על המתנה + יאללה אבטיח = הפוסט הזה.
פינג: לפני כשבועיים הלכנו ראם ואני ממקור חיים / קטמונים אל מוזיאון הטבע, שהתברר כרחוק יותר מהמצופה ביום חם כל־כך. היה ממש ממש חם, כך שדוכן שעמד ליד המדרכה ונשא שלט עם הכיתוב „מלך!!!!!!! האבטיח” (אולי עם מספר אחר של סימני־קריאה…) צד את עיני. שאלתי אם אפשר לקנות פרוסות של אבטיח שאפשר לאכול במקום. המלך ענה לי שהוא לא מוכר בכמות קטנה כזאת (חבל, כי זה הרבה יותר מגניב מקרטיבים או גלידות שמוכרים לקחת), ופשוט חתך לראם ולי חיוכים כאלה של אבטיח (פרוסה חצויה). אבטיח קריר וטעים בחום קיצי זה פסגת האלטרואיזם…
פונג: אם תרצו לטעום מהאבטיחים הטעימים, הוא נמצא באותו מקום בכל ימי השבוע: בצד הדרומי של רחוב בן־זכאי, ליד תחנת האוטובוס שקרובה לצומת אורנים. מפה; הדוכן שלו בערך באמצע.
קרדיט לאייקון של הפוסט (ארמונו של מלך(!!!!!!!) האבטיח): AgnosticPreachersKid
