⚠ שימו לב!

הדף שאתם קוראים לקוּח מארכיון האתר „מילים דיגיטליות”.
לאתר במתכונתו החדשה לחצו כאן.

למה אני לא משתמש יותר בפייסבוק
‎2012·03·17‏

לא בגלל שבשביל פייסבוק אני המוצר, לא הלקוח.

לא בגלל שכל פיפס מידע שעובר דרך פייסבוק — כל הפעילות של היוזרים — נשמר ונכרה, ונאסף גם מידע על מי שלא משתמש בפייסבוק (בחלק מהמקרים דרך המעשה הלא־חברי של להסגיר לידי פייסבוק את ספר הכתובות שלכם ואת הסיסמה לדואל שלכם), תוך כדי דריסה של פרטיות בקנה מידה עצום ואיסוף מידע גם אחרי מי שבוחרים באנונימיות, בניגוד לרצונם.

לא בגלל שכשהייתי מסתכל, נגיד, על שעה של שימוש בפייסבוק מול מה שהייתי יכול לעשות בשעה הזאת, היה נעשה לי רע.

לא בגלל שהם מחליפים את הממשק כל שני וחמישי, ולרעה.

לא בגלל שהם מצנזרים תמונות של הנקה, ובכך לוקחים חלק פעיל בהדרה ובדה־לגיטימציה של הנקה מהמרחב הציבורי ובכלל.
זאת, אגב, אחת הסיבות הטובות ביותר להחרים את פייסבוק. אם לא היתה לי את הסיבה שלמטה, הייתי מחרים בגלל זה…

לא בגלל שלך תדע מה באמת פייסבוק עושים עם המידע שלך, אפילו אם מחקת את החשבון (הכל מרושת וכל פיסת־מידע טוויה בתוך הרשת באופן שלאו דווקא טריוויאלי להסיר אותה, אם לא בלתי־אפשרי).

לא בגלל שפייסבוק עוקבים אחרי הגלישה שלך באינטרנט גם מחוץ לרשת גופא, דרך מה שהם קוראים לו social plugins והוא מאוד נפוץ.
זאת גם סיבה להכניס את פייסבוק לאדבלוק, באופן כזה שהדפדפן שלכם בכלל לא ישלח מידע לשרתים של פייסבוק (באופן דומה כדאי גם להכניס את Google Analytics).

לא בגלל שמארק צוקערבערג מזיע וממלמל באופן לא קוהרנטי כששואלים אותו על פרטיות.

לא בגלל כמות המשאבים והזמן האנושי שמתבזבז לריק על פייסבוק (הוא היה מתבזבז על שטויות אחרות אחרת…).

לא בגלל שאני מחפש קשרים אנושיים עמוקים יותר מ"לייק" או "ניג׳", שלא לדבר על ההחרבה של המושג "חבר".

לא בגלל שפייסבוק רץ על פלטפורמה סגורה־קניינית.

לא בגלל אלף סיבות אחרות.

אלא, בסופו של דבר, בגלל סיבה אחת. כש־845 מיליון אנשים ברחבי־העולם (שזה 12% מאוכלוסיית־העולם ו־37% מכלל המשתמשים באינטרנט, שמהווים אגב כשליש מאוכלוסיית־העולם) מרכזים חלק ניכר מהתקשורת ביניהם דרך נקודה ריכוזית אחת, זה משהו שאני רואה כהרה־אסון לנו כמין, משהו שהוא לא אחראי הן בהווה והן בהסתכלות לעתיד. לא רוצה תלות של האנושות בגורם ריכוזי בכלל וכשמדובר במשהו יסודי כמו תקשורת בפרט. הבעיה גדולה באופן מיוחד כשמתקיימים גם שני הדברים הבאים:

אז למה אני לא מוחק לגמרי את החשבון שלי בפייסבוק? משתי סיבות: האחת היא שיש אנשים שהדרך היחידה ליצור איתם קשר (עד שיוצרים איתם קשר ומבקשים כתובת דואל או טלפון) היא דרך פייסבוק, וכדאי להחזיק חשבון בשביל מקרים כאלה, גם אם בעולם אידיאלי זה לא היה ככה; השניה היא שאני בוחר להשתמש בפייסבוק למטרה אחת בלבד בנוסף על המטרה שכתבתי הרגע (של ליצור קשר עם אנשים ולבקש מהם דרך אחרת לתקשר איתם), והיא לפרסם דברים שכתבתי (כולל הפוסט הזה; אני לגמרי מודע לעצמי, תודה…). אני לא חושב שזה חטא; בפרט, זה לא חוטא לסיבה המרכזית שבגללה הפסקתי להשתמש בפייסבוק: מדובר רק בדיווח (על־ידי קישור) על מידע מחוץ לפייסבוק בתוך פייסבוק, ולא יותר — העיקר נשאר מחוץ לפייסבוק.

אז מה עושים? לטבעונים יש סויה וסייטן; לנגמלי־פייסבוק יש דיאספורה*. רוצים לדעת עוד? תקראו אצל יוסףה; חבל שסתם אכתוב שוב דברים שנכתבו. אני rumpelstilzchen@diasp.org בדיאספורה*, וממליץ על הפוד diasp.org.

קרדיט לאייקון של הפוסט: Nation

תגים