזה צבי כאן - כדי לייצג את ה־superordinate level של "חיות בר"!<br />
באנגליה משתמשים בתמרור עם ציור של deer כדי לסמן "wild animals" (ר' <a href="http://www.highwaycode.gov.uk/sign122.htm">תמרור 122</a>, <a href="http://www.highwaycode.gov.uk/signs05.htm">תמרור אזהרה</a>) - זה, במובן מסויים, מעבר סמנטי הפוך מזה של ה־<a href="http://www.etymonline.com/index.php?term=deer">deuzan*</a> הגרמאני במשמעות של "חיה (חיית־פרא)" ל"אייל"; כאן הכיוון הוא מהפרט לכלל. לפחות על־פי <a href="http://www.ling.upenn.edu/~kurisuto/germanic/oe_bosworthtoller_about.html">המילון הגדול של Bosworth ו־Toller</a>, נראה שכבר באנגלית עתיקה התחיל הצמצום של déor למשמעות של "אייל":</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
<b>déor</b> [] 1. n (-es/-) an animal, beast (usu. wild), any sort of wild animal, wild beast (mostly in contrast to domestic animals); deer, reindeer; 2. adj a. brave, bold (as a wild beast); ferocious; grievous, severe, violent; b. heavy, severe, dire, vehement; 3. see déore
</p></blockquote>
<p>לפי <a href="http://europa.eu.int/comm/transport/road/publications/trafficrules/countryreports/chapter7.htm">האתר של האיחוד האירופי</a> נראה שברוב המדינות שמוזכרות שם יש הבחנה בין חיות־משק (מסומנות על־ידי פר(ה), עם צורה קצת שונה בכל מקום, מן הסתם על־פי סוג הפרות שנפוץ שם) ובין חיות־פרא (מוסמנות על־ידי אייל קופץ). בפינלנד, לעומת זאת, לפחות לפי הכיתוב שמופיע עם התמרורים (כדי לדעת באמת מה הערך הסמיוטי של התמרורים, צריך לעשות בדיקה על קורפוס. כלומר: ללכת בכל פינלנד, או לפחות במספיק ממנה, ולבדוק מתי מופיע כל תמרור...) יש הבחנה בין <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Moose">elk</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Reindeer">reindeer</a>, אבל לא כתוב שם מה התמרור שמופיע במקרה הכללי של "חיה". אני מנחש שזה יהיה ה־reindeer, אפילו לחיות מבוייתות. כאן משתלב המושג של <a href="/66">unmarkedness</a>.</p>הגדרה סטרוקטוראלית אפשרית ל"גרממה" ו"גרמטיקליזציה"2006-04-05T00:00:00+03:002006-04-05T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-04-05:/97<p>אתמול נמנמתי לי בנסיעה באוטובוס, תוך כדי שחשבתי על הגבולות בין "תחומים" שונים בבלשנות, ועד כמה מוצדקת החלוקה. בפרט, עד כמה מוצדק הגבול ששמים בין <b>לקסיקון</b> ו<b>דקדוק</b> (במובן הרחב). יש לזה גם צד פרקטי גרידא בתיאור של שפה: מה נכנס למילון ומה לא. ניסיתי לחשוב על תנאי מספיק והכרחי …</p><p>אתמול נמנמתי לי בנסיעה באוטובוס, תוך כדי שחשבתי על הגבולות בין "תחומים" שונים בבלשנות, ועד כמה מוצדקת החלוקה. בפרט, עד כמה מוצדק הגבול ששמים בין <b>לקסיקון</b> ו<b>דקדוק</b> (במובן הרחב). יש לזה גם צד פרקטי גרידא בתיאור של שפה: מה נכנס למילון ומה לא. ניסיתי לחשוב על תנאי מספיק והכרחי להצדקה של קריאה לסימן לשוני נתון <b>לקסמה</b> (כמו שהשם מתאר: יחידה "מילונית") או <b>גרממה</b> (יחידה "דקדוקית"). ברמה העקרונית והבסיסית הרי אין הבדל בין השניים: שניהם סימנים, עם מסמן ומסומן והגדרה נגטיבית, כמיטב המסורת. מצד שני, יש תחושה אינטואיטיבית חזקה מאוד שיש הבדל איכותי בין "ספר" ובין "את" כמו ב"קראתי את הספר", בין "לחשוב" ובין "ש־" כמו ב"חשבתי שלא גדלים שזיפים באקוואדור". זה רלוונטי במיוחד למחקר בקטגוריה של מודאליות, שמעסיקה אותי לא מעט עכשיו: איפה עובר הגבול בין ביטוי שהוא לקסיקלי גרידא ("אחד הדברים שהייתי מקווה שיקרו לך זה שתהיה טייס חלל") וביטוי שהוא חלק מהמערכת הדקדוקית ("שתהיה טייס חלל", אם לגנוב מערן כהן).</p>
<p><!--more--></p>
<p>הקריטריון הטוב ביותר שהצלחתי לחשוב עליו הוא fuzzy, כלומר עם גבולות לא חדים (לא תמיד זה חד־משמעי אם אובייקט נתון שייך לקבוצה זו או לקבוצה אחרת באופן בינארי; זה עניין של דירוג, בסקלה). זה דווקא הגיוני: היכרות עם דברים בעולם מראה שהרבה דברים נוטים להיות קרובים לאיזה פרוטוטיפ של קטגוריה או רחוקים ממנו ונמצאים בשטח אפור, אבל בדרך כלל אין חיתוך של שחור-לבן, 0-1, כן-לא, אמת-שקר.</p>
<p>מה שאנחנו בודקים כאן זה פרדיגמות: האם פרדיגמה זו וזו היא של איברים "דקדוקיים" או "לקסיקליים" (או איפשהו באמצע). שני השאלות שצריך, לפי מה שאני מציע, לשאול הן אלו:</p>
<ul>
<li>
<b>כמות</b>.<br />
כמה איברים יש בפרדיגמה? ההגיון אומר שאם מדובר בפרדיגמה עם המון איברים, מדובר במקרה לקסיקלי. המערכת הדקדוקית של שפות נוטה להיות מצומצמת: אין מספר עצום של מופרימות דקדוקיות בכל פרדיגמה (כן, אפילו בסנסקריט יש מספר מוגבל... אפשר לאסוף את כל המורפולוגיה במספר לא גדול של דפי A4; המילון תופס אלפי עמודים).
</li>
<li>
<b>חיוב קיום</b>.<br />
זה חלק שהוא לא הכרחי ולא מספיק, אבל עומד בקורלציה גבוהה לדקדוקיות של פרדיגמה: אם זה מחוייב לבחור במקום מסויים אחד מהאיברים של הפרדיגמה, היא דקדוקית. כך, לדוגמה, בשפות סלאביות בכל מבע כמעט חייבים לציין <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Grammatical_aspect#Aspect_in_Slavic_languages">אספקט</a>; בעברית כמעט בכל מבע יש איפשהו ציון של מין דקדוקי. עצם זה ש<i>חייבים</i> לבחור איבר בפרדיגמה יכול להצביע על דקדוקיות.<br />
כמובן שבסביבות מסויימות זה לא מעיד: בדגמים תחביריים כאלו ואחרים יש סלוטים ששם חייבים לבחור אלמנט כלשהו מפרדיגמה נתונה, למרות שהוא לקסיקלי. בנוסף, גם קיום של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Zero_%28linguistics%29">איבר אפס</a> (Ø) יכול לתעתע ולגרום לחשוב שפרדיגמה מסויימת היא אופציונלית מבחינת בחירה של איבר מתוכה. לדעתי התיאור של אפס, כמו כל חלק בתיאור של שפה, צריך להעשות באופן כזה שהתוצאה הסופית תהיה קוהרנטית, קונסיסטנטית, הגיונית, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Occam%27s_Razor">מינימלית עד כמה שאפשר</a> ושאר הדברים שדורשים מתיאור מדעי.
</li>
</ul>
<p>הכח של התנאי הראשון, של כמות האיברים בפרדיגמה, כקריטריון ל"דקדוקיות", לפחות בכל המקרים שחשבתי עליהם אני, הוא רב מאוד. כשיש הרבה איברים - לקסיקלי; כשיש מעט - דקדוקי. איפה עובר הגבול, מספרית? זו שאלה טובה, שהתשובה אליה נמצאת בתשובה לשאלה "מה עובד יותר; איך אפקטיבי יותר לתאר את השפה".</p>
<p>מההגדרה ל"גרממה" אפשר לבנות את ההגדרה ל<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Grammaticalisation">גרמטיקליזציה</a>: דיאכרונית, אם פרדיגמה מצטמצמת למספר קטן של איברים, או שאלמנט לשוני עובר לפרדיגמה קטנה - זו גרמטיקליזציה.</p>שני האקים נחמדים2006-04-02T00:00:00+03:002006-04-02T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-04-02:/89<p>Erik Thiele לא יודע לעצב <a href="http://www.erikyyy.de/">אתר</a> שנראה טוב. מצד שני הוא יודע גם יודע לבנות פטנטים נחמדים. שניים מהם הם אלה:</p>
<blockquote>
<p><a href="http://www.erikyyy.de/tempest/">Tempest for Eliza</a><br />
מסך <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cathode_ray_tube">CRT</a> פולט קרינה אלקטרומגנטית? רדיו קולט קרינה אלקטרומגנטית? זה מחבר את שניהם.</p>
<p><a href="http://www.erikyyy.de/invaders/">Invaders</a><br />
Operating systems are overrated these days.</p>
</blockquote>'המלצה חמה: From NAND to Tetris'2006-03-22T00:00:00+02:002006-03-22T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-03-22:/85<p>בסימסטר האחרון לקחתי קורס בחוג למדעי־המחשב, בשם <a href="http://www.cs.huji.ac.il/~nand2tet">Workshop in Computer Construction - From NAND to Tetris</a> (או בקיצור: nand2tetris ,nand או nand2tet). כל־כך נהנתי ממנו, וכל־כך למדתי ממנו הרבה, כך שאני רוצה להמליץ על הקורס, לטובת מי שזה יכול לעניין אותו.</p>
<p><!--more--></p>
<p>כאן אני מניח שזה יהיה הגיוני לדבר …</p><p>בסימסטר האחרון לקחתי קורס בחוג למדעי־המחשב, בשם <a href="http://www.cs.huji.ac.il/~nand2tet">Workshop in Computer Construction - From NAND to Tetris</a> (או בקיצור: nand2tetris ,nand או nand2tet). כל־כך נהנתי ממנו, וכל־כך למדתי ממנו הרבה, כך שאני רוצה להמליץ על הקורס, לטובת מי שזה יכול לעניין אותו.</p>
<p><!--more--></p>
<p>כאן אני מניח שזה יהיה הגיוני לדבר על מה שהקורס עוסק בו. עכשיו, התשובה המתבקשת תהיה "תכנון ובניה של מערכת־מחשב, החל משער לוגי יחיד NAND ועד למצב של מערכת־מחשב שלמה ובת־שימוש, תוך דגש על היכרות בלתי־אמצעית ותהליך בניה עצמאי של כל הרכיבים, והמכלול". אני לא רואה את זה כך. כלומר, התיאור הקודם ודאי שמתאר את הקורס, אבל במה שהקורס באמת עוסק זה לא רק מבנה של מחשב ותכנון שלו, אלא זה בעיקר קורס בחשיבה, קורס שמציע ומלמד דרכים לחשוב בהן. תראו, הוא לוקח בעיה שללא ספק היא מורכבת מאוד, כמו בניה של מערכת מחשב מודרנית מאפס, ומעביר אותה במשך סימסטר אחד, ב־<a href="http://www.cs.huji.ac.il/~nand2tet/projects.html">12 תת־פרוייקטים</a>. לבנות מחשב, בחצי שנה אקדמית, כשמדובר במלאכה תובענית מבחינת הזמן (וכן, זה קורס מאוד תובעני: הוא "גוזל" שעות רבות ומאמץ. אם אתם מתכוונים לקחת את הקורס, כדאי להכין כמה שיותר מהמודולים שלו בחופש, ר' המשך הטקסט), זה דבר שהוא לא טריוויאלי.</p>
<p>פירוק של בעיה כל־כך מורכבת באופן כזה שגם מי שאין לו רקע פורמלי במדעי־המחשב, מלבד יכולת לתכנת, יכול לבצע בסימסטר אחד, זה משהו שאפשר ללמוד ממנו הרבה על התמודדות עם בעיות מורכבות: איך לוקחים הר ענק, ומפרקים אותו לכמה גבעות קטנות, שעם כל אחת בנפרד קל להתמודד. זה ישים, כמובן, לא רק במדעי־המחשב, אלא בכל תחום ובכל עניין; ולא נראה לי שקיים תחום שאין בו בעיות גדולות ומורכבות.</p>
<p>מילת־המפתח בתכנון של <a href="http://www.cs.huji.ac.il/~noam/">נועם ניסן</a> ו<a href="http://www.faculty.idc.ac.il/schocken/">שמעון שוקן</a> לקורס היא: מודולריות. הם מפרקים את הבעיה המורכבת לכמה בעיות קטנות, באופן כזה שכל אחת מהן יודעת איך לדבר עם זאת שקדמה לה, שסמוכה לה, ולא צריכה לדעת דבר על אלו שאחריה. זה קצת כמו אנשים שעומדים בשורה: הראשון לא רואה אף אדם; השני רואה רק את הראשון; השלישי רק את השני (שמסתיר לו את הראשון); הרביעי רק את השלישי; וכך הלאה. כל יחידה מודולארית צריכה רק להכיר אינטרפייס (ממשק, הסכם קבוע מראש של דרך תקשורת בין שני מרכיבים) של זו שקודמת לה, ולא לדעת לא על איך שהיחידות הקודמות בנויות בפועל ולא על מה שהיחידות הבאות מתכוונות לעשות.</p>
<p>כדי לקבל טעם מהמבנה של הקורס, אפשר לחלק אותו לקבוצות של מודולים:</p>
<ul>
<li>בניה של יחידות בסיסיות משערים לוגיים (כשבהתחלה נתון רק NAND, ממנו אפשר להפיק את כל השאר).</li>
<li>בניה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Central_processing_unit">CPU</a> (על בסיס <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Arithmetic_logic_unit">ALU</a> ורכיבים נוספים מהמודול הקודם) ומחשב שמכיל אותו+זכרון (שמורכב מ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Flip-flop_%28electronics%29">פליפ-פלופים</a>.)</li>
<li>בניה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Assembler">אסמבלר</a> שממיר פקודות משפת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Assembly_language">אסמבלי</a> לפקודות־מכונה שהמחשב יכול לקרוא.</li>
<li>בניה של ממיר פקודות של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Virtual_machine">Virtual machine</a> מבוססת Stack arithmetics לפקודות אסמבלי (השלב הזה מקל מאוד על תכנון של קומפיילר, בשלב הבא).</li>
<li>בניה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Compiler">קומפיילר</a> שלוקח קוד שכתוב בשפת Jack שהמציאו בשביל הקורס וממיר אותו לקוד של ה־Virtual machine (שאותו, בתורו, אפשר להמיר לאסמבלי ואז לשפת־מכונה שהמחשב יכול להריץ)</li>
<li>השלב הסופי הוא בניה של מערכת־הפעלה, שבעצם מאפשרת תכנות נוח יותר, ומטפלת בהקצאת זכרון, ניהול <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Input/output">I/O</a> ודברים שימושיים נוספים.</li>
</ul>
<p>באופן חכם, בין המודולים, הכניסו שני תרגילים שבהם צריך לתכנת משהו בכלים שיבנו במודולים הבאים. הראשון הוא תכנות באסמבלי לפי מפרט נתון והשני הוא תכנות חופשי של משחק כלשהו או תוכנה אינטראקטיבית כלשהי. ההתנסות הזו בכלים שיהיה צריך לבנות, עוזרת מאוד להבין איך הם פועלים: קודם להכיר את התחביר שלהם ואופן הפעולה שלהם, על־ידי שימוש בהם, ורק אז באמת לבנות אותם. כדי שיהיה אפשר לעשות את זה, להשתמש במשהו שעדיין לא כתבתם, וכחלק מהמבנה של המערכת, כל המודולים של המערכת כבר בנויים ושמישים, אם כי כתובים באופן כזה שאי־אפשר לקרוא אותו באופן ישיר (הכל "מקומפל"). כמובן שאפשר לעשות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Reverse_engineering">RE</a> או <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Decompilation">דקומפילציה</a>, אבל בגדול זו דרך שלומדים דרכה פחות, ושהיא לא תמיד הכי נוחה והכי קלה. אז יש לנו מערכת שבנויה מראש: זה אומר שבעצם אפשר לבנות את המודולים השונים בכל סדר שרוצים, אפילו הפוך, כשמשתמשים בכל המערכת הבנויה מלבד בחלק שעליו אתם עובדים (כמובן שהסדר הטבעי הוא להתחיל מלמטה, מבניה של שערים בסיסיים בחומרה, על אמולטור־חומרה מצורף, ולעלות עד שמגיעים אל מערכת־ההפעלה). נניח שאתם רוצים להתחיל מהקומפיילר; תוכלו לבדוק את ה־VM code שהוא מפיק אל מול ה־VM emulator שיש בחבילת־התוכנות של הקורס או להמיר את הקוד שהוא מפיק לאסמבלי ומשם להריץ במכונה, על־ידי הכלים שמסופקים, החלקים שכבר בנויים. דרך אחרת לבנות את הקומפיילר היא ב־RE ל־output של הקומפיילר שכבר קיים.</p>
<p>אז אפשר לבנות מודול מודול בנפרד. אבל הבנה מלאה של המערכת לא מגיעה רק מהבנה של כל מודול בנפרד, אלא מהבנה של ה־whole, ואת זה אפשר להשיג רק אחרי שבונים את המערכת כולה. אם להיות בומבסטי, אפשר לצטט את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pengolodh">פנגולוד</a>, שאמר בדנגוות פנגולוד: "a man may read a great book, and when it is full-read it is rounded and complete in his mind, according to his measure. Then at last he perceives that some fair thing that long endured".</p>
<p>מבחינת החומר שדרוש כדי לעשות את הקורס, הכל נמצא ברשת, פחות או יותר. מה זה פחות או יותר? יש לקורס <a href="http://www1.idc.ac.il/tecs/">ספר</a>. זה הכרחי לקרוא את הספר, או לפחות חלקים ממנו, כדי לבנות את המערכת: הוא נותן את הרקע הדרוש, ומספק <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Specification">spec־ים</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Interface_%28computer_science%29">אינטרפייסים</a>. עכשיו, <a href="http://www.cs.huji.ac.il/course/2002/nand2tet/book.html">טיוטה של הספר כולו נמצאת ברשת</a>, אבל מהגרסה הסופית <a href="http://www1.idc.ac.il/tecs/book/index.htm">יש רק חלקים</a>, והסדר קצת שונה. מנסיון, זה מספיק בהחלט: לקרוא את הפרקים שאפשר מהגרסה הסופית, ואת אלה שלא - מהטיוטה. חבילת התוכנות שצריך, ופירוט של איך לבנות את המודולים השונים, שמחולקים ל־12 "פרוייקטים", נמצאים ב<a href="http://www.cs.huji.ac.il/~nand2tet/">אתר של הקורס</a>.<br />
מזה נובע שאפשר לבנות את המערכת וללמוד את כל מה שצריך גם בלי להרשם לקורס או בכלל לא להיות סטודנט באוניבריסטה העברית. לשיעורים בטח שלא <u>צריך</u> להגיע: למעשה, אין לי שמץ של מושג מה קורה שם. יכול להיות שמה שכן יש שם זה הרחבה וסתם מידע נוסף, אולי קצת היסטוריה וקוריוזים; לא יודע. ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Teaching_assistant">TAs</a>, אגב, ממש הוגנים.</p>הקוטלות כחלקים בפסיכה הפרויידיאנית2006-03-10T00:00:00+02:002006-03-10T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-03-10:/94<p>[ספויילרים עד עונה 4, ובמובן מסויים עד סוף הסדרה]</p>
<p><!--more--></p>
<p>מחשבה שחשבתי.<br />בהסתכלות אולי מעט פשטנית על מודל הפסיכה של פרויד, אפשר לראות את שלושת הקוטלות - באפי, קנדרה ופיית - כמייצגות של שלושת החלקים במודל: האגו, הסופראגו והאיד (Ich, Überich, Es), בהתאמה.</p>
<h4>קנדרה</h4>
<p>קנדרה מייצגת את הסופראגו. כל מהותה של קנדרה היא …</p><p>[ספויילרים עד עונה 4, ובמובן מסויים עד סוף הסדרה]</p>
<p><!--more--></p>
<p>מחשבה שחשבתי.<br />בהסתכלות אולי מעט פשטנית על מודל הפסיכה של פרויד, אפשר לראות את שלושת הקוטלות - באפי, קנדרה ופיית - כמייצגות של שלושת החלקים במודל: האגו, הסופראגו והאיד (Ich, Überich, Es), בהתאמה.</p>
<h4>קנדרה</h4>
<p>קנדרה מייצגת את הסופראגו. כל מהותה של קנדרה היא המחוייבות שלה, מאז שנמסרה ל־watcher שלה על־ידי ההורים שלה בילדות. אין לה חיים אישיים; היא התגלמות של "מה שהיא צריכה לעשות", "מה שנכון לעשות".</p>
<p>כמה שורות מהחלק השני של What's My Line:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
<b>Kendra</b>: Your life is very different dan mine.<br />
<b>Buffy</b>: You mean the part where I occasionally have one? Yeah, I guess it is. (carves at a stake)<br />
<b>Kendra</b>: De tings you do and have, I was taught, distract from my calling. Friends, school... even family.<br />
<b>Buffy</b>: Even family?<br />
<b>Kendra</b>: My parents, dey sent me to my Watcher when I was very young.<br />
<b>Buffy</b>: How young?<br />
<b>Kendra</b>: I don't remember dem, actually. I've seen pictures. But, uh, dat's how seriously de calling is taken by my people. My modder and fadder gave me to my Watcher because dey believed dat dey were doing de right ting for me, and for de world. (puts down the stake and gets a sympathetic look from Buffy) Please, I don't feel sorry for meself. Why should you?<br />
<b>Buffy</b>: I don't know, I... I guess it just sounds very lonely.<br />
<b>Kendra</b>: Emotions are weakness, Buffy. You shouldn't entertain dem.
</p></blockquote>
<p>כל שורה של קנדרה צועקת "אני הסופראגו!".</p>
<h4>פיית</h4>
<p>בקצה השני עומדת פיית, ההפך המוחלט של קנדרה. היא פועלת לפי דחפים אינסטינקטים. רוצה - עושה. היא ההתגלמות של האיד.</p>
<p>מ־Faith, Hope & Trick, הפרק שבו פוגשים בפיית בפעם הראשונה:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
<b>Faith</b>: God, I could eat a horse. Isn't it crazy how slayin' just always makes you hungry and horny? (gobbles a piece)</p>
<p> Cut to the kitchen. Joyce gets out a bottle of cola, brings it to the island and opens it.<br />
<b>Joyce</b>: I like this girl, Buffy. (pours the soda)<br />
<b>Buffy</b>: She's very personable. (sits on a stool) She gets along with my friends, my Watcher, my mom. (leans back and looks into the dining room) Look, now she's getting along with my fries. (leans forward)<br />
<b>Joyce</b>: (closes the soda bottle) Now, Buffy...<br />
<b>Buffy</b>: Plus, at school today, she was making eyes at my not-boyfriend. This is creepy.
</p></blockquote>
<p>מ־Consequences:</p>
<blockquote dir="ltr"><p>
<b>Faith</b>: (excitedly) You wanna feel a connection? It's just skin. (opens his shirt) I see... I want... I take. (kisses him hard) I forget.
</p></blockquote>
<h4>באפי</h4>
<p>טוב, כל פרק בערך הוא ראיה לזה שבאפי היא האגו. מצד אחד יש לה רצונות ודחפים משלה, אבל מצד שני היא פועלת במטרה למלא את החובה הסופראגואית שלה כלפי החברה ומונחית על־ידי מצפון (דוגמה יפה אפשר לראות בזה שכשפיית מנסה ליצור חיקוי של באפי ב־?Who Are You, המשפט שבו היא בוחרת הוא "Because it's wrong" - היא לוקחת את הקצה השני בציר). באפי, כמו כל אדם "בריא בנפשו", מגשרת בין שני הקטבים: "נכון" ו"רוצה". כשיש קונפליקט בין השניים, אז מתחיל להיות מעניין...</p>ככה יעשה לאיש אשר הפרעה לא חפץ ביקרו2006-03-08T00:00:00+02:002006-03-08T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-03-08:/93<p>ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Special:Booksources/0900416351">Egyptian Grammar</a> של Alan Gardiner הוא אחד הספרים החשובים על השפה המצרית (תיכונה, קלאסית); אמנם outdated אבל עדיין מאוד חשוב. בסוף הספר, גדול־המימדים, יש רשימה מסודרת של הירוגליפים (לפי תחום בעולם / צורה) ומילון מצרי-אנגלי אנגלי-מצרי. בקטיגוריה A "האיש ועיסוקיו" <a href="https://old.digitalwords.net/media/93/hieroglyphs.png">הירוגליפים 13 ו־14</a> שיעשעו אותי במיוחד.</p>Just stake my heart2006-03-05T00:00:00+02:002006-03-05T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-03-05:/92<p>השורה Just take my heart when you go ב־Just Take My Heart של <a href="http://www.mrbigsite.com">Mr. Big</a> (ו-לא! זו לא מוסיקה שאני שומע; הגעתי אל זה בדרך עקלקלה), כשהיא <a href="http://multimedia.gc.itb.ac.id/media/musikz/Barat/Mr.%20BIG/Mr.%20Big%20-%20Just%20Take%20My%20Heart.mp3">מושרת</a>, נשמעת כמו מה שהיה שר ערפד אובדני.</p>ילדים, הזהרו מ־parted2006-03-02T00:00:00+02:002006-03-02T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-03-02:/91<p>(<a href="http://www.gnu.org/software/parted/">ptr*</a>)</p>
<p>או ממה שהוא עושה ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Partition_(computing)">partitions</a> שלכם. הוא די הרג לי את ה־<a href="http://www.namesys.com/X0reiserfs.html">ReiserFS</a> partition, שעליה היה כל ה־/ (רוט) של ה־<a href="http://www.gentoo.org">Gentoo</a> שלי. X_X. בּוּ! <a href="http://www.namesys.com/reiserfsck.html">reiserfsck</a> הצליח לשחזר חלק מהמידע, אבל יותר מדי קבצים קריטיים הלכו ל־lost+found/. מספיק הרבה כדי להגיד "ביי ביי" למערכת הקיימת …</p><p>(<a href="http://www.gnu.org/software/parted/">ptr*</a>)</p>
<p>או ממה שהוא עושה ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Partition_(computing)">partitions</a> שלכם. הוא די הרג לי את ה־<a href="http://www.namesys.com/X0reiserfs.html">ReiserFS</a> partition, שעליה היה כל ה־/ (רוט) של ה־<a href="http://www.gentoo.org">Gentoo</a> שלי. X_X. בּוּ! <a href="http://www.namesys.com/reiserfsck.html">reiserfsck</a> הצליח לשחזר חלק מהמידע, אבל יותר מדי קבצים קריטיים הלכו ל־lost+found/. מספיק הרבה כדי להגיד "ביי ביי" למערכת הקיימת להתחיל הכל מחדש, עם גיבוי שעשיתי ל־home/me/, עכשיו עם <a href="http://www.freebsd.org/">FreeBSD</a> (בעיקר בגלל האידיאולוגיה של הרשיון [או, יותר, אי־הסכמה עם הרעיון שמאחורי <a href="http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html">GPL</a>. ר' פוסט שאפרסם בעוד כמה ימים] ובגלל סקרנות ללמוד מערכת עם חשיבה קצת שונה). (וכן, אני מודה, הקצתי כמה ג'יגאות ל־Windows. יותר מדי שנים לא שיחקתי ביותר מדי משחקי־מחשב).</p>
<p>המסקנה המתבקשת ממקרים כאלה טריוויאלית, אבל למרות זאת יותר מדי אנשים לא עושים אותה: גבו, גבו, גבו! (ואם אפשר, ואתם רוצים לשמור על כל המבנה של עץ־הספריות, עשו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Disk_image">image</a>).</p>ואם כבר פוסטים קצרים2006-02-06T13:08:58+02:002006-02-06T13:08:58+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-02-06:/88<p>הפרסום בעמוד הראשי של <a href="http://www.geocities.com">geocities.com</a> הפך להיות קריפי.</p>
<p><!--more--></p>
<p><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/88/share_your_family.jpg" /></p>ואל עפר תשוב2006-02-06T11:52:04+02:002006-02-06T11:52:04+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-02-06:/87<p>הקטע הבא לא מזכיר נורא חיים (?) של ערפד (אליבא ד־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Buffy_the_Vampire_Slayer">BtVS</a>)? היציאה מהקבר שבאדמה, המוות ל־dust.</p>
<p><!--more--></p>
<p><a href="http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0103.htm#19">עברית</a>:</p>
<blockquote><p>
[...] עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-ע …</p></blockquote><p>הקטע הבא לא מזכיר נורא חיים (?) של ערפד (אליבא ד־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Buffy_the_Vampire_Slayer">BtVS</a>)? היציאה מהקבר שבאדמה, המוות ל־dust.</p>
<p><!--more--></p>
<p><a href="http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0103.htm#19">עברית</a>:</p>
<blockquote><p>
[...] עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב.
</p></blockquote>
<p><a href="http://etext.lib.virginia.edu/etcbin/toccer-new2?id=KjvGene.sgm&images=images/modeng&data=/texts/english/modeng/parsed&tag=public&part=3&division=div1">אנגלית</a>:</p>
<div dir="ltr">
<blockquote><p>
[...] till thou return unto the ground; for out of it wast thou taken: for dust thou art, and unto dust shalt thou return.
</p></blockquote>
</div>הגדרה סטרוקטוראלית אפשרית ל־markedness2006-01-22T00:00:00+02:002006-01-22T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-01-22:/66<p>בבלשנות יש מושג שנקרא "אפיון" (markedness). נניח שיש לנו כמה איברים שעומדים בניגוד זה לזה, אפשר לדבר על היותו של איבר "מאופיין" (marked) או "לא מאופיין" (unmarked). כמובן שצריך לבחון את הדברים אולי לא רק באופן בינארי, marked:unmarked, אלא בקונטינואום.<br />
בפוסט הזה אנסה לקבוע קביעה כללית לגבי markedness, שטוענת …</p><p>בבלשנות יש מושג שנקרא "אפיון" (markedness). נניח שיש לנו כמה איברים שעומדים בניגוד זה לזה, אפשר לדבר על היותו של איבר "מאופיין" (marked) או "לא מאופיין" (unmarked). כמובן שצריך לבחון את הדברים אולי לא רק באופן בינארי, marked:unmarked, אלא בקונטינואום.<br />
בפוסט הזה אנסה לקבוע קביעה כללית לגבי markedness, שטוענת שבכל פרדיגמה - קבוצת האיברים שיכולים להתחלף אחד עם השני במקום מסויים, שעומדים בניגוד זה לזה - קיים איבר שהוא unmarked, שהוא יחיד, ושכל השאר הם marked ברמה זו או אחרת.</p>
<p><!--more--></p>
<p>(לפני הכל: אני חושב שכדי להבין את כל מה שנכתב בפוסט צריך רקע מסויים בסטרוקטוראליזם. יאללה לכו לקרוא את סוסיר כבר! [ולא רק אותו])</p>
<p>את הבסיס הרעיוני קיבלתי מנמרוד בארי, בהרצאות שלו על אנגלית עתיקה.</p>
<h4>מה זה markedness?</h4>
<p>אבל מה זה markedness? אפשר לדון לא מעט בנסיון להגדיר בצורה מסודרת את המושג, ואולי להגיע לכמה הגדרות שונות, שכל אחת מהן תקפה בפני עצמה (ובעצם מגדירה מושג אחר).<br />
תחילה, נגדיר אינטואיטיבית מה זה markedness: נניח שאדם הולך ברחוב - זו פעולה שהיא unmarked (אלא אם כן, נאמר, האדם נכה, ואז פעולת ההליכה לא חריגה ומיוחדת). עכשיו, נניח שאדם הולך ברחוב, ופתאום הוא צועק משהו, או מתערטל, או לובש בגדים ויקטוריאניים שלא בפורים - אלו פעולות שללא ספק הן marked. כלומר, ה־markedness מנסה לתייג איברים שונים במערכת (נאמר, דרכים ללכת ברחוב בדוגמה כאן) על־פי היותם מיוחדים ביחס ל"נורמה" או ל"דיפולט".<br />
מהי ה"נורמה", כשמדברים על תיאור של שפה? זו שאלה בהחלט ראויה לדיון, וברור שהתשובה עליה חייבת לכלול את המילים "תלוי־הקשר" במובן הרחב ביותר. נתבונן, לדוגמה, בהופעתו או אי־הופעתו של פרונומן ב"אכלתי ארוחת־בוקר" (בלי פרונומן) ו"אני אכלתי ארוחת־בוקר". יש דוברים (וזהו ה"הקשר" כאן: מי המדבר. "הקשרים" מסוגים אחרים יכולים להיות הסיטואציה שבה נמצא הדובר, סוג המלל שהוא מעביר [נרטיב, דיאלוג וכו'] וגורמים נוספים) שאצלם באמת יש כאן שני איברים בפרדיגמה: הצורה עם הפרונומן, נאמר, תסמן הדגשה - או, אם להעז ולהשתמש במונח, פוקוס - כלומר, <b>אני</b> אכלתי ארוחת־בוקר, בניגוד למישהו אחר; והצורה בלי הפרונומן תהיה לא מאופיינת, הצורה הרגילה. לעומת־זאת, יש דוברים שאצלם קיימת רק הצורה עם הפרונומן, ושם כמובן שאין ניגוד ואין מה לדבר על markedness בהופעת־/אי־הופעת הפרונומן.<br />
כרגע לא אנסה לתת קביעה לגבי הדרך שבה אפשר לקבוע את ה־markedness, או לחפש "איבר דיפולטיבי" בפרדיגמה, אלא אקבע מקבע כללי, שלדעתי נכון לדיון ב־markedness בלי תלות בשפה מסויימת. בהערת־אגב אגיד שלדעתי נפוצות סטטיסטית, לבדה, לא יכולה להוות <i>הוכחה</i> להיותו של איבר unmarked, אבל כשבוחנים את זהותו של האיבר ה־unmarked בפרדיגמה, הנפוצות הסטטיסטית אולי יכולה, במידה כזו או אחרת, להוות איזשהו רמז להיותו כזה: סביר שמה שנמצא בשימוש רב מאוד ביחד לאחרים הוא unmarked.</p>
<h4>קיום ויחידות של האיבר ה־unmarked</h4>
<p>נניח שקיימת לנו פרדיגמה מסויימת, ובה שלושה איברים: a, b, c. לכל אחד מהם, סטרוקטוראלית, יש מסומן, או למעשה מקטע סמנטי מסויים שמסומן על־ידו. נניח בשלילה שכל שלושת הסגמנטים הסמנטיים האלה תחומים ומוגדרים היטב, כך:<br />
<code dir="ltr">| a | b | c |</code><br />
זה אומר שכל מה שרוצים להביע ניתן להביע באחת משלושת הדרכים(*). עכשיו, אם נניח שהמחשבה לא כבולה לחלוטין על־ידי השפה, נראה שמצד אחד יש לנו את המחשבה האנושית, שהיא מאוד מורכבת ובעלת הבחנות דקות ועדינות, ומצד שני יש את השפה, שמספר הסימנים בה, בתחום מסויים, הוא מוגבל (תסתכלו, נגיד, על מיעוט הצורות השונות להבחנה של זמן בעברית, אל מול עושר ההבחנות שאפשר לחשוב עליהן). את כל אותן דקויות צריך למפות למספר מצומצם של הבחנות לשוניות. לפי ההנחה הקודמת, שהנחנו בשלילה, הסגמנטים הלשוניים בפרדיגמה מסויימת תחומים היטב. זה אומר שלכל דקות מחשבתית מתאים איבר מסויים בפרדיגמה. המשמעות של זה היא קיום של אלפים רבים של "מיפויים" של מחשבה אל השפה, מיפויים שמשותפים לכל הדוברים. זה לא סביר, מאוד לא סביר: בפועל זה לא שיש מיפוי של כל דקות מחשבתית לאחד מהאיברים, a או b או c, אלא שיש איבר שאליו הולכים כל הדברים שלא מסומנים באופן פוזיטיבי על־ידי השאר, מעין איבר "כל השאר" (שונות, miscellaneous), כך:<br />
<code dir="ltr">| a | b | c ...</code><br />
זו אולי לא הוכחה במובן המתמטי־לוגי הקפדני של המילה, אלא יותר "הוכחה באמצעות <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Occam's_Razor">תער־אוקהאם</a>" (בדיוק כמו שאי־אפשר להוכיח את אי־קיומה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster">מפלצת־הספגטי המעופפת</a>, אלא רק את אי־סבירות קיומה).<br />
עכשיו, אחרי שהראנו את ה<i>קיום</i> של איבר "פחזבל", שאליו הולכים דברים שלא יכולים להיות מובעים על־ידי שאר איברי־הפרדיגמה, נוכיח את ה<i>יחידות</i> שלו: נניח בשלילה שיש יותר מאיבר אחד כזה, כך:<br />
<code dir="ltr">... a | b | c ...</code><br />
הרי שבמצב כזה, צריכה להיות חלוקה תפקודית בין a ו־c, והרי זה בדיוק סותר את ההנחה ששניהם איברים שמקבלים את כל מה שלא נכנס לאחרים: סתירה. לכן, הפורמציה היחידה היא:<br />
<code dir="ltr">| a | b | c ...</code></p>
<p>מה זה אומר לגבי ה־markedness? אם נגדיר את האיבר הכללי (אצלנו: c) כ־unmarked, נקבל שכל אחד מהאחרים (a ו־b) מאופיין באופן זה או אחר: הוא שונה מהאיבר הכללי. זו ההגדרה שאני מציע ל־markedness.</p>
<p>בגדול, אם כך:</p>
<ul>
<li>ב<i>כל</i> פרדיגמה יש איבר אחד שהוא לא מאופיין, ומביע את כל מה שהאחרים לא מביעים באופן מסויים.</li>
<li>קיים רק איבר אחד כזה עבור כל פרדיגמה.</li>
</ul>
<p>בעצם, אם נסתכל על זה שוב, נראה שזה מסתדר מצויין עם ההגדרה השלילית של הסימן הלשוני, שעומדת בבסיס של המחשבה הסטרוקטוראלית. ההגדרה השלילית אומרת שהסימן מוגדר על־פי מה שהוא <i>לא</i>, כלומר מה שהוא עומד בניגוד אליו. אצלנו: הסימן ה־unmarked מוגדר בדיוק כ<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Complement_%28set_theory%29">משלים</a> לאחרים, כמה שהם לא.<br />
לדעתי זה חשוב, כשבוחנים את הערך של אברי־הפרדיגמה השונים, על־פי הניגוד שביניהם, לבחון גם את הסוגיה של האפיון.</p>
<p>בכל מקרה, זו ההגדרה שלי לאפיון, שהצגתי כאן. ברור שלא בכל מקום בספרות הבלשנית כשכתוב marked או unmarked הכוונה למושגים שכאן. להפך: לפעמים נראה שמספר ההגדרות השונות למושגים בבלשנות הוא כמספר הבלשנים... כל אחד משתמש במערכת טרמינולוגית משל עצמו. (זה מזכיר לי אמירה משעשעת שקראתי פעם: בלשנות תתחיל להיות מדע ברגע שבלשנים יתחילו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Standing_on_the_shoulders_of_giants">לעמוד זה על כתפיו של זה</a>, ולא זה על רגליו של זה...).</p>
<h4>מקרים לדוגמה</h4>
<p>כדי לראות את האופן שבו אפשר להשתמש בכלי הזה, נבחן כמה דוגמאות. אני לא מוכיח את הטענה באף אחת מהן: כל מקרה צריך להוכיח על קורפוס נתון; מה שיש כאן זה בעיקר מבט־על, שמתעלם מפרטים.</p>
<ul>
<li>
<b>ההבחנה של המין בעברית</b>, במקומות שיש ניגוד, ומחוץ לנרטיב (שם, כמו שנכתב בהערת־השוליים, ההבחנה היא אחרת).</p>
<p> בדרך־כלל מחלקים את הפרדיגמה לניגוד של נקבה:זכר. לפחות עבור עברית בת־ימינו ההגדרה של "נקבה" ו"זכר" בעייתית.</p>
<p> באמירות שמדברות על מישהו כללי, ישתמשו בצורת ה"זכר", לדוגמה:</p>
<ul>
<li>לאחר שקראת את הספר, בבקשה החזר אותו למדף.</li>
<li>אם זר נותן לך סוכריה, פשוט תגיד "לא!".</li>
<li>השב על שתיים מתוך שלוש השאלות הבאות.</li>
</ul>
<p> בנוסף, קבוצות מעורבות של בני שני המינים מופיעות בצורת ה"זכר": "ראיתי שלושה ילדים משחקים בגן" יכול להאמר גם כששתיים משלושת־הילדים בנות, ורק אחד בן.<br />
גם כשמדברים על "גנוס", משתמשים בצורת ה"זכר": "החתול הוא חיה נחמדה" ו"חתולים הם חיות נחמדות".<br />
בלשון מדעית משתמשים בצורות "זכריות": "נוכיח את המשפט הזה והזה; כדי לעשות זאת אנחנו צריכים את ה<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Lemma_%28mathematics%29">למה</a> הזו והזו".<br />
קודם כתבתי "באמירות שמדברות על מישהו כללי", ולא "באמירות שמדברות על מישהי כללית": השתמשתי בצורה ה"זכרית", אבל בלי להגביל לזכרים בלבד (והרי זו המהות של "מישהו כללי" כאן, someone in general).</p>
<p> מה בעצם זכרי בצורת ה"זכר" העברית? רק זה שהוא לא "נקבה", כלומר בהגדרה שלילית. אם כך, הפרדיגמה היא לא נקבה:זכר, אלא נקבה:לא-נקבה, כש"לא-נקבה" הוא האיבר הלא־מאופיין, ו"נקבה" הוא האיבר המאופיין. כלומר: באופן רגיל משתמשים בצורת ה"לא-נקבה", אלא אם רוצים להביע במפורש "נקבה!".</p>
<p> בצורה סכמטית, אפשר להציג את דרך־ההסתכלות המסורתית כך:<br />
<code dir="ltr">| feminine | masculine |</code><br />
בעוד שדרך־ההסתכלות שאני מציע היא<br />
<code dir="ltr">| feminine (marked) | non-feminine (unmarked) ...</code></p>
<p> לסוגיה הזו יש גם משמעות סוציולינגוויסטית. בכל מני מקומות נהוג לכתוב "המסמך כתוב בלשון־זכר [או, לפעמים: בלשון־נקבה], אך מיועד לשני המינים" או צורות עם סלאש ("בחר/י אחת מהאפשרויות"). לא רק שהשימושים האלה לא באמת שיוויוניים, אלא שלמעשה הם מעמיקים את התפיסה הלשונית שמבדילה בין "זכר" ו"נקבה" בעברית, ושתופסת את צורת ה"זכר" (שכאמור, באמת מהווה רק צורה דיפולטיבית לא מאופיינת) כצורה שיש לשרש את היותה דיפולטיבית מהעברית. התפיסה הנאיבית הזו את מערכת המין בעברית מקבלת חיזוק גם מ"דקדוק בית־הספר" שמלמדים בבתי־הספר של מדינת־ישראל, שהוא לקוי כמעט מכל בחינה שהיא. חוסר־ההבנה הלשוני הזה מביא גם להצעות קיצוניות כמו <a href="http://linmagazine.co.il/node/view/11323">זו</a>, שדומות יותר אולי להפרדות בסגנון של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Image:ColoredDrinking.jpg">זו</a> (הנקודה המשותפת: הבדלה בין בני־אדם במקומות בהם להבדלה אין הצדקה).<br />
אם לרגע נפסיק להסתכל בעיניים בלשניות ונעבור לעיניים של דוברי־השפה, שמן הסתם מעוניינים בכך שהשפה שהם מדברים תאפשר להם להיות חופשיים מתפיסות חשוכות, נראה עדיין שהשפה העברית לא חסרה בעיות, וזה לא רק התפיסות את השפה שלוקות, אלא גם השפה עצמה לוקה. הבעיה היא בעצם ההבחנה המחייבת ציון מפורש של צורת "נקבה". הבעיה היא בעצם קיום ההבחנה, ולא בעיה שמכוונת "כנגד נשים": מצב שבו המין המאופיין הוא "זכר" הוא גרוע באותה מידה, שהרי הוא מבחין הבחנה שיש בה הבדל שהוא לא רלוונטי באמת, מלבד במספר מצומצם של סיטואציות (רפואה, מין, ושאר מקרים שבהם המין של האדם המדובר מהווה גורם בעל חשיבות). זה גרוע כמו במקרה שהיה תחביר שונה כשמדברים על מרכיבי־משקפיים מול כל־השאר, או על מרכיבי־עדשות מול כל השאר או על כאלו שלא משתמשים לא במשקפיים ולא בעדשות, מול כל השאר: כשחייבים לבחור איבר מהפרדיגמה, עושים הבחנה שחברתית היא בעייתית. למה שאהיה חייב לציין את זה לשונית כשאני מדבר על אשה? מה ש"צריך" לעודד בשביל לקבל חברה טובה יותר זה לא שימוש רב יותר בצורת־הנקבה, אלא את ביטול־ההבחנה. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה, אם נסתכל על ההיסטוריה ועל מקרים רבים של ביטולי־הבחנות שקרו בעבר, היא להתחיל לגרום להבחנה להתערער: רואים את זה קורה במספר (גם "שלוש ילדים", גם "שלושה ילדים", גם "שלוש ילדות" וגם "שלושה ילדות") ובכינויים (ביטול של "הן" אצל חלק גדול מהדוברים, והפיכת "הם" לכינוי כללי של דלוקוטיב פלורלי, they. סינכרונית זה לא באמת אכפת מאיפה הגיע הכינוי: כל עוד אין את ההבחנה המרגיזה, מצדי שהכינוי יגיע דיאכרונית מצורת "נקבה" או מצורת "לא-נקבה", העיקר שההבחנה תבוטל). אני מקווה שהתהליך ימשך.
</li>
<li><b>דימונוטיבים חתוליים</b>.
<p> לא שיש איזה עניין בלשני מיוחד בחתולים (למרות שנראה, לפחות סטטיסטית, שלבלשנים יש עניין בחתולים...), אבל רק כדי להדגים, נסתכל על הפרדיגמה. לדעתי הדרך הטובה ביותר להסתכל על הניגוד כאן הוא כעל הצורה הלא־מאופיינת "חתול" (בירושלים בחלק מהמקומות: ח<b>תו</b>לה) כעומדת אל מול הצורות האחרות, לדוגמה "חתלתול" ו"חתולון" (אפשר למנות עוד, אבל לצרכי הדוגמה זה יספיק).<br />
<code dir="ltr">| xataltúl | xatulón | xatúl ...</code><br />
גם חתול קטנטן וחמוד הוא "חתול".
</li>
</ul>
<p><hr class="hr1" />
<p>(*)<br />
כמובן שכאן אפשר לבוא ולומר שהאופציות שהשפה נותנת - כאן שלושת־האופציות a, b, c - הן אלו שמתנות את מה שהדובר יכול לחשוב עליו. זו גישה שאולי היא מעט קיצונית ביחס שלה ללשון כגורם שמבנה את התודעה, באופן מוחלט. בכל מקרה, במידה ונוקטים בגישה הזו, במידה ומניחים את ההנחה הזו, המהלך הלוגי שמתואר כאן לא תקף: יש יחס דו־כיווני פשוט בין מה שהשפה מאפשרת לבין מה שהדובר יכול לחשוב עליו. אני חושב שזו גישה שאולי יש בה מעט שורש של אמת, אבל קבלה מוחלטת שלה חוטאת למציאות. אפשר להוכיח/להפריך את זה באמצעות סדרה של ניסויים, נאמר כאלה שבודקים את ההתנהגות של דוברים חד־לשוניים כשניצבת מולם סיטואציה שיש בה הבחנה שלא קיימת בשפה שלהם. אינטואיטיבית, מספיק הרי להזכר בכל אותן פעמים שניסיתם להביע משהו במילים לבת־/בן־ השיח, ולמרות שהדברים היו ברורים לכם מאוד ב־mind שלכם, לא הצלחתם להביע אותם באמצעות השפה. זה אמנם לא מוכיח אמפירית את אי־התלות, או אי־התלות החלקית, בין המחשבה לשפה, אבל זה נותן איזושהי תחושה לכך שאפשר לחשוב גם מחוץ לגבולות המערכות הסמיוטיות הלשוניות שמכירים. ר' <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sapir-Whorf_Hypothesis">השערת סאפיר-וורף</a>.<br />
אם כבר להמשיך את האופטופיק מהנושא הראשי; ודאי שלשפה, בכל מקרה, יש השפעה מכרעת על עיצוב אופן המחשבה, ואופן הזכרון. בעברית, נאמר, כששומעים סיפור שמסופר באופן רגיל (בלי נסיון מאולץ להתחמק מהבחנת המין הדקדוקי(<strong>) שקיימת בשפה), אי־אפשר לדמיין דמות שאין לה מין מוגדר בסיפור: המספר חייב לבחור בין "היא הלכה"/"האיכרה הלכה" לבין "הוא הלך"/"האיכר הלך", ואין אופציות נייטריליות אפילו בשמות יוניסקס ("אור הלכה" <i>או</i> "אור הלך"). השומע חייב להצמיד מין לדמויות. בפינית (גילוי־נאות: אני לא יודע פינית, ולא למדתי את השפה אף פעם באופן מסודר. מה שאני כותב כאן זה על־סמך דברים שקראתי. בכל מקרה, יש שפות אחרות נטולות הבחנה מגדרית שאפשר להדגים מהן, מלבד פינית) ובשאר שפות הפינו־אוגריות, לעומת זאת, אפשר שלא לאפיין את המין של הדמויות כלל, אפילו בכינויים (באנגלית אפשר שלא להבדיל ברוב שמות־עצם, אבל הכינויים מחייבים הבדלה she:he:it. בפינית hän כפרונומן דלוקוטיבי סינגולארי [גוף שלישי יחיד] פשוט לא מקיים את ההבחנה). מאזינים פיניים יכולים שלא לקבל כלל מידע על המין של הדמות: למעשה אלא אם צויין במפורש המין, היא כללית (כמובן שכאן יכולה להכנס מחשבה סטריאוטיפית, אבל זה כבר עניין אחר). אז עברית מחייבת לחשוב עם הבחנה של מין (גם בין האדם לעצמו, הוא חייב לחשוב "טוב, אז היום אדבר איתה" או "טוב, אז היום אדבר איתו") והפינית לא: הפינית יותר מאגניבה.</p>
<p>(</strong>)<br />
כאמור, מה שנכתב כאן לגבי הפרדיגמה "נקבה:לא-נקבה" נכון בסביבות מסויימות. בסיפור (כל עוד הוא לא כולל אנדרוגיני ודראגס/טראנסקסואלים...) ההבחנה היא של "נקבה:זכר".</p></p>דון יוחנן2006-01-17T00:00:00+02:002006-01-17T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-01-17:/82<p>אחרי <a href="http://glosses.net/archives/2005/11/20/moshe-and-rabbi-akiva/">קטע המד"ב שפרסמה רנה</a>, החלטתי לתרגם את הקטע הבא.</p>
<p><a href="http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l4207_084a.htm">מסכת "בבא מציעא" שבתלמוד הבבלי, פרק 7, דף 84a</a>:</p>
<blockquote><p>
אמר רבי יוחנן: "אנא אישתיירי משפירי ירושלים" [...]. שאני ר' יוחנן, דהדרת פנים לא הויא ליה. ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה; אמר: "כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו …</p></blockquote><p>אחרי <a href="http://glosses.net/archives/2005/11/20/moshe-and-rabbi-akiva/">קטע המד"ב שפרסמה רנה</a>, החלטתי לתרגם את הקטע הבא.</p>
<p><a href="http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l4207_084a.htm">מסכת "בבא מציעא" שבתלמוד הבבלי, פרק 7, דף 84a</a>:</p>
<blockquote><p>
אמר רבי יוחנן: "אנא אישתיירי משפירי ירושלים" [...]. שאני ר' יוחנן, דהדרת פנים לא הויא ליה. ר' יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה; אמר: "כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי".
</p></blockquote>
<p><!--more--></p>
<p>תרגום:</p>
<blockquote><p>
אמר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rabbi_Yochanan">רבי יוחנן</a>: "אני נשתיירתי מיפי־ירושלים" [...] (כאן יש דיון בכמה שהוא היה יפה). שונה ר' יוחנן [מאחרים], שזקן (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Kenning">kenning</a>: הדר־פנים) לא היה לו. ר' יוחנן היה הולך ובא לשערי־טבילה [הכניסה ל"<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94">מקווה</a>", סוג של בית־מרחץ עם משמעות דתית של הטהרות]; אמר: "[אני עושה את זה] כי באות בנות־ישראל מטבילת־מצווה [אחרי מחזור] והן יתקלו בי [=יראו אותי] ואז יהיו להן בנים יפים כמותי".
</p></blockquote>
<p>אותי אישית זה נורא משעשע...</p>
<p>(למי שלא הבין את הכותרת: <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/John_%28name%29#Evolution_of_the_name_John">[ptr[0*</a> ו־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Don_Juan">[ptr[1*</a>).</p>סקריפט keep-alive2006-01-11T00:00:00+02:002006-01-11T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-01-11:/81<p>נניח שיש מחשב שאתם רוצים שהוא יהיה מחובר 24/7. נניח שמסיבות חיצוניות כלשהן - בין אם מצד ה־ISP, מצד תשתית־התקשורת או מכל סיבה אחרת - החיבור מתנתק מדי־פעם, פעם בכמה ימים. נניח שאתם רוצים לפתור את הבעיה, או, אם לדייק, לעקוף אותה בלי לפתור אותה באמת. נניח שמותקנת …</p><p>נניח שיש מחשב שאתם רוצים שהוא יהיה מחובר 24/7. נניח שמסיבות חיצוניות כלשהן - בין אם מצד ה־ISP, מצד תשתית־התקשורת או מכל סיבה אחרת - החיבור מתנתק מדי־פעם, פעם בכמה ימים. נניח שאתם רוצים לפתור את הבעיה, או, אם לדייק, לעקוף אותה בלי לפתור אותה באמת. נניח שמותקנת אצלכם מערכת־הפעלה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Unix-like">UNIX-like</a>. נניח ש־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Bash">bash</a> ו־ping מותקנים.<br />
פתרון אפשרי, ואפקטיבי, הוא לכתוב סקריפט קצר, שיבדוק כל פרק־זמן: אם אני offline, תתחבר; אם אני online, אל תעשה כלום. בנוסף, ניהול של log הוא לא רעיון רע: ככה אפשר לדעת מתי החיבור ירד.</p>
<p><!--more--></p>
<p>איך עושים את זה? למעשה, זה ממש פשוט. נסתכל על התבנית הבאה:</p>
<div align="left">
<code dir="ltr"><br />
#!/bin/bash<br />
while [ true ]; do<br />
ping -c 1 someserver.net &> /dev/null<br />
if [ $? != 0 ]; then<br />
date >> ~/logfile<br />
echo -e "The connection is down. Connecting...\n" >> ~/logfile<br />
start_internet_connection<br />
else<br />
date >> ~/logfile<br />
echo -e "The connection is up.\n" >> ~/logfile<br />
fi<br />
sleep 1h<br />
done<br />
</code>
</div>
<p>לא צריך להיות מתכנת־על כדי להבין מה התוכנה עושה.<br />
זה די פשוט: השורה הראשונה מגדירה את הסקריפט כסקריפט של bash. אחר־כך, נפתחת לולאה אינסופית (ההנחה היא שאנחנו לא רוצים לנתק את החיבור, בכלל) שמסתיימת ב"done" בשורה האחרונה. את הלולאה אפשר להפסיק על־ידי ctrl+c. השורה הראשונה בתוך הלולאה עושה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ping">פינג</a> של נסיון אחד לאיזשהו שרת שאמור להיות זמין תמיד (נאמר, לדוגמה, google.com או השרת של ה־ISP שלכם, נגיד cables.netvision.net.il אצל נטוויז'ן בכבלים). ה־output הולך ל־dev/null/, מה שיכול לגרום למחשבה שבעצם הפקודה הזו לא משפיעה בכלל. לא היא! ה־return code (הערך המספרי (int) שמחזירה הפונקציה הראשית של תוכנה מסויימת) של התוכנה האחרונה שהרצנו נשמר במשתנה ?$. הערך התקין, שמוחזר כשלא היו שום בעיות בתוכנה, הוא 0. בלינוקס, אבל אני מניח שברוב מערכות־ההפעלה דמויות־יוניקס, ping מחזיר ערך 0 אם הוא הצליח לשלוח/לקבל את הפינג; וערך אחר אם לא. לכן ה־program flow מתפצל על־פי הערך המוחזר. אם הפינג לא הצליח, מה שאומר שהתקשורת נפלה, הוא כותב ללוג (גרשיים משולשים כפולים גורמים להעברת ה־output של התוכנה לסוף של קובץ, כשאם הקובץ לא קיים, הוא נוצר), בצירוף תאריך, שהתקשורת נפלה ומפעיל את הפקודה שמחברת לרשת (זה, כמובן, תלוי באופן שבו אתם מתחברים לרשת. באופן החיבור הדיפולטיבי ל־adsl ב־Gentoo, נגיד, יהיה adsl-start). אם הפינג הצליח, רק נכתבת רשומה ללוג. אחרי זה, הסקריפט מחכה שעה (1h) עד לריצה הבאה של הלולאה.</p>
<p>מה שצריך לעשות זה לשמור את הסקריפט, עם השינויים הנצרכים, בקובץ, לתת לו הרשאות־הרצה (chmod +x filename), ולהריץ אותו כדי להתחבר לרשת או לשמור על התקשורת פועלת.</p>
<p>זהו. זה פשוט, וזה עובד. אני מקווה שזה יעזור למישהו.</p>נקודת־מפגש בין תיאולוגיה, פוליטיקה ושפה במצרים העתיקה2006-01-01T00:00:00+02:002006-01-01T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2006-01-01:/80<p>בסמסטר הזה התחלתי ללמוד מצרית: גם מצרית רעמססית (Late Egyptian) וגם קופטית. ממה שלמדתי עד עכשיו, זו שפה (שפות?) ממש מרתקת: גם מבחינת התרבות שעומדת מאחוריה, גם מבחינת הקורפוס שלה, וגם - מה שהכי חשוב - מבחינת המבנה הלשוני.</p>
<p>בשיעור על מצרית רעמססית עלתה נקודה יפה שמחברת בין התיאולוגיה (ובאופן מחוייב: הפוליטיקה …</p><p>בסמסטר הזה התחלתי ללמוד מצרית: גם מצרית רעמססית (Late Egyptian) וגם קופטית. ממה שלמדתי עד עכשיו, זו שפה (שפות?) ממש מרתקת: גם מבחינת התרבות שעומדת מאחוריה, גם מבחינת הקורפוס שלה, וגם - מה שהכי חשוב - מבחינת המבנה הלשוני.</p>
<p>בשיעור על מצרית רעמססית עלתה נקודה יפה שמחברת בין התיאולוגיה (ובאופן מחוייב: הפוליטיקה) של מצריים הקדומה ובין השפה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>קצת רקע.<br />
במצרית, מלבד בזו הקלאסית*, יש שלוש תוויות מיידעות: p3 (פא, p בקופטית. משמשת לשמות־עצם ממין זכר, יחיד), t3 (תא, t בקופטית. נקבה יחיד) ו־n3 (נא, n בקופטית. רבים, בלי הבחנה של מין). המספר והמין מובעים בדרך־כלל רק בעזרת התווית, בלי שום ציון בשם־העצם עצמו. בנוסף, יש שתי תוויות לא־מיידעות, בהבחנה של מספר: wˁ (וע, ou בקופטית) ביחיד ו־nhy (נהי, h(e)n בקופטית) ברבים.</p>
<p>* העובדה שבמצרית קלאסית (Middle Egyptian) לא קיימת מערכת של תוויות, ובמצרית שלפניה ואחריה כן קיימת מערכת כזו, כשברור שמדובר באותה מערכת ש"דילגה" על המצרית קלאסית, מזכירה את המצב בלטינית. בלטנית פרה־קלאסית, יש ידוע באמצעות אלמנט שקשור אטימולוגית ל־ille (בלטינית קלאסית ille הוא פרונומן דמונסטרטיבי "זה (הרחוק)"); בלטינית פוסט־קלאסית (וולגארית, ואחר־כך בשפות הרומאניות) יש ידוע באותו אמצעי - על הלטינית הקלאסית המערכת "דילגה".<br />
סביר להניח שבשני המקרים מדובר בהבחנה שהיתה קיימת בשפה המדוברת, אבל לא בשפת־הספר, השפה הכתובה, המוקפדת, המוכתבת והנרכשת במודע בגיל מאוחר (והיא, הרי, היחידה שיש לנו שרידים ממנה). הרי לא יתכן, או לפחות מאוד לא סביר, שאותה מערכת בדיוק תתפתח אחרי שבאורח־פלא היא "נעלמה" לה פתאום במסורת־כתיבה.</p>
<p>אז אחרי שיש לנו את הרקע המתאים - קצת ידע על מערכת־התוויות המצרית - נוכל להגיע לנקודה.<br />
<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Akhenaten">אגֿנתן</a>, אשהּ של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Nefertiti">נפֿרתיתי</a>, היה פרעה מהדינסטיה ה־18. הוא הנהיג מהפכה תיאולוגית חשובה במצרים: הוא העלה את האל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Aten">אתן</a> לדרגת אל ראשי, למעשה אל יחיד, באיסור אלים על קיום הפולחן לאלים האחרים. הוא סגד לאתן לא כאל אל השמש, אלא כאל דיסקית השמש עצמה, באופן שאפשר אולי לכנות אותו היום "מונותאיסטי", והקים את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Akhetaten">אגֿתתן</a> (אני לא בטוח לגבי התעתיק) כעיר בירה וכמרכז דתי. אחרי מותו, היתה תגובת־נגד חריפה במצרים, שהיתה מקום נורא אלילי, לכל מה שקשור אליו, ובכלל זה ננטשה אגֿתתן, ואגֿנתן נמחק מרשימות־המלכים.<br />
אז היה לנו מלך שהעלה את השמש לדרגת אל יחיד (או כמעט יחיד: אאל"ט, לא כולם מסכימים לגבי הבלעדיות המוחלטת שהוענקה לאתן), ואחרי מלכותו היה נסיון להתנער ממה שעשה, ולמחוק את התיעוד שלו. מבחינה בלשנית קורה כאן דבר מעניין (וזה מה שקושר עכשיו את החלק הראשון, על מערכת־התוויות, והחלק השני, על האתניזם): בתקופתו של אגֿנתן, השמש מכונה תמיד תמיד p3rˁ (פא-רע, <b>ה</b>שמש), ולא wˁrˁ (וע-רע, <b>a</b> sun) או סתם rˁ. זה די הגיוני: אם השמש היא במעמד <b>יחיד</b> של אלוהות, ניידע אותה תמיד, הרי לא יכולה להיות אחרת. בעצם נמחקה כאן ההבחנה של ידוע בלקסמה rˁ, שבעצם הפכה ליחידה קפואה p3rˁ. התפיסה התיאולוגית שינתה את המערכת הלשונית. מה שאולי יותר מפתיע זה שלמרות תגובת־הנגד המצרית, גם לאחר אותה תקופה עדיין השמש תמיד מיודעת: כך prē (שבעצם לא עומדת בניגוד ל־ourē או rē) בקופטית. עזבו והחריבו את העיר המקודשת (שאחר־כך גם גנבו ממנה אורנמנטים בשביל מקדשים אחרים) ומחקו את המלך מהרשימות, אבל בשפה נשאר שריד לפועלו של אגֿנתן.</p>'"... הן בכל דור תקום הגִבורה גואלת העם ..."'2005-12-15T00:00:00+02:002005-12-15T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-12-15:/78<p>בשל סיבה הדומה ל<a href="/53">זו</a>, הריני להודיעכם כי ביום רביעי, העשרים ושמונה לחודש השנים־עשר, הוא חודש דעצעמבער, וביום חמישי שלאחריו, תתקיים ב"<a href="http://www.sunnydale-embassy.co.il/miyemalel/directions.html">צוותא</a>" אשר בעיר תל־אביב <a href="http://www.sunnydale-embassy.co.il/miyemalel"><b>התכנסות</b></a> (קאָנגרעס) של חובבי סדרת־הטעלעוויזיע (פֿערנזעהפראָגראם) "<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Buffy_the_Vampire_Slayer">באפי</a>".<br />
יהיה ליק.</p>דבורה הודית ודוב סינדאריני2005-12-04T00:00:00+02:002005-12-04T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-12-04:/72<p>למרות שאני כמעט ולא עוסק עוד בשפות שפיתח ג'.ר.ר. טולקין, זה עדיין נחמד למצוא מדי־פעם קשרים בין השפות האלה לבין שפות אחרות, במיוחד במקרים שבהם אפשר "לחשוד" שהקשר מכוון, ומהווה איזה משחק־מילים של טולקין.</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>
<a href="http://www.livejournal.com/users/madhulih/39890.html?thread=67026#t67026">לפי מָדְהוּלִיהְּ</a>, madhulih בסנסקריט זה "לוקקת־דבש", כלומר …</li></ul><p>למרות שאני כמעט ולא עוסק עוד בשפות שפיתח ג'.ר.ר. טולקין, זה עדיין נחמד למצוא מדי־פעם קשרים בין השפות האלה לבין שפות אחרות, במיוחד במקרים שבהם אפשר "לחשוד" שהקשר מכוון, ומהווה איזה משחק־מילים של טולקין.</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>
<a href="http://www.livejournal.com/users/madhulih/39890.html?thread=67026#t67026">לפי מָדְהוּלִיהְּ</a>, madhulih בסנסקריט זה "לוקקת־דבש", כלומר "דבורה". השורשים ההודו־אירופיים המשוחזרים הם <a href="http://www.bartleby.com/61/roots/IE306.html">medhu</a> "דבש, יין־דבש" ו־<a href="http://www.bartleby.com/61/roots/IE273.html">leigh</a>. קומפוזיום הודו־אירופי קלאסי.
</li>
<li>
בנולדורין שב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Lost_Road_and_Other_Writings">אטימולוגיות</a> מופיעה המילה megli "דוב", שבסינדארין אמורה להיות medli (נראה שדיסימילציה dl>gl שמתקיית בהתפתחות הפנימית של הנולדורין לא מתקיית בזו של הסינדארין). הרכיבים הם -mad (אינפיניטיב medi) "לאכול" ו־g)lî) "דבש" (ה־g נופלת בקומפוזיטה, לניציה). ב<a href="http://www.uib.no/People/hnohf/oldsind.htm">סינדארין עתיקה</a> משוחזרת הצורה היא glihè* (מ־glisi משוחזר ב־<a href="http://www.uib.no/People/hnohf/primelv.htm#Heading9">Common Eldarin</a>).<br />
הערכים ב"אטימולוגיות":</p>
<div dir="ltr">
<b>LIS-</b> honey. Q lis (lissen); N glî, g-lisi. Cf. megli (meglin adj.) bear (*mad-lī honey-eater [mat], kenning for brôg, see morók). Cf. Meglivorn = Blackbear.<br />
<b>MAT-</b> eat Q mat-; N medi. For megli bear see lis.
</div>
</li>
</ul>
<p>כמו שאפשר לראות, הרכיבים מסודרים בדיוק בסדר הפוך בשתי השפות: medhu לעומת medi במשמעות של "דבש" לעומת "לאכול" בהתאמה, ו־lih לעומת g)lî) במשמעות של "ללקק" ו"דבש" בהתאמה. עדיין, מדובר בשני המקרים ב"לאכול/ללקק דבש", עם משמעות שונה לקומפוזיטום כולו: "דבורה" בסנסקריט" ו"דוב" אצל טולקין. טולקין, בהיותו הודו־אירופיסט, ודאי שידע סנסקריט; ברור שזה לא מקרי שהוא המציא את הקומפוזיטום הזה סתם.<br />
זה עוד יותר נחמד כשמביאים בחשבון את המילים הגרמאניות mat בשוודית ובנורווגית "אוכל", mad בדנית "אוכל" ו־meat באנגלית (מ־mete "אוכל, בשר" באנגלית עתיקה): במילים הגרמאניות המשמעות מתאימה דווקא עם Sind. medi. מין משחק־מילים כפול ומכופל...</p>
<p>ואם כבר דבורים ודובים: שימו־לב לדמיון הצלילי ולקרבה הסמנטית שב<b>דב</b>ש-<b>דב</b>ורה-<b>ד</b>ו<b>ב</b> וב־bee-bear. בשלשה העברית אולי יש איזשהו סיכוי לקשר; בזוג האנגלי זה נראה יותר כמו סתם צירוף־מקרים.</p>האתר חזר2005-12-03T00:00:00+02:002005-12-03T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-12-03:/71<p>אחרי שהשרת הראשון, freepgs.com, מת (למעשה, מת בשריפה - כל המידע אבד), והשרת השני, innereyes.com נסגר בגלל המפעיל הפרנואיד שלו, החלטתי לקנות דומיין. עכשיו האתר זמין בכתובת הפשוטה digitalwords.net.<br />
"הצומת האופטי" עבר דירה ל־opticchiasm.net.</p>
<p>סליחה על חוסר הנוחות והזמן שבו האתרים לא היו זמינים.</p>פתרון לבעיית־stretching במסכים של Toshiba בלינוקס2005-11-05T00:00:00+02:002005-11-05T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-11-05:/76<p>יצא לי להתקין <a href="http://www.ubuntu.com">Ubuntu</a> על מחשב נייד של טושיבה, Satellite 2180CDT. בזיהוי הדיפולטיבי של החומרה, המסך זוהה באופן כזה שגרם לזה שהתצוגה תראה כמו נסיון להקטין את התמונה ואז להגדיל אותה: גבשושיות וחוסר־חדות. הפתרון של הבעיה מאוד פשוט; הנה הוא, לטובת אחרים:</p>
<p><!--more--></p>
<div dir="ltr">
<h3>Problem</h3>
<p>After installing <a href="http://www.ubuntu.com">Ubuntu</a> Linux (or, in …</p></div><p>יצא לי להתקין <a href="http://www.ubuntu.com">Ubuntu</a> על מחשב נייד של טושיבה, Satellite 2180CDT. בזיהוי הדיפולטיבי של החומרה, המסך זוהה באופן כזה שגרם לזה שהתצוגה תראה כמו נסיון להקטין את התמונה ואז להגדיל אותה: גבשושיות וחוסר־חדות. הפתרון של הבעיה מאוד פשוט; הנה הוא, לטובת אחרים:</p>
<p><!--more--></p>
<div dir="ltr">
<h3>Problem</h3>
<p>After installing <a href="http://www.ubuntu.com">Ubuntu</a> Linux (or, in theory, other Linux distributions; the only distribution I tried to install Toshiba’s computers was Ubuntu) on <a href="http://www.toshiba.com/">Toshiba</a>’s computers (the Sattelite 2180CDT laptop in my case), the detected video-device may be misconfigured. This misconfiguration may result in stretched video output, displaying big, ugly, and unequal in size pixels. It happens due to a <a href="http://catb.org/~esr/jargon/html/H/hack.html">hack</a> Toshiba made on its computers, in order to make it possible to emulate low-resolution setups on high-resolution monitors.</p>
<h3>Solution</h3>
<p>If you use <a href="http://www.xfree86.org/">XFree86®</a>, edit the <tt>/etc/X11/xfreeXF86Config</tt> file according to the following instruction; if you use <a href="http://www.x.org/">x.org</a> (which is, by the way, much better a choice than XFree86®), edit the <tt>/etc/X11/xorg.conf</tt> file.<br />
At the "Device" section, the device may be configured as <tt>s3virge</tt> (you can search for "Device" or "s3virge" in the file). Change it to <tt>vesa</tt> and (re)start X. The problem should be solved by doing this. In case it had not been solved, try to lower the resolution of the monitor in use.
</p>
</div>שנה טובה2005-10-26T00:00:00+02:002005-10-26T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-26:/75<p>כמו לא מעט אנשים, עבורי שנה מתחילה לא בראשון בינואר, לא בא'; תשרי, לא בראשון ב־محرم, ואפילו לא ב־Yestarë או ב־Yule, אלא איפשהו בסוף אוקטובר. יש מין כיף מיוחד כזה בלחכות ללמוד דברים שאוהבים. ציפיה. (זה גם כיף להרכיב שנתון; לראות "זה מעניין!", "זה מעניין!", "וגם זה …</p><p>כמו לא מעט אנשים, עבורי שנה מתחילה לא בראשון בינואר, לא בא'; תשרי, לא בראשון ב־محرم, ואפילו לא ב־Yestarë או ב־Yule, אלא איפשהו בסוף אוקטובר. יש מין כיף מיוחד כזה בלחכות ללמוד דברים שאוהבים. ציפיה. (זה גם כיף להרכיב שנתון; לראות "זה מעניין!", "זה מעניין!", "וגם זה!").<br />
איחולי שנה מעניינת, גם מבחינה אקדמית וגם בכלל, לכל הקוראים/ות!</p>
<p>למי שמסתקרן/ת לדעת איזה קורסים אקח בשנה הקרובה (ו־hence, אילו מחברות יכתבו), הנה הרשימה המתוכננת:</p>
<p><!--more--></p>
<h3>בלשנות</h3>
<p><a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton8/01/0181">השנתון</a>.</p>
<p>אם זה נראה שאני מדי משבח את המורים, זו רק אשליה. הם באמת ראויים לזה. קבוצה של אנשים טובים, מורים טובים ומדענים טובים. זה חוג שנעים מאוד ללמוד בו (בניגוד, נאמר, למדעי־המחשב, שהוא חוג די מנוכר. מכונה).</p>
<p>לקורסים שמצויין שהם של MA אני לא יכול להרשם, אבל זה לא מונע ממני לבוא וללמוד, כמובן. זה רק עניין טכני-מנהלי, מה גם שבפועל נקודות בחוג לבלשנות זה לא מה שחסר לי.</p>
<ul>
<li>22553 - מצרית רעמססית למתחילים.<br />
מצרית קלאסית אני לא יכול לקחת (מתנגשת עם וולשית, וברור למי יש עדיפות); לכן - מצרית רעמססית. אני לוקח מצרית (קופטית ורעמססית) בעיקר מסקרנות: זה לא שאני יודע עליהן יותר מדי, ורוצה לדעת עוד. אני כמעט ולא יודע דבר, אבל זה נראה מסקרן. כמובן שגם לרומנטיציזם שאופף את המצרית יש מקום לא שולי - זה מרגש לקרוא הירוגליפים. איתן זה טוב, מאוד; אני רק מקווה שנעסוק גם בעניינים בלשניים ממש, ולא רק בלימוד של השפה למטרת־קריאה, למרות שהקורס מועבר, רשמית, בחוג למזרח הקרוב (לכן הוא מתחיל ב־22 ולא ב־41), ולא בחוג לבלשנות, למרות שהוא מופיע בתוכנית־הלימודים של בלשנות.</li>
<li>41013 - לשונות במגע.<br />
הנושא נשמע מרתק. היחס שבין לשונות ובין האנשים והתרבויות. חבל שאין יותר סוציולינגוויסטיקה בחוג (וגם פסיכולינגוויסטיקה). מהרצאה ששמעתי את טאובה מרצה בסמינריון המחלקתי בשנה שעברה הוא נשמע מישהו שקל ללמוד ממנו; ההרצאה ההיא קלחה, והיה קל להבין לא מעט גם בהעדר ידע מוקדם על הנושא שלה, פוקוס ביידיש.</li>
<li>41040 - מודאליות.<br />
אם "לשונות במגע" (41013) גובל בסוציולינגוויסטיקה, מהצד הבלשני (ולא הסוציולוגי), אז נראה לי שהנושא של הקורס הזה כמעט וגובל בפסיכולינגוויסטיקה, גם כן מהצד הבלשני. מן הסתם זה יהיה יותר "יבש" מאיך שזה נשמע (הצורה שבה האדם תופס את הנאמר, שמהווה בסיס לתחום של "מודאליות", והאופן שבו תפיסה זו מתבטאת בשפה - קו־תפר שבין האדם למלל שהוא מוציא. לא קו־תפר יחיד, אבל ללא ספק מעניין). אני מקווה שמה שהפך את "מבוא לניתוח תבניתי של הלשון", עם ערן, לקורס שלא קל ללמוד בו, והתרכז בו ולעקוב אחרי המהלך שלו היה הריבוי המוגזם של התלמידים, ולא ערן (שלמדתי, לאט לאט, לחבב). אני מקווה שאסתדר.</li>
<li>41100 - כלים סטרוקטוראליים לניתוח הלשון.<br />
בלשנות כללית-סטרוקטוראלית פר אקסלנס. זו גישה מלהיבה ומבריקה, לדעתי, הסטרוקטוראליזם. יש בה הרבה פוטנציאל שהוא לא ממומש, מסיבות היסטוריות (בעיקר הפופולריזציה של הגנרטיביזם). אני מצפה לקורס הזה, שטוב שבסוף הוא הוכנס לתוכנית הלימודים של ה־BA ולא של ה־MA.</li>
<li>41404 - דוגמאות־לשון הודו־אירופיות.<br />
נשמע ממש ממש מעניין, ומועיל - סקירה כללית, ב־overview, של שפות הודו־אירופיות. מעניין לראות את הטיפוסים הטיפולוגיים השונים באותה משפחת־שפות (נראה לי, וזה כמובן דורש אימות, שהמשפחה ההודו־אירופית מגוונת יחסית למשפחות אחרות), ואת הכיוונים השונים שאליהם התפתחו ענפים שונים ושפות מסויימות. מה גם שזה קורס עם לאה, וקורסים עם לאה זה מצויין; אני אוהב ללמוד ממנה.</li>
<li>41484 - עיונים בדקדוק האנגלית העתיקה (אנגלית עתיקה, כתה ב').<br />
אחת השפות שמרתקות אותי. כל־כך יפה. כל־כך… [טוב, אפסיק את שיר־ההלל כאן. <a href="/36">פעם אחת הספיקה</a>]. חבל שהכיוון שנמרוד לוקח אליו את הקורס הוא נורא מתעסק בפרטים קטנטנים וכמעט שלא נוגע בעניינים המהותיים והמעניים: כאן יש אבלאוט, כאן יש אומלאוט, שם זה ככה ופה זה ככה. זה חבל כי נמרוד הוא בלשן גדול ויש כל־כך הרבה מה ללמוד ולחקור בשפה הזו. אני מקווה שהשנה אצליח יותר למשוך את השיעור לכיוונים ש, לפחות אותי, מעניינים יותר.</li>
<li>41581 - יסודות־המבנה של הוולשית המודרנית (וולשית, כתה א').<br />
מהמעט שראיתי בנתיים מוולשית, היא נראית שפה מרתקת. אם נטבע מושג, היא נראית כמעט Japanese-interesting (כלומר, מעניינת כמו שיפאנית מעניינת, באותה "כמות"). לששה־הלוי, שמלמד את הקורס והתברר כאדם מאוד נעים, יש מאמר בשם "Celtic Syntax, Egyptian-Coptic Syntax", שמשווה את התחביר של המצריות והקלטיות ומוצא דברים מעניינים ומוזרים: קרבה מבנית גדולה מאוד, כאשר (כנראה) אין קרבה היסטורית. הקריאה של המאמר הזה די גרמה לי לרצות ללמוד גם וולשית (ואירית) וגם קופטית. בנוסף, אריאל מומחה גדול לתחביר קלטי, כך שזה בטוח הולך להיות נורא מעניין.<br />
"מניע" נוסף עבורי ללמוד וולשית יכול להראות מוזר לחלק מהאנשים. <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sindarin">סינדארין</a> היא שפה מלאכותית (למעשה, שרשרת של שפות מלאכויות שטולקין שינה ועיבד במהלך השנים, ר' <a href="/23">הפוסט הזה</a>) חביבה במיוחד, עשויה־היטב מבחינות מסויימות (ומבחינות אחרות, חלקן כאלו שאני מתעניין בהן הרבה יותר, היא די פושרת ולא מפורטת, וחבל). אחת השפות המשפיעות ביותר על הפיתוח של סינדארין היתה וולשית; מעניין אותי לראות את היחסים בין השפות.</li>
<li>41654 - יסודות־המבנה של הקופטית הסהידית (קופטית, כתה א’).<br />
שמעתי המון דברים טובים על קופטית, מבחינת העניין הבלשני שבה. איתן מלמד - שווה להקשיב; מעניין ומרחיב־אופקים.</li>
<li>41777 - עיוני־דקדוק ביפאנית (יפאנית, כתה ב’).<br />
אין יותר מדי מה להגיד. אחד השיעורים שהכי נהנתי מהם בשנה שעברה היה יפאנית. כל־כך נעים היה להיות בשיעור. קיוג’י הוא אדם נפלא, באמת. זה אחד השיעורים שאני הכי מצפה לו בשנה הקרובה.</li>
<li>41802 - בעיות בבלשנות - סמינריון מחלקתי. קורס של MA.<br />
מורים ואנשים מבחוץ מעבירים הרצאות ממוקדות בנושאים שונים. הלכתי לחלק מההרצאות בשנה שעברה (מתי שזכרתי, יכולתי והיה נראה שהנושא מעניין), ונהנתי ולמדתי המון. הייתי ממליץ אולי גם לאנשים שלא מהחוג לקפוץ לפעמים להרצאות בסמינריון המחלקתי: בלוח המודעות של החוג לבלשנות, בקומה 6 בגוש 6 תלוי דף ובו מידע על ההרצאה הבאה.</li>
<li>41804 - תורת־הערכיות. קורס של MA.<br />
אני לא יודע על זה כמעט כלום. את זה אני רוצה לתקן, מה גם שזה קורס עם לאה, וקורס בבלשנות כללית (אני נותן להם, מבחינתי, חשיבות רבה יותר: בעוד שבדרך־כלל קורסים ממוקדי־שפה הם… well, ממוקדים בשפה מסויימת, קורסים כללים נותנים כלים להתמודדות עם שאלות - ויותר חשוב, כלים למחשבה, שיש בשפות שונות. כמובן שיש קורסים ממוקדי־שפה שבפועל לומדים מהם המון מעבר לאותה השפה, כמו ביפאנית, ומן הסתם יש קורסים כלליים שהם דלים בכלים שהם נותנים. ההבדל הוא בין לקבל כוס־חלב ללקבל פרה).</li>
<li>41811 - סוגיות בבלשנות־הטקסט. קורס של MA.<br />
מהמעט שיצא לי לעסוק, בידי שלי, ב"בלשנות־הטקסט" אני יכול להעיד שזה תחום מרתק. לדעתי, חלק גדול מהדברים המרתקים בבלשנות נכללים, בסופו של דבר, במטריה של "בלשנות הטקסט" (ועל זה מסה שאני כותב תתפרסם, כשאסיים אותה, באתר).</li>
</ul>
<h3>מדעי־המחשב</h3>
<p><a href="http://www3.huji.ac.il/htbin/course/shnaton8/02/0521">השנתון</a>.</p>
<p>אני לא לוקח המון קורסים, אבל בניגוד לשנה שעברה אני מתכוון להגיע לשיעורים של חלקם…</p>
<ul>
<li>67808 - מערכות־הפעלה.<br />
ממה שראיתי מאנשים שעשו את הקורס, הוא הרבה פחות מלהיב ממה שהוא נשמע. הבעיה העיקרית היא שעושים את הכל באיזו סביבה שמישהו בנה, והעבודה המעשית היא לא "אמיתית". מצד שני, אני מניח שאחרי שאלמד את הקורס יהיה הרבה יותר קל להבין את הסורס של הקרנל.</li>
<li>67925 - סדנה במערכות חישוב: מ־NAND ל־Tetris.<br />
אם לשפוט לפי <a href="http://august.penguin.org.il/lectures.html#ab5">ההרצאה של שוקן</a> ב<a href="http://august.penguin.org.il/">אוגוסט פינגווין 100</a>, שהיתה מלהיבה, מדובר בקורס מצויין. בגדול: כל הבסיס של מערכת־מחשב בקורס סימסטריאלי אחד; או: בנה מחשב ב־12 שיעורים לא כל־כך קלים. זה מתנגש עם אנגלית עתיקה, כך שמן הסתם אקרא את הספר במקום לבוא לשיעורים, מה שהבנתי שהוא בהחלט אפשרי. <a href="http://kermit.dreamhosters.com/?p=13">ביקורת חיובית</a> מהבלוג של <a href="http://kermit.dreamhosters.com/">Kermit</a>@<a href="http://www.cs.huji.ac.il">CS</a>.</li>
<li>80420 - תורת ההסתברות (1).<br />
השמועות אומרות שמדובר בקורס משעמם ויבש. מצד שני, הוא קורס חובה במדעי־המחשב, כך שאין לי ברירה אלא לעשות אותו, מה גם שרז קופרמן, שהוא סימפתי, מלמד אותו. אני לא מצפה ליותר מדי.</li>
</ul>
<h3>כל מני דברים אחרים</h3>
<p>אני מתכוון לחזור על מה שעשיתי בשנה שעברה, וללמוד קורסים מחוץ לתואר סתם בשביל הכיף, בלי להרשם. הכל בסימן שאלה: אם זה יהיה נחמד, אשאר; אם לא, אז לא.</p>
<ul>
<li>06110 - היסודות הפילוסופיים של מדעי־הקוגניציה.<br />
עברתי על השנתון של כמה חוגים, והקורס הזה גם נראה מעניין וגם התאים לי למערכת. זה רקע שהייתי רוצה שיהיה לי: לא רק מבחינה אקדמית, להכיר בגדול את המנגנון שעליו יושבת השפה, אלא בעיקר בגלל שזה מרתק, במובן העמוק ביותר של המילה.</li>
<li>23454 - טבעת הניבלונגים של ואגנר.<br />
בשנה האחרונה יצא לי לשמוע חלק מהאופרה (הריינגולד, הוואלקירה ותחילת זיגפריד) ומאוד נהנתי. לכן, למה לא ללמוד את זה באופן מסודר, ועוד מוגנר עצמו (טוב, נו, נפתלי ולא ריכארד)? זה מתנגש עם קוריאנית בסימסטר ב’, כך שאם בקוריאנית (46562) לא יהיה מגניב, אלך לזה.</li>
<li>23515 - סדנת גמלאן - מוסיקה מאינדונזיה.<br />
מוסיקה מינימליסטית, משובחת, מאתגרת ומסקרנת. יצא לי לשמוע חזרה והופעה של הרכב הגמלאן של החוג, והיה נהדר, מקסים. אחד הדברים שאני ממש מצפה להם השנה.</li>
<li>46314 + 46562 - קוריאנית.<br />
שפות ממזרח־אסיה הן מעניינות: בנתיים אני מכיר מעט את ה־CJK (שנה יפאנית בחוג לבלשנות, קצת קריאה על סינית, ושברים קטנים של דקדוק ותחביר קוריאני), וזה עולם־לשוני עם תכונות מעניינות. ממה שקראתי בנתיים על קוריאנית, זו שפה שכדאי שתהיה באמתחת.<br />
הקורס הזה מתנגש עם יידיש בחוג לבלשנות ועם ה־Ring בחוג למוסיקולוגיה (23454). אם זה לא יהיה קורס <b>ממש</b> טוב ומעניין, אולי אנטוש אותו לטובת שני הקורסים האחרים. אראה אחרי השיעור הראשון; אולי השני.</li>
</ul>סיפורי־גיקים2005-10-25T00:00:00+02:002005-10-25T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-25:/73<p>עושה רושם שה־<a href="http://geekcon.editme.com/">GeekCon</a> היה ממש נחמד.<br />
מיד על חלק מהפרוייקטים נמצא ב<a href="http://geekcon.editme.com/Projects">דף באתר</a>. כמה מהם חביבים בהחלט, במיוחד אוסף של <a href="http://geekcon.editme.com/GeekStories">סיפורי־גיקים</a>.</p>פתרון לבעיית־encoding ב־MySQL2005-10-23T01:36:07+02:002005-10-23T01:36:07+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-23:/70<ul>
<li>MySQL
tags: encoding, MySQL, PHP, Unicode, WordPress</li>
</ul>
<p>כשהעברתי את האתר לשרת innereyes.com נתקלתי בבעיה בגישה למלל העברי שב־database. כדי לעזור לאחרים שנתקלים באותה בעיה, אני מפרסם פתרון לבעיה. את הפתרון כתבתי באנגלית, מסיבות ברורות (אני, אגב, נעזרתי ב<a href="http://blog.alfdesign.sk/?p=2">פתרון בסלובקית</a>. כן כן...).</p>
<p><!--more--></p>
<div dir="ltr">
<h3>Problem</h3>
<p>I see question marks instead …</p></div><ul>
<li>MySQL
tags: encoding, MySQL, PHP, Unicode, WordPress</li>
</ul>
<p>כשהעברתי את האתר לשרת innereyes.com נתקלתי בבעיה בגישה למלל העברי שב־database. כדי לעזור לאחרים שנתקלים באותה בעיה, אני מפרסם פתרון לבעיה. את הפתרון כתבתי באנגלית, מסיבות ברורות (אני, אגב, נעזרתי ב<a href="http://blog.alfdesign.sk/?p=2">פתרון בסלובקית</a>. כן כן...).</p>
<p><!--more--></p>
<div dir="ltr">
<h3>Problem</h3>
<p>I see question marks instead of non-latin UTF8 characters reading MySQL database using PHP. For instance, my Latvian, Slovak or Hebrew characters in a WordPress blog has gone all "??????".</p>
<p>Longer and more formally:<br />
Let [DB] be a MySQL (4.1, or other(?)) database in which the encoding is, say, UTF8.<br />
Let [PHP] be a PHP (5, or other(?)) file which makes a query using the [DB] database.<br />
Now, if one doesn't set the proper settings, there might be a problem reading non-latin1 characters from [DB] using [PHP], in some configurations. In this case, a question-mark will be shown instead of every byte written non-latin1ly. Since unicode use two-byted characters most frequently, one will see "??" instead of, say, "א" or "ř".</p>
<h3>Solution</h3>
<p>In WordPress, edit the <tt>wp-includes/wp-db.php</tt> file and add the following lines before retrieving the data (using the <tt>$this->select($dbname);</tt> line), replacing the <tt>CHARSET</tt> with the name of the encoding you use (most likely UTF8):</p>
<pre>
$res = @mysql_query('SET character_set_results='.CHARSET, $this->dbh);
$res = @mysql_query('SET character_set_connection='.CHARSET, $this->dbh);
$res = @mysql_query('SET character_set_client='.CHARSET, $this->dbh);
</pre>
<p>If you've got the same problem not using WordPress, make similiar <tt>@mysql_query</tt>-s, according to the variable-names you use.
</div>מה משותף ללחם עם שקדים, הר בניו זילנד ופאזל בלתי־אפשרי?2005-10-23T01:16:51+02:002005-10-23T01:16:51+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-23:/69<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mandelbrot_set">קבוצת־מנדלברוט</a> היא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fractal">פרקטל</a>.<br />
באקראי, מצאתי שתי דוגמאות לצורות שמזכירות את קבוצת־מנדלברוט באופן... מחשיד כמעט.</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>בשיטוט בניו זילנד ב־<a href="http://earth.google.com/">Google™ Earth</a> הגעתי אל ההר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Taranaki">Taranaki</a> (שם מאורי. בפי הכובשים האירופים הוא נקרא Mount Egmont). בני־אדם כרתו את היער שהקיף את ההר אבל, נו, השאירו מסביב לו שמורה לפחות …</li></ul><p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mandelbrot_set">קבוצת־מנדלברוט</a> היא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fractal">פרקטל</a>.<br />
באקראי, מצאתי שתי דוגמאות לצורות שמזכירות את קבוצת־מנדלברוט באופן... מחשיד כמעט.</p>
<p><!--more--></p>
<ul>
<li>בשיטוט בניו זילנד ב־<a href="http://earth.google.com/">Google™ Earth</a> הגעתי אל ההר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Taranaki">Taranaki</a> (שם מאורי. בפי הכובשים האירופים הוא נקרא Mount Egmont). בני־אדם כרתו את היער שהקיף את ההר אבל, נו, השאירו מסביב לו שמורה לפחות. ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Image:NEO_egmont_big.jpg">תמונת־לווין</a> אפשר לראות את הצורה של מה שנשאר מהיער, בירוק כהה שעומד בניגוד לירוק הבהיר של אדמות־המרעה שבחלק המבורא.</li>
<li>בספר <a href="http://www.illusionworks.com/mod/about.htm">Masters of Deception</a> (מומלץ מאוד מאוד, אגב) מופיע ציור בשם <a href="http://www.marcusashley.com/painters/gonsalvespaint/UnfinishedPuzzle-400.jpg">Unfinished Puzzle</a>, של Rob Gonsalves. אחד החלקים החסרים בפאזל נראה דומה מאוד לקבוצת־מנדלברוט.</li>
</ul>
<ul>
<p>מקרה? אולי. אולי לא.</ul>האתר חזר, בבית חדש2005-10-23T00:09:30+02:002005-10-23T00:09:30+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-23:/68<p>השרת מת. יחי השרת החדש.</p>
<p><!--more--></p>
<p>יותר משבוע עבר מאז שהשרת שעליו נמצא ה־database של ה־MySQL ש־WordPress משתמש בו מת (בעברית: אם נחלק את האתר לחלק ה"תוכנה", שמארגן את המידע בצורה קריאה לפי קריטריונים, דוגמת בקשה של פוסט מסויים, ולחלק ה"מידע", שכשמו, מכיל את המידע, המלל …</p><p>השרת מת. יחי השרת החדש.</p>
<p><!--more--></p>
<p>יותר משבוע עבר מאז שהשרת שעליו נמצא ה־database של ה־MySQL ש־WordPress משתמש בו מת (בעברית: אם נחלק את האתר לחלק ה"תוכנה", שמארגן את המידע בצורה קריאה לפי קריטריונים, דוגמת בקשה של פוסט מסויים, ולחלק ה"מידע", שכשמו, מכיל את המידע, המלל בעיקר, של האתר; אם נעשה חלוקה כזו, אז המחשב שעליו נמצא החלק של המידע הפסיק לתפקד). השירות והמהירות של freepgs.com, השרת הקודם, היו זוועה, כמו שמן הסתם חש כל מי שגלש באתר: זמן טעינה ארוך, והפסקי־פעולה שיכלו להמשך אפילו יותר מיום.<br />
אם השרת הישן לא שמיש, צריך היה למצוא אלטרנטיבה. מבדיקה שעשיתי, <a href="http://innereyes.com/">InnerEyes.com</a> נראה סביר. הם משתמשים אמנם ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/WAMP">WAMP</a>, ולא ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/LAMP_%28software_bundle%29">LAMP</a>, אבל חוץ מזה השרת נראה סביר בהחלט, ונותן שטח־אחסון נדיב, 1GB. אם יש בעיות בשימוש באתר, אשמח לדעת (כתובת הדואל שלי מקושרת בצד).<br />
השינוי תקף גם לאתר האח, "הצומת האופטי".</p>
<p>הכתובות החדשות:</p>
<ul>
<li><a href="http://digitalwords.innereyes.com">http://digitalwords.innereyes.com</a> לאתר "מילים דיגיטליות", כלומר כאן.</li>
<li><a href="http://opticchiasm.innereyes.com">http://opticchiasm.innereyes.com</a> לאתר "הצומת האופטי".</li>
</ul>
<p>גם ה־RSS־ים השתנו, כצפוי.</p>סיפורה של הטירה העתיקה2005-10-06T00:00:00+03:002005-10-06T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-10-06:/67<p>פרנץ צאקו (Ferenc Cakó) מצייר בחול. מרהיב. יש לו שני אתרים: <a href="http://www.cakostudio.hu/">cakostudio.hu</a> ו־<a href="http://www.sandanimation.com/">sandanimation.com</a>, שניהם מכילים הונגריש לרוב.<br />
בין <a href="http://www.sandanimation.com/lap%204.htm">קטעי־הוידאו</a> שנמצאים באתר (מומלצים בחום לצפיה), יש אחד שמספר סיפור קצר, אגדה, בשיר, ביפאנית: <a href="http://www.sandanimation.com/Old%20Castle.wmv">סיפורה של הטירה העתיקה</a>. יש כתוביות, והשפה בשיר לא קשה נורא; לכן, כדי להתאמן …</p><p>פרנץ צאקו (Ferenc Cakó) מצייר בחול. מרהיב. יש לו שני אתרים: <a href="http://www.cakostudio.hu/">cakostudio.hu</a> ו־<a href="http://www.sandanimation.com/">sandanimation.com</a>, שניהם מכילים הונגריש לרוב.<br />
בין <a href="http://www.sandanimation.com/lap%204.htm">קטעי־הוידאו</a> שנמצאים באתר (מומלצים בחום לצפיה), יש אחד שמספר סיפור קצר, אגדה, בשיר, ביפאנית: <a href="http://www.sandanimation.com/Old%20Castle.wmv">סיפורה של הטירה העתיקה</a>. יש כתוביות, והשפה בשיר לא קשה נורא; לכן, כדי להתאמן על טקסט אמיתי, החלטתי לתרגם. הנה התוצאה לפניכם; כדאי לקרוא ביחד עם קטע הוידאו כדי להבין את ההקשר. התרגום מצד אחד הוא לא מילולי, ומצד שני לא פואטי: הוא בעיקר שומר על רוח ומשמעות הדברים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>הטקסט, ביפאנית, כפי שהוא מופיע בכתוביות, גרפמה בגרפמה:</p>
<div dir="ltr">
<small><br />
センドアート ツァコ・フェレンツ<br />
アニメーション 小田桐 昭<br />
</small><br />
<b>古いお城のものがたり</b><br />
うた エカテリーナ</p>
<p>木洩れ陽ゆらす 風のささやきは<br />
むかしむかしを もの語る<br />
森のその奥に ひっそり眠る<br />
古いお城のものがたり<br />
風のなか 飛びかう鳥 薫る花<br />
ひとみの奥に やどる哀(かな)しみは<br />
森の秘密に誘われ<br />
少女は胸を ふるわせながら<br />
古いお城に迷いこむ<br />
涙あふれ はじめて見る 夢の世界<br />
涙あふれ はじめて見る 夢の世界
</p></div>
<p>הטקסט ברומאג'י (הפרדה ל"מילים" מסומנת באמצעות נקודות):</p>
<div dir="ltr">
<small><br />
sando.āto tsako·ferentsu<br />
animēshon odagiri akira<br />
</small><br />
<b>furui.oshiro.monogatari</b><br />
uta ekaterīna</p>
<p>komorebi.yurasu kaze.no.sasayuki.wa<br />
mukashimukashi.(w)o monogataru<br />
mori.no.sono.oku.ni hissori.nemuru<br />
furui.oshiro.monogatari<br />
kaze.no.naka tobikau.tori kaoru.hana<br />
hitomi.no.oku.ni yadoru.kanashimi.wa<br />
mori.no.himitsu.ni.sasoware<br />
shoujo.wa.mune.(w)o furuwase.nagara<br />
furui.oshiro.ni.mayoikomu<br />
namida.afure hajimete.miru yume.no.sekai<br />
namida.afure hajimete.miru yume.no.sekai
</p></div>
<p>תרגום:<br />
<small><br />
אומנות בחול: צאקו פרנץ<br />
אנימציה: אודאגירי (Odagiri) אקירה (Akira)<br />
</small><br />
<b>סיפורה של הטירה העתיקה</b><br />
שירה: יקטרינה (Ekaterīna [מרוסית: Екатерина])</p>
<p>אור מרעיד בין ענפי־העצים, המהום הרוח -<br />
מספר "היו היה".<br />
בתוככי היער, חרש ישן<br />
סיפורה של הטירה העתיקה.<br />
ברוח: ציפורים מתעופפות, פרחים מפיצים ריח.<br />
העצבות השוכנת בעין<br />
מוזמנת על־ידי סודו של היער.<br />
ילדה קטנה, תוך שליבה רועד,<br />
בטירה העתיקה מאבדת את דרכה.<br />
בדמעה זולגת, מתחילה לראות עולם של חלום.<br />
בדמעה זולגת, מתחילה לראות עולם של חלום.</p>'אתר חדש: הצומת האופטי'2005-09-16T00:00:00+03:002005-09-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-09-16:/61<p>כבר כמה זמן אני חושב לצלם, ולפרסם בפוטובלוג. זו אמנות יפה לטעמי, צילום. <a href="http://opticchiasm.net">אז הנה, קחו</a> (<a href="http://opticchiasm.net/old">הנה הגרסה הישנה</a>, שהתייחסתי אליה כשכתבתי את הפוסט הזה).</p>
<p><!--more--></p>
<p>קצת שאלות ותשובות:</p>
<ul>
<li><b>למה עוד פוטובלוג? יש הרבה.</b><br />
נכון, יש הרבה פוטובלוגים. אז מה? כמו שרוב החומר באתר הזה הוא יחודי, מקורי, כך גם התמונות …</li></ul><p>כבר כמה זמן אני חושב לצלם, ולפרסם בפוטובלוג. זו אמנות יפה לטעמי, צילום. <a href="http://opticchiasm.net">אז הנה, קחו</a> (<a href="http://opticchiasm.net/old">הנה הגרסה הישנה</a>, שהתייחסתי אליה כשכתבתי את הפוסט הזה).</p>
<p><!--more--></p>
<p>קצת שאלות ותשובות:</p>
<ul>
<li><b>למה עוד פוטובלוג? יש הרבה.</b><br />
נכון, יש הרבה פוטובלוגים. אז מה? כמו שרוב החומר באתר הזה הוא יחודי, מקורי, כך גם התמונות יהיו הצגה של התפיסה שלי, האישית.</li>
<li><b>למה פוטובלוג בכלל?</b><br />
בשביל הכיף (ותהילת־העולם, כמובן). לא מעט פעמים יצא לי לעבור ליד דברים יפים או מעניינים ולהצטער על חוסר היכולת לחלוק אותם.</li>
<li><b>איך נקרא הבלוג?</b><br />
"הצומת האופטי". בדף "<a href="http://opticchiasm.net/old/?page_id=3">על האתר</a>" יש קישורים להסבר.</p>
<p>אגב, אוף-טופיק בלשני (זה לא שיכולתי להתאפק, כמובן): אחד השמות שהעברתי בראש כאופציות היה "מראות דיגיטליים", במשחק מילים על השם של האתר הזה. אפשר לראות בשם הזה דבר נחמד. במילה "מראות" (mar'ót), בצורה הפלורלית, מנוטרלת הבחנה לקסיקלית שקיימת בצורה הסינגולרית, אם כי רק בדיבור ולא בכתב: "מראה-mar'á" לעומת "מראה-mar'é". מה שנחמד כאן הוא שההבחנה הלקסיקלית אמנם לא יושבת על ה"מילה" עצמה, אבל היא יכולה להתקיים בתואר שמתאר אותה: "מראות דיגיטליים" עומד בניגוד של מספר ל"מראה דיגיטלי" (mar'é digitáli, כלומר digital view/s), בעוד ש"מראות דיגיטליות" עומד בניגוד של מספר ל"מראה דיגיטלית" (mar'á digitálit, כלומר <a href="http://www.llgc.org.uk/drych/index_s.htm">digital mirror</a>/s). הבחנה לקסיקלית שיושבת מחוץ למקום ה"טבעי" שלה זה דבר מעניין (ולא סתם, אלא על הבחנת המין הדקדוקי של התואר), שבעצם מותח את ההגדרה של "לקסמה" (כיחידה <i>מינימלית</i>) ומערער אותה.
</li>
<li><b>יהיה קשר בין האתרים?</b><br />
לא ממש. כלומר, כשזה יהיה במקום אשבץ קישורים מאתר אחד לשני, אבל אלו שני אתרים נפרדים.</li>
<li><b>אתה הולך לשאול עוד הרבה שאלות?</b><br />
לא, סליחה. <a href="http://opticchiasm.net/old/?p=1">הפוסט הראשון</a>, <a href="http://opticchiasm.net/old/?page_id=3">דף מידע על האתר</a>, ו<b><a href="http://optichiasm.net">האתר עצמו</a></b>.
</li>
</ul>מבחן־בית בקורס "מורפולוגיה הודו־אירופית"2005-09-07T00:00:00+03:002005-09-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-09-07:/65<p>עוד מבחן־בית חזר.<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/iemorph/test.pdf">PDF</a> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/iemorph/test.tar.bz2">TeX</a>.</p>
<p>חבל שאין קורס "תחביר הודו־אירופי", להשלים את הסט עם "פונולוגיה הודו־אירופית" ו"מורפולוגיה הודו־אירופית". לא שלא התעסקנו בתחביר בקורס על מורפולוגיה, ולא שמייר־בריגער לא נותן סקירה נחמדה, אם כי כללית, אלא שקורס מיוחד לזה זה משהו אחר. בתקווה לעתיד …</p><p>עוד מבחן־בית חזר.<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/iemorph/test.pdf">PDF</a> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/iemorph/test.tar.bz2">TeX</a>.</p>
<p>חבל שאין קורס "תחביר הודו־אירופי", להשלים את הסט עם "פונולוגיה הודו־אירופית" ו"מורפולוגיה הודו־אירופית". לא שלא התעסקנו בתחביר בקורס על מורפולוגיה, ולא שמייר־בריגער לא נותן סקירה נחמדה, אם כי כללית, אלא שקורס מיוחד לזה זה משהו אחר. בתקווה לעתיד.</p>大谷幸 vs. William Byrd2005-09-06T00:00:00+03:002005-09-06T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-09-06:/56<p><a href="http://www.geneon-ent.co.jp/rondorobe/anime/haibane/">灰羽連盟</a> (ר' <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Haibane_Renmei">הערך בוויקי</a>) זה משובח. מוסיקה רנסנטית זה משובח. <a href="http://members.aol.com/quentncree/lehrer/lobachev.htm">פליגיוט</a> זה משובח.</p>
<p><!--more--></p>
<p>ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/William_Byrd">William Byrd</a>, שאני מאוד אוהב את המוסיקה שלו, יש יצירה קצרה בשם Callino Casturame, שמופיעה ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fitzwilliam_Virginal_Book">Fitzwilliam Virginal Book</a>. אפשר לשמוע אותה, ויצירות נוספות של בירד, ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/MIDI#MIDI_file_formats">MIDI</a>, <a href="http://www.midiworld.com/mw_byrd.htm">כאן</a> (הצצה ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Early_music">early music</a> ב־MIDI אפשר …</p><p><a href="http://www.geneon-ent.co.jp/rondorobe/anime/haibane/">灰羽連盟</a> (ר' <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Haibane_Renmei">הערך בוויקי</a>) זה משובח. מוסיקה רנסנטית זה משובח. <a href="http://members.aol.com/quentncree/lehrer/lobachev.htm">פליגיוט</a> זה משובח.</p>
<p><!--more--></p>
<p>ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/William_Byrd">William Byrd</a>, שאני מאוד אוהב את המוסיקה שלו, יש יצירה קצרה בשם Callino Casturame, שמופיעה ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Fitzwilliam_Virginal_Book">Fitzwilliam Virginal Book</a>. אפשר לשמוע אותה, ויצירות נוספות של בירד, ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/MIDI#MIDI_file_formats">MIDI</a>, <a href="http://www.midiworld.com/mw_byrd.htm">כאן</a> (הצצה ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Early_music">early music</a> ב־MIDI אפשר להציץ <a href="http://www.midiworld.com/earlymus.htm">כאן</a>, או פשוט לחפש בגוגל). MIDI טוב כדי להכיר שמות ולתפוס את הכיוון הכללי של המוסיקה, אבל בהחלט לא ראוי להאזנה למען האזנה, לא משנה כמה מנוע הסינתוז שלכם איכותי. אם אתם חסים על האזניים שלכם לגבי הקטע הזה, Callino Casturame, ל־<a href="http://www.broadsideband.co.uk/">Broadside Band</a> יש ביצוע חביב בהחלט שלו באלבום בעל השם המקורי <a href="http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/B000027O8J/qid=1123702182/sr=8-2/ref=sr_8_xs_ap_i2_xgl15/002-0721941-3537662?v=glance&s=classical&n=507846">Popular Tunes in 17th Century England</a>; אפשר להוריד <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/56/Callino_Casturame.ogg">כאן</a>, באיכות נמוכה.<br />
אז יש לנו את הצד המערבי, בירד. במזרח יש את <a href="http://www.animenewsnetwork.com/encyclopedia/people.php?id=3401">大谷幸</a> (ברומאג'י: OOTANI Kou), מי שהלחין את המוסיקה ל־灰羽連盟. אחד הנושאים המוסיקליים בפס־הקול של הסדרה, שהוא ממש טוב, הוא <a href="http://www.topazstorm.com/sheet_music/ailesgrises_sadvers.mid">זה</a>.<br />
בבירור, יש דמיון בין הנושא המרכזי שבשתי המנגינות. זה נחמד לראות את זה.</p>
<p>אגב, יום אחרי ששמתי לב לדמיון המלודי, מצאתי באקדמון את ה־Fitzwilliam Virginal Book (אם כי רק את החלק השני, בהוצאה שבה הספר חולק לשני כרכים). ממש ממש נחמד (ולו בגלל השם - Fitzwilliam!): מוסיקה מגניבה, ולא קשה לנגינה - רק להחליף את ה־Grand Piano ל־Harpsicord במקלדת, ו... voila! לטובת הכלל, סרקתי את העמודים הרלוונטיים: <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/56/fitzwilliam2_186.png">186</a> ו־<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/56/fitzwilliam2_187.png">187</a>. להשוואה, ר' <a href="http://www.topazstorm.com/sheet_music/ailesgrises_sadvers.pdf">זה</a>.</p>BiDi ב־Gmail2005-08-21T00:00:00+03:002005-08-21T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-08-21:/59<p>כמעט מכל הבחינות, <a href="http://www.gmail.com">Gmail</a> עדיף בעיני על שירותי־דואל אחרים, אם זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Webmail">webmail</a> אחר ואם זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/POP3">POP3</a>/<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/SMTP">SMTP</a> + <a href="http://www.mozilla.org/products/thunderbird/">Thunderbird</a>. הבעיות בפתרון הראשון הן בעיקר interface מזעזע, קיבולת קטנה מדי (למחוק דואל?!), פרסומות מרגיזות (למרות שהיום זה כבר כמעט <a href="http://adblock.mozdev.org/">לא בעיה</a>) וכמובן העדר תמיכה בחלק מה־browsers, כשאלו שקריטיים לי הם …</p><p>כמעט מכל הבחינות, <a href="http://www.gmail.com">Gmail</a> עדיף בעיני על שירותי־דואל אחרים, אם זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Webmail">webmail</a> אחר ואם זה <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/POP3">POP3</a>/<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/SMTP">SMTP</a> + <a href="http://www.mozilla.org/products/thunderbird/">Thunderbird</a>. הבעיות בפתרון הראשון הן בעיקר interface מזעזע, קיבולת קטנה מדי (למחוק דואל?!), פרסומות מרגיזות (למרות שהיום זה כבר כמעט <a href="http://adblock.mozdev.org/">לא בעיה</a>) וכמובן העדר תמיכה בחלק מה־browsers, כשאלו שקריטיים לי הם ממשפחת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gecko_%28layout_engine%29">Gecko</a>, במיוחד <a href="http://www.mozilla.org/products/firefox/">Firefox</a>. הבעיה בפתרון השני, מלבד ה־interface הרחוק משלמות של Thunderbird (עדיין, הוא מוצלח יותר מכל אלטרנטיבה אחרת שבדקתי, אבל לא מגיע לרמה של <a href="http://www.mozilla.org/products/firefox/">אחיו</a>), היא הפורטביליות: הורדתי את המייל מהשרת, לא אוכל לגשת אליו ממחשב אחר. נכון, אפשר לבטל את האופציה של המחיקה האוטומטית, אבל אז מגיע החלק שבו צריך לכוון את הקונפיגורציה של השרת והיוזר בכל מחשב שאני רוצה לבדוק בו דואל - סיפור. בנוסף, בדרך־כלל תיבות־POP3 די קטנות.<br />
אז Gmail הוא הפתרון האופטימלי* מבין מה שקיים, אבל היתה בו בעיה אחת מרכזית - התמיכה בכיווניות RTL (כתיבה מימין לשמאל: Right To Left). את זו אפשר לעקוף, בעזרת hack פשוט אבל קצת מלוכלך.</p>
<p><!--more--></p>
<p>* בדרך־כלל מושמעת ביקורת על Gmail כעל שירות שמפר את הפרטיות של היוזרים. זה לא ששירותים אחרים לא עושים את זה, זה לא שהמידע שמועבר בדואל בלי הצפנה באמת מוגן: ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Internet_service_provider">ISP</a>, שיכול לעקוב אחרי התעבורה (זה נכון לכל המידע שמועבר ביניכם ובין הרשת), sysadmin משועמם בחברה שמאכסנת את הדואל, security לקוי בכל אחת מתחנות־הביניים של הדואל או באחת מאפליקציות של היוזרים שבקצה (מישהו אמר <a href="http://www.microsoft.com/outlook/">Outlook</a>?) או אנשים שיקחו את המידע שלכם בכוח - כל אלה מאיימים על הפרטיות. הפתרון הוא להצפין, כשלמי שאתם מתכתבים איתו יש את ה"ידע הטכני" המתאים, והמידע מצריך הצפנה (לדעתי הכל מצריך הצפנה, אבל מבחינת המציאות זה לא אופציה - חסרה המודעות בציבור הלא־הארדקור־גיקי, כלים שהם ממש נוחים ותאימות בין מימושים של אלגוריתמי־הצפנה); <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/PGP">PGP</a> הוא פתרון די טבעי: יעיל, נפוץ וכנראה קשה לפיצוח (אם כי לאילן שמעוני יש ספקולציה שאומרת שלמשטר של ארצות־הברית יש כבר יכולת יעילה לפצח את ה־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/RSA">RSA</a>**).</p>
<p>** אגב RSA (ראשי־תיבות של שמות המשפחה של Ron Rivest, Adi Shamir, Len Adleman), נתקלתי בעדי שמיר פעמיים בשנה אחת.<br />
פעם אחת היתה כשעברתי על תרגילים מוחזרים ב<a href="http://www.cs.huji.ac.il/~dlocs/">מיתוג</a>, ונתקלתי בשם שלו (שלה?) על אחד התרגילים. הציון שעל אותו תרגיל לא היה מזהיר, למתעניינים; כנראה שהוא חזק יותר בקריפטוגרפיה מאשר בלוגיקה דיגיטלית-בוליאנית ומערכות־מחשב...<br />
הפעם השניה היתה בקורס "מבוא לניתוח תבניתי של הלשון" (כלומר, ערן), כשהוא (או היא) הופיע ברשימת־התלמידים שערן הקריא בתחילת השנה כדי לקשר שמות (מסמנים) עם האנשים (מסומנים). מיותר להגיד שההקראה של השם הזה העלתה את רמת־העירנות שלי פלאים...</p>
<p>anyway, נחזור ל־Gmail ו־BiDi. הפתרון ממש פשוט, טריוויאלי, אבל כרוך במעט סרבול. כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את האטריבוט ishtml של ה־form המתאים ל־1... הדרך הקלה ביותר לעשות את זה היא להשתמש בסקריפט הפשוט שמופיע <a href="http://blogger.xs4all.nl/zanstra/archive/2004/12/22/gmailHtml.aspx">כאן</a>, או ב"<a href="javascript:function%20H(w){var%20i,c,h,f=w.document.forms;for(i=0;i<f.length;i++)%20{if(h=f[i].ishtml){c=1;if(c!=null)h.value=c;}}for(i=0;i<w.frames.length;i++){H(w.frames[i]);}}try{H(window);}catch(e){alert('error:'+e)}void%200;">פורק</a>" שלי לקוד, שחוסך את הצורך בשינוי ידני של הערך (הרי ברור שאם אתם מפעילים את הסקריפט, תרצו <b>לשנות</b> את הערך מ־0 ל־1). כל מה שצריך לעשות זה ליצור bookmark שהסקריפט הוא הכתובת שלו, ולהפעיל אותו לפני ששולחים את המייל, כשה־browser מפוקס על החלון של ההודעה.<br />
אז עכשיו ההודעה נשלחת ב־HTML, במקום ב־plain text. צריך לפתור שתי בעיות:</p>
<ul>
<li>ב־plain text, בכל ה־encodings, יש סימן מיוחד שמוצג על המסך כשבירה של שורה. ב־HTML ה־browser מתעלם מהסימן הזה. במקום סימן שמהווה חלק מסט־התווים, ב־HTML יש שימוש בתג, </br>, שמסמן שבירה של שורה. לכן, בסוף כל פסקה צריך להוסיף עכשיו "</br>".<br />
אם אתם משתמשים ב־Vim, אפשר לכתוב את הטקסט כמות־שהוא, ולבצע החלפה אוטומטית בעזרת ההחלפה "s/$/<br\/>/g%:" ב־command mode.</li>
<li>Ok, אז יש לנו הודעה ב־HTML. איך זה עוזר לנו לשנות את הכיווניות? הא! פשוט מאוד, מוסיפים <"div dir="rtl> בתחילת ההודעה, ו־<div/> בסופה, והטקסט שבין שני התגים, הפותח והסוגר, יהיה בכיווניות RTL.</li>
</ul>
<p>זהו, עכשיו צריך ללחוץ על ה"Send".</p>'spamming: מיתופיאה'2005-08-12T00:00:00+03:002005-08-12T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-08-12:/58<p>בעוד שבועיים, ב־8月25日, יתקיים כנס "<a href="http://www.mythopia.org/">מיתופיאה</a>" (לא, "מיתוֹפְּיָה" זה איכסה - Mythopoeia). ההרצאות על טולקין טובות.</p>
<p><b>עדכון</b>: היה כיף.</p>Chinglish2005-08-07T00:00:00+03:002005-08-07T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-08-07:/55<p>אריזה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Computer_mouse">התקן הצבעה המונע בעזרת יד</a> שקניתי פעם, ורק עכשיו טרחתי לקרוא את מה שכתוב עליה:</p>
<p><!--more--></p>
<p><center><br />
מקדימה:<br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/55/front.jpg"/></p>
<p>מאחורה:<br />
<img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/55/back.jpg"/><br />
</center></p>
<p>אני חושב שזה מדבר בעד עצמו...</p>
<p><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Chinglish">מה זה Chinglish ולמה זה טוב?</a>. ובאותו עניין: <a href="http://www.engrish.com">engrish.com</a>.</p>N/A for the following days2005-07-31T00:00:00+03:002005-07-31T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-31:/54<div dir="ltr">
I'll not be available online for the next few days. It is probably a HD-crash making my computer play all dead x_x<br />
Yet, it is amazing what can be done merely using text-based programs. Long live the command-line! ^_^V (* feeling totally 1337 h4x0Rish *)</p>
<p>On the other hand, it makes …</p></div><div dir="ltr">
I'll not be available online for the next few days. It is probably a HD-crash making my computer play all dead x_x<br />
Yet, it is amazing what can be done merely using text-based programs. Long live the command-line! ^_^V (* feeling totally 1337 h4x0Rish *)</p>
<p>On the other hand, it makes me read more, which is great... \o.o/ (* returning back to Longbourn *).
</p></div>
<p><b>עדכון</b>: חזר. Ham, swete ham...</p>מסיבאפי! מסיבאפי! ^vv^2005-07-29T00:00:00+03:002005-07-29T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-29:/53<p>ב<a href="/2">פוסט הראשון</a> הגדרתי עבורי את הקריטריון לפרסום פוסט כ"אם הייתי שמח לקרוא את זה, זה ראוי לפרסום".<br />
לאור זה שכמעט עמדתי לפספס את ה<a href="http://www.sunnydale-embassy.co.il/messibuffy2005/messibuffy.html">מסיבאפי</a> השנה, אני מניח שהאני האחר שלי ביקום אלטרנטיבי, זה שלא קורא את <a href="http://www.livejournal.com/users/zoie_braun/38698.html">דמו</a>, היה שמח לקרוא את הפוסט הזה (כמו גם אנשים אחרים …</p><p>ב<a href="/2">פוסט הראשון</a> הגדרתי עבורי את הקריטריון לפרסום פוסט כ"אם הייתי שמח לקרוא את זה, זה ראוי לפרסום".<br />
לאור זה שכמעט עמדתי לפספס את ה<a href="http://www.sunnydale-embassy.co.il/messibuffy2005/messibuffy.html">מסיבאפי</a> השנה, אני מניח שהאני האחר שלי ביקום אלטרנטיבי, זה שלא קורא את <a href="http://www.livejournal.com/users/zoie_braun/38698.html">דמו</a>, היה שמח לקרוא את הפוסט הזה (כמו גם אנשים אחרים ביקום הזה)...</p>
<p>אז הנה: יום רביעי הקרוב, 2005年8月3日, משעה 2100 עד כחצי שעה אחרי עלות־השמש (0600) - שעות כלבבי. פרטים ב<a href="http://www.sunnydale-embassy.co.il/messibuffy2005/messibuffy.html">אתר</a>. קידה עמוקה לשרון שמעוני על האתר המקסים, שהוכיחה <a href="http://olamot2005.starbase972.com/">שוב</a> שאפשר לבנות אתר שהוא גם מרהיב וגם נוח לשימוש ואינטואיטיבי. הקונספט של השעון מבריק, גם אם צפוי־משהו.</p>האקדמיה ללשון העברית .Newspeak vs2005-07-28T00:00:00+03:002005-07-28T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-28:/50<p>(או, באופן קצת פחות פרובוקטיבי ועם מילים יותר ארוכות: נורמטיביזם לינגוויסטו־נאציונאלי)<br />
(או, באופן שנשמע מלומד יותר: מחשבות על הסוציו־לינגוויסטיקה של ההכתבה הנורמטיבית הלשונית)<br />
(או, אם לתרגם ל־crimethink :Newspeak)</p>
<p>ב<a href="/48#comment-73">תגובה</a> ל<a href="{{SITEURL}}/48">פוסט קודם</a> יאיר כתב:</p>
<blockquote><p>
אהבתי את ההשוואה בין שיח-חדש לאקדמיה ללשון עברית. מדוייקת להחריד.
</p></blockquote>
<p>התחלתי לכתוב …</p><p>(או, באופן קצת פחות פרובוקטיבי ועם מילים יותר ארוכות: נורמטיביזם לינגוויסטו־נאציונאלי)<br />
(או, באופן שנשמע מלומד יותר: מחשבות על הסוציו־לינגוויסטיקה של ההכתבה הנורמטיבית הלשונית)<br />
(או, אם לתרגם ל־crimethink :Newspeak)</p>
<p>ב<a href="/48#comment-73">תגובה</a> ל<a href="{{SITEURL}}/48">פוסט קודם</a> יאיר כתב:</p>
<blockquote><p>
אהבתי את ההשוואה בין שיח-חדש לאקדמיה ללשון עברית. מדוייקת להחריד.
</p></blockquote>
<p>התחלתי לכתוב לו תגובה, וכשראיתי שזה מתפתח למשהו בסדר־גודל ובאופי של פוסט נפרד, החלטתי לפרסם את זה כפוסט (אפשר לראות שבהתחלה הפורמט הוא של תשובה, ועם התקדמות הפארול זה נעשה חופשי יותר):</p>
<p><!--more--></p>
<h4>השוואה בין שני המוסדות</h4>
<p>יש נקודות דומות, וזה כיף ונורא כזה "חתרני" להגיד "האקדמיה ללשון העברית = Newspeak", אבל בחינה מדוקדקת יותר תראה שזה לא בדיוק אותו הדבר, למרות קווי־הדמיון היסודיים.</p>
<p>נתחיל במהות שני המוסדות. גורם משותף חשוב הוא ששניהם מהווים זרוע של המשטר, נתמכים על־ידיו והוקמו על־ידיו. כך ב"<a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/welcome2.html">חוק המוסד העליון ללשון העברית</a>" מ־1953. עובדת היות המוסד האחראי על Newspeak זרוע כזו נמצאת לאורך כל הספר. המשפט שפותח את הנספח הוא: "Newspeak was the official language of Oceania and had been devised to meet the ideological needs of Ingsoc, or English Socialism".<br />
כמו שניתן לראות, מטרתם של שני המוסדות היא לכוון את אופן ההתפתחות של השפה ל"רצוי". כך בסעיף 2 של החוק: "תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה". Newspeak מתוכננת לכוון את אופן המחשבה, ואופק המחשבה, של הדוברים בה, תושבי Oceania. בשני המקרים יש פעולות כנגד ההשתנות הטבעית והספונטנית של השפה, והזזתה אל "התלם"; בשני המקרים המוסדות של המשטר מחוייבים באופן מלא להחלטות המוסד. אבל כאן יש שני הבדלים חשובים:</p>
<ul>
<li>הכיוון שאליו מכוונת השפה.<br />
בעוד ש"Newspeak ... had been devised to meet the ideological needs of Ingsoc", הרי ש"תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון העברית <b>על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה</b>" (ההדגשה שלי, כמובן).<br />
מטרות ה־Newspeak ברורות: לשמש כלי לשלטון להכתיב אופן ואופק מחשבה. מהן מטרות האקדמיה ללשון העברית, לאן היא חותרת בהחלטות שלה? זה לא מוגדר, לא בחוק לפחות. המטרה השלישית הנזכרת ב"תקנון האקדמיה ללשון העברית" מ־1945 (לא מצאתי עותק שלו ברשת. החלק הרלוונטי מופיע <a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/welcome1.html">כאן</a>) היא "לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק". לכוון למה? זה לא מוגדר.<br />
זה הבדל מאוד עקרוני. הדמוניות של Newspeak נובעת מהיותה כלי בידי ה־Ingsoc לקידום מטרותיה, כלי שנעשה בו שימוש שיטתי ואפקטיבי. האקדמיה ללשון העברית חסרה את הצד הזה, או, אם לדייק, הוא די מנוון אצלה. אני לא בקיא בהחלטות של האקדמיה, אבל נראה שהיא באופן כללי לא עוסקת בהתווית קו־מחשבה מסויים אצל הדוברים בשפה, לפחות לא בעצם ההחלטות עצמן (על הפקעת השפה מידי בני־האדם והעברתה למערכת השלטונית, בהמשך). אודה שאני לא יודע עד כמה דברים כמו <a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=471389549&msgID=988063097">זה</a> קורים, ועד כמה מה שנזכר שם באמת מבוסס (לא שאני מפקפק במה שיונתן כתב; דברים בעיתון נוטים הרבה פעמים להיות... מאחורי עדשה מעוותת...).<br />
עיקר עבודתה של האקדמיה, למיטב ידיעתי (במידה ואני טועה, אשמח לדעת, אם כי זה לא ישמח אותי לשמוע), היא לא בכיוון בני־האדם למחשבה מסויימת, אלא, כמו שנכתב בתקנון שהוזכר קודם: לכוון את השפה ל(מה שהם חושבים שהוא) לפי טבעה, צרכיה ואפשרויותיה, בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק. אותה דמות שהם רואים כנגד עיניהם כ"טבעה" של השפה העברית נטועה בשלבים מוקדמים יותר, דיאכרונית, של העברית: יש לומר כך וכך כי בעברית מתקופה זו וזו היה נהוג כך. כמובן שזה מופרך מיסודו. בהקשר הזה מומלץ מאוד לקרוא את <a href="http://v-har1.huji.ac.il/ALEPH/HEB/JMS/JMS/JMS/FULL/0308272?">עברית טובה</a> של רוזן. על "טבעה" של השפה העברית והקשר לנאציונאליזם הציוני: בהמשך.
</li>
<li>
הטוטאליות של ההחלטות.<br />
ה־Ingsoc היא טוטאלית, טוטאליטארית, ומכסה את כל תחומי הקיום האנושי. כל מה שהאנשים ב־Oceania עושים הוא חלק מה־Ingsoc, הוא Ingsoc: הם אוכלים Ingsoc, ישנים Ingsoc, ודאי שחושבים Ingsoc, וחולמים Ingsoc, ולעניינו: מדברים Ingsoc, כלומר, מדברים Newspeak. המדינה הישראלית, לעומת זאת, עם כל אי־החיבה שיש לי אליה (או למוסד "מדינה" בכלל, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי), היא רחוקה מהמצב הזה. המדינה מהווה חלק לא קטן מחייו של התושב הממוצע, אבל בהחלט לא בהיקף ובבלבדיות [יו! איזו מילה מגניבה, ubabilvadijut/vebabilvadijut. סליחה, תמשיכו.] של Ingsoc.<br />
זה משתקף גם ביחסים המשולשים של השלטון-השפה-הנתינים: Newspeak אמורה, עם השרשתה והחלפתה של ה"אנגלית", לכסות את <b>כל</b> תחומי־החיים של הדוברים בה, ועל־ידי כך להכתיב את המחשבה שלהם. הטוטאליות של ההחלטות של האקדמיה היא רחוקה להיות כזו, גם באופי ההחלטות (כל מני עניינים שוליים: צריך לכתוב כאן עם שני יו"דים וכאן עם יוד אחת; צריך "צהריים" כך ולא אחרת; המין הדקדוקי של המילה הזו הוא כזה), שלא באמת משנה יותר מדי לחיים של האנשים מבחינה סוציו־ ופסיכו־לינגוויסטית, וגם מבחינת ההיקף של המקומות בהם חלות ההחלטות ורמת האכיפה שלהן. בואו נראה על מי חלות הקביעות של האקדמיה: בסעיף העשירי של החוק שהזכרנו כתוב "החלטות המוסד בענייני דקדוק, כתיב, מינוח, או תעתיק, שנתפרסמו ברשומות על ידי שר החינוך והתרבות, יחולו על מוסדות החינוך והמדע, על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה ועל הרשויות המקומיות". למיטב ידיעתי, רשות השידור נכללת בהגדרה. אין כאן שום הגבלה מחייבת על אנשים פרטיים או מוסדות והתארגנויות שאינן של המדינה.<br />
עם זאת, לאקדמיה ללשון העברית יש הגמוניה על השפה שבמוסדות בעלי השפעה לשונית: "משרד החינוך והתרבות" ואמצעי התקשורת שנתונים ביד המדינה. לאלו יש השפעה על האנשים הצורכים אותם לא רק ברמת המסרים אותם הם מעבירים, אלא גם ברמת האמצעי שבו מועבר המסר: השפה. לא רק החשיפה העצומה של המוסדות האלו - כמעט כל האנשים לומדים ב"מערכת החינוך"; חלק גדול מהאנשים צורכים שידורים רשמיים של המדינה - משפיעה, מבחינה לשונית, אלא גם ל"פרסטיז' הלשוני" של השפה בהם יש השפעה לא מעטה. על לימודי הלשון בבית־הספר היסודי: בהמשך.
</li>
</ul>
<h4>האקדמיה ללשון עברית כזרוע של מדינת ישראל, ונורמטיביזם נאציונאלי באופן כללי</h4>
<p>(נושאים: "שלילת השפה" מהחברה והעברת הריבונות למדינה, נאציונאליזם (ובפרט, ציונות), שפה אחידה כאמצעי פרקטי לשלטון, ו"הוראת הלשון" בבתי־הספר)</p>
<p>מהי המשמעות של הנורמטיביזים? מה, בעצם, אומרת השאלה "איך נכון להגיד" או התשובה "כך יש לומר"? התשובה החד־משמעית היא שהמשמעות היא שיש הפרדה בין שפה שהיא "נכונה" או "קבילה" לבין כזו שהיא לא. בלי לקבל הנחות־יסוד לא מוכחות, ומקובלוֹת חברתיות נפוצות בחברה הישראלית, נסו לחשוב: מה הופך שפה ל"נכונה"? למה שצורה אחת תהיה עדיפה, עקרונית, על צורה אחרת? האם יש ב"אני אלך" משהו שהוא אינהרנטית עדיף על "אני ילך"? התשובה המפוכחת היא, כמובן, שמבחינה לשונית אין שום עדיפות עקרונית לצורה אחת על צורה אחרת: אם נחזור ליסודות, אצל דה סוסיר, מעצם השרירותיות שבקשר שבין המסמן למסומן, אין עדיפות לצורה אחת על אחרת. אז אם מבחינה לשונית אין מקום להכתבה הנורמטיבית, מה כן משמעותה?<br />
כאן אנחנו מגיעים לחלק שעוסק בשאלה: אם אין, לשונית, עדיפות לצורה מסויימת, מה קובע שאחת היא ה"נכונה"? התשובה, גם במקרה של האקדמיה ללשון העברית וגם במקרה של Newspeak, היא: המדינה. הזכרנו קודם שהאקדמיה היא גוף של המדינה, והיא זו שקובעת "העברית הנכונה היא כזו, ולא אחרת". בכך, ומעצם זה שאנשים מקבלים את המחשבה הנורמטיבית כקבילה ("אסור להגיד 'עשר שקל'!"), מנכסת לעצמה המדינה את השפה, כאילו אומרת: "השפה היא שלי, אני קובעת מה נכון ומה לא". מיותר כמעט להגיד איזה כלי רב־עוצמה זה, מבחינת הכח השלטוני וההכנעה שהוא יוצר אצל הדוברים, לא באופן של כיוון המחשבה לדרך מסויימת כמו אצל אורוול, אלא מעצם העובדה שהשפה נחשבת לישות של המדינה; השפה, שבעצם מהווה חלק מרכזי כמעט מכל פעילות אנושית, בבחינת היצור האנושי לא רק כ"אדם החושב" (Homo Sapiens), אלא כ"אדם המסמן", "האדם המדבר". הנקודה, היא, כאמור, שאפילו בלי החלטות שמיועדות לכוון את הפרטים בחברה לצורת מחשבה מסווימת, פעילות נורמטיבית-לשונית של המדינה, כמו זו שיש בישראל, היא כלי רב־עוצמה.<br />
מעבר להפקעתה של השפה מהחברה אל המדינה, יש בעצם הנורמטיביות הלשונית כלי מכין לנורמטיביות כללית יותר. בני־אדם מקבלים את זה שדברים שהמדינה קובעת הם הנכונים ולפיהם צריך לפעול, בדיוק כמו שצריך לדבר "נכון". אדם שמתקן את אופן הדיבור של אדם אחר, לא רק מבצע את ההערה על התיקון עצמו, אלא גם נוהג בביטול בחירותו של האדם השני לפעול לפי רצונו או לא לפי נורמות שמתיישבות עם אלו של המדינה או שהן "ראויות" לדעת המתקן. זה נכון גם לגבי כל דבר נורמטיבי שהוא שרירותי מעיקרו (דברים שהם נורמטיביים בחברה אבל לא שרירותיים, כמו האיסור על רצח, זה סיפור אחר).<br />
יקום אדם ויגיד: "אבל אצל האקדמיה יש דבר נוסף: ההחלטות שלהם לא שרירותיות לגמרי; הן מיועדות ליצור עברית מסוג מאוד מסויים". אמת. בנוסף להפקעה של ה"שליטה" בשפה מידי בני־האדם והעברתה למוסד של המדינה, יש כאן גורם נאציונאלי נוסף, והוא האופי המסויים שמנסה האקדמיה להקנות לעברית, והלך הרוח הכללי בציבור שנובע ממנו. המיתוס הציוני מושתת, בחלק הארי שלו, על "השיבה לציון" ו"זכות־האבות של היהודים", כמו שאפשר לראות מקריאה פשוטה ב"<a href="http://www.knesset.gov.il/docs/images/megila.jpg">מגילת העצמאות</a>". איך זה קשור לאקדמיה ללשון העברית? נתבונן בסוג הקביעות אותן קובעת האקדמיה: העברית שאותה היא מנסה להשריש היא לא העברית המדוברת היום, החיה והמשתנה, אלא עברית שנטועה הרחק בעבר. מבחינות רבות העברית המחודשת ("חידוש העברית" כחלק מ"המהלך הציוני" הוא נושא מעניין סוציו־לינגוויסטית, שדורש דיון מעבר לגבולות הפוסט הזה) והחלטות האקדמיה מנסות ליצור קו שמקשר בין העברית הקדומה, של העברים שישבו באיזור הזה של העולם (אלה של התנ"ך) ובין היהודים של היום, ובכך כאילו ניתנת גושפנקא היסטורית למדינה, כפי שהיא כיום, ולשלטון היהודי בה, על האפליה שהוא מקיים והאלימות שהצבא הישראלי, והמשטרה הישראלית, מפגין כנגד בני־האדם שמגודרים כ"ערביים", ועצם הלגיטימציה לקיומה של המדינה. יש קשר ישיר בין הציונות, בין ה"גושפנקא" שניתנת לשלטון היהודים בפיסת־הארץ הזו, ובין היותם מדברים עברית כשפת־אם. תחשבו לרגע על מצב שבו היום היהודים היו מדברים יידיש כשפת־אם, או אנגלית או גרמנית. במצב כזה הכל היו צועקים "קולוניאליזם!". כשהאקדמיה קובעת את העברית ה"נכונה" להיות כזו שקושרת את זו המודרנית לזו שדוברה על־ידי העברים בעבר הרחוק, והציבור הכללי מקבל את זה, הרי שבכך הוא תורם ל"חזון הציוני", "המדינה היהודית בארץ־ישראל", להתקיים ולהתקבל כלגיטימי.<br />
אז היו לנו שני דברים שהאקדמיה עושה: לא רק להפקיע את הריבונות על השפה מידי הדוברים בה ולהעבירה לידי מוסד של המדינה, אלא גם לכוון את העברית לפי "טבעה", כלומר, באופן שיועיל למדינה בהחייאת מיתוס ה"עבריוּת".</p>
<p>בהקשר הזכרנו קודם, ריבונותה של המדינה על השפה, ראוי להזכיר מה הוא המצב ה"טבעי", כלומר: זה שקורה בלי נורמטיביסטים. בפועל, אותו מצב טבעי, כפי שנראה, מתרחש גם בעברית של ימינו, באופן "תת־תקני", אלא שברמת המודע של הדובר הממוצע הוא "לא ראוי", וצריך "לתקן את השגיאות בעברית".<br />
מהי ההתנהגות הרגילה של שפה? נחזור שוב לדה סוסיר [אם לא הפצרתי יותר מדי בבלוג "תקראו את ה'קורס' של דה סוסיר!", אפציר שוב. יש גם <a href="http://www.resling.co.il/book.asp?series_id=&book_id=156&back=catalog">תרגום חדש לעברית</a>, בהוצאת <a href="http://www.resling.co.il">רסלינג</a>, שעדיין לא יצא לי להסתכל עליו, וכשאקרא אותו, לא בלתי סביר שאכתוב עליו פוסט ביקורת. כמה פרקים בתרגום אנגלי יש <a href="/3">כאן</a>]. דה סוסיר עושה הבחנה בין לאנג (langue) ובין פארול (parole). האחרון לא רלוונטי כאן עבורינו, והוא מתאר ביצוע, ארטיקולציה, מסויים של המערכת הלשונית (הטקסט שאתם קוראים עכשיו, לדוגמה, הוא פארול). הראשון הוא המערכת הלשונית. איפה "נמצאת" אותה מערכת לשונית, אליבא דדה סוסיר [אפשר לעשות משחק־מילים עם <b>de</b> Saussure, אבל זה טיפשי]? שלא כמו חומסקי, שמדבר כאילו במוח יש מערכת מוכנה של "צ'יפים" שמתוכנתים מראש ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Universal_Grammar">UG</a> ובכל המערכת הלשונית מצד אחד נמצאת אצל כל אדם בנפרד ואצל המין האנושי באופן כללי, דה סוסיר "ממקם" את הלאנג אצל חברת־הדוברים, קבוצת־הדוברים, בשפה נתונה, כאשר לכל פרט מאותה קבוצה ידועה המערכת, על הסימנים שבה ועל היחסים ביניהם. השפה, אם כך, יושבת אצל חברת־הדוברים. ודאי שהשפה לא נתונה לרצונו של האינדיבידואל באותה חברה לשנות אותה כרצונו, מבחינה זו האינדיבידואל נתון ל"מרותה" של השפה, והוא חייב להתפשר כדי להעביר מסר לדובר אחר של השפה כך שאותו הדובר יבין אותו (עובדה, שאתם מסוגלים לקרוא את הטקסט שאני כותב עכשיו, על־ידי מכנה משותף הלשוני לי ולך, שכאן הוא השפה העברית). אין אף פרט בחברה שהשפה היא "שלו", וכל הפרטים מוגבלים על־ידה: באותה מידה שכדי לדבר עם אדם אחר אני צריך לעשות שימוש במערכת סימנים מוסכמת, ומוגבלת, כך גם אותו האדם יצטרך לעשות כשהוא ידבר איתי. הקשר שבין העולם המחשבתי של הדובר בשפה ובין השפה עצמה והחברה שמשתמשת בה הוא אחד הדברים המרתקים ביותר בבלשנות, ובהקשר הזה כדאי לקרוא את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Sapir">ספיר</a> ואת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Benjamin_Whorf">וורף</a> ועל <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sapir-Whorf_hypothesis">ספיר-וורף</a>.<br />
אז אם אמרנו שהשפה יושבת אצל הקולקטיב, וכל פרט בחברה תלוי בה ומוגבל על־ידה, והיא לא נתונה לגחמותיהם של הפרטים. (למעשה, היא אחד הכוחות המאגדים ביותר של חברות אנושיות: שימו לב לשמות של העמים: בדרך־כלל כשמות השפות ולהפך. "מי שמדבר בשפה שלי הוא מהשבט שלי; מי שלא, סתם <a href="http://www.etymonline.com/index.php?term=barbarian">ברברי</a>"). מה שהנורמטיביזם הנאציונאלי עושה, זה להעביר את ה"סמכות" על השפה מהחברה אל המדינה. זה חלק מהמפכה הלאומית, משהו שהיה נורא פופולארי במאה ה־19 (עם הרבה הפיכות וכאלה), ובאמת בהרבה מהמדינות החדשות נוצר תקן של שפה, תקן מוכתב. זה לא שלא היתה בכלל מעולם ריכוזיות של שפה לפני היות מדינה (במובן המופשט, והמודרני) שולטת על קבוצה של דוברים, אלא שיש קפיצה כלפי מעלה של הריכוזיות, ושימוש מודע בשפה ככלי של המדינה כמוסד. מיותר להזכיר שכשאני מדבר כאן על "המדינה" אני מדבר על הישות השלטונית באופן כללי, ולא על "מדינת ישראל".<br />
ביקורת שיש לי על ההגדרה "לאנג" של דה סוסיר אולי אכתוב בפוסט אחר.</p>
<p>מעבר להשפעה שיש לעצם הסטנדריזציה של השפה בידי מוסד של המדינה, יש גם צד פרקטי בסטנדריזציה כזו. אמרנו קודם שהשימוש באותה שפה מהווה תנאי להשתייכות לאותה קבוצה חברתית. נתאר מצב שבו דיאלקטים בשפה מתרחקים אחד מהשני מאוד, עד שיש קושי בהבנה, ותחושה רבה של זרות, בין הדוברים בדיאלקטים השונים. מצב כזה הוא מסוכן למדינה, התפצלות של החברה המאוגדת לכמה תת־חברות נפרדות: גם מבחינת המארג החברתי, וגם מבחינת היכולת הטכנית לשלוט. המדינה צריכה שפה רשמית כדי להתקיים לאורך־טווח. במקרים שתחת אותה המדינה יש כמה קבוצות שמדברות בשפות שונות, חשוב למדינה לפחות לשמור על המצב הזה (כך בשפות רשמיות במדינות רב־לשוניות באירופה, כמו בלגיה ושוויצריה), ולא לאפשר פירוק נוסף, ואם אפשר, עדיף יהיה ליצור שפה רשמית עוטפת אחת. בסין אפשר לראות את זה באופן מאוד ברור, בהתקנת המאנדארין הסטנדרטית (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Mandarin">普通话</a>) גם כאמצעי טכני לשלוט בכלל האוכלוסיה, הרב לשונית (מה שמוגדר כ"דיאלקטים" של סינית, מוגדר בהגדרה שהיא פוליטית בעיקרה. מבחינה לשונית, מדובר במערכות שונות מאוד, עד שהן לא מאפשרות תקשורת הדדית), וגם כאמצעי מאגד תחת הקבוצה השלטת (בפרט בבניה של השפה הרשמית לא רק לפי המאנדארין כקבוצת לשונות/ניבים, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Mandarin_%28linguistics%29">北方话</a>, אלא ספציפית לפי הניב של בייג'ינג, מוקד השלטון, <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Beijing_dialect">北京话</a>).<br />
עם גידול האוכלוסיה, זה נעשה יותר ויותר קריטי למדינות לשמור על אחדות לשונית. כשיתחילו ליישב את החלל, המצב יעשה רק יותר מעניין.</p>
<p>אם נחזור מדיון כללי על נורמטיביזם לזה הספציפי של האקדמיה ללשון העברית, כדאי יהיה להסתכל על האופן שבו ההחלטות שלה מחלחלות אל החברה. הזכרנו קודם את "אמצעי התקשורת" שנתונים בידי המדינה, ואת המוסדות שלה (שניהם מחוייבים להחלטות האקדמיה), ככלי משמעותי. בנוסף על זה, יש את הפרסומים שהאקדמיה מוציאה: חוברות כאלה עם רשימות מילים וכללי־דקדוק וכל־מני פסיקות שלה. לאלו יש השפעה מעטה יחסית: כמה אנשים באמת קוראים את הפרסומים של האקדמיה ומשתמשים באתר שלה, ועד כמה זה חלק משמעותי מהחיים שלהם? אחד הכלים הראשיים למתן תוקף להחלטות נורמטיביות הוא "מערכת־החינוך".<br />
לאורך כל שנות הלימוד הבסיסיות עד הבגרות בלשון (מתי זה יוצא היום? ט'? י'?) מואכלים התלמידים ביסודות נורמטיביים, החל מאופן הכתיב בכתה א', ועד ל"hardcore" של הבגרות בלשון. [הערת־אגב: לגבי הכתיב, האורתוגרפיה, אני לא מכחיש שצריך ללמד לכתוב ולקרוא באופן שמה שהתלמיד יכתוב יהיה legible. אם מישהו כותב באופן כזה שזה יקשה על אחרים לקרוא את מה שהוא כותב, מלאכת הלימוד לוקה. המפתח הוא שהמסמנים, במובן הסטרוקטוראלי, הגרפיים שמשתמשים בהם יהיו בני־פיענוח. זו מוסכמה: אולי צריך לעשות רוויזיה של הכתב, אבל הוא עדיין מוסכמה כמו שהוא כעת, עם כל הארכאיות הפונולוגית שלו]. "הוראת הלשון" עבור דוברים ילידיים היא אוקסימורון: אין טעם ללמד אותם מה שהם כבר יודעים. אותה הוראת הלשון בעצם לא מיועדת ללימוד של הלשון העברית, אלא של ההחלטות הנורמטיביות, ולכל היותר קצת הקנייה של מושגי־יסוד בבלשנות המסורתית (טיפה פונולוגיה, טיפה מורפולוגיה, טיפה תחביר). האופן שבו מלומדות ההחלטות הנורמטיביות הוא כאילו וזו השפה ה"נכונה", כצפוי.<br />
אבל לא רק בשיעורי "לשון" יש מקום מכובד לנורמטיביות לשונית במערכת־החינוך. סטיות מהנורמטיביות מדוכאות ביד קשה, במיוחד בשפה הכתובה (מי שכתב חיבור או תשובה למבחן או לשיעורי־בית בעברית לא "תקנית", דינו ציון נמוך). אותו נורמטיביזם של השפה הכתובה קיים במקומות רבים נוספים (נסו לכתוב עבודה אקדמית בעברית "קלוקלת", מחוץ לחוג שעוסק בבלשנות, ותראו; נסו לכתוב קורות־חיים בלי לכתוב בנוסח "מדוקדק" ותראו איך סיכויי־הקבלה שלכם יורדים.<br />
כתוצאה מדיכוי האי־נורמטיביות במערכות השונות הזכרנו, יש בחברה כולה נטיה לדיכוי של דיבור שאינו "תקין", ויותר מזה: להסיק מסקנות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות על הדוברים לפי ה"יישור" של הדיבור שלהם עם הקו התקני. לזה האחרון, יש, ברמה זו או אחרת, בסיס עובדתי (<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Pygmalion_%28play%29">היגינס כמשל</a>), אבל זהו מעגל־קסמים: מי שהוא תוצר טוב של מערכת־החינוך (ולכן, הרי ודאי, אדם חכם וטוב), חזקה עליו שידבר "נכון", ומי שמדבר "נכון", הדיבור הזה זו תוצאה של מערכת־החינוך; מי שמדבר ב"שגיאות", ודאי שהוא גם טיפש ו<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8">לא נחמד</a>, ומי שהוא טיפש, ברור שידבר ב"שגיאות".</p>
<h4>סיכום</h4>
<p>אז מה היה לנו, בגדול?</p>
<p>יש דמיון בין האקדמיה ל־Newspeak בהיותם זרוע של המשטר: רעיונית, עקרונית ו, באופן חלקי, מעשית. יש הבדל בין השניים הן בכיוון שאליו הם מכוונים את השפה והן בעומק ההשפעה של הקביעות שלהם.</p>
<p>לנורמטיביזם אין בסיס לשוני עקרוני, הבסיס הוא חברתי. הוא משמש בעיקרו להפקעת הריבונות על השפה מהחברה אל המדינה. בישראל יש לנורמטיביזם שימוש נוסף אצל המדינה: חיזוק המיתוס הציוני. באופן טבעי, השפה היא "של" החברה. לסטנדריזציה של השפה יש, מעבר להשפעה הפוליטית הרעיונית, גם שימוש פרקטי באיגוד האנשים וביכולת לשלוט עליהם. בישראל למערכת החינוך יש השפעה רבה על היות הנורמטיביזם מקובל ועל החדרתן של קביעות נורמטיביות.</p>
<p><hr class="hr1" />
<h4>פעילות לא נורמטיבית של האקדמיה ללשון העברית</h4>
<p>ההגינות מחייבת להזכיר שפועלה של האקדמיה לא מסתכם רק בהכוונה נורמטיבית (פרסקריפטיבית, פסקנית), אלא גם בפעולות שלפחות על־פניהן נראות דסקריפטיביות ולגיטימיות מבחינה בלשנית. קודם הזכרתי את המטרה השלישית בתקנון האקדמיה. השתיים הנוספות הן:</p>
<ol>
<li>לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה.</li>
<li>לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו.</li>
</ol>
<p>לא ברור לי כל־כך ההבדל בין השתיים (הראשונה עוסקת בלקסיקוגרפיה והשניה בשאר חלקי התיאור? הראשונה עוסקת בקורפורה?).<br />
בהקשר הזה כדאי אולי להזכיר את "<a href="http://hebrew-academy.huji.ac.il/publication4.html#a">לשוננו</a>", שחלק מהכתוב שם הוא טובכפליתר (ומהשאר, צריך להזהר).</p>
<hr class="hr1" />
<p><b>תגובות מחוץ לבלוג</b>: <a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=471389549&msgID=202208149">בפורום שפות ותרגום</a> מ<a href="http://my.ort.org.il/tolkien/forums/">הפורומים על טולקין באורט</a>, ו<a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=943&msgid=57938161">בפורום בלשנות בתפוז</a>.</p></p>לטייל זה כיף (+הפתעה הדורה על עמוד חשמל)2005-07-27T00:00:00+03:002005-07-27T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-27:/51<p>ביומיים האחרונים יצאתי בשעה חמש-ומשהו-שש בבוקר מהבית, והלכתי לטייל. עד שחם מדי ואני כבר עייף.</p>
<p><!--more--></p>
<p>זה באמת תענוג - בשעות האלה של הבוקר, כשהכל מתעורר (אני, מצדי, הולך אחרי זה לישון. החיים כערפד מוצאים־חן בעיני) ויש ריח מיוחד באוויר והרגשה נפלאה של נקי, כשהכל מפהק בקרניים ראשונות של שמש - ללכת …</p><p>ביומיים האחרונים יצאתי בשעה חמש-ומשהו-שש בבוקר מהבית, והלכתי לטייל. עד שחם מדי ואני כבר עייף.</p>
<p><!--more--></p>
<p>זה באמת תענוג - בשעות האלה של הבוקר, כשהכל מתעורר (אני, מצדי, הולך אחרי זה לישון. החיים כערפד מוצאים־חן בעיני) ויש ריח מיוחד באוויר והרגשה נפלאה של נקי, כשהכל מפהק בקרניים ראשונות של שמש - ללכת לטייל. פשוט לצאת מהבית וללכת, בלי כיוון מסויים, לחפש דברים יפים ודברים מעניינים. ויש המון דברים יפים, פשוט צריך ללכת ולראות. הרבה פרחים יפים, עצים יפים, דברים קטנים שאפשר להסתכל עליהם הרבה זמן, וסיטואציות סמי־אורבניות משעשעות (אגב, משהו שנורא הרשים אותי: במרחק של פחות מרבע שעה הליכה, הרבה פחות, מהבית שלי, שנמצא בקריית־משה, אפשר למצוא מקומות שבהם ב־360°⨉2 - כלומר בכל הכיוונים שאפשר להסתכל - אין שום זכר לנוף אורבני של ממש, והכל נראה כמו מושב). זה כל־כך... זה, ללכת פשוט לפי דברים מעניינים, כמו ילד: היי! זה נראה יפה, כאן יש כניסה לחצר משותפת שהיא מקורה בצמחים וירוקה נורא, כאן יש צמח עם פרחים מוזרים, כאן יש משהו שנראה מעניין - נלך ונראה.<br />
יש משהו קסום בירושלים; הרבה אנשים אמרו את זה לפני, וזה נכון. אני אוהב את העיר הזאת, וחבל לי על כמה דברים שמאיימים עליה כמו שהיא עכשיו (הרצאה על דמוגרפיה, לא עכשיו).<br />
היום הלכתי בעקבות ה־Green-o-Meter, כלומר: אם זה ירוק ויפה, אני הולך לשם, כי אם זה ירוק (ולכן, יפה) זה בטח גם מעניין. אז הלכתי, והגעתי למקום נחמד עם עצים. שאלתי את עצמי איפה אני נמצא, ובמרחק של כמה פסיעות ענה לי שלט: "בית־קברות צבאי"... מורבידי משהו, אבל מטופח נחמד. המשכתי ללכת, כשאני רואה עמק מוריק, שראיתי אתמול מזווית אחרת ואמרתי לעצמי שאני צריך ללכת לשם. מסתבר לפי שלט שזה חלק מיער ירושלים. נחמד. אקצר בדיבור (אם אפרט על כל פרח, על כל עץ, על כל צמח או אבן, לא אסיים לכתוב בזמן הקרוב). התחיל להיות מאוחר וחם; המשכתי, כשאני מכוון את הצעדים שלי, לפי מפה שהיתה מצויירת על שלט, חזרה הביתה, מזרחה. הולך, הולך, הולך, ואז רואה מין מתקן של חברת חשמל. לא מעניין כל־כך, על־פניו. החלק הבולט שלו בנוי משני עמודים גדולים, ופיגום כזה שמחבר בין שניהם (קצת כמו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Torii">鳥居</a> - רמז מטרים! - או צורת האות π או ח). בזווית העין אני רואה משהו מוזר, כאילו לא במקום. אני מזיז את הראש ורואה... טווס. על עמוד חשמל. טווס. כן, כך. לא, לא הזיתי, היה טווס על עמוד חשמל, בקצה יער ירושלים, לא יותר ממאה מטרים מכביש עמוס־מכוניות. טווס. כל־כך יפה: עם זנב ירוק כהה עמוק עם נקודות זוהרות (כנראה ה"עיניים"; הוא היה רחוק מכדי שממש אוכל להבחין בפרטים, מה גם שהזנב היה סגור), גוף/כנפיים אפור־זהוב, ראש וצוואר כחולים עמוקים עמוקים, עם ציצה על הראש. כל פעם שהוא זז, האור שהוחזר ממנו נראה קצת אחרת. היתה גם טווסה, אפורה, בתוך הפיגום האופקי, מוסתרת ומוצלת. אין לי יותר מדי מה להגיד עליה: היא פשוט ישבה לה בתוך הפיגום. זה היה נראה שהיא והטווס קשורים האחד לשניה: זוג? הסתכלתי עליו, על הטווס, יותר מרבע שעה, לפי השעון (סובייקטיבית, זה היה הרבה פחות), עד שהוא עף לו מעמוד החשמל למטה, הסתובב קצת, ועף רחוק יותר כשאיש עבר ליד, קרוב מדי. שאלתי את האיש, הנחמד אגב, אם הוא מכיר את הטווס (טוב, נו, לא במילים <b>האלה</b>...), והוא אמר שבעל־חווה שנמצאת קרוב (באמת לא רחוק - במרחק־ראיה. יש שם גם סוסים) מגדל אותם. כששאלתי אותו איך קוראים למקום הזה, הוא אמר שזה "עמק רבידה" (revidá; אני לא יודע איך לאיית את זה באותיות עבריות. רווידה?), ושיש שם גם נחל, בשם המקורי "נחל revidá", ושלפנות בוקר, קצת לפני שהשמש זורחת, באות איילות לשתות שם. באחד הבקרים הבאים אלך לראות. אם אתם מחפשים את העמק, לראות טווסים, הוא נמצא ליד רחוב דגניה: במקביל לרחוב, נמוך יותר. אני, כמובן, לא יוכל להבטיח שהטווס, או הטווסה, יהיו שם... אם אתם רואים אותם, תמסרו ד"ש ^^<br />
אז אחרי שהתרשמתי עמוקות, והתפעמתי מהיופי (באמת בלי ציניות, נו), עליתי לכיוון החלק האורבני יותר, לחזור הביתה. על מין ארון גדול כזה של חברת־חשמל שהיה ליד ה־鳥居 שלהם ראיתי שכתוב "חברת־החשמל - אגף הולכה והשנאה". הם כל־כך פופולאריים שהם צריכים אגף מיוחד ל־hasnaá? (או אולי זה agáf holaxá ve ha sin'á?...). כן, אני יודע שזה holaxá ve hašnaá, שזה הפעולה ש<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%99">שנאי</a> עושה.</p>
<p>אולי אקנה מצלמה דיגיטלית ואפתח פוטובלוג. אולי.</p>
<p>לילה טוב.</p>'מבוא לניתוח תבניתי של הלשון: מבחן־בית ועבודות'2005-07-17T00:00:00+03:002005-07-17T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-17:/48<p>במסגרת "שחרר את מה שאתה כותב ואחרי כמה שנים תצטער שעשית את זה, כשתסתכל איזה שטויות כתבת", אני משחרר את העבודות שכתבתי בערן (א.ק.א. מבוא לניתוח), ואת מבחן־הבית שכתבתי.</p>
<p><!--more--></p>
<table>
<tr>
<td>2004年10月21日</td>
<td>"סיכום" הערך "בלשנות" באנציקלופדיה העברית</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年10月28日</td>
<td>סיכום פרקים III ו־IV בהקדמה ל־cours של דה סוסיר …</td></tr></table><p>במסגרת "שחרר את מה שאתה כותב ואחרי כמה שנים תצטער שעשית את זה, כשתסתכל איזה שטויות כתבת", אני משחרר את העבודות שכתבתי בערן (א.ק.א. מבוא לניתוח), ואת מבחן־הבית שכתבתי.</p>
<p><!--more--></p>
<table>
<tr>
<td>2004年10月21日</td>
<td>"סיכום" הערך "בלשנות" באנציקלופדיה העברית</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年10月28日</td>
<td>סיכום פרקים III ו־IV בהקדמה ל־cours של דה סוסיר</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年11月04日</td>
<td>הסימן הלשוני, על־פי שני הפרקים הראשונים ב־course</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年11月18日</td>
<td>פרספקטיבות במחקר הבלשני</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年11月25日</td>
<td>מקבעים סינכרוניים, דיאכרוניים והשוואתיים</td>
</tr>
<tr>
<td>2004年12月21日</td>
<td>ערך</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年01月13日</td>
<td>שימוש בכלים סטרוקטוראליים</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年02月25日</td>
<td>חלקי־הדיבור</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年03月10日</td>
<td>חיבור ושעבוד</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年03月31日</td>
<td>קטיגוריות דקדוקיות</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年04月14日</td>
<td>זמן</td>
</tr>
<tr>
<td>2005年05月26日</td>
<td>מודוס ומודאליות</td>
</tr>
</table>
<p>אל העבודות צריך להתייחס בחשדנות הראויה (במיוחד ככל שמסתכלים מוקדם יותר בזמן); המבחן דווקא בסדר גמור.<br />
העבודות נמצאות בקובץ <a href="https://old.digitalwords.net/media/introling/ex.zip">zip</a>, שכולל קבצי pdf ו־tex. המבחן זמין בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/introling/test.pdf">PDF</a> ובפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/introling/test.tex">TeX</a>.</p>'איזה יופי של רעיון: TiddlyWiki'2005-07-16T00:00:00+03:002005-07-16T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-16:/49<p>אתם יודעים לקרוא לבד, לכן לא אכתוב יותר מדי מילים על <a href="http://www.tiddlywiki.com/">TiddlyWiki</a>, שהוא לדעתי רעיון ממש נחמד, בביצוע טוב (רק פוי! מה זה הצבעים הדיפולטיביים האלה?). אהבתי.<br />
גם חלק מה־<a href="http://www.tiddlywiki.com/#TiddlyWikiAdaptations">fork־ים</a> לא רעים בכלל.</p>お猫たち*2005-07-13T00:00:00+03:002005-07-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-13:/47<p>הודעה שכתבתי במקום אחר, אבל מפאת החשיבות אני כותב אותה גם כאן:</p>
<p><!--more--></p>
<p><hr class="hr1"/>
<p>חתולה שאצל שכן שלי ילדה לפני כחודשיים-שלושה שישה גורים, שבאופן מצער אחד מהם נפטר מבעיות במעיים :-(<br />
החמישה הנותרים חמודים נורא, ויפים (שני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tortoiseshell_cat">טורטים</a> לבן-ג'ינג'י-שחור, שני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tabby_cat">טאבי</a> אפורים ואחד לבן-ג'ינג'י). אמא שלהם, על־פי מה שאמר השכן ועל־פי …</p></p><p>הודעה שכתבתי במקום אחר, אבל מפאת החשיבות אני כותב אותה גם כאן:</p>
<p><!--more--></p>
<p><hr class="hr1"/>
<p>חתולה שאצל שכן שלי ילדה לפני כחודשיים-שלושה שישה גורים, שבאופן מצער אחד מהם נפטר מבעיות במעיים :-(<br />
החמישה הנותרים חמודים נורא, ויפים (שני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tortoiseshell_cat">טורטים</a> לבן-ג'ינג'י-שחור, שני <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Tabby_cat">טאבי</a> אפורים ואחד לבן-ג'ינג'י). אמא שלהם, על־פי מה שאמר השכן ועל־פי מה שראיתי, היא חתולה טובת־לב וטובת־מזג; החתולים הקטנים: נו, גורים, שובבים כאלה (אני לא מכיר אותם מספיק כדי לדעת על האופי של כל אחד מהם).<br />
עכשיו, יש אשה מבוגרת מיזנטרופית באותו הבניין שטוענת שהחתולים והילדים שבאים לשחק איתם מפריעים לה, מה שמעמיד את השכן במצב לא נעים: מצד אחד, הגורים והאם, ומצד שני המיזנטרופית/מיזפליסית.</p>
<p>כאן מגיע החלק שבו אתם יכולים לעזור: אם אתם יכולים ורוצים לאמץ גור או כמה גורים, תזכו לתהילת־עולם ולעולם הבא (ולחברתו של חתול, שזה הרבה יותר טוב...). אם אתם מכירים מישהו שיוכל וירצה לאמץ, אתם והוא תזכו לתהילת־עולם ולעולם הבא (אבל אתם לא תזכו לחברתו של חתול). אם תוכלו לברר אם מישהו מכיר מישהו שירצה לאמץ, זה יהיה מצויין (וכך תזכו גם אתם וגם איש־הקשר וגם מי שיאמץ בתהילת־עולם ובעולם הבא). מבחינת השכן זה יותר מבסדר. עִזרו לאלים הקטנים והחמודים. סידורים וכאלה - דאלוני ל־rumpelstilzchen ב־gmail.com. החתולים נמצאים בירושלים.<br />
תודה מהגורים, האם, והשכן (ובאופן עקיף גם מהאשה המרירה...).</p>
<p>(במקרה ואתם, או מישהו אחר, רוצים לאמץ אבל לא יודעים איך לטפל בגורים, אשאיל/אצלם/אסרוק ספרות בנושא. זה לא מסובך, אבל כן דורש השקעה מסויימת ואחריות)</p>
<p>שוב תודה :-)</p>
<hr class="hr1"/>
<p>* זה お של כבוד, לא お של 雄(お)猫/男(お)猫</p></p>'"כולנו ביחד(?)"'2005-07-11T00:00:00+03:002005-07-11T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-07-11:/46<p>בהתחשב בזה שקהל־היעד הוא אנשים מסקטור שהוא, ככלל, הומופובי בטירוף (ר' מצעד הגאווה האחרון בירושלים, רק כדוגמה אחת), <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/46/cellcom.jpg">הפרסומת הזו</a>, שמצאתי בתיבת־הדואר, משעשעת במיוחד...</p>富士日2005-06-28T00:00:00+03:002005-06-28T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-28:/43<p>אם ב<a href="/42">פוסט הקודם</a>, מספר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Answer_to_Life%2C_the_Universe%2C_and_Everything">42</a>, הזכרתי זוטה לבנה, הרי שזה המקום להעלות את הדבר הבא.</p>
<p>הממצא הנתון (כדי לקבל את האיזור הנגוע מוגדל, צריך ללחוץ על התמונה):<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/43/fujisun_zoom.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/43/fujisun.jpg" style="border: 0px"/></a><br />
זה קרטון דק כזה שהיה תקוע באדמה של העציץ במשתלה (אפשר לראות שאריות של האדמה עליו).</p>
<p><!--more--></p>
<p>עכשיו, אנשים נורמליים היו קוראים את …</p><p>אם ב<a href="/42">פוסט הקודם</a>, מספר <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/The_Answer_to_Life%2C_the_Universe%2C_and_Everything">42</a>, הזכרתי זוטה לבנה, הרי שזה המקום להעלות את הדבר הבא.</p>
<p>הממצא הנתון (כדי לקבל את האיזור הנגוע מוגדל, צריך ללחוץ על התמונה):<br />
<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/43/fujisun_zoom.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/43/fujisun.jpg" style="border: 0px"/></a><br />
זה קרטון דק כזה שהיה תקוע באדמה של העציץ במשתלה (אפשר לראות שאריות של האדמה עליו).</p>
<p><!--more--></p>
<p>עכשיו, אנשים נורמליים היו קוראים את זה ולא שמים לב לשום דבר מיוחד. אם גם אתם התעכבתם על הפינה הימנית־תחתונה, אתם במיעוט הנבחר!<br />
קמט קטן (לא רואים אותו כל־כך טוב בסריקה) וקצת אדמה יוצרים את המילים Fuji sun מהמילים Full sun. <b>ה</b>הר המפורסם ביפאן הוא 富士山 "הר פוג'י", וקוראים את זה フジサン (ברומאג'י: fuji-san). הקריאה הסינית של 山 "הר" היא サン (ברומאג'י: san), ו־富士 מורכב מהסימנים של 富 "עושר" (קריאה: フ fu) ו־士 "סאמוראי" (シ shi, שהופך ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Rendaku">連濁</a> ל־ジ ji), שנבחרו לפי הצליל (ואולי גם המשמעות?). את Fuji sun "**פוג'י־שמש" אפשר לקרוא כמו באנגלית, /fuji san/, כמו השם של ההר...</p>'מתכון: פיצה־נודלס + בונוס'2005-06-27T00:00:00+03:002005-06-27T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-27:/42<p>אני עצלן. בדרך־כלל אני לא מכין לי דברים שדורשים יותר טרחה מ־as-is או אינסטנט (השיא של דרגת התחכום והמורכבות זה להכין פסטה...). זה די משעמם להכין אוכל.<br />
היום "טרחתי" ושילבתי כל מני דברים. התוצאה יצאה נחמדה, טעימה, ולכן החלטתי לשתף את העולם ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/How-to">howto</a> (לא שזה מתכון חדשני …</p><p>אני עצלן. בדרך־כלל אני לא מכין לי דברים שדורשים יותר טרחה מ־as-is או אינסטנט (השיא של דרגת התחכום והמורכבות זה להכין פסטה...). זה די משעמם להכין אוכל.<br />
היום "טרחתי" ושילבתי כל מני דברים. התוצאה יצאה נחמדה, טעימה, ולכן החלטתי לשתף את העולם ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/How-to">howto</a> (לא שזה מתכון חדשני או מדהים, אבל הוא עומד יפה בכלל הברזל של "אסור להכין אוכל שהעבודה עליו נטו אורכת יותר זמן ממה שלוקח לאכול אותו").</p>
<p><!--more--></p>
<h3>פיצה־נודלס</h3>
<p>רכיבים וכמויות:</p>
<ul>
<li>נודלס, בכמות סבירה לאדם.</li>
<li>גבינה צהובה או לבנה־מלוחה. רצוי מלוח, או נייטרלי; לא מאלו שיש להן גוון מתוק קצת בטעם. אני מעדיף להשתמש בטופו, מסיבות אידיאולוגיות. כמות: מספיק הרבה כדי שיהיה אפשר לראות, וזה לא יבלע בתערובת.</li>
<li>קטשופ. אני לא אוהב את החריפים, עם הטעם המוזר והסינתטי, או את הלא חריפים שיש להם איזו מתקתקות בטעם: משהו נייטרלי יהיה טוב. כמות: מספיק כדי שכשמערבבים לנודלס יהיה שינוי ברור בגוון לאדמדם.</li>
<li>זיתים, מתובלים כאלה או לא. מבחינת הכמות, תחשבו שזה פיצה: אחרי שמערבבים, צריכה להיות כמות שהייתם רוצים לראות על פיצה (מימד העומק מתבטל אם מערבבים כך שהחלוקה היא אוניפורמית).</li>
<li>תיבול: אני מניח שזה אישי. אורגאנו בכמות גדולה זה טוב, וגם תערובות מוכנות של תבלינים, אם הם מתאימים. הוספתי קצת עלים של זוטה לבנה (Micromeria fruticosa) - זה נחמד, מדי פעם מרגישים בום של טעם (לזוטה יש טעם מרוכז; היא טובה לתה) שהוא כאילו לא קשור לשאר. מלח לפי הצורך, כמובן.</li>
<li>תוספות. לדעתי זה מספיק ככה, אבל אפשר כמובן להוסיף דברים.</li>
</ul>
<p>איך מכינים:<br />
טריוויאלי, באמת.<br />
מכינים את הנודלס באופן רגיל.<br />
שמים את הגבינה/טופו ביחד. אם זה לא גבינה צהובה, ואתם לא רוצים שהיא תהפוך לקווטש עם הכל (לא שזה רע), אפשר לשים אותה בסוף, אחרי שהכל מעורבב, ולהוסיף ערבוב קטן, שלא ימעך אותה.<br />
שמים קטשופ, זיתים חתוכים ואת התיבול ומערבבים כך שעבור כל שני כדורים שתבחרו, סגורים או פתוחים, ברדיוס b (קבוע לבחירה) המוכלים בתערובת, ההפרש בין כמויות הרכיבים שבשניהם לא יעלה על n שתבחרו (זו הדרך המסובכת להגיד שהערבוב צריך להיות אחיד).<br />
זהו. (לאכול עוד כשזה חמים).</p>
<p><hr class="hr1" />
<h3>הבונוס</h3>
<p>אם כבר בעניינים כאלה. זה סלט שהמצאתי איפשהו כשמספר השנים שלי היה חד־ספרתי (אני יכול לשים חסם עליון וחסם תחתון, אבל אני לא זוכר מתי בדיוק). אני מאוד מעריך מינימליזם, כשהוא עשוי טוב. זה אסתטי (ר' <a href="http://kermit.dreamhosters.com/?p=10">ptr*</a>). הסלט הזה מינימליסטי, ולדעתי הוא גם טעים ונראה טוב. סלט־禅.</p>
<p>רכיבים:</p>
<ul>
<li>מלפפונים חתוכים, קלופים או לא.</li>
<li>שומר חתוך. 50%:50% עם המלפפונים זה יחס סביר.</li>
<li><b>מעט</b> שמן־זית, רק כדי להרטיב קצת את הסלט, שלא יהיה גולמי.</li>
<li>קצת מלח.</li>
</ul>
<p>איך מכינים:<br />
עוד יותר טריוויאלי.<br />
חותכים את המלפפונים לחתיכות די גדולות (לא לחתוך ליותר מלשני חצאים ברוחב, מקסימום ארבע), אחרת זה נעשה מיימי ואיכסה. חותכים את השומר לחתיכות בערך באותו גודל. מוסיפים את שמן־הזית ואת המלח. מערבבים. זה לא סלט של כמות גדולה, קערית קטנה תהיה מדד לכמות מספיקה.<br />
זהו. כדאי לשים בתוך קערית שקופה או צלוחית שקופה, אולי עם גוון ירקרק־תכלכל. התוצאה נעימה לעין: הגוון הירוק בהיר של המלפפון עם הלבן הירקרק מעט של השומר יוצרים שילוב יפה.</p>
<div dir="ltr">
いただきます!^o^
</div></p>מקלדת Xkb גוטית2005-06-22T00:00:00+03:002005-06-22T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-22:/40<p>גוטית היא שפה נחמדה. לא מלהיבה, לפחות לא אותי, אבל חביבה כזו. גם הקורפוס די פושר, כמעט כולו מתורגם. אני מניח שעבור הודו־אירופיסטים (ובמיוחד: גרמאניסטים) דיאכרוניים היא מעדן.<br />
כנראה שזה היה אולפילה, מי שבערך כל הכתבים שיש לנו בגוטית נכתבו על־ידו, שפיתח את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gothic_alphabet">הכתב הגוטי</a>. לא, הכוונה היא …</p><p>גוטית היא שפה נחמדה. לא מלהיבה, לפחות לא אותי, אבל חביבה כזו. גם הקורפוס די פושר, כמעט כולו מתורגם. אני מניח שעבור הודו־אירופיסטים (ובמיוחד: גרמאניסטים) דיאכרוניים היא מעדן.<br />
כנראה שזה היה אולפילה, מי שבערך כל הכתבים שיש לנו בגוטית נכתבו על־ידו, שפיתח את <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gothic_alphabet">הכתב הגוטי</a>. לא, הכוונה היא לא ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Blackletter">Blackletter</a> או לצורות ה"גוטיות" של האותיות שמשתמשים בהם היום (שם נרדף ל־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Sans-serif">sans-serif</a>). ולא, הגוטים לא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Gothic_fashion">התאפרו בשחור ולבן ולבשו תחרוֹת שחורות</a>, והם לא שמעו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Goth_metal">Gothic metal</a> (שזה הפסד שלהם, במקרה של להקות כמו <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Haggard_%28band%29">Haggard</a>). יש גם <a href="http://got.wikipedia.org/">וויקיפדיה בגוטית</a>.</p>
<p><b>תוספת</b>: חיפוש ברשת העלה את <a href="http://wikisource.org/wiki/Die_gotische_Bibel">זה</a> ואת <a href="http://titus.uni-frankfurt.de/texte/etcs/germ/got/gotnt/gotnt.htm">זה</a>. מפליא לראות עד כמה הקורפוס מצומצם. אחרי שקוראים את כל זה ואת מעט הטקסטים הנוספים, אפשר להגיד שיודעים גוטית, <i>את כולה</i>...</p>
<p>לפני כמעט שנה, בגרסה הישנה של האתר הזה, יצרתי מיפוי של הכתב הגוטי ב־Xkb.<br />
יש משהו... אה... מרגש (?) בשילוב של טכנולוגיה מודרנית עם כתבים ושפות עתיקים.</p>
<p><!--more--></p>
<h3>ה־keymapping</h3>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/40/layout.png"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/40/layout_tn.png" /></a><br />
<small>(התמונה מבוססת על אלו שיש בערך <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Keyboard_layout">Keyboard layout</a> בוויקיפדיה. הן משוחררות תחת <a href="http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html">GFDL</a>, מה שאומר שגם התמונה שאני יצרתי משוחררת תחת אותו רשיון. התמונה, ולא כל הטקסט.)</small></p>
<p>המיקום של רוב האותיות במקלדת די ברור מאליו: נסיון ליצור keymapping שקרוב עד כמה שאפשר ל־QWERTY הלטיני מבחינת הערכים בטרנסקריפציה הלטינית. </p>'מבוא לניתוח תבניתי של הלשון: Call for Notebooks'2005-06-17T00:00:00+03:002005-06-17T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-17:/39<p>אמנם ביקשתי בשיעור, אבל אף אחד/ת לא התנדב/ה לפרסום מחברת מפורטת... (מלבד Aaron, ש<s>י</s>שלח עבודות שלו. תודה! :-)).</p>
<p>הבעיה: הקורס של ערן לא קל לסיכום. לכן, המחברת שלי דלה.<br />
הבעיה 2: יש מבחן בית, שמתבסס גם על מה שהועבר בשיעור.<br />
הפתרון: אם למישהו יש מחברת מפורטת, אשמח …</p><p>אמנם ביקשתי בשיעור, אבל אף אחד/ת לא התנדב/ה לפרסום מחברת מפורטת... (מלבד Aaron, ש<s>י</s>שלח עבודות שלו. תודה! :-)).</p>
<p>הבעיה: הקורס של ערן לא קל לסיכום. לכן, המחברת שלי דלה.<br />
הבעיה 2: יש מבחן בית, שמתבסס גם על מה שהועבר בשיעור.<br />
הפתרון: אם למישהו יש מחברת מפורטת, אשמח לסרוק אותה ולפרסם ברשת, בהקדם. דאלוני: rumpelstilzchen ב־gmail.com.</p>
<p><b>עדכון</b>: אהרון שלח את ה־Liebman’s Guide to Five Major Terminological Distinctions in Saussure, והוא (הטקסט, לא אהרון או פרדיננד) זמין as-is <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/39/liebman.pdf">כאן</a>. זה לא תמיד תואם את מה שערן אמר (שזה, מן הסתם, מה שנצטרך לכתוב...), ולפעמים מרחיב מחוץ למה שנאמר בשעור, כך ששימוש ב־Guide למבחן צריך להעשות באופן מודע.<br />
!どうもありがとうございます</p>
<p><b>עדכון 2</b>: יש קצת חומר ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Cours_de_linguistique_g%E9n%E9rale">Wikipedia</a> על ה־Cours.</p>הידוע בנרטיב באנגלית העתיקה2005-06-15T00:00:00+03:002005-06-15T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-15:/37<p>זהו. הגשתי את העבודה שלי על אנגלית עתיקה. פיו! זה דרש הרבה יותר זמן ממה שחשבתי, אבל התוצאה יצאה כזו שאני ממש מרוצה ממנה. (ו... הו! זה נראה <b>כל־כך</b> טוב כשזה מודפס וכרוך... ^___^).</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/37/paper.pdf">העבודה עצמה בפורמט PDF</a>; <a href="https://old.digitalwords.net/media/37/paper.tar.bz2">הסורסים ב־LaTeX ו־BibTeX</a>.</p>עבודות שכתבתי בקורס "בעיות בבלשנות"2005-06-10T00:00:00+03:002005-06-10T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-10:/10<p>הסימסטר השני עומד להסתיים, ומבחן הבית הראשון של רוב הסטודנטים בחוג בשנה א' הוא בקורס "בעיות בבלשנות". כדי לעזור, ריכזתי את כל העבודות שכתבתי בקורס, 16 במספר, ואת המחברת, בפוסט אחד.</p>
<p><!--more--></p>
<p>העבודות מופיעות, פחות-או-יותר, כמו שהן נכתבו. מלבד עריכה טכנית, הן כמעט זהות לאלו שהגשתי. לכן, הייתי מעדיף שמי שקורא …</p><p>הסימסטר השני עומד להסתיים, ומבחן הבית הראשון של רוב הסטודנטים בחוג בשנה א' הוא בקורס "בעיות בבלשנות". כדי לעזור, ריכזתי את כל העבודות שכתבתי בקורס, 16 במספר, ואת המחברת, בפוסט אחד.</p>
<p><!--more--></p>
<p>העבודות מופיעות, פחות-או-יותר, כמו שהן נכתבו. מלבד עריכה טכנית, הן כמעט זהות לאלו שהגשתי. לכן, הייתי מעדיף שמי שקורא אותן לא יתבסס יותר מדי על מה שכתוב, במיוחד בעבודות המקודמות יותר: באמת הייתם רוצים להסתמך על טקסט שכתב מישהו עם השכלה פורמלית של - נאמר - שלושה שבועות בתחום מסויים?</p>
<table>
<tr>
<td>27/10/2004</td>
<td>פונימות</td>
<td>הגדרות ל"פונימה", וסיכום מאמר של טרובצקוי</td>
</tr>
<tr>
<td>3/11/2004</td>
<td>מושגים בפונולוגיה</td>
<td>הגדרות</td>
</tr>
<tr>
<td>10/11/2004</td>
<td>ניתוח מורפולוגי</td>
<td>מורפמות ואלומורפמות: קופטית, גוטית, איסלנדית עתיקה וולשית</td>
</tr>
<tr>
<td>16/11/2004</td>
<td>אנליזת רכיבים מידיים (התרשימים צויירו ידנית)</td>
<td>ניתוח ICs לפי הוקט</td>
</tr>
<tr>
<td>24/11/2004</td>
<td>גרעין והרחבה</td>
<td>השוואה בין מאמרים של בארי ופיטמן</td>
</tr>
<tr>
<td>1/12/2004</td>
<td>שלוש הדרגות, ונקסוס ויונקציה</td>
<td>על־פי יספרסן</td>
</tr>
<tr>
<td>15/12/2004</td>
<td>העברית המודרנית: שמית או הודו־אירופית?</td>
<td>השוואה בין מאמרים של רוזן ושל גולדנברג</td>
</tr>
<tr>
<td>22/12/2004</td>
<td>פרדיגמות ותת־פרדיגמות</td>
<td>סיכום פרקים מבנבניסט, ודיון בחלוקה פרדיגמטית</td>
</tr>
<tr>
<td>29/12/2004</td>
<td>תורת־הפועל והפועל העברי</td>
<td>סיכום חיבור של גולדנברג, ודיון במבנה הפועל</td>
</tr>
<tr>
<td>12/1/2005</td>
<td>חלוקה של דגמי־משפט</td>
<td>דגמי משפט ביוונית אנטיפונית (על־פי בארי), וביפאנית</td>
</tr>
<tr>
<td>24/1/2005</td>
<td>קטיגוריזציה גנטית של שפות</td>
<td>סקירה קצרה על השפות האוראליות</td>
</tr>
<tr>
<td>2/3/2005</td>
<td>קלאסיפיקציה של שפות</td>
<td>סיכום ועימות של מאמרים מאת טרובצקוי ובנבניסט</td>
</tr>
<tr>
<td>9/3/2005</td>
<td>טיפולוגיה</td>
<td>המיון הטיפולוגי של אדווארד ספיר</td>
</tr>
<tr>
<td>16/3/2005</td>
<td>השוואה טיפולוגית של תחביר קלטי ומצרי</td>
<td>נקודות ממאמר של אריאל שישה־הלוי</td>
</tr>
<tr>
<td>23/3/2005</td>
<td>היחס האטריבוטיבי ודרכי־ביטויו</td>
<td>בשמיות, על פי גולדנברג, וביפאנית, על פי צוג'יטה</td>
</tr>
<tr>
<td>18/5/2005</td>
<td>מבנה המסר</td>
<td>טרמינולוגיה</td>
</tr>
</table>
<p>העבודות מופיעות בפורמט PDF (עם קבצי־מקור ב־LaTeX), ומרוכזות ב<s>קובץ zip. אחד</s>.</p>
<p>לגבי <s>המחברת</s>: העלתי את הגרסה האחרונה שלה. באופן טבעי, לא רשמתי את כל מה שאיתן אמר. למעשה, חלק גדול מהתובנות החשובות ומהדברים המעניינים לא רשמתי - אלו דברים שפשוט יותר נוח לזכור. מה כן מופיע? דוגמאות, בעיקר, וכל מני נקודות שהועלו בשיעור. לא כל השיעורים מופיעים.</p>
<p><b><u>עדכון</u> (2008-11-3): הסרתי את העבודות והמחברות מהאתר; הן בוסריות מדי לטעמי לפרסום. אם אתם רוצים עותק, שלחו לי מייל ואשלח לכם את הקבצים.</b></p>חומרים ברשת על אנגלית עתיקה2005-06-08T00:00:00+03:002018-12-27T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-06-08:/36<!--<p>[<b>גרסה מורחבת עם קישורים מעודכנים</b>: 2008-10-26]</p>-->
<p>אחת השפות שאני הכי אוהב לעסוק בהן, ובטוח שאמשיך לעסוק בהן בעתיד, היא אנגלית עתיקה. שפה כל־כך יפה, כל־כך <b>בדיוק</b> איך ששפה "אמורה" להראות, לפי הטעם שלי (כמובן שיש כמה סוגים של "טעם". יפאנית מושלמת מבחינתי באופן אחר): יש בה את האיזון, הבחירה הנכונה של המינון, בין עושר …</p><!--<p>[<b>גרסה מורחבת עם קישורים מעודכנים</b>: 2008-10-26]</p>-->
<p>אחת השפות שאני הכי אוהב לעסוק בהן, ובטוח שאמשיך לעסוק בהן בעתיד, היא אנגלית עתיקה. שפה כל־כך יפה, כל־כך <b>בדיוק</b> איך ששפה "אמורה" להראות, לפי הטעם שלי (כמובן שיש כמה סוגים של "טעם". יפאנית מושלמת מבחינתי באופן אחר): יש בה את האיזון, הבחירה הנכונה של המינון, בין עושר מורפולוגי למורכבות תחבירית, בין מערכתיות אסתטית לאי־רגולריות חיה, עולם סמנטי מגניב (מישהו אמר "אנגלו־סאקסונים"?) וצליל פשוט שובה־לב.<br />
באופן יחסי לשפות אחרות, יש לה גם לא מעט מקורות־מידע ברשת. חלק גדול מהם הוא זבל בסגנון "איך אומרים 'יש לי קלקול־קיבה' באנגלית עתיקה?" או עשרות הסברים על האורתוגרפיה והפונולוגיה של השפה (שלא רק שהם רחוקים, מאוד, מלהיות מדוייקים, הם גם משמימים במיוחד). עם זאת, יש גם לא מעט מקורות טובים.</p>
<p><!--more--></p>
<p>[הפוסט נכתב במקור כדי לרכז מקורות שיוכלו לעזור לאנשים מהחוג במבחן־הבית באנגלית עתיקה השנה (בהצלחה לכולם! :-)). לכן, לא מופיעים קורפורה שיש ברשת ויש הנחה לגבי ידע מקדים באנגלית עתיקה.<br />
אם אתם מכירים אתר מוצלח על אנגלית עתיקה שלא נמצא ברשימה, אשמח לשמוע, ולהוסיף אותו.]</p>
<p><a href="http://www.faculty.virginia.edu/OldEnglish/">באתר של אוניברסיטת־ווירג'יניה</a> יש המון חומר והמון הפניות שימושיות לאתרים אחרים. דרך נפלאה ללמוד ולתרגל אנגלית עתיקה היא באמצעות הגלוסות המפורטות שב<a href="http://www.faculty.virginia.edu/OldEnglish/anthology/index.html">אנתולוגיה הזאת</a>.</p>
<h3>מילונים</h3>
<p>המילון של סוויט בפריימר הוא שימושי לטקסטים שמופיעים בספר עצמו, אבל לא מספיק מקיף כדי להתמודד עם טקסטים מחוץ למבחר שיש שם, מה גם שהאורתוגרפיה בו מנורמלת, כך שצריך לנחש ולהסיק איך אמורה להראות המילה שקיימת בטקסט במילון.</p>
<ul>
<li><a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/texts/oe_bosworthtoller_about.html">המילון של בוסוורת וטולר</a>.<br />
מילון ממש גדול, עם דוגמאות ואטימולוגיה. הוא לא תמיד כולל את כל צורות הכתיבה של המילה. יש עותקים שלו בספריה (PE 279 B5(21)), למי שיותר נוח לעבוד עם hard-copy. למי שמשתמש במערכת־ההפעלה 'חלונות', יש <a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/app/index.htm">גרסה אלקטרונית</a>.<br />
<b>תוספת</b>: יש <a href="http://www.bosworthtoller.com/">גרסה אלקטורנית</a> חדשה ומעולה.</li>
<li><a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/texts/oe_bright_about.html">הגלוסר מה־reader של ברייט</a>.<br />
הרבה יותר מצומצם מהקודם, אבל כמחפשים מילה נפוצה, סביר להניח שהיא תופיע שם. מעבר לזה שמופיעות צורות שונות לכתיב של המילה, מופיעה גם חלק מהנטייה תחת הערך, מה שנוח במיוחד במילה שאי־אפשר להסיק, לפחות לא בקלות, את הצורה המילונית שלה מהצורה הנוטה. נוח מאוד, במיוחד בגרסת ה-<a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/pdf/oe_bright/oe_bright_glossary.pdf">PDF</a>.</li>
<li><a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/texts/oe_clarkhall_about.html">המילון המקוצר של קלארק הול</a>.<br />
מילון חביב. בנוסף לקבצי התמונה שקיימים ב<a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/">אתר</a> של שון כריסט, יש גם גרסת hypertext <a href="http://home.comcast.net/~modean52/oeme_dictionaries.htm">כאן</a>.</li>
<li><a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/app/list.htm">רשימה מפורטת של מילונים</a> באנגלית עתיקה ותיכונה.</li>
</ul>
<h3>דקדוק ומורפולוגיה</h3>
<ul>
<li><a href="http://faculty.virginia.edu/OldEnglish/courses/handouts/magic.html">Magic Sheet</a>.<br />
סיכום של האינפלקציה באנגלית עתיקה. יש התעלמות מפרטים, אבל בגדול זה מאוד שימושי. אם מדפיסים, אז צריך להדפיס בצבע - חלק מרכזי מהאינפורמציה שהדף מעביר מקודד בצבעים.</li>
<li><a href="http://www.wmich.edu/medieval/resources/IOE/index.html">מבוא לאנגלית עתיקה</a>.<br />
ספר אלקטורני נחמד, שאמנם לוקה בחסרונות מהסוג שהפריימר של סוויט לוקה בהם - גישה בעייתית-מבחינה-בלשנית של הדקדוק המסורתי, הכללת־יתר ומיעוט של העיסוק בתחביר (מצד שני, בשביל תרגום זה בסדר) - אבל בשילוב עם סוויט הוא מהווה רפרנס לא רע בשביל לתרגם טקסטים (לעבודה בלשנית, הוא כמובן לא מספיק, כמו סוויט).</li>
<li>ב־<a href="http://lexicon.ff.cuni.cz/texts/oe_bright_about.html">reader של ברייט</a> של תקציר של הדקדוק. לא יותר מדי מוצלח לטעמי.</li>
<li>מעט מידע שימושי יש ב<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Old_English#Grammar">ערך</a> על אנגלית עתיקה בוויקיפדיה.</li>
</ul>'Ion: מה, למה ואיך'2005-05-27T00:00:00+03:002005-05-27T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-05-27:/32<p>דמיינו לרגע GUI של מחשב. מן הסתם התמונה שכל אחד מכם, משתמשי לינוקס, BSD, מקינטוש, חלונות או מערכת־הפעלה מודרנית אחרת, רואה מאוד דומה: "שולחן עבודה", מכתבה, עם אייקונים ברקע, חלונות מרחפים אחד מעל השני, ו־taskbar או dock בתחתית המסך. הכלי הטבעי להשתמש בו בסביבה כזו הוא העכבר: לוחצים …</p><p>דמיינו לרגע GUI של מחשב. מן הסתם התמונה שכל אחד מכם, משתמשי לינוקס, BSD, מקינטוש, חלונות או מערכת־הפעלה מודרנית אחרת, רואה מאוד דומה: "שולחן עבודה", מכתבה, עם אייקונים ברקע, חלונות מרחפים אחד מעל השני, ו־taskbar או dock בתחתית המסך. הכלי הטבעי להשתמש בו בסביבה כזו הוא העכבר: לוחצים על אייקונים, מזיזים חלונות בעזרת גרירה עם סמן־העכבר ולוחצים על כפתורים ב־taskbar/dock. כל הממשקים הגראפיים הנפוצים בנויים על אותו מודל, ומתנהגים, בגדול, אותו הדבר.</p>
<p><a href="http://iki.fi/tuomov/ion/" target="_blank">Ion</a>, לעומת זאת, מציג גישה שונה לניהול של חלונות. פנים החלונות נשאר זהה - Ion רק מהווה מעטפת שבתוכה מתקיימים החלונות הרגילים - אבל האופן שבו מארגנים אותם על המסך ועוברים ביניהם שונה.</p>
<p><!--more--></p>
<p>Ion (<a href="http://iki.fi/tuomov/ion/" target="_blank">האתר הרשמי</a>) הוא <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/X_window_manager">window manager ל־X</a> ולמעשה מהווה סביבת־עבודה מלאה. ההבדל המרכזי שבין Ion ל־Mac OS, ה־GUI של Windows או WMs אחרים ל־X הוא בכך שהחלונות הם לא overlapping אלא tiling.</p>
<p>מה?!<br />
תחשבו על זה ככה: יש לכם הרבה דפים על השולחן. אפשר לארגן אותם בשתי דרכים:</p>
<ul>
<li>הדפים מונחים בבלאגן אחד על השני, כשכל אחד מסתיר את אלו שמתחתיו ולא מאפשר לראות את מה שכתוב בהם. כדי למצוא דף, צריך לחטט בערימה ולהעלות אותו מעל לשאר. זה נקרא overlapping.</li>
<li>הדפים מסודרים יפה אחד ליד השני, בלי שאף דף מסתיר את מה שכתוב באחרים. כדי לאפשר לכמות גדולה של דפים להיות מסודרים בצורה כזו על השולחן, אפשר להניח כמה דפים באותו גודל אחד על השני, ואפשר לבחור את זה שיופיע למעלה בקלות על־ידי לשוניות קטנות שמצורפות לכל דף. זה נקרא tiling.</li>
</ul>
<p>הגישה הנפוצה כיום, ב־Windows וברוב הסביבות מבוססות היוניקס, כולל מקינטוש, היא הראשונה - החלונות מרחפים אחד מעל השני בחוסר־סדר, בצורה שמקשה על הניווט ביניהם ועל היכולת להסתכל בקלות על שני חלונות שמונחים זה ליד זה: צריך להזיז את החלונות ולשנות את הגודל ידנית כדי ששניים או יותר יופיע זה ליד זה. כל הניהול של החלונות נעשה ידנית, ובעזרת העכבר.</p>
<p>הגישה<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_01.png" target="_blank"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_01.png" alt="One frame" align="left" height="24px" border="0" style="margin: 4px"/></a> של Ion היא זו השניה. כשמפעילים אותו, מופיע מסך ריק עם פריים אחד. אפשר להפעיל בפריים הזה תוכנות, והן תופענה על כל המסך.<br />
כדי<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_02.png" target="_blank"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_02.png" alt="Two frames" align="left" height="24px" border="0" style="margin: 4px"/></a> לפצל את המסך ולהוסיף פריים, לוחצים על צירוף־מקשים כלשהו שמגדירים ל־Ion והמסך מתחלק, כמו חיידק, לשני פריימים שנמצאים זה לצד זה, או, בשימוש בצירוף־מקשים אחר, לשניים שנמצאים זה מעל זה. עכשיו, מופיעים לנו שני פריימים על המסך. נוכל להפעיל בכל אחד מהם תוכנות, ושתי תוכנות לא יסתירו אחת את השניה כל עוד הן נמצאות בפריימים שונים. אם נרצה להשתמש בו זמנית באותו מסך במספר תוכנות שגדול ממספר הפריימים, נוכל להפעיל שתי תוכנות באותו פריים, כשבראש הפריים יופיעו טאבים שיאפשרו מעבר בין התוכנות (הלשוניות במשל הדפים).<br />
נוכל<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_03.png" target="_blank"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_03.png" alt="Three frames" align="left" height="24px" border="0" style="margin: 4px"/></a> בקלות לשנות את הגודל של הפריימים. את כל אחד מהפריימים נוכל לפצל לשניים, וכן הלאה, רקורסיבית: כל פריים אפשר לפצל, אופקית או אנכית, לשני פריימים. (<strike>כן, בתמונה אפשר לראות באג מרגיז שהופך כותרות שמשתמשות באותיות מחוץ לסט הלטיני ל"???". באמת צריך להוסיף תמיכה ביוניקוד מתישהו...</strike> תוקן בגרסאות חדשות יותר).<br />
כמובן של־Ion, כמו כל window manager נורמלי ל־X (ולא, <a href="http://xwinman.org/vtwm.php" target="_blank">twm</a> <b>לא</b> נחשב... ^^), יש תמיכה ב־<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Virtual_desktop" target="_blank">virtual desktops</a>. שימוש ב־virtual desktops מאפשר להגדיל את שטח התצוגה, וירטואלית, ולהניח יותר "דפים" על השולחן. טבעי לשים חלונות שקשורים אחד לשני באותו virtual desktop: אם אתם מתרגמים טקסט, נאמר, זה יהיה הגיוני לחלק את המסך לשלושה חלקים: פריים שבו רצה התוכנה שבה אתם כותבים את התרגום, פריים שבו רצה תוכנה שמציגה את המקור ופריים עם מילון.</p>
<p>כל הפעולות שתיארתי קלות לביצוע בעזרת המקלדת. למעשה, הדרך הטבעית להשתמש ב־Ion היא בעזרת המקלדת. כך משאירים את הידיים במקום ולא מפריעים לעבודה השותפת. זה נוח במיוחד בלפטופים, שיש להם pointing devices ממש לא נוחים.</p>
<p>בגלל<a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_04.jpg" target="_blank"><img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/32/figure_04.jpg" alt="Floating frames" align="left" height="24px" border="0" style="margin: 4px"/></a> שיש תוכנות, כמו <a href="http://gimp.org/">GIMP</a>, שאופן הפעולה הטבעי שלהן הוא בכמה חלונות צפים, ל־Ion יש גם אפשרות לניהול חלונות באופן דומה לסביבות האחרות.</p>
<p>יש window managers אחרים שפועלים באופן דומה ל־Ion, אבל לדעתי אף אחד מהם, לפחות לא מאלו שבדקתי, לא הגיע לרמת הבשלות והשימושיות של Ion.</p>
<p><hr class="hr1" />
<p>מראה־עיניים: <a href="http://modeemi.cs.tut.fi/~tuomov/ion/intro.html#screenshots" target="_blank"><em></a> <a href="http://ion.pimb.org/"></em></a> <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Ion-screen.jpg" target="_blank"><em></a> <a href="http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/71_1709200453376.png" target="_blank"></em></a> <a href="http://forums.ort.org.il/files/30/2026098/8603742.png" target="_blank">*</a></p></p>קונפיגורציה של Vim2005-05-24T00:00:00+03:002005-05-24T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-05-24:/34<ul>
<li>Vim
tags: bidi, configuration, Hebrew, Macintosh, textediting, Vim, מדריכים</li>
</ul>
<p>מבין כל עורכי־הטקסט שניסיתי, וניסיתי לא מעט, Vim הוא הנוח ביותר, עבורי.<br />
כמו <a href="/17">LaTeX</a>, גם ב־Vim לא ניתן באמת להשתמש ביעילות ישר כשניגשים אליו: הממשק שלו הוא לא אינטואיטיבי במבט ראשון. כמו הרבה כלים טובים, גם כאן צריך "להקריב …</p><ul>
<li>Vim
tags: bidi, configuration, Hebrew, Macintosh, textediting, Vim, מדריכים</li>
</ul>
<p>מבין כל עורכי־הטקסט שניסיתי, וניסיתי לא מעט, Vim הוא הנוח ביותר, עבורי.<br />
כמו <a href="/17">LaTeX</a>, גם ב־Vim לא ניתן באמת להשתמש ביעילות ישר כשניגשים אליו: הממשק שלו הוא לא אינטואיטיבי במבט ראשון. כמו הרבה כלים טובים, גם כאן צריך "להקריב" זמן בלימוד של הכלי כדי לשלוט בו ברמה שבה ניתן להשתמש בו בנוחות וביעילות. Nevertheless, את הזמן שמאבדים בתהליך הלימוד מקבלים בחזרה בזמן שלא מבזבזים על שימוש בכלי שאינו יעיל.<br />
זה השיקול הקר. מבחינתי, ואני מניח שגם מבחינת גיקים אחרים, עצם תהליך הלימוד ושכלול השימוש בכלי הוא מהנה, זה כמו ללמוד לנגן בכלי נגינה, ולהגיע לרמת־נגינה גבוהה. אנשים מסוגלים לעשות דברים ווירטואוזיים ממש עם Vim, ולהחליף עבודה ידנית מתישה בפתרון מחוכם ואסתטי בשימוש בכלים ש־Vim נותן.</p>
<p>למעשה, שתי אלו הן תכונות חשובות של Vim: אוטומטיזציה וגמישות. אפשר, בקלות יחסית, ללמד את Vim לעשות עבורכם את העבודה השחורה, כשהעיקר, שזה לחשוב על התוכן אם אתם כותבים טקסט בשפה אנושית או לחשוב על התכנות עצמו במידה ואתם מתכנתים, הוא זה שאתם מתמקדים בו.</p>
<p>גרסאות של Vim קיימות לכל מערכות־ההפעלה הנפוצות. <a href="http://www.vim.org/download.php">ptr*</a>.</p>
<p>אין לי כוונה ללמד כאן Vim. הדרך הרגילה ללמוד אותו היא באמצעות הקלדת "help:" בתוכנה, ושימוש במנגנון ה־hypertext של ה־manual, שמדריך איך להשתמש ב־Vim, צעד אחר צעד. דוקומנטציה, כולל גרסת־online של ה־manual וגרסה אלקטרונית של ה־Vim book, אפשר למצוא <a href="http://www.vim.org/docs.php">כאן</a> ו<a href="http://vimdoc.sourceforge.net/">כאן</a>. מעבר לזה, חפשו ברשת; לא חסר מידע.<br />
גם אין כל כוונה לסכם את ההיסטוריה של Vi - יש על זה מספיק טקסטים ברשת.</p>
<p>מה שכן יש לי כוונה לעשות בפוסט זה, זה לעבור על כמה מההגדרות בקובץ־הקונפיגורציה שלי שיכולות להיות שימושיות לאנשים אחרים, במיוחד דוברי־עברית, ולהסביר מה הן עושות ואין להשתמש בהן, ובכלל ללמד איך אפשר לשנות את הקונפיגורציה של Vim (בלי לדבר על כתיבה של פתרונות עצמאיים מעבר לדברים פשוטים - זה דורש התייחסות נפרדת).</p>
<p><!--more--></p>
<p>אז נתחיל.</p>
<h2>איך לערוך את קובץ־הקונפיגורציה של Vim</h2>
<p>הפתרון של Vim לניהול הקונפיגורציה שלו הוא מאוד UNIX־י באופיו: קובץ טקסט פשוט עם תחביר בהיר, ששמו מתחיל בנקודה (vimrc.) ונמצא ב־home directory של כל יוזר. ביוניקסים (כולל Mac OSX), כאמור, הקובץ נקרא "vimrc./~". ב־DOS ו־Windows הקובץ נקרא "vimrc_" ונמצא במקום שבו התקנם את Vim או בספריה המתאימה אצל היוזר שלכם (בגרסאות מאוחרות של Windows אמורה להיות איזו תמיכה בריבוי משתמשים).</p>
<p>בגדול, הפקודות שמופיעות בקובץ הן פקודות רגילות של Vim, שניתן להשתמש בהם גם מחוץ לקובץ־הקונפיגורציה, על־ידי הקשת ":" ב־command mode.</p>
<p>כדי להביא שינויים בקובץ־הקונפיגורציה לתוקף צריך להריץ עותק חדש של Vim, או להריץ את הפקודות ששונו ישירות ב־Vim.</p>
<h2>פקודות־קונפיגורציה שימושיות</h2>
<h3>colorscheme</h3>
<p>תחביר: [colorscheme [color scheme name.</p>
<p>ל־Vim יש מנגנון גמיש של צביעת־טקסט (syntax-highlighting). סכמת־הצבעים הדיפולטיבית נראית נורא. לכן, כדאי להחליף אותה למשהו יפה יותר. יש כמה יותר ממאה סכמות מוכנות, שניתן להוריד מ־vim.org (בנפרד, או ב<a href="http://www.vim.org/scripts/script.php?script_id=625">קובץ שמאגד את כולן</a>). הסכמה שאני משתמש בה, ונראית מצויין עם מחשב שחור־כסוף, היא <a href="http://www.vim.org/scripts/script.php?script_id=619">brookstream</a>. היא מאוד ברורה, סולידית ו־1337־ית.</p>
<p>כדי להתקין סכמה חדשה בדרך כלל צריך פשוט להעתיק את הקובץ של הסכמה, פרוש, ל־vim/colors./~</p>
<p>בממשק הגראפי של Vim (בקיצור: gvim) ה־syntax-highlighting בדרך־כלל נראה הרבה יותר טוב מאשר בממשק הטקסטואלי. בממשק הטקסטואלי לא כל הגוונים מוצגים.</p>
<h3>set encoding</h3>
<p>תחביר: [set encoding=[encoding.</p>
<p>כשמופיע בקובץ־הקונפיגורציה, משנה את הקידוד הדיפולטיבי שבו Vim ישתמש. לכן, במידה ועיקר השימוש שלכם הוא ביוניקוד או ב־latin1 (האותיות הלטיניות הבסיסיות, וכמה נוספות), כדאי להוסיף לקובץ־הקונפיגורציה את השורה set encoding=utf-8.</p>
<p>כשפוקדים על Vim שינוי של הקידוד כשקובץ פתוח ברקע, הוא ימיר אותו לקידוד היעד. עם מעט עבודה אפשר לגרום ל־Vim לעבור על כל הקבצים בספריה, לדוגמה, ולשנות להם את הקידוד.</p>
<h3>set guifont</h3>
<p>תחביר: [set guifont=[font name\ size</p>
<p>כמו שהשם אומר: משנה את הפונט של ה־GUI, או קובע את זה ש־Vim ישתמש בו אם לא הוגדר אחרת (במידה והשורה נמצאת בקובץ־הקונפיגורציה).</p>
<p>התחביר הבסיסי בנוי משם הפונט, ואחריו גודל הפונט. כך, אם נרצה להשתמש בפונט "מרים מונוטייפ" של <a href="http://culmus.sourceforge.net/">קולמוס</a> בגודל 15, נכתוב set guifont=Miriam\ Mono\ CLM\ 15.</p>
<p>מיותר לציין שלהגדרה הזו אין כל השפעה על הקובץ עצמו: מעצם ההגדרה של עורך־טקסט, צורך ההצגה של הטקסט לא מכתיבה את האופן שבו הוא יכתב לדיסק.</p>
<h3>set guioptions</h3>
<p>משנה אפיונים של ה־GUI. קראו את 'help 'guioptions: בשביל לראות את כל האופציות.</p>
<p>שלוש אופציות שבהתקנה רגילה מופעלות ולא תמיד נוחות למי שמכיר היטב את Vim, מהסיבה הפשוטה שהן תופסות מקום על המסך (כשיש ארבעה frames של Vim על המסך ב־<a href="http://iki.fi/tuomov/ion/">Ion</a>, זה מתחיל להפריע):</p>
<ul>
<li>m/M: מפעיל ומכבה את התפריט. כבר מהתחלת השימוש ב־Vim כדאי ללמוד את הדרך שבה אפשר להשתמש בתוכנה באופן מלא באמצעות המקלדת - זה הרבה יותר מהיר ללחוץ w: מאשר לבחור בתפריט file, ומשם בפקודה save, לדוגמה. כשיודעים לעשות הכל עם המקלדת, התפריט סתם תופס מקום.</li>
<li>t/T: מפעיל ומכבה את ה־toolbar. הרציונל הוא בדיוק כמו במקרה של התפריט.</li>
<li>l/L r/R: מפעיל ומכבה את ה-scrollbars. מן הסתם הם נוחים לחלק מהאנשים, אבל אני מוצא אותם מיותרים עבורי. השימוש ב־ruler, שיופיע עוד מעט, ובדרך המסורתית של (Vi(m לתנועה בטקסט, נראים לי הרבה יותר נוחים.</li>
</ul>
<p>אם משתמשים בצירוף MTLR, המראה הכללי של הממשק הגראפי של Vim נראה כמו זה של הממשק הטקסטואלי, אבל עם היתרונות שיש לממשק הגראפי: שיתוף clipboard עם תוכנות אחרות במערכת הגראפית, anti-aliasing לפונטים, צביעת־טקסט מדוייקת ואפשרות פשוטה להשתמש בפונט שונה מזה של הטרמינל.</p>
<h3>set ruler</h3>
<p>תחביר: set ruler או set noruler.</p>
<p>מוסיף לכל חלון של Vim קורדינטות מספריות של מיקום הסמן באותו החלון. זה שימושי כשעובדים מול רשימת שגיאות של קומפיילר, כשמצויינים מספרי־השורות (אגב, כדי לעבור למספר שורה n אפשר לכתוב n: ב־command mode), כשעובדים עם קבצים שמשמשים לאינפוט בתחביר מאוד מסויים, שתלוי במיקום בשורה או במספרי־שורות, או סתם להתמצאות במיקום בקובץ.</p>
<h3>אינדנטאציה</h3>
<p>[set shiftwidth=[n ו־[set tabstop=[n קובעים את מספר הרווחים המייצגים רמת אינדנטציה אחת ואת הגודל של tab אחד. מבחינה אסתטית, אני מעדיף את n=4. ההגדרה set noexpandtab חשובה כדי לשמור על המבנה של קובץ עם אינדנטציה אחיד בכל מחשב שתשתמשו בו, גם כזה עם n≠4.</p>
<p>set smartindent ו-set smarttab מאפשרים אינדטנציה אוטומטית, שתלויה בשפה שבה אתם עובדים; "שפה" במובן של שפת־סימון למחשב. זה מאוד נוח - Vim דואג לאינדנטציה במקומכם, ובדרך כלל עושה את זה לא רע בכלל.</p>
<h3>set visualbell</h3>
<p>מציג הבזק קצר על המסך כשמנסים לחרוג מעבר לגבולות שונים, כמו תחילת/סוף שורה/קובץ/רשימת הפקודות האחרונות.</p>
<h3>map ו־imap</h3>
<p>Vim מאפשר להריץ מאקרו בלחיצה על כפתור. כדי ללמוד איך לעשות את זה, תקראו את help map:.</p>
<p>דוגמאות להגדרות שאני משתמש בהן, שיכולות לתת דוגמה פשוטה למה שאפשר לעשות עם map:</p>
<ul>
<li>
<pre dir="ltr">
<small>
imap &lt;F2&gt; \L{}&lt;Esc&gt;ha
map &lt;F2&gt; a&lt;F2&gt;
</small>
</pre>
<p> מוסיף box של כתיבה אנגלית ב־LaTeX בתוך טקסט עברי, כשהסמן נמצא כבר בתוך המקום שלו ב־box.
</li>
<li>
<pre dir="ltr">
<small>
imap &lt;F5&gt; \begin{itemize}&lt;Cr&gt;\item &lt;Cr&gt;\end{itemize}&lt;Esc&gt;ka
map &lt;F5&gt; a&lt;F5&gt;
</small>
</pre>
<p> מוסיף רשימה של LaTeX וממקם את הסמן באובייקט הראשון ברשימה.
</li>
</ul>
<h3>abbreviate</h3>
<p>תחביר: [abbreviate [original] [replace</p>
<p>אם הפקודה הקודמת מיפתה מקש מסויים במקלדת למאקרו קטן שהורץ, זו מחליפה, תוך כדי כתיבה, מילה נתונה (בלי רווחים) במאקרו נתון. אפשר להחליף את המילה addimg, נאמר, בתג HTML ריק להוספת תמונה, נאמר.<br />
לביטול: unabbreviate.</p>
<p>שני הסעיפים האחרונים חוסכים כמות עצומה של זמן.</p>
<h3>עברית</h3>
<p>אחרונות השארתי את ההגדרות שנוגעות לעברית.</p>
<p>הגישה של Vim לעברית שונה מזו של רוב התוכנות שתומכות ב־bidi. הגישה היא לא "WYSIWYG", אלא "WYSI מה שבאמת קיים מבחינת המחשב", שבה סדר התווים שמוצג על המסך הוא זה ששמור בקובץ ויכול להיות מוצג מימין לשמאל (ואז העברית "ישרה" והאנגלית "הפוכה") או משמאל לימין (ואז העברית "הפוכה" והאנגלית "ישרה"). על היתרונות שבשיטה הזו, ועוד על Vim ועברית, כתבתי ב־talkback <a href="http://www.xslf.com/archives/000139.html#1453">כאן</a>, תחת הכינוי Anonymous Coward. זה הרבה יותר נוח ככה, לפחות עבורי, בעריכה של קבצים שמשלבים קוד וטקסט באותיות לטיניות עם טקסט באותיות עבריות (כתיבה ב־LaTeX וב־HTML, בעיקר). אמנם במבט ראשון הטקסט נראה פחות קל לקריאה, כשחלק מהטקסט מופיע בכיוון הטבעי וחלק בכיוון ההפוך, אבל לעריכה של טקסט - שזה מה ש־Vim עוסק בו - זה יותר אפקטיבי. בכתיבה שכוללת רק מלל אנושי, בלי הוראות למחשב (קבצי טקסט פשוטים, לדוגמה), אולי יותר נוחה השיטה של ה־WYSIWYG.</p>
<p>כדי להחליף את כיוון הכתיבה, אומרים ל־Vim לעשות set invrl: ב־command mode. במידה ורוצים גם שהמקלדת תשתנה מאנגלית לעברית או מעברית לאנגלית, אם הגדרות המקלדת לא מוגדרות ברמת המערכת הגרפית, כדאי להגיד גם set invhk:. כדי ללמד את Vim לעשות את זה במקש אחד, להחליף את הכיוון שבו הוא מציג את הטקסט, נוסיף את השורה <map <F9> :set invrl<CR לקובץ־הקונפיגורציה. זה טוב אם אנחנו נמצאים ב־command mode. כדי להוסיף את האפשרות גם ב־insert mode נוסיף את השורה הבאה: imap <F9> <Esc>:set invrl<CR>a. כמובן שאת F9 אפשר להחליף במקשים אחרים, ואם נרצה להוסיף גם החלפה של שפת־המקלדת נצטרך להוסיף <set invhk<CR:.<br />
כדי לכתוב בעברית הפוכה ("ויזואלית") או באנגלית הפוכה, במקום ה־invrl נכתוב invrevins. אני מניח שתוכלו לעשות לבד את ההיסק של האופן שבו מוסיפים בקובץ־הקונפיגורציה מיפוי למקש אחר שיעשה את זה...</p>
<p>ל<a href="http://iglu.org.il">איגלו</a> יש <a href="http://iglu.org.il/faq/cache/101.html">דף</a> שמסביר על התמיכה העברית ב־Vim.</p>
<h4>הוספת תמיכה בעברית, במקרה שזו לא קיימת</h4>
<p>(רוב הסיכויים הם שאם אתם לא מבינים מה כתוב בתת־הסעיף הזה, הוא לא רלוונטי עבורכם - יש לכם חבילה בינארית עם דו־כיווניות פועלת)</p>
<p>כנראה כדי ליצור קובץ בינארי קטן ומהיר יותר, Vim מתוכנן כך שהוספה של התמיכה בדו־כיווניות תלויה בקימפול עם הגדרות מיוחדות. ברוב החבילות הבינאריות Vim כבר מקומפל עם הפיצ'ר של הדו־כיווניות, אבל לא בכולן. כדי לבדוק אם יש לכם תמיכה בעברית נסו להריץ vim -H: אם Vim עולה, כשכיוון הכתיבה הוא מימין לשמאל, יש לכם תמיכה; אם מופיעה הודעת שגיאה - לא.</p>
<p>כדי להוסיף תמיכה עברית מקוד מקור, צריך להוריד את הקוד (מ־vim.org), לפרוש אותו איפשהו ולערוך את הקובץ src/feature.h באותו מקום בו פרשתם את הקוד (כך גם בענף 6, היציב כיום, וגם בענף 7, שבפיתוח). חפשו שורה שכתוב בה "rightleft Right-to-left editing/typing support+". מיד אחריה מופיעות שלוש שורות:</p>
<pre dir="ltr">
#ifdef FEAT_BIG
# define FEAT_RIGHTLEFT
#endif
</pre>
<p>הכניסו את ה־ifdef לקומנט. כלומר, החליפו את אותן שלוש שורות בשלושת השורות הבאות:</p>
<pre dir="ltr">
//#ifdef FEAT_BIG
# define FEAT_RIGHTLEFT
//#endif
</pre>
<p>עכשיו קמפלו כרגיל (configure, make, make install).</p>
<p>למשתמשי Windows: <a href="ftp://ftp.vim.org/pub/vim/pc/gvim63.exe">קובץ ההתקנה הבסיסי</a> כולל תמיכה בדו־כיווניות, כך שאין לכם מה לדאוג מכך שמערכת־ההפעלה שלכם לא כוללת קומפיילר.</p>
<p>אני לא יודע מה המצב במקינטוש - האם הקבצים המקומפלים שאפשר להוריד מהרשת מכילים את הפיצ'ר של דו־הכיווניות. בכל מקרה, אפשר לקמפל לבד ב־Mac OSX. קבצים ומידע: <a href="http://macvim.org/">Mac Vim</a>.<br />
<u>עדכון</u> (2006/10): התמיכה בעברית בממשק הגראפי במקינטוש, נכון לעכשיו, זוועתית. התמיכה בגרסה הטקסטואלית בסדר גמור. אפשר להריץ אותה תחת טרמינל שתומך ביוניקוד (דוגמת <a href="http://iterm.sourceforge.net">iTerm</a>). למידע נוסף, ר' <a href="http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=603&msgid=88045864">ptr*</a>. אם יש למישהו דרך לגרום לממשק הגראפי לעבוד טוב עם עברית, אשמח מאוד לשמוע.<br />
<u>עדכון</u> (2007/11): <a href="http://code.google.com/p/macvim/">MacVim</a> פותר את הבעיה. איזה כיף!<br />
הדף ב־<a href="http://osx.iusethis.com/">iusethis</a>: <script type="text/javascript" src="http://osx.iusethis.com/app/include/macvim"></script><noscript><a href="http://osx.iusethis.com/app/macvim">iMacVim ב־iusethis</a></noscript></p>
<p><hr class="hr1"/>
<p>זהו. אני מקווה שהסברתי בצורה ברורה איך לקנפג את Vim, גם כדי ליצור סביבת־עבודה יותר נוחה ונעימה (כמובן שיש עוד <b>המון</b> דברים שאפשר לשנות ולהתאים) וגם בהוספה של תמיכה בעברית.<br />
אם יש שאלות או צורך בעזרה, דואל או talkback... :-)</p></p>פרוגרסיב רוק סקנדינאבי2005-05-18T00:00:00+03:002005-05-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-05-18:/35<p>לאור זה שיצא לי כמה פעמים השבוע לדבר עליהן; המלצה על שתי להקות רוק פרוגרסיבי מהצפון:</p>
<ul>
<li><a href="http://anglagard.net/">Änglagård</a>. אם הייתי צריך לבחור את שלושת האלבומים האהובים עלי, Hybris של Änglagård היה אחד מהם. המוסיקה שלהם מבריקה, גאונית, מאכלת מבפנים. למרבה הצער, הם לא עושים יותר מוסיקה, אבל הם הוציאו שלושה אלבומים …</li></ul><p>לאור זה שיצא לי כמה פעמים השבוע לדבר עליהן; המלצה על שתי להקות רוק פרוגרסיבי מהצפון:</p>
<ul>
<li><a href="http://anglagard.net/">Änglagård</a>. אם הייתי צריך לבחור את שלושת האלבומים האהובים עלי, Hybris של Änglagård היה אחד מהם. המוסיקה שלהם מבריקה, גאונית, מאכלת מבפנים. למרבה הצער, הם לא עושים יותר מוסיקה, אבל הם הוציאו שלושה אלבומים משובחים. <a href="http://anglagard.net/sounds.htm">רצועות באמפישלוש</a> - Jordrök מצויין.</li>
<li><a href="http://www.wobblermusic.com/">Wobbler</a>. הם עובדים על אלבום הבכורה שלהם, שאמור לצאת מתישהו השנה. הם שחררו שני <a href="http://www.wobblermusic.com/music/">דמואים</a> שכדאי להקשיב להם. יש בהם משהו מאוד Änglagård־י, אבל לא בדיוק.</li>
</ul>ראשים2005-05-13T00:00:00+03:002005-05-13T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-05-13:/31<p>במסגרת הדברים המשעשעים שנתקלים בהם כשלומדים אנגלית עתיקה, או לפחות קוראים את הטקסטים שמופיעים ב־primer של סוויט, יש את הסיפור של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Edmund_of_East_Anglia">אדמונד הקדוש</a>, שאבו כתב בלטינית ואלפריץ' תרגם לאנגלית. יש מלך אחד, אדמונד, והוא נוצרי אדוק כזה, ואז באים ויקינגים ומאיימים עליו שיכנע. הוא לא נכנע, והם תופסים אותו …</p><p>במסגרת הדברים המשעשעים שנתקלים בהם כשלומדים אנגלית עתיקה, או לפחות קוראים את הטקסטים שמופיעים ב־primer של סוויט, יש את הסיפור של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Edmund_of_East_Anglia">אדמונד הקדוש</a>, שאבו כתב בלטינית ואלפריץ' תרגם לאנגלית. יש מלך אחד, אדמונד, והוא נוצרי אדוק כזה, ואז באים ויקינגים ומאיימים עליו שיכנע. הוא לא נכנע, והם תופסים אותו ומענים אותו והוא זועק כל הזמן לצלוב שיציל אותו, מה שלא ממש קורה בסוף. בסופו של דבר די נמאס להם לענות אותו, והם זורקים עליו כידונים עד שהוא נהיה כמו קיפוד (swilce igles byrsta), ואחר־כך כורתים לו את הראש במכה אחת. הולכים הוויקינגים ומשאירים את הגוף בלי הראש. באים הנתינים של אותו אדמונד, ונורא עצובים שרצחו להם את המלך, ובמיוחד בגלל זה שאין להם את הראש עם הגוף (and huru þæt hi næfdon þæt heafod to þam bodige). הם מחליטים לחפש אותו, ואז מגיע <a href="http://www.wmich.edu/medieval/images/rawl/edmund/JulEvii205r.jpg">הקטע הבא</a>:<br />
<!--more--></p>
<blockquote dir="ltr"><p>
Hi eodon þa secende ealle endemes to þam wuda · secende gehwær geond þyfelas and bremelas gif hi a-hwær mihton gemeton (sic) þæt heafod · ... · Hi eodon þa secende · and symle clypigende · swa swa hit gewunelice is þam ðe on wuda gað oft · Hwær eart þu nu gefera? and him andwyrde þæt heafod · Hér · hér · hér · and swa gelome clypode andswarigende him eallum · swa oft swa heora ænig clypode · oþþæt hi ealle becomen þurh ða clypunga him to ...
</p></blockquote>
<p>תרגום חופשי הולך בערך ככה:</p>
<blockquote><p>
והם הלכו כולם לחפש ביחד את הראש בין העצים, מחפשים בין קוצים ושיחים ... הם הלכו וחיפשו וכל הזמן קראו אחד לשני, כמו שנהוג אצל מי שהולך ביער, "איפה אתה עכשיו, חבר?". והראש ענה להם "כאן, כאן, כאן!". וכך קרא אליהם כל פעם שהם קראו, עד שכולם נתקבצו אליו ...
</p></blockquote>
<p>כן, סיפורים נוצריים זה דבר משעשע.</p>
<p>לראשים, כמו ל<a href="/19">נחיריים</a>, יש אנקדוטות חביבות בטקסטים. יש שפות שעושות הבחנה של <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Possession_%28linguistics%29">אליאנאביליות</a>. קופטית היא אחת כזו. באופן רגיל, ראש נחשב אינאליאנאבילי בקופטית, אלא מאי: יש סיפור שבו מתייחסים אל הראש של איזה איש אחד באופן אינאליאנאבילי, אבל מרגע שהוא מוצא להורג בכריתת־ראש ההתייחסות לראש נהיית אליאנאבילית... הרי בפועל הפכו את הראש לנתיק, אליאנאבילי, מהגוף.<br />
<b>עדכון</b>: לאה סביצקי אמרה שמקבילה לסיפור של הראש הקופטי קיימת גם בפולנית.</p>
<p><hr class="hr1"/>
<p>אגב אדמונד, בימים אלו אני כותב עבודה (אולי זו תהיה גוזמה לקרוא לזה "מאמר") על הידוע בנרטיב באנגלית עתיקה, כשהסיפור על אדמונד הוא הקורפוס. אני נורא נהנה לכתוב את זה: זה כיף, ויש ממש הרגשה "אקדמית" של לעשות משהו, לעשות עבודה מדעית, אם כי רוב הדברים שאני כותב שם לא מחדשים יותר מדי.<br />
אפרסם את זה כאן אחרי שאגיש ואקבל פידבק.</p></p>'היה כיף! p:'2005-04-29T00:00:00+03:002005-04-29T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-04-29:/30<p>אח, בהסתכלות לאחור על <a href="http://olamot2005.starbase972.com/">שלושת הימים האחרונים</a> היה נהדר... לפגוש ולדבר עם אנשים טובים שהרבה זמן לא ראיתי (וכאלו שכן), לשמוע הרצאות מעניינות, ובכלל להיות באווירת־כנס זה תמיד טוב.<br />
<!--more--><br />
היום הראשון היה חביב; לא עמוס משום בחינה. למדתי לחבב את המיתולוגיה ההודית, מהמעט ששמעתי בהרצאה של דני רווה, שהועברה …</p><p>אח, בהסתכלות לאחור על <a href="http://olamot2005.starbase972.com/">שלושת הימים האחרונים</a> היה נהדר... לפגוש ולדבר עם אנשים טובים שהרבה זמן לא ראיתי (וכאלו שכן), לשמוע הרצאות מעניינות, ובכלל להיות באווירת־כנס זה תמיד טוב.<br />
<!--more--><br />
היום הראשון היה חביב; לא עמוס משום בחינה. למדתי לחבב את המיתולוגיה ההודית, מהמעט ששמעתי בהרצאה של דני רווה, שהועברה ממש טוב: storytelling משובח. מההרצאה של דניאלה גורביץ' יצאתי שוב באותה תחושה כללית של "משהו חסר". היא יודעת להרצות היטב, מבחינה רטורית, אבל המבנה של ההרצאה מעורפל, ופגמים, אי־ידיעה וטעויות מכוסים מהר ובכשרון באיזו אמירה צדדית (ע"ע אדוויל)...</p>
<p>היום השני היה עמוס, ומצויין. שלוש הרצאות מעניינות ומחכימות על טולקין:</p>
<ul>
<li>של ראובן נווה, שבהחלט שכנעה ששר הטבעות מהווה ספר המשך, במובן העמוק של המושג, להוביט, מה שמעניין להסתכל עליו גם מנקודת המבט של שר הטבעות (שר הטבעות בראי ההוביט: מבחינה תמטית, מבנית וסיפורית), גם מזו של ההוביט (ההוביט בראי שר הטבעות) וגם מזו של כלל הלגנדאריום.</li>
<li>של עדי גלבוע, שהיתה מרתקת גם מבחינת האור שהיא שפכה על היצירה של טולקין בראי התורה של יונג (במיוחד הצגת גולום כאינקרנציה של ה"צל" של פרודו והאופן שבו ארכיטיפ ה־anima שמגולם בלותיין מתפצל לשלושה אספקטים בשלוש דמויות בשר הטבעות: גאלאדריאל, ארוון ואיאווין) וגם באפיקי־המחשבה והכלים - אמנם רק כאלו ראשוניים ובסיסיים, כנדרש בהרצאה כזו - שנוגעים למיתולוגיה ולקשר שלה אל הנפש האנושית (במיוחד מצא חן בעיני אופן הפירוש של המיתוס, ובפרט כזה שהוא קווסט, כהתרחשויות שבהן חלקים שונים בנפש, וארכיטיפים שונים, לובשים צורה ממשית, בפרסוניפיקציה - זה רעיון מלהיב, והוא עובד יפה כשמנסים להשליך אותו על מיתולוגיות וסיפורים שמכירים. הקווסט כ"מסע נפשי" למעשה).
</li>
<li>של אילן שמעוני, שהיתה שונה לחלוטין ממה שתואר בתוכניה (הכותבים/עורכים של התוכניה לקחו לעצמם את ה"חופש" לשנות ניסוחים וכותרות, בצורה גרועה, ולהוסיף, באופן מקומם, מידע ביוגרפי על המרצים בלי שאלו ידעו על כך), ואפיינה את ה"ז'אנר" של שר הטבעות כך שכל התופעות ה"אנומליות" שמתקיימות בו מוסברות אחת לאחת באופן חסכוני, מה שלא קורה כשמקטלגים אותו כספר פנטסיה.</li>
</ul>
<p>ההרצאה של רז דקל על הרעלים היתה מעניינת, גם אם אופטופיקית, ונתנה סקירה כללית. הסלון של אנדרו היה משעשע גם אם זה לא סוג ההומור שהוא כוס התה שלי.<br />
בסוף היום היתה ההצגה השניה של המחמזמרג של באפי, הו המחזמרג... הוא היה עשוי <b>מצויין</b>, ומצחיק בטירוף: עד עכשיו אני מרגיש את שרירי־הלסת שלי. הקאסט היה משובח, וראויים לציון המרקיז בתפקיד ה־demon (אוי! הוא כזה demon טוב!) וספייק שהיה מאוד "ספייקי", ובאפי, שאמנם לא הייתה נראית כמו באפי אבל בהחלט שיחקה מצויין. זרנוגה הוא <i>כזה</i> ג'יילס. חבל שהתאורה באולם לא היתה "ידידותית למחזמרגים". היה פשוט נהדר. *מחיאות־כפיים וקידה קלה*</p>
<p>היום השלישי היה מבחינתי דליל בהרצאות: ההרצאה של גיא וינר על המיתולוגיה האירית, שהוא נושא כבר בפעם המי־יודע־כמה (והיא תמיד מעניינת), שגם היא לא תאמה את הכותרת בתוכניה (ציפיתי לשימת־דגש על תהליך ההנמכה של האלים), והרצאה מצויינת על השורשים המיתולוגיים של The Sandman ו־The Sandman עצמו כמיתולוגיה, שה־slot של הזמן לא הספיק לה, וחבל.</p>
<p>או, זה יצא יותר אישי ויותר מפורט ממה שחשבתי, אבל מילא. כשמסתכלים אחורה היה נורא נחמד, למרות הלוגיסטיקה הלוקה והכשלים הטכניים. תודה! ^^</p>
<p>(אה, ויש גם שלל חומרי מהכנס: שלושה ספרי קומיקס וארבעה ספרי יד שניה במחירים מצחיקים...)</p>מבחן־בית בבלשנות דיאכרונית2005-04-26T00:00:00+03:002005-04-26T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-04-26:/29<p>יש כמה פוסטים שיושבים חצי־גמורים בחלק ה־draughts באתר. עד שאסיים אותם, מטעמי חוסר זמן (לא שאני מתלונן: <a href="http://olamot2005.starbase972.com/">קון! קון! קון!</a> xD), חיפשתי משהו מוכן להעלות. הבחירה הקלה ביותר היא מבחן־בית שהגשתי בבלשנות דיאכרונית: אין צורך לערוך אותו... הוא לא מחדש יותר מדי ביחס למחברת: אחרי הכל ניסיתי …</p><p>יש כמה פוסטים שיושבים חצי־גמורים בחלק ה־draughts באתר. עד שאסיים אותם, מטעמי חוסר זמן (לא שאני מתלונן: <a href="http://olamot2005.starbase972.com/">קון! קון! קון!</a> xD), חיפשתי משהו מוכן להעלות. הבחירה הקלה ביותר היא מבחן־בית שהגשתי בבלשנות דיאכרונית: אין צורך לערוך אותו... הוא לא מחדש יותר מדי ביחס למחברת: אחרי הכל ניסיתי להשאר סולידי (המקום ל"חדשנות" הוא בעבודות ובשיעורים. מבחנים בודקים ידע, לא יותר, ולכן לא כדאי להסתכן), אבל פה ושם מופיעים דברים שלא הופיעו במחברת, או שיש הרחבה נוספת על מה שכתוב בה.</p>
<p>אז הנה קובץ ה־<a href="https://old.digitalwords.net/media/diachronic/test.tex">TeX</a> וקובץ ה־<a href="https://old.digitalwords.net/media/diachronic/test.pdf">PDF</a>.</p>'מעבדי־תמלילים: טיפשיים ולא יעילים'2005-04-18T00:00:00+03:002005-04-18T00:00:00+03:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-04-18:/17<p>אני לא אוהב מעבדי־תמלילים: אני מוצא אותם כלים מגושמים ולא נוחים לעבודה.</p>
<p>כשאני עובר ליד אנשים עם מחשבים ניידים בספריה בקמפוס אני מחטיף לפעמים מבט אל המסך שלהם, כדי לראות באיזו סביבת־עבודה הם משתמשים. למרבה הצער, מלבד כמה מקינטושים יפים פה ושם, המראה עגום: כולם נראים אותו הדבר …</p><p>אני לא אוהב מעבדי־תמלילים: אני מוצא אותם כלים מגושמים ולא נוחים לעבודה.</p>
<p>כשאני עובר ליד אנשים עם מחשבים ניידים בספריה בקמפוס אני מחטיף לפעמים מבט אל המסך שלהם, כדי לראות באיזו סביבת־עבודה הם משתמשים. למרבה הצער, מלבד כמה מקינטושים יפים פה ושם, המראה עגום: כולם נראים אותו הדבר - Windows XP, עם ה־theme הסטנדרטי, ו־Word פתוח ב־maximize. בשביל רוב האנשים המושגים "כתיבה באמצעות מחשב" ו"Word" זהים.<br />
<!--more--><br />
חשבתי לכתוב משהו על הבעיות שאני מוצא במעבדי־תמלילים, תוך השוואה ביניהם לבין שימוש בתוכנות סַדָּר דוגמת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/TeX">TeX</a>. חיפוש ברשת בנושא הניב ברשימת־התוצאות <a href="http://ricardo.ecn.wfu.edu/~cottrell/wp.html">מאמר</a> שכתב <a href="http://www.wfu.edu/~cottrell">אלין קוטרל</a>. המאמר מעלה בצורה ברורה את הנקודות שרציתי להעלות, וכמה נוספות, אם כי הוא כתוב בצורה מעט... תעמולתית. בכל מקרה, מצאתי אותו ראוי לתרגום, מבחינת היחס בין ההשקעה שבתרגום ובין החשיבות של הטקסט. את התרגום, שנכתב באישור המחבר המקורי, כמובן, אפשר להוריד מכאן בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/17/wp.he.pdf">PDF</a> או בפורמט <a href="https://old.digitalwords.net/media/posts/17/wp.he.tex">LaTeX</a>.</p>
<p>הערות על התרגום יתקבלו בתודה ^_^</p>הודעה של הרגע האחרון2005-03-28T14:51:32+02:002005-03-28T14:51:32+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-03-28:/27<p>היום בשעה 19:00 תתקיים ההרצאה הראשונה בסדרה של הרצאות על טולקין בקמפוס גבעת־רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, בחדר 26 בבניין שפרינצק. הכניסה חופשית.</p>
<p><a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=434145897&msgID=382737874">מידע נוסף</a><br />
<a href="http://demo.ort.org.il/ortforums/scriptsns/forum_msg_show.asp?pc=434145897&msgID=242897421">הוראות הגעה</a></p>קורפוס .vs אינפורמנטים2005-03-28T03:17:58+02:002005-03-28T03:17:58+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-03-28:/26<p>כשמתארים שפה, או עורכים מחקר כלשהו על שפה או שפות, יש צורך לקבל ממקום כלשהו את העובדות על השפה, בצורה הגולמית שלהן, לפני העיבוד בכלים מדעיים והמחקר המעמיק. ישנם שני מקורות מהם אפשר להשיג עובדות לשוניות: קורפוס (רצף נתון של פארול*) או תחקור של אינפורמנטים (דוברים ילידיים של השפה).<br />
בפוסט …</p><p>כשמתארים שפה, או עורכים מחקר כלשהו על שפה או שפות, יש צורך לקבל ממקום כלשהו את העובדות על השפה, בצורה הגולמית שלהן, לפני העיבוד בכלים מדעיים והמחקר המעמיק. ישנם שני מקורות מהם אפשר להשיג עובדות לשוניות: קורפוס (רצף נתון של פארול*) או תחקור של אינפורמנטים (דוברים ילידיים של השפה).<br />
בפוסט הזה, שהתחיל מדואל שכתבתי, אציג את החסרונות של השימוש באינפורמנטים, ואת היתרון שבשימוש בקורפוס אל מול החסרונות האלה. הטקסט הוא פולמוסי במידת־מה: אל תצפו לאיזון. אשמח לשמוע דעות מנוגדות.</p>
<p>* ר' <a href="/3">דה סוסיר</a>.</p>
<p><!--more--><br />
<hr class="hr1" />
<p>תחילה, אתאר את שני מקורות המידע השונים לעובדות לשוניות:</p>
<ul>
<li class="li1">קורפוס.<br />
קורפוס (מלטינית: corpus - גוף) הוא רצף נתון של התבטאות קונקרטית של המערכת הלשונית (הלאנג), כלומר - פארול נתון. רוב הקורפוסים שעובדים איתם בלשנים הם קורפוסים כתובים, בדרך כלל של השפה הכתובה (ולא תעתוק של מלל מדובר שוטף). עם זאת, יש בלשנים שעובדים עם קורפוס מוקלט או מצולם.
</li>
<li>אינפורמנטים.<br />
אינפורמנט הוא דובר ילידי של השפה, אותו מתחקר הבלשן לגבי השפה אותה האינפורמנט דובר. השאלות שאפשר לשאול אינפורמנט הן דברים כמו "איך אתה אומר X בשפה שלך?", "האם X הוא דבר שהיו אומרים?" (כלומר: האם X יכול להיות ביטוי של הלאנג? האם לדעתך יתכן פארול שבו X קיים?) או "מה המשמעות של X בשפה שלך?".
</li>
</ul>
<p>לענייננו חשוב להבחין בכך שבמקרה שבלשן מקליט אינפורמנט מספר סיפור, נאמר, באופן טבעי, כפי שהיה מספר אותו לבני החברה שלו, הרי שהחומר איתו הבלשן יעבוד הוא "קורפוס", שכן מדובר ברצף לשוני נתון שלא מכוון או מופרע על־ידי הבלשן: ההבדל בין קורפוס ממקור כזה (בלשן, או שלוחו, שמקליט דוברים ילידיים) לבין קורפוס אותו הדובר הילידי יוצר מטעם עצמו (ספר שכתב, סיפור שהקליט, וכו') הוא באמצעי בלבד, ואינו עקרוני יותר מדי.</p>
<p>ישנן כמה בעיות עיקריות שאני מוצא בקבלת עובדות לשוניות בשיטה של תחקור אינפורמנטים. אני לא מתיימר לחשוב שאני הראשון שחושב על הבעיות האלה. אלו הן, ללא יחס־סדר עקרוני ביניהן:</p>
<ul>
<li>
שפות קורפוס*.<br />
נקודה פשוטה אבל חשובה: לשפות קורפוס אין אינפורמנטים. לא נוכל להקים לחיים אנגלו־סאקסונים עתיקים מאפרם ומקבריהם; לא נוכל לתפוס שיחה עם חמורבי. מובן מאליו שבשפות מתות הדרך היחידה לעבוד היא מול קורפוס. בשום מקרה אסור לבלשן לסמוך על ה־Sprachgefühl, התחושה הלשונית, שלו לשפה - גם אם יקרא את כל הטקסטים הלטיניים שיש בידינו (משימה ש<strike>קשה</strike> בלתי אפשרי להשלים בתקופת חיים אחת), עדיין אסור לו לסמוך על התחושה הלשונית שלו לגבי לטינית ולהסיק ממנה מסקנות: הכל צריך להיות מגובה בטקסט מקורי.<br />
* זה מונח אמיתי שמשתמשים בו לתיאור שפות שאין להן עוד דוברים ילידיים, אבל הוא נשמע כמו משחק־מילים, Lat. corpus > Eng. corpse: קורפוס = גופה = שפות מתות...
</li>
<li>
האינפורמנט חייב לדבר בשפה אותה מכיר הבלשן.<br />
כדי שתהיה תקשורת בין הבלשן והאינפורמנט, כדי שהבלשן יוכל לשאול את האינפורמנט שאלות, זה האחרון חייב לדעת את השפה שבה הבלשן מדבר. הבעיה כאן היא משולשת:</p>
<ul>
<li>מאבדים המון דוברים פוטנציאליים שהיו יכולים אולי להיות מקור למידע לשוני חשוב, ומי שנשאר הוא מחתך מסויים באוכלוסיה, שהוא בי־ או מולטי־לינגוואלי ודובר את השפה של הבלשן. כשהבלשן דובר שפה שמדוברת באיזור מפותח־טכנולוגית ומושא המחקר שלו היא שפה שמדוברת על־ידי אנשים שחיים בסביבה שאינה מפותחת־טכנולוגית, לא בלתי סביר להניח שמי שיודע את השפה של הבלשן הוא בן ל"אליטה משכילה" - כך אנו מקבלים קבוצה מדי הומוגנית של אינפורמנטים, ומאבדים חלק גדול מהגיוון הלשוני.</li>
<li>ההיכרות של האינפורמנט עם השפה של הבלשן יכולה להשפיע על הדרך שבה הוא משתמש בשפה שלו. לא פעם ולא פעמיים קרה לי שהשתמשתי במבנים אנגליים בעברית: דבר דומה קורה גם לאינפורמנטים.</li>
<li>
כשהבלשן מתקשר עם האינפורמנט בשפה שונה מזו הנחקרת, נוצר פער של תרגום, שמקלקל לחלוטין את התוצר שמתקבל: כששואלים "איך אומרים X בשפה שלך?" התוצאה שתתקבל תושפע מהמבנה של השפה של הבלשן, ומההבחנות שהיא עושה. בצורה כזו לא תוכל להתקבל תמונה אמיתית של השפה הנחקרת.<br />
בעיה דומה קיימת גם במחקר מבוסס־קורפוס, כשהקורפוס הוא מתורגם. למעשה, יש שפות, כמו גוטית, שכמעט כל המידע שיש לנו על השפה הוא ממקור מתורגם (במקרה של הגוטית: בעיקר טקסטים נוצריים, שתורגמו מיוונית).
</li>
</ul>
<p></li>
<li>
ציפיות מסויימות שהאינפורמנט יכול לחוש כאילו הן חלות עליו.<br />
בהחלט מתקבל על הדעת שהאינפורמנט ירגיש כאילו מצפים ממנו שידבר "נכון" או בשפה "גבוהה". אם תתחקרו דוברים של עברית, שקיבלו שטיפת־מוח נורמטיבית, הם יגידו ש־ani jagid lexa šaloš dvarim הוא "לא משפט קביל" בעברית, למרות שרגע אחרי שהבלשן ילך הם יגידו אותו בעצמם...
</li>
<li>
הכוונה בלתי־מודעת של התוצאות לפי התפיסה של הבלשן.<br />
רצף השאלות שהבלשן שואל, בין אם השאלות עצמן או הסדר שלהן, יכול להטות את התוצאה לכיוון מסויים. ההשכלה הבלשנית של הבלשן משפיעה על השאלות שהוא שואל, ובכך מטה את התוצאה. אם יש לבלשן תיאוריה מסויימת לגבי אופן הפעולה של השפה, והוא רוצה להוכיח אותה, לא בלתי סביר שהשאלות שישאל יכוונו כך שהן יוכיחו את התיאוריה שלו - לא בכוונת זדון של הבלשן (הו לא!), אלא בגלל שזה הטבע האנושי.<br />
בעיה נוספת, אקסטרה־לינגוויסטית, שקשורה לבעיה הזו היא הרצון שיכול להיות לאינפורמנט לרצות את הבלשן. זה סידור שאינו בלתי נפוץ שהאינפורמנטים מקבלים כסף* מהבלשן עבור הזמן שלהם (שעה של אינפורמנטיקה זה n רופי/זלוטי/דולר/שקל...). זה לא בלתי סביר שהאינפורמנט ירצה לרצות את בלשן, אם במטרה שהבלשן המרוצה יחזור אליו לזמן־תשאול נוסף ואם סתם מהרצון האנושי לגרום לאנשים להיות שמחים, ולכן יענה על שאלות שלו בחיוב ("X קיים בשפה שלך? - כן! בטח שקיים!") ויטה את תשובותיו לרצון הבלשן. בנוסף, יש תרבויות שבהן זה לא כל־כך מקובל לשלול את הדברים של מי שאתה מדבר איתו, במיוחד אם מדובר באדם "מכובד".<br />
* ההיבטים המוסריים של השימוש באינפורמנטים הם ממש לא מעניינו כאן.
</li>
<li>
שוני בין המודע והלא־מודע בהתייחסות לשפה.<br />
כשאדם מנסה להתבונן ברמת המודע בשפה שלו עצמו, מבעד לעדשת המודעות, התוצאה שהוא יקבל תהיה שונה, במידה זו או אחרת, משימוש שוטף וטבעי בשפה. יש דברים שיאמרו באופן טבעי, אבל בהסתכלות מודעת יראו מוזרים (נסו לקרוא תעתיקים לא ערוכים של שיחות. זו חוויה מעניינת, שמדגימה יפה את ההבדל שבין השימוש המודע והלא־מודע בשפה), ויש דברים שנראים טוב בהסתכלות מודעת אבל לעולם לא באמת יאמרו או יכתבו. הדרישה מהאינפורמנט להיות מודע, כך או אחרת, לתהליך הלשוני משבשת את התוצאה.
</li>
<li>
דברים שקורים רק ברמת הטקסט או בצ'אנקים גדולים יותר.<br />
כשמתחקרים אינפורמנט, בדרך כלל עושים את זה רק ברמה של סינטגמה קטנה: משפט או שניים, ואולי פחות (צירופים קטנים יותר). קשה לתחקר אינפורמנט על מקטעים גדולים של מלל. אולם, יש הרבה מאפיינים מעניינים של השפה שאפשר לראות אותם רק בצ'אנקים גדולים של מלל.<br />
בנוסף לבעיה הפשוטה של אורך הפארול הנבחן, יש גם את הבעיה של טקסטמות שלא ניתן לחקור, לפחות לא בקלות, בעזרת אינפורמנטים, וקל לחקור בעזרת קורפוס.
</li>
</ul>
<p>אלו בעיות שקיימות במחקר לשוני שמתבסס על תשאול של אינפורמנטים. כמובן שלשימוש בקורפוס יש את החסרונות שלו, אבל עדיין, לעניות דעתי, הוא המקור העדיף, אם לא היחיד, לאיסוף של עובדות לשוניות. הוא זה שממנו אפשר באמת להפיק משהו שניתן להסתכל עליו באופן רציני מנקודת מבט מדעית. שימוש באינפורמנטים, כמו שראינו, הוא כלי מסוכן, ששימוש בו יכול להביא לתוצאות עקומות ובלתי־מדעיות.</p>
<p>אם להשתמש בקריטריון ההדירות לתיאוריה מדעית (היכולת לחזור על "ניסוי" ולקבל תוצאות זהות, או דומות מספיק, שמאששות את התיאוריה), הרי שהקורפוס עומד בו והשימוש באינפורמנטים לא. בהנתן קורפוס, שאף אחד לא יכחיש שהוא ביטוי אמיתי לחלוטין של לאנג, ממקור אידיולקטלי, תמיד אפשר לבדוק תיאוריות על השפה אל מול הקורפוס. מצד שני, אחרי ששאלתם שאלות את האינפורמנט, לעולם לא יהיה ניתן לחזור שוב על אותו התהליך: בין אם בגלל שהאדם הנשאל אינו זמין יותר, ובין אם בגלל שעצם התחקור השפיע עליו. כשמקבלים תוצאות של מחקר בלשני שמקורו בתשאול אינפורמנט, אין לנו אלא להאמין לבלשן, וזהו - אי אפשר לעשות שום דבר נוסף, ודאי שלא לחזור על ה"ניסוי".<br />
גם קריטריון ההפרכה לתיאורה מדעית (כדי שתיאוריה תחשב כמדעית, עליה להיות, ברמה התיאורטית, ניתנת להפרכה) עובד לטובת השימוש בקורפוס. נתון קורפוס מסויים: אפשר להפריך את דרכי ההיסק של הבלשן או להביא ראיות מקורפוס לכך שמה שהוא מסיק שגוי. כשמקבלים תשובה של אינפורמנט, אין מה לעשות מולה: חזקה עלינו לקבל את הדברים שלו כמות שהם, בלי יכולת לערער עליהם או להתבונן בהם לעומק.</p>
<p>כמובן שהבעיה קריטית אפילו יותר כשהבלשן משתמש בעצמו כאינפורמנט, אפילו הוא דובר ילידי של השפה. הכל נעשה מוטה ועקום כך.</p>
<p>באופן כללי, השימוש בקורפוס לא לוקה באותם חסרונות שהוזכרו כאן, לפחות לא באותה מידה שקיימת בשימוש באינפורמנטים. כמובן שאסור לקורפוס להווצר על־ידי הבלשן (אדם לא יכול לעשות עבודה מחקרית רצינית על פארול שהוא מייצר). אני משאיר לקורא לראות לבד איך בשימוש בקורפוס הבעיות האלו מתגמדות, או פשוט לא קיימות - זה טריוויאלי.</p>
<p>(נהגה ונכתב בשעה ומשהו של להט־כתיבה...)</p></p>החוט המשולש2005-03-19T00:00:00+02:002005-03-19T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-03-19:/23<p>טקסט קצר שבו מתואר מודל שמנסה להעמיד את השפות שיצר טולקין במבנה מסודר למחקר: לא בחלוקה הרגילה של "סינכרוניה" אל מול "דיאכרוניה", אלא בחלוקה משולשת של "אקסוכרוניה" אל מול "סינכורניה" אל מול "דיאכרוניה".<br />
תוצאה ישירה של המודל הזה היא ארגון של המחקר בלשונות של טולקין; ארגון שלמרבה הפליאה אצל הרבה …</p><p>טקסט קצר שבו מתואר מודל שמנסה להעמיד את השפות שיצר טולקין במבנה מסודר למחקר: לא בחלוקה הרגילה של "סינכרוניה" אל מול "דיאכרוניה", אלא בחלוקה משולשת של "אקסוכרוניה" אל מול "סינכורניה" אל מול "דיאכרוניה".<br />
תוצאה ישירה של המודל הזה היא ארגון של המחקר בלשונות של טולקין; ארגון שלמרבה הפליאה אצל הרבה אנשים, שמערבבים מין שאינו במינו במחקר הלשונות של טולקין, לא מתקיים, ממש כמו בעבודות בלשניות מהעבר בהן עובדות סינכרוניות ודיאכרוניות עורבבו מבלי לשים לב לערבוב בכלל. על אופן־המחקר הראוי, לדעתי, בשפות של טולקין, כפי שהוא נובע מהמודל המוצג כאן, ועל "מלחמות בני־אור ובני־חושך" שמתקיימות בין חובבי השפות האלו אכתוב באחד הפוסטים הבאים.</p>
<p>* רקע בלשני נצרך להבנת ההמשך: הפרק השלישי ב"קורס" של דה סוסיר, אותו אפשר לקרוא <a href="/3">כאן</a>. אפשר לקרוא על הדיכוטומיה סינכרוניה:דיאכרוניה במקומות רבים, אבל יש לכך ערך משל עצמו לקרוא מ"המקורות".</p>
<p><!--more--><br />
<hr class="hr1" />
<p>אחת ההבחנות החשובות שעושה דה סוסיר, מבחינת ההיסטוריה של הבלשנות, היא בין בלשנות סינכרונית ודיאכרונית. סוסיר מבכר את המחקר הסינכרוני על־פני זה הדיאכרוני, ושם אותו במרכז כתחום העיקרי של המחקר הבלשני — עיסוק בשלב נתון, בחתך כרונולוגי אחד, בשפה. ההעדפה הזו לא נובעת רק משיקולים מדעיים־גרידא: במאה הי"ט היתה פריחה של הבלשנות הדיאכרונית, במיוחד זו ההודו־אירופית, תוך צמצום, ואפילו ביטול, של זו הסינכרונית. כדי להביא את הדברים למצב מאוזן, סוסיר נקט עמדה קיצונית לטובת הסינכרוניה (לפחות כך על־פי כמה מהמרצים שלי).</p>
<p>כזכור, סוסיר משרטט תרשים <img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/23/figure_01.png" alt="Simultaniety and succession in language" align="left" /> ובו שני צירים: AB, שהוא הציר הסימולטני, הסינכרוני, ו־CD, שהוא הדיאכרוני. באופן טבעי בכל נקודה על הציר הדיאכרוני CD מתקיים חתך סינכרוני 'A'B (שלב מסויים בהתפתחות שפה מסויימת), ואלמנטים בציר AB משתנים על־פני הציר CD.</p>
<p>זה טוב ויפה כשעוסקים בשפות טבעית ומעלימים עין מהמורכבות של התנהגות לשונות במגע, אבל כשניגשים לתאר את השפות של טולקין, נתקלים בבעיה: שני הצירים של סוסיר לא מספיקים לנו.<br />
נחשוב לדוגמה על <a href="http://demo.ort.org.il/clickit2/files/forums/471389549/272372269.htm">האטימולוגיות</a> מ<a href="http://www.forodrim.org/daeron/md_hm.html#lost">כרך 5</a> של "<a href="http://www.forodrim.org/daeron/md_hm.html">ההיסטוריה</a>", רשימת־מילים משפות בני־הלילית שמסודרת לפי שורשים אטימולוגיים ונכתבה בשנות השלושים המאוחרות. אם נגביל את עצמנו ל"האטימולוגיות" בלבד, המודל שמציב את הדיכוטומיה סינכרוניה:דיאכרוניה פועל מצויין: יש לנו התפתחות לאורך ציר כרונולוגי, שבכל שלב בו נמצא מצב סינכרוני שלם ברמת התיאוריה (כמובן שמתואר רק חלק מהקונטינואום הכרונולוגי ורק חלק מהמבנה הסינכרוני). באמת, אם נתמקד רק ב"האטימולוגיות", נראה מערכת שלא בלתי סביר שהיתה מתקיימת בעולם שלנו.<br />
אבל, וזה "אבל" גדול, המודל הסוסיריאני פועל היטב <b>רק</b> כשמקבעים נקודה מסויימת בציר הזמן ה<u>חיצוני</u> (כלומר, זה של העולם שלנו, שבו האיש ג'.ר.ר. טולקין פיתח שפות), דוגמת זמן סיום כתיבת "האטימולוגיות", ומסתכלים על העולם הדו־מימדי (מימד סינכרוני + מימד דיאכרוני) ה<u>פנימי</u> שמתואר על־ידי טולקין באותה נקודת זמן חיצונית. כלומר, בכל נקודה בזמן החוץ־סיפורי (העולם שלנו), קיים עולם פנים־סיפורי שעליו אפשר לדבר במונחים של "סינכרוניה" ו"דיאכרוניה". ה"בעיה" היא שהשפות של טולקין, מבחינת ההתפתחות החיצונית שלהן, הן יצור דינמי — טולקין שכתב אותן כל הזמן: שינה אותן, את העולם הדמיוני שבו הן התקיימו ואת ההיסטוריה הפנימית שלהן ושל הדוברים שלהן ללא הרף (התבוננות חטופה בסדרת "ההיסטוריה של הארץ התיכונה", אסופת טיוטות בת 12 כרכים שקובצה בידי בנו של ג'.ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין, תראה את המורכבות של העולם שיצר טולקין, לאור תהליך השכתוב המתמיד שלו).</p>
<p>המודל שאני מציע לתיאור שלם יותר של השפות שטולקין פיתח לא מורכב מדיכוטומיה (סינכרוניה:דיאכרוניה), אלא מטריכוטומיה: אקסוכרוניה:סינכרוניה:דיאכרוניה. המימד החדש, exochrony "זמן חיצוני", מתאר את זרימת הזמן בעולם שלנו מבחינת הכתיבה של טולקין, בעוד שהסינכרוניה והדיאכרוניה כאן מתארות את היצירה הלשונית של טולקין בזמן חיצוני נתון. כדי לדבר על אלמנט יחיד, צריך להגדיר אותו בשלושה מימדים: האקסוכרוני (נאמר, תקופת "האבודים"), הדיאכרוני (נאמר, Gnomish מוקדמת [הגדרה שהיא בהחלט לא מספיק מדוייקת מבחינת הזמן; אני לא מכיר מספיק טוב את השפות של "האבודים" כדי להצביע על נקודה כרונולוגית מדוייקת מספיק]) והסינכרוני (נאמר, מבנה הפועל).<br />
התרשים<img src="https://old.digitalwords.net/media/posts/23/figure_02.png" alt="Simultaniety, succession and external development in Tolkien's constructed languages" align="left" /> שמופיע בצד מתאר את המודל: הצירים AB ו־CD מקבילים לאלו שאצל סוסיר, והציר EF הוא הציר האקסוכרוני (מבחינה גראפית הוא הולך ומתקרב אל הקורא, "ציר עומק", בעוד ששני הצירים האחרים פרושים על־גבי המישור של המסך או הדף). לציר האקסוכרוני, כמו לזה הדיאכרוני, יש כיוון: השתלשלות הכתיבה של טולקין במהלך הזמן.</p>
<p>ממש כמו שכשמקבעים נקודה מסויימת בדיאכרוניה, מקבלים ישות סינכרונית וכשמקבעים אלמנט מסויים בסינכרוניה רואים את ההשתלשלות שלו לאורך הזמן, כך כשמקבעים נקודה מסויימת באקסוכרוניה מקבלים סינכרוניה+דיאכרוניה — עולם לשוני מומצא. כמובן שאי אפשר לעצור בכל נקודה אקסוכרונית ולהסתכל על עולם שלם, מישור ללא חורים, שכן אופן הפיתוח של שפות מלאכותיות מכתיב השתנות לא אחידה של השפות (לפעמים אפילו נקבל מערכת שסותרת את עצמה באותו חיבור ממש! טולקין היה פדנט, והקפיד ליצור מערכות עם מעט סתירות פנימיות והאי־התאמה פנימית, אבל עדיין אפשר למצוא דברים כאלו). אפשר גם לקבע נקודה סינכרונית מסויימת ולבחון את אופן ההשתנות שלה על שני המישורים הנותרים (לדוגמה: המילה (lint(e והשתלשלותה מבחינה פנים־ וחוץ־סיפורית) ולקבע נקודה דיאכרונית מסויימת ולראות את הסינכרוניות שלה על־פני האקסוכרוניה (לדוגמה: בחינה של ה"קווניות" של טולקין לאורך השנים). המורכבות של מושא המחקר, כלל היצירה הלשונית של טולקין, עצומה, וכוללת הרבה דברים מעניינים שאפשר לחקור (טולקין עשה עבודה מצויינת, אף אחד לא יכחיש...).</p>
<p>למעשה, גם המודל שאני מציע לא מתאר את המציאות של השפות הטולקינאיות בצורה אופטימלית: כמו שהמודל הסוסיריאני מפשט את ההתייחסות ללשונות במגע, כך המודל שהצגתי מפשט את ההתייחסות לתהליך היצירה של טולקין. האם זה באמת פשוט וטריוויאלי למתוח קו נקי לאורך ההתפתחות של ה"קווניה" (Qenya, Quenya) לאורך השנים ולאורך ההתפתחות של ה"סינדארין" (Gnomish, Noldorin, Sindarin) לאורך השנים? מה בדבר השפות הנוספות, הפחות מפותחות, שטולקין יצר? התשובה בהחלט לא טריוויאלית, אבל המודל שהצעתי, בהיותו מודל (ולכן, בהגדרה, כללי), עובד לא רע, ומעמיד את המוני הפרטים שטולקין יצר במערכת מסודרת שהתבוננות דו־מימדית לא מספיקה עבורה.</p>
<p>לקריאה נוספת אודות היחס שבין תהליך היצירה החוץ־סיפורי של טולקין ובין השפות שיצר, כדאי לעיין בספרים שבסדרת "ההיסטוריה של הארץ התיכונה" (יש בסדרה ספרים שהם יותר רלוונטיים לנושא וכאלו שפחות), בחוברות שמוציאים ה־<a href="http://www.elvish.org/">E.L.F</a> (כלומר: <a href="http://www.elvish.org/VT/">Vinyar Tengwar</a> ו־<a href="http://www.eldalamberon.com/">Parma Eldalamberon</a>), ובספרים ומאמרים שונים שסוקרים את הכתיבה של טולקין והיצירה הקונלינגוויסטית שלו (דוגמת <a href="http://www.elvish.org/legendarium/">Tolkien's Legendarium</a>, ביחוד במאמר Gnomish is Sindarin: The Conceptual Evolution of an Elvish Language, וכתבים ביוגראפיים שונים).</p>リンク2005-03-11T00:00:00+02:002005-03-11T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-03-11:/21<p>במסגרת שיעור "בעיות בבלשנות" אנחנו עוסקים עכשיו בקלאסיפיקציה של לשונות, ובפרט קלאסיפיקציה טיפולוגית. הופננו ל־Language: An Introduction to the Study of Speech של ספיר, לפרקים שעוסקים בטיפולוגיה. עדיין לא קראתי את הטקסט, אבל מרפרוף קצר זה נראה די מעניין. למה אני מזכיר את זה?: הרי יש עוד הרבה טקסטים …</p><p>במסגרת שיעור "בעיות בבלשנות" אנחנו עוסקים עכשיו בקלאסיפיקציה של לשונות, ובפרט קלאסיפיקציה טיפולוגית. הופננו ל־Language: An Introduction to the Study of Speech של ספיר, לפרקים שעוסקים בטיפולוגיה. עדיין לא קראתי את הטקסט, אבל מרפרוף קצר זה נראה די מעניין. למה אני מזכיר את זה?: הרי יש עוד הרבה טקסטים שיש אליהם הפניה בקורס הזה ובקורסים אחרים. כל הספר מופיע <a href="http://www.bartleby.com/186/">אלקטרונית</a> באתר <a href="http://www.bartleby.com">bartleby.com</a>. זה אחד האתרים המשובחים ברשת, ויש בו הרבה ספרים טובים בפורמט אלקטרוני. ראוי לציון בשימושיותו ה־AHD, שמופיע <a href="http://www.bartleby.com/61/">בתא ה־61</a> באתר. בהעדר גרסה אלקטרונית חינמית של ה־<a href="http://www.oed.com/">OED</a>, זה המילון הטוב ביותר שמצאתי ברשת. אתרים נוספים לספרים אלקטרוניים: <a href="http://www.gutenberg.org/">פרוייקט גוטנברג</a> ו<a href="http://benyehuda.org/">פרוייקט בן־יהודה</a>.<br />
אזכור של ספיר אסוציאטיבית גורר אזכור של וורף... <a href="http://www.ovzap.net/whorf/">טקסט מעניין</a> מהאתר של הוצאת <a href="http://www.ovzap.net/">אוב - ז.ע.פ</a>.</p>
<p>ואם כבר באתרים משובחים עסקינן, הנה רשימה קצרצרה של עוד אתרים מעניינים עם תוכן איכותי. בכוונה־תחילה בחרתי שלא לכלול אתרים פרטיים, אלא רק אתרים שמרכזים יצירה של אנשים שונים.<br />
<!--more--></p>
<ul>
<li><a href="http://www.wikipedia.org/">wikipedia.org</a>. אנציקלופדיה חופשית בפורמט וויקי. מקור המידע המקיף ביותר ברשת לידע אנציקלופדי. בוויקיפדיה כל אדם יכול לערוך, לשנות ולהוסיף ערכים בקלות, מה שיוצר אורגניזם דינמי שמתפתח באופן דמוי־אבולוציוני (ניסוחים ומבנים טובים שורדים, ומשפיעים על האחרים, ואלו שאינם כאלו נשארים מאחור). הרעיון מבריק והביצוע מוצלח במיוחד. התוכן כולו משוחרר תחת רשיון <a href="http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html">GFDL</a> (נקודה בעייתית, לדעתי, שארחיב עליה באחד הפוסטים הבאים).<br />
וויקיפדיה היא פרוייקט <a href="http://meta.wikimedia.org/wiki/Complete_list_of_language_Wikipedias_available">רב־לשוני</a>, כשבין השאר קיימת גם <a href="http://he.wikipedia.org/wiki/">וויקיפדיה עברית</a>. וויקיפדיות בשפות מגניבות: <a href="http://ang.wikipedia.org/wiki/">אנגלית עתיקה</a>, <a href="http://la.wikipedia.org/wiki/">לטינית</a> (אפילו מתעלה מעבר לרמת הגימיק), <a href="http://sa.wikipedia.org/wiki/">סנסקריט</a>, <a href="http://yi.wikipedia.org/wiki/">יידיש</a>, <a href="http://eo.wikipedia.org/wiki/">אספרנטו</a> ו<a href="http://tlh.wikipedia.org/wiki/">קלינגונית</a>.<br />
לוויקיפדיה יש כמה פרוייקטים־אחים (אחיות?) תחת <a href="http://wikimediafoundation.org/">קרן וויקימדיה</a>.</li>
<li><a href="http://notes.co.il/">רשימות</a>. למעשה, לא מדובר באתר יחיד, אלא במערכת של כמה וכמה אתרים: חלקם יותר מעניינים וחלקם פחות. האתרים בנויים בפורמט של בלוג, והם נכתבים על־ידי קבוצה מנופה של כותבים (מה שחוסך את הצורך לסנן עשרות בלוגים משמימים).<br />
גם אתר האב (אתר האם?) של רשימות, <a href="http://www.exego.net/">קונספציה</a>, משובח.</li>
<li><a href="http://www.aldaily.com/">Arts & Letters Daily</a>. אתר שמרכז הפניות למאמרים (גם במובן articles וגם במובן essays) ולסקירות של ספרים חדשים. תוכן לווריד.</li>
<li><a href="http://www.illustrationfriday.com/">Illustration Friday</a>. שלא כמו האתרים הקודמים, שבהם התוכן הוא טקסטואלי בעיקרו, כאן התוכן הוא גראפי. הקונספט של האתר ממש נחמד: בכל שבוע נבחרת תימה, אנשים מציירים לפיה ומוסיפים לינקים לציורים שלהם. למרות הפוטנציאל לטריוויאליות ("ילדים, ציירו־נא פֶּרַח וּבַיִת"), התימות שנבחרות הן כלליות ונותנות מרווח גדול ליצירתיות. הציורים נעים בסקאלה רחבה, בין תוצרים של מחשבה שבלונית והעדר־כשרון ובין רעיונות מבריקים בביצועים מהוקצעים. בדרך־כלל מציאה של יצירה מבריקה אחת, שמקנה הסתכלות חדשה על התימה, מצדיקה את הטרחה שבמעבר על אלו הפחות טובות.</li>
</ul>אלפריץ' לומד אנטומיה2005-02-20T00:00:00+02:002005-02-20T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-02-20:/19<p>היום בשיעור אנגלית עתיקה המשכנו לקרוא את ההקדמה של אלפריץ' (Ælfric) לתרגום שלו לספר בראשית. ההקדמה די משעשעת, וכוללת כמה פנינים של צדקנות מתקתקה, אבל השיא הגיע במשפט הבא, שמסביר למה קיימת גם הברית הישנה וגם הברית החדשה:</p>
<div dir="ltr">
God gesceop us tƿa eagan and tƿa earan, tƿa nosðyrlu, tƿegen ƿeleras …</div><p>היום בשיעור אנגלית עתיקה המשכנו לקרוא את ההקדמה של אלפריץ' (Ælfric) לתרגום שלו לספר בראשית. ההקדמה די משעשעת, וכוללת כמה פנינים של צדקנות מתקתקה, אבל השיא הגיע במשפט הבא, שמסביר למה קיימת גם הברית הישנה וגם הברית החדשה:</p>
<div dir="ltr">
God gesceop us tƿa eagan and tƿa earan, tƿa nosðyrlu, tƿegen ƿeleras, tƿa handa and tƿegen fet, and he ƿolde eac habban tƿa gecyðnyssa on ðisre ƿorulde gesett, ða ealdan and ða niƿan.
</div>
<p>בתרגום חופשי, זה אומר משהו כמו: "אלוהים יצר אותנו שתי עיניים ושתי אזניים, שני נחיריים, שתי שפתיים, שתי ידיים ושתי רגליים, והוא רצה שיהיו גם שתי בריתות בעולם הזה, הישנה והחדשה". אח! איזה טיעון מבריק: אני כבר רץ להטבל לנצרות... לא יודע, אותי זה נורא נורא שיעשע, ביחוד הקטע עם הנחיריים*.</p>
<p>* נחיריים זה דבר משעשע גם בשפות אחרות: אחת מצורות הריבוי של tlhon "נחיר" בקלינגונית היא tlhonmey, ומשמעותה "נחיריים מפוזרים בכל השטח", והיא נפוצה בשירה קלינגונית...</p>Piano Society2005-02-16T00:00:00+02:002005-02-16T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-02-16:/18<p><a href="http://www.pianosociety.com">http://www.pianosociety.com</a></p>
<p>אתר נהדר ומינימליסטי, שמהווה במה לפסנתרנים, בין אם חובבים או מקצועיים, לפרסום הקלטות שלהם. הסטנדרטים של הנגינה בהחלט גבוהים, אבל פה ושם יש הקלטה שמבחינה טכנית היא קצת ירודה.</p>
<p>אחת הפנינים היפות שמצאתי שם היא <a href="http://www.pianosociety.com/index.php?id=98">הקלטה</a> של כל הספר הראשון של "הפסנתר המכוון־היטב" (Das wohltemperierte …</p><p><a href="http://www.pianosociety.com">http://www.pianosociety.com</a></p>
<p>אתר נהדר ומינימליסטי, שמהווה במה לפסנתרנים, בין אם חובבים או מקצועיים, לפרסום הקלטות שלהם. הסטנדרטים של הנגינה בהחלט גבוהים, אבל פה ושם יש הקלטה שמבחינה טכנית היא קצת ירודה.</p>
<p>אחת הפנינים היפות שמצאתי שם היא <a href="http://www.pianosociety.com/index.php?id=98">הקלטה</a> של כל הספר הראשון של "הפסנתר המכוון־היטב" (Das wohltemperierte Klavier) לבאך. זה נחמד כפליים, עבורי, לאור זה שבדיוק חזרתי לנגן אחרי יותר מדי שנים שלא נגעתי במקלדת (שאינה QWERTY...), ובחרתי להתחיל מחדש את הפרוייקט של "לנגן את כל הפסנתר המכוון־היטב".</p>הוספת תמיכה בדו־כיווניות ב־WordPress2005-01-22T18:42:46+02:002005-01-22T18:42:46+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-22:/9<p>ב"השראת" ה<a href="http://www.xslf.com/archives/000028.html">הוראות</a> של שושנה פורבס להוספת תמיכה בדו־כיווניות בעברית ב־<a href="http://www.movabletype.org/">Movable Type</a>, כתבתי הוראות ליצירת בלוג עברי (או ערבי, או פרסי, או סורי, או כל בלוג בשפה שנכתבת מימין לשמאל) ב־<a href="http://wordpress.org/">WordPress</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>מי שכבר יש לו בלוג WordPress פועל יכול לדלג לשלב השני.</p>
<h2>שלב ראשון - התקנת WordPress …</h2><p>ב"השראת" ה<a href="http://www.xslf.com/archives/000028.html">הוראות</a> של שושנה פורבס להוספת תמיכה בדו־כיווניות בעברית ב־<a href="http://www.movabletype.org/">Movable Type</a>, כתבתי הוראות ליצירת בלוג עברי (או ערבי, או פרסי, או סורי, או כל בלוג בשפה שנכתבת מימין לשמאל) ב־<a href="http://wordpress.org/">WordPress</a>.</p>
<p><!--more--></p>
<p>מי שכבר יש לו בלוג WordPress פועל יכול לדלג לשלב השני.</p>
<h2>שלב ראשון - התקנת WordPress</h2>
<p>WordPress היא מערכת <a href="http://www.fsf.org/philosophy/free-sw.he.html">חופשית</a> ליצירה ותחזוק בלוגים. היא נוחה מאוד לשימוש, ובנויה באופן יפה (כדאי לקרוא את הסורס, ב־PHP, ואת הטבלאות שב־database: הם מאורגנים באופן חסכוני ואסתטי).</p>
<p>כדי לבנות בלוג בעזרת WordPress צריך שני דברים:</p>
<ul>
<li>שטח אכסון על שרת שתומך ב־PHP.</li>
<li>הרשאות קריאה וכתיבה במסד־נתונים MySQL.</li>
</ul>
<p>כמו שאפשר לראות מהכתובת של האתר הזה (www.cs.huji.ac.il), לתלמידי מדעי־המחשב באוניברסיטה העברית הבעיה הראשונה כבר פתורה: הספריה www ב־home directory של המשתמש נגישה מהאינטרנט, עם תמיכה ב־PHP.<br />
הרשאה למסד־נתונים, ושטח איכסון עם תמיכה ב־PHP, אפשר לקבל בחינם באתר <a href="http://freepgs.com">freepgs.com</a>. השרת מאוד איטי, אבל חינמי לשימוש.</p>
<p><a href="http://wordpress.org/download">הורידו</a> את ה־<a href="http://wordpress.org/nightly/">nightly build</a> האחרון (גרסה 1.2.2 שמופיעה כרגע כגרסה היציבה לא מתאימה לנו כל־כך, בגלל העדר התמיכה הגמישה ב־themes), ופרסו אותו בשרת שבו אתם מתקינים את WordPress. עקבו אחר ההוראות שנמצאות <a href="http://codex.wordpress.org/Installation">כאן</a>.</p>
<p>אם אתם רוצים לאפשר העלאה של קבצים דרך הממשק של WordPress, תצטרכו לתת הרשאות מתאימות לספריה המשותפת: chmod 777. יש מי שלא ירצה לאפשר את זה, בגלל שכך גם משתמשים שהם לא אתם יוכלו להעלות, למחוק ולשנות קבצים באתר. מנהל־קבצים די נוח אפשר להוריד מ<a href="http://mudbomb.com/archives/2004/05/27/wordpress-file-manager-hack/">כאן</a>.</p>
<h2>שלב שני - הוספת תמיכה בעברית</h2>
<p>בשלב זה אמור להיות לכם בלוג פועל, אבל בלי תמיכה בכתיבה מימין לשמאל.</p>
<p>הגדרות הכיווניות והשפה מוגדרות לכל theme בנפרד, ב־theme עצמו. ה־themes הדיפולטיביים דווקא קשים יותר לקינפוג מאחרים. אני משתמש ב־Conestoga Street של <a href="http://www.thoughtmechanics.com/blog/templates">Theron Parlin</a>.</p>
<p>איך לערוך את ה־theme?<br />
הכנסו לחלק האדמיניסטרציה של הבלוג (yoursite/wp-admin) ובחרו ב־Presentation. משם - ל־Theme Editor. הגדרות הכיווניות הכלליות נמצאות בחלק body של ה־Stylesheet: הוסיפו את השורה<br />
<code dir="ltr"><br />
direction: rtl;<br />
</code><br />
(אלו הם ראשי־תיבות של Right-To-Left).<br />
עכשיו, אחרי שעדכנתם את הקובץ (בעזרת Update File) אמור להיות לכם בלוג שמיושר לימין ברובו, אבל עם כיתובים של המערכת, דוגמת קישור "הגיבו", באנגלית. עכשיו צריך לעבור על המחרוזות ב־templates השונים ולתרגם אותן לעברית. בחלק מה־themes יש הגדרות לוקאליות של כיווניות שדורסות מקומית את ההגדרות הכלליות: החליפו ltr ב־rtl ו־left ב־right במקומות המתאימים.<br />
כדי שה־browser של המשתמש ומנועי־חיפוש ידעו שמדובר באתר בעברית, צריך להוסיף את lang="he" לתג ה־body ב־Header Template.</p>
<p>סוף־סוף. עכשיו יש לכם מערכת בלוג עברית למהדרין! :-)</p>
<p>אם הסתבכתם בהתקנה או בקינפוג, אשמח לעזור.</p>פונולוגיה הודו־אירופית2005-01-22T16:23:08+02:002005-01-22T16:23:08+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-22:/11<p>העלתי את ה<a href="https://old.digitalwords.net/media/iephon/notebook.pdf">מחברת</a> שלי בפונולוגיה הודו־אירופית.</p>
<p>בנוסף, העלתי <a href="https://old.digitalwords.net/media/iephon/ex20041118.pdf">עבודה</a> קצרצרה על התאמי גרים (המעתק הגרמאני הראשון), ורנר (הטעמה בפרוטו־הודו־אירופית וההשפעה על השפות הגרמאניות) וגראסמאן (דיסימילציה של נישוף בסנסקריט וביוונית).</p>סוסיתא בירושלים2005-01-18T00:00:00+02:002005-01-18T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-18:/14<p>אולי קצת באיחור, אבל בכל זאת:<br />
<a href="http://sussita.co.il">סוסיתא</a> יופיעו ב<a href="http://www.yellowsubmarine.org.il">צוללת הצהובה</a> ביום חמישי הקרוב.</p>התחלתי להעלות את החומר שהצטבר לרשת2005-01-17T00:00:00+02:002005-01-17T00:00:00+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-17:/13<p>הדבר הראשון שהעלתי: המחברת שלי בבלשנות דיאכרונית, לאחר חלוקה לנושאים.</p>
<p>אני מעדיף להעלות חומר שהוא לא גולמי לחלוטין, ועבר לפחות עיבוד חלקי. לכן, החומר שהצטבר יועלה בכמה שלבים:</p>
<ol>
<li>המחברות, ללא הגהה אבל עם חלוקה לנושאים.</li>
<li>מחברות מוגהות בהגהה מרופרפת.</li>
<li>התרגילים שהצטברו במהלך הסימסטר שעבר, לאחר תיקונים מתבקשים.</li>
</ol>
<p>את התרגילים שאכתוב …</p><p>הדבר הראשון שהעלתי: המחברת שלי בבלשנות דיאכרונית, לאחר חלוקה לנושאים.</p>
<p>אני מעדיף להעלות חומר שהוא לא גולמי לחלוטין, ועבר לפחות עיבוד חלקי. לכן, החומר שהצטבר יועלה בכמה שלבים:</p>
<ol>
<li>המחברות, ללא הגהה אבל עם חלוקה לנושאים.</li>
<li>מחברות מוגהות בהגהה מרופרפת.</li>
<li>התרגילים שהצטברו במהלך הסימסטר שעבר, לאחר תיקונים מתבקשים.</li>
</ol>
<p>את התרגילים שאכתוב בסימסטר הבא, ואת העדכונים שיהיו למחברות, אני מקווה להעלות באופן די סדיר.</p>יכולת זיהוי דיבור אצל חולדות2005-01-15T19:39:08+02:002005-01-15T19:39:08+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-15:/12<p>מדענים מ<a href="http://www.ub.es/pbasic/sppb/ingl/index.htm">קבוצת המחקר הניורולוגית־קוגניטיבית</a> שב<a href="http://www.pcb.ub.es/homePCB/live/en/p1.asp">פארק המדעי בברצלונה</a> ערכו מחקר מרתק ביכולת להבדיל בין שפות - במקרה הזה יפאנית והולנדית, כשמושאי המחקר הם... חולדות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>התוצאות מעניינות מאוד, אבל השאלה בדבר לגיטימיות האופן שבו הוא בוצע מציקה. לפי מה שכתוב ב<a href="http://www.apa.org/journals/releases/xan31195.pdf">מאמר</a>, לא נראה שהיתה <a href="http://www.isav.org.il/">התעללות</a> של ממש בחולדות, אבל …</p><p>מדענים מ<a href="http://www.ub.es/pbasic/sppb/ingl/index.htm">קבוצת המחקר הניורולוגית־קוגניטיבית</a> שב<a href="http://www.pcb.ub.es/homePCB/live/en/p1.asp">פארק המדעי בברצלונה</a> ערכו מחקר מרתק ביכולת להבדיל בין שפות - במקרה הזה יפאנית והולנדית, כשמושאי המחקר הם... חולדות.</p>
<p><!--more--></p>
<p>התוצאות מעניינות מאוד, אבל השאלה בדבר לגיטימיות האופן שבו הוא בוצע מציקה. לפי מה שכתוב ב<a href="http://www.apa.org/journals/releases/xan31195.pdf">מאמר</a>, לא נראה שהיתה <a href="http://www.isav.org.il/">התעללות</a> של ממש בחולדות, אבל עדיין, אם לצצט "They had water ad libitum and were food-deprived until they reached 85% of their free-feeding weight".</p>
<p>קישורים:<br />
המאמר פורסם ב־<a href="http://www.apa.org/journals/xan.html">Journal of Experimental Psychology: Animal Behavior Processes</a>. <a href="http://www.apa.org/journals/releases/xan31195.pdf">קישור ישיר</a>.<br />
למי שלא רוצה להתעמק בקריאה של טקסט מדעי, הנה כמה סקירות פופוליסטיות יותר:</p>
<ul>
<li><a href="http://www.pcb.ub.es/homePCB/live/en/o190.asp?nid=847">אתר הפארק המדעי בברצלונה</a></li>
<li><a href="http://www.theregister.co.uk/2005/01/12/japanese_speaking_rats/">הרג'יסטר</a></li>
<li><a href="http://www.nytimes.com/2005/01/11/health/11anim.html">ה־New York Times</a></li>
<li><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3031318,00.html">ynet</a></li>
<li><a href="http://news.walla.co.il/?w=/5/653498">הארץ/וואלה</a></li>
</ul>
<p>האסוציאציות האדאמסיות מתבקשות...</p>פונולוגיה יפאנית2005-01-15T19:17:27+02:002005-01-15T19:17:27+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-15:/5<p>צוּגִ'יטַה־סנסאי, המורה שלי ליפאנית ואדם נפלא באופן כללי, כתב טקסט בעברית על פונולוגיה יפאנית, לפי הפרק השמיני בספר <a href="http://uk.cambridge.org/catalogue/catalogue.asp?isbn=0521369185">The Languages of Japan</a> של מאסאיושי שיבאטאני (ספר מעניין ומומלץ, אגב). הטקסט סוקר באופן כללי, מבלי להכנס למימוש הפונטי הדיאלקטלי, את הנקודות החשובות בפונולוגיה היפאנית, וכתוב בצורה בהירה …</p><p>צוּגִ'יטַה־סנסאי, המורה שלי ליפאנית ואדם נפלא באופן כללי, כתב טקסט בעברית על פונולוגיה יפאנית, לפי הפרק השמיני בספר <a href="http://uk.cambridge.org/catalogue/catalogue.asp?isbn=0521369185">The Languages of Japan</a> של מאסאיושי שיבאטאני (ספר מעניין ומומלץ, אגב). הטקסט סוקר באופן כללי, מבלי להכנס למימוש הפונטי הדיאלקטלי, את הנקודות החשובות בפונולוגיה היפאנית, וכתוב בצורה בהירה וישירה.</p>
<p><a href="https://old.digitalwords.net/media/nihongo/phonology.pdf">הטקסט</a>.</p>ארבעה טקסטים בבלשנות כללית2005-01-14T19:56:55+02:002005-01-14T19:56:55+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-14:/3<p>ב<a href="http://www.mslib.huji.ac.il">ספריה</a> בהר־הצופים (HUJI-山) יש דבר נחמד שנקרא "ereserves" ("שמורים אלקטרוניים"). אלו קבצי PDF שבהם מאמרים סרוקים וקטעים מספרים. לרוע המזל, איכות הסריקה די ירודה, אבל עדיין הקבצים שימושיים מאוד. הורדה של ereserve מאתר הספריה מאופשרת רק למי שלוקח את הקורס או לומד בפקולטה שבה מועבר הקורס. לדעתי מדובר …</p><p>ב<a href="http://www.mslib.huji.ac.il">ספריה</a> בהר־הצופים (HUJI-山) יש דבר נחמד שנקרא "ereserves" ("שמורים אלקטרוניים"). אלו קבצי PDF שבהם מאמרים סרוקים וקטעים מספרים. לרוע המזל, איכות הסריקה די ירודה, אבל עדיין הקבצים שימושיים מאוד. הורדה של ereserve מאתר הספריה מאופשרת רק למי שלוקח את הקורס או לומד בפקולטה שבה מועבר הקורס. לדעתי מדובר בעיוות מטופש: מבחינת זכויות־יוצרים אין כל הבדל בין מי שלומד קורס זה וזה ובין מי שלא, ואין כל סיבה טבעית להבדיל ביניהם. זו הגבלה סתמית של ידע.<br />
<!--more--><br />
לכן, אני מפרסם כאן כמה ereserves מעניינים בבלשנות כללית. הקבצים מובאים במסגרת שימוש הוגן (fair use), כרקע לחומר שמופיע באתר.</p>
<ul>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/intro/Course_in_General_Linguistics.pdf">פרקים</a> מתוך ה"<a href="http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0070165246/qid=1106694972/sr=8-1/ref=pd_csp_1/104-6201382-5926323?v=glance&s=books&n=507846">קורס</a>" של דה סוסיר - הבסיס של הבלשנות הסטרוקטוראלית.</li>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/problems/The_Philosophy_of_Grammar.pdf">פרקים 7-8</a> ב"<a href="http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0226398811/qid=1106694982/sr=8-2/ref=sr_8_xs_ap_i2_xgl14/102-1299632-0580953?v=glance&s=books&n=507846">הפילוסופיה של הדקדוק</a>" ליספרסן.</li>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/problems/A_Course_in_Modern_Linguistics.pdf">פרקים 17-20</a> ב"<a href="http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0023550902/ref=lpr_g_1/103-3144920-9959806?v=glance&s=books&n=507846">קורס בבלשנות מודרנית</a>" להוקט.</li>
<li><a href="https://old.digitalwords.net/media/problems/The_Rise_and_Fall_of_Languages.pdf">פרקים 9-10</a> ב"<a href="http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/0521626544/qid=1106695141/sr=8-1/ref=sr_8_xs_ap_i1_xgl14/102-2183422-6364952?v=glance&s=books&n=507846">עליין ונפילתן של לשונות</a>" לדיקסון.</li>
</ul>מה זה האתר הזה ולמה זה טוב?2005-01-14T18:31:45+02:002005-01-14T18:31:45+02:00יודה רונןtag:old.digitalwords.net,2005-01-14:/2<p>אני לא אוהב הקדמות. למעשה, כמעט תמיד אני מדלג עליהן, ורק לפעמים חוזר לקרוא אותן, בסוף. בכל זאת, הקדמה קצרה:</p>
<p>האתר הזה נוצר כדי להוות כלי לסידור המידע שאני מפרסם ברשת, כלי שהוא נוח יותר מתפעול ידני.<br />
אני לומד <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Linguistics">לינגוויסטיקה</a> ב<a href="http://www.huji.ac.il">אוניברסיטה העברית</a>, מה שמספק חלק נכבד מהחומר באתר: המחברות …</p><p>אני לא אוהב הקדמות. למעשה, כמעט תמיד אני מדלג עליהן, ורק לפעמים חוזר לקרוא אותן, בסוף. בכל זאת, הקדמה קצרה:</p>
<p>האתר הזה נוצר כדי להוות כלי לסידור המידע שאני מפרסם ברשת, כלי שהוא נוח יותר מתפעול ידני.<br />
אני לומד <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Linguistics">לינגוויסטיקה</a> ב<a href="http://www.huji.ac.il">אוניברסיטה העברית</a>, מה שמספק חלק נכבד מהחומר באתר: המחברות שלי ועבודות שהגשתי.<br />
מבחינתי השימוש בפורמט של "בלוג" הוא שיקול טכני - נוחות העדכון.<br />
הקריטריון עבורי הוא לפרסום פוסט הוא: אם הייתי שמח לקרוא את זה, זה ראוי לפרסום.</p>
<p><!--more--></p>
<p>המנוע שמפעיל את האתר הוא <a href="http://www.wordpress.org">WordPress</a>, המשוחרר תחת GPL.<br />
כתוצאה מהתמיכה של WordPress ביוניקוד, התמיכה שלו בעברית היא מאוד טבעית.</p>