זה מרתק לעקוב אחרי המערכת הלשונית של אילאיל, שמשתנה כל יום. מדי פעם אשתף אתכם. והפעם: ba (במובן 'גרב(ים)', לא במובן 'סבא' או 'עגלה'*) וחיות אחרות, וסבך־כוכביות.
המערכת הלשונית של לולי מעניינת גם ביחסים הפנימיים בין הסימנים הלשוניים בה, וגם בתחומים אחרים. אחד מהם זה הבחירה איך לשאול מהשפה של הגדולים***. מקרה מעניין זה המקרה של הגרביים. היא אוהבת גרביים, מושיטה רגליים כשגורבים לה ומבקשת 'ba' כשהגרביים נופלות לה או לא נוחות לה. בעברית צורת־היחיד היא 'גרב' (gérev) וצורת־הרבים היא 'גרביים' (garbájim); לולי שאלה מצורת־הרבים, ומשתמשת ב־ba גם לגרב יחידה וגם לגרביים (באופן כללי היא לא מבחינה במספר בדיבור; אני לא בטוח מה המצב בהבנה שלה את השפה שלנו). יכול להיות שמשחקים כאן גם גורמים צליליים, אבל נראית לי הרבה יותר משמעותית העובדה שגרביים באות ביחד, בזוג (לכן גם צורת־הזוגי בעברית, כמובן).
זה מעניין לא רק בפני עצמו, אלא גם בהקשר הרחב יותר של לשונות במגע****. אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר ל־back-formation זה pea באנגלית (תקראו את מה שכתוב בקישור). בוולשית זה יותר סיסטמתי ופחות ספורדי: יש בוולשית תת־מערכת די נרחבת של ריבוי שהוא לא ביחס של יחיד:רבים, כמו שאנחנו מכירים, אלא ביחס של קולקטיב:פרט, וזה מתבטא גם באופן די שקוף במורפולוגיה: moch זה 'חזירים' (כקבוצה) ו־mochyn זה 'חזיר (יחיד)' (הסיומת 'yn-' היא קוגנייט של מילים ל־'אחד' בשפות הודו־אירופיות; 'en-' עבור יחידה). זו מערכת די מורכבת ולא חקורה היטב עדיין. לענייננו, יש מילים אנגליות שנשאלו לוולשית בצורת־הרבים שלהן, שממנה נגזר הייחוד בסיומת yn/-en- והריבוי או בסיומת אפס (בדומה ל־moch ממקודם, שזו מילה קלטית) או ב־'גיבוב' של צורת־ריבוי וולשית על־גבי זו האנגלית, שכבר לא מתנתחת (בדומה ל־'בורקסים'):
- clocs(i)au:clocsen (מ־clogs)
- ffigys:ffigysen (מ־figs)
- pils:pilsen (מ־pills)
- wystrys:wystrysen (מ־oysters)
יש גם מקרים מעניינים אחרים כמו:
- letys:letysen (מ־lettuce)
- matsys:matsen (מ־match(s)); הדיגרף ts בוולשית נהגה ʧ)
- barlys:barlysyn (מ־barley)
אני לא בטוח אם pys:pysen (אפונה) הגיע דרך אנגלית; הגיוני שכן. אבל גולת־הכותרת מבחינתנו זה, כמו שניתן היה לצפות, socs:socsen (מ־socks, כאילו שבאמת צריך להגיד…). איזה יופי :-)
* לא לגמרי ברור לי למה, אבל לולי קוראת לעגלה שלה 'ba'. שלשום שאלתי אותה אם היא רוצה שעוד מעט נצא לטיול בעגלה לגן־משחקים (ש, אגב, זה באילאילית 'ma', בגלל המגלשה, שגם היא 'ma'; מטונימיה) והיא הלכה אל העגלה וניסתה לטפס עליה, ללא הצלחה, ואמרה 'ba! ba!'. אני חושב שזה מגיע מזה ש־'עגלה' כמעט תמיד באה בצירוף 'בעגלה' (ba'agalá), והיא לקחה את ההברה הראשונה (ככלל־אצבע נראה שהיא בוחרת בדרך־כלל את ההברה הקלה ביותר עבורה להיגוי מתוך מלה, אבל גם לטעם יש מקום). אותו סוג של ניתוח מצדה יש ב־aga (במובן 'הגב', לא במובן 'הגר' או 'עגלה'**): כשהיא רוצה שניקח אותה על הגב, היא קוראת 'aga' (מ־'הגב' (hagáv)) ומטפסת לנו על הגב.
** אני לא יודע מה ההבדל בין ba ו־aga, חוץ מזה ש־ba הרבה יותר נפוץ ו־aga תמיד בא בתגובה לדיבור שלנו על העגלה, בניגוד ל־ba שהוא גם ספונטני.
*** ממה שראיתי כל הדיבור שלה מבוסס על העברית שלנו. חריגה יחידה יכולה אולי להיות bi (דוב). לא ברור לי הם זה הגיע מ־'דובי' (dúbi) או מ־bear באנגלית: היא נורא נורא נורא אוהבת את המשחק הזה, שימו לב לאות B — בתעתיק מקורב השם של האות שם הוא biː והשם של החיה הוא bɛ(ː)ɹ. אני חושב שה־biː הזה הוא אולי המקור של ה־bi הלוליי.
**** נראה לי שלשונות במגע, לפחות באופן ראשוני, זה מסגרת לא רעה לעבוד איתה כשניגשים לתאר את מה שקורה ברכישת שפה ראשונה: החל מנקודה מסויימת של פיתוח נראה שללולי יש את השפה שלה, שנמצאת במגע תמידי עם עברית ושואלת ממנה בקצב מטורף ומשתנה לפיה (אם כי יש גם שינויים פנימיים שלא קשורים למגע עם העברית). ההשפעה, אגב, היא לא חד־כיוונית: ה־ɲoɲo הלוליי ('לא' אמפתי; 'לא רוצה') כבר משמש כמה אנשים…. כמובן שהמצב הרבה יותר מורכב, ואין דין ילדונת — שהיא דוברת יחידה של השפה שלה ונמצאת בשלב המדהים הזה של יכולת־הקליטה — כדין דובר מבוגר בתוך קהילת־דוברים, ועדיין אני חושב שדרך־ההסתכלות הזו לא עקרה.
קרדיט לאייקון של הפוסט, עם הגרביים המגניבות: splityarn. העיבוד תחת רשיון by-nc-sa.