לא, לא בלי להשתמש במים בכלל, אלא בלי לצרוך מים מעבר למה שאתם בכל מקרה משתמשים.
כבר כמה זמן רץ אצלי בראש הרעיון של לכתוב כל מני רעיונות לדרכים פשוטות שבהן ניתן להקטין את הנזק הסביבתי האישי שכל אחד יוצר. לא דברים טריוויאליים כמו 'תסעו באוטובוס', 'תכבו אורות' או 'תקנו פחות' וכו'.
נראה לי שאתחיל להעלות פעם בכמה זמן פוסט 'ירוק'; זה גם נחמד וטוב, וגם יחיה קצת את הבלוג ואולי יגרום לי לכתוב גם דברים אחרים.
אז נחזור לענייננו; איך עושים את זה? הרעיון הוא פשוט מאוד, ואני מניח שהוא לא מחדש להרבה, אבל עדיין לדעתי הוא ראוי לכתיבה.
כדי לשטוף קטניות, עלים ושאר סוגי אוכל שבאים ביחידות קטנות שלא פרקטי לשטוף אחת-אחת (נגיד, לא ירקות גדולים כמו פלפל או מלפפון) צריך ארבעה דברים: כלי בינוני לאוכל (תלוי בכמות שאתם רוצים לשטוף), מסננת, שמתאימה פחות או יותר לכלי, כף עץ (יותר כיפית מכף רגילה, אם כי אפשר להשתמש גם בכף רגילה או בידיים) ודלי. דלי משותף גם לשטיפת־כלים וללרחוץ תינוקות; כדאי להשיג דלי די גדול, אבל לא גדול מדי שיהיה כבד מדי מכדי לסחוב אותו כשהוא מלא מים. מכניסים את הקטניות למסננת, ואת המסננת לכלי. ממלאים מים בכלי עד מעל לקטניות ובוחשים הרבה עם הכף (בחורף זה יותר כיף מאשר עם הידיים, במים קרים…). המים יעשו מגעילים מהלכלוך שעל הקטניות. מה עושים עם מים מגעילים? לא, לא שופכים אותם לכיור, אלא לדלי! אחרי כמה פעמים שעושים את זה המים ישארו צלולים אחרי הבחישה והקטניות יהיו נקיות: השפשוף אחת בשניה ובכף, במים, מנקה.
זהו; עכשיו אפשר להשתמש במים שהצטברו כדי להשקות את הצמחים או כדי להוריד מים באסלה. את האחרון אפשר לעשות בשתי דרכים: או לשפוך את המים ישרות לאסלה (עובד מצויין עם פיפי, ממש לא עם קקי) או לשפוך אותם למיכל ולהוריד את המים כרגיל (מצריך לפתוח את המכסה; או להשאיר אותו פתוח, שזה לא אסתטי).
זה טוב כפליים: גם השתמשנו בפחות מים (זה הרבה יותר חסכוני מסתם לשטוף עם מסננת מתחת למים זורמים) וגם במים שבהם כן השתמשנו אנחנו עושים שימוש חוזר וחוסכים במים לגינה ולשירותים (אנחנו מצליחים, כולל השימוש במי־האמבטיה של אילאיל (ר' רחיצת־תינוקות בהמשך), לכסות פחות או יותר את כל צריכת־המים לצמחים במרפסת ואת רוב צריכת־המים לאסלה). יתרון נוסף הוא זה שאפשר גם בחורף לשטוף עם מים קרים קרים, מה שחוסך את בזבוז האנרגיה שבחימום המים.
גם במים של שטיפת־הכלים אפשר לעשות שימוש חוזר: אם יש לכם כיור מתאים, אפשר לפתוח את הברך שמתחת לכיור ולשים מתחתיה את הדלי; אם לא, אפשר לסתום את יציאת המים מהכיור עם פקק, ולהשתמש בסיר או בדלי קטן כדי להעביר את המים שהצטברו בכיור לדלי הגדול. בכל מקרה, כדאי חלקי־אוכל להעביר ישירות לאשפה/קומפוסטר לפני, וגם להשתמש בחומר ניקוי אקולוגי (של 'אקובר', של 'נטורל מג'יק' וכד').
תינוקות זה פשוט. את המים של האמבטיה (עדיף מראש לקנות לא גדולה מדי, כדי שלא יהיה צריך כמות עצומה של מים כדי למלא אותה לגובה המספיק) שופכים לדלי (או ישירות לגינה). עדיף להשתמש בכמות מינימאלית של סבון. יש סבון אקולוגי לתינוקות שאפשר להשיג בקלות?
עוד שימוש לדלי: כשרוצים להשתמש במים חמים צריך הרי להעביר את המים הקרים שבצינור קודם. אפשר לשים את הדלי מתחת לזרם המים במקלחת עד שהמים החמים מגיעים.
אפשר גם לעשות שימוש חוזר במים שיוצאים ממכונת־הכביסה, אבל בשביל זה צריך דלי עצום (לא פרקטי; זה כבד מכדי לסחוב) או מערכת שמובילה את המים ממכונת־הכביסה לגינה (טררם). בכל מקרה, כדאי להשתמש באבקת־כביסה אקולוגית (יש של 'אקובר', וחברות נוספות), ובחומץ בשביל המרכך (עושה את העבודה מצויין, ולא משאיר ריח של כל מני בשמים חזקים; ולא, חומץ לא משאיר ריח של חומץ על הבגדים).
רעיון מהערך בוויקיפדיה, שהוא די נפוץ: לעשות שימוש חוזר במים שיוצאים ממזגנים.
זהו. יצא יותר ארכני ממה שחשבתי, אבל ככה דברים שאני כותב יוצאים בדרך־כלל… :-)
אם אתם רוצים לחפש מידע נוסף, מים שכבר נעשה בהם שימוש ביתי אחר נקראים בעברית 'מים אפורים' (או, בשם הפחות מרנין, 'דלוחין'), ובאנגלית greywater או sullage.