אני עייף מכדי לכתוב פוסט ארוך, אחרי יום ארוך.
היתה הפגנה משותפת בבית ג׳אלא נגד הדבר הפסיכי הזה שאנשים יורים טילים ופצצות על אנשים אחרים, וזה מגניב במיוחד כי:
- כמעט תמיד כשיש הפגנות משותפות, של בעלי־הפרווילגיה ומשולליה, ההפגנות הן כנגד עוול שנעשה למשוללי־הפרווילגיה בידי המדינה (גזל בתים, גזל אדמות וכליאה בחומה, גזל כבשת־הרש ועוד אלפי עוולות אחרות). זה הגיוני, אבל יש משהו מרענן בהפגנה שיש בה רב־כיווניות (אם כי, כמובן, לא באופן של הצגה של „איזון” שלא קיים).
- זה שההפגנה היתה בבית ג׳אלא. אני זוכר שלפני 12 שנה היו יורים משם על גילה. אמנם זה לא תושבי בית ג׳אלא שירו, אלא המנוולים מהתנט׳ים, אבל עדיין, זה שעכשיו יש במקום הזה הפגנה משותפת נגד ירי על אזרחים ונגד הטירוף הפירומני של הצבא הישראלי והחמאס זה מגניב מאוד מאוד, ובהחלט נותן מקום לאופטימיות.
- היתה שקיעה נורא יפה, מרשימה כזאת שצריכה ברקע קולות שמימיים. לצערי המצלמה שלי הצליחה לקלוט רק הד עמום:
הנה וידאו של הטלוויזיה החברתית:
אז הכנתי שלט, כהרגלי:
למען הנגישות, הנה תמליל של השלט:
יש תקווה: |
There is hope: |
בנוסף, הכנתי פלייר בגודל A5 שאחלק בהמוניו בתיבות־דואר. אדפיס אותו ביום שני, כך שאם יש לכןם רעיונות, הצעות, שיפורים, תיקונים וכד׳, בבקשה תשלחו עד אז. הדפסתי וחילקתי 500 עותקים; היו כמה וכמה תגובות טובות, כמות מפתיעה בקטנותה של תגובות שליליות לא נעימות והרבה אנשים שראיתי שקוראים.
הנה PDF והנה המקור ב־TeX.