מכותבים:
- פזגז:
- סניף ירושלים, מרחב ירושלים והנגב
- ארז דניאלי, סמנכ"ל לקוחות
- ענת חדד-ברין, מנהלת משאבי אנוש ומינהל
- אמיר ארז, מנכ"ל
- משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יחידת פניות ותלונות הציבור
שלום רב,
אני גר ברח׳ מקור חיים 44 בירושלים, בדירה 4 שבכניסה ג׳. אספקת הגז בבניין היא מטעם חברת פזגז.
ביום חמישי ה־9 באפריל 2015 אספקת הגז בדירה 3, שמולנו, היתה תקולה. השכנים ביקשו לדעת האם גם אצלנו המצב כך, ואכן בסופו של דבר אחרי הבערת האש בכיריים והמתנה עד שהגז שנותר בצינור יתרוקן התברר שהלהבה חלשה ולא אחידה גם אצלנו. השכנים (או ועד הבית; אני לא יודע) הזמינו טכנאי מטמעכם. הטכנאי הגיע בשעה 14:00 בערך וביקש לבדוק גם את הגז אצלנו. הוא ניגש אל הכיריים, בדק אותם, וקבע קביעה שהתבררה כנכונה: כיוון שזמן קצר קודם לכן הוחלף מיכל הגז יש אוויר בצינור, והפתרון הוא לתת לאש לבעור באופן לא אחיד עד שכל האוויר יצא מהצינור. תוך כדי בדיקת הטכנאי שוחחנו על עניינים הקשורים בנושא: תחזוק הכיריים, חיישן הבטיחות המותקן בכיריים חדשים והיתרונות שבשימוש בצובר גז על פני מיכלי גז. בנקודה זו אמר הטכנאי את הדברים הבאים (מדובר בציטוט מדוייק; כתבתי את הדברים מיד לאחר שהלך, כדי שלשמור על הניסוח המקורי כמות שהוא): „עכשיו יש בעיה של גניבת מיכלים, הערבושים האלה גונבים את הכל”. כך, בגזענות בוטה ואגבית, יום־יומית, שמרימה את ראשה המכוער. נשמתי רגע, ואמרתי לטכנאי בפשטות ובישירות שלא הוא ולא הגזענות שלו רצויים כאן, ושילך מביתי באופן מיידי, לאחר שיתן לי את הפרטים הדרושים כדי להגיש נגדו תלונה. הוא הלך, אך סירב לומר לי את שמו או למסור כל פרט מזהה אחר, כשהוא אומר (שוב, מדובר בציטוט שכתבתי מיד לאחר שהלך): „אני לא חייב לך כלום, שמאלני עקום!”.
מדובר בהתנהגות מחפירה במיוחד בשלושה מישורים קשורים:
- הראשון במעלה הוא כמובן ההיבט הגזעני.
- השני הוא הסירוב להזדהות.
- השלישי הוא הפניה אלי, שאינה מכבדת. אמנם אני שמאלני, ולא לגמרי ירדתי לסוף דעתו למה כוונתו במילה „עקום”, אבל ברור שהצירוף „שמאלני עקום” לא נועד, אם להתנסח כך, להוות מחמאה…
הדברים חמורים כשלעצמם, אך הם מקבלים משנה חומרה לאור העובדה שבכל הסיטואציה היו נוכחים גם ילדי (בגילאי 4 ו־6), שנאלצתי להסביר להם לאחר מכן על גזענות ושנאת חינם.
לאחר התקרית המצערת הזאת ניסיתי להתקשר הן למספר הטלפון הכללי של החברה (1-900-721411, עם מספר הפניה 01104987, וכן 1-900-720039) והן למספר של הסניף בירושלים (02-6227777), אך נראה ששניהם היו בלתי־פעילים כבר בשעה 13:00 לרגל החג „שביעי של פסח”.
אני דורש את פעולתכם הנחרצת בנדון. לא מספיקה בעיני נזיפה קלה או שיחה שתסתכם במילים „לא היית בסדר”. לא יתכן שאדם יתנהג באופן כזה וימשיך לשמש בתפקיד הכרוך באינטראקציה אנושית, לה נראה שהוא, איך לומר, לא כשיר. האגביות של האמירה הגזענית מעידה שלא מדובר באמירה חריגה מבחינתו: לא בלתי סביר להניח שהוא מפזר את הארס הגזעני שלו באזני לקוחות אחרים. לעניות דעתי הפעולה המתאימה בעניין היא כזאת:
- בנוגע לטכנאי המסויים: יש לברר במי מדובר (אמור להיות לכם רישום; הפרטים של זמן ומקום אמורים להספיק), ולנקוט בפעולה ברורה וחד־משמעית. בקצה הסקלה יש את האפשרות של פיטורים (במיוחד אם לא מדובר במקרה ראשון שלו), אך גם הבהרה שפעולה דומה בעתיד תעלה לו בפיטורים לדעתי תספיק. אני בספק עד כמה יש בידינו לשנות את תפיסת עולמו הגזענית, אך לכל הפחות יש בידכם לגרום לכך שבעתיד הוא לא יביא אותה לידי ביטוי בעבודתו.
- בנוגע לכלל ציבור העובדים בחברה: יש להבהיר לכלל העובדים שאין כל מקום לשיח דכאני, בין אם מדובר בגזענות, בשוביניזם או בכל צורת דיכוי אחרת. אמנם מקצועות העובדים בחברה קשורים באספקת גז ובתשתית, דהיינו דברים דוממים, אך לפני הכל הם מתנהלים עם בני־אדם. בנוסף, חשוב להבהיר גם את החובה להזדהות ואת הצורך בדיבור מכובד.
בברכת חירות ושוויון לכל, בתקווה לפירוק ההפרדה הגזעית במהרה,
יודה רונן
נ.ב. המכתב הזה הוא מכתב פתוח, ברוח של שקיפות וכנות: הוא מתפרסם באינטרנט באופן פתוח, באתר „מילים דיגיטליות”; גם תגובתכם, או אי־תגובתו (לאחר כחודש), תפורסם באתר זה.
שלחתי גם דיווח לאתר „כיפאיה”.