אחרי שהלכתי פעם אחת למצעד בתל־אביב החלטתי שגם בשביל סולידריות עם אחיותי בנכר יש גבול למה שאני מוכןה לעשות. החום, הלחות, הצפיפות המהבילה ובמיוחד תחושת הסתם והחגיגה הריקה. השנה נראה שהיו כמה נקודות אור כמו הדבר־המאמם־הזה־שאי־אפשר־שלא־להבחין־בו (הנה הפלאייר שחילקו), האירוע־המגניב־לחלוטין־הזה ולראות את יהיר לפיד עומד (כמעט־)דקת דומיה. אבל עדיין, חום, לחות וצפיפות מהבילה… ☺
למי שזאת כוס התה שלו, הנה דיווחים מהתקשורת המיינסטרימית: במעריב ובהארץ (לאנשים חושבים: שימו לב לדברים שנעדרים בכתבה בהארץ וכן נמצאים בזו של מעריב).
תוספת (2013/6/13): יש גם את הוידאו הזה של הטלוויזיה החברתית.
אז בהשראת ההעלאה של נושא הפינקוושינג בתוך המצעד, הכנתי כבר עכשיו את השלט למצעד בירושלים באוגוסט. רגע, לא יודעות מה זה „פינקוושינג” (הוורדה)? קחו רגע ותקראו דברי־טעם של יוסףה מקיטון כאן ואייל גרוס כאן, כאן, כאן, כאן, וכאן. בהקשר של המצעד בתל־הביב חשוב להדגיש לא רק את ההוורדה של מדינת ישראל, אלא של עיריית תל־אביב של חולדאי בפרט.
אז הנה השלט, שיחליף את השלט הזה ששְּׁמִחְזרתי כמה וכמה פעמים, להורדה בפורמט PDF או כקוד בלאטך.
צד אחד:
צד שני:
ולסיום, כי זה אמיר וכי זה כתוב באלף: זה.
תוספת (2013/7/17): שני אנשים ביקשו שלטים, אז הוספתי אותם לקובץ. בנוסף, הוספתי את „וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ” עם דגל גאווה + לב בשביל לתלות מהקומה השניה של המרכז המסחרי של הגבעה הצרפתית. הימורים: כמה זמן זה יחזיק? (הדפסתי שלושה עותקים, להחלפה…)