פעם המצב של המתגים בחדר־הספריה היה כזה: כשהמתג העליון בכניסה לחדר היה למעלה, האור בחדר דלק, וכשהמתג התחתון היה למעלה האור בשירותים הצמודים היה כבוי (ולהפך בהתאמה; אתם לא צריכים שאסביר לכם איך משתמשים במתג…).
הכל היה טוב ויפה, אם כי היה קצת מוזר שהם הפוכים ושהמתג התחתון (של השירותים) היה הפוך ביחס למקובל (למעלה-דולק; למטה-כבוי), עד שיום אחד, לפני כמה חודשים, המתג העליון התהפך ונעשה כמו המתג התחתון. לא ידעתי איך להסביר את זה: השב״כ עלה עלי שאני עוכר־ישראל והשתיל מערכת מעקב במתג? השדה המגנטי של כדור־הארץ בדיוק התהפך (זה אמור בכלל להשפיע?)? משהו נשבר במתג עצמו (לא טרחתי לפתוח ולבדוק)? הזכרון שלי ושל עדי היטל בנו בדיוק באותו הזמן ובדיוק באותו העניין באופן בלתי תלוי? מישהו החליט לעשות מתיחה מוזרה?
בלי תשובות, בהתחלה זה די הטריד אותי אבל אחרי כמה זמן המשכתי לי לה-לה-לה, כאילו כלום. לעשות SoD לחיים…. מצד שני, ברור שאי־אפשר לחיות אחרת; הרי יש לנו רק ידע חלקי על העולם.
היום הזזתי את השולחן בחדר, כדי לסדר משהו, וראיתי מאחוריו מתג. שאלתי את עצמי 'מה המתג הזה?'. לחצתי, ואז הבנתי. עכשיו אני יכול לישון שוב.
עניין לא פתור נוסף שיש לי עם המציאות זה זה:
ביולי שעבר הייתי בביקור מולדת בוויילס. ערב אחד טיילתי לי על אחת הגבעות שליד אברסטווית', וראיתי את הנקודה האדומה שבתמונה זזה נורא נורא נורא מהר ובצורה כאוטית לכל הכיוונים. בטח בלון או משהו…
אבל, כשהדברים אמורים ביחס לבני־אדם, חשדנות וספקנות לגבי המניעים שלהם לא תמיד מוצדקת (אם כי הרבה פעמים כן…). לפני קצת יותר מחודש צעדתי בעיר המרק. בפרה־מצעד בצד הדרך שבה צעדנו עמד אדם עם משקפיים כהים, בגדים שאומרים John Doe, וגליון של עיתון שחולק חינם במצעד ('המאבק'). הוא החזיק פנקס, הסתכל על הצועדים וכתב וכתב. כשעוד היו צעדות ממרכז־העיר לשיח' ג'ראח הלך לצידנו אדם שכתב וכתב בפנקס, ואחרי זה ראיתי אותו מסתחבק עם השוטרים (מאז לא ראיתי אותו). אז המחשבה הראשונה שעלתה לי שמדובר בעוד עובד (או מה שזה לא יהיה) של המשטרה, שמתעד באמצעים קצת, עפעס, מיושנים. צילמתי (הוא מתעד אותי? — אני מתעד אותו). וול, התברר שצילמתי טוב מדי, ובאחת התמונות רואים את מה שהוא כותב, וזה תמים לגמרי (אלא אם כן בזמן שהפעלתי את המצלמה הוא העביר דף מדף מרשיע לדף תמים שהוכן מראש…).
פלוני אלמוני: אם אתה קורא את, התנצלותי על זה שחשדתי בך…
הנה גרסה של החלק הרלוונטי ברזולוציה נמוכה (כדי שלא יהיה אפשר לקרוא):
קרדיט לאייקון של הפוסט: וויליאם איש אוקאם