או, 'למה להחזיק למשתמש את היד זה רעיון רע'. או, 'כשמנסים להיות חכמים מדי יוצאים טפשים מדי'. או 'KISS'.
אני עובד עכשיו על השוואה של השדה הסמנטי של 'שמיעה' בתרגום התנ"ך הוולשי מ־1588, על בסיס שיטה פורמאלית. אבל לא על זה אני הולך לדבר.
בנורמה האורתוגראפית של הוולשית הזאת יש ציון של עיצורים כפולים (אני לא יודע אם אז עוד היה לזה ביטוי צלילי). חוץ מ־nn ו־rr כולם נכתבים היום באות יחידה. s כפול נכתב ſſ (שני s ארוך). בגלל שכדי לכתוב את הגרפימה < ſ> אני צריך ללחוץ על ארבעה מקשים בפריסת־המקלדת שלי וכדי לכתוב את < ß> (גרפימה שלא מופיעה בוולשית) אני צריך ללחוץ רק על שניים, החלטתי לכתוב את < ſ> כ־< ß> ואז להחליף את כאל ה־< ß> ב־< ſ> בהחלפה אוטומטית.
רעיון טוב, נכון? אז זהו; כדי לאסוף את הדוגמאות בצורה נוחה, אספתי אותן בעזרת Calc (הגרסה של אופן אופיס לאקסל). אני יודע שזה לא הצורה הכי ליטית לאסוף דוגמאות, ושעדיף אולי להשתמש במסד־נתונים אמיתי, אבל בשביל קנה־המידה הזה חשבתי שזה יהיה הכלי הכי מתאים. הכל טוב ויפה, אלא שהאנשים הנחמדים של אופן אופיס בחרו להיות חכמים, וללמד את ה־find & replace להתייחס ל־ſ כאל s ול־ß כאל ss. מכאן אתם יכולים לנחש מה קרה: הקלדתי חלק מהדוגמאות, כש־ſſ אני מקליד כ־ßß; המרתי ß ל־ſ; הקלדתי עוד דוגמאות ושוב עשיתי החלפה אוטומטית. מה שקרה זה שהרצף ßß (שפורש על־ידי Calc כ־ssss) הומר ל־ſſ (שפורש כ־ss, שזה כמו ß מבחינת Calc), שמצידו הומר ל־ſ יחיד. והנה, כל ה־ſſ שבמקור כתובים לי עכשיו בקובץ כ־ſ, וכדי לתקן את זה אני צריך לזרוק כמה שעות של עבודה שחורה בחיפוש אחר ſſ בטקסט המקורי (שאין לו גרסה בת־חיפוש, עד כמה שידוע לי) ותיקון של מה שהקלדתי. תודה, האנשים הנחמדים של אופן אופיס. אני רק מנסה לחשוב כמה כאב־ראש מנגנון־ההמרה הזה עושה לאנשים שכותבים בגרמנית.
(כמובן שיכולים להיות מקרים שבהם ההתנהגות הזאת של התוכנה יכולה להיות מועילה, אבל ראבק: א. שיציינו את זה בצורה ברורה, ו-ב. שיאפשרו לבטל בצורה קלה מתוך החלון של החיפוש)
בגלל צורת־המחשבה הזאת, שאומרת שמי שמתכנן את התוכנה יודע יותר טוב מהמשתמש מה טוב לזה האחרון, אני מתרחק כמו מאש מ־'חלונות' וממעבדי־תמלילים (במיוחד Word). עכשיו אדע להתרחק גם מאופן אופיס (ומחבילות 'אופיס' למיניהן באופן כללי).