ראם (3 וכמה ימים 🎉) בחינוך ביתי. לפחות אצלנו, חינוך ביתי זה אומר שאת רוב הזמן אנחנו מבלים דווקא מחוץ לבית: מבקרים במוזיאונים*, הולכים לגנים יפים, מטיילים בעיר העתיקה, נפגשים עם חברים, עושים דברים שלא חשבנו שנעשה ופוגשים בדרך אנשים ודברים אחרים שלא חשבנו שנפגוש, ובאופן כללי עושים מלאן דברים מעניינים. כבר שנתיים בערך אנחנו משתתפים במפגשי חינוך ביתי בירושלים. הם שינו צורה ומקום, התרחבו והצטמצמו והחליפו משתתפים, אבל אנחנו די קבועים בהם והם מהווים חלק חשוב בשבוע שלנו.
* בשבוע שעבר נשארנו בבית, ובאיזשהו שלב ראם החליט שהוא רוצה למוזיאון האומנות, וכשאמרתי לו שאין לי כח לרכב לשם עכשיו, הוא דרש ודרש והגיע בסופו של דבר לבכי „למוזיאון האומנות! למוזיאון האומנות!” 😛
אז השנה נראה שהמפגשים התמקמו להם באיזור שנמצא במרחק רכיבה/הליכה קצר מסאדברי, שזה מצויין כי אנחנו בכל מקרה מגיעים לשם ארבעה ימים בשבוע, להביא את אילאיל (5). רק מה, היינו שמחים לחברים נוספים במפגשים; מהנסיון מהשנתיים האחרונות למדתי שכדי שקבוצה כזאת תהיה יציבה ובריאה, צריך: א. ימים קבועים, שאנשים יוכלו לדעת כל שבוע שביום X ו־Y יש לאן לבוא; ב. קבוצה גדולה מספיק, כך שגם אם מגיעים רק חלק מהאנשים כל פעם, עדיין המפגשים גדולים די צרכם.
תנאי א׳ מתקיים, אבל תנאי ב׳ לא לגמרי השנה, ולכן חשבתי להגיע לאנשים נוספים דרך מודעות שאתלה באיזור. בגלל שאני טיפוס עצל, שְמִחזרתי לגמרי את העיצוב של המודעה של מתחלפים בגבעה (מקור ב־LaTeX; קובץ PDF).
אם אתם, או אנשים אחרים שאתם מכירים, רוצים להשתתף, נשמח מאוד מאוד ☺
עדיין לא הדפסתי, כך שאם יש לכם הערות או רעיונות, אשמח לשמוע. אחרי שאדפיס, אני וראם נתלה את המודעות ביחד, נדבר ובטח נתקל בהפתעות…